מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוגוסט 02, 2011 12:56 am

זקן ששכח כתב:
תיקו כתב:לענין מקורות מספרי חסידות, הזכירו כבר שגם רבו עשה כן עם תורת הרב קוק, כיון שחלק גדול מתורתו לא מקבל, וגם הגר"מ לא מקבל חלק גדול מתורת החסידות כמובן, ולכן גם מה שמקבל לא מזכיר בשמם. [כמו שלא מזכיר, וגם רבו הרב דסלר לא הזכיר, את חכמי אוה"ע שקיבל מדבריהם].

קשה לי להתאפק במקום שיש בו השוואה מגעילה שכזו. סליחה מעם הקוראים, אבל מצוות מחאה היא. סבורני עם כל הכבוד שנשוא האשכול לא היה נותן ידו להשוואות ממין זה.


ידידי לא הבנתי כ"כ דבריך

אתה מוחה לכבודו של הגרמ"ש שליט"א
של הראי"ה זצ"ל (להבדבחל"ח)
של תורת החסידות
או של הרב דסלר?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוגוסט 02, 2011 1:04 am

הרב דרדקי
ייש"כ גדול!!!
כבר עכשיו קראתי בחטף המאמר האחרון שקראת לו עניין חודש אדר והדברים נפלאים
ועל אף שאני עצמי כתבתי לעיל שלא להעלות מאמר שלם אלא קובץ כדי שלא יוארך האשכול
מכל מקום אבקשך להעלות הדברים בהרחבה לתועלת הרבים
כיון שהם ממש בעניין חודש אב ומעניינא דיומא של היום

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' אוגוסט 02, 2011 1:06 am

היא שיחתי כתב:


ידידי לא הבנתי כ"כ דבריך

אתה מוחה לכבודו של הגרמ"ש שליט"א
של הראי"ה זצ"ל (להבדבחל"ח)
של תורת החסידות
או של הרב דסלר?[/quote]

של חכמי אוה"ע.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוגוסט 02, 2011 1:12 am

זקן ששכח כתב:
היא שיחתי כתב:


ידידי לא הבנתי כ"כ דבריך

אתה מוחה לכבודו של הגרמ"ש שליט"א
של הראי"ה זצ"ל (להבדבחל"ח)
של תורת החסידות
או של הרב דסלר?


של חכמי אוה"ע.[/quote]


אם כבר...
שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן עה

כבוד התורה אינו ככבוד שאר חכמות

ובזה מיושבים דברי מו"ר הגאון מהר"ם פיינשטיין ז"ל בס' קול רם עה"ת פ' קרח שכתב דכבוד התורה אינו כבוד מצד גדלות האדם וחכמתו, שמי שחכם בחכמות אחרות אף לאמיתתן אין ענין לכבדו אף שמברכין עליו שחלק מחכמתו לבו"ד, דחכמת התורה הוא להבין איך הוא האמת, כדתנן אם לקיים דברי חכמים חכם גדול אתה ואם לסתור לא נחשב לחכם ולא נקבל ממנו, ומעכ"ת תמה עליו מגמ' מכות כמה טיפשאי הני אינשי דקמו מפני ס"ת ולא קמו מפני גברא רבה.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי בור הגולה » ג' אוגוסט 02, 2011 1:19 am

ישבב הסופר כתב:משום מה לא הוזכר כאן עדיין שהגר"מ שפירא שליט"א שימש פרק זמן חשוב כמשגיח בישיבת בית בנימין בסמפורד במדינת קונקטיקוט - בנשיאות ראש הישיבה הג"ר אליהו שמחה שוסטאל שליט"א.

לא משגיח, אלא ראש ישיבה שמסר את השיעוריים יומיים, לצד רה"י הגרא"ש שוסטל שליט"א, שאומר רק שיעורים כלליים. זה היה באלול תשל"ו כשנתייסדה הישיבה ע"י הרה"ג ר' דוד הערש מאייער זצ"ל. הגר"מ שפירא שהה אז בארה"ב עקב מחלת בתו. אחרי כשנתיים חזר לאר"י, ועל מקומו נתמנה הגאון ר' מאיר הרשקוביץ שליט"א, שעדיין מכהן שם כר"י לאוי"ט.

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי דרדקי » ג' אוגוסט 02, 2011 1:55 am

מ ווו.jpg
בצעירותו
מ ווו.jpg (94.2 KiB) נצפה 14079 פעמים

מ אא.jpg
מ אא.jpg (5.23 KiB) נצפה 14079 פעמים
מ א.PNG
מ א.PNG (132.8 KiB) נצפה 14079 פעמים
מ דד.JPG
מ דד.JPG (190.02 KiB) נצפה 14079 פעמים
מ גג.jpg
מ גג.jpg (18.64 KiB) נצפה 14079 פעמים

חלק מהתמונות באדיבות בור הגולה.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוגוסט 02, 2011 2:43 pm

האם היה או יש לר' משה קשר למקובלים הספרדים?
מהיכן למד את קבלת האר"י? (ד"א שמעתי שקורא לו "הרב")
תלמידו הרב בורנשטיין כותב על עצמו שלמד אצל הרב יעקב הילל הרבה שנים

בן אליהו
הודעות: 1015
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי בן אליהו » ג' אוגוסט 02, 2011 9:48 pm

האם הגאון שליט"א מלמד מהר"ל על הסדר ? האם יש דרך להשיג הקלטות של השיעורים במהר"ל ?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוגוסט 02, 2011 9:50 pm

בן אליהו כתב:האם הגאון שליט"א מלמד מהר"ל על הסדר ? האם יש דרך להשיג הקלטות של השיעורים במהר"ל ?

תבדוק מה יש בקול הלשון (יש להם אתר)

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי דרדקי » ג' אוגוסט 02, 2011 9:54 pm

ממש לא. בקול הלשון יש רק את השיעורים של יום חמישי הנמסרים בבית הכנסת משכן משה ברמת שלמה בירושליים בשעה שמונה.

קלטות משיעוריו הסגורים אמורים שלא להיות מועברים בלא רשותו, וכלל זה נשמר די בקפדנות.

שיעוריו הידועים עוסקים באבות, עקרי האמונה, משלי, פרק חלק ופרק הרואה. כל אחד מהם היא סדרה בת שנים רבות. בחלק מדובר גם בקרוב לעשרים שנה.

נטורי קרתא
הודעות: 200
הצטרף: ד' יולי 27, 2011 12:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי נטורי קרתא » ב' אוגוסט 08, 2011 12:04 am

עדיין לא הזכירו כאן את תלמידו הרב אהוד רקובסקי (אביצדק) מחבר "דעת תפילה" ו"דעת שבת" שדולה ומביא מתורת רבו לאחרים.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 08, 2011 12:11 am

נטורי קרתא כתב:עדיין לא הזכירו כאן את תלמידו הרב אהוד רקובסקי (אביצדק) מחבר "דעת תפילה" ו"דעת שבת" שדולה ומביא מתורת רבו לאחרים.

ובל נשכח את מאמרו המפורסם על וידוי הנדפס בישורון (איזה?)

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 08, 2011 12:12 am

דרדקי ברוח הימים האלו

איכה אנו מחכים לשיעור האחרון לכל הפחות

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי דרדקי » ב' אוגוסט 08, 2011 12:13 am

השבוע לא היה שיעור...
אני יחפש אם יש לי משהו ישן. בל"נ.

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי דרדקי » ב' אוגוסט 08, 2011 10:01 am

משהו לבינתיים. לא ערוך. אבל מובן הרעיון.
ע .pdf
בין המצרים תש''ע
(58.79 KiB) הורד 700 פעמים

ירושלמי
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 9:58 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי ירושלמי » ג' אוגוסט 09, 2011 10:05 pm

אמש (ליל צום ת"ב, יתהפך עלינו לשמחה אכי"ר) שאלני אחד אם שיעורו של ר' משה בליל ת"ב עדיין קיים? בזכרוני שהיה כזה שיעור, שמשך אליו מאות בני תורה בליל הצום.

====================================================================
[ולהעיר (הן על שיעורו של רמ"ש, והן על שאר השיעורים בדרוש הנמסרים בליל ת"ב) מדברי המ"ב הל' ת"ב, שאף דהותר הלימוד בדברים הרעים ובסוגיות החורבן, מ"מ כל שהוא בדרך פלפול ודרוש הרי אסור הוא כשאר דברי תורה. ובשלמא השיעורים הנמסרים בקול בכי וכד', וענינם לעורר הלבבות לשוב בתשובה הנה ודאי שראויים הם, אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת. ואף אם בתוצאתם מביאים הם לידי הרהורי תשובה, מ"מ בפשטות משמע מהמ"ב שכל שיש הנאה בשמיעתן הרי הם אסורים, וכל מה שהתירו לימוד תורה בת"ב הוא בדברים המביאים לעצב ותשובה, אך אם העצב (??) בא באמצעות שיעור מופלא וגאוני, לכאו' אין לו מקום להיתר.
כ"ז כתבתי כהערה ושאלה בהסתמך על ד' המ"ב, לא ח"ו כביקורת על הני גדולי תורה ומחשבה שנהגו כן, ואדרבה אשמח ליישוב הענין.
מ"ב תקנ"ד סק"ד:
וכעין זה כתב גם כן הט"ז, דאפילו במקום דמותר ללמוד, היינו שילמוד בפשוטן של דברים, אבל לא דרך פלפול. ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור, מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו:
ושם סק"ה:
ומהאי טעמא אסור ללמוד איזה דרוש או קושיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים, מפני ששמחה היא לו].
נערך לאחרונה על ידי ירושלמי ב ג' אוגוסט 09, 2011 10:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' אוגוסט 09, 2011 10:24 pm

ירושלמי כתב:אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת

אולי הוא למד זאת מהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, שהשיעור הכי ''מרתק'' שלו היה בת"ב אחה"צ.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי יתר10 » ג' אוגוסט 09, 2011 11:52 pm

ירושלמי כתב:אמש (ליל צום ת"ב, יתהפך עלינו לשמחה אכי"ר) שאלני אחד אם שיעורו של ר' משה בליל ת"ב עדיין קיים? בזכרוני שהיה כזה שיעור, שמשך אליו מאות בני תורה בליל הצום.

====================================================================
[ולהעיר (הן על שיעורו של רמ"ש, והן על שאר השיעורים בדרוש הנמסרים בליל ת"ב) מדברי המ"ב הל' ת"ב, שאף דהותר הלימוד בדברים הרעים ובסוגיות החורבן, מ"מ כל שהוא בדרך פלפול ודרוש הרי אסור הוא כשאר דברי תורה. ובשלמא השיעורים הנמסרים בקול בכי וכד', וענינם לעורר הלבבות לשוב בתשובה הנה ודאי שראויים הם, אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת. ואף אם בתוצאתם מביאים הם לידי הרהורי תשובה, מ"מ בפשטות משמע מהמ"ב שכל שיש הנאה בשמיעתן הרי הם אסורים, וכל מה שהתירו לימוד תורה בת"ב הוא בדברים המביאים לעצב ותשובה, אך אם העצב (??) בא באמצעות שיעור מופלא וגאוני, לכאו' אין לו מקום להיתר.
כ"ז כתבתי כהערה ושאלה בהסתמך על ד' המ"ב, לא ח"ו כביקורת על הני גדולי תורה ומחשבה שנהגו כן, ואדרבה אשמח ליישוב הענין.
מ"ב תקנ"ד סק"ד:
וכעין זה כתב גם כן הט"ז, דאפילו במקום דמותר ללמוד, היינו שילמוד בפשוטן של דברים, אבל לא דרך פלפול. ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור, מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו:
ושם סק"ה:
ומהאי טעמא אסור ללמוד איזה דרוש או קושיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים, מפני ששמחה היא לו].

החילוק פשוט, הפוסקים הנ"ל דיברו על דרוש ופלפול, אכן שיעורו של הגרמ"ש עוסק בהגדרת הדברים לעומקן, והייתי קורא לזה עומק הפשט, ואין הכי נמי שגם להבין דבר לעומקו השכל מתענג עליו, אבל מאידך גיסא יש ויש סוגים ומינים שונים בדעות בנ"א יש כאלו שיתעוררו לבכי ומספד על ידי החכמות והמקוננות ומגידים שונים, ויש שדרך התחברותם לענין החורבן הוא דוקא על ידי הבנת הדברים והגדרתם כנכון,

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי דרדקי » ד' אוגוסט 10, 2011 12:07 am

ירושלמי כתב:אמש (ליל צום ת"ב, יתהפך עלינו לשמחה אכי"ר) שאלני אחד אם שיעורו של ר' משה בליל ת"ב עדיין קיים? בזכרוני שהיה כזה שיעור, שמשך אליו מאות בני תורה בליל הצום.

עדיין קיים בהיכל ישיבת הר"ן ברמות.
אכן, מושך המונים החפצים בדעת.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי בור הגולה » ד' אוגוסט 10, 2011 12:44 am

יתר10 כתב:ויש שדרך התחברותם לענין החורבן

מה זה??
(סליחה על ההפרעה ברצף האשכול).

ירושלמי
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 9:58 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי ירושלמי » ד' אוגוסט 10, 2011 4:24 pm

יתר10 כתב:
ירושלמי כתב:[ולהעיר (הן על שיעורו של רמ"ש, והן על שאר השיעורים בדרוש הנמסרים בליל ת"ב) מדברי המ"ב הל' ת"ב, שאף דהותר הלימוד בדברים הרעים ובסוגיות החורבן, מ"מ כל שהוא בדרך פלפול ודרוש הרי אסור הוא כשאר דברי תורה. ובשלמא השיעורים הנמסרים בקול בכי וכד', וענינם לעורר הלבבות לשוב בתשובה הנה ודאי שראויים הם, אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת. [/b]].

החילוק פשוט, הפוסקים הנ"ל דיברו על דרוש ופלפול, אכן שיעורו של הגרמ"ש עוסק בהגדרת הדברים לעומקן, והייתי קורא לזה עומק הפשט, ואין הכי נמי שגם להבין דבר לעומקו השכל מתענג עליו, אבל מאידך גיסא יש ויש סוגים ומינים שונים בדעות בנ"א יש כאלו שיתעוררו לבכי ומספד על ידי החכמות והמקוננות ומגידים שונים, ויש שדרך התחברותם לענין החורבן הוא דוקא על ידי הבנת הדברים והגדרתם כנכון,


במחילה, כלום גזה"כ היא "דרוש ופלפול" ותו לא? ואם מישהו יגיד שיעור בחרוזים גם נתיר כי זה לא בדיק "דרוש ופלפול"? אם גם לשיטתך "השכל מתענג עליו", שוב הרי זה בכלל האיסור "מפני ששמחה היא לו", כל' המ"ב, ומה לי אם זה מחמת דרוש או עומק פשט. והוא אשר טענתי לעיל, כי גם אם ילחשך אדם שהא מתעורר לבכי ע"י שיעור מקורי ב"מחשבה", מ"מ לא מצאנו לזה היתר, וכל שסו"ס השיעור מביא לידי עונג שכלי הרי זה בכלל איסור לימוד ת"ת בת"ב.

ואודות ה'התחברות לחורבן', = "אינני יודע לזה מקור בחז"ל" [לשון מרן הגריש"א שליט"א בתשובתו לאדמו"ר מקאליב שביקש לתקן אמירת ק"ש אחר התפילה, בכדי "להתייחד עם הקדושים"].

בן המחבר
הודעות: 113
הצטרף: ו' אוגוסט 05, 2011 3:19 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי בן המחבר » ד' אוגוסט 10, 2011 5:56 pm

ירושלמי כתב:במחילה, כלום גזה"כ היא "דרוש ופלפול" ותו לא? ואם מישהו יגיד שיעור בחרוזים גם נתיר כי זה לא בדיק "דרוש ופלפול"? אם גם לשיטתך "השכל מתענג עליו", שוב הרי זה בכלל האיסור "מפני ששמחה היא לו", כל' המ"ב, ומה לי אם זה מחמת דרוש או עומק פשט. והוא אשר טענתי לעיל, כי גם אם ילחשך אדם שהא מתעורר לבכי ע"י שיעור מקורי ב"מחשבה", מ"מ לא מצאנו לזה היתר, וכל שסו"ס השיעור מביא לידי עונג שכלי הרי זה בכלל איסור לימוד ת"ת בת"ב.

ואודות ה'התחברות לחורבן', = "אינני יודע לזה מקור בחז"ל" [לשון מרן הגריש"א שליט"א בתשובתו לאדמו"ר מקאליב שביקש לתקן אמירת ק"ש אחר התפילה, בכדי "להתייחד עם הקדושים"].


במחילה, מהיכי תיתי להמציא איסורים מחודשים שאין להם מקור בחז"ל?
לשון המשנ"ב: "ומה"ט אסור ללמוד איזה דרוש או קשיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים מפני ששמחה היא לו". ראשית כל יש לשים לב שפלפול לא נאסר.
האיסור "ללמוד איזה דרוש" הוא מפני שההתענגות עליו היא מרובה מאוד, מחמת השנינות והחריפות היתירה בקשירת נימה בנימה. וממה שהתירו חז"ל ללמוד בדברים הרעים, על אף שלא ימלט שאדם יהנה מעצם הלימוד ומעצם ההבנה, שכל הבנה גוררת אחריה הנאה, נלמד כי אין לנו לדחוק איסורים נוספים. ולא יתכן שהכוונה ללימוד בלא הבנה כלל (שמלבד דעת שו"ע הגר"ז אין מקום לומר שזה נקרא לימוד). ומעתה, מאי נפק"מ בין לימוד בהבנה רגילה לבין לימוד מעמיק בהבנה מעמיקה? והלוא הקינות עצמם מלאים חן ויופי בחרוזים נפלאים ובהמצאת מלים מחודשות וברמיזת פסוקים וכהנה וכהנה, ומדוע לא נאסור את אמירתם מחמת ההנאה שבדבר?

ירושלמי
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 9:58 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי ירושלמי » ה' אוגוסט 11, 2011 12:38 am

בן המחבר כתב:ראשית כל יש לשים לב שפלפול לא נאסר.

הא לך לשון המ"ב:
דאפילו במקום דמותר ללמוד, היינו שילמוד בפשוטן של דברים, אבל לא דרך פלפול.


בן המחבר כתב:האיסור "ללמוד איזה דרוש" הוא מפני שההתענגות עליו היא מרובה מאוד, מחמת השנינות והחריפות היתירה בקשירת נימה בנימה

הא מנא לך. והא לך לשון המ"ב שוב:
"ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור, מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו"; "מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו".
"שמחה" ותו לא. לא התענגות מרובה, לא שנינות וחריפות וקשירות כאלו ואחרות.


בן המחבר כתב:וממה שהתירו חז"ל ללמוד בדברים הרעים, על אף שלא ימלט שאדם יהנה מעצם הלימוד ומעצם ההבנה, שכל הבנה גוררת אחריה הנאה, נלמד כי אין לנו לדחוק איסורים נוספים

הרי לכן בדיוק שיער לנו הח"ח, ועשה גבול לאמור עד כאן תחום תלמוד תורה:
"היינו שילמוד בפשוטן של דברים, אבל לא דרך פלפול"; "אסור ללמוד איזה דרוש או קושיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים".
ועתה יבוא כל אחד ויבחן, אם השיעורים הנ"ל הנמסרים עונים על קריטוריון של 'פשוטן של דברים', או שהם קרובים יותר ל'דרוש, קושיא או תירוץ'.


ודי לי בזה, שלא אראה ח"ו כפוסע על ראשי עם קודש.

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי שיבר » ב' אוגוסט 29, 2011 2:14 am

שיבר כתב: שמעתי מיהודי אחד שלמד בחברותא עם האדמו"ר מאמשינוב רבי מאיר'ל זצ"ל, וקנה ממנו הרבה. כשנפטר הרבי, בשנת תשל"ו, נשא עליו מספד בישיבת תפרח (שם כנראה שימש כמשגיח באותה עת) והפליג עליו בהפלגות גדולות. שאלתיו, למה לא ידוע הקשר שלו עמו ואם כדבריך שקנה ממנו הרבה היה צריך שימלט ממנו משהו בשמו. השיב לי: הוא מצניע את זה מאותה סיבה שהרב הוטנר העלים כי את יסודות תורתו קנה מהרב קוק זצ"ל.


ראיתי פה (http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 27&hilite=)
שהגר"מ כן מביא בשמו. וצ"ע מה כוונתו של המחבר "ושמחתי לשמוע".

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 29, 2011 2:31 am

בספר למה ואיך יהודים מצליחים שכתב הרב נחמיה רוטנברג
מביא בשם הגרמ"ש אותו הוא מכנה אחד מגדולי הפילוסופים של היהדות (או משהו בסיגנון) שטעם הדבר שיהדות נקבעת על פי האם (ולא בהיעדר ידיעה אלא אף כשידעינן בבירור שאב יהודי הוא) הוא משום שלאב חסר בהגדרתו היהודית! שהרי זקוק הוא לברית מילה

ואישתמיטתיה להאי גאון דברי הגר"ח בחידושיו על איסורי ביאה
שלפי דבריו שם נראה דיהדות לעולם נקבעת מכח האב ורק אם האם גויה אזי מעי שפחה כמעי חמור עי' קידו' סח. ושוב אין לו חייס לאביו היהודי אבל כשהאם יהודיה שפיר יש חייס ולהכי הבן יהודי מכח אביו וכבכל דבר שאזלינן בתר אב בייחוס
ובזה כתב הגר"ח שלכך גוי ולויה הוולד לוי פסול שאין לו חייס לאביו דעבד אין לו חייס דזרמת סוסים זרמתם (יבמות צז:?) ולהכי אף האם יכולה להנחיל לוויה לבנה! דנוצר הוא רק ממנה

חכם הרזים
הודעות: 122
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2011 8:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי חכם הרזים » א' דצמבר 04, 2011 6:14 pm

עשוי לנחת כתב:
ירושלמי כתב:אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת

אולי הוא למד זאת מהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, שהשיעור הכי ''מרתק'' שלו היה בת"ב אחה"צ.



וכבר אמרו ע"ז חכמי ב"ב היכי דמי פורים שחל בת"ב שיעורו הנ"ל של הגרמ"מ

חצקל
הודעות: 112
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:01 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי חצקל » ב' דצמבר 05, 2011 3:13 pm

חכם הרזים כתב:
עשוי לנחת כתב:
ירושלמי כתב:אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת

אולי הוא למד זאת מהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, שהשיעור הכי ''מרתק'' שלו היה בת"ב אחה"צ.



וכבר אמרו ע"ז חכמי ב"ב היכי דמי פורים שחל בת"ב שיעורו הנ"ל של הגרמ"מ

כבר שנים רבות שאני וכמה מידידי לא מפספסים את השיעור בליל ת"ב, בעבר שאלתי חכ"א שאני מרגיש בשיעור עונג מיוחד של "שיעור כללי" אמיתי בעניין החורבן, והאם מותר לשמוע, הוא אמר שכדאי לכתוב את השיעור רק למחרת כי עיקר ההנאה [שלי] היא בסיכום הדברים היטב וזה יותר נחשב עיון.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי למאי_נמ? » א' מרץ 10, 2013 6:12 pm

ירושלמי כתב:[ולהעיר (הן על שיעורו של רמ"ש, והן על שאר השיעורים בדרוש הנמסרים בליל ת"ב) מדברי המ"ב הל' ת"ב, שאף דהותר הלימוד בדברים הרעים ובסוגיות החורבן, מ"מ כל שהוא בדרך פלפול ודרוש הרי אסור הוא כשאר דברי תורה. ובשלמא השיעורים הנמסרים בקול בכי וכד', ועניינם לעורר הלבבות לשוב בתשובה הנה ודאי שראויים הם, אך שיעורים הנמסרים בחכמה, כמערכות פלפול בעומק, אשר הכל נהנים לשומעם, יל"ע מי התיר להם זאת. ואף אם בתוצאתם מביאים הם לידי הרהורי תשובה, מ"מ בפשטות משמע מהמ"ב (תקנ"ז סק"ד) שכל שיש הנאה בשמיעתן הרי הם אסורים, וכל מה שהתירו לימוד תורה בת"ב הוא בדברים המביאים לעצב ותשובה, אך אם העצב (??) בא באמצעות שיעור מופלא וגאוני, לכאו' אין לו מקום להיתר.

עי' בפסקי תשובות שם ועוד מלקטים, שבשם החזו"א והגרי"ז מביאים שחלקו ע"ד המ"ב הנ"ל.

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי מ.ל. » ו' אפריל 01, 2016 2:06 am

יש אפשרות לקבל באמייל את השיעורים שלו כתובים?

(שמעתי היום שיעור בקול הלשון, ותפעם רוחי. הייתכן שנפספס שיעורים כאלו?)

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אפריל 01, 2016 4:18 am

ישיבת 'פתחי עולם' מפיצים את השיעור של יום חמישי.

להצטרפות לרשימת התפוצה, יש לשלוח שם מלא לדוא"ל Office@olam.org.il

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי תוכן » ו' אפריל 01, 2016 10:46 am

היא שיחתי כתב:ח. יש לו תלמיד הרב בורנשטיין שהוציא שערי אורה עם ביאור וכן משנת חסידים עם ביאור ודומני שנתן הסכמה, אינני יודע עם יש עוד ספרי קבלה עם הסכמותיו


את השערי אורה פירש כפי קבלת האר"י ודומה שהחטיא את המטרה, כי לא מחשבת בעל השערי אורה מחשבת האר"י.

פרי יצחק
הודעות: 111
הצטרף: ו' נובמבר 02, 2012 11:25 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי פרי יצחק » ו' אפריל 01, 2016 2:04 pm

העירו כאן כמה על דיבורו האיטי של הגר"מ שליט"א במהלך השיעורים, וחכ"א אף טען הדבר נובע מהקושי לרדת אל העם ולברר מחשבותיו.
אמו"ר שליט"א הינו אחד מתלמידיו הראשונים של הגר"מ שליט"א ומסתופף בצילו עד היום, ואמר לי כמה פעמים שאינו מסוגל לשמוע את הגר"מ בשיעורים הפתוחים לקהל הרחב שבו הוא מטעים את דיבורו ועושה אתנחתות לדבריו, בשיעורים הסגורים הוא מדבר במהירות גבוהה בהרבה ומעמיס תוכן רחב וגדול בהרבה. אמו"ר אמר לי על השיעורים הפתוחים "זה לא ר' משה!".
אז כפיה"נ צריך למצוא טעם אחר להאטת הדיבור...

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי אריך » ב' אפריל 18, 2016 10:27 pm

עשוי לנחת כתב:השערי אורה המפורסם זה של הרב בורנשטיין, כמו ספרו משנת חסידים, שהם ספרים מאירי עיניים ממש [והוציא גם משנת המועדים, אך לא פירוש על ספר קדמון]
כנראה שיש שערי אורה של הרב בקר שהוציא עפ"י שיעורי הגרמ"ש, אם אפשר להראות לנו הכריכה וחלק מהספר.
והכל בא על מקומו בשלום.


דוקא לא בא. הרב בקר הוציא שערי אורה מוגה ע"פ כת"י ודפו"ר, ללא שום קשר לשיעורי הגרמ"ש וכיו"ב [ובתור תלמיד קיבל הסכמה]. הרוצים ללמוד "שערי אורה" נטו משתמשים בספר זה. אין שם הערות והארות זולת הבאת מקבילות מזוהר ומקובלי דורו. השערי אורה של הרב בורנשטיין מלא וגדוש בהערות וביאורים, ואילו הטקסט של השע"א הוא העתקה מהדפוסים הרגילים, למיטב ידיעתי.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

בקשו רחמים על הגר"מ שפירא לרפו"ש

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' נובמבר 02, 2016 4:11 pm

הגיע במייל

רבינו שליט"א נכנס כעת לניתוח לא צפוי
מבקשים מהציבור להרבות בתפילה לרפואת רבינו "משה בן רחל" לרפו"ש במהרה בתושח"י.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

בקשו רחמים על הגר"מ שפירא לרפו"ש

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' נובמבר 02, 2016 8:21 pm

הערב בשעה 9:30 נתכנס כולנו ליד שריד בית מקדשינו להעתיר בתפילה לרפואת מורנו הגאון הגדול רבי משה בן רחל שפירא שליט"א בתוחש"י

והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים

נא להודיע לכל מי שבאפשרותו להגיע

שנשמע ונתבשר בשורות טובות

שומר הגחלת
הודעות: 70
הצטרף: ג' ינואר 28, 2014 7:36 pm

הגאון ר משה שפירא

הודעהעל ידי שומר הגחלת » ה' נובמבר 03, 2016 2:12 am

באמתחת אי מי מהמסתופפים הכא ידיעה או כמה בדבר מצבו הרפואי?
הוא עבר במהלך היום (ד', א חשון) ניתוח ראש עקב דימום חמור בראשו, ובשעות הערב חלה החמרה במצבו.
היודע מתבקש לשתף
"לקיים בנו חכמי ישראל....שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות" אכי''ר.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי נשר » ה' נובמבר 03, 2016 3:18 pm

שומר הגחלת כתב:באמתחת אי מי מהמסתופפים הכא ידיעה או כמה בדבר מצבו הרפואי?
הוא עבר במהלך היום (ד', א חשון) ניתוח ראש עקב דימום חמור בראשו, ובשעות הערב חלה החמרה במצבו.
היודע מתבקש לשתף
"לקיים בנו חכמי ישראל....שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות" אכי''ר.


להלן המידע לשעה זו.

הגאון שליט"א נותח. הוא עדיין מורדם נכון לשעה זו ועוד לא העירוהו. הניתוח הצליח. יש להמשיך ולהתפלל כמובן.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי אריך » ו' נובמבר 04, 2016 9:32 am

באשר למצבו של מו"ר הגרמ"ש: הבנתי שבנוגע לאירוע הנקודתי שהיה ביום ד' היתה הצלחה, אבל המצב הכללי מאד לא פשוט.

לרפואתו, אבקש להעתיק כאן זיקוקין דנורא ששמעתי מפיו בפרשת נח (שיעורי משלי תש"ע).

הקדמה קצרה: אפשר לקרוא את הדברים בביקורתיות ולפלפל בהם כדרך לימוד שמעתתא, ולדקדק ולהקשות על דבריו ועל ההכרחים וכו', אך אפשר וכדאי לקרוא את הדברים בדרך של לימוד אגדה שאינו בדרך קושיא ותירוץ (הקדמת עלי שור ח"ב בשם מהר"ל), אלא לשמוע את הדברים להרהר בהם ולתת להם לשקוע.

{הרקע של הדברים הוא הפסוק במשלי "הולך רכיל וכו'", והביא דברי הזוהר שהולך רכיל הוא כ'חיזרא במיא' כלו' כגזיר עץ שמתטלטל על פני המים}

איתא בזוהר ר"פ נח: ר' חייא פתח ועמך כולם צדיקים וגו' זכאין אינון ישראל דידעין ארחות התורה… בגין דנטרין קיימא דעלמא אתקיים… ר"א פתח "אלה [תולדות נח]" בכל אתר פסל את הראשונות.
פירוש, פסל הראשונים (בסוף הפרשה הקודמת) מלהיות "תולדות נח". הראשונים שנמחו לא היו 'תולדות', לא היו ההמשך של הבריאה. דור המבול לא "נענש", אלא הקב"ה התחרט על הבריאה. החזירה למצב של יום שני. רמב"ן אומר ב' אלפים תוהו כנגד ב' ימים של הבריאה שהיתה מים ומים. תחילת הצורה היתה ביום שלישי (אדה"ר דידן הוא אאע"ה). להחזיר העולם לתוהו ובוהו הוא כמו אהדרינהו לכבשונות.
אשתי, ביתי. בית = קבע. אישות צריכה להיות בקביעות, אם לא כן יש לזה שם אחר. מה ירך בסתר… לא ישנה לתלמידיו בשוק, ע"ש במו"ק. א"א ללמוד סתם ברחוב. בגמ' בשבת איתא בכל מקום מותר להרהר חוץ ממבואות המטונפים. מה קמ"ל "בכל מקום מותר", אלא דלהרהר בד"ת צריך 'מקום'. מלאו קיא צואה בלי מקום, מבטל מעלת המקום (מהר"ל). מבואות המטונפים אינם מקום, ואין הפי' שיש איזה פגיעה בד"ת שם.
איכא בקדמונים שהמילה מקום זה שם הויה בהכפלת אות בעצמה. היינו שהמציאות מתפשטת. הויה – עצם המציאות, וההכפלה היא ההתפשטות. לא נברא העולם אלא לפר"ו שנא' לא תוהו בראה.
הקב"ה ברא העולם באותיות, וצריך היה לדעת איזה אות תצא ראשונה שכל הבאות אחריהן תהיינה המשך. ובחר באות בי"ת, הראב"ע הבין כי מילת ברכה מתחילה באות בי"ת ולכן מציע עוד מילים שאינן כ"כ ברכות. והמהר"ל מדבר עמו קשות שלא הבין ד' חז"ל. המילה ברכה היא שפע ותוספת יתר, לעשות מהחיי שעה חיי עולם. נתן לנו כל השרשים שמהם הכל יכול להתברך בלי גבול. הבריאה נבראה כדי שאנחנו נקח אותה ונהפוך אותה לברכה – המעבר מאחד לריבוי (שנים) זהו שורש הברכה. לא נברא העולם אלא לפ"ו פי' שאנו נביא את הברכה ונהפוך החיי שעה לחיי עולם. את השמים והארץ - כל הבריאה בנויה על משפיע ומקבל. שמים – משפיע, ארץ – מקבל. לא נברא העולם אלא לפ"ו, סוד זכר ונקבה. שמים וארץ – חמה ולבנה – זכר ונקבה. שאלה מטרוניתא מה עושה הקב"ה וכו' מזווג זיווגים, פי' כל כוחות ההשפעה מחבר אל כוחות הקבלה הנכונים.
החיבור האמיתי של משפיע ומקבל חייב לחול במקום שנקרא בית, אחרת ההשפעות נמשכות בדרך מקרה. ויפגע ב"מקום", מקום סתמא – וירא את המקום – זה מקום שנשקי שמיא וארעא, שער השמים. ההשלמה של מה שנקרא מקום הוא שזה השלמה של משהו מקום ריק אינו מקום "אין לך מקום שאין לו דבר"… מפני מה מכנים שמו ית' מקום, הוא נקרא מקום כי הוא מקומו של עולם כלומר מתחבר אל העולם.

כשאומרים ויכולו – שבת סהדותא איקרי. תוס' בחגיגה – ג' מעידים זע"ז, ישראל ושבת והקב"ה. מביא עדות פי' מביא את המעשה לבי"ד, מביא את ה'שעת מעשה'.
בויכולו כתוב אני עד שהקב"ה ברא את העולם ז"א הדבר הזה (של ויכולו) קורה לי. פונה אלי ונותן לי את המנוחה. רצה במנוחתנו אנו פונים אל ה' כאיש ואשה.
בלקוטי תורה לאר"י איתא עה"פ את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם ר"ת אשתך אהוב. רמז לחיבור בין החתן הגדול והכלה הגדולה. וגם בעולם הקטן שלנו אנו מצרפים עצמנו למציאות הגדולה.
רצה במנוחתנו כמו 'מצאנה אשה מנוחה בית אישה'. החיבור של בית. המציאות שנקראת דיבור, סוף דבר דיבור מלשון ראוה מדברת (הגר"א מביא זאת הרבה). דיבור זה צירוף וחיבור בין שנים. איזהו חכם הלומד מכל אדם, כל דיבור צריך לעשות בו מקום לקלוט את זה ולעשות מזה פירות. כביכול בו"ע מדבר אלי בכל דבר, זה הלימוד האמתי.
מישהו שהדיבור שלו בבחינת מהלך (-הולך רכיל) שׂם עצמו חוץ לתכנית הבריאה. צריך להיות בית, מקבל אמיתי שכל ההשפעות עושות בו פירות. תולדות נח, כשיש 'נח' יש תולדות. העולם היה חסר מנוחה, פי' נקבע הכל קבוע ונמצא במקום. הדיבורים של הולך רכיל, שם נמצא החסרון.
איש האדמה – בעלא דמטרוניתא (אדמה – מלכות העושה פירות). ביום השלישי יקוו המים, הכין תבל לעדתו, ובמבול כולם נשאר בלי מקום.
ארון הברית אינו תופס מקום, הכניס את כל ישראל בין ב' בדי ארון, גם התיבה החזיקה מועט את המרובה. גם תיבת נח – התיבה עצמה התקיימה בלי מקום, ושם היה מקום לכל הצורת אדם.
הולך רכיל זה מי שאינו נוח, אינו קבע, בן בית.

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ו' נובמבר 04, 2016 12:15 pm

אם יכול לעלות קבצים על פרשיות השבוע אודה לך.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא שליט"א

הודעהעל ידי מוישי » ה' נובמבר 10, 2016 1:55 pm

ספר תורה שרוי בצער
היום יום חמישי ט מר חשוון לפרשת לך לך תשע״ז נתכנס כולנו לזעוק להתפלל ולהתחנן לרפואתו השלימה במהרה של מורנו הגאון רבי משה בן רחל שפירא שליט״א
התפילה תתקיים במקום הקבוע לשיעורו השבועי של מורנו שליט״א בבית הכנסת משכן משה רחוב הרב מאיר חדש 12 שכונת רמה שלמה ירושלים בשעה 20:15 בערב
והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים
נא להביא ספרי תהילים׳


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: יהודה בן יעקב ו־ 137 אורחים