ר' ישראל שניאור

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » א' אוקטובר 30, 2016 9:58 am

בן יעקב כתב:
איש_ספר כתב:
בפאתי בני ברק דורך כוכבו של צעיר בשם רבי ישראל שניאור, אשר סגולתו בבקיאות היוצאת מגדר הרגיל, תופעה בהחלט נדירה ובלתי מצויה (ועוד ידובר בו). אחת לשבועים בש"ק מוסר הוא שיעור בבית כנסת של בעלי בתים אנשי תורה, אשר מתפארים בו ומדברים עליו בלשונות של הפלגה גדולה, והם אף מוצאים לאור את שיעוריו. נכחתי פעם באחד משיעוריו: את כל הבקיאות הנפרזה אשר תראו כאן הוא אומר ללא כל ספר או רשימה לפניו...

מדבא לידינו, נימא ביה מילתא:

להוי ידוע כי איש ספר לא מגזים כלל בעדותו. ואת"ל דבזמננו עם הפציע אוצר החכמה אי"ז כזו גדולה, הריני להעיד, על ימים ולילות שעשיתי במחיצתו בישיבה הק' מיר אשר בברכפלד, ולא היה אוצה"ח בנמצא כלל ועיקר (העמדה הנ"ל הגיע לשם לאחר נישואי וכמדומני שלאחר נישואיו ג"כ), וכל בני הישיבה היו באים אצלו בשעות מוגדרות, ומניחים את שאלותיהם, והוא, 'יורה' מהמותן ללא שום ספר לפניו. מדי פעם עוצם את עיניו לרגע, ןאז פוקד: הבא נא סידור בית יעקב מעמדין/ספר האשכול, שם תמצאנו. והגדיל לעשות בהנהיגו שכל החפץ לידע מראי מקומות כאלו ואחרים, משאיר היה אצלו פתק עם השאלה, והוא היה משיבו לאחר יום מכתב עם מראי מקומות מפורטים (שנכתבו כנ"ל, ללא שום עיון!!!) החל מהמ"מ בש"ס בבלי וירושלמי, וכלה בספרי רבותינו ראשי הישיבות ואחרוני הזמן, דבר דבור על אופניו, לאתויי סימן וס"ק.
[בזכרוני ששאלתיו מדוע לא לומד הוא את השו"ע כך על הסדר, וענה לי מה שענה].
לא אשכח את היום בו עברה הרינה בישיבה, שנצפה אחד מהר"מים המופלגים ביותר דשם, שניגש לברר איזה ענין, ויצא אפוף תדהמה. ואנוכי עצמי שוחחתי עמו מדי פעם בחמורות שבזרעים וטהרות, והשיבני כלאחר יד ממש, ופעם אף שלחני להביא תכריך מכתביו שעסק בסוגיא שאחזתי אני, והנה כל הסוגיא על מפרשיה פרושה שם כשמלה, ותחלש דעתי עד מאד.
וכל זאת, והוא בן 20-22 שנים!!

ועתה נתבשרנו (במדור הספרים של יתד השבוע) על שו"ת "מעשה אפוד" (כמדומני) שהוציא אברך מופלא זה. ומ"מ ממתינים אנו להבטחתו של איש ספר -
איש_ספר כתב:
(ועוד ידובר בו).

מה ידוע לחו"ר דפה על האי גאון וצדיק

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' אוקטובר 30, 2016 10:25 am

ר' יהושע ענבל כתב סקירה ארוכה על המחבר ועל ספרו.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » א' אוקטובר 30, 2016 11:03 am

פלגינן כתב:ר' יהושע ענבל כתב סקירה ארוכה על המחבר ועל ספרו.

אפשר לקבלו?

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ב' אוקטובר 31, 2016 10:06 am

מוישי כתב:
פלגינן כתב:ר' יהושע ענבל כתב סקירה ארוכה על המחבר ועל ספרו.

אפשר לקבלו?

..

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ב' אוקטובר 31, 2016 10:13 am

יש"כ. סקירה מפעימה

ארזי ביתר

אכן סקירה יפה ומרשימה. מ"מ, מן הראוי היה שיביא את סיום סקירתו [אודות מעלות הרב ישראל שליט"א] בתחילת דבריו.

חוקר ודורש

בלי ספק מדובר בגאון עצום, המעניין הוא שלא רק כל רז לא אניס ליה
אלא הוא ניחון בניתוח אנליטי עמוק וכל הידע שלו והבקיאות לא פוגעת
בעיון ובכוח הסברה נפלאה.
לענ"ד צריך ללחוץ עליו להגיד שיעור לרבים שרבים ילמדו ממנו כי כוחו
גם בחידושים נפלאים שלו
כמו ששמעתי שחידש שיש מצוה לאכול במוצאי יו"ט כמו במצ"ש וכן עוד חידושים
נפלאים.
אולי הרב איש ספר יעלה לפניו את העניין הזה.

עושה חדשות

הספר מעשה אפוד נמצא במאגרים ממוחשבים ? או מסתובב בגי' PDF ?
הסקירה של הרב י"ע מעוררת רצון לעיין בפנים.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 2:08 pm

שם סי' כז' 'הרואה את חברו עומד לאבד עצמו לדעת האם חייב להרגו מדין רודף', כמובן שמדובר ברעיון תמוה וחסר כל הגיון, ואין שום טעם לחשוב שזה 'מיתלא תלי וקאי בגדר הך מצוה של הריגת הרודף אם הוא משום הצלת הנרדף או משום הצלת הרודף מעברת לא תרצח'. ולדבריו יש לדון ג"כ האם זה שרוצה להתאבד, ואינו יכול לעמוד על יצרו הרע, יכול להרוג את עצמו כדי להציל את עצמו מאיסור התאבדות.

מעניין, מה הוא כותב בספר על הרעיון המשעשע הזה?

חוקר ודורש

אריך כתב:
חוקרנוביץ כתב:בלי ספק מדובר בגאון עצום, המעניין הוא שלא רק כל רז לא אניס ליה
אלא הוא ניחון בניתוח אנליטי עמוק וכל הידע שלו והבקיאות לא פוגעת
בעיון ובכוח הסברה נפלאה.
לענ"ד צריך ללחוץ עליו להגיד שיעור לרבים שרבים ילמדו ממנו כי כוחו
גם בחידושים נפלאים שלו
כמו ששמעתי שחידש שיש מצוה לאכול במוצאי יו"ט כמו במצ"ש וכן עוד חידושים
נפלאים.
אולי הרב איש ספר יעלה לפניו את העניין הזה.

כתבת את דבריך אלו אחרי שקראת את סקירתו/ביקורתו של הגאון הקי"ד?

קראתי,אבל חושבני שלהסיק מסקנה על האיש על פי ספרו זה לא ראוי,מה גם שהמבקר
מרמז שהוא בקיא באחרוני זמנינו וש"ס ופוסקים ונו"כ לא בטוח שהוא בקיא,וודאי לא נכון.
זה שרוב הספר עוסק בנידונים לא מצויים ובמדרשים נידחים זה מעלה ולא חסרון
כי ספרים על מסכת קידושין או שו"ת בהלכות ברכות או ארבעת המינים יש הרבה.
בכלל הערות על הסגנון והשפה של המחבר לא לעניין לטעמי,אכן מדובר בגאון צעיר לימים
שהוא בתחילת דרכו,ובבוודאי הוא יוסף עמקות ועיון,ועם ישראל יזכה בגאון לתפארת.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ב' אוקטובר 31, 2016 3:25 pm

עבוד חוקרנוביץ. נראה שלא ירדת לסוף דעתו של הקי"ד. עיקר הביקורת נכתבה על כך שעיקר הספר הוא מ"מ ותו לא. ואפילו הרע"י היה יותר עצמוני ממנו.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 3:28 pm

אגב, מי שבאמת רוצה להתפעל מהיקף חודר בש"ס ופוסקים המשולבים בכושר ניתוח של גאון צעיר, יעיין בספריו של הקי"ד - יורה דעה, יורה אורח ועו"ס.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ב' אוקטובר 31, 2016 3:32 pm

אריך כתב:אגב, מי שבאמת רוצה להתפעל מהיקף חודר בש"ס ופוסקים המשולבים בכושר ניתוח של גאון צעיר, יעיין בספריו של הקי"ד - יורה דעה, יורה אורח ועו"ס.

הרב עינבל מפורסם בציבור כהוגה ומעיין מקורי בתנ"ך הלא כן?
יש לו גם אתר שנקרא בית מדרש הגר"א. שם נמצאים שיעוריו.
ומי שיש לו שיעורים בPDF שלו מתבקש לשלוח לי
ושמא מן הראוי לפתוח עליו אשכול בפני עצמו. וכן על עוד כמה גאונים צעירים כדוגמת הר' אריה שפירא בן להגרד"י

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 3:44 pm

ספרו של הקי"ד שנתפרסם בציבור הוא 'תורה שבע"פ', אשר גם הוא מבהיל בבקיאות ובכושר הניתוח.
אך זה ספרו הקטן.
ספריו הגדולים בהלכה הם יורה אורח על או"ח, ויורה דעה על יו"ד, ונראה לי שיש עוד כאלה בכתובים. אין אותם באוצר. אולי מישהו יעלה כמה עמודים לדוגמה.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' אוקטובר 31, 2016 3:52 pm

מוישי כתב:
אריך כתב:אגב, מי שבאמת רוצה להתפעל מהיקף חודר בש"ס ופוסקים המשולבים בכושר ניתוח של גאון צעיר, יעיין בספריו של הקי"ד - יורה דעה, יורה אורח ועו"ס.

הרב עינבל מפורסם בציבור כהוגה ומעיין מקורי בתנ"ך הלא כן?
יש לו גם אתר שנקרא בית מדרש הגר"א. שם נמצאים שיעוריו.

כבודו מחליף בין שני האחים; אוריה ויהושע.

חוקר ודורש

פלגינן כתב:
מוישי כתב:
אריך כתב:אגב, מי שבאמת רוצה להתפעל מהיקף חודר בש"ס ופוסקים המשולבים בכושר ניתוח של גאון צעיר, יעיין בספריו של הקי"ד - יורה דעה, יורה אורח ועו"ס.

הרב עינבל מפורסם בציבור כהוגה ומעיין מקורי בתנ"ך הלא כן?
יש לו גם אתר שנקרא בית מדרש הגר"א. שם נמצאים שיעוריו.

כבודו מחליף בין שני האחים; אוריה ויהושע.

אולי ניתן לחשוף לי מי הוא הקי"ד?

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ב' אוקטובר 31, 2016 4:45 pm

חוקרנוביץ כתב:אולי ניתן לחשוף לי מי הוא הקי"ד?

הרב יהושע ענבל. כי הוא הוא חיבר את "יורה אורח" ו"תורה שבעל פה".
למה כך מכונה איני יודע. כך הוא חתם על מאמרו שהובא לעיל.
אולי משהו כמו ראשי תיבות הקטן יהושע דוד (אולי זה שם שני שלו)?

עושה חדשות

שאילה קטנה מציקה לי בעקבות קריאת הסקירה הנ"ל.
אם ביקורת חריפה שכזו על הספר ומחברו - להעמיק היטב בכל חסרונותיהם - מכל זוית אפשרית, עדיין לא נקראת "לשון הרע", אז מה כן?

נוטר הכרמים

עושה חדשות כתב:שאילה קטנה מציקה לי בעקבות קריאת הסקירה הנ"ל.
אם ביקורת חריפה שכזו על הספר ומחברו - להעמיק היטב בכל חסרונותיהם - מכל זוית אפשרית, עדיין לא נקראת "לשון הרע", אז מה כן?

ואולי סבור הרב הקי"ד כי ה'מקצת שבחו' שענה אחריו מתיר לספר בגנותו, מה שלא נוכל לתרץ את האזכורים הלא מחמיאים של 'הרב גרוס' פה ושם, כאשר הקנאה והשנאה מבצבצים מבין השיטין והשיתין...

כידוע יש את ההיתר המפורסם של החזו"א זי"ע,
שכבר דובר בו נכבדות כאן בפורום,
ופושעים יכשלו בם.

עושה חדשות

ההיתר של החזו"א מתאים לכאו' כלפי הגר"מ גרוס, ולא כלפי הרב שניאור (לע"ע).
ויל"ח האם הוא מתאים כנגד הרב הקי"ד.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 7:00 pm

השאלה היא האם בדברי הערכה מופרזים יש נזק בכך שינהו רבים אחריו ויחשיבו הוראותיו יתר על המידה. [אין אני מדבר על נידו"ד, שכן חוץ מדבריו של הקי"ד לא ידעתי אודות הרב הנ"ל כלום, אבל יש פה שאלה עקרונית.]

עושה חדשות

ביאורים בש"ס תש' יז "אם לעתיד לבא שיתנו עצי סרק פירות יהא בהם איסור ערלה", לא ברור, מהיכי תיתי שיהיה בהם איסור ערלה. הדיון מתמיה.

לא הבנתי.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 7:11 pm

ישנו ענין שמתעורר כאן, והוא "ביקורת ספרים". דבר שאין אותו במחנינו. העמודים של ספרים חדשים בעיתונות משעמם ברמות שאין כמוהן, שכן הכל ידוע מראש, כיצד הרב הגאון שליט"א אשר נודע בשערים השכיל לערוך בטוטו"ד נידונים מרתקים בספרו שמעוטר בהסכמות וכו' וכו'. וזה מכבר קונן זאת באזניי חכ"א וציין להשוואה את סקירותיו של הרב זווין ז"ל שידע גם לבקר. וכן יש לציין כמובן את סקירותיו של הקי"ק שלא חושך ביקורת כשצריך, דא עקא שזה בתחום החרדל"י ולא אצלנו. וצ"ע.
וגם אני שאלתי את עצמי מה הגבולות של איסור לשוה"ר בכה"ג של ביקורת ספרים. ומכאן הדרך קצרה לחשיפת שערוריות בתקשורת שגם כן יש בכך תועלת כללית וצ"ע. (ואגב, תמיד הוקשה לי שספרים רבים של אחרונים מזכירים בתוך הדברים "וחידוש על הגאון פלוני שלא הביא את דברי ספר פלוני", וכדומה, דברים שאין להם שום תועלת לעצם הדיון מלבד הפגיעה כביכול באותו גאון מותקף על שכחתו. וצ"ע. ודוחק לתרץ שיש בכך תועלת לדעת שגם גאון יכול לשכוח)

בן_אליעזר

הנה שיעור (עם אופציות של אודיו וגם וידיאו) מהרב שניאור, הנמצא ברשת (לפו"ר, לא נראה שיש הרבה כאלו - ברשת עכ"פ - בפורמטי מדיה? ומה עם שיעורים בכתב?):
http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim. ... %7CR0855-1

והנה כתבה עליו ב'כיכר השבת' (לפני כשנה):

"הרב גוגל": האברך האלמוני שטוען לכתר
המעריצים משווים אותו לגאון מוילנה ומברכים "שחלק מחוכמתו" בשם ובמלכות וגאב"ד חניכי הישיבות מתבטל בפניו כ"אסקופה הנדרסת". מיהו האברך האלמוני המכונה "הרב גוגל"? (חרדים)
ישראל כהן | כ"ה בתשרי תשעו 20:26 08.10.15
המעריצים משווים אותו לגאון מוילנה ומברכים "שחלק מחוכמתו" בשם ובמלכות, פרקליט הצמרת יעקב וינרוט מסביר שהוא "גאון יהודי שלא היה קיים מעולם בדור", וגאב"ד חניכי הישיבות הרב מרדכי גרוס מתבטל בפניו כ"אסקופה הנדרסת".

הוא רק בשנות ה-30 לחייו, אבל מסתמן כתקווה הגדולה של עולם התורה וההלכה היהודי. מתברר כי בעיר בני ברק חי אברך צעיר בן 30 שיודע את כל התורה כולה ויושב בהצנע לכת כשרבנים מפורסמים מודעים לגדלותו התורנית. העיתונאי חיים גריידינגר יצא בעקבות חידת הרב ישראל שניאור וחזר עם רשמים בכתבה שתתפרסם מחר בעיתון מעריב ו"כיכר השבת" מגיש הצצה מיוחדת לדברים שנאמרו על האיש הנחבא אל הכלים.

שעת לילה מאוחרת ברחוב עובדיה בבני ברק. באחד הבניינים כאן, בדירת שלושה חדרים, מתגוררת משפחת שניאור. שניים מהחדריםרגילים לגמרי, פשוטים. רק בחדר השלישי מסתתר רמז לכך שבעלהבית הוא לא עוד אברך. רק בן 30 אבל מתפרץ כהר געש תורני. שמו נלחש ביראת כבוד לאורך ולרוחב האליטה התורנית בישראל ובתפוצות.

אחד ממעריציו היותר מפתיעים של הרב שניאור, הוא פרקליט הצמרת, עו"ד יעקב וינרוט שסיפר למוסף מעריב בהרחבה על גדולותו, "מישהו בא ואמר לי שיש אברך בבני ברק, אדם צעיר,שלמעשה יודע את כל התורה כולה. הנחתי שמדובר בתלמיד חכם גדול, אבל לא תיארתי לעצמי את מה שהייתי עתיד לגלות. נפגשנו בבית הכנסת. ניגשתי אליו והחלפנו מילות נימוסים. אחרי זה התחלנו לדבר על איזו סוגיה, אבל מיד ראיתי שאני עומד מול פנומן. הידע שלו הוא טוטאלי. גיליתי משהו שבדורי לא היה קיים. לא ראיתי מעולם תלמיד חכם בסדר הגודל הזה ובגיל הזה".

יש מי שכבר מכנה אותו "גוגל".

"שמעתי את זה, אבל לדעתי זה עושה לו עוול. גוגל זה מנוע טיפש. אצלו יש יכולת להגיע ל'אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא' - זאת אומרת לפסוק את הדין של הסוגיה מתוך ניתוח של כל המקורות, מכל הספרים כולם. זה לא גוגל. אנשים שלא שומעים אותו ולא מדברים איתו תופסים אותו באופן שטחי רק בממד של הבקיאות. אני מסכים עם זה שהבקיאות שלו זה משהו שמכה בך. אני מרשה לעצמי לומר שלא הייתה בקיאות כזו גם אצל הרבה אנשים בדורות קודמים".

איך אתה מסביר את העובדה שעד עכשיו הוא נותר די אלמוני?

"הוא איש צנוע מאוד. מכיר את גדלותו אבל שומר על אישיות שלא רואים כמותה. הוא מקבל כל אדם בסבר פנים יפות. ברור שזה לא היהיכול להימשך. גאונות כזו לא יכולה להישאר חבויה במקום נסתר, זה פשוט לא יכול להימשך כך. כל מי שנתקל בו חוזר מוכה תדהמה. זה בא לידי ביטוי באופן חריף יותר בקרב היהדות הלמדנית. אתה עומדמולו ופשוט רואה גאון יהודי בסדר גודל נדיר. אין לי ספק שהוא יעמוד בסדר הגודל של הרב עובדיה יוסף ושל הרב אלישיב. הוא כבר היום שם. אני מקבל את הגאונות שלו, אני באמת עפר לרגליו. זו זכות גדולה להכיר אותו".

כאמור, למרות ששמו של הרב שניאור אלמוני לציבור הרחב, לא מעט מגדולי ישראל כבר מגלים כלפיו חיבה והערכה. כך למשל כתב גאב"ד חניכי הישיבות, הגאון רבי מרדכי גרוס בהסכמה לספרו של הרב שניאור, "בקיאותא אשר אין דעתי הרטושה מגעת להבין ולהשיג, איך יחרוט אנוש כל זה בדעתו, כלול בשני התלמודים ספרי ראשונים ואחרונים, חדשים גם ישנים".

הרב מציין כי, "כתב יושר דברי אמת, מעשה ידי יוצר הגאון המופלא, מופלג בחוכמתו ובינתו, אור מופלא, אור נערב שהוא מאור המנורה, יניקתו וממשיכתו למלכות דתורה שבעל פה, כשר המושל בממשלת התורה". את המכתב חתם הרב גרוס במילים, "לכבודה של תורה, לחכם מופת נפלא בדורינו, שזכה ממרומים לחוכמה, אסקופה הנדרסת, מרדכי גרוס".

מקור:
http://www.kikar.co.il/182562.html

לולי דמיסתפינא

על ר' ארי' שפירא נכתב ע"י שמעון ברייטקויף במשפחה האחרון.

איזה ספר זה יורה אורח?

לולי דמיסתפינא

ומדוע אין באוצר?

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ב' אוקטובר 31, 2016 8:09 pm

לולי דמיסתפינא כתב:על ר' ארי' שפירא נכתב ע"י שמעון ברייטקויף במשפחה האחרון.

איזה ספר זה יורה אורח?

viewtopic.php?t=13725

אמנם יש ספרים אחרים של מחבר:
יורה דעה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?197278&
תוקף השטר:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?197326&
תורה שבעל פה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?194415&

לעומקו של דבר

גאב"ד חניכי הישיבות מתבטל בפניו כ"אסקופה הנדרסת".

לזה לא הובאה עדיין ראיה.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 8:23 pm

זו טעות חמודה של הכתב, במה שחתם הרב גרוס 'אסקופה הנדרסת', והוא הבין שהכוונה נדרסת להרהמ"ח, והכוונה כמובן לכינוי כללי.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' אוקטובר 31, 2016 8:55 pm

מישהו יכול להעלות את הכתבה על ר' אריה שפירא? אודה לו מאוד על כך.
מדוע ספריו שערי גירות ושערי מיטב אינם באוצר?

ראש · הודעהעל ידי **ראש** » ב' אוקטובר 31, 2016 9:11 pm

בהיותי תלמיד ישיבת באר יעקב, קשה לשכוח את צורת השיעור כללי שהיה הרגילות בזמן שרבינו הגרמ''ש זצ''ל היה בחולשתו וכבר כמעט לא אמר שיעורים, כשהגרד''י היה אומר את השיעור, ולצידו עומד הגאון רבי אריה, וכל כל שאלה שנשאלה היה רבי אריה מתווכח ומגן על דברי אביו בחריפותו (ובמתיקותו...), עד שבפורים הכתירו אותו בתואר 'מגן אבות בדברו'...
הוא האחרון שעוד מדבר בהגיה (ה'שפראך') של הגרמ''ש זצ''ל. בדיבורו מיד שומעים כי מבית המלוכה של משפחת שפירא הוא...

אם כי לצעירותו (והוא נראה צעיר הרבה יותר מגילו) קשה היה להתרגל לרעיון שהוא מסדר קידושין ומקריא את התנאים מאז שנהיה ראש ישיבת שערי שמועות.

עושה חדשות כתב:
ביאורים בש"ס תש' יז "אם לעתיד לבא שיתנו עצי סרק פירות יהא בהם איסור ערלה", לא ברור, מהיכי תיתי שיהיה בהם איסור ערלה. הדיון מתמיה.
לא הבנתי.

ג"א לא הבנתי את כוונת הרב ענבל בזה.

חוקר_ומקובל

איתן כתב:
חוקרנוביץ כתב:אולי ניתן לחשוף לי מי הוא הקי"ד?

הרב יהושע ענבל. כי הוא הוא חיבר את "יורה אורח" ו"תורה שבעל פה".
למה כך מכונה איני יודע. כך הוא חתם על מאמרו שהובא לעיל.
אולי משהו כמו ראשי תיבות הקטן יהושע דוד (אולי זה שם שני שלו)?

יורה דעות (-שמו בפורמינו)

פרי יהושע

אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:
ביאורים בש"ס תש' יז "אם לעתיד לבא שיתנו עצי סרק פירות יהא בהם איסור ערלה", לא ברור, מהיכי תיתי שיהיה בהם איסור ערלה. הדיון מתמיה.
לא הבנתי.

ג"א לא הבנתי את כוונת הרב ענבל בזה.

אולי ט"ס והכוונה מהכי תיתי שלא יהיה איסור ערלה בזה. אמנם יתכן שיש מ"מ לדון בזה כיון ואינו בטבע הבריאה, אלא ע"ד נס לכא', או שישתנה טבעם ויחזרו לכוונתם בתחילת הבריאה, וא"כ יהיה בהן ערלה, או שכלל אין מאמר חז"ל זה כפשוטו.
לעניין טענת עושה חדשות שביקורת חריפה על ספר היא בגדר לה"ר, [וכן על מה שמחקו את הביקורת] שמעתי פעם מר' הלל זאקס זצ"ל שביקורת על ספר או על שיעור אפי' ביקורת נוקבת אינה לה"ר, והטעם מסתמא, שהוא לתועלת אם לזה מתכוון, וגם שדעת הכותב היא ע"ד כן, ויש עוד לעיין.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' אוקטובר 31, 2016 10:52 pm

לעצם מעלת 'סיני', בדורנו שהידיעות זמינות ע"י מחשב, קטנה מעלת סיני לעומת עמקות. רק שדרך העיתונים והמון העם להתפעל יותר מאדם שיש לו זכרון צילומי ואינו שוכח מאומה, מאשר עמקן. (ולא באתי בזה על הגר"י שניאור שליט"א שלא ידוע לי כוחו בזה. רק ברור שיש ת"ח נפלאים ועמקנים בעלי הגיון חודר וכוח לקלוע אל נקודת האמת שמעלתם לא נופלת ממי שזוכר הכל בע"פ).

נקודה נוספת כללית בענין מעלת בקיאות, יש שני מיני בקיאים: יש היודע את החומר כמות שהוא כתוב, ויש היודע גם להביא ראיה מהידיעות ולהפיק ממנו את המרגניתא שמתחת לחספא. מה שרואים למשל בבקיאותו של הגאון בעל דרך אמונה, שהוא לא רק יודע את החומר אלא הידיעות זמינות לו להביא ממנו ראיות ומקורות לדברים שהם לא ממש העתק ממה שכתוב וצריך שיהיה בראש את התוכן של הדברים, כנגלה בספרו קרית מלך שמוצא מקורות לרמב"ם במקומות שאף אחד לא חולם על זה, או בביאורו המבהיל להקדמת הרמב"ם שמדבר על שמות האמוראים ומוכיח מרחבי הש"סים וחז"ל שלא יתכן שאמורא פלוני היה כך וכך כי מסופר עליו כך וכך ע"ש. וכל זה היא בקיאות שלא רק יודע לצטט מה כתוב אלא הדברים 'קלוטים' אצלו. בינה זאת. ויש ספרים של בקיאים אחרים שלא רואים דברים כאלה. וכמדומה שלכך מפליגים כ"כ בבקיאות הדרך אמונה, שאין זה סתם זכרון צילומי.

רבותיי · הודעהעל ידי **רבותיי** » ג' נובמבר 01, 2016 9:18 am

אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:
ביאורים בש"ס תש' יז "אם לעתיד לבא שיתנו עצי סרק פירות יהא בהם איסור ערלה", לא ברור, מהיכי תיתי שיהיה בהם איסור ערלה. הדיון מתמיה.
לא הבנתי.

כנראה וכוונתו שמאחר שהעץ עתיק, על אף שאך עתה התחיל ללבלב, אין שום הגיון לומר שיהיה בהם איסור ערלה. מאחר וערלה מחשבים מתחילת הנטיעה ולא מתחילת הלבלוב. ופשוט.

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » ג' נובמבר 01, 2016 9:22 am

אע"פ שכך מסתבר אבל עדיין איני מבין למה זו סברא שאי אפשר אפילו לדון עליה שמא השינוי שנעשה בו נחשב כהברכה ותחלת יניקה.
ומה הדין בעצים בני שנתיים?
ומלבד זה, השאלה היא לאידך גיסא על עצים שניטעים אח"כ אם מיקרי עץ מאכל כמפורש בתורה ונטעתם כל עץ מאכל, או שעדיין מיקרי עץ סרק שנותן פירות ולא עץ מאכל ופטור מערלה.

פרי יהושע כתב:אולי ט"ס והכוונה מהכי תיתי שלא יהיה איסור ערלה בזה. אמנם יתכן שיש מ"מ לדון בזה כיון ואינו בטבע הבריאה, אלא ע"ד נס לכא', או שישתנה טבעם ויחזרו לכוונתם בתחילת הבריאה, וא"כ יהיה בהן ערלה, או שכלל אין מאמר חז"ל זה כפשוטו.

רבותיי כתב:כנראה וכוונתו שמאחר שהעץ עתיק, על אף שאך עתה התחיל ללבלב, אין שום הגיון לומר שיהיה בהם איסור ערלה. מאחר וערלה מחשבים מתחילת הנטיעה ולא מתחילת הלבלוב. ופשוט.

המעיין כתב:אע"פ שכך מסתבר אבל עדיין איני מבין למה זו סברא שאי אפשר אפילו לדון עליה שמא השינוי שנעשה בו נחשב כהברכה ותחלת יניקה.
ומה הדין בעצים בני שנתיים?
ומלבד זה, השאלה היא לאידך גיסא על עצים שניטעים אח"כ אם מיקרי עץ מאכל כמפורש בתורה ונטעתם כל עץ מאכל, או שעדיין מיקרי עץ סרק שנותן פירות ולא עץ מאכל ופטור מערלה.

אז כנראה שיש מה לדון בנושא

עושה חדשות

ובעקבות הסקירה, (שנמחקה מכאן בינתיים, ב"ה), אסתקרן לדעת עוד:

-מה כתב רבי אפרים מבונא על "קינוסי" שב-כל נדרי?
-מה ביאר הרוקח על והאדם ידע את חוה אשתו?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר