מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 26, 2016 8:10 pm

היות כי הערב חל יום הילולא קדישא דמשה רעיא מהימנא, מרן החת"ס זי"ע, ראיתי לנכון להביא מעט מילי מעלייתא במשנתו הגדולה ובמורשתו הברוכה.


אפתח במכתב מעניין שכתב משה איש האלקים לחותנו הדגול רבינו עקיבא אייגר זי"ע, והיא לו נדפסה בשו"ת חתם סופר (יו"ד סימן שמו), וז"ל,
שלום ושמחת י"ט וכ"ט לי"נ מו"ח הגאון מופת הדור קדוש ישראל נזר תפארתינו נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מהו' עקיבא איגר ני' אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"ש וכאל"ש וכ"ט.
יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט' באב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא.

והנה בספר 'זכרון למשה' (ליובל המאה מהסתלקות החת"ס, דף ס"ה ע"א מסופר שם על החת"ס ז"ל:
כנודע היתה אשתו השלישית של מרן החת"ס זצ"ל אלמנת בעל טיב גיטין זצ"ל, ופעם א' ראה רבינו זללה"ה שהדליקה (ביום כ"ה תשרי) נר יאה"צ לזכרון בעלה הראשון הנ"ל, ונרתע לאחורו כי הי' גברא דקפדנא, אבל בצדקתו לא אמר לה מאומה, כי איננו ראוי לה לעשות כן ובפרט בפניו, שלא לצער אותה, אבל הוא לעצמו גנח על הדבר. ולדאבון כל בית ישראל נפטר אח"כ גם הוא באותו היום, ומזלי' חזא
.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 26, 2016 8:12 pm

והנה דבר חידוש שנראה אופייני למרן החת"ס השייך לפר' השבוע.
בשו"ת חתם סופר (או"ח סימן י) ישנו מכתב להגאון בעל שואל ומשיב וגיסו הג"מ רבי מרדכי זאב איטינגא זצ"ל 'ידידים הגאונים צנתרי הזהב תרי גיסי', פתיחת התשובה היא 'אחד"ש אספרה כמו יען הדבר נוגע לספרן של צדיקים הדרתם נ"י ספר מגן גבורים', ואח"כ ממשיך וז"ל,
ושם דברנו ג"כ שיש מפקפקים על מה שנוהגין להתחיל קידוש ליל שבת קודש בויהי ערב ויהי בקר יום הששי והוא באמצע הפסוק, ואמרתי לישב המנהג כי ברצונם להתחיל יום הששי מפני צירוף שם הוי' שבראשי תיבות יום הששי ויכולו השמים, ולא נכון להתחיל יום הששי שאין בו משמעות של כלום, יום הששי ויכולו השמים, וע"כ לצרוף ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, מה תאמר היה להתחיל תחילת הקרא וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, לא נכון להתחיל בליל ש"ק בזה מפני דרשות חז"ל טוב מאוד זה המות [עי' ב"ר סוף פרשה ט'] והשתא דלא אפשר באופן אחר שרי למפסק קרא, כנלע"ד לישב המנהג.
והיה שם למדן א' נזכר שבספר דהדרתם מגן גבורים [סי' נ"א סק"ג] מדבר מענין זה ושם נאמר דהיכא דאיכא אתנחתא או זקף קטן שפיר דמי, ואמרתי ניתי ספר ונחזי ומצאנו כ' כן בשם קטניתיא בנו של מחבר ס' יכין ובועז אשר לא ראיתיו עד הנה,
ויעו"ש עוד באריכות. והדברים מחודשים למאוד כמבואר לכל מעיין.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 26, 2016 8:15 pm

כתב החתם סופר בתשובה (ליקוטי שו"ת סי' ג) דבר חדש בענין תפילה בציבור, וז"ל,
ומה ששאל אם יש לומר עם השליח צבור כשהיחיד מתפלל עמו, זהו עיקר תפלה בציבור, כי מה שהיחידים כל אחד מתפלל בפני עצמו מקרי תפילת יחיד. רק מה שאחד מוציא רבים זה מקרי בציבור. ויעיין מגן אברהם (סי' תרפ"ט סק"י). ורק מפני שאי אפשר שיכוונו כולם לש"צ תיקנו שיתפלל כל אחד בעצמו, והיה ראוי שיאמר עמו מלה במלה, שזהו כמו מוציא רבים ידי חובתן, כבמתניתין דסוכה (לח א) גבי הלל שאומר ועונה אחריו מה שהוא אומר כמו אנא ה'. אלא כדי שיסדיר תפלתו תקנו בלחש תחלה כמבואר בסוף ר"ה (לד ב). ואם כן כשאירע שיחיד אומר עם הש"ץ זהו תפלת צבור האמיתי, ואמר כל סדר קדושה עמו
.
וכפל דבריו בחתם סופר עה"ת בריש פ' ויקרא, וז"ל:
דקיי"ל אפילו אלפים נפשות מתפללים הכל קרוי יחידים כל אחד בפני עצמו, אך שליח ציבור המוציא רבים ידי חובתם ומתפלל בשליחותן ה"ל רבים. וברוב עם הדרת מלך.

והנה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' ט) מתפלא מאוד על דברי החתם סופר אלו, ומסיק שהמתפלל עם הש"צ אינו נחשב כתפלה בציבור, ונימוקו עמו מכיון שאין הלכה כר"ג אלא כחכמים דבכל ימות השנה אין הש"ץ מוציא את הבקי, ואף שתיקנו שלעולם יחזיר הש"ץ, אף שיודע שכולן בקיאין, כדאיפסק בשו"ע סי' קכ"ד סעיף ג'. ואין להחשיב זה כמו שהציבור מתפללין, כיון שעכ"פ אין מתפללים. ויעו"ש שמשיב באורך על כל דברי התשובה.
ומסיק בחריפות, וז"ל,
סוף דבר כל דברי תשובה זו הם דברים מוטעים שלכן ברור שאין זה מדברי החתם סופר ואין לחוש לתשובה זו.

אולם כבר העירו שהחתם סופר בחי' על סוגיות כתב גם כיסוד זה.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' יא) האריך להשיב על דברי האגרות משה, וכתב
'ובמחכ"ת פליטת קולמוס הוא וכל המכיר בסגנון התשובה יכיר מיד שהם דברי הח"ס עצמו'.

ובמבוא לספר "זכרונות ומסורות על החתם סופר" (ע' 16) הובא עוד שבזמננו נדפסה תשובה זו של החת"ס מחדש על פי כת"י של רבי שלמה בוימגארטן מווינה - לונדון שרושם עליו "העתקה מעצם הכתי"ק של רבינו החת"ס".

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 26, 2016 8:17 pm

על גדלותו של מרן החת"ס ומורשתו לדורות, הרחיב בדברים מעניינים ויסודיים הגאון האדיר רבי נתן גשטטנר זצ"ל בהקדמת ספרו החלק השביעי מספר תשובותיו להורות נתן. הדברים מאלפים ומחכימים גם מן הזוית ההיסטורית והבנת התקופה הרת הגורל בתוכה פעל ועשה מרן החת"ס, ואלו דבריו הנפלאים.
והנה כמו כן כשאנו מתבוננים במה זכה רבינו החתם סופר ז"ל שהיה לרבן של כל בני הגולה, וכלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם הכניע עצמו לפניו, הנה ברור שהסיבה היא, היות שהכל ידעו והרגישו שכל מה שעשה ופעל והורה הלכה היתה כונתו בלתי לה' לבדו - וכמו שכתב בצוואתו הקדושה: "מאותו המעט אשר חננכם ה' לימדו ברבים בכל מאמצי כח, ובאופן שידעתם בתוכן לבכם שהקב"ה יודע מכם שאין תערובת כונה כי אם לכבוד שמו הגדול לבדו, ולפניו לא יבוא חנף". והנה אם כתב כן בצוואתו, הרי ודאי שהוא עצמו היה במדרגה גדולה זו "שהקב"ה יודע שאין תערובת כונה כי אם לכבוד שמו הגדול לבדו", והעיד על עצמו את הקדוש ברוך הוא שאין בו שום תערובת פניה כל שהיא רק כולו לשם שמים. ומי הוא המרהיב בנפשו להעיד את הקדוש ברוך הוא על עצמו שהוא בוחן לבבות... אלא שהחת"ס ידע בנפשו שגם הקדוש ברוך הוא יכול להעיד שאין בלבו שום תערובת פניה כל שהיא, וזוהי מדרגה שאנו בעניינו איננו משיגים כלל. וכיוצא בזה כתב באגרת לשארו הגאון רבי שמעון כ"ץ שאטין ז"ל אבד"ק פאטאק, כשנתקבל לרב בעיר זו, וז"ל "ויתאזר בכל עוז להעמיד תלמידים ולהפיץ מעינותיו, אך לשם ה' ולא לכבוד עצמו ח"ו" (בהקדמת ס' כהונת עולם מהרשש"ך אחרון).
וראה מה שכתב החת"ס בתשובתו (או"ח סי' ר"ח) "כל מחבר ספר ומתערב במחשבתו לגדל שמו, רבצה בו האלה האמורה במילי דאבות נגד שמיה אבד שמיה, מלבד שהוא עובר איסור דאורייתא דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן ולא הותר אלא משום עת לעשות לה', ואם איננו עושה לה' הרי איסורו במקומו". ומצינו בס' אגרות סופרים (כתבי חת"ס ו'), כאשר הג"ר דניאל פרויסטיץ ז"ל השתדל שיקבלו את החת"ס לרב בפרעשבורג, וע"כ ביקש את החת"ס שישלח אליו חידושי תורה כדי להראות כחו בתורה לפני ראשי קהל פ"ב, השיבו החת"ס "אינו מן הראוי שאשב לעסוק מעיקרא בסוגיא על שם כך למצוא חן בעיני אדם, ומה יאמר נותן התורה יתברך שמו". הנה אנו רואים כי רבינו החת"ס טרם שעשה דבר, היה נמלך בקונו והתיישב בדעתו "מה יאמר נותן התורה ית"ש", האם הקדוש ברוך הוא מסכים לזה, כי כל מעשיו היו לשם שמים בלתי לה' לבדו.
ועל כן גדולי ישראל בכל המדינות, אף אלו שהיו רחוקים ממדינתו של החת"ס, הרגישו כי תורת החת"ס היא לשמה וקבלוהו באימה, וכמו שכתב בשו"ת אבני נזר (אהע"ז סי' קנ"ג) "ובאמת אינני כדאי לחלוק על החתם סופר מאריה דכולא תלמודא, ולמד תורה לשמה, ואיש אלקים אך אומר אני באימה וכו'". והנה הגאון בעל אבני נזר ז"ל ידוע ברב חילו לאורייתא לחלוק אף על גדולי אחרונים, אבל לנגד החת"ס נרתע כי ידע שלמד תורה לשמה והוא איש אלקים. והנה בשביל זה זכה החת"ס לתואר "משה עבד ה'", כי כל מהותו ועצמיותו היתה רק לעשות רצון בוראו, וכל מעשיו היו באופן "שהקב"ה יודע שאין תערובת כונה כי אם לכבוד שמו הגדול לבדו".
היסוד השני בדרכו של החתם סופר ז"ל, הוא השקעת כל כחותיו בהרבצת התורה וזיכוי הרבים, וכמו שכתב בהקדמת שו"ת חת"ס (חלק יו"ד) שעיקר מעלת אברהם אבינו היתה "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" (וירא י"ח י"ט), והכונה בזה, דהנה חזינן כי חנוך מחמת עוצם דבקותו בהקב"ה נעשה מלאך, ואלו אברהם אבינו ע"ה נשאר בשר ודם, ומכל מקום מעלת אברהם אבינו גדולה יותר, כי אין הקדוש ברוך הוא חפץ שבני אדם ייעשו מלאכים, הלא הרבה מלאכים לפניו ברבוא רבואות ומה יתן ומה יוסיף אם יתוסף עוד מלאך, אלא עיקר תפקידו של האדם שילמד דעת ה' לאחרים, ואף שעל ידי זה יצטרך למעט בהשלמת עצמו, אולם לבסוף ישלם לו הקדוש ברוך הוא שכרו משלם עיין שם. ועל כן כתב החת"ס בצוואתו "ועשו קבוץ ורבוץ ופעלים לתורה ברבים, ואם מעט לפניכם מאותו המעט אשר חננכם ה' לימדו ברבים בכל מאמצי כח". וכפל לכתוב "ועשו קבוץ ורבוץ, ופעלים" - וכידוע שגדולי ישראל אמרו פירושים בכל תיבה שבצוואת החת"ס, כי היא נכתבה ברוח הקודש - וכונתו בזה, כי באמת כל איש מישראל חייב בהרבצת התורה - וכדאיתא בסוטה (לג א) ברוך בכלל ברוך בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ופירש"י "כל המצוות כולן טעונות ארבעה אלה, ולמדתם אותם, ושמרתם, לעשותם, וכתיב ולמדתם אותם את בניכם וגו', הרי כאן ארבע מצוות לכל מצוה, ועל ארבעתן נמסרו ארור וברוך בכלל ופרט" - אלא שיש הזוכה ללמד לתלמידים בפועל, והיינו קבוץ ורבוץ, ויש שמרביץ תורה על ידי עשיית פעלים לתורה, דהיינו שמסייע בידי תלמידי חכמים להרביץ תורה, כי גם מחזיקי התורה הם שותפים גמורים להרבצת התורה שנצטוו בה כל ישראל.
רבינו החת"ס ראה בהרבצת התורה תכלית חיותו בעולם הזה, וכמש"כ במכתב: "אני זקנתי ושבתי ובעו"ה לא זכיתי למאור תורה, ואין לי פנאי לחבר חיבורים וכו', אך זה לי משנת תקמ"ו - כשהיה בן כ"ג - ואילך, מלמד תנוקות אני עם בחורים, עד שיגיעו ויבינו שאין בי ממש, אז יבואו וישמשו אחרים תחתיהם, וזה חלקי אשר ישאר אחרי, ויתר הדברים אני עושה בנחיצה כהולך על גבי גחלים". הנה דברים אלו כתב בזקנותו בהיותו כבן שבעים שנה, כשהיה רבן של כל בני הגולה והעולם כולו חרד לפניו, ומתאונן שלא זכה למאור התורה, והדבר היחיד שישאר אחריו הוא מה שהיה מלמד תנוקות. וכאן אנו רואים גם את גודל ענותנותו ועוצם מדרגתו בלימוד תורה לשמה, שכותב שהתלמידים לומדים אצלו עד שיבינו שאין בו ממש, ואינו מתרעם כלל על שעוזבים אותו אחרי שהתייגע להעמידם בקרן אורה ולהעלותם במעלות התורה, כי הוא היה כגבור חיל לפני הקדוש ברוך הוא העושה שליחותו של הקדוש ברוך הוא בלי שום צפיה לתשלום גמול, אף לא גמול רוחני - והיינו משה עבד ה' דלית ליה מגרמיה כלום.
ועל גודל החיוב של הרבצת התורה כותב גם במכתב לרב אחד "ויתאזר בכל עוז להעמיד תלמידים ולהפיץ מעינותיו וכו', כי אז יצליח ואז ישכיל, ולא נבחר אברהם אבינו ע"ה אלא כי ידעתיו אשר יצוה את ביתו ואת בניו אחריו ושמרו דרך ה', וזה יתד שהכל תלוי בו" (בהקדמת ס' כהונת עולם הנ"ל). ובנו הגאון הקדוש רבי שמעון סופר זצ"ל אבד"ק קראקא, כותב (בהקדמה לשו"ת חת"ס יו"ד) "שמעתי מפיו הקדוש, מיום אשר החל ללמוד עם תלמידים, לא עבר עליו יום בשנה שלא למד תורה ברבים חוץ מט' באב, גם בליל יום הכפורים לימד סדר העבודה, וכשהיה גוסס סמוך למיתה קרא לפניו איזה תלמידים שלא יעבור יום בלא תלמוד תורה דרבים"...
והנה מהרבצת התורה של החתם סופר במשך חמישים וארבע שנים, יצאו אלפי תלמידים, ובתוכם מאות מאות גדולי תלמידי חכמים, ומהם גאוני עולם מרביצי תורה ומחברי ספרים ענקיים, כך שבדור שאחרי החת"ס היו הם מרביצי התורה לרבבות תלמידים, ובתוכם בנו רבינו בעל כתב סופר, ורבותינו הגאונים מהר"ם א"ש, מהר"ם שיק, הג"ר חיים צבי מנהיימר, בעל תשובות ריב"א, מחנה חיים, מהריא"ץ, וגורן דוד ועוד עשרות גאוני עולם שאי אפשר לפורטם. ומתלמידיהם יצאו שוב מרביצי התורה שבדור השני שאחר החת"ס, ומהם רבותינו נכדו בעל השבט סופר, חתן סופר, הרב מאונסדארף, בעל ערוגת הבושם, זכרון יהודה, מהרש"ג, לבושי מרדכי, ועוד עשרות גאוני עולם - זכר כל הצדיקים לברכה - שהעמידו שוב רבבות רבות של תלמידים, ושאנו תלמידי תלמידיהם עד היום הזה.
ומרבבות תלמידים אלה שהעמידו החתם סופר ותלמידיו, נוצר היסוד לקהלות חרדיות העצמאיות, שהיו לשם ולתפארת ושימשו כמשל ודוגמא לעולם כולו.
וכאן אנו מגיעים להנקודה השלישית שאנו רוצים לדבר עליה - בדרכו של החתם סופר ז"ל בהנהגת הקהלות וכלל ישראל.
בטרם נסיעתי לכאן בקשני צורב תמים דרך, להסביר לו מהי דרכו המיוחדת של החת"ס ז"ל. ועניתי, כי דרכו של החת"ס היא תורה שלימה ואי אפשר לפרשה על רגל אחת. ומכל מקום אומר, כי החת"ס חינך יהודים חרדים גאים עצמאיים המכירים ערך עצמם. לא חלילה גאוה שעליה נאמר (משלי ט"ז ה') תועבת ה' כל גבה לב, אלא גאוה של ויגבה לבו בדרכי ה' (דה"י ב' ט"ז ו'), שיהיו גאים שהם יהודים כשרים יראי ה' שומרי תורה, ולא יתבטלו ולא יכנעו בפני פושעי ישראל.
וכדי להבין זאת חייבים אנו להסביר קצת. הנה כשמתבוננים במאורעות של אותם הימים לפני מאתים שנה, יש להתפלא פליאה נשגבה איך במדינת אשכנז כשקמו שם רמ"ד ותלמידיו, הצליחו תוך שנים ספורות להעביר על הדת המוני בית ישראל. עיירות גדולות שהיו מלאות תורה ויראת שמים נהפכו תוך זמן קצר למדבר שממה1, עד שבעיר גדולה לאלקים שהיתה מלאה חכמים וסופרים בזמן ההפלאה ז"ל, וכעבור כשני דורות כשרצו לייסד שם קהלה חרדית לא נמצאו בה אלא מתי מעט שומרי תורה. והתירוץ הוא, כי המשכילים והרפורמיים למיניהם, החדירו בלב ההמון, באמצעות ספריהם ומכתבי עת, את ההכרה, כי מי שאינו מלומד בחכמות חצוניות ומי שאינו יודע לדבר בלשון הגויים בדרך צחה, הוא נחות דרגא ואינו אדם השלם. ואף הצליחו להכניס רגש של שפלות רוח בלבותיהם של המוני בית ישראל הנאמנים לה', לחשוב, כי אף מי שהוא חכם גדול בחכמת התורה, הוא נחות ושפל לעומת מי שבקי בחכמות חצוניות ויודע לדבר צחות בלעז. עד שאחד מראשיהם שר"י פרסם ברבים, דמה שאמרו על תלמיד חכם שאין בו דעת, היינו ת"ח שלא למד חכמות חצוניות, ועל זה נידהו הנודע ביהודה ז"ל. והנה התוצאה היתה, שהאבות במקום שישלחו את בניהם ללמוד תורה - שלחום לבית ספר ללמוד חכמות חצוניות, ואם אין גדיים אין תיישים, וזה הביא שכחת התורה ועזיבת הדת תוך זמן קט.
הדברים הגיעו לידי כך, שהרבה עיירות שהיו רוב רובם יראי ה' והיה בו מועט מבוטל של פורקי עול תורה, כגון רופא ועורך דין, נבחרו לראשי הקהלה דוקא פורקי העול, כי המוני העם הסתכלו מלמטה למעלה על פושעי ישראל אלו, ועל תלמידי חכמים הסתכלו בזלזול, ועי"ז גרמו שהבנים רצו להיות דוקא דוקטורים ולא תלמידי חכמים, שהרי הרגישו בלבם, כי האב מעריץ יותר את פושעי ישראל משהוא מעריץ ומחשיב תלמידי חכמים.
זאת ועוד, כי היות שההמונים רצו אחר היצר הרע של חכמות חצוניות והשכלה, משום כך רצו לקבל רק רבנים המדברים בלשון אשכנז צחה, וזה גרם, אשר תלמיד שנתגדל בישיבה, אף אם היה בקי בש"ס ובפוסקים, לא היתה באפשרותו לקבל משרת רבנות אם לא היה בקי גם בחכמות חצוניות ומדבר לעז בלשון מדברת גדולות, עד שהיו מקומות בהם לא קבלו רב אלא אם כן היה לו תואר דוקטור, דבר שגרם כמובן לשכחת התורה, שהרי התלמידים, במקום שיתייגעו בתורה, נאלצו להשקיע כחותיהם ועיונם בספרים חצוניים של לשון אשכנז.
כהיום קשה להבין לבני דורנו, ובפרט הצעירים, איך שרגש הנחיתות כלפי חכמות חצוניות היתה נחלת ההמונים, כי בדורנו ראינו איך מדינת אשכנז שהיתה המדינה המלומדת ביותר בעולם, ובכל עיירה היו בתי ספר גבוהים, ובני עמיהם היו המלומדים ביותר, והנה אותם אנשים מלומדים היו לרוצחים השפלים ביותר, שרצחו מאות רבואות יהודים באכזריות של חיות טרף, ומיום היות ישראל לגוי לא נעשו בהם שמדות באכזריות כזאת כמו שעשה העם המלומד הזה. ובזה הראה הקדוש ברוך הוא, כי דוקא אותו העם אשר יהודים רצו להתדמות אליהם והתקנאו בהם, והסתכלו עליהם כאלו הם הגיעו לתכלית השלימות האנושית, והידרו לדבר דוקא בלשון אשכנז צחה - הנה הם נתגלו כרוצחים השפלים ביותר אשר אין על עפר משלו. ובזה נגלה לעין כל, כי גוי יכול להיות מלומד גדול ביותר, ובו בזמן הוא גם רוצח אכזר שפל ביותר, ואין שום סתירה ביניהם. וכאמרם ז"ל (איכ"ר ב' י"ג) "יש חכמה בגוים תאמין יש תורה בגוים אל תאמין", והכונה, דתורה הוא מלשון הוראה וכמש"כ מהר"ל ז"ל, והנה איש מישראל כשלומד תורה, התורה מלמדתו איך להתנהג, אבל גוי אף אם למד חכמות הרבה אבל החכמה לא לימדה אותו כלום והוא נשאר שפל ביותר.
ועל כן כהיום כמדומה שנחלש יצרא דעבודה זרה זו של לימוד חכמות חצוניות, אולם באותם הימים לפני מאתים שנה, עשו המשכילים פרסום גדול ביותר בכל האמצעים, כי היהודים בתורתם הם נחותי דרגא לעומת הגויים המלומדים בחכמות, ועי"ז רצו להדמות אליהם.
ובאמת הרבה חשובים בראותם כל זאת, התייאשו בלבם, כי לא ידעו לשית עצה בנפשם איך לעצור את השתוללות האש הגדולה שעשתה שמות, והתפשטה כמו גלי הים, והחריבה עיר אחרי עיר, לא רק באשכנז, אלא גם בערי מדינת הגר ופולין ורוסיא וליטא.
אולם הקדוש ברוך הוא שהבטיחנו בתורתו הקדושה "כי לא תשכח מפי זרעו" (וילך כ"א), העמיד את רבינו החתם סופר ז"ל להיות תריס ומגן נגד המהרסים, והוא עיר וקדיש מן שמיא נחית, וכאמרם (יומא לח ב) "ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור", ובאותו דור של שמד היה הוא שלוחא דרחמנא לעצור את המגפה של מינות וכפירה. ובמה שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה יא א) ואף גם זאת בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם וכו', בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות - הנה זה כולל גם את דור השמד של הרפורמים והמשכילים, וממשיכיהם עד היום הזה בכל שום וחניכא דאית להו, שלא געלתי לכלותם להפר בריתי אתם, שהעמדתי להם בית רבי החתם סופר ותלמידיו.
החתם סופר בגודל כח תורתו ובעוצם קדושתו חכמתו ומסירות נפשו, עמד בפרץ והדף את גלי הכפירה, על ידי שההביל את החכמות החצוניות, וצוה להתרחק מהם ומהמונם בכל הדרכים, ואת זה לימד לבית ישראל יום יום בשיעוריו בדרשותיו בתשובותיו ובאגרותיו, וכמו שכתב בצוואתו "אל תדורו בשכונתם ולא תתחברו עמהם כלל וכלל, ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד עולמי עד וכו', ואם ח"ו תתנסו בנסיון רעב וצמא ועוני ה' יצילכם, עימדו בנסיון הלז ואל תפנו אל האלילים, אל תפנו אל מדעתכם" - הנה חזינן שהיה חשש שבלא עיסוק בהסכלתם יהיו ברעב ובצמא ובעוני, ועל כן הזהיר לעמוד בנסיון זה ולהתרחק מהם - והחת"ס כתב בכמה תשובות שיש לדון את המתחדשים למיניהם כמו צדוקים וקראים שאסור להתחתן בהם ויינם יין נסך - ראה שו"ת חת"ס (ח"ו סי' פ"ט) "ואלו היה דינם מסור בידינו היה דעתי להפרישם מעל גבולינו, לא יותן מבנותינו לבניהם ומבניהם לבנותינו כי היכי דלא ליתי לאמשוכי אבתרייהו, ויהיה עדתם כעדת צדוק ובייתוס ענן ושאול, אינהו בדידהו ואנן בדידן". ועיין עוד שם (סוף סי' פ"ו). ובשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' ש"ו) כתב לגדול אחד, על דבר שבעיר פרנקפורט דמיין הבטיחו אנשי הריפורמים להיראים שיקבלו כל צרכי דת מהקהלה ובלבד שלא יתפרדו מהם, וכתב המהר"ם שיק דגם באופן זה אין להתחבר עמהם וכי "קבלתי ממרן בעל חת"ס זצ"ל להרחיק מהם ומהמונם כל מה דאפשר ושלא להיות באגודה אחת עמהם". וביותר כתב בהגהות חת"ס לשו"ע או"ח (סי' ל"ט) "שיש כח בכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו לגוים גמורים אף להקל" עיין שם. והוא פלא גדול. ועיין דרשות חת"ס (ח"א נ"ו ע"א) שפירש "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע י"ד), ר"ל אם הצדיקים מתחברים עם הפושעים לילך בדרכי ה' הישרים, אזי הצדיקים יכשלו בם, והיינו דקאמר עזרא (ד' ג') לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו, אף על גב דחלבנה בהדי בוסמין וכו', היינו חוטאי ישראל וכו', אבל פושעים אלו המורדים מינים וכופרים כמו הכותים בימי עזרא והצדוקים ומינים ואפיקורסים שבזמנינו, לא לכם ולנו לבנות בית". וכן כתב בס' תורת משה (סו"פ בהעלותך).
וכנגד המשחיתים שהידרו אחר רבנים שעסקו בחכמות חצוניות, הזהיר החת"ס בצוואתו לבל לקבל רב "אלא המפורסם בצדקת ויראת ה' ותורת משה ורבינא ורב אשי מחתולתו, ולא יד לו בספרי מירוס, ולא ידרוש בלשון לאומים, כי לא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא אלקים, כי אם באופן ששמעתם ממני דרשת רז"ל". וכמו כן התריע החת"ס בהרבה מדרשותיו ותשובותיו נגד לשון לאומים, כי זהו גדר וסייג לעקרי תורה. ראה בשו"ת חת"ס (אה"ע ח"ב סי' י"א) שכתב "ולדעתי גם הקדמונים היו בקיאים ללועזים בלעז, אך בכונה שיבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי (שבת פ"א ה"ד) ועל לשונם". [ומכאן תשובה על מש"כ בנמוקים של ר' אליהו אשכנזי המדקדק שבסו"ס השרשים לרד"ק (אות גמד) על רש"י ז"ל, כאלו לא הבין לשון אשכנז ועל כן לא בטאם כהוגן עיין שם. ואין הדברים ראויים להשמע על רשיז"ל שהיה דייקן גדול, אך בכונה שיבש הלשונות וכמש"כ החת"ס ז"ל]. ובדרשות חת"ס (ח"א פב ב) כתב "ואמנם חדשים מקרוב עצה העמיקו, לברר הלשונות ולדבר צחות כל לשון על מתכונתו כדי להתערב עמהם, ומיום התפשט הנגע צרעת ממארת ההוא פשטה מינות בישראל בעו"ה". ועיין עוד שם (פז א) דברים נמרצים בזה.
והנה מאותם הגרעינים שנטע החת"ס בלב תלמידיו, בדבר החובה להתרחק מהמתחדשים למיניהם, הצמיחו תלמידיו קרוב לשלשים שנה אחר פטירתו, את האילן רב הפארות של הקהלות החרדיות העצמאיות במדינתו של החת"ס. ובאמת היה מקום להאריך ולספר באריכות את התהוותן של קהלות קדושות אלו - וכנאמר "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור" (האזינו ל"ב ז'), ושמעתי ממו"ר הגאב"ד פרעשבורג ז"ל בעל דעת סופר לפרש, בינו שנות דור ודור, שאנו צריכים להתבונן בשינויים המתהוים מדור ההולך עד הדור הבא, ומשום כך חייבין לזכור ימות עולם, שאל אביך ויגדך זקינך ויאמרו לך - אולם אין הזמן גרמא לזה. ברם נקודה אחת יש להבהיר, לבל נחשוב שהקמת הקהלות החרדיות העצמאיות נעשתה בקלות כמישחל ביניתא מחלבא, אלא שהוצרכו רבותינו תלמידי החת"ס למסירת נפש עילאית ומלחמות אין קץ במשך שנים כדי להשיג זאת, והיתה להם סייעתא דשמיא כמעט למעלה מדרך הטבע, שהסכימה המלכות ליתן כח ליראי ה', שיוכלו לייסד ולקיים קהלות חרדיות עצמאיות.
ויש להדגיש זאת, כי יש מקשים למה בשאר מדינות לא נעשתה הפרדה זו, ומזה רוצים ללמוד כאלו לאו כל הגדולים הסכימו לזה, ומי שמקשה כן אינו יודע את מצבם של היהודים במדינות רוסיא ופולין. ומי שקורא את הספר זכרון יעקב להר"ר יעקב הלוי ליפשיץ ז"ל יד ימינו של הגאון מוה"ר יצחק אלחנן ז"ל מקאוונא, יראה באיזה מצב שפל בגשמיות וברוחניות היו שרויים היהודים באותן הימים ברוסיא, ובפולין שהיתה שייכת לרוסיא, כי המלכות הרשעה של הצאר חוברה יחד עם המשכילים בגלוי ובסתר כדי לבולל ולהכניע את יראי ה' בכל מיני תחבולות, והיהודים שמחו כאשר המלכות נתנה להם מנוחה ויכלו להתפרנס בצער, ומכל שכן שלא עלתה על הדעת לבקש מהמלכות הרשעה רשות להקים קהלות עצמאיות של יראי ה'. וראיתי פעם חומש עם ביאור הרמ"ד שנדפס בוילנא שנת תרי"ב, ועל השער כתוב לאמור שהספר נדפס על פי שו"ת הג"ר יצחק מוולאזין ז"ל והג"ר מנחם מליובאויטש ז"ל (בעל צמח צדק), ומי יאמין שהגדולים הללו הסכימו להדפיסו, אלא שהמלכות הרשעה הכריחה עפ"י הסתת המשכילים, וכמו שכתוב שם מעבר לשער "יצא לאור על פי פקודת הממשלה". ודבר זה נותן לנו תיאור על מצב היהודים במדינות אלו באותם הימים. גם הסכמת המלכות במדינת הגר להקמת הקהלות החרדיות העצמאיות היתה רק פעם אחת באותה עת רצון, ואחרי כמה שנים כאשר הגאון ר' זלמן שפיטצער ז"ל חתנו של החת"ס רצה להקים גם בעיר וינה קהלה נפרדת, כבר לא הסכימה המלכות.
וראיתי תמונה מהתקופה האחרונה שלפני המלחמה, מאישי ועד הקהלה בעיר גדולה לאלקים בה לא היתה קהלה חרדית עצמאית, אשר מצד אחד ישבו שלשה גדולי תורה מפורסמים מאוד, ומצד השני ישבה חבורה של פושעי ישראל אוכלי נבלות וטריפות ומחללי שבת בפרהסיא, שלא טרחו אפילו לכסות ראשם מצד מדת דרך - ארץ, והגאונים הללו הוצרכו להתווכח עם השפלים האלו על עניני הקהלה. המסתכל על תמונה זו מזדעזע מעלבון התורה ורואה בה ממש גלות השכינה. האם יעלה על הדעת שגאונים אלו ישבו מרצונם על יד שולחן אחד עם אינשי דלא מעלי אלו, ודאי שאם היה ביכולתם היו נפרדים מהם ולו רק מהטעם שלא יצטרכו להסתכל בפני אדם רשע, אלא פשוט שהשלטון לא הסכים להפרדה כי גם הם לא ביקשו את חיזוק היהדות.
ולעומת זה במדינת החת"ס אשר שם היתה ליראי ה' סייעתא דשמיא מיוחדת להפרד, היתה אחרת לגמרי. שמעתי מהגה"צ מו"ה ישראל וועלץ ז"ל מלפנים ראבד"ק פעסט, שהיה פעם במקום הרחצה מארינבאד, ובאותו הזמן היו שם הרבה גדולי ישראל, ובתוכם הגאון בעל כלי חמדה ז"ל והגאון מוה"ר ישעי' זילברשטיין ז"ל אבד"ק וייצן בעמ"ס מעשי למלך. ועשו אז אסיפת רבנים כדי לפעול שיוכלו להעמיד משגיח בבית אוכל שהיה שם כדי שיוכלו האורחים לאכול כשר בלי פקפוק, ועל כן הזמינו להאסיפה גם את הרב של מארינבאד כי הוצרכו להסכמתו, ויהי כאשר נכנס הלה עם כובע לבן וזקן מקוצץ, שאל הגאון מווייצן ז"ל מי הוא זה, וענו לו שזהו הרב דפה דוקטור פלוני, כששמע זאת הרב מווייצן קם ממקומו וצוה עליו לצאת מהחדר, כי לא רצה לשבת עם איש כזה. הנוכחים כולם נחרדו ונבהלו, שהרי עי"ז נתבטלה תכלית האסיפה, כי בלי הסכמת הרב של המקום אי אפשר היה להושיב משגיח לבית האוכל דשם. אולם הגאון מווייצן לא נרתע מכל זה, כי הבין שחנוך כשר ע"י שמראים ברבים שאסור להתחבר עם איש כזה, הרי זה חשוב לא פחות ואולי עוד יותר מבית אוכל כשר.
והתוצאה היתה, שבעוד שבהרבה מדינות ירדה התורה פלאים ר"ל, ובמיוחד אחר מלחמת העולם הראשונה, הנה במדינת החת"ס היכן שהיו קהלות חרדיות עצמאיות, עלתה היהדות מעלה מעלה. ועד היום רואים שאף שנחרבו הקהלות ונעקרו ממקומן, ולא נשארו אלא שרידים שארית הפליטה, אבל שארית הפליטה אלה הם שהקימו קהלות לתפארת בכל העולם.
ומזה קם ונתגדל בעזה"י דור חדש, שאינם מתבטלים בפני פושעי ישראל, והם נושאים בגאוה דקדושה את מסורת אבותיהם, ויודעים שקיום היהדות והתורה עולה לכל אחד בממון רב, ובנו את יסודות הקהלות בכחות עצמיים בלי להזקק לממונם וטובתם של עוזבי תורה, וכל זה מכחו וכח כחו של החת"ס ז"ל.

איש בער
הודעות: 573
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 11:42 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי איש בער » ד' אוקטובר 26, 2016 11:13 pm

נוטר הכרמים כתב:היות כי הערב חל יום הילולא קדישא דמשה רעיא מהימנא, מרן החת"ס זי"ע, ראיתי לנכון להביא מעט מילי מעלייתא במשנתו הגדולה ובמורשתו הברוכה.

אפתח במכתב מעניין שכתב משה איש האלקים לחותנו הדגול רבינו עקיבא אייגר זי"ע, והיא לו נדפסה בשו"ת חתם סופר (יו"ד סימן שמו), וז"ל,
שלום ושמחת י"ט וכ"ט לי"נ מו"ח הגאון מופת הדור קדוש ישראל נזר תפארתינו נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מהו' עקיבא איגר ני' אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"ש וכאל"ש וכ"ט.
יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט' באב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא.

והנה בספר 'זכרון למשה' (ליובל המאה מהסתלקות החת"ס, דף ס"ה ע"א מסופר שם על החת"ס ז"ל:
כנודע היתה אשתו השלישית של מרן החת"ס זצ"ל אלמנת בעל טיב גיטין זצ"ל, ופעם א' ראה רבינו זללה"ה שהדליקה (ביום כ"ה תשרי) נר יאה"צ לזכרון בעלה הראשון הנ"ל, ונרתע לאחורו כי הי' גברא דקפדנא, אבל בצדקתו לא אמר לה מאומה, כי איננו ראוי לה לעשות כן ובפרט בפניו, שלא לצער אותה, אבל הוא לעצמו גנח על הדבר. ולדאבון כל בית ישראל נפטר אח"כ גם הוא באותו היום, ומזלי' חזא

ניתן להוסיף מש"כ ב'חוט המשולש' בתיאור ימיו האחרונים של מרנא זי"ע:
ובלא"ה כבר רמז וגילה זקיני זצ"ל ברמיזות שונות כי קרב יומו ויתעצב אבי מאוד על הדבר ויהי ביושבם על השלחן, זקיני זצ"ל בראש ובניו וחתניו סביביו, ואבי זצ"ל [הכת"ס] על ימינו בפנים זועפות, שאל שאלו אחד מהמסובין רבי שמואל וואלף מדוע פניך רעים היום וענה זקיני זצ"ל תחתיו הוא יושב כחתן בין האבלים וכשמעם זאת כל המסובים חרדה אחזתם ותסמר שערות בשרם לשמוע דבר כזה יוצא מפי אביהם אשר ידעו היטב כי גברא דקפדנא הוא מאוד ומאז והלאה עונג יו"ט שלהם חלף הלך לו
.
ולמותר לציין שהביטוי 'גברא דקפדנא' מוזכר פה בהקשר שונה מן הרגיל, שע"פ הרוב בא לתאר מי שנוח לכעוס וכו', אמנם כאן משמש לומר שהיה מקפיד על עצמו וזהיר בלישניה, ע"ד שאמרו ז"ל (פסחים קי:) כל דקפיד וכו'.

אגב, בנו בעל הכת"ס זצ"ל הלך בעקבות אביו בזה, כמו שכתב בספר 'חוט המשולש':
איזה ימים קודם שנחלה כתב איגרת לגיסי הצדיק הרב המובהק מה"ו יעקב ליב כ"ץ שטראסער ני' וכתב למעלה לסדר 'ושכבתי עם אבותי', ואבינו זצ"ל היה גברא קפדנא מאוד והיה מקפיד אם אמרו על אחד שהוא חולה רק צריכין לאמור שאינו בקו הבריאה ומכ"ש שקולמוסו יפלוט כזה וכו'

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי מאיר סובל » ה' אוקטובר 27, 2016 12:58 am

יישר כוחו, ומה שהביא בסיפא מלמד אור חדש, וביאור נכון בהשקפה חוזרת, על הציטטות שהביא הרב נוטר הכרמים.
דגם מה שכתב להגרעק"א וגם מה שנרתע לאחוריו על אותו "נר נשמה" שהודלק בביתו ביום כ"ה תשרי, זה מחמת שהוא גברא דקפיד וקפדינן בהדיה. לכן לא רצה ללמוד הל' שמחות, ולכן לקח לנפשו על הנר נשמה שזה סימן לא טוב. וזהו מה שמסיים שלמגינת לב אכן זה היה תאריך פטירתו לאחמ"כ...

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

יש דיוקן מוסמך ומדויק של החת"ס?

הודעהעל ידי בינוני » ד' מאי 09, 2018 10:29 pm

ביקשו ממני לבקש:
התמונה המפורסמת של החת"ס, עד כמה היא אותנטית?
האם ישנו בכלל דיוקן מוסמך מהחת"ס?

בתודה מראש

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: יש דיוקן מוסמך ומדויק של החת"ס?

הודעהעל ידי בינוני » ד' מאי 09, 2018 10:50 pm

ענו לי בפרטי:
יש ציור שמן שטוענים שצויר ע"י בית הקיסרות האוסטרו-הונגרית.
היה כתבה ע"ז [בצירוף התמונה כמובן] במוסף חג של יתד נאמן לפסח. נכתב שם שהיא נחשפה לציבור בכנס התרמה של מוסדות דושינסקיא.
אגב, התמונה היא מרשימה ביותר, מלאה הוד, וכמובן גם בחדות גבוהה יותר מכל הציורים המוכרים.
החת''ס.jpg
החת''ס.jpg (1.32 KiB) נצפה 11732 פעמים

[כמובן ביתד התמונה היתה גדולה יותר וממילא מרשימה הרבה יותר].


יש למישהו מידע על זה? לחילופין, יש למישהו צילום ברור יותר?

תודה מראש
(ותודה למי ששלח לי את הנ"ל בפרטי)

אברך
הודעות: 556
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי אברך » ד' מאי 09, 2018 11:04 pm

אלו תמונות של החתם סופר שפורסמו בשנים האחרונים.
קבצים מצורפים
החתם סופר.jpg
החתם סופר.jpg (22.06 KiB) נצפה 11706 פעמים
החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg
החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg (34.32 KiB) נצפה 11706 פעמים

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי בינוני » ד' מאי 09, 2018 11:14 pm

עכשיו ראיתי בפורום "אידישע וועלט":
בספר המופלא "גנזי יהודה" שהוציא הנגיד ר' יהודה מאנדעל, ישנה תמונה ששמעתי שהיא תמונה אותנטית לקוחה מצילום במצלמה.
דער חת''ס.jpeg
דער חת''ס.jpeg (26 KiB) נצפה 11693 פעמים


מישהו אחר הביא שם:
"קעסטענבוים אקשען פירמע" טוענים שיש להם למכירה תמונה אורגינלית מהחת"ס הקדוש בשנותיו המאוחרות.
החת''ס בזקנותו.jpg
החת''ס בזקנותו.jpg (132.56 KiB) נצפה 11693 פעמים


ועוד הביאו שם:
המבשר.jpg
המבשר.jpg (23.38 KiB) נצפה 11693 פעמים

חת''ס.jpg
חת''ס.jpg (21.84 KiB) נצפה 11693 פעמים


ועדיין אודה למי שיעלה תמונה ברורה וחדה!

חיים שיש בהם
הודעות: 197
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2013 5:54 pm

נישואיו השלישיים של מרן החת"ס

הודעהעל ידי חיים שיש בהם » ה' מאי 10, 2018 4:40 pm

שמעתי שמועה אודות נישואי מרן החת"ס בזיווג שלישי לאלמנת הגרצ"ה הלר זצ"ל בעל "טיב גיטין", שהחת"ס חשש שנפטר מחמת קפידתו ובכדי לפייסה נשאה.
מישהו מכיר?

העיברי
הודעות: 76
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

תמונת מרן החתם סופר

הודעהעל ידי העיברי » ד' אוקטובר 17, 2018 7:50 am

לפני חודש יצא לאור ספר חדש על החתם סופר באנגלית ועליו תמונה [לא כ"כ] חדש, וגם ידוע שיש עוד תמונה של החתם סופר עם זקן לבן, וגם שמעתי שיש תמונה כשעומד ביחד עם אשתו הרבנית [לא התמונה של הרבנית שנתפרסם לפני זמן].

בבקשה תחכים אותי אודות כל אחד ואחד, ולהעלותן .....

שבענו מטובך
הודעות: 1001
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: תמונת מרן החתם סופר

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ד' אוקטובר 17, 2018 8:09 am

כאן יש תמונות אחדות.

לב האבן
הודעות: 329
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 3:03 am

Re: תמונת מרן החתם סופר

הודעהעל ידי לב האבן » ד' אוקטובר 17, 2018 8:31 am


מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' אוקטובר 17, 2018 9:33 am

התמונות לא דומות בכלל, ולא ברור כיצד ניתן להכריע ביניהם.
שמעתי סיפור אותנטי, שהאדמו"ר הקודם מלובלין (מרחוב אלישע בבני ברק) הגיע לביקור אצל מרן בעל שבט הלוי זצ"ל, וכשראה אותו השבט הלוי, אמר לו שצורתו דומה לצורת זקינו רעק"א (הוא בן אחר בן לרעק"א). וכשנשאל מנין לו מהי צורתו של רעק"א, הגיב שראהו בחלום... אולי גם החתם סופר הגיע בחלום לאחד מגדולי דורינו?

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי ברוז » ד' אוקטובר 17, 2018 12:06 pm

הלא יש ציור מפורסם של הגרעק"א וחברי בית דינו ?

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' אוקטובר 17, 2018 12:08 pm

תראה את כל הויכוחים על תמונות החפץ חיים. אדם נראה בכל רגע בצורה אחרת, ואי אפשר לדעת מציור אחד. ואגב, לא בטוח שהשבט הלוי הכיר את הציור הזה. זה לא חלק מד' חלקי שו"ע.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' אוקטובר 17, 2018 3:17 pm

מאיר סובל כתב:יישר כוחו, ומה שהביא בסיפא מלמד אור חדש, וביאור נכון בהשקפה חוזרת, על הציטטות שהביא הרב נוטר הכרמים.
דגם מה שכתב להגרעק"א וגם מה שנרתע לאחוריו על אותו "נר נשמה" שהודלק בביתו ביום כ"ה תשרי, זה מחמת שהוא גברא דקפיד וקפדינן בהדיה. לכן לא רצה ללמוד הל' שמחות, ולכן לקח לנפשו על הנר נשמה שזה סימן לא טוב. וזהו מה שמסיים שלמגינת לב אכן זה היה תאריך פטירתו לאחמ"כ...

אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של "מאן דקפיד", והלא נניח מי שחושש לומר שהוא ''חולה'' ומקפיד רק לומר שהוא ''אינו בקו הבריאות'', מדוע הוא חושש? היות שהוא קפדנא ושמא יקפידו איתו. אז מדוע שלא ימנע מלהקפיד ויאמר להדיא שהוא חולה וממילא היות שהוא אינו מקפיד גם לא יקפידו איתו.
כלומר- זה מעגלי.

וכי מדובר באיזו תכונה נפשית? סוג של כפייתיות? נערווין? הלא א"א לומר כן לדוגמא על אדם ענק כמו רבינו החת"ס, וכי הוא לא יכל להפסיק להקפיד וממילא לא יקפידו עימו?

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' אוקטובר 18, 2018 9:59 am

פרנקל תאומים כתב:
מאיר סובל כתב:יישר כוחו, ומה שהביא בסיפא מלמד אור חדש, וביאור נכון בהשקפה חוזרת, על הציטטות שהביא הרב נוטר הכרמים.
דגם מה שכתב להגרעק"א וגם מה שנרתע לאחוריו על אותו "נר נשמה" שהודלק בביתו ביום כ"ה תשרי, זה מחמת שהוא גברא דקפיד וקפדינן בהדיה. לכן לא רצה ללמוד הל' שמחות, ולכן לקח לנפשו על הנר נשמה שזה סימן לא טוב. וזהו מה שמסיים שלמגינת לב אכן זה היה תאריך פטירתו לאחמ"כ...

אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של "מאן דקפיד", והלא נניח מי שחושש לומר שהוא ''חולה'' ומקפיד רק לומר שהוא ''אינו בקו הבריאות'', מדוע הוא חושש? היות שהוא קפדנא ושמא יקפידו איתו. אז מדוע שלא ימנע מלהקפיד ויאמר להדיא שהוא חולה וממילא היות שהוא אינו מקפיד גם לא יקפידו איתו.
כלומר- זה מעגלי.

וכי מדובר באיזו תכונה נפשית? סוג של כפייתיות? נערווין? הלא א"א לומר כן לדוגמא על אדם ענק כמו רבינו החת"ס, וכי הוא לא יכל להפסיק להקפיד וממילא לא יקפידו עימו?


לכאורה גם מאן דלא קפיד עלול להינזק, אלא שהנזק הנגרם לו קטן לאין ערוך מלקפדנא. ולכן מי שנזהר לנפשו מלהינזק נזק מועט, נעשה קפדן, ואחר כך אם יעבור על קפדנותו ינזק הרבה.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי גביר » ה' אוקטובר 18, 2018 12:06 pm

לפני כמה חודשים ראיתי בדרשות חתם סופר שכותב שלירושלמי או לפסיקתא כמדומני היה נוסח אחר בפסוק ולכן דרש כפי שדרש, חיפשתי את הדברים שוב בספר ולא מצאתי, אודה למי שיסייע למצוא את הדברים.

העיברי
הודעות: 76
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי העיברי » ב' אוקטובר 22, 2018 7:04 am

ברוז כתב:הלא יש ציור מפורסם של הגרעק"א וחברי בית דינו ?



שמעתי שנמצא עכשיו תמונה הארגנלי.......האם אחד יכול להעלותן?

חמרא טבא
הודעות: 305
הצטרף: ג' דצמבר 13, 2016 12:46 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי חמרא טבא » ב' אוקטובר 22, 2018 6:10 pm

העיברי כתב:
ברוז כתב:הלא יש ציור מפורסם של הגרעק"א וחברי בית דינו ?



שמעתי שנמצא עכשיו תמונה הארגנלי.......האם אחד יכול להעלותן?

ממי שמעת?

לב האבן
הודעות: 329
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 3:03 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי לב האבן » ב' אוקטובר 22, 2018 9:28 pm

לא חושב שעכשיו מצאו את, זה חלק מציור של הצייר Julius Knorr מרחוב העיר פוזנן, ותלוי בבית העיריי' שם.

akiva-eger.jpg
akiva-eger.jpg (13.6 KiB) נצפה 10902 פעמים


a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_8.jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_8.jpg (129 KiB) נצפה 10899 פעמים

שומר
הודעות: 1170
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

זכרון יהודה

הודעהעל ידי שומר » ד' דצמבר 26, 2018 2:14 pm

ראיתי ספר זכרון יהודה מזכיר את בן החתם סופר יוסף לא מוכר המחבר ולא חמיו

האם יש אשכול על צאצאי החתם סופר
קבצים מצורפים
יוסף בן החתם סופר.PDF
(149.49 KiB) הורד 221 פעמים

חזון-איש'ניק
הודעות: 262
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 10:10 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי חזון-איש'ניק » ש' דצמבר 29, 2018 8:36 pm

פרנקל תאומים כתב:
מאיר סובל כתב:יישר כוחו, ומה שהביא בסיפא מלמד אור חדש, וביאור נכון בהשקפה חוזרת, על הציטטות שהביא הרב נוטר הכרמים.
דגם מה שכתב להגרעק"א וגם מה שנרתע לאחוריו על אותו "נר נשמה" שהודלק בביתו ביום כ"ה תשרי, זה מחמת שהוא גברא דקפיד וקפדינן בהדיה. לכן לא רצה ללמוד הל' שמחות, ולכן לקח לנפשו על הנר נשמה שזה סימן לא טוב. וזהו מה שמסיים שלמגינת לב אכן זה היה תאריך פטירתו לאחמ"כ...

אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של "מאן דקפיד", והלא נניח מי שחושש לומר שהוא ''חולה'' ומקפיד רק לומר שהוא ''אינו בקו הבריאות'', מדוע הוא חושש? היות שהוא קפדנא ושמא יקפידו איתו. אז מדוע שלא ימנע מלהקפיד ויאמר להדיא שהוא חולה וממילא היות שהוא אינו מקפיד גם לא יקפידו איתו.
כלומר- זה מעגלי.

וכי מדובר באיזו תכונה נפשית? סוג של כפייתיות? נערווין? הלא א"א לומר כן לדוגמא על אדם ענק כמו רבינו החת"ס, וכי הוא לא יכל להפסיק להקפיד וממילא לא יקפידו עימו?

מאן דקפיד הוא גמרא מפורשת בכמה מקומות לענין זוגות ועוד, יועלי נא כבודו לעיין שם במפורשים איך מסבירים את זה.

אגב, החת"ס סובר כי מאן דקפיד שייך גם בעניין צוואת ריה"ח כי מי דאינו מקפיד אינו צריך לחוש לזה, וכל כיוצא בו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' דצמבר 30, 2018 3:18 pm

שכויי'ח, אני מבקש ממך הסבר לדברי הגמ' ואתה שולח אותי לעיין במפרשים.... את הקונץ הזה ידעתי גם לפני כן.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' ינואר 15, 2019 2:31 pm

מקדש מלך כתב:
פרנקל תאומים כתב:
מאיר סובל כתב:יישר כוחו, ומה שהביא בסיפא מלמד אור חדש, וביאור נכון בהשקפה חוזרת, על הציטטות שהביא הרב נוטר הכרמים.
דגם מה שכתב להגרעק"א וגם מה שנרתע לאחוריו על אותו "נר נשמה" שהודלק בביתו ביום כ"ה תשרי, זה מחמת שהוא גברא דקפיד וקפדינן בהדיה. לכן לא רצה ללמוד הל' שמחות, ולכן לקח לנפשו על הנר נשמה שזה סימן לא טוב. וזהו מה שמסיים שלמגינת לב אכן זה היה תאריך פטירתו לאחמ"כ...

אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של "מאן דקפיד", והלא נניח מי שחושש לומר שהוא ''חולה'' ומקפיד רק לומר שהוא ''אינו בקו הבריאות'', מדוע הוא חושש? היות שהוא קפדנא ושמא יקפידו איתו. אז מדוע שלא ימנע מלהקפיד ויאמר להדיא שהוא חולה וממילא היות שהוא אינו מקפיד גם לא יקפידו איתו.
כלומר- זה מעגלי.

וכי מדובר באיזו תכונה נפשית? סוג של כפייתיות? נערווין? הלא א"א לומר כן לדוגמא על אדם ענק כמו רבינו החת"ס, וכי הוא לא יכל להפסיק להקפיד וממילא לא יקפידו עימו?


לכאורה גם מאן דלא קפיד עלול להינזק, אלא שהנזק הנגרם לו קטן לאין ערוך מלקפדנא. ולכן מי שנזהר לנפשו מלהינזק נזק מועט, נעשה קפדן, ואחר כך אם יעבור על קפדנותו ינזק הרבה.

רעיון. אבל מנ''ל?

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' ינואר 15, 2019 3:35 pm

מוכח מהקושיא, והגיוני לכשעצמו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מרץ 14, 2023 7:06 pm

ר' משה זאקס מייסד כולל הו"ד (אבי ר' אברהם אלקנה זאקס מעסקניה ובוניה של ירושלים) מתואר בכמה מקומות תלמיד החת"ס. כך מתארים אותו נכדיו, בני הג"ר אברהם שפירא ר"י מרכז הרב (קובץ אשל אברהם) ובני ר' זלמן זאקס (אבי ר' עמרם, בספר זבד טוב), שם הוא מתואר כאחד מבחירי תלמידי החת"ס !

רמ"ז קינסטלכר בספרו הגדול על תלמידי החת"ס לא מזכיר אותו כלל.

האם יש ביסוס היסטורי לקביעה המונה אותו בין תלמידי החת"ס?

חיס
הודעות: 1394
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי חיס » ג' מרץ 14, 2023 9:20 pm

בספר של הרב שמואל הכהן וינגרטן ז"ל "החתם סופר ותלמידיו" הוא מופיע בין תלמידיו שעלו לא"י

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מרץ 14, 2023 11:56 pm

מקדש מלך כתב:מוכח מהקושיא, והגיוני לכשעצמו.

??
מה הגיוני כאן??

זה לא הגיוני,
ולמען האמת זה גם לא מתרץ את הקושיא. וכי לא "שווה" לאותו גברא קפדנא להימנע מלהקפיד על חשש לנזק קטן כדי שלא לבוא בסופו של דבר לנזק גדול?

ענפי_ארז
הודעות: 120
הצטרף: ג' יוני 15, 2021 1:41 pm

Re: זכרון יהודה

הודעהעל ידי ענפי_ארז » ב' מרץ 20, 2023 9:57 pm

שומר כתב:ראיתי ספר זכרון יהודה מזכיר את בן החתם סופר יוסף לא מוכר המחבר ולא חמיו

האם יש אשכול על צאצאי החתם סופר


לחתם סופר היה לו בן יוזפא

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכרון יהודה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מרץ 21, 2023 1:09 am

ענפי_ארז כתב:
שומר כתב:ראיתי ספר זכרון יהודה מזכיר את בן החתם סופר יוסף לא מוכר המחבר ולא חמיו

לחתם סופר היה לו בן יוזפא


לרבינו החת"ס נ"ע היו 11 ילדים: ארבעה בנים (רבי אברהם שמואל בנימין, רבי שמעון, רבי יוזפא, ורבי יצחק לייב), ושבע בנות (הינדל אשת רבי דוד צבי ארנפלד, גיטל אשת רבי אליהו קורניצר, ומשנלב"ע, אשת רבי שלמה זלמן שפיצר, ינטל, שמחה אשת רבי משה טוביה להמן, רעכלא אשת רבי צבי יהודה פרידמן, רייזל ואסתר).

איש בן פרצי
הודעות: 187
הצטרף: א' מאי 31, 2020 9:50 pm

Re: זכרון יהודה

הודעהעל ידי איש בן פרצי » ג' מרץ 21, 2023 10:43 pm

שומר כתב:ראיתי ספר זכרון יהודה מזכיר את בן החתם סופר יוסף לא מוכר המחבר ולא חמיו

האם יש אשכול על צאצאי החתם סופר
נראה לי שאין הרבה מידע עליו, אכתוב לפו"ר מה שאני זוכר על הרגע, שמו המלא הוא יוסף יוזפא, בן השלישי של החת"ס, (הבן הרביעי יצחק ליב נפטר בהיותו בן 4 בלבד), בצוואות החת"ס הוא עוד נזכר בתור בחור, הוא היה ראש הקהל באיזהו מקום (לא זכור לי כרגע איפו) היה לו בת יחידה שנישאה להרב יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל זכרון יהודה (לא היה לו ילדים, כך שאין נכדים ממנו) הוא נהרג ע"י גוי שהיה חייב לו כסף, לאחרונה מצאו הקבר שלו בסלבוקיה בעירייה ליד פרשבורג. מי שיודע עוד מתבקש להוסיף, ותבוא עליו ברכה.

חיס
הודעות: 1394
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי חיס » ד' מרץ 22, 2023 2:02 pm

כל המידע על בנו של הח"ס הנ"ל

ראה כאן בארוכה בטוב טעם ודעת...
קבצים מצורפים
שיראוויץ.pdf
(10.15 MiB) הורד 308 פעמים

איש בן פרצי
הודעות: 187
הצטרף: א' מאי 31, 2020 9:50 pm

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי איש בן פרצי » ד' מרץ 22, 2023 8:36 pm

תודה רבה. נכתבו עליו קצת גם בספר פליטת בית סופריהם (לכאו' זה נלקח מהס' כתב זאת זכרון).

איש-קראקא
הודעות: 51
הצטרף: ה' ספטמבר 15, 2022 2:14 am

Re: משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי איש-קראקא » ד' מרץ 22, 2023 10:47 pm

בע"ה
האם יש למישהו קובץ אוצרות הסופר שיצא לאחרונה בpdf?

חסיד הוסאטין
הודעות: 4
הצטרף: ד' ינואר 18, 2023 12:43 am

משה רעיא מהימנא - מרן החת"ס זי"ע

הודעהעל ידי חסיד הוסאטין » ג' אפריל 04, 2023 1:49 pm

בתמונה חדשה של מרנא החתם סופר בירחון בית רוז'ין החדש - גליון ל"ד
מצו"ב
תמונה חדשה של מרן החתם סופר זיע''א - ירחון בית רוז'ין.JPG
תמונה חדשה של מרן החתם סופר זיע''א - ירחון בית רוז'ין.JPG (79.23 KiB) נצפה 2091 פעמים

מבני ציון וירושלים
הודעות: 71
הצטרף: ב' ספטמבר 30, 2013 1:20 am

שיטת החת"ס בדרשה בענין "לא בשמים היא"

הודעהעל ידי מבני ציון וירושלים » ג' אפריל 04, 2023 10:05 pm

שיטת החת"ס בדרשה בענין "לא בשמים היא"
א) בספר דרושים ואגדות לחת"ס עמ' רע"ו כתב: למנצח, דרשו חז"ל (פסחים קיט ע"ב) זמרו למלך שנוצחין אותו ושמח. ונלע"ד דאסתר פתחה בזה השבח משום דצריך להבין מה ענין שמחה כשנוצחין אותו ומה הנצחון הזה. ואי אבעלי תשובה קאי, המהפכין דין לרחמים, לא בנוצחין באין, כ"א ברצון הרוצה בתשובה. ונלפע"ד דקאי את"ח דעלייהו אמר הקב"ה נצחוני בני (ב"מ נט ע"ב), והטעם משום דאין אנו משגיחין בבת קול, דלא בשמים היא, דאנחנו קבלנוהו לדון בה לפי דעתנו עפ"י ההנחה אחרי רבים להטות, ולא לשאול בשמים כוונת הפסוק וההלכה. וזה נתחדש בימי אסתר דוקא, שקבלו התורה ברצון כאשר חכמים הגידו (שבת פח ע"א) בפסוק קיימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר. אבל מקודם שלא קימו אלא מאונס כפיית ההר, ע"כ הוצרכו לשמוע לקול ה' להעיר אוזן כלימודים ולא היה שייך נצחוני בני, ע"כ פתחה אסתר בלמנצח שמנצחין אותו ושמח. [ע"כ דברי החת"ס].
ב) נראה שר"ל שהצורך בימי בית ראשון בשליחת נביאים לצוות, להודיע ולהזהיר את ישראל, לפי צורך השעה, הדור והמעשה (רש"י תענית טו ע"א ד"ה ובקבלה, וחולין קלז ע"א ד"ה תורת), ואלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד (נדרים כב ע"א.) לפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה, שאר ספרים להטריחן יותר (רש"י שם). ועיקרם של הנבואות הוא כנגד הכשלונות בע"ז ג"ע ושפ"ד ואביזרייהו, שהם כללות הכללים של עשרת הדיברות, ודורשי רשומות כבר העירו ששלושת הציווים שלאחר מ"ת: לא תעשון אתי אלהי כסף וגו', לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה, ולא תעלה במעלות על מזבחי וגו' – הן כנגד ג' עבירות הללו. הכשלונות הללו היו בגלל שלא קבלו את התורה אלא מאונס וכפיית ההר. כנגד אותם כשלונות היה צורך בשליחת הנביאים שחוזרים ומתריעים על קיום הציווים שמסיני. רק על ידי רוח ד' אשר דיבר בנביאים, ניתן היה לנסות ולהשפיע כנגד אותם כשלונות שנבעו מחוסר בספיגת קדושת התורה בשלימות, חוסר שבא מאי קבלת התורה ברצון השלם והראוי.
על ידי קדושת הנבואה היה אפשר לתקן ולהשלים את קדושת ישראל כפי שהיתה ראויה להיות אם היו מקבלים את התורה מרצונם הגמור.
ג) בשליחת נביאים על כך, היה מעין המשך נבואת מש"ר, כאילו לא נחתמה תורה וכאילו עדיין תורה בשמים היא ונמסרת בנבואה.
ויתכן שכיון שלא קיבלו את התורה ברצון שלם, ומודעא רבא לאורייתא, הרי"ז כאילו לא נסתיימה התורה, ולכן יש עוד מקום לשליחת נביאים המוכיחים ומתריעים לקיום המצוות.
ד) ומ"ש "נביא אקים להם וגו'" יל"פ שהוא "לבונן אותם ולהודיעם מה יעשו" כלשון הר"מ בהל' יסוה"ת פ"ז ה"ז, או להוראות שעה כמוש"כ שם פ"ט ה"ב. שעל אלו ביקשו ישראל בזמן מ"ת כמוש"כ הרמב"ן שם ובפרשת ואתחנן. וכל אלו הם צורך גם לדורות צדיקים, אבל התוכחות של הנביאים היו להודיע ולהזהיר לפי צורך השעה כדברי רש"י הנ"ל, ועל האזהרות הללו בנבואה לקיים את הכתוב בתורת משה, י"ל שהם בגדר מסויים של "לא בשמים היא". והדבר הותר הזמן שעוד לא קיבלו את התורה מרצון כמושכ"ל.
ה) וח"א העיר ממ"ש בתמורה ע"ז ע"א שביקשו מיהושע לשאול בנבואה על ההלכות שהשתכחו בימי אבלו של משה, וא"ל לא בשמים היא. ויתכן שהחת"ס מיירי רק באופן שהצדדים לכאן ולכאן ידועים לחכמים ונחלקו החכמים איך ההלכה, אלא שרוצים לקבוע הלכה כצד אחד כנגד הרוב, בכה"ג י"ל שבימי בית ראשון היה עדיין אפשר לקבוע הלכה כהמיעוט עפ"י נביא, משא"כ כשלא ברור לחכמים איך לפסוק, שבכך מיירי הגמ' בתמורה, בכה"ג לא היה כלל מקום מעולם לברר עפ"י נביא, כי הוי אמירת מצוה חדשה. (כעי"ז מצינו באגרות הראי"ה). וכ"ז בימי בית ראשון, אבל לאחר ש"הדור קיבלוה בימי אחשורוש", כבר הסתיימה לגמרי קבלת התורה, ואת התוכחות של כשלונות הדורות יש לתקן רק על ידי חכמים.
[בסדר עולם איתא שלאחר שפסקה הנבואה "כוף אזנך לשמוע דברי חכמים". אולי יש בכך סמך לדברי החת"ס. ובהקדמת המאירי לאבות ד"ה ודע כו' כתב: ולפעמים היתה הנבואה מבררת להם כל תעלומה כו' כי היו אז נמסרים לנביאים וסרים למשמעתם ונשמעים להם, ועיין בחיבור התשובה עמ' 429 (מאמר ב' פ"ט ד"ה ונשוב לדברינו והוא שכבר הודיע כו') ובפני אברהם ח"א סי' כה.]
ו) ח"א אמר שהחת"ס לא מיירי בהוראה עפ"י נבואה כי מאז מ"ת אין כלל אופן שעפ"י נבואת נביא יפסקו. אלא כוונת החת"ס רק "להעיר אוזן כלימודים" ר"ל להשגיח בבת קול, שעד שקודם שקיימו ברצון מה שקיבלו כבר, היה הדין דמשגיחים בבת קול.
ז) נראה שהיכולת לעקור יצרא דע"ז הסתייעה על ידי שנשלמה קבלת התורה בימי מרדכי ומאז כבר לא היה תקיף יצרא דע"ז כמו בימי מנשה וכיו"ב.
ומ"ש בהוריות שיהושע היה יכול לעקור יצרא דע"ז כי היתה לו זכותא דא"י, יתכן שכיון שעדיין לא החלו לעבוד כל ישראל לע"ז, ועוד שמצינו ביהושע כ"ד שחזרו ישראל וקבלו שלא לעזוב את ד', לכן היה אפשר אז עם זכותא דא"י לעקור יצרא דע"ז.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים