פורום אוצר החכמה

היום הוא יומה של פרדס חנה.

40 שנה לפטירת רב העיר הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל.

אביהם של הגאון המובהק רבי שמעון משה זצ"ל, מראשי ישיבת קול תורה ובעל 'משאת המלך'. ויבלחט"א הגאון רבי יוסף שליט"א, ר"מ בישיבת תפארת ציון. חותנו של הגאון הגדול רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין שליט"א, ראש ישיבת פוניבז'.

4 שנים לפטירת ראש המדרשיה במקום, הרב יהושע יגל ז"ל בעל נתיבות יהושע.

מהי מקור מחצבת משפחת דיסקין הנ"ל, האם יש איזה שהוא קשר עתיק למשפחתו של השרף ר' יהושע לייב זי"ע?

דבר ברור אין בזה. טוענים שכן יש קשר, רחוק כמובן.
ראה כאן בתולדות שכתב על אביו הג"ר משה שמעון דיסקין, שם מכנה את הגרי"ל "פאר המשפחה".

עוד רבנים בפרדס חנה:
הג"ר רפאל צבי יהודה מלצר, בנו של הגרא"ז זצ"ל.
הוא פתח שם גם ישיבה שנקראת "ישיבת קלעצק", כיהן שם כר"מ איזה תקופה הגרא"מ שך זצ"ל.
רצ"י עבר אח"כ עם ישיבתו לכהן כרב ברחובות (במקום חותנו ר' צבי שטיינמן זצ"ל שכיהן לפניו). הישיבה הפכה לישיבת הסדר, ונקראת כיום "ישיבת הדרום".

הגאון הנפלא ר' יעקב חיים לוין זצ"ל, בנו של ר' אריה לוין.

איני זוכר כרגע את סדר הרבנים, יבואו אחרים וישלימו.

גם הגרמ"צ ברגמן שליט"א כיהן תקופה בישיבת הדרום.

צ"ל: רבי חיים יעקב לוין בעל 'חיל המלך' על הרמב"ם.

ראיתי (בספר 'יהדות ליטא') שהוסיפו לרב לוין גם את התואר 'ד"ר'.
למישהו יש ידיעה על כך?

הרבה יש להאריך על דמות מיוחדת זו של ר' חיים יעקב לווין, בעל חיל המלך וחיל המקדש, גאון מיוחד שיעדוהו בבחרותו לראותו כאחד מגדולי הדור, אך מסיבות שונות לא האיר אורו למרחקים.

בבחרותו למד רח"י בקמניץ אצל ר' ברוך בער, אחרי שאביו שלחו לשם משום מעשה שהיה: בצעירותו למד ר' אריה לווין אצל רב"ב בהלוסק, ומחמת חבר רע, עזב ר' אריה את הישיבה, הדבר היסב עוגמ"נ לרב"ב, ור' אריה דאג להפיס דעתו לאחר שנים, כאשר שלח אליו לקמניץ את בנו העילוי ר' חיים יעקב. רב"ב חשק בו לחתן אך הדבר לא יצא לפועל מטעם מסוים, וידוע ליודעים דבר צחות שאמר רב"ב בעקבות סירובו של רח"י, אף הרב מבריסק רצה בו עבור בתו (שנשאה לימים לגרי"מ פיינשטיין) אך בעקבות חולי שתקפו בעת ההיא, חשש הגרי"ז להביא את השידוך לגמר.

בעקבות קשיים קיומים נדד לארה"ב שם ישב בג'ורג'י סיטי על מקומו של רח"י בלוך בעל דברי חיב"ה ומקודם מרבני ליטא ולטביה. ר' חיים יעקב ניחון היה במידות תרומיות מורשה מאביו הדגול, כך למשל כל ימי אלמנת הרב הקודם לא ישב על מקומו – מקום הרב, אלא קבע את מקומו בצד אחר, שלא לצער את האלמנה.

אך אין המדובר רק בויתור על מקום מכובד יותר בבית הכנסת: לימים כאשר שב לארץ, הוצעו לו משרות רבנות כבודות, ביניהם ירושלים. מולו עמד ר' בצלאל ז'ולטי שזכה לתמיכה רבנית רחבה, אך היה למורת רוח למפלגות החילוניות והמזרחי. מפלגות אלו הציעו את הרבנות לר' חיים יעקב, שלו רק היה נעתר היה זוכה בהם על מגש של כסף, אלא שהוא השתמט ולא נענה להצעה. [עד שהעמידו מול הרב ז'ולטי מועמד מגוחך, שאף על היותו ת"ח במידה מסוימת, לא התקרב לגדלותו התורנית של ר' בצלאל, ואצ"ל לאישיותו המרשימה] וכל ימיו לא גילה טעמו. לימים בעת רצון, 'תבע' ממנו מקורבו, בן פרדס חנה הגאון רש"ח דומב שליט"א, (ממנו שמעתי גם הסיפור הקודם) לספר לו על נימוקיו, והוא נעתר בתנאי שלא יספר על כך בחייו: ר' חיים יעקב סיפר שבילדותו היה חולף ליד בית האלמנה ז'ולטי, שגידלה במסירות נפש את בניה, ר' בצלאל, ר' מיכל ור' יוסף. אביו ר' אריה אמר לו פעם תטפס למעלה בלילה ותראה את האלמנה הענייה תופרת גרביים לאור נרות כדי שבניה יוכלו ללמוד במנוחה ובשלוות הנפש. נענה ר' חיים יעקב ואמר, זכתה האלמנה לראות את צלקע שלה עולה לגדולה, ואני חיים יעקב שראיתיה עת שנתנה את נשמת אפה עבור לימוד בניה, אמנע ממנה תענוג זה ?!

מכל הרבניות שהוצעו לו, בחר ר' חיים יעקב להענות לבקשת הגרי"ז דיסקין למלא את מקומו ברבנות פרדס חנה, היה זה כאשר זקן הרב דיסקין וחפץ לעבור להתגורר לצד בניו ומשפחתו בבני ברק. שם בפרדס חנה ישב ר' חיים יעקב באין מפריע, והתעלס באהבת תורתו משוש נפשו עד יומו האחרון.

[לרגל ארבעים שנה לפטירת הגרי"ז דיסקין, נערך כינוס משפחתי של כל צאצאיו, ביוזמת חתנו הגאון ר' גרשון אידלשטיין]
[דראל, האם תוכל לתת מר"מ בספר? , אגב מי שיתכן שהיה לו תואר הוא ר' יהשוע זעליג דיסקין, ראה שו"ת לבוש מרדכי סי' ב]

איש_ספר כתב: אף הרב מבריסק רצה בו עבור בתו (שנשאה לימים לגרי"מ פיינשטיין) אך בעקבות חולי שתקפו בעת ההיא, חשש הגרי"ז להביא את השידוך לגמר.

ידוע על קשר משפחתי בין ר' אריה לוין להגרי"ז. האם משהו יכול לפרט? "בור הגולה" לטיפולך!

בשביל זה א"צ לרשכבה"ג כמו בור הגולה: יש להם אב אחד זקן: הגאון הנודע למשגב, ר' ליבלה קובנער.

מכיון שרבינו איש ספר שליט"א קיצר כדרכו, הנני לבאר דבריו שנאמרו ברמיזה.

להגאון ר' אריה ליב שפירא אב"ד קובנה המכונה "ר' לייבלה קאוונער", היו כמה בנים. בנו הגדול היה ר' (יצחק) מנחם זונדל. הוא נפטר בצעירותו והשאיר אחריו את בנו ר' חיים יעקב. ר' חיים יעקב כיהן כמו"ץ בקובנה, אח"כ עלה לירושלים ושימש בה כדיין ומו"ץ, כמו שיראה המעיין את חתימתו בהרבה כרוזים וכדו' מאותה תקופה. בנו היה ר' דוד שפירא ששימש ג"כ כמו"ץ בקובנה. שתי בנותיו של ר' דוד עלו לארץ עם זקנם, האחת נישאה להג"ר אריה לוין זצ"ל, השניה להג"ר צבי פסח פראנק זצ"ל.

בן אחר של ר' חיים יעקב היה ר' משולם זלמן, ובתו נישאה להג"ר מרדכי דוד לוין בעל "דרכי דוד". בתו של רמ"ד נישאה לר' משה פינקל, בנו של הגרא"י, ואביו של הג"ר אליהו ברוך זצ"ל. אחד מבניו של ר' מרדכי דוד, ר' משולם זלמן, נפטר לאחרונה.

הקשר של הגרי"ז להנ"ל מובן מאליו, נכדו של ר' רפאל שפירא מוואלאזין.

והנה איזה תמונות.

ר' חיים יעקב שפירא ראב"ד בירושלים:

ר' משולם זלמן שפירא:


וזו אשת רח"י שפירא. בת הר"ר בן ציון. מי הוא אביה?

אביה הוא ר' בן ציון זק.

זה אילן אבות של מרדכי דוד לוין. לא כללתי את כל הדורות מקוצר היריעה.

.

טעיתי במה שכתבתי 'במידה מסוימת' משום שאיני מכירו מספיק (אלא מתוך ספריו), אך האמן לי שלא נקבתי בשמו, רק כדי לא לשימו ללעג וקלס. ולא משום כל סיבה אחרת.

צריך לזכור שמלבד הפער התורני הגדול ביניהם, הרי שאותו רב היה באותה עת בן ארבעים ושלוש, לעומת הרב זולטי שהיה מבוגר ממנו בכ15 שנים כך שמועמדותו היתה מגוחכת בכל קנה מדה.

[אם אנחנו מדברים על אותו רב ואם הבחירות היו בשנת תשל"ב, הרב שכנגד היה בן 37 בערך, אבל כמובן שלא זה הענין].

כמדומני שהבחירות היו בתשל"ח

וראה כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... S&page=104

איש ספר אתה אינך מגיע לכופיתא דחמרא של אותו מועמד מגאוני הדור שליט"א ובטח ובטח לא לגדלות ליראת שמיים ולקדושה של מי שהעמיד אותו כמועמד.
אם היית זוכה[ודרושה לזה זכות הנפש וטהרה] היית חש בספריו את ענוותנותו הגדולה ואת החתירה רק לאמיתה של תורה.
אם היית מעיין בספריו בעין קצת יותר טובה היית מתפעל מהיכולת הנדירה שמתגלית בספר לקלוע ישר ומהר ללב העניין להבין היטב מהו שורש כל דין מה מידת התאמתו למקרה הנדון ולהכריע בהחלטיות. ממש בחינת אמור לחכמה אחותי את שזה המדד האמיתי לגדלות בתורה למי שרוצה להיות נאמן לחז"ל.
אם היית יודע על גדולת אחד המסכימים לספריו,[שהלך מעימנו ביום טוב ראשון של סוכות תשס"ח] המושגים המחמירים שלו וההקפדה בהגדרת גדלות בתורה [אני עוד זוכר את המשפטים המדויקים שלו מה זה גדול בתורה ,ואת הלהט הפנימי שבהם הם נאמרו] והיית גם מעיין היטב בהסכמתו היית מבין היטב מי הוא אותו מועמד.
תעיין גם בעוד הסכמה לספר מגאון אחר שהלך מעימנו בקיץ האחרון ותשווה להסכמות אחרות שלו ותיווכח שאין עוד הסכמות כאלה שהוא כתב.
לא היית מעז להתבטא ככה על תלמידי חכמים פחותים בהרבה ממנו בהתמדתם שקיעותם בתורה ושליטתם בכל מקצועות התורה אם רק היו מהמקום והזרם הנכון בעיניך.[ אני יוכל להוכיח לך איך כמה תלמידי חכמים בגילו של אותו מועמד זוכים ממך בלי שום ספק ליחס מכבד מאוד אף על פי שעם כל הכבוד לגדלותם הראויה להערכה אין הם בדרגתו]
אם היית יודע שכבוד הגרי"ש אלישיב לאחר שבחן אותו כמה שנים לפני שהיה מועמד לרבנות ירושלים כתב עליו שהנ"ל ראוי לכהן בבית הדין הגדול,רק תזכור מי היו אז חברי בית הדין, לא היית כותב ככה.
ידוע לך היטב שבקרב חוגים מסוימים המועמד נחשב לאחד מגדולי התורה שבדור עברה בך פעם המחשבה שעם כל הכבוד לשיקול הדעת שלך יש שמץ של סיכוי שיש משהו בזה. נראה לי שלא כי אם כן לא היית כזה פזיז להתבטא כך. אתה לא חושב שקצת גאווה נזרקה בך אתה לא חושב שזלזלנות יתר יש כאן?
לסיום אני רק רוצה להודיעך נאמנה שכואב לי מאוד לכתוב את הדברים האלו על אדם ששותף למפעל זיכוי הרבים העצום שנקרא אוצר החכמה

את אשר קלקלתי אתקן: אינני מכיר את הגאון וכו' ר' דב ליאור שליט"א, לכן אין ערך לדברי בנושא זה, ואני מצטער על בזיון ת"ח שעלה מדברי וכן על עוגמת הנפש שהסבו הדברים למכיריו ומעריציו. יה"ר שלא אחטא עוד.

נוטר הכרמים כתב:40 שנה לפטירת רב העיר הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל.

אביהם של הגאון המובהק רבי שמעון משה זצ"ל, מראשי ישיבת קול תורה ובעל 'משאת המלך'. ויבלחט"א הגאון רבי יוסף שליט"א, ר"מ בישיבת תפארת ציון. חותנו של הגאון הגדול רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין שליט"א, ראש ישיבת פוניבז'.

הבה ואשוב לעיקר האשכול:
יש לציין את אחותו של ר' יהושע זליג הרבנית גלוסקין אשת הצדיק ר' נפתלי זצ"ל מב"ב.
דומני שהיו להם בן ובת, הבן ר' משה חיים משגיח דישיבת חמד לצעירים, הבת הגב' ציטרון אשת הרב נחמיה שליט"א.

בור הגולה כתב:מכיון שרבינו איש ספר שליט"א קיצר כדרכו, הנני לבאר דבריו שנאמרו ברמיזה.

להגאון ר' אריה ליב שפירא אב"ד קובנה המכונה "ר' לייבלה קאוונער", היו כמה בנים. בנו הגדול היה ר' (יצחק) מנחם זונדל. הוא נפטר בצעירותו והשאיר אחריו את בנו ר' חיים יעקב. ר' חיים יעקב כיהן כמו"ץ בקובנה, אח"כ עלה לירושלים ושימש בה כדיין ומו"ץ, כמו שיראה המעיין את חתימתו בהרבה כרוזים וכדו' מאותה תקופה. בנו היה ר' דוד שפירא ששימש ג"כ כמו"ץ בקובנה. שתי בנותיו של ר' דוד עלו לארץ עם זקנם, האחת נישאה להג"ר אריה לוין זצ"ל, השניה להג"ר צבי פסח פראנק זצ"ל.

האם יש למישהו ידיעה מי היתה זוגתו של ר' דוד שפירא הנ"ל? (היינו חמותם של ר' אריה לוין ור' צבי פסח פראנק.)

בספר יהדות ליטא ח"ג עמ' 60 בערכו של ר' אריה לוין הוזכר כי "בנו הבכור הוא הרב ד"ר חיים-יעקב לוין".

בהקשר למה שנכתב קודם אודות יחוס הדרכי דוד ור' אריה לוין - צורף קובץ ובו אילו יוחסין, ומשם נראה שחתנו של ר' משולם יעקב היה ר' אברהם צבי רשגולסקי. אעיר את הכותב לבדוק אם אין בידו טעות, כי שם זה הוא שמו של אבי רז"ד ראשגולין שהיה דודו של הדרכי דוד, ופרטים עליו ראה בחוברת משפחתית שהוצאה אודות רבי דב כהן [מ'וילכו שניהם יחדיו'], והנני מצרף ממנה 3 עמודים.

בור הגולה כתב:והנה איזה תמונות.

הקרדיט של התמונות שייך להניק 'כתבים', שעוסק בחקר ותיעוד ייחוסי משפחתו, ועורך אילן צאצאים של ר' לייבל'ה קאוונער. מי שיש לו ידיעות בענין, שיצור אתו קשר.

ברוך בואך איש היה.

בקובץ שהעלה כתבים, יש מעט אי הבנה, ובעיה בגרפיקה, אכן ר' אברהם צבי רושגולסקי, היה חותנו של ר' משולם זלמן שפירא, ולא חתנו. ור' משולם זלמן היה חותן ר' מרדכי דוד לוין.

איש היה כתב:בהקשר למה שנכתב קודם אודות יחוס הדרכי דוד ור' אריה לוין - צורף קובץ ובו אילו יוחסין, ומשם נראה שחתנו של ר' משולם יעקב היה ר' אברהם צבי רשגולסקי. אעיר את הכותב לבדוק אם אין בידו טעות, כי שם זה הוא שמו של אבי רז"ד ראשגולין שהיה דודו של הדרכי דוד, ופרטים עליו ראה בחוברת משפחתית שהוצאה אודות רבי דב כהן [מ'וילכו שניהם יחדיו'], והנני מצרף ממנה 3 עמודים.

כנראה לא הבנת את האילן (שהוא אכן קצת קשה הבנה), ברור שרא"צ ראשגולין היה חותנו של ר' משולם זלמן.

והנה מצבת אשתו בהר הזיתים (קרדיט שוב ל'כתבים').

אזכור נוסף של ר' זלמן דוב רשגולין, מצאתי כאן.

אני מצטער על הטעות האופטית שנוצרה באילן הקודם, עקב כך שהשתמשתי באילן "שעון חול", שהתברר כיוצר בלבול.
הנה לכם קובץ מחודש.

אגב, ראיתי בספר הגיוני לב, כי היה עוד בן לאברהם צבי ושמו היה משה יהודה פרייס, והוא נפטר בטבת תרפ"ו, לא כתוב שם את היום המדויק, ולפי הבנתי הוא נפטר בירושלים, אך זה לא וודאי עדיין.

בברכה

כתבים כתב:אגב, ראיתי בספר הגיוני לב, כי היה עוד בן לאברהם צבי ושמו היה משה יהודה פרייס, והוא נפטר בטבת תרפ"ו, לא כתוב שם את היום המדויק, ולפי הבנתי הוא נפטר בירושלים, אך זה לא וודאי עדיין.

ר' זלמן דוב ראשגולין נולד לאביו ר' אברהם צבי בשנת תרכ"ו, נשא את מרת רישל אוספיץ (מצאתי באנגלית Rishel Uspitz לא יודע אם דיוקתי בהתרגום וכן בת מי היתה), היגר לארה"ב בשנת תרפ"ד ונתקבל כרב בקהילת 'אגודת אחים - אנשי חסד' בניו-ברייטאן, ניו-יארק (על אי סטאטן-אילנד) נפטר שם בשנת תש"ד, ראה פה (דף 32 מדפי הפד"פ)
http://www.ajcarchives.org/AJC_DATA/Fil ... ndices.pdf

בנו היה 'הלל בבלי' (שנזכר לעיל כנכדו של ר' אברהם צבי ולא התברר איפה) הלל היה משורר וסופר וחתם שמו ראשגולסקי, ראשגולין, בבלי ולפעמים בשם פרייס כשם דודו הנ"ל,
עליו בקצרה:
http://library.osu.edu/projects/hebrew- ... /01117.php
ובאנגלית באריכות:
http://books.google.com/books?id=ezhLoq ... &q&f=false

תולדות כתב:אביה הוא ר' בן ציון זק.

הזכרתני נשכחות, וייש"כ.
ר' בן ציון היה בנו של ר' ישראל זק, בנו של ר' משולם זלמן זק אב"ד פאקראי וחתן ר' אבא סולובייצ'יק.
ר' אבא סולובייצ'יק היה עשיר ונכבד, והוא בנה את ביהכנ"ס הראשון בסלבודקה, כמובא בס' "לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה" באורך. וראה בשער ס' "בני לוי" לנכדו ר' ירוחם לוין.
ושם בסוף הספר כותב: "עוד נמצא ת"י הסכמה מכבוד מו"ר שא"ב [=שאר בשרי] גאון הדור מעוז ומגדל נודע בשערים הר"ר הגאון ר' יוסף בער ב"ר יצחק זאב הלוי בעהמ"ח ספרי בית הלוי ונשאר אתי בכתובים".
והיינו כי אחיו של ר' אבא סולובייציק היה ר' משה אב"ד קובנה, אבי ר' יוסף חתן הגר"ח מוואלאזין, זקנו של הביה"ל.

וא"כ יש כאן עוד קשר בין צאצאי ר' חיים יעקב שפירא להגרי"ז...

נוטר הכרמים כתב:היום הוא יומה של פרדס חנה.

4 שנים לפטירת ראש המדרשיה במקום, הרב יהושע יגל ז"ל בעל נתיבות יהושע.

יאמר לשבחו של הרה"ג הנ"ל שלא הסכין לקרוא למוסדו 'ישיבה' כדי שלא לערבב את התחומין בין הקודש לחול. ומסיבה זו ביכר שלא להראות במראה החיצוני כראש ישיבה, יש אומרים ע"פ דעת החזו"א שהיה מדורשי עצתו. על פיו גם הביא רמי"ם משובחים מעולם הישיבות כמו הגאון ר' אפרים קייבער (בורודיאנסקי) והגאון רבי שמחה קפלן מצפת.

נוטר הכרמים כתב:

נוטר הכרמים כתב:היום הוא יומה של פרדס חנה.

4 שנים לפטירת ראש המדרשיה במקום, הרב יהושע יגל ז"ל בעל נתיבות יהושע.

יאמר לשבחו של הרה"ג הנ"ל שלא הסכין לקרוא למוסדו 'ישיבה' כדי שלא לערבב את התחומין בין הקודש לחול. ומסיבה זו ביכר שלא להראות במראה החיצוני כראש ישיבה, יש אומרים ע"פ דעת החזו"א שהיה מדורשי עצתו. על פיו גם הביא רמי"ם משובחים מעולם הישיבות כמו הגאון ר' אפרים קייבער (בורודיאנסקי) והגאון רבי שמחה קפלן מצפת.

שמעתי ממקור נאמן שלפני שפתח המדרשייה התייעץ עם החזו"א, והוא הסכים בתנאי שלא יקרא לה ישיבה. (איני זוכר אם גם הגילוח היה ע"פ החזו"א).

בנוגע לרי"ז דיסקין יש לציין כי היה מתגורר תקופה ארוכה בת"א. בניו למדו בישיבת 'תומכי תמימים' חב"ד דשם אצל המשפיע הידוע ר' חיים שאול ברוק זצ"ל, ישנו מכתב מהגרי"ז אליו בו הוא כותב כי נפשם של בניו קשורה בו.

אגב, בנוגע לשאלתי הראשונה, אם ישנו קשר משפחתי לר' יהושע לייב?

כנראה שכן, כך נמצאתי למד ממה שנכתב על אחד מעסקני הדת בת"א ר' אהרן ב"ר יהושע זליג דיסקין יליד שומיאץ', שכנראה היה קרוב משפחתו, וקרבתו למהריל"ד היא דרך ר' לייב חסיד זקנם המשותף.

מסתמא כוונתך להנכתב בס' בית הקברות הישן בתל אביב, על רבי אהרן דיסקין. אבל לא כתוב שם שהם נכדי ר' לייב חסיד מסלונים, שאז הקורבה היא קרובה מאד, כי ר' ליב היה אבי אביו של המהריל"ד, אלא כתוב רק שזקנו היה שאר בשרו של ר' לייב.
אביו של ר' אהרן דנן, ר' יהושע זעליג, היה אחי ר' שמעון משה מלחוביץ בעל "מדרש שמעוני", שהוא אביו של ר' יהושע זעליג מפרדס חנה.
אביו של ר' שמעון משה, היה ג"כ ר' יהושע זעליג, ונצטרך לומר שנולד הבן ר' יהושע זעליג (אביו של ר' אהרן הנ"ל) אחר פטירת אביו. אבל כנראה שיש שם איזה טעות, או אי הבנה, כי בסו"ס מדרש שמעוני כתוב שר' שמעון משה נולד לאביו ר' יהושע זעליג מזווג שני, והוא בנו יחידו מאשתו זו, ושאר בניו נולדו מזווג ראשון, וא"כ לא יתכן שאחיו היה ג"כ ר' יהושע זעליג. וכנראה משהו לא מובן שם, וצ"ב אצל בני המשפחה.

על כל זאת ועוד, כבר הארכתי בבלוג שלי, לפני הרבה זמן.
http://toladot.blogspot.com/2009/06/blog-post_27.html

מכיון שהאשכול הסתעף והתענף כדרכה של תורה וטרם קבלתי מענה לשאלתי אשוב ואשאל:
האם יש למישהו מגדולי החכמים הבקיאים ידיעה אודות זוגתו של ר' דוד שפירא חותנם של הרצ"פ פראנק ור"א לוין.
אודה לכם על עיונכם.

היא ובעלה נפטרו בקובנה, ורק שתי בנותיהם עלו לארץ עם זקנם, ולכן כפי הנראה אין מידע עליה.

תולדות כתב:על כל זאת ועוד, כבר הארכתי בבלוג שלי, לפני הרבה זמן.
http://toladot.blogspot.com/2009/06/blog-post_27.html

עיינתי שם, ואכן הרבה יותר ממה שכתבתי כאן, כתוב שם.
הערה אחת: מה שכתבת "האדמו"ר ר' מאיר אלתר הלוי שפירא, מצאצאי ר"פ מקוריץ". אתה בטוח שהיה לוי? הרי ר"פ קוריץ ונכדיו אינם לויים.

בר אוריין תנינא כתב:מכיון שהאשכול הסתעף והתענף כדרכה של תורה וטרם קבלתי מענה לשאלתי אשוב ואשאל:
האם יש למישהו מגדולי החכמים הבקיאים ידיעה אודות זוגתו של ר' דוד שפירא חותנם של הרצ"פ פראנק ור"א לוין.
אודה לכם על עיונכם.

ואם כבר נסתעף יסתעף עוד, מענין לענין שלא באותו ענין ממש, למי יש פרטים על ר' אלי' דוד שטמפר חתנו של הגרצ"פ פראנק, שכיהן מקודם כרב במעמפיס, טנסי בארה"ב ובשנת תרצ"ב נתקבל כרב בעיר עקרון, אהיו?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=35

בור הגולה,
צדקת בהערתךך, אולם מה אעשה, וכמעט בכל מקום [חוץ ממדרש שמעוני] שהזכירו את שמו, הוסיפו שהוא לוי, כנראה שלא היה בן אחר בן לר' פנחס.

מיללער,
ר' אליהו דוד, היה בנו של ר' שלמה יצחק שטמפפר, ראש העיר הראשון של פתח תקווה, בן ר' יהושע שטמפפר שהיה ממיסדי העיר.
הוא כיהן באמריקה גם באיזו ישיבה.
ונפטר ביום ה' תשרי תשכ"ג, ומנוחתו בבית החיים סגולה בפתח תקוה.

אחותו של ר' אליהו דוד, נישאה לר' שמואל תנחום פרנק, בנו של הרצ"פ.

לכל הכותבים על ר' דוד שפירא ומטה, (אני לא יודע לעשות "ציטוט".

אני אכן חקרתי ובררתי אצל הרבה מהצאצאים ואף אחד לא יודע להגיד מי היא אשת ר' דוד שפירא. וזה מוזר ומסתורי.
ראיתי כי מישהו כתב כי ר' דוד עלה עם שני בנותיו, ובכן זה לא נכון, כי בנותיו או לפחות רק בתו פרנק עלתה עם סביה הרב חיים יעקב. וגם ששחכתם את הבן שלמה יצחק אביו של שמואל שפירא מברסלב, וכן היו עוד ילדים שלא עלו והם: שמואל אהרון, יהודה ועוד בת.
אגב אני שמעתי כי ר' דוד שפירא נישא פעמיים.

אליהו דוד שטמפפר נפטר בלוס אנג'לס בתשכ"ג, הוא היה הבן של שלמה יצחק ואסתר ייטל, (שלמה יצחק זה גם שמו של אחי חמיו, צירוף מקרים). היו לו שני בנים יהושע ויהודה, וגם ם נולדו בירושלים, וכנראה היגרו לארה"ב יחד עם אביהם.
גם אחותו אכן נישאה למשפחת פרנק כמצויין לעיל.
אחותו שושנה נפטרה בירושלים בכ' תשרי תשי"א.