לדרכו של ר' שלמה פישר זצ"ל

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » ו' אוגוסט 19, 2016 7:07 pm

אכן ר' שלמה למד אצל ר' מרדכי שרעבי אך איני יודע עד כמה הוא מחשיבו כרבו בכל אופן מעולם לא שמענו ממנו בישיבה משהו בשמו על אף שר' שלמה מביא בדרשותיו בשבת הרבה פעמים דברים מהאר"י ומהזוהר וגם בשיחות פרטיות אף פעם לא שמעתי שהזכיר משהו בשמו ולכן נראה שהוא אינו מחשיבו כרבו, אך בכל אופן אני עוד מתכוון לשאול אותו על כך.

כמו שכבר אמרתי שיעוריו בישיבה הם בסגנון ישיבתי ומה שמיוחד בהם הוא ההיקף הרחב ראיות מכל חלקי הש"ס וכן מקוריות למשל הוא מסוגל להסביר רעיון למדני ע"פ מורה נבוכים או כוזרי, ואכן יש לו הרבה תלמידים וביניהם ת"ח גדולים.

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » ו' אוגוסט 19, 2016 7:10 pm

שכחתי,
אכן יש משוב על השיעור מקהל הלומדים אך לאחר השיעור (כמו שכבר הזכרתי השיעור אינו ארוך) ובמשך השבוע.

בן ירושלים

ר' שלמה לא מתנגד ולא חסיד , הוא מחפש את האמת התורנית ולא בנוי ל"רוחניות" ומיסטיקה. כיון שרוב האדמורי"ם בעיניו לא מיצגים גדלות תורנית אז הוא לא "סופר" אותם. גם כאלו מדורות קודמים. פעם אמר לי על הלויה של אחד מחשובי האדמורים "עשרים אלף איש הלכו אחרי זקן לבן"
גיסו ר' חיים ברנד התבטא פעם " מה ההבדל בין ר' שלמה לאחרים? כולם מדברים על ברסלב ונגד ר' נחמן, אבל לא יודעים הרבה עליהם. ר' שלמה למד בצעירותו שבועיים רצוף את כל כתבי ר' נחמן ורק אחר כך התחיל לדבר עליהם"
ידוע שנפש החיים שמדבר על תפילה באמצעות הצדיק מתכוין לר' נחמן. ר' שלמה אמר שהרב גדליה קניג מברסלב כתב ספר להשיב על טענות ר' חיים ויש בדבריו דברי טעם.
חמיו ר' אליעזר דוד ברנד היה ת"ח ויהודי חסידי וגם קנאי לא קטן.
בקשר לאדמו"ר מקלויזנבורג. שמעתי ממנו פעם ששמע שהאדמו"ר הוא "מתפלל" בבכיות וכוונה ועוד ועוד, וראה אותו פעם ומאד התפעל ממנו. אבל כששמע שהוא מתפלל בנוסח צאנז וסגנון התפילה הוא בנוסח הנ"ל הפסיק להתפעל כי זה כבר לא אמיתי ומקורי ממנו אלא כפי הנוסח של אבותיו.

יש רבים ששומעים את ר' שלמה . בזמני רובם היו מבחוץ בשיעורים בחדרו ומיעוטם בשיעור בישיבה (היו נכנסים 10-15 בחורים בלבד ובהמשך פחות מעשרה. לפעמים, אוי לאותה בושה, היו מגייסים בחורים לשיעור רק מפני כבודו). אבל כמעט אין לו תלמידים כי דרך הלימוד היא לכשרוניים בלבד, ההיקף העצום והשואת כמה סוגיות. הוא בכלל לא מדבר על הסוגיה במקום ודקדוק בלשונות הראשונים. כל ה"קדושים" בישיבה ממש לא תלמידיו. ככל הידוע לי ישנם שניים שהם תלמידיו בדרך הלימוד במידה זו או אחרת ושניהם בעלי כשרון שיוצאים מגדר הרגיל ואף ברמה של עילויים : ר' יצחק גולדשטיין (מראשי המערכת של שוטנשטיין) ור' אריאב עוזר רה"י כיום.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ש' אוגוסט 20, 2016 11:24 pm

דברי בתו ד"ר חנה קהת עליו https://musaf-shabbat.com/2016/06/13/%D ... %99%D7%A5/.
בספרה משהפכה תורה לתלמוד תורה בהקדמה היא ג"כ מתארת אותו מילדותה ואיך שהיה רגיל ללמוד בעמידה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אוגוסט 20, 2016 11:38 pm

בן ירושלים כתב:ידוע שנפש החיים שמדבר על תפילה באמצעות הצדיק מתכוין לר' נחמן. ר' שלמה אמר שהרב גדליה קניג מברסלב כתב ספר להשיב על טענות ר' חיים ויש בדבריו דברי טעם.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84814&

האם השיעורים בביתו עדין ממשיכים?

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ש' אוגוסט 20, 2016 11:44 pm

יש בביתו שני שיעורים: האחד ביום שישי בבוקר, בו משתתפים קבועים זה עשרות שנים, ושם הוא מלמד כסדר ספרי אחרונים. בין היתר נלמדו שם כל הקצה"ח והאבני מילואים.
השיעור לקהל הרחב במוצ"ש מתקיים רק בשעון חורף, וכמדומני שבחורף האחרון כבר לא התקיים.

לאישוש דברי הרב אי"ס, שמעתי ממנו כמה פעמים התייחסות לר"מ שרעבי במילים "הרבי שלי".

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ש' אוגוסט 20, 2016 11:56 pm

יבנה כתב:דברי בתו ד"ר חנה קהת עליו https://musaf-shabbat.com/2016/06/13/%D ... %99%D7%A5/.
בספרה משהפכה תורה לתלמוד תורה בהקדמה היא ג"כ מתארת אותו מילדותה ואיך שהיה רגיל ללמוד בעמידה.

האם ידועה ממנו התייחסות לבתו זו, שהקדיחה תבשילה?

עושה חדשות

עקביה כתב:
יבנה כתב:דברי בתו ד"ר חנה קהת עליו https://musaf-shabbat.com/2016/06/13/%D ... %99%D7%A5/.
בספרה משהפכה תורה לתלמוד תורה בהקדמה היא ג"כ מתארת אותו מילדותה ואיך שהיה רגיל ללמוד בעמידה.

האם ידועה ממנו התייחסות לבתו זו, שהקדיחה תבשילה?

לא קראתי את ההגיגים של הגברת בעצמה, אבל קראתי מעט את מה שהיא מתארת על אביה הגדול ודרך חינוכו. בתוך הדברים כתוב שם "בשלב מסוים היה לי ברור שלא אתחתן עם מישהו שלא שירת בצבא. דיברו כל כך הרבה בבית נגד אלה שלא משרתים בצבא, והפנמתי את זה", זה נשמע לי ממש וסליחה מ'קולך' הסבר נפלא על פסלות אשה לעדות... אבל אולי כדאי לעיין קצת בדבריה להבין איזה סוג של ביקורת מסוכן להשמיע לאוזני הילדים, ואפי' אם זה בגדר "יוסיף דעת", התוספת מכאוב היא בכפל כפליים.

בן ירושלים

מאד מציע לא לשרבב ענין הבת ח"ק לאשכול, גם מפני כבודו של הגאון שליט"א הנרמס בלא"ה תחת כל עץ רענן, וד"ל

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » א' אוגוסט 21, 2016 12:40 am

לגבי דבריו של מרחביה מעניין מה שאתה אומר שר' שלמה קרא לר' מרדכי שרעבי "הרבי שלי" משום שמעולם לא שמעתי שהרב הביא משהו בשמו וגם מאחרים לא שמעתי ששמעו ממנו משהו בשמו.

לגבי דבריו של בן ירושלים הדברים לא מדויקים , אני מניח שיותר מדויק לומר שר' שלמה הוא לא בעל רגש ז"א לא תראה אותו מתנהג בהתפעלות בשום דבר, ולא שהוא לא בנוי לרוחניות ומיסטיקה משום שמהגדרה זו משמע שאין לו עסק כלל בתחום הזה בשום פן שהוא, ולא היא, כפי שכבר הזכרתי למעלה ר' שלמה בקי מאוד בתחומי הקבלה והמיסטיקה
ומעריך תחומים אלו ואע"פ כן הוא אמר לי שאין הכרח לדעת אותם כדי להיות גדול בישראל.

לגבי שיטת חסידות ברסלב, ר' שלמה אוחז שהיא החסידות היחידה שמעולם לא הייתה איתה בעיה משום שהם היחידים שמהתחלה לא סטו בשום דבר מגבולות ההלכה גם לא בזמן התפילה.

לגבי הרבי מקלויזנבורג אני חוזר ואומר ר' שלמה מעריך אותו בשל מסירותו הגדולה לחיזוק היהדות לאחר השואה למרות כל מה שעבר ובשל כך שהוא היה לדעתו מהאדמורי"ם הבודדים בדור האחרון שגם היו ת"ח, ולא דיברתי על שום דבר אחר.

עוד דבר לא מדויק, ר' שלמה אמנם לא "סופר" גם אדמורי"ם מדור קודם (ולא נזכיר שמות משום שאולי אי מי מחכמי הפורום משתייכים לחסידויות אלו, או חסים על כבודם של אדמורי"ם אלו) אך לא את כולם ויש מהם שהוא מעריך כגדולי הדורות.

לגבי בתו ד"ר חנה קהת, יש לו קשר איתה והוא מעריך אותה אך לא מסכים עם חלק מדעותיה, ולגבי הדברים שאמרה בראיון איתה, הדברים לא מדויקים משום שהיא אמרה חלק מהדברים בצורה מאוד כוללנית והדגישה את מה שנוח לה. ודרך אגב ראיתי בשנה האחרונה שר' שלמה קרא בחדרו מאמר שלה על ר' אליהו בן אמוזג

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » א' אוגוסט 21, 2016 12:49 am

ספר נוסף שערך (נשמט גם ב'ויקי') הוא 'נתיבות המוסר' לר' אברהם שמואל פינקל (בן ה'סבא')
שמעתי שקיבל מחברת עם 20/30 עמודים והרחיב זאת ליותר ממאה עמודים.
לפני עשר שנים הספר יצא במהדו"ח.

שומע ומשמיע

שעמתי מתלמידו שהוא רואה באור ה' לר' חסדאי קרשקש ספר יסוד. מעניין לשמוע על זה.

מה יחסו להגרש"ש? פעם דברתי איתו אחרי שיעור, והוא אמר לי על דבריו בשער"י ה,ב [שכל התורה היא חיובים מצד השכל וכו'] שזה דברים שעדיף שלא היו נכתבים.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » א' אוגוסט 21, 2016 1:09 am

יש ממנו (כתוב או מוקלט) שיעור על דרך הלימוד?

אלטנוישול

בן ירושלים כתב:ארים את הכפפה של איש ספר כפי מיסת הזמן.
ר' שלמה אכן ערך את כתבי הרב'ה מלובאויטש בהלכה (ולא באגדה). מזה יצא הספר (דומני שנקרא משהו כמו "חידושים וביאורים לש"ס". בזמנו היה את הספר ב"אוצר" באיתרי). ר' שלמה סיפר לי בפרוטרוט את השתלשלות הענינים , ושלא כדרכו, בקש שלא אפיץ הסיפור כי לא רצה שיתגלגל הלאה. לאחר תקופה ארוכה שמעתי את הסיפור מתגלגל בצורות שונות בין מקורביו ואז הרשיתי לעצמי לספר. עיקרי הדברים שהרב'ה דרש שרק "הרב פישר מירושלים" יערוך את הכתבים. החסידים הופתעו לשמוע שר' שלמה דורש שיהיה מותר לו להעיר ולכתוב הערות על הרב'ה. החסידים ממש כעסו על החוצפה שלו (הוא גם ציין מי היו. מחשובי אנ"ש). לבסוף סוכם על דעת הרב'ה שהוא יכתוב הערות והרב'ה יענה, ושניהם יודפסו. לבסוף אחרי ההתקף לב של הרב'ה בשנות הל' הדפיסו כמות שהוא בלי ההערות והתשובות של הרב'ה. שאלתי אותו אם זה מפריע לו , השיב אופינית: היה אונס כי הרב'ה חלה, וחוץ מזה הם שילמו טוב ובזמן...

שמא יש בידו העתק הערותיו הוא ותשובות הרבי זצ"ל עליהן? זה נשמע מרתק.

אלטנוישול

אריה במסתרים כתב:אכן אפשר לומר שר' שלמה הוא די מתנגד והוא מזלזל מאוד באדמורי"ם בדור הזה אך זה לא לגמרי מדויק משום שאשתו באה מבית חסידי מובהק, והוא מעריך מאוד את האדמו"ר ה"שפע חיים" מקלויזנבורג זצ"ל ומחשיבו לאחד מגדולי הדור הקודם, וגם בספרו "בית ישי דרשות" הוא מביא המון מדברי גדולי החסידות מספרי חסידות ומחברים חסידיים כמו: החידושי הרי"ם, שפת אמת, ר' צדוק, ליקוטי מוהר"ן, קדושת לוי, הקוצקער, הלעכוויטשער, הסאסובער (?)ועוד, ואף אמר לי פעם שבאו אליו כמה ת"ח ליטאים והתלוננו לפניו שהוא מזכיר יותר מדי את הליקוטי מוהר"ן וכשסיפר לי זאת ציחקק תוך כדי, גם בדרשותיו בישיבה הוא מביא כמעט תמיד דברים מגדולי החסידות.

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » א' אוגוסט 21, 2016 1:28 am

משהו כאן טעון דיוק. 'חידושים וביאורים בש"ס' כולל, בעיקרו, את השיחות כמות שנדפסו בשעתו ב'לקוטי שיחות'. ייתכן שהייתה לו יד ב'פענוח' מראי המקומות, או בעוד הוספות שיש בסוף הסדרה. בכ"א, מרתק לדעת (באם אכן קיימת התכתבות כזו) היכן ניתן להשיגה. ומילתא אלבישי' יקירא (שבת י: וברש"י שם).

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » א' אוגוסט 21, 2016 1:31 am

אני מעלה כאן סיפור עליו (יותר על הרבנית תליט"א) שפורסם בעבר במוסף סיפורים של יתד נאמן. אמנם נפלו בו כמה אי דיוקים קטנים, כפי ששמעתי ממנה, אבל הסיפור יפה, ואת כרך החזו"א המדובר הוא הראה לי...

: תשע1.png (2.78 MiB) נצפה 15871 פעמים

: תשע2.png (1.49 MiB) נצפה 15871 פעמים

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' אוגוסט 21, 2016 1:34 am

מעניין לציין כי הרב שג"ר היה ראה בר' שלמה רבו המובהק. בסרט "לרדוף אחרי הצל" על הרב שג"ר מובאים מס' קטעים בהם מדבר ר' שלמה על סגנון לימוד הגמרא שהרב שג"ר הציע, ובכלל על אישיותו של תלמידו (ירידת שורה - קטע חדש):
"מה נעשה? מבחינת האמת הוא צודק, מבחינה חינוכית הוא לא צודק. בשביל זה, רק בשביל הגמרא. בשאר הדברים, צודק. אדם צריך למצוא את עצמו. גם זה לא כל כך פשוט. הפתיחות לא לכל אדם ניתנה. לא לכל אדם ניתנה פתיחות. רוב בני האדם סכנה להם, פתיחות.
הרב שג"ר היה אדם שכולו פנימיות, וכל מה שאמר, אמר מתוך הלב, והיה איש אמת, וזו הייתה מעלה מיוחדת שלו, איש אמת מובהק. אינני רוצה עכשיו להגיד דברים של ביקורת. הוא חיבר ספר בנוגע ללימוד הגמרא. מאוד לא טוב [מניד בראשו לשלילה ומחייך, ואז מרצין]. לימוד גמרא כזו, יצאו... לא! אנחנו צריכים בלימוד גמרא להיות תלמיד חכמים במובן המקובל, המסורתי, מדורי דורות. מי שסוטה קצת, אז אוי ואבוי לנפשו. זה כבר לא תלמיד חכם.
הייתי רבו בתקופה קודמת, אבל הוא צעד הלאה, ואז אי אפשר לקרוא לו רב ותלמיד, זה יהיה לא נכון להגדיר ככה. לא מדויק"

ארי שבחבורה

אריה במסתרים כתב:קודם יש לציין שחוץ מזה שר' שליימ'ה בקי בכל חלקי התורה ממש הוא בקי גם בקבלה בהיסטוריה ופילוסופיה וזה לדעתי הדבר היותר הייחודי בו, אמנם היו מעולם גדוילים שבקיאים בתחומים אלו אך למיטב ידיעתי היום השילוב הזה לא מצוי בכלל.(דרך אגב הוא הוציא מכתב יד את הספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש ספר מחשבתי פילוסופי,ספר בו בין השאר ר' חסדאי יצא לנתץ את ההשקפה האריסטוטלית שעליה התבססו גם הרבה מחכמי ישראל באותה תקופה ובעיקר לפניה ובראשם הרמב"ם)

בענין זה שמעתי מתלמידו ר' משה פטרובר שר' שלמה סבר שכדי ללמוד את אור ה' כראוי עליו להכיר היטב את הפילוסופיה של אריסטו שכנגדה יצא ר' חסדאי קרשקש, וכדי לעשות זאת בצורה מיטבית עליו לקרוא את אריסטו בשפת המקור, דהיינו (אאל"ט) יוונית עתיקה, וכדי לעשות זאת עליו ללמוד יוונית עתיקה... אמר ועשה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' אוגוסט 21, 2016 1:39 am

אלטנוישול כתב:שמא יש בידו העתק הערותיו הוא ותשובות הרבי זצ"ל עליהן? זה נשמע מרתק.

אני מבטיחך נאמנה שאין דבר כזה, ומדובר בחלומות שחלמו אחרים על אחרים.
כלומר, ייתכן מאוד שהוא שלח לרבי הערות, אבל הרבי לא השיב לו באופן פרטני על הערות אלו.

בפתיחה לחלק הראשון של הספר המדובר (חידושים וביאורים בש"ס) יש תשובה מהרבי לחברי המערכת "במענה על כמה שאלות בסעיפים א-ה", שפותחת במלים "אין הזמן גרמא לענות בפרטיות", וייתכן מאוד שמדובר באיגרת אליו, וכנראה איגרת יחידה.

בכל אופן, כפי שכתבתי לעיל, אם זה הספר שהוא עבד עליו - אני לא יודע על מה בדיוק שילמו לו.

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » א' אוגוסט 21, 2016 1:57 am

אלטנוישול, הכוונה לר' משה יהודה לייב מסאסוב.

"ארי שבחבורה" דבריך מרתקים אם כי זה נשמע מופרך, בכל אופן אשאל את ר' שלמה אם הוא יודע יוונית עתיקה כשאחזור לישיבה וזה יהיה רק בחשוון(באלול אני במקום אחר).

דרך אגב בשנתון "נועם" בעריכתו של הרמ"מ כשר זצ"ל בכרך ב' יש מאמר של ר' שלמה על "טביעת אצבעות לאור ההלכה" חבר שלי שאל אותו על מאמר זה והוא אמר לו שהוא כתב שם שטויות והסיבה שהוא כתב את זה היא בגלל שהם שילמו טוב!(אני מניח שכוונתו שהוא כתב את זה לפום ריהטא בלי לעיין ולבדוק את הדברים ולא שהכל ממש שטויות)

לגבי הנושא של ר' שלמה והרבי מחב"ד גם את זה אשאל את ר' שלמה בעז"ה.

מצחיק אותי לחשוב איך ר' שלמה היה מגיב אם היה יודע על הדיון שמתנהל כאן לגביו!!!

נוטר הכרמים

מרחביה, אכן התיאור המרגש ממיס לבב אבן.
באמת נפעמתי בראותי את היחס הלבבי והתקשורת המצוינת שבין הזוג הנפלא הזה, שני בני הזוג לא בכושר גופני מלא, שד' יחזקם בבריות גופא לאוי"ט, וצועדים בסיוע הליכונים שונים, ועם זאת כ"כ טריים ורעננים, שמחים ומאושרים. בשיחה עמי שהיתה משותפת לשניהם בערבוביא, היא פנתה אליו כמה פעמים בערגה נוסטלגית: אתה זוכר, אה? אך משום מה קשתה עלי מלאכת העלאת הזכרונות כאשר אני נזקק להוריק את כל החינניות שבשפה וה'נשמה' של הדברים אלי מילים דוממות, וחלק מן המלל מקבל צורה חסרת תוכן.

השיחה נסבה בעיקר על תקופת לימודו במיר, ומקצת הדברים כבר באו בכאן ע"י בן ירושלים שזכה ליטול לקח מפיו שנים ממושכות, מצפים לעוד.

בתחילת הדברים הוא התמרמר יחד עם הרבנית על ימי הבראשית שלו בישיבה, כאשר היה יתום עזוב בצד, [לא אזכיר שמות]. הרבנית אמרה שמיד לאחר הנישואין שאלה אותו למה תדיר פניו מפיקות סוג של רצינות וכובד ראש ואינו מחייך, וענה, וכי מה את רוצה מיתום עזוב? הרבנית תיארה בנופת צופים את דמותה של חמותה הצדקנית שהיה כ'אחת האמהות'.

הרב תיאר את החבורה של מיר, שכלשונו, 'החריבה' את עץ חיים בעזיבתה למיר, וזאת בהוראת מרן החזו"א שבתשובה לשאלת הגאון ר' מענדל אטיק שליט"א, הארי שבחבורה, שבעזיבתם תינזק ישיבת עץ חיים, השיב שאין להם לדאוג אלא לעלייתם הרוחנית.
כן האריך לתאר את דמותו של הגרא"י פינקל ואהבתו את התורה, כאשר היה 'קמצן' כלשונו גם ביחס ללומדי הישיבה ואברכיה, ולא שילם בעבור ימי בין הזמנים של תשרי וניסן, ואילו את כל הכסף - אותו השיג בעבורו ר' אברהם קלמנוביץ (- אביו של ר' ישראל יצחק, אתם מכירים אותו? הוא צדיק גדול, אבל אבא שלו היה לו חוש הומור, ורא"י היה מספר לי באיזה שיטות היה מוציא כספים מאנשים, הוא עשה גדולות ונצורות בימי המלחמה, וגם עמד בראש המצעד של הרבנים ליד הבית הלבן) נתן לכל מיני מתיבתות. אבל מה עשו הירושלמים? באו להגיד שטיקלאך תורה. הוא היה נרדם תוך כדי, אבל כשהיה נשמע איזה סטיה, זיוף, היה מתעורר וצועק, היו מקבלים את הכסף בכל מקרה, אבל היו בזיונות. תגובת 'נו, נו' שלו זה היה פרגון גדול.

אני השתתפתי בעריכת הספר 'דברי אליעזר' של רא"י, לאחר שעל סימן א' בספר אמרתי לר' נחום שערך את הספר שזה לא כתוב טוב, הוא עבד עם ר' א"י במשך שנתיים, כל יום שישי על סימן א', ואח"כ היו מתקתקים על מכונת כתיבה, ועובר הגהה וכו', ואמר לי ר' נחום שעשה מזה שטייגען. למעשה הוא העביר את זה לרא"י, והוא אמר, מה רע כשזה כתוב לא הכי טוב, אבל נתנו לי לשפץ.

בתקופה הראשונה שלי במיר למדנו כל יבמות בעיון אצל ר' אפרים בורודיאנסקי, הוא הפך אותנו מבעלי בתים ללמדנים. הקטן שבחבורה היה ר' יחיאל זילברברג שעד היום הוא בעל קורא במיר, בזמנו היה אומר 'ר' אליעזר יהודה ב"ר נתן צבי', וגם היום לאחר חמישים שנה אומר אותו הדבר...
רא"י היה מדבר עמי הרבה, לא הזכיר כלום מאביו הסבא מסלבודקה אלא רק מחמיו ר' אלי' ברוך קמאי.
כשבאו משנחאי כל האריות, הוא רמז לנמצאים ר' אפרים בורודיאנסקי ור' זלמן שנגמר תפקידם, ר' אפרים הבין מיד את הרמז והלך לת"א לישיבה שם, ור' זלמן רוטברג שהתפרנס מעבודת אשתו לא רצה להבין ונשאר עוד תקופה עד שעבר לבני ברק.

[המשך יבוא בס"ד].

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » א' אוגוסט 21, 2016 2:12 am

"נוטר הכרמים" ישר כח עצום דבריך כמים קרים על נפש עייפה, אכן היטבתה לתאר את הרב והרבנית, אנא המשך!!!

הלבן · הודעהעל ידי **הלבן** » א' אוגוסט 21, 2016 4:34 am

ביררתי אצל אלו שעסקו בזה אז, ושביקשוהו להגיה את הספר "חדושים וביאורים בש"ס", והוא:
הרבי מעולם לא ביקש שהוא יגיה.
הי' זה פרויקט של התלמידים השלוחים לא"י בתשל"ו, להכין לדפוס ליקוט כזה משיחות הרבי, לתרגמן ולהוציאם לאור.
הספר הוא אוסף ביאורי הרבי בש"ס, מתורגים ללשון הקודש. תיאורו כאן:
http://chabadlibrary.org/catalog/index1 ... volno=5952
התלמידים כתבו לרבי אשר לפני ההדפסה יוגה החומר על ידי הרב זעליג פלדמן והרב חיים שלום דייטש, וביקשו רשות להוציאו לאור.
על זה השיב הרבי, שספר כזה צריך לעבור ביקורת של מי שאינו חסיד.
ויעצו שנים הנ"ל לפנות אל הרב שלמה פישר.
בתחלה הוא לא הסכים, בטענה שזה לא מכובד שהוא יגיה את דברי הרבי.
על זה ענו לו התלמידים, שזו בקשת הרבי.
וכך הגיה חלק מהספר הזה לפני הדפסתו.
אח"כ שלחו ההגהות (שלו ושל אחרים) לרבי.
הרבי השיב על חלקם, וכתב שעל השאר ישיבו אברכי כולל צמח צדק.
התגובות של הרבי נדפסו בתחלת הספר.
וכך נמסר הספר לדפוס בתשל"ז. ונדפס לפועל בתשל"ט.
זה הי' הספר היחיד שנמסר לו להגהה, והגיה חלקו.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' אוגוסט 21, 2016 4:45 am

יישר כח על הבירור ועל העמדת הדברים על דיוקם, לפני שהאגדות יוסיפו להתנפח...

תשובת הרבי שנדפסה בתחילת הספר היא כאמור רק איגרת בודדת, שנפתחת כאמור במשפט "אין הזמן גרמא לענות בפרטיות", ואכן אין בה התייחסות פרטנית לשאלות ולהגהות (פרט לאחת).

אום אני חומה

אשכול מרתק וחשוב.

שקיעותו בתורה של הגאון המופלא הגר"ש היא ממש כאחד הגדולים אשר בארץ, מושגים של גדלות אמיתית, דמות פלאים שמשמשת דוגמא חיה לתלמידי הישיבה.

שיעוריו בלולים מכל התורה כולה ועושה אותה ככדור, ויתכן שיעור שמתחיל בקצות ונתיבות ומסתיים בדברי הפרי הארץ מויטבסק..

אין לו כ"כ 'תלמידים', כפי שלרוב ראשי הישיבות אין. אמנם רבים מהבחורים נכנסים ומתייעצים בשלל עניינים ונושאים.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' אוגוסט 21, 2016 9:24 am

מכתב מעניין בענין מכונות גילוח
באשכול סמוך.

נוטר הכרמים

נוטר הכרמים כתב: ר' אברהם קלמנוביץ (- אביו של ר' ישראל יצחק, אתם מכירים אותו? הוא צדיק גדול, אבל אבא שלו היה לו חוש הומור, ורא"י היה מספר לי באיזה שיטות היה מוציא כספים מאנשים, הוא עשה גדולות ונצורות בימי המלחמה, וגם עמד בראש המצעד של הרבנים ליד הבית הלבן).

כתב לי חכ"א שיחי':

אני מוחה על מה שכתבת שהגרא"ק עמד בראש המצעד ליד הבית הלבן, אמנם הוא השתתף במצעד, אבל הוא לא עמד בראשו. הרעיון הגיע מהלל קוק (פיטר ברגסון) ואגוה"ר פרשה חסותה עליו, ואמנם דעת הגר"א קוטלר לא היתה נוחה מהרעיון ולא השתתף, ולעומת זאת דעת הגר"א קלמנוביץ היתה שאם אמנם אינו לכתחילה, כיון שכבר מארגנים אותו יש להשתתף. אבל לכתוב שעמד בראשו הוא רחוק מהאמת.

נוטר הכרמים

אני זכיתי לערוך את ה'קובץ שמועות וקובץ ביאורים', כאשר אף כי נסיתי לחקות ככל יכלתי את הנוסח של ר' אלחנן, אבל היה חשוב לי והתעקשתי להבדיל בין הביאורים שזה מכת"י של הגרא"ו ובלשונו, לבין השמועות שהם לקט מרשימות של תלמידים. התלמידים הם ילדים בגיל ישיבה קטנה, ר' אלחנן היה מלמד דרדקי, ואח"כ היו הולכים לשמוע אצל ר' ברוך בער, אפילו שהברכת שמואל הרבה פחות טוב...

כל גדולי ישראל שנאו אותנו, את הירושלמיים, רק שנים מהם אהבו אותנו, ר' איסר זלמן, הוא אהב את כל היהודים, אז אהב גם אותנו, והחזון איש. החזו"א היתה לו קבוצה שלמה של תלמידים מבני ירושלים. ר' חיים ברים, ר' ייד'ל שפירא, ר' משה שייע לנדא, וכמובן ר' מנדל אטיק שיהיה בריא.

התלמיד מובהק של החזו"א היה ר' חיים גריינמן, החידושים וביאורים, אבל באמת שהיה תלמיד גדול ממנו שנפטר בצעירותו, ר' אברהם יענקב ויינר. ר' גדליה גם היה תלמיד גדול, הוא התווכח עם החזו"א בחייו. בנו שמוליק נדל למד עמי בחברותא הרבה, הוא סיים את כל הש"ס בבר מצוה שלו, והוא באמת ידע! אח"כ גם אחרים חיקו אותו, אבל זה היה חקיינות, הם לא ידעו.

אני לא הכרתי את החזו"א, פשוט לא ידעתי איך מגיעים לבני ברק, לא הכרתי את האוטובוס של אגד, אבל עם הבריסקר רב דברתי הרבה.

הרב שמע את ר' חצק'ל במיר? לא, הוא ניסה לסחוב אותנו ללמוד מוסר.

ר' רפאל שמואלביץ תלמיד של הרב, כך שמענו...
לא, אמנם הוא טוען כך, כך אמר לי פעם כשהיה לנו ויכוח בפוליטיקה. אמרתי לו, גם אם זה נכון, היה לך אח"כ עוד רביי'ם גדולים ממני.

====

אני עובר לניתוח התרשמותי האישית בעניות דעתי מאישיותו הכבירה רבת האנפין של הרב.

נראה כי התיחסותו של הרב היא תמיד לגופו של דבר, ל'חפצא' ולא ל'גברא', וק"ו שלא לנסיבות וכל הסובב. יש לו יכולת מופלאה ומעוררת השתאות להיצמד לכל דבר בעניניות מוגזמת, בלי דעות מוקדמות וללא יחס המושפע מגורמים שונים. לעתים קרובות הנסיבות הם מאוד רלוונטיות, ולכן השפיטה היא לפעמים מקוממת את השומעים שלא מכירים את הסגנון.

הוא עניו ושפל ברך, 'לא מחזיק טיבותא לנפשיה' במלוא מובן המילה, 'קטן וגדול שם הוא', אינו משתרר על אי מי. אולם יחד עם זאת - דעה כה מוצקה ואמיצה על הכל, אין נסתר מחמתו. אינו נרתע מלחרוץ משפט על מישהו, לעתים גם בזלזול מה.

יתירה מזאת, נראה כי אצל הרב שליט"א האמת היא לא משהו אבוסלוטי, הוא אוהב חשבון ו'דרוש', פלפולי נימה בנימה יפים ומושכים, גם אם אינם הכרחיים בדווקא, כל עוד הם לא סותרים את ההגיון הצרוף. גם חריצת משפטו – כפי הנשמע – אינה בהכרח עקבית - לאורך השנים - ומוכרחת. יש בו 'זרימה' מסוימת שקובעת הלך רוח, הוא אינו מקובע באיזה מסגרת של חשיבה או מסד השקפתי כל שהו.

ככלל נראה כי הוא בז מאוד לחשיבה שאינם הגיונית לגמרי, המצויה מאוד אצל בעלי המוסר ומייצגי ההשקפה. חלק מהענין לענ"ד הוא כי אינו 'מחשבן' תוצאות ותולדות מכל דבר, כשהוא אומר ביקורת על הרב אבינר, דרך משל, אין בה קורטוב של ביקורת על כך שהוא 'מזרחניק' למרות שסביר להניח שעדיין הוא חש זרות מסוימת עמם. אוהו, כמה חיצוניותו מטעה, הכובע הירושלמי הנמוך רחב התיתורא עם ה'חלאט' הדהוי והנקי... ומאידך, אי מחויבות גמורה לכל ערכי ה'ישוב הישן'.

"התקין מאורות משמח עולמו אשר ברא", נראה כי ייצר לעצמו איזה משקפיים בלעדיות דרכם הוא רואה את העולם, משקפיים בהם אדם נמדד לפי חכמתו / תורתו, והמבט דרכם מתמקד בכך, ולא ברקע שמסביב.

בקיצור, ת"ח אדיר ונורא מהזן של קשישי קמאי עם מושגים נעלים של דביקות בחכמה, ועם זאת, חירות ואי – תלות במורשת אבות ומורים – חשובים ככל שיהיו. ממבט כזה יכול להיוולד הדרוש ליום ירושלים, וכן ההוראה החד פעמית לפני כארבעים שנה להצביע מפד"ל.

זה על קצה המזלג, התרשמותי הדלה, בואו חבריי ותקנו אותי אם טועה אני, מרתק לדון ולהחכים.

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » א' אוגוסט 21, 2016 10:16 am

"הלבן" ישר כח על הגילוי!

"מעט דבש " אולי אתה יודע למי נכתבה תשובה זו? והיכן התפרסמה? ומתי?

"אום אני חומה" ודאי שיש לרב תלמידים בין בדרכו בלימוד ובין במחשבה ובהשקפת עולם!

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » א' אוגוסט 21, 2016 10:39 am

יש יהודי בשם ר' אורי בן נון שנשא בתפקידים בכירים כמו מנכ"ל מפעלי ים המלח, הוא דבוק בר' שלמה הרבה שנים ולפי מה ששמעתי אמר פעם באיזו פגישה עם סינים או משהו דומה בחו"ל -אני חייב לסיים כדי לטוס ולהגיע לארץ לשיעור קבוע עם מו"ר. כמו כן, הוא הוציא שני ספרים בלימוד [ כמדומני שמם עומק הפשט] ובהקדמה כתב דברים יפים על ר' שלמה, אולי מישהו יכול להעלות?
כמו כן, הקשר ביניהם הוא בין השאר משכנותם במבשרת ציון שם גר ר' שלמה מספר שנים, ויש שם כמה וכמה ת"ח ועוד, מהציבור הדתי לאומי שנקשרו אליו, יבואו היודעים ויספרו

נופל וקם · הודעהעל ידי **נופל וקם** » א' אוגוסט 21, 2016 10:46 am

"נוטר הכרמים" אכן שוב היטבת להגדיר את הרב.
רק אוסיף שחלק מאי תלותו המחשבתית וההשקפתית גם לא לערכי "הישוב הישן" ואדרבה תמיכתו בהרבה מערכי "הישוב החדש" נובעת לדעתי מכך שמשפחת פישר אינם ירושלמים במקורם אלא יק'ס מאזור האוברלנד בהונגריה, סבא של ר' שלמה שעל שמו הוא נקרא היה הרב של קארלסבורג וגם הוא היה רחב אופקים למרות אדיקותו ודבר הרבה שפות(ודרך אגב ר' שלמה דומה לו במראה פניו להפליא), אביו של ר' שלמה ר' אהרן (גם הוא דבר 7 שפות ולימד שפות בתל-אביב) שינה את לבושו ללבוש של בני הישוב הישן כשהגיע לארץ אך לא שינה את מנהגיו ונהג כמנהגי היק'ס, דהיינו קריאה בהברה של יק'ס, והילדים לבשו טלית, ר' שלמה התייתם בקטנותו ולכן לא הכיר את אביו וכבר לא נהג במנהגים אלו משום שאחיו הגדול ה"אבן ישראל" שבילדותו הלך עם טלית וקרא בתורה בהברה יקית הפסיק ממנהגים אלו משום שהם התביישו בהם משאר בני הישוב הישן, זה היה חריג מאוד משום שהיקים נמנו בדרך כלל על בני הישוב החדש, ור' שלמה עצמו כמו שנאמר כבר לעיל התחנך בת"ת של הקנאים, כמו שאמר לי פעם שבילדותו חינכו אותו לומר על הגראי"ה קוק 'ימ"ש' (עפ"ל), ובבחרותו למד בישיבת מיר כאמור.
מכל הערבוביה הזאת לדעתי נובע יושר שכלו חתירתו לאמת ואי תלותו המחשבתית.

בן ירושלים

ייש"כ לקודמיי. יש אכן הרבה חידושים בדברים.

כמה הערות ואולי סיפורים לצידם.
הסיפור על אהבת תורה והנעליים. א. שמעתי שאחרי שקנתה את החזון איש קרא על אשתו : מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב"! ב. שמו בברית היה אכן יהונתן. רק לאחר חצי שנה כשנפטר הסבא הגדול ר' שלמה, הוסיפו לו את השם שלמה. ג. הסבא היה גאון עולם בכשרון. הכשרונות המיוחדים הן של ר' אהרן זצ"ל בנו והן של האחים ובפרט ר' ישראל יעקב ור' שלמה הן ממנו.

ידידי הנוטר- היטבת כדרכך להגדיר. כיון שכל מבטו הוא בחיפוש האמת בראייתו, הוא מסתכל על כל דבר בראיה תורנית נטו. לא משנה לו אם זה מזרוחניק, אדמו"ר, נטו"ק וממילא הוא לא מגזרי בכלל אבל הכל נמדד בגדלות האמיתית של האדם. אבל כל עניני השקפה, סגולות, "ענינים" ודומיהם לא תופסים אצלו מקום. פעם אמר לי ביחס ל"יום העצמאות": תלוי איפה אני מתפלל, אם אומרים הלל, אז אמרתי גם כן כמה קאפיטלאך, אומרים תחנון אז אומר תחנון איתם". אין לזה מבחינתו שום חשיבות.
את ר' אלחנן רואה כיסוד ללימוד הישיבתי. את ר' ברוך בער לא מחשיב הרבה וטוען שלא מבינים מה רוצה.

בענין הקבלה. ודאי ששולט בה אבל יותר כידיעת התורה ולא כ"ענינים" ורוחניות. בזמנו התהלך סיפור שלמד קבלה בצעירותו ונחלה מאד ולכן פסק מללמוד. (יש שטענו שאז הלבין כולו אך כל הפישרים מלבינים בגיל צעיר). בבחרותי היה חבר בועד , בחור ספרדי , שרצה להיכנס לעולם הקבלה. הוא דבר על כך עם ר' שלמה ששלל זאת בתקיפות . "אתה יודע מה קרה לי כשלמדתי בגיל צעיר קבלה"?, שאל. הבחור התמים במקום לחלוב את הסיפור, השיב ששמע ובזה נגמר הסיפור. אולי ה"ארי" יבדוק זאת?
פעם דבר איתי על מבצע נרות שבת "כל אשה ובת תדליק נרות שבת" וטען שזו המצאה של הרב'ה. אמרתי לו שאולי יש בזה ענינים עפ"י הסוד והקבלה. "אני יודע קבלה, ואין בזה שום ענין בקבלה", הפטיר.

בענין תלמידיו. בזמני רוב השומעים היו מבחוץ ובחדרו או בבית במוצ"ש. מהישיבה היו בס"ה בשיעור 10-15 שומעים, ומאוחר יותר, אף פחות, והיו צריכים לגייס בחורים כדי שלא יהיו בזיונות. באופן כללי כמעט ואין לו תלמידים שהולכים בדרכו הלימודית. זו דרך שמתיחסת תמיד להיקף של סוגיות ולא מתמקדת בפשט המקומי ובדקדוק בלשון הראשונים. כדי ללמוד בדרך זו צריך להיות כשרוני במיוחד. כל חבורת ה"קדושים" באיתרי אינה נחשבת לתלמידיו. השניים היחידים שידוע לי שהם תלמידים בשיטת לימודו ולו במקצת הם ר' יצחק גולדשטיין (מראשי מערכת שוטנשטיין) ור' אריאב עוזר רה"י כיום, שניהם בעלי כשרונות עילויים. גם בניו אהרן ושייקה קבלו ממנו בדרכו. הוי אומר לא כל מי ששמע ממנו דרושים או שיעורים בלימוד הוא תלמיד.

בישורון יג נדפס שטיקעל של הסבא ר' שלמה זצ"ל. אמר לי אחד מהת"ח בירושלים שזה מערכות בסגנון שמתאים לדור של רעק"א, ועכשיו הוא מבין מהיכן יניקתו של אותו גאון שליט"א נכדו.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » א' אוגוסט 21, 2016 1:02 pm

חלמישצור כתב:מעניין לציין כי הרב שג"ר היה ראה בר' שלמה רבו המובהק. בסרט "לרדוף אחרי הצל" על הרב שג"ר מובאים מס' קטעים בהם מדבר ר' שלמה על סגנון לימוד הגמרא שהרב שג"ר הציע, ובכלל על אישיותו של תלמידו (ירידת שורה - קטע חדש):
"מה נעשה? מבחינת האמת הוא צודק, מבחינה חינוכית הוא לא צודק. בשביל זה, רק בשביל הגמרא. בשאר הדברים, צודק. אדם צריך למצוא את עצמו. גם זה לא כל כך פשוט. הפתיחות לא לכל אדם ניתנה. לא לכל אדם ניתנה פתיחות. רוב בני האדם סכנה להם, פתיחות.
הרב שג"ר היה אדם שכולו פנימיות, וכל מה שאמר, אמר מתוך הלב, והיה איש אמת, וזו הייתה מעלה מיוחדת שלו, איש אמת מובהק. אינני רוצה עכשיו להגיד דברים של ביקורת. הוא חיבר ספר בנוגע ללימוד הגמרא. מאוד לא טוב [מניד בראשו לשלילה ומחייך, ואז מרצין]. לימוד גמרא כזו, יצאו... לא! אנחנו צריכים בלימוד גמרא להיות תלמיד חכמים במובן המקובל, המסורתי, מדורי דורות. מי שסוטה קצת, אז אוי ואבוי לנפשו. זה כבר לא תלמיד חכם.
הייתי רבו בתקופה קודמת, אבל הוא צעד הלאה, ואז אי אפשר לקרוא לו רב ותלמיד, זה יהיה לא נכון להגדיר ככה. לא מדויק"

יש לזכור שהמשפטים הללו לא נאמרו בזה אחר זה. הסרט ערוך כדרכם של סרטים. לא בטוח שאנשי האמת רבי שלמה והרב שג"ר חותמים על סדר הרצאת הדברים.

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » א' אוגוסט 21, 2016 1:14 pm

אף שלא זה נושא השרשור, יוער שהדלקת נרות ש"ק על ידי בנות צעירות איננה 'המצאה' של הרבי אלא מנהג וותיק בקהילות רבות בפזורת עמנו.

בן ירושלים

ארי שבחבורה כתב:
אריה במסתרים כתב:קודם יש לציין שחוץ מזה שר' שליימ'ה בקי בכל חלקי התורה ממש הוא בקי גם בקבלה בהיסטוריה ופילוסופיה וזה לדעתי הדבר היותר הייחודי בו, אמנם היו מעולם גדוילים שבקיאים בתחומים אלו אך למיטב ידיעתי היום השילוב הזה לא מצוי בכלל.(דרך אגב הוא הוציא מכתב יד את הספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש ספר מחשבתי פילוסופי,ספר בו בין השאר ר' חסדאי יצא לנתץ את ההשקפה האריסטוטלית שעליה התבססו גם הרבה מחכמי ישראל באותה תקופה ובעיקר לפניה ובראשם הרמב"ם)

בענין זה שמעתי מתלמידו ר' משה פטרובר שר' שלמה סבר שכדי ללמוד את אור ה' כראוי עליו להכיר היטב את הפילוסופיה של אריסטו שכנגדה יצא ר' חסדאי קרשקש, וכדי לעשות זאת בצורה מיטבית עליו לקרוא את אריסטו בשפת המקור, דהיינו (אאל"ט) יוונית עתיקה, וכדי לעשות זאת עליו ללמוד יוונית עתיקה... אמר ועשה.

קשה להאמין שישב ללמוד יוונית, מסתבר יותר שברר נקודות ספיציפיות אצל מומחים (למשל ד"ר פטרוף , אביו של יוסף פטרוף שזו היתה מומחיותו). אגב שמעתי מהרב פרופ' הבלין בקורת על עריכת אור ה' כי לא הודיע מה שינה ועל סמך מה .

פעם חברי שעסק עם בעלי תשובה חיפש מישהו שמבין בפילוסופיה עבור מתקרב לקיום תומ"צ שהיה בקיא גדול בפילוסופיה וסיבך את מי שדן איתו בענינים אלו. בצר לו החבר פנה לר' שלמה שיפגש עם אותו אחד. ר' שלמה ברר על איזה פילוסופיה מדובר, " אם מדובר עד קאנט, אני מבין בזה ושיבוא, אבל אחריו אני כבר לא מתמצא כל כך"

בן ירושלים

יגאל10 כתב:אף שלא זה נושא השרשור, יוער שהדלקת נרות ש"ק על ידי בנות צעירות איננה 'המצאה' של הרבי אלא מנהג וותיק בקהילות רבות בפזורת עמנו.

היא הנותנת , למנהגי קהילות וכלל המנהגים ללא מקור מוסמך אין ערך רב בעיניו. זו אחת מהסיבות שרבים מסתייגים מדרכו (אם כי לכו"ע הגברא הוא מגדולי הגדולים שבדור) כי אין לו שום מוסכמות. בענין אחר אבל דומה ומשקף. כשאחיו הגרי"י עמד להתמנות לדיין ב"עדה" ההונגרים לחמו נגד כי בכמה ענינים פסק נגד החת"ס, ואצלם היה זה חטא בל יכופר. גם בהמשך הדרך הם היו בקואליציה שחסמה אותו מלהתקדם (כמובן גם הקנאים ראו בו נטע זר וקצת ציוני לשיטתם), למרות שאחרי המנחת יצחק הוא ודאי היה החשוב מכולם.

בברכה המשולשת

אגב, לגבי לחלוק על מרנא החת"ס- זכורני שיש בדברי רבינו האדר"ת שאין לחלוק על החת"ס (ומשהו על זה שלא הסכים להיפגש בגלל זה עם הגאון בעל צפנת פענח)
ולגבי הגר"ש פישר בכה"ג, זכורני ששמעתי פעם מהרב מרדכי מאיר שהגרש"פ התארח פעם בשבת בישיבת שעלבים, ואחרי סעודה ראשונה היה שו"ת אתו, ואז הג"ר שמואל טל היה אברך בישיבה והוא שאל- האם אני יכול לפסוק כהרמב"ם? וענה הגרש"פ- במה? וענה לו- בהכל? ושאלו- למה? ואמר לו- כי הוא צודק. ואז התחילו לדון ביניהם לאורך ורוחב הש"ס בדברי תורה עד ותיקין.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 21, 2016 2:08 pm

בברכה המשולשת כתב:אגב, לגבי לחלוק על מרנא החת"ס- זכורני שיש בדברי רבינו האדר"ת שאין לחלוק על החת"ס (ומשהו על זה שלא הסכים להיפגש בגלל זה עם הגאון בעל צפנת פענח)

לא אמר שאין לחלוק, אלא העריץ אותו מאד, וביקר בחריפות את הצ"פ שזלזל בדבריו

כאן

viewtopic.php?f=7&t=16808&p=73283#p73283

לעומקו של דבר

פעם הייתי בשיעור שמסר הגנ"י הנ"ל בישיבת ביה"ז בחוהמ"ס
והוא דיבר על הושע"ר. והצל. וענייני הדין.
השיעור כרגיל מתחיל בשעה 12 והמנחה ב1. או 1:15. והציבור מגיע לשמוע טשיקאווע זאכן, לקיים ושמחת בחגך.
והוא עמד וחרז מתורה לנביאים מנביאים לכתובים וכו' עד אחרוני האחרונים וחוזר חלילה.
אנשים לא הכירו את המובאות בכלל... כ"ש שלא אחזו איתו ראש. וכאשר הגיע - לא אשכח זאת - לגמ' בב"ק שדוד המלך ביקש מי ישקני מים וכו' (בעניין המים דהוש"ר), הוא אמר "לפחות את הגמרא הזאת אתם צריכים הרי להכיר [זה בבבא קמא...]
הוא המשיך והמשיך, מידי פעם אמר בקול ש"אם נגמר הזמן שיגידו לו והוא יפסיק", כמובן אף אחד לא אמר לו, והוא המשיך והמשיך, ומנייני מנחה התארגנו בבית שני ואנשים יצאו וחזרו ונכנסו והוא יושב ודורש...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר