גבול ים כתב:טענתו של אורבך מקבלת משנה תוקף אם אכן הר"ש התגורר בעכו כפי שנכתב בכ"מ, אלא שזכורני שלא מצאתי ראי' משמעותית לכך, וצריך בדיקה.
ראה בדוקטורט של אלחנן ריינר עמ' 60 ואילך, ששם הוא כותב שלמרות שר"ש משאנץ מכונה ע"י כמה מבעלי התוספות "ר' שמשון איש ירושלים" אין זה אלא כינוי כולל לעולים לא"י. לעומת זאת הוא מקבל את העדות של ר' אברהם בן הרמב"ם ש"רבינו שמשון ז"ל שהיה בעכו", ומצרף אליה את הידיעה (משו"ת מהרש"ל סי' כט, וכן ראה: אסף, מקורות ומחקרים, עמ' 74) שהוא "נקבר בשיבה טובה תחת רגלי הכרמל". לפי זה, הוא משער שחבורת העולים מצרפת הגיעה לעכו, שהתה שם כשנתיים, ולאחר פטירת ר"ש משאנץ עברה לירושלים ושם פגש אותם ר"י אלחריזי.
אבל אני חוזר ומדגיש שאמנם באמת לגבי ר"ש משאנץ אפשר למצוא כאן סימוכין. אבל מקומם של העולים הפרובנסלים נפקד לאחר עלייתם כליל. מלבד המכתב של ר' שמואל ב"ר שמשון הנ"ל, אין לנו כל ידיעה מה הם עשו לאחר הגעתם לארץ. המכתב מתאר רק את המסע, ואין בו כדי לדעת היכן הם התיישבו.
ניתן אפוא להעלות השערות שונות שאין להן כל בסיס, כגון: יתכן שהעלייה הזו הייתה קטנה ונכללה בקהילה אחרת. יתכן גם שהיא התפזרה בין הקהילות. וגם, איני יודע האם העוסקים בקהילות, כגון ר"י אלחריזי, ידעו לחלק היטב בין פרובנס ובין צרפת. ובנוסף, צריך לזכור שעלייה לא"י לפעמים כללה אח"כ ירידה. ריינר מראה שלפחות ר' מאיר קליצון, שר' יהודה אלחריזי פגש אותו בירושלים, נפטר בדמשק (לאחר שהקהילה בירושלים נכבשה בשנת 1219). יתכן שקשיים כאלה ואחרים גרמו גם לחבורה הפרובנסלית לעזוב את ארץ ישראל למקום מבוסס יותר. אבל כל אלו אינן אלא השערות ללא בסיס. מה שכן ברור הוא, שבעוד שלקהילה הצרפתית ולמנהיגיה אנו מוצאים אזכור, לקהילה הפרובנסלית אנחנו לא מוצאים.
בשולי הדברים אעיר, שבמכתב של ר' שמואל ב"ר שמשון מוזכרים מלבד המחבר ור"י מלוניל עוד שניים - ר' סעדיה ור' טוביה. ר"י אלחריזי כותב שמנהיג הקהילה האשקלונית בירושלים שמו הרב סעדיה. אבל אין בידינו דרך לדעת האם זה אותו ר' סעדיה שעלה מפרובנס או לא (כידוע, במצרים היה פולמוס על האפשרות לתת לאחד מהעולים מאירופה סמכות בתוך הקהילה. זאת אומרת שישנה אפשרות שאדם חיצוני מקבל סמכות בקהילה המקומית). השערה נוספת, כמעט ללא ביסוס, בדבר זהותו של ר' סעדיה זה (כבנו של ר' אברהם בן שלמה הרב אלימני מתימן), נמצאת אצל י' פראוור, הצלבנים: דיוקנה של חברה קולוניאלית, ירושלים תשל"ו, עמ' 299-300.
אגב, יש לציין שפראוור, 'פרקים בתולדות היהודים בממלכת הצלבנים, שלם, ב (תשל"ו), עמ' 107, כותב שאיננו יודעים במדויק מתי ר"י אלחריזי כתב את התיאור שלו, אבל זה היה בין השנים 1216-1218. במאמר מאוחר יותר, 'תיאורי מסע עבריים בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית: ב. מאה י"ג', קתדרה 41 (תשמ"ז), עמ' 74, הוא מצמצם את הטווח לשנים 1216-1217 (השאלה היא מתי ר"י אלחריזי חשב שנחרב הבית, בשנת 68 או 69, משום שהוא כותב שהדברים נכתבים בשנת 1148 לחרבן. ככל הנראה, בתחילה פראוור כלל גם את האפשרות שהוא חשב שהבית נחרב בשנת 70, אך במאמר המאוחר הוא כתב שהיהודים בימי הביניים לא חשבו כך אלא רק כאחת מהאפשרויות דלעיל). איני יודע אם יש מקורות שמאששים את הקביעה של אורבך (ותא-שמע) שהדברים נכתבו בשנת 1216.