משולש כתב:כבר אמרתי שאיני רוצה להסיט את נושא האשכול, אבל כיון שמאשימים אותי בבערות אז אני רוצה לציין בקיצור שתי נקודות:
א. האוניברסיטאות פעלו באירופה מאות שנים בתוך ימי הביניים. (וראה בויקיפדיה עוד רשימת חידושים טכנולוגיים מימי הבינים).
ב. המיתוסים והאמונות של המדע המודרני אינם פחות "בעריים" מהמיתוסים שהיו בימי הביניים.
אני מאוד מקווה שגם תקופת הבערות של היום תסתיים במהרה ונזכה להגיע להשכלה אמיתית ולא חילונית פנאטית.
א. כיוון שאתה מסתמך על ויקיפדיה בעניין מצ"ב ציטוט משם בעניין האוניברסיטאות:
"האוניברסיטה הוותיקה ביותר שפועלת עד היום היא אוניברסיטת אל-קרוויין
בפאס במרוקו שהוקמה בשנת 859. האוניברסיטה האסיאתית החשובה ביותר הייתה נלנדה בהודו. באוניברסיטה זו למד הפילוסוף הבודהיסט נאגארג'ונה. התקיימו מוסדות דומים בעולם המוסלמי, בעיקר בקהיר.
האוניברסיטאות האירופיות המודרניות נוסדו בימי הביניים.
במאה ה־10 הוקם בעיר סלרנו בית ספר לרפואה, במאה ה־12 הוקם בבולוניה בית ספר למשפטים שהתפתח לאוניברסיטת בולוניה, ובפריז נפתח בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה. הכנסייה זיהתה את האוניברסיטאות כמאגר של אנשים מוכשרים האמונים על פרשנות טקסטים, ואלו היו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה. רוב האוניברסיטאות התפתחו מבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות..."
בקיצור מדובר (באירופה הנוצרית) במוסדות כנסייתיים שמהם התפתחו האונ' המוכרות כיום (שלדעתך הן לא פחות נבערות!) וגם הן הוקמו בעיקר בשלהי ימי הביניים. בעניין ההמצאות והחידושים הטכנולוגיים המוזכרים בויקי (בערך ימי הביניים) ראוי לשים לב לעובדה שרובם יובאו מהמזרח (הרחוק או הקרוב, למשל הנייר) או הומצאו מוקדם יותר (למשל האצטרולב) או מאוחר יותר (למשל המראה).
ב. או שאתה ממש בור או שאתה משקר במודע בכל מקרה אין הרבה מה לעשות (למי יש זמן ללמד אותך היסטוריה ומדעים מההתחלה באופן שיטתי ומסודר?) אם כי אפשר לצטט שוב קטע קצר מהמקור הנ"ל בעניין המדע באירופה בימי הביניים:
"עם נפילתה של הקיסרות הרומית המערבית,
ברוב אירופה נוצר נתק ממצבורי הידע של העבר. אם כי באימפריה הביזאנטית עדיין היו מרכזי לימוד באלכסנדריה וקונסטנטינופול, הידע באירופה המערבית היה מרוכז במנזרים עד לפיתוחן של האוניברסיטאות במאות ה-12 וה-13. בתחילה, אוניברסיטאות אלו לימדו רק תאולוגיה, אך אישים כמו רוג'ר בייקון עודדו את לימוד המדעים גם כן. ההוראה המדעית הייתה מבוססת על עותקים מטקסטים עתיקים שנותרו באירופה המערבית, במסגרת האסכולה הידועה כסכולסטית. בתוך העולם הנוצרי הייתה תופעה מוזרה: פילוסופיה יוונית קלאסית (יחד עם אמנות רומית ויוונית, ספרות ואיקונוגרפיה דתית) דוכאה, אך עם זאת גם נשמרה.
במזרח התיכון, הפילוסופיה היוונית קיבלה תמיכה מהח'ליפות הערבית. עם התפשטותו של האסלאם במאה ה-7 וה-8, החלה תקופה של למדנות אסלאמית שנמשכה עד למאה ה-14. עולם הלמדנות הזה נעזר בכמה גורמים. השימוש בשפה אחת, ערבית, אפשרה תקשורת ללא תרגום. הגישה לטקסטים יווניים ורומאיים מהאימפריה הביזאנטית יחד עם מקורות הידע ההודיים סיפקו למלומדים האסלאמיים בסיס ידע לבנות עליו. גם החאג' – העלייה לרגל השנתית למכה – סייע לשיתוף הפעולה המדעי בכך שהביא אנשים ורעיונות יחד למקום אחד.
בגרסאות האסלאמיות של מתודה מדעית מוקדמת, היה לאתיקה תפקיד חשוב. בתקופה זו פותחו המושגים של ציטוט מסודר ממדענים אחרים וביקורת עמיתים על המחקר. מחקרים קודמים ברפואה, אסטרונומיה ומתמטיקה הביאו לפיתוחה של האלכימיה. במתמטיקה, המלומד הפרסי אבו ג'עפר מחמד אל ח'ואריזמי העניק את שמו למה שהיום קרוי אלגוריתם; המילה אלגברה הגיעה מ"אל-ג'אבר", תחילת הכותרת של אחד מספריו. המתמטיקאי הסביאני אל-בטאני (850–929) תרם לאסטרונומיה ולמתמטיקה, והמלומד הפרסי אל ראזי לכימיה. את פירות המחקרים האלה אפשר לראות בפלדה הדמשקאית ובסוללה הבגדדית. האלכימיה הערבית העניקה השראה לרוג'ר בייקון, ומאוחר יותר לאייזק ניוטון. באסטרונומיה, אל-בטאני שיפר את המדידות של היפרכוס, שנשמר בתרגום לערבית כ"אלמגסט". אל-בטאני גם שיפר את דיוק המדידה של הנטייה של ציר כדור הארץ".
בנוסף יש לזכור שגם הידע המדעי שכן היה (למשל במזרח) היה מבוסס בעיקר על הידע היווני וכד' (שהתבסס בעיקר על תצפיות והיקשים) ולא בהכרח על מתודות מדעיות מסודרות המגובות בניסויים וכד' (ע"ש).