פורום אוצר החכמה

viewtopic.php?

p=302138#p302138http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=97294#p97294

viewtopic.php?p=76228#p76228

מצאתי דברים אלו שנדפסו על שמו של הגרי"מ חרל"פ בספרו (מי מרום חלק י"ז עמ' קל"ב-קל"ג), בהספד על רבי יצחק אלחנן, אך אולי אלו דברי אביו רבי זבולון חרל"פ.

.

האם ג' נשותיו הראשונות נפטרו בחייו?

בקשר לשתי נשותיו הראשונות ראוי להביא דברי הגרי"מ עצמו בהקדמת בית זבול ח"א (נכתבה בשנת תש"ב)

ראה באשכול כאן (viewtopic.php?f=19&t=37276&start=80#p416493) עוד אודות הגרי"מ חרל"פ. בתוך הדברים כתב "משוש דורים":

משוש דורים כתב:אביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.

רבי זבולון חרל"פ היה מראשי בית הדין של המהרי"ל דיסקין ומאנשי ביתו. גם לאחר פטירת המהרי"ל היו ר' זבולון ובנו ר' יעקב משה מאנשי ביתה של אלמנתו הצדקת הרבנית מבריסק ע"ה.
מלבד זאת היה רי"מ תלמיד מובהק של הצדיק הקדוש רבי הירש מיכל שפירא ומחבורת תלמידיו הידועה. הוא גם הוציא לאור את הספר "צבי לצדיק" אודותיו ואת ספריו "ציץ הקודש".

ברמן כתב:מלבד זאת היה רי"מ תלמיד מובהק של הצדיק הקדוש רבי הירש מיכל שפירא ומחבורת תלמידיו הידועה. הוא גם הוציא לאור את הספר "צבי לצדיק" אודותיו ואת ספריו "ציץ הקודש".

ראוי להוסיף שהספר 'צבי לצדיק' שיצא בשנת תרס"ח בנוי במתכונתו של 'אדר היקר' שהוציא הראי"ה על חמיו בשנת תרס"ז.
באופן כללי, ניתן לומר שהרב חרל"פ אמנם התוודע לראי"ה כבר בשנת תרס"ד, אך רק בסוף תרס"ו (לאחר פטירת הרב שפירא) הוא דבק בראי"ה.

כמו כן:

הרב קוק זצ"ל חשש שתלמידו, הרב חרל"פ זצ"ל, ירצה לחקות את רבו, הרב צבי מיכל שפירא, שהיה ידוע כסגפן גדול. כאשר הוציא הרב חרל"פ ספר המתאר את אורחות חייו של רבו, בשם "צבי לצדיק", כתב הרב קוק בהקדמה לספר "ע"כ אנחנו חלושי המזג נגועי הטיול ומוכי הבטלה, כשנשתוקק להתרומם מעט משפלותינו וכו', להידמות, כפי היכולת המצערה לצדיקי הדור, ראשית מעשינו צריכה להיות להאיר עלינו באבוקת הדעת, להיות קבועים בהיכל הקדש של חכמת תלמודה של תורת היראה והעבודה וכו', להברות את גופינו החלש והנדכא" (אגרות הראי"ה ח"א עמ' עח).

לייטנר כתב:

ברמן כתב:מלבד זאת היה רי"מ תלמיד מובהק של הצדיק הקדוש רבי הירש מיכל שפירא ומחבורת תלמידיו הידועה. הוא גם הוציא לאור את הספר "צבי לצדיק" אודותיו ואת ספריו "ציץ הקודש".

ראוי להוסיף שהספר 'צבי לצדיק' שיצא בשנת תרס"ח בנוי במתכונתו של 'אדר היקר' שהוציא הראי"ה על חמיו בשנת תרס"ז.
באופן כללי, ניתן לומר שהרב חרל"פ אמנם התוודע לראי"ה כבר בשנת תרס"ד, אך רק בסוף תרס"ו (לאחר פטירת הרב שפירא) הוא דבק בראי"ה.

כמו כן:

הרב קוק זצ"ל חשש שתלמידו, הרב חרל"פ זצ"ל, ירצה לחקות את רבו, הרב צבי מיכל שפירא, שהיה ידוע כסגפן גדול. כאשר הוציא הרב חרל"פ ספר המתאר את אורחות חייו של רבו, בשם "צבי לצדיק", כתב הרב קוק בהקדמה לספר "ע"כ אנחנו חלושי המזג נגועי הטיול ומוכי הבטלה, כשנשתוקק להתרומם מעט משפלותינו וכו', להידמות, כפי היכולת המצערה לצדיקי הדור, ראשית מעשינו צריכה להיות להאיר עלינו באבוקת הדעת, להיות קבועים בהיכל הקדש של חכמת תלמודה של תורת היראה והעבודה וכו', להברות את גופינו החלש והנדכא" (אגרות הראי"ה ח"א עמ' עח).

מי שמכיר את יומניו ואת מכתביו של הגרי"מ, ורואה את ערגתו לשבירת הגשמיות וההדבקות באלוקים ובחכמתו, יודע עד כמה היה לחשש זה מקום...

בירושלים נפטר הערב, נכדו הרב יחיאל זק"ש, שהיה חתנו של הגר"מ חברוני זצ"ל.

ברמן כתב:ראה באשכול כאן (viewtopic.php?f=19&t=37276&start=80#p416493) עוד אודות הגרי"מ חרל"פ. בתוך הדברים כתב "משוש דורים":

משוש דורים כתב:אביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.

לא רק ששלח את בנו הגרי"ד, אלא שעם עלותו לא"י ביקר הגרי"ז עצמו בבית הגרימ"ח לברר את הנהגת מהריל"ד בתרו"מ, על ביקור זה השיבו הגרימ"ח ביקור גומלין בו התאונן הגרי"ז כי איננו רואה הבדל בין וורשא לירושלים, והגרימ"ח השיבו בלשון הר"מ בהלכות תשובה 'וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'.

גיזונטע קאפ כתב:בירושלים נפטר הערב, נכדו הרב יחיאל זק"ש, שהיה חתנו של הגר"מ חברוני זצ"ל.

צ"ל נינו.
בן נכדו הגר"נ זצ"ל

תמונתו

תמונה יפה. ומי הילדים הנבחנים בתמונה? האחים ר' אברהם יצחק ז"ל והרב אליהו שלמה הי"ד רענן (http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/114.aspx?ID=38368).

נכדיו של רבו הגראי"ה קוק זצ"ל.
(כדאי לציין זאת עבור אלה שלא יודעים).

תמונת הגרי"מ בזקנותו

מכתב זה הופיע בספר שירת הים שנכתב על הגרימ"ח, כאמור הוא ממוען לר' דוד דז'ימטרובסקי, (אבי הגאון ר' יצחק זצ"ל) אך לא מובן מתוכו במענה למה הוא נכתב.

מצאתי את הפתרון והוא "מפתיע" מאד...

הנה הוא

מכתב ר' דוד בכת"ע ידע עם גליון 2.

זה כמובן מתקשר לאשכול על משפחות המיוחסות לדוד המלך (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=13425&hilit) ועוד שם אגרת מר"ד כעשרים שנה מאוחר יותר (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 59#p433359). עוד על שלשלת היוחסין של משפחת חרל"פ, שתיעודיה נזכרו באשכול הנז', גם במאמרו של החוקר נחום סלושץ בעיתון הבוקר, ה' שבט תש"ט, עמ' 4 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=6CCE78D9).

מיללער כתב:ערכו בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... C%22%D7%A4

משם:

ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון‏[4]
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)‏[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה‏[6]

מכתב בכת"י של הרב בארי:
https://www.ebay.com/itm/jewish-judaica ... 0005.m1851

איש_ספר כתב:הנה הוא

מכתב ר' דוד בכת"ע ידע עם גליון 2.
.jpg[/attachment]

חלמישצור כתב:זה כמובן מתקשר לאשכול על משפחות המיוחסות לדוד המלך (viewtopic.php?f=19&t=13425&hilit) ועוד שם אגרת מר"ד כעשרים שנה מאוחר יותר (viewtopic.php?f=19&t=13425&p=433359#p433359). עוד על שלשלת היוחסין של משפחת חרל"פ, שתיעודיה נזכרו באשכול הנז', גם במאמרו של החוקר נחום סלושץ בעיתון הבוקר, ה' שבט תש"ט, עמ' 4 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=6CCE78D9).

והנה בכת"י ר' דוד דזימיטרובסקי [מארכיון המדינה]

מתוך "המכלול" בערכו של ר' זבולון חרל"פ:

הוא נישא לחיה רייזל בת הרב יוסף לויט מאמדור ולאחר פטירתה נשא לאשה את אחותה מרים, גם היא בת הרב יוסף (לייט) לויט מאמדור. היה בין ראשוני המתיישבים בשכונת משכנות ישראל בירושלים.

הרב יוסף לייט הנזכר היה גם חותן חותנו של המגיד הירושלמי ר' בן ציון ידלר.
מישהו יודע עליו משהו? [ידוע לי שלאביו קראו ר' אריה ליב, ולאשתו קראו קיילא יהודית בת ר' בצלאל]

מצאתי לאחרונה בארכיון המדינה: מש' ר' אברהם שדמי (פשדמייסקי) במפקד התושבים שנת תש"ז (כאן, עמ' 24)

כנ"ל בארכיון המדינה: מש' ר' שמואל ברוך ורנר (כאן, עמ' 25)

עוד מארכיון המדינה: מש' ר' ניסן מאיר זק"ש (כאן, עמ' 75)

עוד מהנ"ל: מש' ר' מרדכי ליב זקש (כאן, עמ' 58)

יאיר כתב:

מיללער כתב:
האם ידוע מי הוא ר' רפאל משה חרל"פ מי-ם שנפטר בשנת תרמ"ה?

אמורה להיות תוצאה באנצקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו חלק טו (י-ה)
(במקוון לא עובד http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=6&t=12856 )
( http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149123& )

האם אפשר להעתיק אתערכו של ר' רפאל משה חרל"פ ששהיה רב בזאבעלן ואח"כ בירושלים?

האם היה לו שייכות משפחתית למשפחת הגרי"מ נשוא האשכול?

כמדומה שאין על רבי רפאל משה (מעשל) חרל"פ ערך באנצ' תדהר, אלא רק אזכור קצר בערך חתנו רבי דובר אברמוביץ, כרך טו עמ' 4734

בשורה עליו באוצר הרבנים, 14721, לא צוין קשר משפחתי ישיר להגרי"מ, וכמדומה ששמו לא נזכר גם בכתבי הרי"מ (מכתב ממנו נמכר כאן).

היום הלכה לעולמה הגב' מנוחה חרל"פ אלמנת נכדו רבי יצחק מאיר חרל"פ רבה של יקנעם.
היתה אשה מעניינת מאד.
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... k=5F6AE113

היום יום פקודת רבינו בעל בית זבול ומי מרום.

הנה תמונה ירושלמית ידועה, מחתונת הרב יצחק רוזנטל בחצר בית הכנסת הגר"א בשערי חסד. במרכז רב השכונה ר' יעקב משה חרל"פ. ראשון מימין ר' אליהו ראם. כן נראים המלמדים ר' אברהם חיים הקלמן ור' אשר וידמן (גאון ההוראה א, עמ' 174).

הגיעה אלי עכשיו דיסרטציה לתואר שני -היחס לעצמיות האדם במשנתם של הרב קוק והרב חרל"פ / מאת: עמנואל הרוניאן
מתוך התקציר - "הרב אברהם יצחק הכהן קוק )1865 – 1935 ,להלן "הרב קוק"( והרב יעקב משה חרל"פ )1882 – 1951 ,להלן "הרב חרל"פ"(,
היו שני תלמידי חכמים, פעילי ציבור והוגים חשובים, שפעלו בתקופה הגורלית של היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית
המאה העשרים. הרב קוק ששימש כרבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, והרב חרל"פ ששימש כרבה של שכונות שערי
חסד ורחביה בירושלים ועמד בראש ישיבת 'מרכז הרב'. שני רבנים אלו תרמו לעיצובם והתגבשותם של זרמים חשובים
בתוך הדתיות הלאומית בישראל, כפי שאנו מכירים אותה כיום, והותירו אחריהם יצירה הגותית ענפה, שעד היום לא
כולה זכתה לראות אור. עבודה זו מבקשת לבחון את יחסם למושג "עצמיות האדם", לתאר את המחלוקת העקרונית
הקיימת בניהם אודותיו, ולעמוד על שורשיה ההגותיים והביוגרפיים.
שאלת המחקר שלפנינו היא: מהו היחס שרכשו הרב קוק והרב חרל"פ לעצמיות האדם – דהיינו, למושג האותנטיות? בתוך
שאלה זו יתבררו כסעיפי משנה השאלות הבאות:
א. האם הרב קוק והרב חרל"פ חולקים עמדה שווה בהערכתם את האדם האותנטי?
ב. עד כמה עמדתם באה לידי ביטוי בתפיסתם הדתית ובפירושם למושגים ומושאים דתיים יסודיים?
ג. האם יש לראות בעמדתם רכיב מרכזי במשנתם הכללית או רק נושא צדדי העומד בפני עצמו?
ד. האם ניתן לעמוד על השורשים ההגותיים או הביוגרפיים, העומדים ברקע עמדתם?
ה. כיצד יש להבין את טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הרב קוק והרב חרל"פ, לאור ממצאי המחקר?"

ישנו כאן -
http://aranne5.bgu.ac.il/others/Haronia ... l19842.pdf

חומר רב על משפחת חרל"פ
https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A635801

הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת לעדת המערבים אור זרוע שנוסד על ידי הרב עמרם אבורביע בשכונת נחלאות, ירושלים, תרפז

יושב במרכז הגרי"מ חרל"פ עם?

היושב משמאל אינו הרב דוד כהן 'הנזיר'?

ברור שהוא הנזיר

כתב לי ר' הראל כהן, ממחברי הספר איש כי יפליא

הרב הנזיר גר בשנות התר"פ בבית שהיה שייך לרב עמרם אבורביע, ומסתבר שהקשרים עם מרכז הרב וגם עם הרשי"כ היו הדוקים.



התמונה של בית הכנסת "אור זרוע" נמצאת באינטרנט באתר ויקימדיה תחת הערך הרב עמרם אבורביע.



תמונה זו צולמה בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע" בירושלים בית כנסת זה הוקם ע"י הרב עמרם אבורביע זצ"ל. הוא הקים את בית הכנסת בשביל עדת "המערבים" (כך כונו עולי מרוקו התקופה ההיא) תוך שמירה על טהרת המבנה כך שכל פועליו יהיו יהודים שטבלו במקוה טהרה קודם הבניה.

בתמונה ניתן לראות משמאל לימין הרבנים עם הפנים למצלמה : הרב עזראן, הרב הנזיר, הרב חרל"פ, הרב אלעג'מי, הרב הדאיה בעל הישכיל עבדי, הרב אשריקי, ועומד מעל הרב הדאיה חגור באבנט ומחזיק תמונה זהו הרב עמרם אבורביע זצ"ל שהיה אז צעיר לימים (35 שנה).

מאחורי הרבנים נמצאת התזמורת של בית הספר לחינוך עיוורים.

איש_ספר כתב:ברור שהוא הנזיר

כתב לי ר' הראל כהן, ממחברי הספר איש כי יפליא

התמונה של בית הכנסת "אור זרוע" נמצאת באינטרנט באתר ויקימדיה תחת הערך הרב עמרם אבורביע.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7 ... 7%99%D7%A2

תודה רבה

דברים נשגבים מליבו הטהור של הגה"ק ציס"ע רי"מ זצ"ל

האם הספר שירת הים על הגרימ יכנס לאוצר

מיללער כתב:הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת לעדת המערבים אור זרוע שנוסד על ידי הרב עמרם אבורביע בשכונת נחלאות, ירושלים, תרפז

יושב במרכז הגרי"מ חרל"פ עם?

משמאל רבי שמואל עזראן. רבי דוד כהן הנזיר. הרי"מ חרל"פ. המקובל רבי אליהו לעג'מי. רבי עובדיה הדאיה (עם התרבוש והזקן השחור). רבי שמעון אשריקי.

רבי עמרם אבורביע ניצב מאחור כאברך צעיר עם תרבוש, מחזיק תמונה בידיו. לידו עומד רבי שמואל אללוף.

מאחורי כל דמות היסטוריה ארוכה ועסיסית.

אבני גזית כתב:

מיללער כתב:הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת לעדת המערבים אור זרוע שנוסד על ידי הרב עמרם אבורביע בשכונת נחלאות, ירושלים, תרפז

יושב במרכז הגרי"מ חרל"פ עם?

משמאל רבי שמואל עזראן. רבי דוד כהן הנזיר. הרי"מ חרל"פ. המקובל רבי אליהו לעג'מי. רבי עובדיה הדאיה (עם התרבוש והזקן השחור). רבי שמעון אשריקי.

רבי עמרם אבורביע ניצב מאחור כאברך צעיר עם תרבוש, מחזיק תמונה בידיו. לידו עומד רבי שמואל אללוף.

מאחורי כל דמות היסטוריה ארוכה ועסיסית.

כל השמות הוזכרו כבר למעלה.

זה עתה הראה לי הרב אבישי גרוסר שליט"א מפה עיר האבות באר שבע ת"ו את הספר החדש 'מכתבי מרום', שהגיע אליו היום, כארבע מאות ושלושים עמודים של אגרות מאת רי"מ חרל"פ, מסודרות לפי נושאים עם מפתחות ותמונות [ללא הפרזה], ביניהן אגרות המתפרסמות לראשונה, בעריכת ר' יאיר חרל"פ ור"א גרוסר. בספר גם הערות של הרב יעקב עדס שליט"א על ספר 'שירת הים'. ניתן להשיג את הספר גם אצל ר"א גרוסר.