פורום אוצר החכמה

אשמח לקבל מידע על "ר' יעקב גרויסבוים" האמור (במקור מוסמך ביותר) להתייחס אל בית הרב אבל אין בידי שום פרט נוסף.

צאצאי בנו רבי יוסף
viewtopic.php?f=19&t=4469&p=69774&hilit=%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D#p69774

שמחתי לראות באיחור כי קיים אשכול אודות צאצאי זקני מרן רבינו חיים זיע"א, אשר אני זוכה ללמוד את תורתו בהלכה ועוד חזון למועד.
בהקשר לנושא האשכול, כתבתי שני מאמרים בנושא ושניהם נמצאים במרחבי אוצר החכמה. אחד בסוף קונטרס עוד ינובון משפחת הלפרין. והשני בעלון 'עץ חיים'.
לצערי אין לי כמעט אפשרות להגיב בפורום זה וגם כעת עלי לקצר.
יש"כ גדול.

בור הגולה כתב:אגב, כהמשך לעיקר האשכול, ראוי להזכיר את הרה"ג ר' חיים מאיר נח לעווין זצ"ל מהרבנים החשובים בווילנא, שהיה חתן הג"ר אליעזר יצחק פריד.

ר' חיים מאיר נח היה בן דודו של ר' יהושע העשיל. אביו של רחמ"נ, היה ר' שמשון, והוא היה אחיו של ר' אלי' זאב. ראו כאן או כאן.

אביו של רבי חיים מאיר נח היה ר' שמשון רפאל לעווין, על יחוס המשפחה ראה בהקדמת ספר "שמן ששון" לרבי בנימין דוד לעווין אב"ד קאלנא ב"ר שמשון רפאל הנ"ל.

אח נוסף היה ר' משה מנחם לעווין אב"ד שירענצק וראצאנסק, נפטר ונטמן בווארשא בשנת תרל"ט, הנה תמונת מצבתו:
http://cemetery.jewish.org.pl/id_108138/info/

עוד על רבי בנימין דוד לוין מקולנה
viewtopic.php?f=7&t=2026&p=13762&hilit=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F#p13762

שיף כתב:עוד על רבי בנימין דוד לוין מקולנה
viewtopic.php?f=7&t=2026&p=13762&hilit=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F#p13762

תודה

חפשתי ב'משפחת סופרים' למה האשכול הנ"ל נמצא ב'מטפחת'?

כדאי תמיד לחפש בכל האשכולות
עיין גם כאן [לתעלומה נקרא אור] viewtopic.php?f=25&t=21322&p=209993&hilit=%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F#p209753

והאם יש קשר לרבי נח חיים הלוי לעוין מקוברין המוזכר כאן viewtopic.php?f=19&t=7107

מצורף מכתב של העונג יו״ט לנצי״ב בעניין הסכסוך עם הרב חיים הלל פריד. (משהו יודע אם פורסם כבר?)
יש לציין שהשתדכו בינהם לבסוף והרמ״ש שפירא הוא נין של שניהם.

אודות רבי שמואל אביגדור דרצינסקי חתן רבי חיים הלל פריד הנ"ל.

רבי יצחק משה שפירא בן רבי יעקב מוולוזין.

[quote="בור הגולה"]לר' אליעזר יצחק פריד היה עוד חתן בשם ר' אברהם דובער אב"ד איהומען. מישהו יודע משהו עליו?

----------------

רא"ד מאיהומן מוזכר במכתבו החריף של רא"ח מייזל לגבאי וולוזין לאחר שהנצי"ב העביר את רח"ה פריד מכהונתו כר"מ (כנראה שהנ"ל היה חולה ולא יכל לתפקד כר"מ)- רא"ח דורש שר' אברהם דוב ימונה במקומו- כמדו' שהנצי"ב מינה את חתנו ר' רפאל.
המכתב מודפס בקובץ על יד (ממקיצי נרדמים) "תעודות מוולוזין" מעזבונו של החכם מיכל רבינוביץ
הוא גם מוזכר בהראשון לבית בריסק

מעניין שרואים כמה פעמים בבית הרב שקראו שם ע"ש ב' אנשים- חיים הלל (פריד) ע"ש אבי זקינו והלל ע"ש זקינו. וכן אליהו שלמה זלמן בן מהרי"ץ- לכאו' ע"ש הגר"א ודודו זקינו.
ויש לדון אם זה היה מחמת הסגולה אם תינוק נפטר- לקרא לילד הבא בשם התינוק ולהוסיף עוד שם- אאל"ט סגולה זו ידועה לנו ג"כ מבית הרב.
האם היו בנים או אחים לראש"ז בן מהרי"ץ?

אליסף כתב:מעניין שרואים כמה פעמים בבית הרב שקראו שם ע"ש ב' אנשים- חיים הלל (פריד) ע"ש אבי זקינו והלל ע"ש זקינו. וכן אליהו שלמה זלמן בן מהרי"ץ- לכאו' ע"ש הגר"א ודודו זקינו.
ויש לדון אם זה היה מחמת הסגולה אם תינוק נפטר- לקרא לילד הבא בשם התינוק ולהוסיף עוד שם- אאל"ט סגולה זו ידועה לנו ג"כ מבית הרב.
האם היו בנים או אחים לראש"ז בן מהרי"ץ?

יעויין בהקדמת נפה"ח

לפי מסורת משפחת דאמב,
זקינם הרב זאב המכונה וועלוועל ראב"ד(?) מלאווא, היה בנו של הרב פייוועל ראב"ד מאקאווא, שהיה בנו של רבי זלמן אחי הגאון ר' חיים מוואלאזין

נוסח מצבת העניא בת רבי מרדכי קמנצקי מלידא הנ"ל:

כתב ההכתרה מבני העיר וולאזין לרבי חיים:
https://www.kedem-auctions.com/he/sale/ ... em_number=

פישל שניאורסון בספרו חיים גרביצר מספר:

פעם אחת הייתי בבית העלמין שבוולוז'ין, ושם, על קברו של ר' חיים, עומד אוהל בנוי אבן בצבע לבן. על גבי צד הפנים של האוהל חקוקות בשורות ישרות בלשון הקודש מילים קדושות על אודות ר' חיים זיכרונו לברכה. מסתכל אני ורואה כי מעל לשורות, למעלה, בהסתר מעט, מצויר לו הנשר הפולני . לא הרהבתי עוז בנפשי לשאול שום אדם על אודות הדבר הזה, אך מאליה עולה מחשבה בלבי, שמא סייע הגראף לבנות את האוהל הלבן על קברו של ר' חיים, כשם שקודם לכן סייע לבנות את ביתו הלבן של ר' חיים העומד בכיכר השוק. המבין אתה עד היכן הדברים מגיעים!

האם אכן יש בסיס לדברים אלו?

ןהנה תמונה שמצאתי עתה

זה לא בית העלמין של וולוז'ין רואים ברקע האוהל על קברו של הגר''א .

זה תצלום מבית הקברות הישן שבווילנא.

בתצלום נראה אוהל הגר"א ועליו הכתובת "פ"נ הגאון רבינו אליהו". לצדו נראות מצבות נוספות: מצבתה של אשת הגר"א, מצבתם המשותפת של ר' אליהו [מיילעס] "שתדלן" ושל רבי שלמה זלמן אבי הגר"א, מצבתו של רבי שלמה זלמן ['ר' זעלמעלע'] מוולוז'ין (תלמיד הגר"א ואחיו של ר' חיים מוולוז'ין), מצבת אביו של רבי חיים מוולוז'ין ומצבות אנשי-שם נוספים מקהילת וילנה.

ישנו אחד החותם באגרת של הפרושים בירושלים "נחום בלא"א מו' הרב מוהר"ר שמחה זצללה"ה נכד הרב החסיד מו' חיים זלה"ה" (האגרת הובאה אצל מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע, עמ' 300).
ע"פ מפקד מונטיפיורי תקצ"ט הוא נולד בסביבות תקמ"ד ועלה ממאהילב בשנת תקצ"ב. הוא נזכר כבר במפקד כולל הפרושים תקצ"ד (מס' 46).

האם יייתכן ומדובר בנכדו (נינו?) של רבי חיים מוולוז'ין?

איש-אחד כתב:ישנו אחד החותם באגרת של הפרושים בירושלים "נחום בלא"א מו' הרב מוהר"ר שמחה זצללה"ה נכד הרב החסיד מו' חיים זלה"ה" (האגרת הובאה אצל מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע, עמ' 300).
ע"פ מפקד מונטיפיורי תקצ"ט הוא נולד בסביבות תקמ"ד ועלה ממאהילב בשנת תקצ"ב. הוא נזכר כבר במפקד כולל הפרושים תקצ"ד (מס' 46).

האם יייתכן ומדובר בנכדו (נינו?) של רבי חיים מוולוז'ין?

מרנא הגאון רבינו חיים זיע"א נולד בתק"ט

אכן כן, השאלה אבל אם היה לו בן או חתן בשם ר' שמחה, לא ידוע לי על דבר כזה.
ייתכן שהכוונה לר' חיים אחר לגמרי ולא למוהר"ח מוולוז'ין.

חוברת בעניני ברית מילה, ופרטים חדשים על משפחת ר' יוסף בהגר"ח

יישר כח הרב איש ספר.
אעיר כי החלק העוסק בייחוס משפחת הלפרין נמצא זה מכבר בספריית האוצר, וכפע שהעיד מחברו:

ירח מלא כתב:שמחתי לראות באיחור כי קיים אשכול אודות צאצאי זקני מרן רבינו חיים זיע"א, אשר אני זוכה ללמוד את תורתו בהלכה ועוד חזון למועד.
בהקשר לנושא האשכול, כתבתי שני מאמרים בנושא ושניהם נמצאים במרחבי אוצר החכמה. אחד בסוף קונטרס עוד ינובון משפחת הלפרין. והשני בעלון 'עץ חיים'.
לצערי אין לי כמעט אפשרות להגיב בפורום זה וגם כעת עלי לקצר.
יש"כ גדול.

לאור האמור בקונטרס, אולי נוכל לפענח את שאלת 'איש אחד' לעיל, אודות נחום ב"ר שמחה נכד הגר"ח.
כפי הנכתב, אחד מבניו של ר' יוסף נקרא בשם שמחה נפתלי, וא"כ ייתכן ור' נחום הנז' הוא בנו, והמילים
'נכד מוהר"ח' מכוונים כלפי אבי החותם. ובפרט שכפי שנכתב במכתב ר' שלמה זלמן בנו של ר' שמחה הנז',
[צילום המכתב שהתפרסם בעיתונות הימים ההם מופיע במאמר] אשתו עלתה לעיה"ק, ובהחלט ייתכן שחלק מבניה עלו עמה.

גלאגוזים כתב:לאור האמור בקונטרס, אולי נוכל לפענח את שאלת 'איש אחד' לעיל, אודות נחום ב"ר שמחה נכד הגר"ח.
כפי הנכתב, אחד מבניו של ר' יוסף נקרא בשם שמחה נפתלי, וא"כ ייתכן ור' נחום הנז' הוא בנו, והמילים
'נכד מוהר"ח' מכוונים כלפי אבי החותם. ובפרט שכפי שנכתב במכתב ר' שלמה זלמן בנו של ר' שמחה הנז',
[צילום המכתב שהתפרסם בעיתונות הימים ההם מופיע במאמר] אשתו עלתה לעיה"ק, ובהחלט ייתכן שחלק מבניה עלו עמה.

לפי האמור בקונטרס ר' שמחה נפתלי נולד בסביבות תקס"ח, ואילו ר' נחום ב"ר שמחה אודותיו שאלתי נולד בסביבות תקמ"ד!
סביר יותר בעיני שר' נחום ב"ר שמחה אינו נכד ר"ח מוולוז'ין אלא נכד של ר"ח אחר, אולי ר' חיים ב"ר פרץ הכהן אב"ד פינסק מראשי הפרושים בצפת.

אתה צודק.
לא שמתי לב לפרטים הללו.

בהזדמנות זו אוסיף כי במאמר היוחסין שבחוברת בענייני ברית מילה שהעלה הרב איש ספר,
ישנם כמה הוספות על הנכתב במאמר המופיע ב'ענף עץ אבות' הנמצא באוצר.

קראתי עתה באחד הספרים כך:

ראש-הישיבה בעצמו, הגאון הגדול, היה משגיח היטב על אנשי הישיבה כאב המשגיח על בנו שלא יהא עליו רבב כלשהו, שלא יסור מן הדרך. עוד ר' חיים בשעתו היה אומר כי אין התורה מתקיימת אלא במי שיראתו אמיתית ומידותיו נאות – "כל שיראתו קודמת לחכמתו!"

האם מישהו מכיר מקור לדברים אלו על ר' חיים? האם עכ"פ יש מקור לכך ש-"אין התורה מתקיימת אלא במי שיראתו אמיתית ומידותיו נאות"?

שני אשכולות קשורים
1
2

(בעקבות הערה: קשורים ר"ל לנושא האשכול ולא לשאלת הרב הגינות בהודעה שלפני)

הגיונות כתב:קראתי עתה באחד הספרים כך:

כלל ראשון, תמיד תציין את שם הספר, ואל תסתפק בלשון "אחד הספרים",
כלל שני אם אתה מעתיק תעתיק עד הסוף,

הגיונות כתב:האם מישהו מכיר מקור לדברים אלו על ר' חיים? האם עכ"פ יש מקור לכך ש-"אין התורה מתקיימת אלא במי שיראתו אמיתית ומידותיו נאות"?

אי אפשר להעתיק כאן את כל הש"ס, ואת כל פרקי אבות, והמדרשים וכו', אך אפשר לציין מקומות בודדים.
ראה אבות פרק ג' משנה ט' כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכו' כל שמעשיו מרובים מחכמתו וכו'
וראה עירובין נ"ד ע"א מאי דכתיב [במדבר כ"א] וממדבר מתנה אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו ואם לאו וכו', עיי"ש.
ועיין נדרים נ"ה ע"א מאי דכתיב וממדבר מתנה וכו' כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה וכו'.
ועיין תענית ז' ע"א למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב [ישעיה כ"א] הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

וונדרבר יקירי,

תודה על המלצותיך, אך אילו הייתי מעוניין לנקוב בשמו של הספר, הייתי עושה כן. בקשר למקורות, תודה לך, אך אולי הייתי צריך לחדד (את המובן מאליו) שכוונתי למקורות אודות 'מידות נאות' (ולא יראה וכיוצא בזה)

בור הגולה כתב:וכדאי להזכיר גם אחיו הצעיר של הבית הלוי, ה"ה הג"ר חיים שמחה סולובייציק.

בתו נישאה לר' שרגא פייבל הולצברג, ובנו הוא ד"ר יצחק רפאל הלוי עציון-הולצברג.

אחד מבניו של רי"ר, היה ר' יוסף דב הולצברג, שברשותו היו רשימות ומסורות רבות על הבית הלוי. הוא נפטר לפני שנים אחדות.

מונח בראשי שהיה לבית הלוי עוד אח בשם הג"ר משה, ואיני יכול למצוא לע"ע כלום ע"ז.

עתה מצאתי זה

הידוע עליו עוד?

ר' אליהו נתן ליפשיץ היה חתן ר' איציל'ה?

'כמדומה' שלא (וראה ב'Geni').

שיחה נאה של משגיח בישיבה לצעירים לבני הישוב הישן בביתר עילית
לרגל היארצייט.


בגמ' ברכות טז: אמרו אין קורין אבות אלא לשלשה, והמה כמובן האבות הקדושים הם המה אבות העולם, מהם נשתת העולם, אב הוא ענין של היסוד והשורש שממנו נובע ועליו צומח כל הנראה והידוע לעין, אבות מכלל דאיכא תולדות כמו ד' אבות נזיקין ול"ט אבות מלאכות שיש להם תולדות. וזהו מה שמזכירים בתפלה זכות אבות, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, אבל יש אבות פרטיים שבתוך כל העולם הכללי שהם יסדו והעמידו שורש ויסוד לדורות, כמו מרע''ה שקיבל התורה נקרא אב לתורה שבכתב, ור''ע שהוא היסוד והשרש לתושבע"פ נקרא אב לתושבע"פ. עד שבא ר''ע והעמיד חמשה תלמידים היה העולם שמם, והוא העמיד מחדש את יסודות העולם, כך מצאתי בספר צדקת הצדיק לרצה"כ מלובלין.

כך יש אב לישיבות הנקרא אבי הישיבות, אבי הישיבות כולל כל העולם הישיבות ללא יוצא מהכלל. [הישיבה דואלאזין מכונה אם הישיבות וא"כ ראשה ומייסדה מכונה אבי הישיבות].

מה נתחדש בואלאזין עד שראשה ומייסדה ראש הישיבה מרנא ורבנא הגר''ח ואלזינער נקרא אבי הישיבות, הלא מימות א"א לא פסקה ישיבה, בהתבוננות ביסודה של הישיבה דואלזין נראה שנתחדש ב' ענינים, הא' דעד ואלאזין כל רב בעירו חלק מהמשכורת היה שהקהילה מחויבת להחזיק מס' תלמידים לרב, וככל שהקהילה היתה עשירה כן יכלה לזכות לרב גדול ומפורסם יותר, וכל בחור היה צריך למצוא משפחה שנותנת לו משהו לאכול, בואלאזין נתחדש המושג שבאים צורבים צעירים מכל המדינה לבימ''ד אחד ואין צרכי הישיבה מוטלים על הקהילה דוקא. ויותר מכך ביטלו את המושג טעג [ימים], בואלאזין נתחדש שהישיבה דואגת לכך, היה גבאי ממונה לתת לכל בחור פתק "אישור" לקבל כך וכך לחם מהמאפיה ושאר דברים מינימליים מהחנות על חשבון הישיבה, באופן שתלמיד הישיבה אין לו שום עול גשמי, והב' הגר''ח תיקן "משמרות" שלומדים יום ולילה ברציפות ללא הפסק יום ולילה קיץ וחורף שבת ויו"ט לא ישביתו מלימוד התורה, וזאת חוץ מהאכצינערס, אילו שישבו ביני עמודי ולמדו שמונה עשרה שעות ביממה. ומאז ועד עתה שם ישיבה תקרא למקום אשר כל מציאות הישיבה כולו קודש לתורה, ולתורה בלבד.

מספרים שהגאון רבי אהרן קוטלר בחליו האחרון שמע הרופא הגוי כל הזמן את הכינוי ראש ישיבה ראש ישיבה, שאל מה זה ישיבה, א''ל ר' אהרן שמתאספים בחורים לשמוע שיעורים להדריכם לגדול למנהיגי הדור הבא וכו', כביכול הסביר לפי מושגיו של הגוי, ולפתע קפץ ממטתו ואמר ניין ניין הישיבה איז נאר תורה תורה תורה, זה כל התכלית בלא תכניות נוספות, כך הנהיגו גדולי הדורות את הישיבות מאז ועד עתה. ומשום שהשורש והיסוד לזה הוא מרנא הגר''ח הרי שזכה לכנויו אבי הישיבות.

את יסוד שיטתו ומשנתו מה שעשה משמרות למען לא תפסוק קול התורה לרגע ביאר והרחיב בספרו הקדוש נפש החיים בג' מקומות, וברוח חיים על האבות פעם נוספת, אבל קודם לכן יש לידע קצת הורתו ולידתו של ספר נפש החיים, ר' איצלה בנו מספר בהקדמה שביום הפטירה הזהירו ב' דברים, א. לשמור על הישיבה דואלאזין, והב' להדפיס הספר נפש החיים, ר' איצלה שהיה עסוק בישיבה חשב שהתשובות שהשיב הגר''ח לשואלים חשוב יותר התמהמה בהדפסת הספר נפש החיים עד שאיבד ב' בנים, ראה שם בהקדמה.
ספר נפש החיים היה ספר יסוד בכל דור מאז שנדפס, עד שאמרו שנכתב ברוח הקודש, היו מגדולי ישראל ות''ח שידעו את הספר בלשונו ממש, ודקדקו בכל תיבה וראיה שמביא מחז''ל מהזוה''ק והכתבים כמו בראשונים, דכל יסודות האמונה, התפלה, והתורה ביאר הגר''ח בספרו עד שכל הצריך חיזוק מעיין בספרו, וקרוי ספר הקדוש נפש החיים, אש להבה הוא הספר ומבעיר לבבות ישראל לאביהן שבשמיים,

וזה אשר השריש ויסד הגר''ח בש''ד פי"א ופכ''ה וברוח חיים פ"ו מ''א והאמת כי אילו היה העולם בטל מתורה אפי' רגע אחד מיד היה נהפך כל העולמות לתוהו ובוהו יעוי"ש ושם היטיב בלשונו, וראוי להתבונן בדברים היטיב שהרי דברים ברוח הקודש נאמרו, ומה שנדבר מעתה צריך להיות נכסי צאן ברזל אצל כאו"א מאתנו בעזה"י.

הנה המושג אדם בנוי על גוף ונשמה, הגוף דורש אוכל, עני יאכל לחם עם חמאה [ברייט מיט פוטער] העשיר יאכל בשר בקר [גיבראטינע פלייש] זה וזה חי ומתפקד ויכול להיות גם בריא ויאריך ימים, הנשמה מחיה את האדם א''א לתפקד בלי הנשמה שנתת בי, מת יש לו רמ''ח איברים ושס''ה גידים שלימים רק נלקח ממנו הנשמה, ואז אינו מתפקד, כל העולם הוא אדם קטן, יש לעולם גוף ענינים גשמיים, יתכן שפע בעולם ויתכן עוני בעולם, ויש ענינים רוחניים המקיימים העולם, אין העולם קיים אלא בזכות ישראל המכירים יודעים ומודים למי שאמר והיה העולם, גם בישראל עצמם, העולם הרוחני עצמו, יש עולם של גוף ונשמה הגוף הוא ענינים רוחניים והנשמה הם ענינים רוחניים גבוהים יותר, כאשר איש ישראלי עושה חסד או מתפלל הרי שהוא מביא נח"ר לבורא עולם ועי"כ יורד שפע לישראל ולכל העולם כולו, ואם ח"ו לא יעשה או לא יהיה רגע אחד שום מעשה חסד העולם יתקיים בעוני, אבל העולם קיים, אבל התורה היא הנשמה, הנשמה של כלל ישראל וממילא של כל העולם כולו, אם ח''ו רגע אחד, רגע אחד בלבד לא יהיה יהודי היושב ולומד בארץ ישראל באמריקא בהודו או בסינגפור העולם חרב מיד, עם כל הרמ''ח והשס''ה מטוסים אניות הרים וגבעות ימים ונהרות הכל ברגע אחד מתבטל לחלוטין, כאדם בלי נשמה, וזהו הפשט הפשוט אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, כפשוטו ממש.

שאלו פעם את הגר"ז שוב שליט"א להאמור שכל העולם הוא בזכות הבן תורה שהוגה בתורה, הרי שכל העולם משמש אליו, מדוע לפעמים עולה בן תורה לאוטובוס ואין לו מקום לשבת, הלא כל המושג אוטובוס הוא לכבודו לקחתו לישיבה, ואמר שאכן כך הוא, אבל אין לו מקום בגלל העבירות שלו עצמו.

והאמת כבר שאלו כן להגר"ח, דואלזין היה כפר נידח והדרך אליו היתה בנסיעה ברכבת עד העיר הסמוכה ואח"כ צריך עגלון והרבה בוץ היה בדרך, וא"כ בחור שרוצה לבוא להישיבה ואלזין צריך כ"כ הרבה לטרוח, ומדוע, הלא כל העולם לא נברא אלא לשמש ללומד התורה, ואמר הגר"ח שהסיבה היא משום שכשבחור אחרי חצי שנה או שנה בישיבה רוצה לחזור לבקר את הוריו יחשוב פעמיים אם כדאי לצאת מהישיבה.

כמה חובה עלינו בני תורה בני עליה להתחזק יחדיו להעמיד תורה בישראל תורה בהתמדה, תורה בשקידה תורה יומם ולילה לא ישבות, שהרי זו נשמת ישראל אנו, אנו ממש הנשמה של ישראל ושל כל העולם כולו.

משה דוד כתב:רבי שמחה סאלאוויציק (נין רבי חיים מוואלאזין) שהיה בן רבי אליהו צבי סאלאוויציק, היגר מליטא לאנגליה ומשם לירושלים, משום כך קראו לו בירושלים רבי שמחה לונדונר (מלונדון) חוץ מבנו רבי זלמן שהיה הרוקח בירושלים היה לו גם כמה חתנים שצאצאם הם משפחות רבות בירושלים, ביניהם משפחות: קרויזר, רלב"ג, מושקין, כלאב, כ"ץ, וכל ענפיהם שהם כולם צאצאי רבי חיים מוואלאזין זצ"ל. וכדלהלן, כבר הוזכר לעיל שאחד מבנותיו התחתן עם ר' קרויזר וממנו משפחת קרויזר עד היום בירושלים
עוד בת היה לו בשם רבקה שהתחתן עם ר' מיכל מושקין (שכתב כמה ספרים שבאוצר החכמה), חתנו של ר' מיכל מושקין היה ר' מרדכי בנימין רלב"ג בן ר' אליעזר דן זצ"ל
עוד בת בשם ריזל התחתן עם בן ציון גדליה רלב"ג בן ר' אליעזר דן זצ"ל

הגאון הגדול רבי צבי דרבקין שליט"א ואחיו ואחותו הרבנית ויסבקר הינם נכדיו של הרב מרדכי בנימין רלב"ג בני בתו חנה.

הרב אברהם יונה יעוונין היה חתנו של ר' בצלאל גינצבורג בן ר' שמואל גינצבורג אחי אשתו של הגר"ח

לפו"ר לא מצאתי שמוזכר באיזו שנה נפטר ר' יוסף סולובייציק חתנו של הגר"ח, וכעת ראיתי שהוא מוזכר בהספד מחודש אד"ב תקס"ז.

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL46762010

הנספד העיקרי הוא תלמיד הגר"א רמ"מ אב"ד פוניבז' אשר בספר לקורות עיר ראסיין וחכמיה עמ' י' כתב שנפטר בתקס"ח אך לא כן הוא, ובמאמרו של הרב כאצמן בישורון ד' אודות רמ"מ הביא מההספד הזה ופלא שלא נתן ליבו לפרט השנה המוזכר בו.