ידיד נפש של בויאן

[מתפעל]

ידיד נפש.jpg (156.06 KiB) נצפה 12105 פעמים

האם הכוונה לידיד נפש המפורסם שמושר לפני קבלת שבת בכל בתי הכנסת ובישיבות השונות של המזרחי?

המקור הוא מהחזן של הרבי מבויאן?

מה ידוע עליו?

האם שרים את זה גם בבויאן?

[גביר]

http://shituf.piyut.org.il/piyut/424

[מוישי]

אם אני מבין נכון, לאיזה מנגינה אתה מתכווין, הנגינה המקובלת והמפורסמת, חיבר אותהמר' יצחק אולסטר מפלטבוש המתגורר כיום בהר נוף

[מתפעל]

יישר כח גביר, אני לא יכול להוריד ולשמוע מהמחשב כאן,

מוישי,

ר' יצחק הנ"ל, בן כמה הוא לערך?

הרי שרים את זה כבר למעלה מששים שנה בישיבות בני עקיבא, הלא כן?

[מחולת המחנים]

http://shituf.piyut.org.il/piyut/424

מנגינה זו אינה המנגינה המושרת לפני קבלת שבת בבתי הכנסת של המזרחי, או בהרבה בתים ליטאיים בסעודה שלישית.

יש מנגינה נוספת לידיד נפש שמושרת גם היא אצל הליטאים, (ידיד נפש, ידיד נפש אב הרחמן), כמדומני שמנגינה זו חדשה יותר.

[מתפעל]

התכוונתי לשיר הזה


https://www.youtube.com/watch?v=PG7lQlofMbg

[שלמה גוטליב]

לעצם שאלת השואל:
לבאיאן יש שתי ניגודים של פניע חזן על ידיד נפש.
שניהם מרגשים במיוחד.
הסיבה לכך הייתה שפניע היה מלחין את ניגונים על פי הקצב וההשראה הכבירה של האדמו"ר הפחד יצחק מבאיאן בעת עריכת השולחן
שכידוע כונה פחד יצחק בשל האימה והפחד שחשו החסידים ממנון.

פניע עצמו, ר' פנחס לרמן שמו, היה אחד מגדולי המלחינים בדור ההוא, ויצירות רבות שלו מושעות בכל בית יהודי.
אחד המפורסמות שבהם הוא ה'סימן טוב ומזל טוב' אותו שרים הילדים, 'הבה נגילה' המפורסם
וכן ניגונים מעוררי השראה שמושרים בחצר באיאן באימה וביראה, כמו על נהרות בבל, הזכירו, אמונים, ברח דודי, אתה בחרתנו, כל מקדש שביעי, ועוד ועוד.

[מתפעל]

יישר כח

אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

[שלמה גוטליב]

אם אני מבין לאיזה שיר אתה מתכוון, אז ממש ממש לא.
הוא היה מושר בכל בית בירושלים, ושרים אותו בבויאן רק בשנים האחרונות.
מי שהביא אותו לבאיאן של היום זה בעל התפילה של באיאן בבני ברק.

הניגון של ר' פניע על מוסב הקטע הנ"ל, הוא ארוך ומורכב.
ובוודאי לא מוכר.

[לעומקו של דבר]

על "הבה נגילה" בעלז לוקחים בעלות.
שהיה הקפה ניגון בבעלז והיה חביב על המקום ועל הקהל, ומפני שלקחוהו "הציונים" לנגן בו בנגינות שותי שיכר, נתהפך לב מהרי"ד לשנאו.
ועכשיו אמר האדמו"ר מבעלז ש"בטלה תורת הציונות", וע"כ שוב חזרו לנגן בו בהקפות (איזה?) ובכלל.
(לא לבלבל עם "בטלה תורת החסידות" שאמר האדמו"ר מסאטמר).

[שלמה גוטליב]

אם הייתי דובר של בויאן הייתי נותן להם את הניגון בחפץ לב....
ובכלל, כפי הידוע בבעלז לא היו ניגונים שהיו 'בבעלותם' מלבד ניגון אחד.
היו ניגונים כלל ארציים ששרו בבעלזא.

לא היה מלחין בחצר בעלזא. ולא בכל חצר היו מעסיקים מלחין.
המלחין רבי פניע היה משהו נדיר, ובמקרה הוא היה בבאיאן....

[לעומקו של דבר]

זה נכון. בבעלזא לא התעסקו בניגונים.

הניגון הזה אכן מושר בבאיאן אגב?

[הוגה ומעיין]

שם המשפחה של פיניע חזן הוא ספקטור ולא כפי שנכתב.

[שלמה גוטליב]

נכון נכון, שם משפחו היה ספקטור
לרמן היה החזן של של בויאן בירושלים, משה חזן - לרמן

ולשואל האחרון: 'הבה נגילה' לא מושר, גם 'סימן טוב' לא מושר...
אגב, במקור השיר לא מולבש רק על "סימן טוב ומזל טוב", אלא ממשיך עם "דוד מלך ישראל חי וקיים.."

[לעומקו של דבר]

בפאל השני?

[שלמה גוטליב]

בהחלט, בפאל השני

[מחולת המחנים]

על 'הבה נגילה'
viewtopic.php?p=51786#p51786

[לעומקו של דבר]

על "הבה נגילה" בעלז לוקחים בעלות.
שהיה הקפה ניגון בבעלז והיה חביב על המקום ועל הקהל, ומפני שלקחוהו "הציונים" לנגן בו בנגינות שותי שיכר, נתהפך לב מהרי"ד לשנאו.
ועכשיו אמר האדמו"ר מבעלז ש"בטלה תורת הציונות", וע"כ שוב חזרו לנגן בו בהקפות (איזה?) ובכלל.
(לא לבלבל עם "בטלה תורת החסידות" שאמר האדמו"ר מסאטמר).

נתקבלתי באישי

דבריך אינם מדוייקים לגמרי. מדובר בניגון שהיו מנגנים בהקפה ז'. מהרי"ד זי"ע ביטלו ומנגנים עו"פ ניגון הקפה ב'. לא חזרו לנגנו בהקפות, אלא ביום שמח"ת (ולא בלילו) לאחר שכילו את ההקפות רוקד האדמו"ר שליט"א יחד עם הילדים ומנגנים ניגון מיוחס לאוהב ישראל מאפטא (ואי"ז א' מניגוני ההקפות העתיקים), ובהאי שתא ניגנו לאחר מכן גם את הניגון הישן של הקפה ז'.
במוצאי שמח"ת (לאחר השטיידיגע תורה) שרו עו"פ ניגון זה, והאדמו"ר שליט"א נענה ואמר שהוא מבקש לומר משהו (כיון שיש כאלו שאלמלא כן לא יוכלו לישון בלילה ...) שניגוני ההקפות המושרים בבעלזא מקורם מהמגיד ממעזריטש, ואפ"ה כששמע מהרי"ד שהציונים לקחוהו הורה שלא לנגנו, כיום אין כבר כלום מהציונים, אבל את הלימוד עלינו לזכור ולהבין כמה צריכים להתרחק מכל מיני מרעין בישין.

באופן כללי, לגבי ניגונים בבעלזא אין דער היים: יש כנראה כמה עשרות ניגונים שהיו מושרים בבעלזא במשך מעגל השנה. יוסף משה כהנא כתב ע"ז פעם סדרה של כתבות במחנה החרדי, ניתן לבקש זאת ממנו.

פש גבן פלוגתא אי מהמגיד הק' אי מפיניע חזן

[לעומקו של דבר]

על 'הבה נגילה'
viewtopic.php?p=51786#p51786

פלאי פלאים!

א. א"כ אם יתחילו 'הציונים' לנגן את הארבע בבות, נניח, בתור פתיחה של טקסים רשמיים, מעתה ינטשו חב"ד מתנה זו של אדמו"ר הזקן?

ב. היום שאולי אחד מעשר 'ציונים' יודע מה זה הבה נגילה, שמא יחזרו בבעלזא לנגנו, או שמא כיון דנחת - נחת ושומה עליהם לתעד את 'מנהגי הציונים' יותר באדיקות מהציונים עצמם? (או עכ"פ להבדיל עצמם מסקווירא...)

האם תוכ"ד ע"ה ניבא את חזרת הניגון, או דילמא שר' שמעון וולף שליט"א קרא כאן בפארום את הרעיון ונתקבל הרעיון בחלונות הגבוהים?..

[איטשע טבריאנער]

אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

אם אני מבין למה כוונתך - היינו הניגון המושר בבתי הכנסת המזרחיים לפני מנחה ער"ש.
ניגון זה מקורו מהרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל מלעלוב זי"ע על 'כל מקדש'.

[נשר]

אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

אם אני מבין למה כוונתך - היינו הניגון המושר בבתי הכנסת המזרחיים לפני מנחה ער"ש.
ניגון זה מקורו מהרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל מלעלוב זי"ע על 'כל מקדש'.

אם אני מבין נכון, לאיזה מנגינה אתה מתכווין, הנגינה המקובלת והמפורסמת, חיבר אותהמר' יצחק אולסטר מפלטבוש המתגורר כיום בהר נוף

[שלמה גוטליב]

פש גבן פלוגתא אי מהמגיד הק' אי מפיניע חזן

הבה ואסביר לך דבר מה, ותבין דליכא פלוגתא כלל.
במעמד ההקפות, ובכלל בכל סדרי הכוונות בחג הסוכות ובשמחת תורה, היו לאדמור"י בית רוז'ין כוונות מיוחדות, טמירות ונעלות.
וכפי ששמעתי פעם מהאדמו"ר המקובל ר' נתנאל ספרין מקאמראנא שלאדמור"י בית רוזי'ן היו כוונות מיוחדות בסוכות ובהקפות.
וכפי המקובל, כוונות אלו הגיעו אליהם מהמגיד הק' ממעזריטש אשר היה אבי שלשלת בית רוז'ין (כמו המנהג להתפלל בחדר ועוד).

ולעצם העניין, אצל האדמורי"ם היה ועודנו המנהג בהקפות (מלבד הנוסח המיוחד והסדר השונה בתכלית) שרק האדמוריע"ם מקיפים את הבמה עם ספרי התורה ואילו הקהל עומד ומביט בהם ממקומו.
בהקפה שלישית ושביעים רוקדים האדמורי"ם מתוך כוונה מיוחדת והחסידים שרים שירים ללא מילים - המכוונים כנגד י-ה -ו-ה
ומה הכוונה? הכוונה היא שהבית השני והבית הרביעי זהים.
האדמורי"ם היו רוקדים רק בחלקים מסויימים של הניגון, כגון בבית השני והרביעי, בבית השלישי והרביעי, הכל לפי כוונותיהם הטמירות אבל בסדר קבוע.
ולפיכך כל ניגוני ההקפות, גם כאלו שנתחברו מאוחר יותר, נקראים בפי העם ניגוני ה'מגיד', כי כן דרכו היתה לרקוד באלו הניגונים.
ויתכן, שניגונים אלו הגיעו מבויאן הסמוכה לבעלזא(יחסית) והמשיכו להקרא גם שם ניגוני המגיד...

(הצצה מיוחדת לכך כיום אפשר לראות בסדרי עבודתו הק' של האדמו"ר מבויאן בשמחת תורה ואכמ"ל)

[עתניאל בן קנז]

פרשנות מענינת. אבל לא נראית לי כ"כ מדויקת... ואכמ"ל.

בכל אופן
א' בבעלזא מקובל שהניגונים עצמם הם עתיקים, מבית מדרשו של המגיד. וכפי שמקובל ניגונים ותיקים אלו שרו בהקפות 'מאז ומתמיד', הרבה לפני שהתקבל הניגון בבויאן.
ב' כל מי שמכיר, השמרנות הבעלזאית לא היתה מתירה לאמץ ניגון של 'פיניע חזן' להקפות.
ג - כאן - http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1271 מצוטט מחוקרי ניגון, שהניגון מקורו מחצר סדיגורה וקרילוביץ. (סדיגורה נותנת אסמכתא שהניגון עתיק, מהמגיד -- אא"כ נתעקש שבסדיגורה לקחוהו מבויאן./ קרילוביץ היה מצאצאי טשענרוביל וחתן מהר"י מבעלזא. אשר כנראה הגיע לשם או מטשערנוביל או מחותנו מבעלזא, טרם שהופיע כלל בבויאן).
גם בויקיפדיה (אם אפשר לסמוך עליהם), https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%9C%D7%94 מיוחס השיר לחצר טשערנוביל. אשר שוב מאשש את עתיקותו של הניגון, עד להמגיד.

או שהייחוס לפיניע חזן מוטעה. או שהוא אוסיף איזה עיבוד ו'קנייטש' לשיר. (מה שמסתבר, שכן מכל ניגוני ההקפות בבעלזא, ניגון זה הוא אכן ברמה מוסיקלית גבוה יותר) ולכן נקרא על שמו.

[שלמה גוטליב]

ר' עעתניאל, לגבי הפרשנות שפוט נא כרצונך.
ובפרט שלמען האמת אין לי הוכחות שהשיר שייך לפניע מעבר לשמועות הרצות.

לגבי המקור בחסידות סדיגורה, איני יודע אם אתה בקיא בתולדותיה של חסידות בויאן, אבל חסידות בויאן היא הנגזרת העיקרית של חסידות סדיגורה.
כאשר נפטר האדמו"ר הזקן מסאדיגורא בנו של הרבי מרוזין הותיר הוא אחריו שתי בנים, הגדול רבי יצחק והקטן רבי ישראל.
לאחר שנתיים בהם הם כיהנו יחדיו, עבר הבן הגדול רבי יצחק לבויאן, (כשבתמורה הוא קיבל את נשיאות ארץ ישראל, ההדלקה במירון, ובית הכנסת הגדול בעיר העתיקה ושאר בתי הכנסת בארץ)
ויחד עם רבי יצחק עברו רוב מניינה ובניינה של חסידות סדיגורה לבויאן ( הרבה גם 'ערקו' לטשורטקוב)
עם זאת עוד תקופה ארוכה אחר כך היו החסידים ובתי הכנסיות נקראים על שם חסידות האם, סדיגורה', ולכן דווקא המקור המייחס את הניגון לסדיגורה ( שלא רחוקה מבעלזא) תואם עם השמועה שהפרחת כאן.
אני רוצה להוסיף, וחשוב להוסיף, שניגוניו של פניע חזן הביו מקובלים בכל העדות בגליציה, ולא רק בבויאן. למרות שהה נחשב שם כחזן החצר הי חצרות אחרות 'קונים' ממנו ניגונים וכד'

[עתניאל בן קנז]

ר' עעתניאל, לגבי הפרשנות שפוט נא כרצונך.
ובפרט שלמען האמת אין לי הוכחות שהשיר שייך לפניע מעבר לשמועות הרצות.

לגבי המקור בחסידות סדיגורה, איני יודע אם אתה בקיא בתולדותיה של חסידות בויאן, אבל חסידות בויאן היא הנגזרת העיקרית של חסידות סדיגורה.
כאשר נפטר האדמו"ר הזקן מסאדיגורא בנו של הרבי מרוזין הותיר הוא אחריו שתי בנים, הגדול רבי יצחק והקטן רבי ישראל.
לאחר שנתיים בהם הם כיהנו יחדיו, עבר הבן הגדול רבי יצחק לבויאן, (כשבתמורה הוא קיבל את נשיאות ארץ ישראל, ההדלקה במירון, ובית הכנסת הגדול בעיר העתיקה ושאר בתי הכנסת בארץ)
ויחד עם רבי יצחק עברו רוב מניינה ובניינה של חסידות סדיגורה לבויאן ( הרבה גם 'ערקו' לטשורטקוב)
עם זאת עוד תקופה ארוכה אחר כך היו החסידים ובתי הכנסיות נקראים על שם חסידות האם, סדיגורה', ולכן דווקא המקור המייחס את הניגון לסדיגורה ( שלא רחוקה מבעלזא) תואם עם השמועה שהפרחת כאן.
אני רוצה להוסיף, וחשוב להוסיף, שניגוניו של פניע חזן הביו מקובלים בכל העדות בגליציה, ולא רק בבויאן. למרות שהה נחשב שם כחזן החצר הי חצרות אחרות 'קונים' ממנו ניגונים וכד'

א. יודע גם יודע. ובדיוק לכך התכוונתי. מכיון שסדיגורה היתה ה'אם' של בויאן. ומכיון שהניגון מיוחס לסדיגורה, הרי ההגיון אומר שהוא קדום יותר, ומגיע מרוז'ין (עוד מתקופת רוסיה - וזאת ע"פ נפוצותו גם בחצרות טשערנוביל, כפי שהבאתי. וטשערנוביל רחוקה רחוקה מבויאן...) וזה מאשש את הגירסא הבעלזאית שהניגון הוא עוד מהמגיד.

ב. כפי שציינת כל מקורותיך הם מ'שמועות שרצות'. ודומני שדי בכך להכריע, שיש עדיפות לגירסא ה'בעלזאית' שנתמכת במסורת עתיקה.

ג. חזרת כמה פעמים בתגובתיך על סדיגורה ובויאן, שאינם רחוקות מבעלזא. אכן מבחינה גיאוגרפית שניהם בגאליציה. אבל דומני שאין זה משנה כלל לעניננו. ניגון אינו נוסע בכרכרה כדי שיש צורך בקירבה פיזית לעבור ממקום למקום. בדרך כלל כאשר 'חצר חסידית' לקחה איזה ניגון מחצר אחרת אנו מחפשים את ההשפעה של החצרות זו על זו. וכל מי שמכיר את מערכת הייחסים בין חצר בעלזא, וחצר צאצאי רוז'ין, יודע שזה רחוק מאוד להתקבל על הדעת.
(אדרבה, אולי תציין איזה דבר נוסף שבעלזא 'קנתה' מבויאן או סדיגורה, בגלל הסמיכות הגיאוגרפית, שנוכל לאשש את השערתך).

[שלמה גוטליב]

ניגוניו של פניע היו ניגונים שרצו בגאליציה. הם לא בהכרח היו שייכים לבויאן.
היו לו ניגונים עממיים שהיו מושרים בכל בית גליציאי. בעיקר ניגוני שמחה עם ובלי מילים.
לא נופל לי בראש עכשיו שמותיהם. אולי בהמשך
זה אשר דברתי.

ואכן, בין בויאן/סדיגורה לבעלזא היה קשר רב ולא במונח החיובי של ההגדרה...

[משוש דורים]

ואכן, בין בויאן/סדיגורה לבעלזא היה קשר רב ולא במונח החיובי של ההגדרה...

לא הבנתי כוונתך, כי לפי הידוע, הבעלזאים אף שנטו לצד הצאנזאי, לא היו שייכים אליו בשלמות, ובוודאי לא היו פעילים בריב.

[מתפעל]

האם יש זיהוי של מישהו מהסובבים?


כמדומני שזו תמונה לא ידועה של רבי מרדכי שלמה זצ"ל

1517452.jpg (31.56 KiB) נצפה 11164 פעמים

[גלאגוזים]

העומד מאחורי האדמו"ר זצ"ל [במרכז] הוא חה"כ ר' יעקב כ"ץ ז"ל.

[מנדעל]

והעומד מאחורי האדמו"ר מצד ימין (שלנו) עם המשקפיים והזקן הוא מקורבו החסיד המפורסם רבי משה לודמיר ז"ל. כמעט בכל התמונות של הבאיאנער בביקורו השלישי בארץ הוא נראה שם.

[מנדעל]

מי שיש לו שיעלה כאן עוד תמונות של הרמ"ש מבאיאן, צורתו הקדושה אינה בנמצאת והיא משהו לא רגיל. מלאת יראה, קדושה וטהרה, א"א להתעלם מכך.

[איש גלילי]

על פיניע חזן.

[בני ברקי]

אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

אם אני מבין למה כוונתך - היינו הניגון המושר בבתי הכנסת המזרחיים לפני מנחה ער"ש.
ניגון זה מקורו מהרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל מלעלוב זי"ע על 'כל מקדש'.

ניגון של וורקא למילים כל מקדש
לא נראה לי שללעלוב יש ניגונים....