הודעהעל ידי יונת אלם » ב' נובמבר 06, 2017 8:33 am
מחר יום השנה הראשון להסתלקותו של חכימא דיהודאי זה
להלן אמרות חכמה ממנו לתועלת המעיינים בפורום
א. אנשים מתלוננים למה בננו לא מצליח בישיבה אחרי כזאת מסירות מצידנו, ואין זה אלא כשלונו של ראש הישיבה, ואינם שמים על ליבם שבצד מסירותם לחינוך ילדים אמיתי עוד קיימו ההורים ביניהם ויכוח על איפוא יעמוד העציץ, וצריכים לדעת שגם את זה שומע הבן ונכנס לקרבו
ב. פעם הכרתי קנאים שמקבלים מכות היום יש קנאים חדשים שנותנים מכות.
ג. [בהקשר לקודם] יש קנאים שהם בשם שמים ויש קנאים שהם לשם שמים.
ד. לכל בנש"ק צריך להוסיף עוד 15 שנה כדי להבין את הסתכלותו על עצמו ביחס לאחרים.
ה. אם יש בחורים עם בעיות ובחורים בלי בעיות צריך לטפל קודם באלו שבלי בעיות, כי הראשונים לפחות יודעים כבר את בעיותיהם.
ו. אמר לחברותא שמה שאנו לומדים עם הפסקים זה אינו נקרא לימוד אך כשלמדתי אצל החזו"א זבחים ומנחות זה היה לימוד כי זה היה בלי הפסק.
ז. החזו"א אמר בשמו שהאם זה נכון מה שהעולם אומרים שתוס' לא ידעו איך לכתוב.
[כנראה זה היה שרבנו הגיב לחזו"א על דוחק גדול שדחק בתוס' - הגרי"ח ברטלר שליט"א בשם החזו"א].
ח. פלוני אמר על אלמוני שהוא עבר ויודע את כל התורה.
בסמוך לזה אמר פלוני על עצמו שהוא חרש ומכיר את כל אמריקא כיון שנסע מחוף המזרחי לחוף המערבי.
ואמר ע"ז הגהמ"ח תראה חתיכת בד של חליפה, ונניח שא' יעבור על חוט אחד מתחילתו לסופו, ואח"ז יאמר שעברתי על כל החליפה, הרי בוז יבוזו לו.
וכן הוא במי שחרש את כל אמריקה, וכי בגלל שנסע בכביש ראשי וכי יודע לכן כל מה שקורה בתוך כל הערים ובשאר הכבישים, וכ"ש הוא באחד שאומר שעבר על כל התורה, וכי מה מושג יש לו בתורתנו הק'.
ט. בחור ת"ח שאל אותו שמציעים לו בת ת"ח שהוא ראש ישיבה וכן מציעים לו שיהיה לו למחיה ברווח לכל חייו, וענה לו לאו, אל תעשה את השידוך, ולתמיהתו אמאי, השיב לו, משום שאותו ת"ח יש לו ישיבה שאיננה מצליחה, ומסתבר שזמן קצר אחר החתונה הוא יכניס אותך לצות כדי להציל את הישיבה, וממילא תצא מלימוד הראוי לדרגתך.
י. שוב בא אליו אותו בחור עם הצעת בת ת"ח אך לרש אין כל, וענה לו לעשות את השידוך, ושאלו ומה עם פרנסה, וענה לו אינני יודע, אך דבר אחד אני יודע שבת של אותו צדיק לא תניח לך לעזוב את הלימוד.
יא. ודאי שאלו שלא יודעים ללמוד ממילא אין להם ספקות והכל נראה להם מפורש בשו"ע, ורק אלו שיודעים ללמוד, כיון שיודעים גם לחלק בין מילתא למילתא לכן יש להם ספקות לאיזה סעיף בשו"ע יש לדמות נדון זה.
יב. להתחתן עם בת עשירים, צריך לדעת שההוצאה היא ודאית וההכנסה היא בספק.
יג. יש גנב שגונב מכל הבא ליד, בכל זמן והזדמנות, ויש גנב שזהיר בכל השנים אפי' מאבק גזל אך פעם במאתיים שנה גונב 200 מליון, מיהו הגרוע שביניהם? צ"ע.
יד. הרב מבריסק אמר על החזו"א שכיון שלא היה לו רבי אינו יודע לבטל דעתו לאחרים.
ואמר ע"ז אאמו"ר שהאמת היא שכל דרך לימודו של החזו"א היא ביטול דעתו לדעת ענקים ממנו, שמתחיל בלימוד הגמ' עם פשט שלו וכשממשיך ברש"י או בראשון אחר וכתוב הפוך מבטל דעתו לדעת אותו ראשון, וכן הלאה. [נדמה ששמעתי מאחי ששמע כן או מאבא או בשמו].
טו. העולם לא מבחין בין סבל ליוצר. [שמעתי ממנו בעקבות טענה של אחד, שספרים מסוימים נראים יותר עמוקים מספרים אחרים אפי' שהמחברים הם אנשים יותר עמוקים].
טז. פעם אחת היה לי חברותא מארץ ערבית שהגיע [בדרך מפותלת] ללמוד בישיבה, והיה מאחר מאוד לסדרים, והפריע לי הדבר, וניגשתי לאאמו"ר זצ"ל, ואמר לי, הבחור הזה עבד כ"כ קשה כדי להגיע ללמוד בישיבה, אך מחמת מאמץ התעייף כבר בפתח האולם ואין בו יותר כוח כבר ללמוד.
יז. מושג יתמות למשל, הסבא רוכב על סוס ועגלה, האב על אופניים, הבן נוהג במכונית, והנכד מטיס מטוס, וכי הנכד יוכל ללמוד מדרכי הסב בנהיגה?!
יח. פעם שאלוהו על לימודו בחברותא עם החזו"א, וענה שאין זה שייך למושג האמיתי של חברותא, שזה דומה לשור שחרש שדה ועל גבו יש זבוב וכששאלו את הזבוב על החרישה אמר שבס"ד חרשנו ביחד השור ואני את השדה.
יט. אחד שאלו אמאי לנו אסור לחלוק על הראשונים הרי אחרוני הראשונים נחלקים על ראשוני הראשונים ואפי' שהיו במרחק של הרבה דורות.
וענה לו שלמשל באולימפיאדה שמתחרים רצים ביניהם מי ישיג את מי ואחד רץ במהירות מקסימלית והשני פחות מזה, והשלישי פחות מזה בהרבה אך בכל זאת כולם בכלל אותה אולימפיאדה, אך יש אולימפיאדה של נכים שאינה שייכת כלל לאולימפיאדה הרגילה.
וכך המשיל לו את אחרוני הראשונים שאפי' שהם קטנים במעלתם מראשוני הראשונים מ"מ עדיין יש להם שייכות אליהם, אך אנן שייכים לאולימפיאדה אחרת בכלל ולכן אין אנו רשאים לחלוק על הראשונים.
כ. אם היו אוכלים את המרור בביהכ"נ ואת הלולב והאתרוג היו נוטלים בבית, אז הכזית של המרור אפי' שהוא מר היה גדול מהכביצה של האתרוג. [משיחה מוקלטת].
כא. אקדח מקולקל אפשר לתקנו ולעשותו כלי מעולה, וכן תותח שבור אפשר להחזירו לקדמותו ע"י עבודה, מה שחשוב הוא שלא לעשות מתותח אקדח ומאקדח תותח. [כי אם משנים מיעודו התוצאות לא יוצאות טובות].
כב. ביפן אין משאבים אך האנשים חרוצים בברזיל יש משאבים אך אינם חרוצים, והתוצאה ידועה שבארץ ששם החרוצים מגיעים רחוק, ולא כן בארץ המשאבים.
כג. אנשים מוכנים ליוסיף דעת יוסיף מכאוב ואינם מוכנים ליוסיף מכאוב יוסיף דעת.
כד. ויעקב איש תם יושב אוהלים, א"א לשבת באוהל של תורה בלי התום של יעקב והיינו בעניני עוה"ז שלא לחקור ולהתענין בעתידות.
כה. אמר פעם להגר"ש באום שליט"א כשייסדו את ישיבת "קרית מלאכי", לכם יש חיים קלים כיון שאין לכם ספקות, שברור שאתם מצילים בחורים ואין צד שאולי במקום שלקחתם אותו היה יותר טוב לו כיון שהרי היה הולך לצבא, משא"כ אני שאיני נותן תנומה לעיני, שמא אין מקומו של בחור פלוני או אלמוני בישיבה ובמקום אחר היה מצליח יותר.
כו. ההבדל בין הישיבות בזמנינו לבין הישיבות של פעם, בישיבות של ימינו נכנסים לחדר אוכל ורואים בחור שאוכל ולומד באותה שעה, אנו מסתכלים עליו כעל מתמיד גדול.
כז. בסלבודקא ובשאר ישיבות ליטא חדר האוכל היה כמרקחה, ולא בגלל היר"ש שם [וגם שהיר"ש באותה זמן היתה חלשה וכמו שידוע את המצב של אותה תקופה], אלא שזה היה העסק האמיתי של הבחורים, וכמו שב' יהלומנים כשנפגשים ביניהם, מדברים עם כל הכוחות לגבי עסקיהם, כך היה עם בחורי ישיבות של זמניהם.
כח. פעם הגיע אליו בחור להיכנס לישיבה, ושאלו מנין אתה וענה לו מישיבת גייטסהד, ואמר לו שלא כדאי לך כיון שכאן בסלבודקא לומדים אחרת, ושאלו הבחור למה כונתו, וענה לו.
אם ישאלו אחד למה על משאית מעמיסים משא יותר מעל טנדר קטן, רוב העולם ישיב כי במשאית יש בית קיבול גדול ובטנדר בית קיבול קטן, אצלנו בסלבודקא ישיבו כי המנוע של המשאית יותר חזק ולכן נתנו את האפשרות להעמיס עליו יותר.
כט. ידוע שהרב מבריסק זצ"ל אמר שהחילוק בינו לאביו שאביו ראה למרחק של שישים שנה קדימה, והוא [הרב מבריסק] רואה רק את מה שלפניו, והוסיף [הרב מבריסק] שאחרים אפי' את מה שלפניהם לא רואים.
ואמר א"מ הכ"מ שאמנם הרב מבריסק אמר שאנו לא מסוגלים לראות את מה שלפנינו, אך עדיין את מה שאתמול היה, זה אפשרי לראות...
ל. שמעתי שפעם בא אליו א' ממפלגת פא"י והתחיל להצטדק ולטעון למה הצביע לפא"י, וא"מ הכ"מ ענה לו וכי אתה חושב שבשמים מודדים לפי איך שבן אדם מתנהג פעם בד' שנים?! לא כי אלא, שבשמים מודדים בעיקר על מה שעושים בתוך הד' שנים.
לא. בחז"ל כתוב מתוך שלא לשמה בא לשמה, בימינו אני רואה תופעה של מתוך לשמה בא שלא לשמה, ודו"ק.
לב. אומרים שר' מאיר שפירא בחנוכת הבית של ישיבת חכמי לובלין, אמר, אני לא מקנא במצוה של הנדיב, כי אין לי את האפשרות [הממון] לנדב כמוהו, אך אני מקנא במצוה שהביאה אותו לזכות בכזו מצוה.
ואמר ע"ז שלפעמים עבירה של אדם מביאתו לעשות מצוה כדי [כאילו] לכפר על העבירה, והוסיף שהראו לו את הרעיון הזה באחד הראשונים על אתנן ע"ש.
לג. בעיות לא נפתרות אלא רק מתחלפות.
לד. אמר לי פעם על אדם גדול אחד ז"ל שהיה מקורב למזרחי, והציבור לא הבין מה לכהן בבית הקברות, ואבא זצ"ל אמר שזה אינו נובע אצלו מהיכרותו עם המזרחי אלא מהיכרותו עם הקנאים ומחמת שמכיר בחסרונותיהם לכן פנה למזרחי [שאינו מכירו דיו...].
לה. כשלמדו הלכה בכולל אמר להם, שמשקל גדלותם של החכמת אדם והקיצוש"ע ביחס לגדולי דורם, ודאי לא מחייב לשמוע לפסקי החכמ"א והקיצוש"ע כנגד פוסקי דורם, אך צריך לדעת שמה שכתוב בחכמת אדם ובקיצוש"ע זה אומר שכך היה מנהג ליטא והונגריה.
לו. לשנן את מסקנת ההלכה כי בבוא הזמן השליטה בשו"ע ונו"כ תקבע את היכולת לענות במקום.
לז. הזכרנים עושים את הטעויות הכי גדולות [ביחס לשכחנים] כיון שמסתמכים על הזכרון שלהם.
לח. החכמים מעריכים את מעלת העשיר, אך העשירים לא מעריכים את מעלת החכם.
ואמר ע"ז שזה בגלל שלחכמים יש חכמה להבין את מעלת העושר משא"כ העשירים אין להם את החכמה להבין את מעלת החכמה. [אולי אמר את זה שהעולם אומרים כך].
לט. מרגלא בפומיה, שהיתה אסיפת פרופסורים לדעת איזה אבר הכי חיוני לאדם, ואחר בירור החליטו שהריאות, כיון שאי אפשר לחיות בלעדיו יותר מכמה דקות משא"כ שאר אברים או שאפשר למצוא להם תחליף זמני, או שאינו כ"כ חיוני.
והיה ממשיך וכי לדעתכם כיון שהריאות הכי חשובות, לכן לא צריך לב או מח או אפי' חלקים אחרים חשובים ומהותיים?.
והיה מסיים שגם בלימוד הוא כן, שבצד הויכוח מה הכי חשוב, מ"מ עדיין צריך את כל חלקי הכוחות בלימוד כדי להיות אחד שיודע ללמוד.
מ. מרגלא בפומיה על אותם המתעסקים בעניני ציבור ופוסקים במהירות את הכרעותיהם, אני לא ראיתי כן אצל החזו"א ואצל אבי רה"י זצ"ל אלא לקח להם שבועיים לפסוק בעניני ציבור.
מא. ידועה האימרה שלא שואלים פארוואס אלא שואלים רק וואס, ואבא הכ"מ תמה ע"ז מאוד שכל דרך הישיבות היא לא כזאת [וכנראה ערער על מקורה של האימרה].
מב. למדנו את סוגית נפולה בטריפות ובסופה פתחנו ועברנו על החומר הרב שהדרכי תשובה מביא, ושאלתי את רבנו, איך פוסק מסוגל לזכור כ"כ הרבה תשובות וספרים, וענה לי תלמד טוב את הגמ' רא"ש ור"ן ושו"ע וכבר תוכל לפסוק.
מג. בכל נושא שאתערב ואכריז על מחלוקת יבואו ויצטרפו אנשים שאינני מכירם כלל, ויסייעו בעדי אפי' בלי שום תמורה, כיון שכל האינטרס שלהם זה להיות צד במחלוקת וזה מצד עצמו נותן להם את הסיפוק ואת החשק לזה.
מד. יש עסקנים וכדו' שהם ראשונים בפעולתם המבורכת ואחריהם יעשו כמעשיהם הרבים.
ויש עסקנים וכדו' שהם "נחשונים" בפעולתם, ועצם מעשה פעולתם נותנת עוז לאחרים לעשות כמעשיהם.
מה. אחד בא לרבנו, שיש לו טרדות וייסורים וחוץ מעצם הבעיה הרי זה מוציא אותו מהלימוד.
מו. וענה לו רבנו תראה אחד שמגיע לפני הים הגדול ואחד לפני דלי מים, וכי מה קובע אם האדם יטבע במים, לא ריבוי המים או מיעוט המים, אלא תלוי היכן האדם ישים את הראש שאם ישים את הראש בתוך המים הרי הוא יטבע גם בדלי מים, ואם ידאג לשים את ראשו מחוץ למים אז גם בעומק הים הגדול הוא לא יטבע.
מז. וה"ה המשיך רבנו בטרדות וייסורים לא תלוי במידת הטרדות והייסורים, אלא תלוי היכן תשים את ראשך כי אם תשים את הראש בתוך הטרדות והייסורים הרי הם יבטלוך מלימוד גם אם הם מועטים, אך אם תשים את ראשך מחוץ לטרדות והייסורים גם אם הם יהיו המון טרדות וייסורים עדיין לא תתבטל מלימודך, ודו"ק.
מח. ואבא מארי הכ"מ היה אומר שמצינו ב' חלומות חלום פרעה וחלום נבוכדנצר, והחילוק ביניהם הוא, שחלום פרעה, פרעה ידע את החלום ורק לא ידע את הפיתרון, משא"כ חלום נבוכדנצר שגם את החלום הוא לא ידע, והיה מדריך ואומר בחור צריך לגשת לסוגיא ולחפש את חלום נבוכדנצר, דהיינו למצוא את הקושיא ולא רק את התי' דהיינו הפתרון על קושיא קיימת כבר.
-
קבצים מצורפים
-
- אמרי חכמה.docx
- (24.95 KiB) הורד 595 פעמים