הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15886
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' ספטמבר 08, 2016 4:46 pm

התכוונת כמובן לראי"ה ולא לרצי"ה.

בברכה המשולשת
הודעות: 9283
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ספטמבר 08, 2016 5:34 pm

עט סופר כתב:הרב היה בן 7 כאשר הרצי"ה נפטר.
אגב הרב האם הבין אידיש בגיל זה?
נפק"מ לגבי השמועה שמסר על הספד הגרא"ז מלצר על הרב קוק, האם יתכן שהבין את ההספד בעצמו וזכר אותו, או שהוא רק מעיד שכך שמע מאחרים.


ראו נא באחד המכתבים המצורפים שכותב שמרן הגראז"מ בעצמו אמר לו אח"כ שכך אמר בהספד

בברכה המשולשת
הודעות: 9283
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ספטמבר 08, 2016 5:35 pm

וונדרבר כתב:האם הרב שאר ישוב כהן היה תלמיד חכם?


ספריו ומאמריו מצויים באוצר

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי לייטנר » ה' ספטמבר 08, 2016 6:08 pm

וונדרבר כתב:האם הרב שאר ישוב כהן היה תלמיד חכם?

שאלה שלא היתה נשאלת לו היה נפטר אברך עול ימים בכולל בביתר עלית...

בברכה המשולשת כתב:
עט סופר כתב:הרב היה בן 7 כאשר הרצי"ה נפטר.
אגב הרב האם הבין אידיש בגיל זה?
נפק"מ לגבי השמועה שמסר על הספד הגרא"ז מלצר על הרב קוק, האם יתכן שהבין את ההספד בעצמו וזכר אותו, או שהוא רק מעיד שכך שמע מאחרים.


ראו נא באחד המכתבים המצורפים שכותב שמרן הגראז"מ בעצמו אמר לו אח"כ שכך אמר בהספד


הרב שאר ישוב סיפר על התנהגותו הראי"ה כששמע בשבת את הבשורה המרה על הטבח בחברון. הרב שאר ישוב היה בתרפ"ט כבן שנתיים!

פרנקל תאומים
הודעות: 1812
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' ספטמבר 08, 2016 8:31 pm

עט סופר כתב:הרב היה בן 7 כאשר הראי"ה נפטר.

הרב אי"ס ידע מן הסתם לעשות את החשבון הזה לבדו, אלא שכוונתו לרמוז שלכתוב על הרב שאר ישוב שהיה "מגדולי תלמידי מרן קוה"ק הראי"ה זצ"ל" בעוד שהיה ילד קטן בעת פטירתו, הרי אלו דברי גוזמא (אחר בקשת מחילה מהרה"ג ר' עמיחי כנרתי שליט"א).

וונדרבר
הודעות: 685
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי וונדרבר » ב' ספטמבר 12, 2016 1:31 am

לייטנר כתב:
וונדרבר כתב:האם הרב שאר ישוב כהן היה תלמיד חכם?

שאלה שלא היתה נשאלת לו היה נפטר אברך עול ימים בכולל בביתר עלית...

בבקשה אל תזלזל באברכי הכוללים שעליהם עומד העולם.
וכבר כתבו תוס' כתובות סג. (ד"ה אדעתא) "כיון שהלך לבי רב דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול".
לעומת זאת, אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר וכו' ודש וכו' וזורה וכו', תורה מה תהא עליה, ותורתו מתי נעשית.

מנדעל
הודעות: 136
הצטרף: ג' יולי 05, 2016 2:46 am

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי מנדעל » ב' ספטמבר 12, 2016 1:54 am

מי יודע פשר דבר שתלו מודעות אבל בפטירתו על קירות ביתו של הגאב"ד דבריסק הגרמ"ד שליט"א? גם מודעה של הישיבה הרמה מרכז הרב
מה טיב הקשר?

גלאגוזים
הודעות: 737
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי גלאגוזים » ב' ספטמבר 12, 2016 2:07 am

כמדומני שאביו הרב ה"נזיר"ז"ל, התגורר באותו בנין ברח' עמוס.
בשעתו שמעתי כי בפטירת אמו אלמנת הרב הנזיר, בני ביתו
של הגרמ"ד הכינו את סעודת ההבראה, והגרמ"ד שליט"א היה ראשון המנחמים.

ספרן
הודעות: 385
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי ספרן » ב' ספטמבר 12, 2016 5:13 am


סעדיה
הודעות: 1215
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי סעדיה » ב' ספטמבר 12, 2016 7:32 am

גלאגוזים כתב:כמדומני שאביו הרב ה"נזיר"ז"ל, התגורר באותו בנין ברח' עמוס.

אכן.

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ב' ספטמבר 12, 2016 7:41 am

מה הטלפון של נכדו מנהל אריאל בירושלים?

ספרן
הודעות: 385
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי ספרן » ב' ספטמבר 12, 2016 8:09 am

סעדיה כתב:
גלאגוזים כתב:כמדומני שאביו הרב ה"נזיר"ז"ל, התגורר באותו בנין ברח' עמוס.

אכן.


כשבאו עם ג'יפ צבאי לקחת את הרב הנזיר אל הכותל, מיד לאחר כיבושו, הוצע גם לשכן מקומת הכניסה, הגרמ"ד שליט"א להצטרף, אך האחרון סרב באדיבות.

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ספטמבר 12, 2016 7:57 pm

וונדרבר כתב:
לייטנר כתב:
וונדרבר כתב:האם הרב שאר ישוב כהן היה תלמיד חכם?

שאלה שלא היתה נשאלת לו היה נפטר אברך עול ימים בכולל בביתר עלית...

בבקשה אל תזלזל באברכי הכוללים שעליהם עומד העולם.
וכבר כתבו תוס' כתובות סג. (ד"ה אדעתא) "כיון שהלך לבי רב דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול".
לעומת זאת, אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר וכו' ודש וכו' וזורה וכו', תורה מה תהא עליה, ותורתו מתי נעשית.


חלילה לי מלזלזל.
הזלזול היה שלך, ושלך בלבד בשאלתך על הרב שאר ישוב.

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ספטמבר 12, 2016 8:04 pm

ספרן כתב:
סעדיה כתב:
גלאגוזים כתב:כמדומני שאביו הרב ה"נזיר"ז"ל, התגורר באותו בנין ברח' עמוס.

אכן.


כשבאו עם ג'יפ צבאי לקחת את הרב הנזיר אל הכותל, מיד לאחר כיבושו, הוצע גם לשכן מקומת הכניסה, הגרמ"ד שליט"א להצטרף, אך האחרון סרב באדיבות.


סביר שגם ההצעה היתה נימוסית בלבד.

וונדרבר
הודעות: 685
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי וונדרבר » ג' ספטמבר 13, 2016 12:43 am

לייטנר כתב:הזלזול היה שלך, ושלך בלבד בשאלתך על הרב שאר ישוב.

לא זלזלתי. רק שאלתי.
ראיתי שכתבו על הרב הרבה מעלות, ואף אחד לא העלה על דעתו לכתוב שהיה תלמיד חכם. ומכלל הן אתה שומע לאו.

בברכה המשולשת
הודעות: 9283
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 9:07 am

וונדרבר כתב:
לייטנר כתב:הזלזול היה שלך, ושלך בלבד בשאלתך על הרב שאר ישוב.

לא זלזלתי. רק שאלתי.
ראיתי שכתבו על הרב הרבה מעלות, ואף אחד לא העלה על דעתו לכתוב שהיה תלמיד חכם. ומכלל הן אתה שומע לאו.


הרי בתחילת האשכול ציינתי לספרו המצוי באוצר

אורח
הודעות: 581
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי אורח » ג' ספטמבר 13, 2016 11:39 pm

בספריו שי כהן מביא הרש"י כמה שמועות מאת ידידו ר' נתן נטע פערל ומכנה אותו בתארים מופלגים.

חיפוש באוצר קצת מבלבל כי ככל הנראה יש כמה בשם הזה

הרב פרל הנידון כאן הוא כנראה כותב מאמרים במוריה ונראה כת"ח ומוזכר שם בברכת המתים.

מי היה האיש?

ספרן
הודעות: 385
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי ספרן » ד' ספטמבר 14, 2016 5:43 am

היה תלמיד הרי"צ דושינסקיא. מסר שיעור ב'בית החסידים הכללי' בת"א (השתתפתי כ"פ). אח"כ נסע לארה"ב שם עסק במסחר. כשחזר, הקים בביתו ברחביה בית מדרש. לפתיחתו הגיעו מגדולי ירושלים כהגרש"ז ועוד. בעל מידות מצויינות ומכניס אורחים מיוחד. בסוף ימיו התגורר במלון המרכז. בנו אליעזר, עסקן נודע בלונדון.

מבקש חכמה
הודעות: 887
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ו' ספטמבר 16, 2016 11:04 am

האם ידוע למאן דהוא היכן היה בית ההארחה בקרית משה בו נפטר הראי"ה כמסופר לעיל?

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי לייטנר » ש' ספטמבר 17, 2016 11:25 pm

הרב אליעזר מלמד על הרב שאר ישוב:

בשבוע שעבר נסתלק מעִמנו לבית עולמו הרב שאר ישוב זצ"ל, רבה של חיפה, נשיא מכון הרי פישל ומוסדות אריאל להכשרת רבנים ודיינים.

אביו הרב הנזיר

בהשתדלותנו סוכם על הקמת 'ישיבה לוחמת' על הגנת העיר העתיקה והועמדו לרשותנו בית כנסת ופנימייה, וכן סוכם עם פיקוד הרובע על סדר יום: שמונה שעות לחימה בעמדה, שמונה שעות תפילה ולימוד תורה, ושמונה שעות לאכילה מנוחה ושינה וכל צורכי האדם"
הרב שאר ישוב היה בנו של הרב הנזיר הרב דוד כהן זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק (זה היה התואר שהרב שאר ישוב הקפיד לומר בכל עת שהזכיר את הרב קוק). הרב הנזיר שימש כאחד מראשי ישיבת מרכז הרב. בנוסף לגדולתו בכל תחומי התורה, היה מן היחידים בגדולי הדורות האחרונים שהעמיק חקר בתחומי הרוח, הקבלה והפילוסופיה כאחד. הוא נולד למשפחת רבנים מדורי דורות. סבו למשל, הרב מנדל זכריה הכהן כ"ץ, היה רב בראדין, שבה התגורר החפץ חיים. סיפר הרב שאר ישוב, שלעתים כשהתעוררה שאלה בבית החפץ חיים, היה שולח את בני ביתו לשאול את סבו המרא דאתרא. ואף המרא דאתרא היה מכבד את החפץ חיים, והיה משיב שבמשנה ברורה (שכתב החפץ חיים) כתוב שכך וכך ההלכה. כך נהגו שני הרבנים אצילי הנפש הגדולים הללו זה עם זה. אשתו של הנזיר הייתה בת דודו, והיא עצמה גדלה בראדין, בצלו של הסבא והחפץ חיים.

כך גדל הרב הנזיר בתורה, בלמדנות ובמוסר בביתם של קרוביו ובישיבות. בהגיעו לגיל עשרים נמשך גם ללימודי פילוסופיה, ולמד במכון שהקים הברון גינזבורג בפטרבורג לשילוב תורה, שפות ומדעי הרוח. לאחר מכן קיבל מלגת הצטיינות מהברון גינזבורג, ללמוד בכל אוניברסיטה אירופאית שיבחר. הוא התחיל ללמוד בגרמניה, וכשפרצה מלחמת העולם נדד לבאזל, ושם החל לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו בפילוסופיה. לפני שהלך ללימודיו האקדמיים ביקר בראדין, וקיבל מהחפץ חיים ברכה והדרכה לסדר לימוד יומי במקצועות התורה. כדי לשמור על דרגתו בתורה וביראת שמיים, קיבל על עצמו מנהגי חסידות ונזירות מופלגים, וכדי שלא יהרהר באישה אחרת, תמונת ארוסתו, בת דודו, הייתה על שולחנו תמיד. בעקבות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית ברוסיה, נפרדו דרכיהם למשך שתים עשרה שנה, ורק לאחר שעלו לארץ, בהיות הרב דוד כהן כבן שלושים ושש, התאחדו והתחתנו. במשך המלחמה, בהיותו דוקטורנט לפילוסופיה בשוויץ, החל להעביר שיעורי גמרא בקהילה. לאחר ששמע שהרב קוק נמצא בסביבה, ביקש להקביל את פניו. כהכנה לכך טבל במימי נהר הריין, אחז בספר 'שערי קדושה' לר' חיים ויטאל ונסע לעיירה שבה שהה הרב קוק. הפגישה עם הרב קוק חוללה בו מהפכה רוחנית עצומה. הוא מצא את אשר חיפש ואף יותר. הוא מצא לו רב גדול ומשנה רוחנית נשגבה שעל ידה מתאחדות התורה והחוכמה, הקבלה והפילוסופיה, מתוך התקשרות עמוקה לסגולת ישראל ולחזון הגאולה לעם ישראל ולאנושות כולה. במסירות אין קץ השקיע את כוחותיו בלימוד שכולו מכוון להתעלות רוחנית והתקדשות, כדי לבאר ולגלות את חוכמת הקודש ולקירוב הגאולה. כדי להצטרף למרן הרב קוק שעלה לכהן כרב בירושלים, זנח את עבודת הדוקטורט חודשים ספורים לפני סיומה, עלה לארץ והמשיך להתעלות בתורה.

מנהגי חסידותו וקדושתו ביטאו את כיסופיו שלא ידעו גבול לרוח הקודש ונבואה. לשם כך קיבל על עצמו מנהגי נזירות, ועוד הוסיף מתוך כבוד ורגישות מוסרית עצומה לבעלי חיים, להחמיר על עצמו שלא ליהנות מכל מוצר מן החי. לעתים היה בוחן את מצבו, והיה שואל תלמידים שישבו אצלו אם הרגשתו נכונה וחברו הרב צבי יהודה עובר ברחוב, והם הסתכלו מהחלון וראו שאכן הרב צבי יהודה עובר שם.

גידולו של הרב שאר ישוב

עוד בהיות אמו של הרב שאר ישוב בהיריון, ביקש הרב הנזיר מאשתו שתימנע משתיית יין. כך גידלו את הרב שאר ישוב כנזיר מבטן, ובנוסף הרגילוהו במנהגי חסידות שלא ליהנות מכל מוצר מהחי. על כתפיו של שאר ישוב הצעיר היו מונחות כל התקוות והאידיאלים של אביו הקדוש, לגדלות בתורה, לרוח הקודש ונבואה, לבניין האומה והארץ וגאולת האנושות. במידה מסוימת הילד שאר ישוב היה לתקוות בית מרן הרב קוק, שכן גם בנו של מרן הרב קוק הרב צבי יהודה, שלא זכה לילדים, נחשב לו כדוד קרוב, והרב קוק נחשב לו כסבא.

שמעתי מחברי הרב זאב סולטנוביץ', שהרבנית שרה סיפרה לו שכבר בהיות הרב שאר ישוב בגיל שש החל אביו הנזיר ללמדו גמרא. הרבנית, שחששה שמא הוא מעמיס על כתפיו עול כבד מדי, פנתה למרן הרב קוק כדי לשאול בעצתו. הרב קוק שאל אותה האם שאר ישוב מבין את מה שאביו מלמד אותו, וכשהשיבה שהוא מבין, סיכם הרב קוק שאם כך הוא יכול להמשיך.

מספרים שהרב שאר ישוב היה נער יפה במיוחד, תמיר עם עיניים כחולות, ושיער נזירותו הזהוב גולש על כתפיו. בהיותו בעל מידות תרומיות, עדין ואמיץ, נבון ומיוחס, גדולי ירושלים היו מקרבים אותו בחיבה יתרה. סיפרה לי אישה אחת, שבהיותה ילדה בשכונת שערי חסד שבירושלים, באה כמו חברותיה לצפות מרחוק במעמד שירת הים של הרב חרל"פ, שדומה היה בעיניהם למלאך ה' צבא ות. להפתעתה ראתה מרחוק שהרב חרל"פ רוקד בהתלבות ובידידות עם בחורה גבוהה. אחר כך התברר שהיה זה הנער שאר ישוב, שבהיותו נזיר שערו גלש על כתפיו.

לימודיו והתנדבותו בנעוריו

בגיל שש עשרה, כאשר יחד עם לימודיו בישיבה החל להשתלב בתנועת הנוער הדתית-ימנית 'חשמונאים' ולסייע לפעילות המחתרתית, ביקש הנער שאר ישוב להתיר את נדר נזירותו כדי שלא יבלוט לעיני המשטרה הבריטית. לא ידוע לי אם אביו הצטער על כך מאוד. אולי זה היה הזמן שהתחבר יותר לרב צבי יהודה, שלא נהג במנהגי פרישות כחברו הנזיר, אלא עם תורתו וגדולתו היה מעורב בדעת עם הבריות, והרבה להתבונן במציאות הממשית ולבאר את הישועה שצומחת בה, לעומת חברו הנזיר שהדגיש את הציפייה לישועה השמימית, העתידית. בכל אופן, ברור שהרב שאר ישוב נותר קשור בכל לבבו לאביו, ואף שהתיר את נדרו, בפועל נהג שלא לשתות יין, וברוב שנותיו גם לא אכל בשר.

הראשון שגדל על ברכי תורת ארץ ישראל

יחד עם לימוד התורה בשלמות, בכל חלקיה – גמרא, הלכה, אגדה, קבלה ופילוסופיה אלוקית – הרחיב הרב שאר ישוב את השכלתו בלימוד משפטים באקדמיה, כדי להגדיל תורה ולהאדירה. בהיותו ער לענייני הציבור ונכון להתנדב למען בניין העם והארץ אף שימש כקצין קרבי, כרב של חיל האוויר וכסגן ראש עיריית ירושלים. מכיוון שעיקר עיסוקו היה תמיד בתורה, נמצא ראוי לשמש כרבה של חיפה. לכהונה זו נבחר בשנת תשל"ה, בהיותו כבן ארבעים ושמונה. אישיותו האצילית ומאור פניו רוממו את כבוד התורה בעיר, ובנועם הליכותיו ידע לחבר את החלקים השונים בחיפה האדומה של אז. גם כחבר מועצת הרבנות הראשית תרם להרבות שלום בין תלמידי חכמים ובין ישראל לעמים, והיה ליהודי היחיד שנאם כרב מטעם הרבנות במועצת הוותיקן, על ערכי מוסר ודת. גם היה תומך נלהב ונאמן למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולהגדלתה והאדרתה של תורת ארץ ישראל בישיבות הגבוהות, בישיבות ההסדר ובמכינות.

אפשר לומר שהרב שאר ישוב היה הילד הראשון שזכה לגדול על ברכי תורת ארץ ישראל, ובזכות אמונתו, תלמודו וכישרונו סלל דרכים לבאים אחריו, כמו למשל בבירור מצוות השירות בצבא לבחורי ישיבה, ובסלילת דרך לשילוב של צבא עם ישיבה.

סלילת הדרך בשילוב ישיבה וצבא

זכיתי לקבל ממנו מכתב ארוך ומפורט על התרקמות הרעיון של שילוב ישיבה וצבא, בו כתב בין השאר: "למען האמת ההיסטורית אני חייב להוסיף כי אני קשור באופן אישי עם הניסיון הראשון להקים ישיבת לומדי תורה במסגרת 'המדינה והצבא שבדרך' – ניסיון שהביא לפסק ההלכה הראשון, שחייב את בני הישיבות להתגייס. הדבר נעשה בחורף תש"ח על ידי, יחד עם חברי בהגנה באצ"ל ובלח"י, מישיבת מרכז הרב וישיבות אחרות בירושלים. זה היה מיד אחרי הכ"ט בנובמבר ועם תחילת מאורעות הדמים שקדמו למלחמת השחרור, במסגרת תהליך הגיוס ל'צבא שבדרך' בירושלים, בחודשים שבט, אדר וניסן תש"ח…

"אז עדיין לא נפסקה ההלכה, שגם בני ישיבות חייבים לצאת למלחמת מצווה של 'כיבוש ארץ ישראל' ו'עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם'. כידוע, עצם הרעיון של שילוב תורה ולחימה הלא הוא עתיק יומין מימי יהושע בן-נון ע"ה. ראה דברי חז"ל על הפסוק 'עתה באתי' (יהושע ה, יד): 'אמר לו: אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, על איזה מהן באת? אמר לו עתה באתי (על דברי תורה). מיד 'וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק' (יהושע ח, יג), מלמד שלן בעומקה של הלכה (ראה סנהדרין מד, ב; והשווה למגילה ג, א ותוס' 'וילן', ירושלמי חגיגה פ"ב, תוספות בבלי חגיגה טז, ב 'אב', עירובין סג בתוס' 'מיד'). משתמע כי כבר בימי יהושע וכיבוש ארץ ישראל הראשון, שילבו הלוחמים תלמוד תורה עם מלחמת מצווה. כפי הנראה אז לחמו ביום ולמדו תורה בלילה – וזה מקור ההשראה של דברי דוד המלך ע"ה: 'רוממות א ל בגרונם וחרב פיפיות בידם' (תהילים קמט, ו)".

הקמת השילוב הראשון מישיבת מרכז הרב

וכך הוסיף וכתב במכתבו: "כדי להכין את צה"ל, הוקם אז על ידי ההנהגה הציונית 'מרכז המפקד לשירות העם'. בירושלים עמד בראש מרכז זה לא אחר מאשר ר"מ ישיבת מרכז הרב, הרה"ג ר' מרדכי הלוי פרום זצ"ל, בעלה של הרבנית ציפורה תחי', נכדתו של אור ישראל וקדושו מרן הרב זצ"ל ובתו של מו"ר הגרש"נ רענן קוק זצ"ל, מנהל הישיבה.

כדי לאפשר לכולנו, בני הישיבה, יוצאי המחתרות השונות, ההגנה האצ"ל והלח"י, ללחום יחד, יזמנו הקמת 'ישיבה לוחמת', במסגרת ההגנה על הרובע היהודי של העיר העתיקה ירושלים. זה היה המקום היחידי בו התאחדו כבר שלוש המחתרות לגוף לוחם אחד, בפיקודו של חברנו איש 'ברית החשמונאים', משה רוסנק ז"ל, איש גדוד מוריה של ההגנה, יחד עם סגנו איסר נתנזון ז"ל איש האצ"ל. בהשתדלותנו סוכם על הקמת 'ישיבה לוחמת' על הגנת העיר העתיקה והועמדו לרשותנו בית כנסת ופנימייה, וכן סוכם עם פיקוד הרובע על סדר יום: שמונה שעות לחימה בעמדה, שמונה שעות תפילה ולימוד תורה, ושמונה שעות לאכילה מנוחה ושינה וכל צורכי האדם.

"ליוזמה זו קיבלתי את ברכתם והסכמתם של ראש הישיבה מו"ר הג"ר צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל וכמובן את ברכתו של אבי מורי ורבי, הרב הנזיר הקדוש זצ"ל. אמנם היו ראשי ישיבה שהסתייגו מן היוזמה (כאן נקט לשון המעטה), אולי מפני החשש שהוא יביא לביטול 'הסדר דחיית השירות' הנהוג עד היום. ראש ישיבת מרכז הרב מרן הגר"מ חרל"פ זצ"ל שמר על שתיקה, אך היו מבני משפחתו ומהמקורבים אליו שפעלו נגד הרעיון.

"בשיעור שמסרתי בזמנו אצלכם בישיבת הר-ברכה, סיפרתי על הניסיון שנעשה בכרוז שהופץ בחוצות ירושלים לתאר את אור ישראל וקדושו מרן הרב זצ"ל כמתנגד לגיוס בני ישיבות, ואת ההכחשה הנמרצת של מרן הגרצ"י הכהן קוק זצ"ל…

"בימים ההם היה הרובע היהודי של העיר העתיקה נתון במצור. ניסינו להיכנס אליו בתוך שיירה של הצבא הבריטי, שעברה את הקווים פעם או פעמיים בשבוע, ובה אנשי סגל רפואי ואספקה חיונית. אני עוד הצלחתי להיכנס לרובע, להשתתף במלחמת הגנתו… חבריי, לצערי, לא הצליחו, אך לחמו במסגרת צה"ל. ומהם נפלו כקדושים במערכה הכבדה.

"דומני שבמסגרת צה"ל אנו היינו (חיילי שילוב ישיבה וצבא) הראשונים. אכן צה"ל גייס אותנו לשורותיו בדיעבד, ותאריך הגיוס בפנקס השירות שלי הוא 1.2.48, דהיינו שלושה חדשים ומחצה לפני יום הכרזת העצמאות של המדינה…

"שלך באהבה, ובברכה והוקרה רבה, הרב שאר-ישוב כהן".

בירור מצוות השירות בצבא

סיפר הרב שאר ישוב (נדפס בסוף חלק ב' של 'לנתיבות ישראל', הוצאת בית-אל):

"בשנת התש"ח התנהל ויכוח על השתתפות בני הישיבות בירושלים במערכה על הגנתה של העיר הנצורה. אנחנו תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' הלכנו בדרך של רבותינו מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ומרן אבי מורי הרב הנזיר זצ"ל. היינו פעילים בכל המחתרות, ב'הגנה', באצ"ל ובלח"י, והתייצבנו ל'מפקד שירות לעם', הגוף אשר הניח את התשתית לצה"ל שהיה אז בשלבי הקמתו, אבל ראשי ישיבות רבים לא השלימו עם זה. גם בתוך ישיבת 'מרכז הרב' היה ויכוח (אמנם גם בישיבות שלא היו שייכות למסגרת של 'ישיבות ארץ ישראל' מיסודו של אור ישראל וקדושו מרן הרב זצ"ל, גם הם אחר כך התגייסו לגדוד מיוחד שבנה ביצורים בירושלים, שחברנו הרב טוביה ביר ז"ל עמד בראשו, וקראו לו 'גדוד טוביה', אבל זה היה כבר בשלב יותר מאוחר, בזמן המצור החמור ממש).

"אני כאמור התייצבתי לשרת ביחידות המיוחדות… עשיתי זאת בהסכמתו ובברכתו של אבי מורי הרב הנזיר זצ"ל. העיר העתיקה של ירושלים הייתה נתונה במצור בתוך מצור, והיה צורך להזדמנות של מעבר בשיירה של הצבא הבריטי כדי להיכנס אליה. בימי ההמתנה המשכתי ללמוד בישיבה. באחד הימים, הבחנתי ליד הישיבה ברחוב הרב קוק במודעת ענק המכותרת כ'דעת תורה' של מרן הראי"ה קוק זצ"ל נגד גיוס בני ישיבות לצבא, ובה דברים חריפים שצוטטו מאיגרת שלו, כלפי מי שעושה אנגריא בתלמידי חכמים, וקביעת דעתו שלא לראוי לגייס בני תורה לצבא, וצריכים לשחרר אותם, ודברים שמאוד הדהימו אותנו.

"עמדתי מול המודעה הזאת וחשבתי 'מה עושים עכשיו?' כל אחד מבני הישיבה נוהג חלילה כנגד פסק דינו של הרב זצ"ל? לאחר קריאת הכרוז אני יורד, שקוע במחשבות והתלבטות, ופונה למרכז העיר במורד רחוב הרב קוק. לפתע עולה לקראתי מורי ורבי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, צולע מעט כהרגלו והולך לאיטו. בהיותי מקורב מאוד אליו, יכול היה להעריך (לפי מראה פניי) באיזה מצב רוח אני נמצא. ויאמר לי: 'שאר ישוב, מה קרה, מדוע אתה כך נרגז וחיוור?' סיפרתי לו את המעשה, ומשהצבעתי על המודעה, ממש שאג בקול (גם מי שזוכר את שאגותיו של רבינו כאשר היה מתרגש, לא שמע שאגה כזו): 'זה זיוף! זה זיוף ממש'. כך צעק, בקול גדול פעם ועוד פעם.

"אחרי שנרגע הסביר לי: 'הדברים לקוחים ממכתב הרב קוק לרב ד"ר הרץ, הרב הראשי בלונדון, לעניין גיוס לצבא הבריטי. תלמידי הישיבה אשר הגיעו מרוסיה או מפולין ללונדון, כפליטי מלחמת העולם הראשונה, ולמדו תורה, נשמטו מרשימת 'פרחי כהונה' שהרב הראשי של אנגליה הגיש לשלטונות (הפטורים משירות צבאי כמו כמריהם להבדיל). על כך נזף בו הראי"ה קוק, ואין הדבר נוגע כלל למלחמתה של ירושלים'.

"לבקשתי כי יברר לנו בכתב את דעתו, השיב כי העיר במצור ואין דפוס המסוגל לפעול ללא דלק, פרט לדפוס בודד שפעל בשירות ועדת המצב. משנטלתי את עניין ההדפסה על עצמי ניאות לכתוב את מחברתו הידועה 'למצות הארץ – על דבר חובת ההתגייסות למשמר העם הישראלי'. ד"ר יצחק רפאל ז"ל השתדל בעניין הדפסת הקונטרס אך אני לא ראיתי, כי הוזעקתי למלחמת המגן בעיר העתיקה…"

בעוד הקונטרס מודפס, נפלה העיר העתיקה בידי כוחות האויב, ונמסר לרב הנזיר ולרצי"ה שהקצין שאר ישוב נפצע קשה, ואין יודעים מה עלה בגורלו. תארו לכם את הרגשתם. הם הורו שיש מצווה לשרת בצבא, ידעו שהמחיר עלול להיות כואב מאוד, והנה עתה, בעוד הם נמצאים בוויכוח עם רבנים אחרים על מצוות השירות בצבא, הרב הנזיר אולי צריך לשבת שבעה על בנו יחידו (נותרה לו בת, אשת הרב גורן), והרצי"ה צריך להתאבל על תלמידו חביבו, שבעידודם יצא לקרב ולא שב. לאחר כמה חודשים מיוסרים התבשרו שהוא נפצע קשה ונמצא עכשיו בשבי הירדני. נחזור לסיפור המעשה כפי שכתבו הרב שאר ישוב:

"כשחזרתי פצוע ופגוע רגל משבי האויב, כעבור שמונה חודשים בסביבות חנוכה תש"ט, הועברנו לשיקום בבית הבראה בוילה של משפ' אהרונסון בזכרון יעקב, שהוקדש לפצועי היחידות הצבאיות. למחרת בבוקר, כמדומני יום חמישי היה, בסוף התפילה אני רואה מבעד לחלון את הרב צבי יהודה מטפס במעלה המקום לבקרני. התרגשתי מאוד (נסיעה אז מירושלים לזיכרון יעקב הייתה ארוכה ומתישה). הרב צבי יהודה נכנס לחדרי, חיבק ונישק אותי ופרץ בבכי. לפתע הוציא מכיסו את החוברת הקטנטונת הנ"ל (ובה בירורו על מצוות השירות בצבא), ובראשה הקדשה: "לחמוד נפשי ורוחי וידידי, הרב אליהו יוסף שאר ישוב בן הרב דוד הכהן, היועץ, היוזם הדורש, ערוכה ושמורה מראשית הופעתה לשוב פדויי ה' ירושלימה, בכל שמחת הישע אשר מעולם ומלואו היא גאולתה בשנת הקטורת (תש"ט), צבי יהודה הכהן קוק".

את צילום ההקדשה זכיתי לקבל מהרב שאר ישוב.

והנה התברר שתקוות אביו הצדיק והקדוש הלכו והתקיימו בו. על כתפיו הרחבות התבררה הלכה למעשה המצווה הגדולה והקדושה של שירות בני ישיבות בצה"ל. כך גם היה בעוד נושאים חשובים שלא כאן המקום לפרטם.

יחסו ל'פניני הלכה'


באופן קבוע הייתי שולח לרב שאר ישוב את הספרים שזכיתי להוציא לאור, והוא היה מחזיר מכתבי חיזוק וברכה עם הערות תורניות. תמיכתו הייתה חשובה לי מאוד, שכן כמי שגדל אצל גדולי תלמידי מרן הרב קוק, היה מוסמך לכתוב לי: "נהניתי מאוד מן העיון בספר הכתוב בבהירות והיקף. כל העניינים נידונים ברוח בית חיינו מרן אור ישראל וקדושו הראי"ה הרב זצ"ל…" (על ספר מועדים).

בפניני הלכה (פסח ח, ח) כתבתי סעיף שלם עם הערה ארוכה על פי בירורו הרחב על חומצת לימון, לפיו עולה שאין בחומצת לימון שום חשש איסור חמץ. ודבריו משוקעים בעוד מקומות.

עקביה
הודעות: 2041
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי עקביה » א' ספטמבר 18, 2016 5:28 am

האם ניתן למצוא ברשת את הבירור שערך הרצי"ה כלפי מה שכתב אביו?

מכתבו של הראי"ה נדפסה כאגרת תת"י ב'אגרות הראי"ה' ח"ג. ישנה האגרת עצמה ועוד תוספת עליה. שם מברר הראי"ה שת"ח אינם יוצאים למלחמת מצוה, ולמרות שהדברים נכתבו בזמן מלחה"ע ה1 כלפי גיוס לצבא אנגליה, עולה מן הדברים הרושם שדעתו של הראי"ה היא שת"ח אינם יוצאים לכל מלחמת מצוה שהיא.
מה כתב על כך בנו?

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי לייטנר » א' ספטמבר 18, 2016 9:15 am

כבר ציינתי בעבר כאן שהרצי"ה (והרב הנזיר) חלקו בהבנת משמעות האגרת הזו עם הרב אריאלי (עמדתו של הרב חרל"פ היתה מורכבת יותר).
לא מצאתי את המאמר ברשת. הוא קיים בקובץ מאמריו של הרצי"ה 'לנתיבות ישראל'. הרצי"ה מבאר את חשיבות ההתגייסות למלחמת מצוה (הוא עצמו, כבן חמישים, התנדב ל'משמר העם' במלחמת השחרור), והדברים עתיקין. אין התייחסות מפורשת לדברי אביו באותה אגרת, אך הוא מפנה לתשובתו הידועה במשפט כהן סימנים קמג-ד.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11002
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' ספטמבר 18, 2016 9:18 am

לנתיבות ישראל מצוי באוצר המקוון כולל המהדורה האחרונה (ב"כ)

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי לייטנר » א' ספטמבר 18, 2016 9:22 am

איש_ספר כתב:לנתיבות ישראל מצוי באוצר המקוון כולל המהדורה האחרונה (ב"כ)


במהדורה הראשונה, עמ' 114 ואילך.
במהדורת ישיבת בית אל, עמ' קסח ואילך.

עקביה
הודעות: 2041
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי עקביה » א' ספטמבר 18, 2016 2:13 pm

תודה רבה!

פרי יהושע
הודעות: 2768
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 18, 2016 3:44 pm

מעניין מאד שהוא מוצג לגמרי כמזוהה עם מרכז הרב וכדו' שלכא' מתבקש, אבל אני ראיתי אותו פעמים רבות מדבר בפני בני ישיבות, היה מזכיר את הרמב"ם בשמיטה ויובל, וכו', וגם מדבר בשפראך ישיבתי כזה, לא שערתי אז שהיה לגמרי מזוהה אף שידעתי את עברו.

מתפעל
הודעות: 3439
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי מתפעל » ד' אוגוסט 15, 2018 12:27 pm

שאלה, אימתי החל הרב הנזיר את נזירותו, האם כבר בזמן רבו הראי"ה, האם קיבל ברכתו למהלך הזה?
יש קצת בעייתיות עם זה. הרי הגמרא אומרת שנזיר נקרא חוטא על שציער עצמו מן היין.

הנה הרב הנזיר עם כיפה מיוחדת.

d79.jpg
d79.jpg (75.67 KiB) נצפה 728 פעמים

חלמישצור
הודעות: 1134
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' אוגוסט 15, 2018 2:17 pm

מתפעל כתב:שאלה, אימתי החל הרב הנזיר את נזירותו, האם כבר בזמן רבו הראי"ה, האם קיבל ברכתו למהלך הזה? יש קצת בעייתיות עם זה. הרי הגמרא אומרת שנזיר נקרא חוטא על שציער עצמו מן היין. הנה הרב הנזיר עם כיפה מיוחדת.

1. מתי החל הנזיר בנזירותו. בספר שיצא לפני קצת יותר משנה על דמותו, איש כי יפליא, עמ' 55, משייכים את הנזירות לתוצאת המפגש הראשון עם רבו הראי"ה, בתחילת אלול תרע"ה בהיותו בן כ"ח שנים, שאחריו כלשונו 'נפתחה תקופה חדשה בחיי, נהפכתי והייתי לאיש אחר... בטל לגמרי האני, בביטול היש, ובאהבת הכל, ושערי קדושה, ושערי בינה עליונה נפתחו בפני' (משנת הנזיר, עמ' לא). תמונותיו בשיער שאינו מסופר ישנן כבר מתקופת שווייץ.

2. האם קיבל את ברכת רבו לזה. יש כמה התייחסויות של הערכה לדרכו הייחודית (אפשר אולי להזכיר את דברי השבח על הנזיר מפי הראי"ה לארוסתו של הנזיר הרבנית שרה, המובאים במשנת הנזיר, עמ' 28, ומאידך למהלך החופה כמסופר שם בפסקה הבאה), שכללה גם צמחונות (viewtopic.php?f=7&t=32129&p=377677&hilit#p343528), שתקנות, הסתגרות, תעניות מרובות וסגפנות כללית, עם אמירה שזה מתאים לו. נראה שאם הרב קוק היה מורה לו אחרת, ולענ"ד אם גם היה רומז וכד', הנזיר היה מבטל דעתו לגמרי. על יחסו עצמו לנזירותו, בשנת תרפ"ג, ראה לדוגמה משה"נ, עמ' ע.

3. העניין העקרוני, האם טובה היא הנזירות ע"פ דרך התורה, זה הרי עניין בפני עצמו, ונתון במחלוקת, ובוודאי שיש מקום לזה בתורה (ראה כמה מאמרים בנזיר אחיו כרך ג). יש איזה אשכול שלא התפתח הרבה (viewtopic.php?f=7&t=14080&p=419867&hilit).

4. התמונה הנ"ל נדפסה בספר איש כי יפליא, עמ' 185. זו התמונה (המפורסמת) שעל כריכת הספר, ודומני שגם בה כיפה זו:
הנזיר.jpg
הנזיר.jpg (118.94 KiB) נצפה 697 פעמים

אגב, התמונות שלפנינו מהנזיר הן או מימי שחור-לבן או ברבות השנים משהלבין שערו. אמנם מצאתי את יצחק גולדשלאג מספר: 'לאנשי ירושלים וותיקים זכורה עדיין הדמות הפלאית, התמירה והאצילה בהיראותה לפרקים בחוצות ירושלים. בעל זקן אדום, אז, ושערות ראש - שפעת תלתלים ארוכים-מוזהבים - גולשים ויורדים לו על כתפיו. כל אימת שהיה חולף-עובר, כעין דמות אגדית-מסתורית, היו הבריות מפנים מבטיהם לעבר דיוקנו שופע-הנהרה מתוך רחשי הערצה ויראת כבוד עמוקה. נצמדו-התבוננו העינים באיש המופלא, שתלתלי הזהב המעטרות בנזר את ראשו שיוו לו תפארת קדומים' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=13ACE721). וכן העידו אחרים.

מתפעל
הודעות: 3439
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי מתפעל » ד' אוגוסט 15, 2018 6:22 pm

יישר כח, כהרגלך הטוב אתה עונה בהרחבה ובטוב טעם עם מקורות ותוספות.

יש תמונה של הרב הנזיר די צעיר עם שיער ארוך, עם כובע יותר מהודר, כעין האמבורג. איני מוצא כרגע.


האם יש בספר התייחסות לשתיית ד' כוסות של יין תפוחים? וכן לענין קידוש כל ליל שבת ויו"ט.

ובאמת יש על זה סוגיא בגמרא אם הנזירות חלה על יין של מצוה. נזיר אמת בזמן חזל, האם לא היה עושה קידוש על היין?

גביר
הודעות: 813
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי גביר » ה' אוגוסט 16, 2018 7:48 am

מבקש חכמה כתב:האם ידוע למאן דהוא היכן היה בית ההארחה בקרית משה בו נפטר הראי"ה כמסופר לעיל?

רחוב פיק 8, קריית משה, ירושלים.
לפי -
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/353732

חלמישצור
הודעות: 1134
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' אוגוסט 16, 2018 11:24 am

מתפעל כתב:יש תמונה של הרב הנזיר די צעיר עם שיער ארוך, עם כובע יותר מהודר, כעין האמבורג. איני מוצא כרגע. האם יש בספר התייחסות לשתיית ד' כוסות של יין תפוחים? וכן לענין קידוש כל ליל שבת ויו"ט. ובאמת יש על זה סוגיא בגמרא אם הנזירות חלה על יין של מצוה. נזיר אמת בזמן חזל, האם לא היה עושה קידוש על היין?

1. תמונת הרב הנזיר, ראשית שנות התר"פ:
הנזיר בצעירותו.jpg
הנזיר בצעירותו.jpg (3.85 KiB) נצפה 588 פעמים

2. באיש כי יפליא, עמ' 209, 'בשבתות היה שרוי בשתיקה... מלבד זמירות שבת אותן שר בנעימות עסק אך ורק בדברי תורה. כשהיה מעוניין להביע דבר מה, או כשנשאל שאלה, היה מגיב ומשיב על ידי הצבעה על מלים בספר התנ"ך. בשבת, בה מחוייבים במצוות אכילת "לחם משנה", אכל הרב פת. בליל שבת הוא קידש על החלה, כיוון שלא שתה יין. ובשבת בבוקר קידש על מיצי פירות שהכינה הרבנית'. להלן שם עמ' 217, 'לכבוד ליל הסדר בישלה הרבנית יין תפוחים... הרב הנזיר עשה זאת כפי שפסק לו הראי"ה, שכשם שבמשך שנות הגלות הארוכות היו מקומות שלא ניתן היה להשיג יין כשר והיו מכינים יין מדבש או מפירות ומברכים "שהכל", ומשקה זה נקרא בלשון בני אדם יין, כך יכול אף הוא לשתות יין פירות' (הפסק נזכר לראשונה מפי הרב ש"י בנזיר אחיו כרך ג עמ' ק; בספר האי"ש על העדה על בנו נשוא האשכול, עמ' 53, צויין שפסק הלכה אישי זה הוא מהראיה וגם מהראי"ז מלצר, ושם הע' 63, מובאת התייחסותו למשנה נדרים ו, ט ועוד). להלן שם עמ' 228, מספר יעקב לוין שכשהתחיל ללמוד במרכז הרב ניגש לביתו של הרב הנזיר להכירו, ובין השאר 'שאלתיו בסקרנות איך עושה הוא קידוש על מיץ תפוחים, והוא הסביר לי את צדדי ההיתר בעניין'.

אגב אציין לתמונת הרב הנזיר מברך 'ברכתא אחרינא' בחתונת נכדתו תחיה שפירא, כ"ז אלול תשכ"ט, ובשל נזירותו נמנע מלהחזיק את היין, שהובאה כאן (viewtopic.php?f=19&t=32534&start=80#p440276).

3. על קידושו של הנזיר כבר כתבו רבים. הנה איזה מאמר קצר (https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31301).

מתפעל
הודעות: 3439
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי מתפעל » ה' אוגוסט 16, 2018 11:53 am

יישר כח

לגבי ההשוואה למקומות שלא היה יין, שם זה היה מצב של אונס רחמנא פטריה, אבל כאן הרי היה יכול מראש לקבל על עצמו שלא לשתות יין חוץ מקידוש וד' כוסות. אין כאן אונס כלל.

חלמישצור
הודעות: 1134
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' אוגוסט 16, 2018 11:57 am

גביר כתב:
מבקש חכמה כתב:האם ידוע למאן דהוא היכן היה בית ההארחה בקרית משה בו נפטר הראי"ה כמסופר לעיל?

רחוב פיק 8, קריית משה, ירושלים. לפי - https://www.inn.co.il/News/News.aspx/353732

אז הוא היה "פנסיון זלינגר", עליו כתבו ר"י רודיק וכהן-ברזובסקי בכמה מקומות לאורך ספרם 'קרית משה' (באוצר). בן אריה בספרו ירושלים היהודית בתקופת המנדט, עמ' 175 הע' 590, כותב, 'לאחר הקמת המדינה שכן בית זמן מה סניף של בית הספר לעיוורים. היום במקום מוסד סוציאלי'.

בכתבתו המקושרת כותב מאיר, לפני שנה: 'ואין שלט. אין שום שלט או לוח זיכרון שיספר מה קרה בבית הזה, ברחוב פיק 8, בדיוק היום, לפני 82 שנה, בג' באלול תרצ"ה... אני מקווה מאוד לחזור לשם בקרוב, והפעם כדי לתעד שלט שתציב עיריית ירושלים, או אפילו ממשלת ישראל, ובו הסבר על המבנה ההיסטורי הזה'. בשנה האחרונה הוצב שלט. הנה:
5.jpeg
5.jpeg (204.69 KiB) נצפה 350 פעמים


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 29 אורחים