התואר מרן, באיגרות החזו"א

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' נובמבר 06, 2016 12:07 pm

האם אכן רק לג' אלו מלבד להראי"ה כתב מרן?

האם קובץ איגרות לא נמצא באוצר?

חיפשתי ולא מצאתי

: חזוא.jpg (36.55 KiB) נצפה 9041 פעמים

מחולת המחנים

החזו"א כתב גם על המהרי"ץ דושינסקיא את התואר מרן, הן באחת האגרות שנדפסה בקובץ אגרות, והן בטופס הפרוזבול שלו.

מלאעולם · הודעהעל ידי **מלאעולם** » א' נובמבר 06, 2016 1:25 pm

מפורסם מכתבו של החזון אי"ש לראי"ה קוק שבו הוא פותח בתואר "הוד כבוד מרן".

לעומקו של דבר

קמח זה נטחן לפני שבנ"י יצאו ממצרים...

מכון אלחנן

קיים בידינו מכתב בכת"י של החזו"א אל מרן הגה"ק ר' אלחנן וסרמן זצ"ל, הנפתח גם הוא בתואר "מרן".

פרנקל תאומים

דומה שיש משמעות יתירה לגדולים אשר החזו"א כינה אותם 'מרן' אף שלא בפניהם, כלומר כאשר הזכיר את שמותיהם במכתבים שהופנו לא אליהם כ"א לאחרים, למשל קוב"א א' איגרת ק"י או קוב"א ג' איגרת פ"ו (מרן הגרח"ע) וכדו',
משא"כ מכתב המופנה ישירות לאישיות פלונית בו הוא מקלסה בתואר ההולם את מעמדה הציבורי או הממלכתי אינו ראיה להערכה יוצאת מגדר הרגיל.
גדולה מזאת אמרו בספר 'מעשה איש' שהחזו"א העיד על עצמו שלעיתים הוא נצרך לנהוג כבוד ברב פלוני או אלמוני למעלה מכפי ערכו בעיניו מתוך כוונה "למושכו אליו", כלומר לנסות ע"י כך להשפיע בעקיפין על עמדותיו של אותו רב.

דרך אגב, לפני כמה שנים ראיתי במדור 'רביבים' בעיתון דת"ל מפורסם שכתב שם בנחרצות שרק שלושה גדולים הכתיר החזו"א בתואר 'מרן' ואחד מן השלושה הוא כמובן הגראי"ה קוק זצ"ל. לא התעצלתי ובעלעול מהיר באגרות מצאתי הפלא ופלא את ארבעת הגדולים הנזכרים מלבד הרב קוק (הגרח"ע, הגרא"ז, הגרי"ז, ומהרי"ץ דושינסקיא) אשר החזו"א מכנה אותם בתואר 'מרן'.
וכמדומה שגם ראיתי כנ"ל מכתב בו מזכיר את מרן הגראב"ו הי"ד בתואר זה.
וזאת עוד מבלי להזדקק לרבינו החפץ חיים ("ארץ פולין אשר הישיבות קבועות בה והחסיד החפץ חיים שליט"א שוכן בה ושאר גדוה"ת והיראה דינה כארץ ישראל ושאר מדינות כחו"ל [קוב"א א' קע"ז] ) אשר בוודאי גם הוא היה ראוי לתואר 'מרן' בפי רבינו החזו"א אע"פ שכמדומה לא הזכירו כך באגרותיו המודפסות בקוב"א.

אין לי ספק שהגראי"ה קוק היה 'גדול' בעיניו של רבינו החזו"א, אבל לענ"ד אין להתפעל מכך שבאותו מכתב (ששלח לו לקראת בואו ארצה ובו שאל לחוות דעתו בענייני תרו"מ) כינה אותו בתואר 'מרן', מפני שדומה כי הדרך ארץ והנימוסים הרבניים חייבו כך, עקב מעמדו הרשמי כרב ראשי של אר"י וכרב ואב"ד בירושלים. ואכן היות שמהרי"ץ כיהן אף הוא כרב ראשי מטעמה של אגו"י, גם כלפיו השתמש בתואר זו.

מה שבוודאי ברור מהעלעול באגרותיו הוא שגדול הדור בעיניו היה מרן הגרח"ע זי"ע, ושלדידו דעתו של זה האחרון היתה הדעה המכרעת.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' נובמבר 06, 2016 5:06 pm

מתפעל כתב:האם אכן רק לג' אלו מלבד להראי"ה כתב מרן?

האם קובץ איגרות לא נמצא באוצר?

חיפשתי ולא מצאתי

חזוא.jpg

פרנקל תאומים כתב:דרך אגב, לפני כמה שנים ראיתי במדור 'רביבים' בעיתון דת"ל מפורסם שכתב שם בנחרצות שרק שלושה גדולים הכתיר החזו"א בתואר 'מרן' ואחד מן השלושה הוא כמובן הגראי"ה קוק זצ"ל. לא התעצלתי ובעלעול מהיר באגרות מצאתי הפלא ופלא את ארבעת הגדולים הנזכרים מלבד הרב קוק (הגרח"ע, הגרא"ז, הגרי"ז, ומהרי"ץ דושינסקיא) אשר החזו"א מכנה אותם בתואר 'מרן'.

מסתבר שכל אחד משמיט מה שלא נוח לו...

את מי השמיטו בעיתון הדת"ל? את הח"ח? את רח"ע? לא נראה לי שהשמיטו גם את מהרי"ץ דושינסקי.
לא השמיטו פשוט לא ידעו.

אע"פ שהמסקנה מזה שהחזו"א התייחס לרב קוק כמו שהתייחס לר' חיים עוזר או לח"ח נראית רחוקה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' נובמבר 06, 2016 10:45 pm

לעומקו של דבר כתב:קמח זה נטחן לפני שבנ"י יצאו ממצרים...

אדרבה לעומקו,

יש כאן אשכול בענין?
תן לינק.

ולמה קובץ איגרות לא נמצא באוצר? זה משונה מאד.

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=23355&start=40

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=5981#p52426

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' נובמבר 07, 2016 11:25 am

יישר כח אוצר,

באמת מעניין היה לעבור על האיגרות ולראות באלו תוארים מכנה החזון איש את מכותביו.

האם יש איגרות לאדמו"רים גם כן?

ונתנו ידידים

מענין לענין באותו ענין, האם מאן דהו יודע מתי התחיל ההשתמשות של הכינוי 'מרן'?

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ג' נובמבר 08, 2016 2:17 am

לאחד מאלו שלהם נכתב באגרת התואר מרן, ביקש החזו"א מא' ממקורביו שיכתוב הוא מילה זו ! ללמדך שאמנם החזו"א אחז שאינו יכול לכתוב לו תואר זה, מכ"מ א"א לשלוח לו מכתב בלי שיהיה כתוב בו תואר זה.
ומעניין לעניין ראיתי פעם טיוטה של מכתב תנחומים שכתב הגרא"ז לר"מ קרליץ על פטירת החזו"א, ושם כתב מתחילה את התואר מרן כלפי החזו"א ואח"כ העביר קולמוסו עליה !

עוד יהודי · הודעהעל ידי **עוד יהודי** » ג' נובמבר 08, 2016 3:08 pm

ונתנו ידידים כתב:מענין לענין באותו ענין, האם מאן דהו יודע מתי התחיל ההשתמשות של הכינוי 'מרן'?

הריטב"א מכנה כך את רש"י

ונתנו ידידים

עוד יהודי כתב:
ונתנו ידידים כתב:מענין לענין באותו ענין, האם מאן דהו יודע מתי התחיל ההשתמשות של הכינוי 'מרן'?

הריטב"א מכנה כך את רש"י

היכן? וגם אין זה השתשמשות רחבה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' נובמבר 09, 2016 6:55 am

"לאחד מאלו שלהם נכתב באגרת התואר מרן, ביקש החזו"א מא' ממקורביו שיכתוב הוא מילה זו !".

מה המקור לזה?

כפי הנראה, לא מדובר בהגרא"י הכהן קוק שכן בתרצ"ג לא היו לו לחזון איש מקורבים שהסתובבו אצלו.

לעומקו של דבר

אגב, אנשים לא שמים על לב ש"מרן" תרגומו "אדוננו". כלומר, זהו בעצם התחליף הליטאי ל"אדמו"ר" החסידי. (שגם בעלי המוסר השתמשו בו)

מכל מקום, לפחות תחליף מוצלח. שכן למשל התואר "מרן ראש הישיבה" הוא משהו צולע וחסר קשר כאשר הוא בא לבטא את המשמעות "גדול הדור".

---

תואר מרן נמצא בסידור: למרנן ורבנן חבורתא קדישתא.

צופר הנעמתי

לעומקו של דבר כתב:אגב, אנשים לא שמים על לב ש"מרן" תרגומו "אדוננו". כלומר, זהו בעצם התחליף הליטאי ל"אדמו"ר" החסידי. (שגם בעלי המוסר השתמשו בו)

מכל מקום, לפחות תחליף מוצלח. שכן למשל התואר "מרן ראש הישיבה" הוא משהו צולע וחסר קשר כאשר הוא בא לבטא את המשמעות "גדול הדור".

---

תואר מרן נמצא בסידור: למרנן ורבנן חבורתא קדישתא.

אדמו"ר הוא לא המצאה של החסידים ולא של בעלי המוסר, הוא היה מקובל בזמנו אצל כולם (גם תלמידי הגר"א משתמשים בו). אחרי שהוא נהיה שם נרדף ל"רבי" חסידי הליטאים נאלצו לחפש להם רעיונות אחרים...
וכמובן גם "רבינו" תרגומו "אדוננו", כך שמרם ראש הישיבה לא פחות טוב מרבינו ראש הישיבה.

לעומקו של דבר

וכמובן גם "רבינו" תרגומו "אדוננו", כך שמרם ראש הישיבה לא פחות טוב מרבינו ראש הישיבה.

רבינו ראש הישיבה "מוצלח" בדיוק כמו מרן ראש הישיבה, כמ שהסברתי שתואר "מרן" יש לו מובן, אבל "ראש הישיבה" זה חסר קשר. מה רלוונטי לעניין שהוא ראש ישיבה. (בשונה מ"פוסק הדור" "שר התורה" שיש לזה משמעות ברורה)

אבל לגוף העניין רבינו זה לא אדוננו בשום תרגום. רב המשמעות שלו היא כמו "רב ותלמיד", ועל כן מורכב "אדמו"ר", מאדוננו מורינו ורבינו.

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ה' נובמבר 10, 2016 3:23 pm

מתפעל כתב:"לאחד מאלו שלהם נכתב באגרת התואר מרן, ביקש החזו"א מא' ממקורביו שיכתוב הוא מילה זו !".

מה המקור לזה?

כפי הנראה, לא מדובר בהגרא"י הכהן קוק שכן בתרצ"ג לא היו לו לחזון איש מקורבים שהסתובבו אצלו.

המקור הוא א' מבני משפחת מרן, ולא לא מדובר בראי"ה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' נובמבר 10, 2016 4:05 pm

יישר כח גבול, אם כן זהו מפיהם ולא מפי כתבם.

האם החזון איש ביאר למה ביקש זאת?

זה הרי משונה מאד.

לגבי אדמור,

לכאורה הסדר לא מדוייק, מדוע פותחים באדונינו, הרי הרב אינו באמת אדון, כל הסיבה שמתייחסים אליו כאדון, זה בגלל התורה שלימד את התלמיד, והתלמיד חש כעבד לרבו ומוכן ומזומן לשרת אותו נאמנה, וממילא הסדר הוא קודם כל מורינו או רבינו ורק אח"כ נהיה גם אדון.
ובאמת מה ההבדל בין מורינו לרבינו?

צופר הנעמתי

לעומקו של דבר כתב:
וכמובן גם "רבינו" תרגומו "אדוננו", כך שמרם ראש הישיבה לא פחות טוב מרבינו ראש הישיבה.

רבינו ראש הישיבה "מוצלח" בדיוק כמו מרן ראש הישיבה, כמ שהסברתי שתואר "מרן" יש לו מובן, אבל "ראש הישיבה" זה חסר קשר. מה רלוונטי לעניין שהוא ראש ישיבה. (בשונה מ"פוסק הדור" "שר התורה" שיש לזה משמעות ברורה)

אבל לגוף העניין רבינו זה לא אדוננו בשום תרגום. רב המשמעות שלו היא כמו "רב ותלמיד", ועל כן מורכב "אדמו"ר", מאדוננו מורינו ורבינו.

אם אתה מעונין לעקוב אחרי המשמעות ההיסטורית של המילה אז "רב" פירושו אדון, ואני מניח שאני לא צריך להפנות אותך למקורות, ומשם התגלגל למשמעות רב ותלמיד. באופן דומה "מרן" מתגלגל מהמשמעות ההיסטורית של "אדוננו" ומשמעותו היום "גדול הדור".

לעומקו של דבר

צופר הנעמתי כתב:
אם אתה מעונין לעקוב אחרי המשמעות ההיסטורית של המילה אז "רב" פירושו אדון, ואני מניח שאני לא צריך להפנות אותך למקורות, ומשם התגלגל למשמעות רב ותלמיד. באופן דומה "מרן" מתגלגל מהמשמעות ההיסטורית של "אדוננו" ומשמעותו היום "גדול הדור".

אתה צריך להפנות אותי. כלומר, באמת מעניין לשמוע.
מה שאני מכיר זה "ורב יעבוד צעיר" שם הכוונה בפשטות "גדול", וכן בארמית "רבא", לא מצאתי כעת במשמעות "אדון".

צופר הנעמתי

לעומקו של דבר כתב:
צופר הנעמתי כתב:
אם אתה מעונין לעקוב אחרי המשמעות ההיסטורית של המילה אז "רב" פירושו אדון, ואני מניח שאני לא צריך להפנות אותך למקורות, ומשם התגלגל למשמעות רב ותלמיד. באופן דומה "מרן" מתגלגל מהמשמעות ההיסטורית של "אדוננו" ומשמעותו היום "גדול הדור".

אתה צריך להפנות אותי. כלומר, באמת מעניין לשמוע.
מה שאני מכיר זה "ורב יעבוד צעיר" שם הכוונה בפשטות "גדול", וכן בארמית "רבא", לא מצאתי כעת במשמעות "אדון".

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב. עבד שמכרו רבו לקנס. מה שקנה עבד קנה רבו. להמשיך?

לעומקו של דבר

צופר הנעמתי כתב:
לעומקו של דבר כתב:
צופר הנעמתי כתב:
אם אתה מעונין לעקוב אחרי המשמעות ההיסטורית של המילה אז "רב" פירושו אדון, ואני מניח שאני לא צריך להפנות אותך למקורות, ומשם התגלגל למשמעות רב ותלמיד. באופן דומה "מרן" מתגלגל מהמשמעות ההיסטורית של "אדוננו" ומשמעותו היום "גדול הדור".

אתה צריך להפנות אותי. כלומר, באמת מעניין לשמוע.
מה שאני מכיר זה "ורב יעבוד צעיר" שם הכוונה בפשטות "גדול", וכן בארמית "רבא", לא מצאתי כעת במשמעות "אדון".

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב. עבד שמכרו רבו לקנס. מה שקנה עבד קנה רבו. להמשיך?

כן, אבל השאלה אם זה המקור או ההיפך, זו ההשאלה.
או שאלו שני מילים נפרדות ששואבות את ההשאלה מ"רב" במשמעות "גדול".

חיים ושלו'

פרנקל תאומים כתב:

אין לי ספק שהגראי"ה קוק היה 'גדול' בעיניו של רבינו החזו"א.

ואנא מסתפקנא טובא, עי' בארחות רבינו, וע"ע זכור לדוד, ואכמ"ל.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' נובמבר 13, 2016 9:55 am

כמדומה שהביאו כאן מהקדוש ר' איתם הנקין הי"ד מאמר על יחס החזו"א להראי"ה שכנראה נחלשה אהדתו עם השנים וניסה לעמוד על הסיבות.

אולי מישהו זוכר.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' נובמבר 13, 2016 10:03 am

מתפעל כתב:כמדומה שהביאו כאן מהקדוש ר' איתם הנקין הי"ד מאמר על יחס החזו"א להראי"ה שכנראה נחלשה אהדתו עם השנים וניסה לעמוד על הסיבות.

אולי מישהו זוכר.

לבקשתך,
viewtopic.php?p=52426#p52426

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' נובמבר 13, 2016 11:47 am

חזק וברוך

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' נובמבר 16, 2016 4:24 am

בענין תואר אדון לאדם, כתב בספר משך חכמה בפרשת בהעלותך בד''ה והנה, שלאחר ד''ה אדוני משה כלאם, עיי'''ש.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' נובמבר 16, 2016 5:26 am

מלאעולם כתב:מפורסם מכתבו של החזון אי"ש לראי"ה קוק שבו הוא פותח בתואר "הוד כבוד מרן".

כבר האירו שקמח הזה כבר נטחנה הדק היטב, ובמיוחד פה:
viewtopic.php?p=52433#p52433

אולם הלום ראיתי בהספר החדש 'רבינו הגדול אמרו' והוא קובץ שיחותיו וסיפורים מהגרי"ט וייס גאב"ד העדה"ח בי-ם שי"ל ע"י הרב"צ ברגמן, מביא מה ששמע הגרי"ט מרבי בן ציון ברוק ר"י נוברדהוק בענין, והנני מעתיקו ככתבו.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' נובמבר 16, 2016 7:25 am

אם כן הרי סבר שהוא מרא דאתרא דירושלים.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' נובמבר 16, 2016 8:12 am

לעומקו של דבר כתב:
צופר הנעמתי כתב:אם אתה מעונין לעקוב אחרי המשמעות ההיסטורית של המילה אז "רב" פירושו אדון, ואני מניח שאני לא צריך להפנות אותך למקורות, ומשם התגלגל למשמעות רב ותלמיד.

מה שאני מכיר זה "ורב יעבוד צעיר" שם הכוונה בפשטות "גדול", וכן בארמית "רבא", לא מצאתי כעת במשמעות "אדון".

בתרגום אכן יש מלים שונות לשתי המשמעויות.
'גדול' מתורגם 'רַבָּא' (בראשית מד, יב ועוד) וכן 'נשיא' (בראשית לד, ב) ועוד מלים של גדולה.
ואילו 'אדון' מתורגם 'רִבּוֹן' (בראשית מה, ט ועוד).

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' נובמבר 16, 2016 8:37 am

מיללער כתב:
מלאעולם כתב:מפורסם מכתבו של החזון אי"ש לראי"ה קוק שבו הוא פותח בתואר "הוד כבוד מרן".

כבר האירו שקמח הזה כבר נטחנה הדק היטב, ובמיוחד פה:
viewtopic.php?p=52433#p52433

אולם הלום ראיתי בהספר החדש 'רבינו הגדול אמרו' והוא קובץ שיחותיו וסיפורים מהגרי"ט וייס גאב"ד העדה"ח בי-ם שי"ל ע"י הרב"צ ברגמן, מביא מה ששמע הגרי"ט מרבי בן ציון ברוק ר"י נוברדהוק בענין, והנני מעתיקו ככתבו.

כאמור, כבר נטחנה לעייפה האמירה שהחזו"א לא עלה לירושלים בגלל הראי"ה. לכן, רק אזכיר שעלייתו הראשונה לירושלים, היתה כחמש שנים אחר פטירת הראי"ה, ושביקר בה כעשר פעמים (ובוודאי לא פעמיים, כפי שציין הנ"ל, ומכאן ניתן ללמוד על הדיוק בשאר העובדות בקטע הקצר הנ"ל).
ביחס לאגדה אודות הח"ח ועיירה שלא ביקר בה, כבר פרכה ידידי כאח לי, תוכ"ד כאן: viewtopic.php?p=156957#p156957

צופר הנעמתי

מעט דבש כתב:
לעומקו של דבר כתב:
צופר הנעמתי כתב:אם אתה מעונין לעקוב אחרי המשמעות ההיסטורית של המילה אז "רב" פירושו אדון, ואני מניח שאני לא צריך להפנות אותך למקורות, ומשם התגלגל למשמעות רב ותלמיד.

מה שאני מכיר זה "ורב יעבוד צעיר" שם הכוונה בפשטות "גדול", וכן בארמית "רבא", לא מצאתי כעת במשמעות "אדון".

בתרגום אכן יש מלים שונות לשתי המשמעויות.
'גדול' מתורגם 'רַבָּא' (בראשית מד, יב ועוד) וכן 'נשיא' (בראשית לד, ב) ועוד מלים של גדולה.
ואילו 'אדון' מתורגם 'רִבּוֹן' (בראשית מה, ט ועוד).

בתרגום אכן מופיע בצורה רבון (מעניין שהיא דומה לצורה "אדון). אבל בלשון חכמים, ממנה מגיע התואר "רב", משמשת המילה "רב" במשמעות של אדון ורק במשמעות זו, וזוהי גם משמעותו של התואר הנרדף "מר".

אגב, מעניין ש"רב" היה התואר הסתמי של רב, שהיה ראשון אמוראי בבל, ואילו שמואל נקרא בדר"כ שמואל סתם ובפי תלמידיו נקרא מר שמואל, וכן תלמידו נקרא מר עוקבא. פעם עלתה בדעתי ההשערה שעם ייסוד הישיבות של רב ושמואל התעורר הצורך בתואר חילופי לתואר "רבי", תלמידיו של רב כינו אותו "רב" ותלמידיו של שמואל כינו אותו מר שמואל, ואח"כ גם תלמידו כונה מר עוקבא. בפועל מה ש"תפס" בסופו של דבר היה התואר "רב", ולכן שמואל נשאר "שמואל" ורק בפי תלמידיו מכונה "מר שמואל". מה אתם אומרים על הרעיון?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' נובמבר 16, 2016 3:31 pm

לייטנר כתב:
מיללער כתב:
מלאעולם כתב:מפורסם מכתבו של החזון אי"ש לראי"ה קוק שבו הוא פותח בתואר "הוד כבוד מרן".

כבר האירו שקמח הזה כבר נטחנה הדק היטב, ובמיוחד פה:
viewtopic.php?p=52433#p52433

אולם הלום ראיתי בהספר החדש 'רבינו הגדול אמרו' והוא קובץ שיחותיו וסיפורים מהגרי"ט וייס גאב"ד העדה"ח בי-ם שי"ל ע"י הרב"צ ברגמן, מביא מה ששמע הגרי"ט מרבי בן ציון ברוק ר"י נוברדהוק בענין, והנני מעתיקו ככתבו.

כאמור, כבר נטחנה לעייפה האמירה שהחזו"א לא עלה לירושלים בגלל הראי"ה. לכן, רק אזכיר שעלייתו הראשונה לירושלים, היתה כחמש שנים אחר פטירת הראי"ה, ושביקר בה כעשר פעמים (ובוודאי לא פעמיים, כפי שציין הנ"ל, ומכאן ניתן ללמוד על הדיוק בשאר העובדות בקטע הקצר הנ"ל).
ביחס לאגדה אודות הח"ח ועיירה שלא ביקר בה, כבר פרכה ידידי כאח לי, תוכ"ד כאן: viewtopic.php?p=156957#p156957

צודק מעלתו, הבאתי את הדברים לא מפני התוכן אלא מפני המקור, האם רב"צ ברוק היה ידוע לקנאי, זאת אומרת שסיפר רק מה ששמע מאנשים ברחוב או שהיה לו מקור ממקורבי החזו"א?

השעיר החיי

כיוון שבתוארים עסקינן - אציין שאגרות רבי חיים עוזר התואר ה"נכבד" ביותר הוא "הגאון הגדול". הוא ניתן לרבנים דוגמאת ר' איסר זלמן, ר' איצלה פונוביזר, הרב קוק, הרב ראובן כץ, הרב קלצקין וכו'.
המעניין הוא שגיסו רב אלחנן וסרמן לא מקבל את "התואר" הזה. הלוא דבר הוא?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' נובמבר 20, 2016 5:49 pm

אם כותבים לפרסם, מדקדקים בתארים לפי מה שרוצים שילמדו מזה.
ואם כותבים לנמען, מדקדקים לפי מה שיאה לעיני הנמען, ולא מעבר לכך.
רבי חיים עוזר היה מספיק קרוב עם גיסו, שלא יכתוב אליו [לא מדובר בכתיבה עליו לרבים...] תארים מופלגים בין אם היה ראוי או לא.

השעיר החיי

זה לא שהוא לא כתב עליו תוארים כלל אלא רק לא את הספציפי.
וזה לא שהוא לא כתב תוארים לאנשים שהיו קרובים אליו ביותר.

הגרח"ע גם מאוד דקדק בהם. בגאונותו כי רבה שכתב אלפי או עשרות אלפי אגרות, על פני שנים, כמעט תמיד כתב את אותם נוסחים לאותם אנשים.
יש כאלה שהוא גם "שידרג" אותם בשלב מסוים. כמו הרב הילמן שעשרות אגרות היה "הגאון" ובתרצ"ג התקדם ל"הגאון הג'" מעיון רואים את הדקדוק של הגרח"ע בעניין זה.

גם התוארים לריח"ז צריך עיון.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר