הגה"ק רבי לוי יצחק שניאורסון זצוק"ל

[זאינץ]

מאמרים שהתפרסמו עליו ועל שיטת לימודו[לא של ר׳ יואל כהן ושל מונדשיין את כבר יש לי] ופרטים וסיפורים עליו שלא ידועים דיו,תודה

[סדנא דארעא]

מאמרים שהתפרסמו עליו ועל שיטת לימודו[לא של ר׳ יואל כהן ושל מונדשיין את כבר יש לי] ופרטים וסיפורים עליו שלא ידועים דיו,תודה

את שלושת החלקים של הספר 'תולדות לוי יצחק' כבר ראית (ישנו באוצר)?
לא ראיתי איזכור שלהם באשכול זה.

[זאינץ]

כן בוודאי

[הגיונות]

מאמרים שהתפרסמו עליו ועל שיטת לימודו[לא של ר׳ יואל כהן ושל מונדשיין את כבר יש לי] ופרטים וסיפורים עליו שלא ידועים דיו,תודה

מעיינותך על רלוי''צ שניאורסון.pdf

(4.39 MiB) הורד 641 פעמים

[לבי במערב]

ב'היכל הבעש"ט' גל' מ ע' שצד - ממכתבי רא"א הורוויץ מסמארגאן (חסיד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ובנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מליובאוויטש. נלב"ע י"ג ניסן תרצ"ב):

. . האברך לוויק פאדאבראנקער שלמד בליובאוויץ בשנים הראשונים, ממשפחתם [של כ"ק רבוה"ק לבית חב"ד] . .

הרי לנו - נוסף על קטעי השמועות והראיות הקלושות שהיו מכבר - עדות מפורשת שרלוי"צ נ"ע למד בתו"ת דליובאוויטש בשנותי' הראשונות!

[חרסון]

ב'היכל הבעש"ט' גל' מ ע' שצד - ממכתבי רא"א הורוויץ מסמארגאן (חסיד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ובנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מליובאוויטש. נלב"ע י"ג ניסן תרצ"ב):

. . האברך לוויק פאדאבראנקער שלמד בליובאוויץ בשנים הראשונים, ממשפחתם [של כ"ק רבוה"ק לבית חב"ד] . .

הרי לנו - נוסף על קטעי השמועות והראיות הקלושות שהיו מכבר - עדות מפורשת שרלוי"צ נ"ע למד בתו"ת דליובאוויטש בשנותי' הראשונות!

ליובאוויטש לאו בהכרח היינו תו"ת דליובאוויטש. דוגמא שבטח ידועה למר: ר' שרגא פייביש זלמנוב ע"ה (סביו של רי"י מפתח תקווה שנלב"ע ז"ע), שהיה מהלומדים בחצר בליובאוויטש טרם הקמת ישיבה במקום.

[לבי במערב]

ועדיין:
א) אף הוא נמנה על ראשוני התלמידים דתו"ת, וכידוע.
ב) בצירוף לחצאי־הראיות שֶׁמִכְּבר - שמועה שיש בה ממש היא; וכך הבינו גם שם, הע' 55.

[אכן, מסתבר לומר שרלוי"צ 'ישב' בליובאוויטש עוד מקודם לייסוד תו"ת, ולכשהוקמה - נחשב לא' מתלמידי' הבוגרים (וכרש"פ זאלמאנאָוו הנ"ל); וראה בס' 'ליובאוויטש' (קפלון) ע' 270 ואילך].

[א. חיים]

ואולי אותו כותב טעה, ולא יותר.
גם נראה שהכוונה שם אחרת: הכותב מספר לבנו, על מישהו המוכר להם שהיה בסמרגון, והוא בן של לויק פדרברנקר שלמד בתות"ל, והם מהמשפחה של הרבי ואביו. וממשיך שגם הגרלוי"צ היה פעם בסמרגון.
הסבא של הגרלוי"צ היה נקרא באותו שם, והוא היה רב בפדרברנקא, כך שהיו לו שם כמה נכדים באותו השם.
לא היה לפני כן שום שברי רמזים שהגרלוי"צ למד בליובאוויטש. באם נקבל את הרמז ההוא שמצויין אליו, נצטרך לומר שלא רק הגרלוי"צ למד בליובאוויטש אלא גם אחיו, שגם עליהם לא יודעים כלום בענין זה.
לפי הבנתי יש כאן סיפור חוזר כמו המכתב מהרגוצ'ובי בו הוא מזמין מישהו לחתונתו של הרבי זי"ע... למי שמכיר את הסיפור.

[חרסון]

אאל"ט מוסכם הוא אצל חוקרי תולדות חב"ד שהישיבה המסודרת של 'תומכי תמימים', אף שהקמתה הרשמית הייתה בליובאוויטש, בשנותיה הראשונות פעלה בעיקר בז'עמבין, ואילו ה'עסק' בליובאוויטש היה פחות מסודר ודומה יותר למה שהיה בימים הראשונים שקודמת הקמתה, אברכים ובחורים שנכנסו ובאו. אם אכן אינני טועה בפרט זה, ייתכן שהרלוי"צ שהה שם (המדובר הוא בסביבות גיל העשרים שלו. נולד תרל"ח ונישא בתר"ס כשהישיבה נפתחה באלול תרנ"ז) והדבר הספיק כדי שיחול עליו שם 'תלמיד' לעניין רשומות שונות.

בכל מקרה, ברור שיחסו של הרלוי"צ אל הרבי הרש"ב היה כתלמיד לרבו. דוגמא אחת לכך היא עדותה של הרבנית חנה בזכרונותיה על יום ההילולא ב' ניסן במחיצת בעלה בגלות צ'יאלי. דוגמא שניה היא המופיע ב'לשמע אוזן' (שהוא מסתמא ספר הסיפורים החב"די הכי מוסמך בדור האחרון) שאת 'הכללים' בשיטת לימודו קיבל הרלוי"צ, לדבריו, מהרבי הרש"ב. ובל נשכח את הנודע כי את הרלוי"צ מנה הרבי כאחד משלושת האברכים בהם 'יתפאר בזה ובבא'. וגם אגרות הקודש אליו מורות כן. ברור, אם כך, שהיית להם תקופה שאפשרה קשר של תלמיד ורב.

[זאינץ]

מישהו זכור לו מאמר עליו מאיתיאל גילעדי או משהו דומה

[זאינץ]

יש כמה קווים דומים בין שיטת לימודו בנסתר לבין שיטת הרוגצוב'י בנגלה

[לבי במערב]

כדי לקבוע כדבר הזה, על המעריך להיות 'א־שטיק (רש"י) זעווין'...

[זאינץ]

לא קבעתי ואם ברצונך ביכולתי להביא דוגמאות

[זאינץ]

כתבתי על כך ושמחתי שגם ראיתי מישהו שכתב כן ואיני זוכרו

[דרומי]

גם אני חשבתי על ההשוואה הזאת.

בזהירות המתבקשת אומר, שבכתבי שניהם מוצאים שפע של הברקות מקוריות ומפתיעות, אבל לכל מהלך מחודש מובא שפע של ראיות ואסמכתאות מכל הצדדים ואתה מרגיש כאילו יש ביד המחבר 'דלי' מלא והוא רק מחכה לשפוך עליך עוד ועוד...

[כמדומני שבכתבי הרב זוין יש משהו דומה על הרוגצו'בר]

[לבי במערב]

מישהו זכור לו מאמר עליו מאיתיאל גילעדי או משהו דומה

https://www.hakolhayehudi.co.il/item/%D ... 7%97%D7%A7
[לפענ"ד, האיש מטפס בהשגות לא־לו].

[לבי במערב]

[כמדומני שבכתבי הרב זוין יש משהו דומה על הרוגצו'בר]

אכן, בערכו שב'אישים ושיטות' (ובפרט בתחלתו). יעו"ש.

[זאינץ]

תודה רבה

[עזריאל ברגר]

מישהו זכור לו מאמר עליו מאיתיאל גילעדי או משהו דומה

https://www.hakolhayehudi.co.il/item/%D ... 7%97%D7%A7
[לפענ"ד, האיש מטפס בהשגות לא־לו].

הערה למי שאינו מכיר: הכותב - ר' איתיאל גלעדי - הוא מגדולי תלמידיו של הרב יצחק גינזבורג, ואולי אפשר לומר שהוא ה"חוזר" שלו.

[דרומי]

בהמשך לדיון לעיל האם למד רבי לוי יצחק בישיבה בליובאוויטש, מועתק בזה קטע מתוך מאמר שהתפרסם בעיתון 'כפר חב"ד' השבוע (מהסופר הרה"ח ר' ישראל שי' אלפנביין):

האם רבי לוי-יצחק שנולד בתרל"ח למד בנעוריו בישיבת 'תומכי תמימים' שנוסדה בשלהי תרנ"ז?

בספר 'תולדות לוי יצחק' לא מוזכר שום מקור שיעיד על כך, אך בספר 'מבית הגנזים' (עמ' עא) מופיע צילום של "ועד אגודת תמימים" שנדפס בליובאוויטש בתאריך י"ד טבת עת"ר, תחת הכותרת 'שמות החברים נרם יאיר סלה', ובה מופיע השם 'שניאורסאן לוי יצחק'. יובהר: הרשימה אינה כוללת את כל מי שלמד ב'תומכי תמימים', אלא את חברי ועד 'אגודת תמימים', 'התמימים שכבר באו בברית הנישואים, אשר מספרם עולה ליותר ממאתיים איש יחיו, שהם במקומות שונים: רבנים, שו"בים, סוחרים, עסקנים, לאגדם יחד ולקשרם קשר נפשיי המועיל הרבה לטובתם המוסרית והחומרית'.

העורך הרש"ב לוין מציין שם כי ברשימה נכללים רק אלה שלמדו ב'תומכי תמימים' בשנים תרנ"ז-עת"ר, ובכל זאת מופיעים בה אביו ושני דודיו של הרבי, 'שלעת-עתה לא ידוע לנו ממקור אחר שלמדו בתומכי תמימים'. הפתרון שמציע הרב לוין: 'אולי אפשר הדבר שהוא נרשם לחבר, גם מבלי ללמוד בפועל בישיבה. רמז לזה אפשר למצוא בתקנון של האגודה'. והוא מצטט מהתקנון: 'החברים הם שני מינים: חברים בפועל, וסתם חברים. לחברים בפועל אינם מתקבלים רק אלה שהיו תלמידי בית התלמוד של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, ואשר נשארו שלמים בקיום התורה והמצוה על-פי שולחן-ערוך. לחברים סתם מתקבלים כל אלה שדרכם והילוכם בקודש היא הדרך המסורה מפי רבותינו הקדושים ז"ל'.

'אמנם', מעיר הרב לוין, 'לא ראינו אינה ראיה, ואפשר שלמדו זמן קצר בתומכי תמימים. נשואי רבי לוי-יצחק היו בקיץ תר"ס, ואפשר שבמשך השנים תרנ"ח-תר"ס למד זמן קצר בליובאוויטש'. עוד הוא חושף: 'כשהובא העלון לספריה, הודעתי על כך לרבי בא' דראש-חודש כסלו תש"נ, והערתי לעובדה שאביו ודודיו של הרבי רשומים כחברים באגודה. הרבי השיב לי על כך: 'ראיתי ות"ח'.

במהדורה השנייה של 'ספר התמימים' (ח"א עמ' עז) מופיע רבי לוי-יצחק כמי שלמד בליובאוויטש, ומצוין המקור: 'רשימת ליובאוויטש', היא הרשימה הנ"ל.

אעלה אפשרות נוספת: בשנים תרנ"ד-תרנ"ו אסף הרבי הרש"ב כ-20 בחורים, ממשפחות החסידים, שהוריהם שלחו אותם להיות "יושבים", נערים שישבו ולמדו בליובאוויטש ('אגרות קודש' אדמו"ר הריי"צ ח"ב עמ' קח). אולי רבי לוי-יצחק השתייך לאחת הקבוצות הללו?

בחוברת הוספות ל'תולדות לוי יצחק' שהופיעה אשתקד מופיע סיפור שסיפר הרה"ח דוד דובאוו, ששמע מאביו הרה"ח יהודה-לייב, ששמע מהרה"ח אברהם-סענדער נעמצאוו ע"ה, מראשוני תלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש: 'הגעתי לבית-חיינו בתקופה שלפני יו"ד שבט תשי"א, ונכנסתי ל'יחידות' אצל הרבי. הרבי שאל אותי ב'יחידות' אם אני זוכר את שמות ה'תמימים' שלמדו בזמני בליובאוויטש. השבתי בחיוב והרבי ביקש שארשום את השמות על נייר. רשמתי את השמות וביניהם ציינתי את שם אביו של הרבי, רבי לוי-יצחק נ"ע. מסרתי לרבי את הרשימה, והרבי עבר עליה וציין בעיפרון ליד כל אחד מהשמות. כשהגיע לשמו של אביו, רבי לוי-יצחק, צהבו פניו של הרבי. היה נראה שזה מה שהוא חיפש'.

איך מסתדר הסיפור עם מה שבטבת תשי"ב כתב הרבי לר' סענדער נעמצאוו: 'בנועם קבלתי מכתבו... כן תודתי נתונה בזה בעד תשורתו, רשימת התלמידים התמימים אשר למדו בליובאוויטש עד שנת עת"ר. כי זה מזמן רב שהנני מחפש את זה, וכיוון לדעתי. ות"ח ת"ח' ('אגרות קודש' ח"ה עמ' קנ). אם אמנם מסר ר' סענדער לרבי את רשימת התמימים בשבט תשי"א, מה התחדש ברשימה ששלח לרבי בתשי"ב? ומדוע לא הוזכר הדבר במכתב דנן?

עכ"ל.

[דרומי]

ניגון שמח המיוחס אליו, זיע"א (היום יום ההילולא)

[זאינץ]

הניגון לא חובר על ידו,אלא היה מחבבו ואמר שמקובל אצלו שניגון זה שרו בעת ההקפות אצל רבינו הזקן.

[חרסון]

לא שהוא הי' מחברו, אלא שהי' חביב עליו. וי"א שהוא לאדה"ז נ"ע.
_______

לא ראיתי שהזכירו כאן באשכול את סדרת הספרים 'ילקוט לוי יצחק על התורה' (בעריכת הרב דוד דובוב - ד' חלקים ראשונים מצויים באוצר) המלקטת מכתביו המצויים בידינו על סדר פסוקי התורה, בביאור ופיענוח, ובהקדמה אליה גם דברים אחדים לשיטת ודרך לימודו הייחודית, הדורשת אותיות וכתרי אותיות לפי משמעותם הפנימית המבוארת בקבלה.

[א. חיים]

בחוברת הוספות ל'תולדות לוי יצחק' שהופיעה אשתקד מופיע סיפור שסיפר הרה"ח דוד דובאוו, ששמע מאביו הרה"ח יהודה-לייב, ששמע מהרה"ח אברהם-סענדער נעמצאוו ע"ה, מראשוני תלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש: 'הגעתי לבית-חיינו בתקופה שלפני יו"ד שבט תשי"א, ונכנסתי ל'יחידות' אצל הרבי. הרבי שאל אותי ב'יחידות' אם אני זוכר את שמות ה'תמימים' שלמדו בזמני בליובאוויטש. השבתי בחיוב והרבי ביקש שארשום את השמות על נייר. רשמתי את השמות וביניהם ציינתי את שם אביו של הרבי, רבי לוי-יצחק נ"ע. מסרתי לרבי את הרשימה, והרבי עבר עליה וציין בעיפרון ליד כל אחד מהשמות. כשהגיע לשמו של אביו, רבי לוי-יצחק, צהבו פניו של הרבי. היה נראה שזה מה שהוא חיפש'.

איך מסתדר הסיפור עם מה שבטבת תשי"ב כתב הרבי לר' סענדער נעמצאוו: 'בנועם קבלתי מכתבו... כן תודתי נתונה בזה בעד תשורתו, רשימת התלמידים התמימים אשר למדו בליובאוויטש עד שנת עת"ר. כי זה מזמן רב שהנני מחפש את זה, וכיוון לדעתי. ות"ח ת"ח' ('אגרות קודש' ח"ה עמ' קנ). אם אמנם מסר ר' סענדער לרבי את רשימת התמימים בשבט תשי"א, מה התחדש ברשימה ששלח לרבי בתשי"ב? ומדוע לא הוזכר הדבר במכתב דנן?

שיהי' ברור - א. הרשימה של ר' סענדער נעמצאוו - מאיזו שנה שתהי' - שמורה ללא כל ספק בספריית אגו"ח. ב. באם שמו של הרה"ק רלוי"צ היה נמצא בתוכה, הרי שהספרנים היו מפרסמים זאת כבר לפני שנים רבות!
זהו לא הסיפור התמוה הראשון שאני שומע מהמספר הנ"ל

[לבי במערב]

אף אם שם הרלוי"צ נ"ע אינו מצוי שם, עדיין תמוה קמעא אי־פרסומה.

אגב, סיום דברי הר"י אלפנביין נשמט לעיל משום־מה... וז"ל:

כמו כן, לא ברור לי למה התכוון הרבי כשכתב לו 'וכיוון לדעתי'. ואולי הסיפור הנ"ל לא התרחש ב'יחידות' בשבט תשי"א אלא במכתב בטבת תשי"ב, ור' סענדער ניחש שהרבי התכוון ב'כיוון לדעתי' לכך ששם אביו מופיע ברשימה. אודה למי שיאיר את עיניי בזה.

כמובן, יש אפשרויות נוספות, אותן הר"י אלפנביין נמנע מלהזכיר.

[לבי במערב]

לא ראיתי שהזכירו כאן באשכול את סדרת הספרים 'ילקוט לוי יצחק על התורה' (בעריכת הרב דוד דובוב - ד' חלקים ראשונים מצויים באוצר) . .

וז"ע י"ל כרך חדש (ח"ה), על פרשיות בשלח־משפטים.

[זאינץ]

איך אפשר להעלות קובץ לפה?

[זאינץ]

תדפיס מהספר ילקוט לוי יצחק

[לבי במערב]

וז"ע י"ל כרך חדש (ח"ה), על פרשיות בשלח־משפטים.

מצו"ב קובץ תדפיס:

ילקוט לוי''צ ח''ה - תדפיס.pdf

(4.04 MiB) הורד 238 פעמים

[זאינץ]

ווארט יפה של ר' לוי יצחק לכבוד חג הסוכות[מן הסתם באי אשכול זה מכירים אותו]מצוות סוכה רומזת על שלימות קיום רמ''ח מצוות עשה לא להוסיף על רמ''ח ולא לגרוע מרמ''ח הדבר מרומז בדברי הפסוק [ישעיהו ד']''וסוכה תהיה...למחסה ולמסתור מזרם וממטר'',''זרם'' הוא אחד פחות מרמ''ח ''ומטר'' הוא אחד יותר מרמ''ח והסוכה היא ''למחסה ולמסתור מזרם[לא תגרע] וממטר [לא תוסיף].

[הבאר ההיא]

להעיר דאזיל לשיטת התוס' דף ב' ע"א למטה שלמחסה ולמסתור קאי נמי אסוכה אך יש מהראשונים שפליגי שם על התוס', (ולכאו' בגמ' בע"ב מוכח כוותייהו ואכמ"ל).

[דרומי]

בעמוד הראשון של האשכול נידונה הרבה הוראתו של הרלוי"צ - בהסכם הגר"ח מבריסק - שהסוכה עצמה נחשבת כ'עירוב' במקרה ששכחו להניח פת.

והנה עתה התפרסם בקובץ 'הערות וביאורים - אהלי תורה' מחקר ארוך בהוראה זו מאת הרב ראסקין שליט"א מלונדון ומצו"ב

[א איד]

לקראת יום הולדתו של הרלוי"צ השנה, פורסמה לראשונה דרשה שנשא בשבת הגדול תרע"ו או תרע"ז:
https://www.lahak.org/templates/lahak/a ... id/5912442
לא ברור אם מדובר בתמליל שנכתב בזמנו, או בדברים שנרשמו מהזכרון לאחר שנים. הדברים עברו עריכה ע"י ועד הנחות בלשה"ק. תוכן הדברים נזכר ע"י בנו הרבי זי"ע מספר פעמים.

[דרומי]

ולהעיר שמדובר ברישום קטוע ביותר, ולא ברור לי הטעם ב'עריכתו' כחומר מוסמך, בשעה שרוב תורתו של הרלוי"צ שנרשמה בעצם כתי"ק הברורה והוודאית - המונה מאות דפים! - עדיין נתונה בקרן זוית ורוב הציבור לא מכירה כלל.

[לבי במערב]

לא ברור אם מדובר בתמליל שנכתב בזמנו, או בדברים שנרשמו מהזכרון לאחר שנים.

לשון אחרון עיקר.

ולהעיר שמדובר ברישום קטוע ביותר, ולא ברור לי הטעם ב'עריכתו' כחומר מוסמך, בשעה שרוב תורתו של הרלוי"צ שנרשמה בעצם כתי"ק הברורה והוודאית - המונה מאות דפים! - עדיין נתונה בקרן זוית ורוב הציבור לא מכירה כלל.

הקל הקל תחילה...

תוכן הדברים נזכר ע"י בנו הרבי זי"ע מספר פעמים.

כהערה בעלמא: כמדומה - שלא בשם כ"ק אביו הגה"ק נ"ע.

[דרומי]

אוסף רמזים ופנינים מתורתו של הרלוי"צ - על חלק מפרשיות ספר בראשית

[דרומי]

.

[דרומי]

תדפיס מספר חדש "ילקוט לוי יצחק על מגילת אסתר ופורים"

[דרומי]

תדפיס מספר חדש על התורה המבוסס במדה רבה על תורתו של הרב לוי יצחק נ"ע (היום יום הולדתו בשנת תרל"ח; הספר יצא לאור בעז"ה לקראת יום ההילולא השמונים, כ"ף מנחם אב תש"ד-תשפ"ד)