העונג יו"ט ושרשיו

[מיללער]

עוד אוסיף, כי אביו של רמ"ש, הג"ר אריה, נקרא "הדיין" דביאליסטוק, ואילו כרב דביאליסטוק כיהן גיסו, ר' דוד פאינס זצ"ל, שאם אינני טועה היה מזוהה ברמה מסויימת עם רוח הציונות. כינויו היה "הרב היפה", ע"ש תואר פניו ההדורות

הקובץ המצורף 0028.jpg לא זמין יותר.

מודעת אבל בעיתון היהודי בביאלאסטוק מפטירת ר' דוד פאינס זצ"ל

[מיללער]

מכתב מר' דוד פאיאינס על הבלנק של ישיבת תחכמוני בביליסטוק

[פרנקל תאומים]

אגב דאגב,
שמעתי, שר' ברוך מרדכי אזרחי סיפר לאחרונה, כי בהיותו נער צעיר, היה אצל הרב מבריסק, והעיר אז הרב, כי העולם רגיל ללהשתמש במושג 'עונג יום טוב', בעוד שלפועל לא מצינו ענין לעונג ביום טוב, רק בשבת, וחיפש מקור לזה בתורה.
קפץ ר' ברוך מרדכי ואמר, הנה יש ספר, 'עונג יו"ט', ואם כן, ודאי שיש לזה מקור, נענה הרב מבריסק ואמר, זו אינה תשובה כי זה לא נחשב מקור, אבל מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות.

וסיים ר' ברוך מרדכי, איני מספר סיפור זה, כגאוה בעלמא, אלא כדי להראותכם מידת ראייתם לרחוק של גדולי ישראל..

אם כהלצה מחוייכת, מה טוב. יש ז'אנר שלם של הלצות כאלו, כידוע וכמפורסם...
אבל בכ"ז ולמען האמת ראוי לציין שהגרב"מ שליט"א לא מספר את הסיפור הזה על עצמו, כ"א על "ילד אחד" שאמר כן להגרי"ז זי"ע, בלי לפרט מי היה הילד (אלא ש"אומרים" שהילד זה הוא עצמו). ואם זכרוני אינו בכזיב, כששמעתי זאת ממנו, הוא גם לא אמר את שכתבת שהגרי"ז אמר ש"מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות", אלא רק שהגרי"ז נהנה מהערת הילד או משהו מעין זה. וכמובן שהסיומת שכתבת שכביכול הוסיף הגרב"מ שהוא מספר זאת כדי להראות מידת ראייתם לרחוק של גדול"י, לא היתה ולא נבראה (לכל היותר רק משל היתה..).

[פרנקל תאומים]

ד"ר ישראל היילפרין ההיסטוריון הנודע מח"ס פנקס ועד ד' ארצות ועוד. היה בן בנו של העונג יו"ט. אחיו היה מגדולי הנוירלוגים שבארץ שכחתי את שמו הפרטי.

כלומר- הם היו דודיו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל (ושל אחותו הרבנית זליבנסקי)? או שהם היו נכדי ה'עונג יו"ט' דרך בן אחר? (כלומר בני דודים של אימו של הגרמ"ש).

[תולדות]

אגב דאגב,
שמעתי, שר' ברוך מרדכי אזרחי סיפר לאחרונה, כי בהיותו נער צעיר, היה אצל הרב מבריסק, והעיר אז הרב, כי העולם רגיל ללהשתמש במושג 'עונג יום טוב', בעוד שלפועל לא מצינו ענין לעונג ביום טוב, רק בשבת, וחיפש מקור לזה בתורה.
קפץ ר' ברוך מרדכי ואמר, הנה יש ספר, 'עונג יו"ט', ואם כן, ודאי שיש לזה מקור, נענה הרב מבריסק ואמר, זו אינה תשובה כי זה לא נחשב מקור, אבל מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות.

וסיים ר' ברוך מרדכי, איני מספר סיפור זה, כגאוה בעלמא, אלא כדי להראותכם מידת ראייתם לרחוק של גדולי ישראל..

אם כהלצה מחוייכת, מה טוב. יש ז'אנר שלם של הלצות כאלו, כידוע וכמפורסם...
אבל בכ"ז ולמען האמת ראוי לציין שהגרב"מ שליט"א לא מספר את הסיפור הזה על עצמו, כ"א על "ילד אחד" שאמר כן להגרי"ז זי"ע, בלי לפרט מי היה הילד (אלא ש"אומרים" שהילד זה הוא עצמו). ואם זכרוני אינו בכזיב, כששמעתי זאת ממנו, הוא גם לא אמר את שכתבת שהגרי"ז אמר ש"מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות", אלא רק שהגרי"ז נהנה מהערת הילד או משהו מעין זה. וכמובן שהסיומת שכתבת שכביכול הוסיף הגרב"מ שהוא מספר זאת כדי להראות מידת ראייתם לרחוק של גדול"י, לא היתה ולא נבראה (לכל היותר רק משל היתה..).

זכותך להתווכח על הסיומת.
אני לא שמעתי זאת מרב"מ עצמו, אלא שמעתי מנכדו שכך סיפר לי.

[שי אבי דוד]

תגלית. קברו של הגאון הגדול רבי יהונתן אבלמן, אותר השבוע על ידי החוקר ההיסטורי ר’ שלמה אפשתיין בבית החיים דביאליסטאק.. תמונה תעלה אי"ה בהמשך.

[שי אבי דוד]

בסמוך למקום מנוחתו, בבית העלמין 'החדש' (יחסית, בו החלה הקבורה ככל הנראה בסביבות שנות התר"ם, להבדיל מבבית החיים הישן שנחרש לבלי הותיר זכר), איתר הרב אפשתיין את קבריהם של רבי מרדכי אליהו בן רבי חיים דוב רבינוביץ ורבי שלמה בן רבי שמואל מוהליבר.

[שי אבי דוד]

לדברי אחד מתושבי ביאלוסטוק (משאינם בני ברית), האהל קיים עד היום. אבל לא הצלחתי לקבל תמונה.