רע"א וחכמי גרמניה

[מאת הלוי]

האם ידוע על קשר בין הגרעק"א ובין חכמי גרמניה בדור אחריו ה"ערוך לנר" רש"ר הירש וכד' (על אף שהיו צעירים)?

[מה שנכון נכון]

רע"א כתב הגהות על הבכורי יעקב ונדפסו במהדורה השניה בתוספת בכורים, וע"ש בהקדמה.

[א גאליציאנער]

אחד הקשרים הידועים יותר הוא הקשר עם הרב בעל 'תפארת ישראל' על המשניות ובנו רבי ברוך יצחק, שניהם רבנים בגרמניה.
ואחד ממעריציו הנלהבים היה הרב בעל בית מאיר שכיהן ג"כ עשרות שנים בגרמניה כרב.
[ע"פ ויקיפדיה גם רבי אליהו גוטמכר והרב בעל הכתב והקבלה היו תלמידיו]
בקצרה כמובןועל קצה המזלג...ועוד חזון למועד בל"נ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מאת הלוי]

אחד הקשרים הידועים יותר הוא הקשר עם הרב בעל 'תפארת ישראל' על המשניות ובנו רבי ברוך יצחק, שניהם רבנים בגרמניה.
ואחד ממעריציו הנלהבים היה הרב בעל בית מאיר שכיהן ג"כ עשרות שנים בגרמניה כרב.
[ע"פ ויקיפדיה גם רבי אליהו גוטמכר והרב בעל הכתב והקבלה היו תלמידיו]
בקצרה כמובןועל קצה המזלג...ועוד חזון למועד בל"נ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אשמח יותר בארוכה... המועד כבר כאן..

[א גאליציאנער]

אחד הקשרים הידועים יותר הוא הקשר עם הרב בעל 'תפארת ישראל' על המשניות ובנו רבי ברוך יצחק, שניהם רבנים בגרמניה.
ואחד ממעריציו הנלהבים היה הרב בעל בית מאיר שכיהן ג"כ עשרות שנים בגרמניה כרב.
[ע"פ ויקיפדיה גם רבי אליהו גוטמכר והרב בעל הכתב והקבלה היו תלמידיו]
בקצרה כמובןועל קצה המזלג...ועוד חזון למועד בל"נ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אשמח יותר בארוכה... המועד כבר כאן..

במיוחד בשבילך הרב הלוי, אמנם עדיין בלי אריכות משביעת רצון אך למיטב ידיעתי זהו ציטוט מהכתוב ב'ויקיפדיה'.

בקיץ תקצ"ג (1833) ניהל רבי עקיבא איגר מאבק עקרוני בנושא שהייתה לו השלכה כלל ארצית בפולין וגרמניה, ובתפוצה היהודית בכלל. ברקע הפרשה עמדה ידידותו רבת השנים של רע"א עם אחת הדמויות המרכזיות בפרשה, ידידות שנמשכה גם לאחריה, על אף חילופי הדברים הקשים שליוו את הפרשה. במהלך חודש סיוון אותה שנה, ניסה הרב ישראל ליפשיץ, מגדולי רבני גרמניה ומחברו של הפירוש הפופולרי על אף עמקותו למשניות "תפארת ישראל", להעביר בקהילת וורניק (ורונקי) את מינויו של בנו ברוך יצחק ליפשיץ כרב העיירה, למרות היותו פנוי וצעיר לימים. רע"א התנגד לעצם מינוים של רווקים לתפקידי רבנות, בהם מתקיים מגע יומיומי עם כל שכבות האוכלוסייה היהודית ללא הבדלי מגדר, ומקרה זה היה בעייתי עוד יותר, מאחר שהרב ליפשיץ הצעיר היה מילידי העיירה וורניק ומוכר בה היטב. למרות היכרותו המוקדמת והטובה של רע"א עם בני משפחת ליפשיץ, הוא התנגד לרעיון מתוך חשש כי ייווצר בכך תקדים, ובהתחשב במצב הדתי הכללי ששרר באותה עת באירופה, נוצר לדעתו חשש נוסף שתקדים כזה עלול לשרת את מצדדי הרפורמה לתבוע מינויים של צעירים מוכשרים, שאינם מומחים ומנוסים בתחומי פסיקת ההלכה היהודית.

רבי עקיבא איגר הטיל למערכה את כל כובד משקלו הציבורי, במכתבו מג' בתמוז פנה לרב ליפשיץ האב, שהיה באותה תקופה רבה של חדז'ייץ', ודורש ממנו להפסיק את מסע השתדלנות ולמשוך את הצעת המועמדות של בנו. בהיעדר כניעה מרצון של הרבנים ליפשיץ, הוא כותב, "אני אלך כנגד זה ואעשה מה שבכוחי לבטל זה". תשובתו של הרב ליפשיץ אינה בידינו, אך ממכתב התגובה של רע"א מי"ד בתמוז ניתן לעמוד על רוח הדברים, במכתב זה חוזר רע"א על עמדתו ומדגיש כי לא יאפשר לרב ליפשיץ הצעיר להורות בוורניק כלל, גם לא זמנית וגם לא בשאלות פשוטות. יומיים קודם לכן הפנה מכתב אישי לרב ליפשיץ הצעיר, ובפתיחתו שלל ממנו את תואר הרבנות "לה"ה הבחור ברוך בהרב דחאדזייטש", והורה לו שלא להורות בוורניק אף לא בדברים קלים, ומדגיש כי סידור חופה וקידושין נחשב כהוראת הלכה לעניין זה, ואף הוא אסור עליו.

במקביל כתב לשוחט העיירה שלא להביא שאלות על כשרות הבהמות והעופות, לפני "הבחור ברוך יצחק" וכן שלא לתת לו לבדוק את סכין השחיטה, או להיבחן בפניו על הלכות שחיטה. במכתבים נוספים לחברי ועד הקהילה בוורניק ולרבני ערי הסביבה, כתב והדגיש שהוא חף מאינטרסים בעניין זה, וכל כוונתו לשם שמים, והוא מבקש מרבני האזור להצטרף עמו לפסק שכל עוד לא עמד הרב החדש למבחן בפני רבני הסביבה והוא בכללם, אינו רשאי להורות ואין לאכול בשר בקהילתו.

לימים נעשה הרב ברוך יצחק ליפשיץ דרשן בהמבורג וחיבר מספר ספרים. חיבורו הבולט הם הערותיו לספר הפרשנות של אביו למשנה "תפארת ישראל", עליהם הוא חתום: אב"י, שפתרונו "אמר ברוך יצחק".

בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

אחד הקשרים הידועים יותר הוא הקשר עם הרב בעל 'תפארת ישראל' על המשניות ובנו רבי ברוך יצחק, שניהם רבנים בגרמניה.
ואחד ממעריציו הנלהבים היה הרב בעל בית מאיר שכיהן ג"כ עשרות שנים בגרמניה כרב.
[ע"פ ויקיפדיה גם רבי אליהו גוטמכר והרב בעל הכתב והקבלה היו תלמידיו]
בקצרה כמובןועל קצה המזלג...ועוד חזון למועד בל"נ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אשמח יותר בארוכה... המועד כבר כאן..

במיוחד בשבילך הרב הלוי, אמנם עדיין בלי אריכות משביעת רצון אך למיטב ידיעתי זהו ציטוט מהכתוב ב'ויקיפדיה'.

בקיץ תקצ"ג (1833) ניהל רבי עקיבא איגר מאבק עקרוני בנושא שהייתה לו השלכה כלל ארצית בפולין וגרמניה, ובתפוצה היהודית בכלל. ברקע הפרשה עמדה ידידותו רבת השנים של רע"א עם אחת הדמויות המרכזיות בפרשה, ידידות שנמשכה גם לאחריה, על אף חילופי הדברים הקשים שליוו את הפרשה. במהלך חודש סיוון אותה שנה, ניסה הרב ישראל ליפשיץ, מגדולי רבני גרמניה ומחברו של הפירוש הפופולרי על אף עמקותו למשניות "תפארת ישראל", להעביר בקהילת וורניק (ורונקי) את מינויו של בנו ברוך יצחק ליפשיץ כרב העיירה, למרות היותו פנוי וצעיר לימים. רע"א התנגד לעצם מינוים של רווקים לתפקידי רבנות, בהם מתקיים מגע יומיומי עם כל שכבות האוכלוסייה היהודית ללא הבדלי מגדר, ומקרה זה היה בעייתי עוד יותר, מאחר שהרב ליפשיץ הצעיר היה מילידי העיירה וורניק ומוכר בה היטב. למרות היכרותו המוקדמת והטובה של רע"א עם בני משפחת ליפשיץ, הוא התנגד לרעיון מתוך חשש כי ייווצר בכך תקדים, ובהתחשב במצב הדתי הכללי ששרר באותה עת באירופה, נוצר לדעתו חשש נוסף שתקדים כזה עלול לשרת את מצדדי הרפורמה לתבוע מינויים של צעירים מוכשרים, שאינם מומחים ומנוסים בתחומי פסיקת ההלכה היהודית.

רבי עקיבא איגר הטיל למערכה את כל כובד משקלו הציבורי, במכתבו מג' בתמוז פנה לרב ליפשיץ האב, שהיה באותה תקופה רבה של חדז'ייץ', ודורש ממנו להפסיק את מסע השתדלנות ולמשוך את הצעת המועמדות של בנו. בהיעדר כניעה מרצון של הרבנים ליפשיץ, הוא כותב, "אני אלך כנגד זה ואעשה מה שבכוחי לבטל זה". תשובתו של הרב ליפשיץ אינה בידינו, אך ממכתב התגובה של רע"א מי"ד בתמוז ניתן לעמוד על רוח הדברים, במכתב זה חוזר רע"א על עמדתו ומדגיש כי לא יאפשר לרב ליפשיץ הצעיר להורות בוורניק כלל, גם לא זמנית וגם לא בשאלות פשוטות. יומיים קודם לכן הפנה מכתב אישי לרב ליפשיץ הצעיר, ובפתיחתו שלל ממנו את תואר הרבנות "לה"ה הבחור ברוך בהרב דחאדזייטש", והורה לו שלא להורות בוורניק אף לא בדברים קלים, ומדגיש כי סידור חופה וקידושין נחשב כהוראת הלכה לעניין זה, ואף הוא אסור עליו.

במקביל כתב לשוחט העיירה שלא להביא שאלות על כשרות הבהמות והעופות, לפני "הבחור ברוך יצחק" וכן שלא לתת לו לבדוק את סכין השחיטה, או להיבחן בפניו על הלכות שחיטה. במכתבים נוספים לחברי ועד הקהילה בוורניק ולרבני ערי הסביבה, כתב והדגיש שהוא חף מאינטרסים בעניין זה, וכל כוונתו לשם שמים, והוא מבקש מרבני האזור להצטרף עמו לפסק שכל עוד לא עמד הרב החדש למבחן בפני רבני הסביבה והוא בכללם, אינו רשאי להורות ואין לאכול בשר בקהילתו.

לימים נעשה הרב ברוך יצחק ליפשיץ דרשן בהמבורג וחיבר מספר ספרים. חיבורו הבולט הם הערותיו לספר הפרשנות של אביו למשנה "תפארת ישראל", עליהם הוא חתום: אב"י, שפתרונו "אמר ברוך יצחק".

נ.ב. עיין ספר אגרות סופרים ושם תמצא יותר ממהש כתוב כאן וכן באשר לקשריו עם רבני אשכנז
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מאת הלוי]

גאליציענר יישר כח!

[א גאליציאנער]

גאליציענר יישר כח!

בברכה שלימה ונאמנה...

[מתפעל]

מכתב מעניין מהצדיק מגריידיץ זצ"ל מדבר על 130 משפחות שיעבדו את האדמה בארץ, זה יהיה התחלת הגאולה.

מהו המספר הזה של 130 דייקא?

140.jpg (64.63 KiB) נצפה 3453 פעמים

[בברכה המשולשת]

מכתב מעניין מהצדיק מגריידיץ זצ"ל מדבר על 130 משפחות שיעבדו את האדמה בארץ, זה יהיה התחלת הגאולה.

מהו המספר הזה של 130 דייקא?

140.jpg

ראיתי פעם שזה לא 130 אלא 31 בגי'

[חלמישצור]

מכתב מעניין מהצדיק מגריידיץ זצ"ל מדבר על 130 משפחות שיעבדו את האדמה בארץ, זה יהיה התחלת הגאולה. מהו המספר הזה של 130 דייקא?

בשיחות הרצי"ה, דברים עמ' 490 הע' 5, מובאת פסקה קצרה מתוך אגרת של הרצי"ה, שם מסביר את הדברים ע"פ הקבלה (לענ"ד צריך להגיה 'בגי' ס"ר' ולא ס"כ):

שיחות הרציה ה עמ 490 הע 5.png (13.17 KiB) נצפה 3429 פעמים

[פלוריש]

מכתב מעניין מהצדיק מגריידיץ זצ"ל מדבר על 130 משפחות שיעבדו את האדמה בארץ, זה יהיה התחלת הגאולה.

מהו המספר הזה של 130 דייקא?

140.jpg

ראיתי פעם שזה לא 130 אלא 31 בגי'

ראו דבריו של הרב יגאל שפרן במרחבים ו: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?605478&.

[מתפעל]

יישר כח פלוריש, נחמד מאד.


חלמיש, מהו המספר ר"ס?

[חלמישצור]

חלמיש, מהו המספר ר"ס?

שער הפסוקים ישעיהו יט.png (29.46 KiB) נצפה 3325 פעמים