פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:האם ישנם כיום צאצאים גם בשם 'שינקר'?

ודאי שיש למשל ר"י תפארת התלמוד בירושלים ואחיו הרבנים, אחד בב"ב ואחד בסנהדריה

יצויין דמלבד ששת בני קופשיץ, ר' אברהם, ר' משה, ר' ישאל אהרן, ר' נתן, ר' יעקב [כמדומה חסר לי אחד]. היו שם חתנים, ר' ניסים, ר' רפאל ברלין, ר' מרדכי יודלביץ זצ"ל, ור' אברהם בער ליטמנוביץ
כולם ת"ח מופלגים, עם משפחות מפוארות. אחת מהנה לא נעדרה.

אפשר כתב:

פרנקל תאומים כתב:האם ישנם כיום צאצאים גם בשם 'שינקר'?

ודאי שיש למשל ר"י תפארת התלמוד בירושלים ואחיו הרבנים, אחד בב"ב ואחד בסנהדריה

טעות.
האחים 'שנקר' ראשי הישיבות-קטנות (ואחיהם ה'זבולון' מת"א) אינם צאצאיו של הג"ר שמואל הלל זצוק"ל.

ר' ברוך מרדכי שינקר מו"ל השיחות של הרב שך הוא מצאצאי ר' שמואל הלל שינקר.

אפשר כתב:יצויין דמלבד ששת בני קופשיץ, ר' אברהם, ר' משה, ר' ישאל אהרן, ר' נתן, ר' יעקב [כמדומה חסר לי אחד].

ר' יוסף חיים.

כח עליון כתב:בחזרה לנושא הפתיחה.

זה עצוב לראות שלאדם כל כך גדול נשאר משפחה משתי נכדות (גם זה לא כל כך הרבה, בינתיים. ה' יוסיף עליהם)

שמעתי פעם (בשם הצד של המזרחי) שהרב זוננפלד והרב י"ל דיסקין שניהם 'נענשו' על מחלוקתם עם הראי"ה בכך שהרבה מנכדיהם סטו מדרכם.
אך לפנינו שיד ה' היתה בשני הצדדים.

אולי הבקיאים בתולדותם יוכלו לפרש את ה'אבידות'

כנראה שבמזרחי חושבים שהמחלוקת הייתה גם אישית אך למעשה היא הייתה רק השקפתית, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

לך לך כתב:

כח עליון כתב:בחזרה לנושא הפתיחה.

זה עצוב לראות שלאדם כל כך גדול נשאר משפחה משתי נכדות (גם זה לא כל כך הרבה, בינתיים. ה' יוסיף עליהם)

שמעתי פעם (בשם הצד של המזרחי) שהרב זוננפלד והרב י"ל דיסקין שניהם 'נענשו' על מחלוקתם עם הראי"ה בכך שהרבה מנכדיהם סטו מדרכם.
אך לפנינו שיד ה' היתה בשני הצדדים.

אולי הבקיאים בתולדותם יוכלו לפרש את ה'אבידות'

כנראה שבמזרחי חושבים שהמחלוקת הייתה גם אישית אך למעשה היא הייתה רק השקפתית, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

האם אצלנו החרדים מוכנים להתייחס לשיטתו של הגרא"י קוק זצ"ל בבחינת "ואלו דברי אלוקים חיים" ?

הרב קוק היה ת"ח עצום ועובד ה' וירא שמים גדול. אף אחד לא פליג ע"ז ואינו צריך להסכמות
המחלוקת היא איך מורידים את זה למעשה, לא חושב שמישהו בא בראיות נגדו מרשב"א או תרוה"ד.

הלואי שזה היה נכון שאף אחד לא פליג על זה.
לדאבונינו, חוגים מסויימים משמיצים אותו נוראות. זה באמת עצוב מאד הלמאי כך עלתה לו.
ה' יברך את עמו בשלום.

עדיף לא לפתח כיוון זה שיביא לסגירת האשכול כידוע ליודעי חן.

צולניק כתב:ר' ברוך מרדכי שינקר מו"ל השיחות של הרב שך הוא מצאצאי ר' שמואל הלל שינקר.

ורעייתו מצאצאי הגרצ"פ פראנק.
שני הצדדים מתנגדים, אבל חסידים היו אומרים עבדו רבנן שלמא בהדייהו...

פרנקל תאומים כתב:

לך לך כתב:

כח עליון כתב:בחזרה לנושא הפתיחה.

זה עצוב לראות שלאדם כל כך גדול נשאר משפחה משתי נכדות (גם זה לא כל כך הרבה, בינתיים. ה' יוסיף עליהם)

שמעתי פעם (בשם הצד של המזרחי) שהרב זוננפלד והרב י"ל דיסקין שניהם 'נענשו' על מחלוקתם עם הראי"ה בכך שהרבה מנכדיהם סטו מדרכם.
אך לפנינו שיד ה' היתה בשני הצדדים.

אולי הבקיאים בתולדותם יוכלו לפרש את ה'אבידות'

כנראה שבמזרחי חושבים שהמחלוקת הייתה גם אישית אך למעשה היא הייתה רק השקפתית, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

האם אצלנו החרדים מוכנים להתייחס לשיטתו של הגרא"י קוק זצ"ל בבחינת "ואלו דברי אלוקים חיים" ?

כשייתחסו אז זה יהיה צעד חשוב בדרך לגאולה השלמה במהרה בימינו אכי"ר!

אפשר כתב:יצויין דמלבד ששת בני קופשיץ, ר' אברהם, ר' משה, ר' ישאל אהרן, ר' נתן, ר' יעקב [כמדומה חסר לי אחד]. היו שם חתנים, ר' ניסים, ר' רפאל ברלין, ר' מרדכי יודלביץ זצ"ל, ור' אברהם בער ליטמנוביץ
כולם ת"ח מופלגים, עם משפחות מפוארות. אחת מהנה לא נעדרה.

גם בחתני חסר אחד: הרב פרידמן [חמיו של ר' ישראל אריה רוזנבלט זצ"ל מקרית ספר]

שיף כתב:

אפשר כתב:יצויין דמלבד ששת בני קופשיץ, ר' אברהם, ר' משה, ר' ישאל אהרן, ר' נתן, ר' יעקב [כמדומה חסר לי אחד]. היו שם חתנים, ר' ניסים, ר' רפאל ברלין, ר' מרדכי יודלביץ זצ"ל, ור' אברהם בער ליטמנוביץ
כולם ת"ח מופלגים, עם משפחות מפוארות. אחת מהנה לא נעדרה.

גם בחתני חסר אחד: הרב פרידמן [חמיו של ר' ישראל אריה רוזנבלט זצ"ל מקרית ספר]

הרב פרידמן היה גר בדוד ילין?

כהמשך משם:
viewtopic.php?p=408164#p408164

תעודת לידה של בתיה מרים אשת הרב רענן:


תעודת פטירה של רוחמה טויבא שלא היתה ידועה עד כה:

מוישי כתב:

מתפעל כתב:מעניין לציין ששלושת הבנים של הרב רפאל הכהן קוק זצ"ל, עברו את אותו מסלול בישיבות, כפר הרוא"ה ואח"כ חברון.
מדוע לא הלכו למרכז הרב?

הבן הצעיר, ר' אברהם יצחק שליט"א, אין עליו ערך בויקיפדיה. האם גם הוא עשה את אותו מסלול?

למד בפוניבז' אצל מרן הרב שך

לאחרונה נכתב עליו ערך:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%AA)
תלמיד חכם גדול, ירא שמים אמתי, צנוע ונעים הליכות.

גביר כתב:

מוישי כתב:

מתפעל כתב:מעניין לציין ששלושת הבנים של הרב רפאל הכהן קוק זצ"ל, עברו את אותו מסלול בישיבות, כפר הרוא"ה ואח"כ חברון.
מדוע לא הלכו למרכז הרב?

הבן הצעיר, ר' אברהם יצחק שליט"א, אין עליו ערך בויקיפדיה. האם גם הוא עשה את אותו מסלול?

למד בפוניבז' אצל מרן הרב שך

לאחרונה נכתב עליו ערך:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%AA)
תלמיד חכם גדול, ירא שמים אמתי, צנוע ונעים הליכות.

האח הג"ר נחום קוק זצ"ל למד בסלובודקא (או עכ"פ גם בסלובודקא).

מתפעל כתב:הגאון ר' רפאל עם הצדיק ר' אריה לוין, זכר הצדיקים לברכה:

41.jpg

התמונה צולמה בחנוכת בית הכנסת בקיבוץ לביא בשנת תשכ"ב. משמאל התמונה ניתן לראות את רב הקיבוץ דאז, הרב משה לוינגר זצ"ל.

לייטנר כתב:

מתפעל כתב:הגאון ר' רפאל עם הצדיק ר' אריה לוין, זכר הצדיקים לברכה:

התמונה צולמה בחנוכת בית הכנסת בקיבוץ לביא בשנת תשכ"ב. משמאל התמונה ניתן לראות את רב הקיבוץ דאז, הרב משה לוינגר זצ"ל.

כאן (https://michaelarch.wordpress.com/2014/ ... 99%D7%90/9) נוספו לתמונה זו עוד שתי תמונות נוספות מאותו אירוע.

הספדו של הרב הרצוג על רבי דוב קוק זצ"ל

הרב שמחה הכהן קוק טרם עלותו לכהן כרב העיר רחובות כיהן כראש ישיבה תיכונית של "בני עקיבא" בנתניה. איני יודע אם אמת הדבר אבל שמעתי פעם שבתקופה זו נטה להשקפה של הציונות הדתית (כאחיו הרב שלמה זצ"ל) ורק מאוחר יותר אימץ השקפה חרדית יותר.

ממללא כתב:הרב שמחה הכהן קוק טרם עלותו לכהן כרב העיר רחובות כיהן כראש ישיבה תיכונית של "בני עקיבא" בנתניה. איני יודע אם אמת הדבר אבל שמעתי פעם שבתקופה זו נטה להשקפה של הציונות הדתית (כאחיו הרב שלמה זצ"ל) ורק מאוחר יותר אימץ השקפה חרדית יותר.

כבר הוזכר כאן שהיה סגן ראש עיריית נתניה מטעם המפד"ל, ודי בזה.

לייטנר כתב:

ממללא כתב:הרב שמחה הכהן קוק טרם עלותו לכהן כרב העיר רחובות כיהן כראש ישיבה תיכונית של "בני עקיבא" בנתניה. איני יודע אם אמת הדבר אבל שמעתי פעם שבתקופה זו נטה להשקפה של הציונות הדתית (כאחיו הרב שלמה זצ"ל) ורק מאוחר יותר אימץ השקפה חרדית יותר.

כבר הוזכר כאן שהיה סגן ראש עיריית נתניה מטעם המפד"ל, ודי בזה.

אומר בזהירות שיש זן של אנשים שהם גמישים, גם כשהם בישיבה תיכונית ישלחו את ילדיהם לתתי"ם וישיבות חרדיות, וגם כשהם "מתחרדים" הם נשארים קשורים לרבנות הרשמית, ויכולים לדבר ביום ירושלים ב"מרכז הרב". אני לא מביע דעה האם זה טוב או לא, ויש שדורשים זאת לשבח ויש לגנאי, אבל זאת עובדה.
בירושלים היו רבים כאלה (אפילו הגרש"ז והגרי"ש במידה מסוימת היו בעלי גוון צבעוני בדברים מסוימים. בבני ברק הכל שחור לבן.
פעם שמעתי מאחד מרבותי שאם הציעו למישהו מפונביז' להכנס לדיינות, אז הוא התחיל בהתלבטויות ויסורי נפש , ובינתיים כבר שני חברונר'ס כבר תפסו המשרה

לייטנר כתב:

ממללא כתב:הרב שמחה הכהן קוק טרם עלותו לכהן כרב העיר רחובות כיהן כראש ישיבה תיכונית של "בני עקיבא" בנתניה. איני יודע אם אמת הדבר אבל שמעתי פעם שבתקופה זו נטה להשקפה של הציונות הדתית (כאחיו הרב שלמה זצ"ל) ורק מאוחר יותר אימץ השקפה חרדית יותר.

מהכרות קרובה - אכן כך, אולם דומה שכבר עשרות שנים ניתן להגדירו כחרדי לחלוטין עם קשר מסוים לציונות הדתית [התורנית] כמו שתיאר הרב בן ירושלים.

כבר הוזכר כאן שהיה סגן ראש עיריית נתניה מטעם המפד"ל, ודי בזה.[/quote]
אומר בזהירות שיש זן של אנשים שהם גמישים, גם כשהם בישיבה תיכונית ישלחו את ילדיהם לתתי"ם וישיבות חרדיות, וגם כשהם "מתחרדים" הם נשארים קשורים לרבנות הרשמית, ויכולים לדבר ביום ירושלים ב"מרכז הרב". אני לא מביע דעה האם זה טוב או לא, ויש שדורשים זאת לשבח ויש לגנאי, אבל זאת עובדה.
בירושלים היו רבים כאלה (אפילו הגרש"ז והגרי"ש במידה מסוימת היו בעלי גוון צבעוני בדברים מסוימים. בבני ברק הכל שחור לבן.
פעם שמעתי מאחד מרבותי שאם הציעו למישהו מפונביז' להכנס לדיינות, אז הוא התחיל בהתלבטויות ויסורי נפש , ובינתיים כבר שני חברונר'ס כבר תפסו המשרה[/quote]

מסכים. היו גם לא מעט רבנים ציוניים מובהקים ששלחו את ילדיהם לישיבות חרדיות. היום זה כמעט לא קיים מאחר ויש כמה ישיבות תיכוניות תורניות מאוד ואף "ישיבות קטנות" ציוניות.

לגבי הרב שמחה קוק - יצא לי לשמוע שיחה שלו בתקופת הסכמי אוסלו ומאוד הופתעתי מהתוכן שהיה מאוד לאומי ולא מאפיין רב ליטאי, ודאי לא בני ברקי.

כעת פורסם מאמרו הרחב של הר"ש גרשוני, ' "ילדה חכמה וטובת שכל"... על אסתר יעל קוק בתו של הראי"ה', המעין, כסלו תשע"ח. מצורף קישור (https://www.machonso.org/hamaayan/?gila ... 447#_ftn38) וקובץ להורדה. שם בהע' 6 הוא מזכיר בקצרה את רוחמה טויבא, שנזכרה ברבים כמדומה לראשונה כאן בפורום לעיל, אך כותב "עוד חזון למועד לעיסוק בפרט זה" ומציין בקצרה למשלו של הראי"ה על הילדה החולה שושנה באגרות הראיה, קנח.

פרנקל תאומים כתב:לא הבנתיך,
בישיבות בדר"כ דבקים בת"ח בגלל השיעורים המיוחדים שלו, או בגלל המו"מ שלו בשעות הסדרים בריתחא עם התלמידים, או בגלל אישיותו המוסרית הייחודית או עמלו המיוחד בתורה וכדו'
אני שואל מה היתה הייחודיות של הרצי"ה(הרי כמדומני שהוא לא מסר שיעורים על הסוגיות)?
השאלה הזו תמיד נכונה, ביחס לרב שהיתה אחריו משיכה יוצאת דופן. קבל את השאלה כפשוטה, אינני מתכווין לשום דבר לא טוב חלילה.

הרב דוד לנדאו, תלמיד הרצי"ה בשיעור עליו, בין השאר הוא מתאר את המשיכה אליו ומסביר אותה [שיעור במכון מאיר, יא אדר ה'תשע"ח ].
http://www.meirtv.co.il/site/content_id ... at_id=3746

עוד על משפחת הראי"ה.
1.

לרב היתה אחות נוספת בשם רשא-שרה, ובעלה ר' פסח בן ר' זלמן-דוב הלוי (מילמן) המאירי [נזכר באשכול זה מכאן והלאה (https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=9426#p85610) ; וביחס לדיון שם אעיר 1. הראי"ה עצמו באגרת הנז' מיד כינהו 'פסח' ותו לא. 2. שם בהע' על האגרת הרצי"ה קוראו מאירי ולא המאירי]. מוזכר באגרות הראי"ה, אגרת תרפ"ו. התגוררו בשכונת נוה שלום בתל-אביב. עלו ארצה בכ"ג במנחם אב ה'תרע"ד. נפטרה כמה חדשים אחרי הרב קוק זצ"ל, בכ"ו בניסן ה'תרצ"ו. ר' פסח שימש כמנהל בית המלאכה "שערי תורה" ביפו. נפטר בה' בתשרי ה'תש"ח. בנם נחום המאירי נשא לאשה את מרת סוניה בת דודו הרב קוב קוק. מנכדה של שרה-רשא שמעתי כי הסבתא "היתה תלמידה חכמה ודיברה שמונה שפות". (ליקוטי הראי"ה ג, תשע"ה, עמ' 367 הע' לח).

2. הנה תמונה לא ידועה של האח הרב דובער בימי רבנות עפולה.

כאן כתבות עם פטירתו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0AF80A66), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0B4377FE), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=34FA4997), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=70A4B1D9), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=709F9715), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=709F9715), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=709F9715). כתבה עם פטירת אשתו הרבנית רבקה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=212129E7).

3. יש עניין לציין כי בירור קצר סביב הבת רוחמה טויבא (viewtopic.php?f=19&t=29167&p=440454&hilit#p408414) נערך במבוא המקיף של ר' הראל כהן לספר 'מציאות קטן' שיצ"ל לאחרונה בידי מכון נזר דוד, עמ' 30-31.

בקשר למה שכתבו לעיל, על צאצאי הגריח"ז, הגרחז"פ פינקל זצללה"ה משגיח ישיבת מיר (אבי הגאון רבי אריה זצ"ל, ראש הישיבה), נשא בזוו"ר את נכדתו של הגריח"ז (בת בנו ר' אברהם אהרן שנפטר בקיו"ש) שגדלה בביתו.

חלמישצור כתב:עוד על משפחת הראי"ה.
1.

לרב היתה אחות נוספת בשם רשא-שרה, ובעלה ר' פסח בן ר' זלמן-דוב הלוי (מילמן) המאירי [נזכר באשכול זה מכאן והלאה (viewtopic.php?t=9426#p85610) ; וביחס לדיון שם אעיר 1. הראי"ה עצמו באגרת הנז' מיד כינהו 'פסח' ותו לא. 2. שם בהע' על האגרת הרצי"ה קוראו מאירי ולא המאירי]. מוזכר באגרות הראי"ה, אגרת תרפ"ו. התגוררו בשכונת נוה שלום בתל-אביב. עלו ארצה בכ"ג במנחם אב ה'תרע"ד. נפטרה כמה חדשים אחרי הרב קוק זצ"ל, בכ"ו בניסן ה'תרצ"ו. ר' פסח שימש כמנהל בית המלאכה "שערי תורה" ביפו. נפטר בה' בתשרי ה'תש"ח. בנם נחום המאירי נשא לאשה את מרת סוניה בת דודו הרב קוב קוק. מנכדה של שרה-רשא שמעתי כי הסבתא "היתה תלמידה חכמה ודיברה שמונה שפות". (ליקוטי הראי"ה ג, תשע"ה, עמ' 367 הע' לח).

2. הנה תמונה לא ידועה של האח הרב דובער בימי רבנות עפולה.

1. אולי זה המקום להגיד שאותו ידיד שהעליתי את דבריו לבקשתו, היה לא אחר מאשר ... ר' איתם הנקין הי"ד.
עוד אוסיף שפסח מאירי (עם התוספת ר') מוזכר באגרת צד במהדורה החדשה של אגרות ד'.

2. דומה מאוד לבנו - 'פיטר ברגסון' (שם שלהערכתי נוצר בעקבות בנו של בֶּר).

לייטנר כתב:

חלמישצור כתב:עוד על משפחת הראי"ה.
1.

לרב היתה אחות נוספת בשם רשא-שרה, ובעלה ר' פסח בן ר' זלמן-דוב הלוי (מילמן) המאירי [נזכר באשכול זה מכאן והלאה (viewtopic.php?t=9426#p85610) ; וביחס לדיון שם אעיר 1. הראי"ה עצמו באגרת הנז' מיד כינהו 'פסח' ותו לא. 2. שם בהע' על האגרת הרצי"ה קוראו מאירי ולא המאירי]. מוזכר באגרות הראי"ה, אגרת תרפ"ו. התגוררו בשכונת נוה שלום בתל-אביב. עלו ארצה בכ"ג במנחם אב ה'תרע"ד. נפטרה כמה חדשים אחרי הרב קוק זצ"ל, בכ"ו בניסן ה'תרצ"ו. ר' פסח שימש כמנהל בית המלאכה "שערי תורה" ביפו. נפטר בה' בתשרי ה'תש"ח. בנם נחום המאירי נשא לאשה את מרת סוניה בת דודו הרב קוב קוק. מנכדה של שרה-רשא שמעתי כי הסבתא "היתה תלמידה חכמה ודיברה שמונה שפות". (ליקוטי הראי"ה ג, תשע"ה, עמ' 367 הע' לח).

2. הנה תמונה לא ידועה של האח הרב דובער בימי רבנות עפולה.

1. אולי זה המקום להגיד שאותו ידיד שהעליתי את דבריו לבקשתו, היה לא אחר מאשר ... ר' איתם הנקין הי"ד.
עוד אוסיף שפסח מאירי (עם התוספת ר') מוזכר באגרת צד במהדורה החדשה של אגרות ד'.

2. דומה מאוד לבנו - 'פיטר ברגסון' (שם שלהערכתי נוצר בעקבות בנו של בֶּר).

פיטר ברגסון הוא הלל קוק נכון?

בספר 'וילכו שניהם יחדיו' יש תמונות של הגרד"ב קוק זצ"ל בגילאים מבוגרים יותר, עם זקן ארוך לבן.

אוסיף כאן תמונה משותפת של האחים הראי"ה ורבי דובער (נדפסה באלבום מראה כהן, עמ' 112; ר"ז נוימן, מקוה ישראל: פעילות הראי"ה למען המקואות, עמ' 24). ע"פ האמור כאן (http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=22789) התמונה צולמה יחד עם קבוצת "עבודת ישראל" בראשות רבי ישראל אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ [מגלגוליו הראשונים של כפר חסידים; תמונה מהביקור בקבוצה המקבילה "נחלת יעקב" בראשות הרבי מיבלונה כאן viewtopic.php?f=19&t=5874&p=50419&hilit#p50402]. אלה הדמויות הממוספרות: 1. הראי"ה. 2. הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב. 3. הרב שלמה אהרונסון. 4. הרב דובער קוק. 5. הרב ישעיה שפירא (האדמו"ר החלוץ). מצד שמאל עומד הסופר ר' בנימין (יהושע רדלר-פלדמן).

אחרי ביקור זה התבטא הראי"ה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=FB233E64):

ראיתי את מושבות החסידים. בהצלחתם אני מאמין בכל לבי. ושתי סבות לכך; האחת, שהם עובדים בהתלהבות גדולה. הלא הם כלם אנשי מעשה ויראי אלהים. כמו שתפלתם וכל מהלך חייהם מתוך התלהבות, כך גם עבודתם. עבודת הארץ וחבת הארץ הן הן היסודות העקריים בהצלחתם. הסבה השניה היא: התנהגותם עם הישובים האחרים. ראיתי את היחס הלבבי ואת ההשפעה ההדדית הנובעת מן היחס הזה. על דרך השלום והאהבה אפשר להשפיע. אלה מאלה לומדים דברים טובים ונחוצים. החסידים לומדים דרכי עבודה ושאר הישובים לומדים מהם דרכי תורה. ישובים כמו אלה וכמו למשל כפר-גדעון יהיו ערי קודש וקהלת ישראל במלוא מובן הרוח היהודי. ומה שמשמחת ביותר היא העובדא, שאין בלב האנשים מחשבה זרה חו"ח לעזיבת הארץ או כדומה, אלא כלם כאחד קבועים הם על אדמת מושבם. הרושם הכללי טוב מאד. כמובן יש עוד מה לתקן במובן הדתי, צריך לסייע לאנשים שיהיו להם כל המוסדות הדתיים הנחוצים, וזה אנו מקוים לסדר ע"י התקציב שהוקצב ע"י הקונגס הציוני לצרכים הדתיים של הישוב.

תמונה זו שצולמה על הר הכרמל מופיעה על כריכת החוברת 'מסע התשובה והאהבה' - על מסעותיו של הרב קוק במושבות הארץ. וכן נדפסו שם דבריו הנ"ל של הרב קוק.

חלמישצור כתב:לרב היתה אחות נוספת בשם רשא-שרה, ובעלה ר' פסח בן ר' זלמן-דוב הלוי (מילמן) המאירי... בנם נחום המאירי נשא לאשה את מרת סוניה בת דודו הרב דוב קוק.

1. נחום מאירי נו' בתרס"ח, עלה עם הוריו ליפו בשנת תרע"ד ונפ' ביום ב' שבט תשל"א. בשנים מאוחרות יותר היה מדיירי בית המעלות בירושלים. על קברו בהר הזיתים נכתב 'פ"נ לוחם אמיץ למען כותלנו ושחרור ארצנו רב הכשרון ברגשי קודש על עם ה' ונחלתו חניך תורה ויר"ש' (https://mountofolives.co.il/he/deceased ... %A8%D7%99/). לצדו נקברה גם אשתו 'אשת חיל יראת ה' אוהבת צדקה וחסד חוקרת הבריאה ד"ר שיינא פרידה (סוניה) מאירי ע"ה בת הרב דוב הכהן קוק זצ"ל' (https://mountofolives.co.il/he/deceased ... %A8%D7%99/). היא הייתה מבוגרת ממנו בחמש שנים ונפטרה ביום ט"ו חשון תשל"ו.

2. כאן מובא הספד ממנו על דודו הראי"ה (http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... 7%90%D7%99). בין השאר הוא מספר על מאבקו הנז' למען הכותל:

שנת 1929, ערב תשעה באב תרפ"ט, ואני אז ראש ההתאחדות העולמית של צעירים עברים בא"י, בא לירושלים לסדר את ההפגנה המפורסמת לכותל המערבי לפני פרוץ מאורעות תרפ"ט. הגאון ז"ל ברכני בדרכי הרת הסכנות והאחריות, סמך ידו על ראשי - ידים שדוגמתן לא זכיתי לראות עד היום - ואצל את ברכתו עלי, למרות עמדתו הרשמית ולמרות אזהרת ממלאי מקום ראשי ההנהלה הציונית בארץ שלא יהין לעשות זאת.

המפגש הממושך של מאירי עם הראי"ה במוצאי ת"ב תרפ"ט תועד בעיתון דואר היום, י"ב אב תרפ"ט, עמ' 1 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=020F7AAA) ו-4 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=AE015C3D), והדיו הגיעו מאוחר יותר גם אל חברי ועדת שאו. עסק בו ר"ח לנגזם בחיבורו 'אגרות ותעודות חדשות מהראי"ה קוק זצ"ל והרבנות הראשית לישראל בענין הכותל המערבי', תשע"ו, עמ' 16-19, ובספרו 'כותלנו - הרב קוק והמאבק על הכותל', תשס"ט, עמ' 136-138, 158. כיסופי מאירי אל הכותל נזכרים גם בדברי ר' הראל כהן בתגובה שם, לפיהם 'היה מומחה לכלכלה, יהודי ציוני מאד ומסורתי. היה מתגנב לכותל כשהיה בידי הירדנים. היה כותב שירים'. עוד עליו וסיפור הכותל בתרפ"ט, ראו כותלנו הנ"ל, עמ' 69 והלאה; ספר בית"ר א, תשכ"ט, פרשת הכותל המערבי, עמ' 200 והלאה; וכאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=6AB5D28F).

3. כמה שבועות לאחר מכן אנו מוצאים אגרת מהראי"ה אל קונסול ממשלת מצרים, בבקשה לסדר ויזה מתאימה למאירי לצרכי כניסה למדינה (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%A9%D7%9C):

4. כאן 'אגרת גלויה לרב קוק' מאת נחום מאירי, אחרי זיכוי הנאשמים ברצח ארלוזורוב, בעיתון הרוויזיוניסטי הירדן. מאירי משבח בחום רב את פעילות דודו הראי"ה להצלת הנאשמים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5A9C2935).

5. תמונתו


6. אגב, אביו ר' פסח נפטר ביום ה' בתשרי תש"ב (לא תש"ח כפי שהבאתי לעיל מתוך המהדורה החדשה של ליקוטי הראי"ה ג, עמ' 367). כאן מצבתו לצד מצבת אשתו שרה-רשא (https://mountofolives.co.il/he/deceased ... %A8%D7%99/).

מכתב מראש ישיבת מאור התלמוד, הראי"ה קוק שליט"א, הקורא לבני הישיבה להשתתף במגבית שהתקיימה בקיץ לטובת אוצר הספרים של הישיבה. במכתב מציין רה"י שלדעת הרא"ש מקיימים בתרומה שכזו מצוות עשה של 'וכתבתם לכם את השירה הזאת' ומגדיר את תפקידו של אוצר הספרים בלימוד הישיבתי.
עוד על אוצר הספרים של מאור התלמוד - https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... %95%D7%93/

חלמישצור כתב:אוסיף כאן תמונה משותפת של האחים הראי"ה ורבי דובער (נדפסה באלבום מראה כהן, עמ' 112; ר"ז נוימן, מקוה ישראל: פעילות הראי"ה למען המקואות, עמ' 24). ע"פ האמור כאן (http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=22789) התמונה צולמה יחד עם קבוצת "עבודת ישראל" בראשות רבי ישראל אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ [מגלגוליו הראשונים של כפר חסידים; תמונה מהביקור בקבוצה המקבילה "נחלת יעקב" בראשות הרבי מיבלונה כאן viewtopic.php?f=19&t=5874&p=50419&hilit#p50402]. אלה הדמויות הממוספרות: 1. הראי"ה. 2. הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב. 3. הרב שלמה אהרונסון. 4. הרב דובער קוק. 5. הרב ישעיה שפירא (האדמו"ר החלוץ). מצד שמאל עומד הסופר ר' בנימין (יהושע רדלר-פלדמן).

לאחרונה מצאתי אגרת מר' בנימין לראי"ה משנת תרצ"ג, בה הוא ממליץ לפניו 'את המוכ"ז מר יהודא פרלמן, ב"כ קבוצת אברכים חרדים, שכ"ת מרן שליט"א הצטלם אתם ביחד לפני שמונה שנים על הר הכרמל, בזמן שהם עבדו שם עבודה של סלילת דרכים. מאז ועד היום עברו עליהם הרבה תלאות, ואחדים מהם הוכרחו לעזוב את הארץ בתקוה לשוב אחרי עבור זעם. הם חברים למושב כפר-אתא ... וסובלים בכל המובנים, גם בחומר וגם ברוח' וכו'. נראה שמדובר בתמונה הנ"ל.

מצאתי בספר על רבני העיר שיקאגא, תמונה ממסיבת שבע ברכות להחתן הרב שלמה נתן רענן והכלה בתי' מרים בת הראי"ה קוק.

מזהים את הראי"ה במרכז (עם בגדי לבן?) מימינו הגרי"מ חרל"פ ומשמאלו החתן.

לשמאל החתן הור ר' ארי' לוין (מוסתר חלקית) ולימין הגרי"מ מזהים את הגרמי"ל זקת והרב ברונשטיין (?)

הרצי"ה אחי הכלה הוא מימין בתחתית התמונה

יש גירסא בבהירה מזה?

מיללער כתב:מצאתי בספר על רבני העיר שיקאגא, תמונה ממסיבת שבע ברכות להחתן הרב שלמה נתן רענן והכלה בתי' מרים בת הראי"ה קוק. מזהים את הראי"ה במרכז (עם בגדי לבן?) מימינו הגרי"מ חרל"פ ומשמאלו החתן. לשמאל החתן הור ר' ארי' לוין (מוסתר חלקית) ולימין הגרי"מ מזהים את הגרמי"ל זקת והרב ברונשטיין (?) הרצי"ה אחי הכלה הוא מימין בתחתית התמונה. יש גירסא בבהירה מזה?

הרב מיללער, גרסה בהירה לתמונה, מסיבת שבע ברכות (אחרונה) בבית הרב, לבתו בתיה וחתנו הרב רענן, סיון תרפ"ח (נדפסה גם באלבום מראה כהן, עמ' 99, ובספר מלאכים כבני אדם, עמ' 360, ועוד).

בספרו של הרב מנחם קמפינסקי, בין שני כהנים גדולים: מרן החפץ חיים ומרן הראי"ה, עמ' 112-113, מובא זיהוי מלא של התמונה (בעזרת מספור), וניכר שנערכה בעזרת איזו רשימת זיהוי קדומה שהיתה בידי המו"ל.

מימין, שורה קדמית: הרב שלמה כהן (נכד החפץ חיים, תלמיד הישיבה), הרצי"ה קוק, הרב צמח גרין, ?.
מימין, שורה שנייה: הרב מרדכי כהן (בן הרב אלחנן מדווינסק, תלמיד הישיבה), הרב מנחם אושפיזאי, ?, הרב משה מעיין (עם כובע לבן), הרב פישל רוזנר, הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש, הרב חרל"פ, הראי"ה, הרב שלום נתן רענן (החתן), הרב אריה לוין, הרב משה יודקובסקי (תלמיד הישיבה), הרב משה בולבין (תלמיד הישיבה, עומד), הרב פנחס המבורגר. היהודי עם הזקן הלבן, היושב לפני הרב מעיין, הוא הרב וינשטוק. מימין לרמי"ל זק"ש, יושב מוסתר ר' שמחה מנדלבוים, ומימינו מוסתר ממנו הרב אברהם ורנר.
מימין, שורה אחורית: ?, הרב שמואל ברוך שולמן, הרב י. צ. קופיצקי.
משמאל, שורה קדמית: הרב בן ציון לוין, הרב שמעון סטרליץ, ר' אברהם אורליאן (תלמיד הישיבה).
משמאל, שורה שנייה: ?, הרב חיים יודקובסקי (תלמיד הישיבה), הרב משה [אולי צ"ל: מרדכי] סוקול (תלמיד הישיבה), ר' שמואל קוק (אחי הראי"ה).

אגב, בספרים אחרים נדפסה תמונה נוספת מאותה מסיבה מעזרת הנשים.

מי זה הרב שלמה כהן נכד הח''ח?

בן של הג''ר אהרן כהן זצ''ל בעל ''עבודת הקרבנות''?

אכן. בספר הנ"ל מפורטים כמה מסמכים ותמונות בזה (באוצר). החל ללמוד שם בקיץ תרפ"ה (אביו ניסה להעלותו עוד כשנה קודם) וישנו בתמונת מחזור מתרפ"ט.