סגי נהור כתב:פרי יהושע כתב:ידוע שבלחמת ששת ימים לא פסק מלבכות ולקרוא תהלים על החיילים ועל כל העם היושב בציון, אמנם תכף שנגמרה המלחמה והתחילו לדבר על הניסים וכו', התחיל להשמיע את מדברותיו על הניסים מהס"א וכו', [ללמדנו שהכל אצלו היה לש"ש].
זאת איני מבין. על מה התפלל אם לא לישועה? ואם הישועה היא חיזוק לסט"א, אזי...?
חיים ושלו' כתב:תמונה זו. זה אולי גם בשווייץ? עם הרב דציריך הרב ברייש זצ"ל
יענקלה המשיב כתב:הרב ברים אנו ממתינים עדיין בכליון עיניים ל"סיפור מבהיל" שיש באמתחתך שכתבת לעיל שתרחיב על זה אנא שתף אותנו
ברזלים כתב:שמעתי מאיזה ת"ח ששמע מהרב וואזנאר שכל מלחמתו בציונים היתה שעל ידי כן יהיה להם תיקון, מישהו שמע על כך.
רוצה להחכים כתב:שמעתי מהר"ח ר' מאיר שניצלער ני"ו (אולי הוא עדיין אינו בגיל לקרותו הרב החסיד....) שהיה הויז-בחור אצל הרב, שהוא ראה המעשה הבא במו עיניו.
פעם אחת בא חתן נצרך מא"י אל הרב כדי לקבל נדבה, וקודם שנכנס אל הרב, הלך אצל הרביצין שהיתה ג"כ מחלקת מעות לעניים, וקיבל הסכום של חמש מאות דולר, שהיה סכום רב בימים ההם, ואמרה לו, שכשתכנס אל הרב לקבל ברכות קדשו, אינך צריך להגיד לו שקבלת ממני, והוא יתן לך נדבה נוספת.
כשהחתן נכנס אל הרב, הוא נתן לו סכום של חמש מאות דולר, והוסיף, שילך אל הרביצין כדי לקבל נדבה, ואינו צריך להגיד לה שכבר קבל מהרב...
דודי צח כתב:פעם בעת עריכת השולחן התעסק בידו עם הדגים, היה שם לידו רב שהיה טוען רבני, שאל אותו הרב זה לא בעיה של בורר ? ענה לו הרבי מיניה וביה, גם בשבת קודש אתה עוסק בבוררות ??
רוצה להחכים כתב:שמעתי מהר"ח ר' מאיר שניצלער ני"ו (אולי הוא עדיין אינו בגיל לקרותו הרב החסיד....) שהיה הויז-בחור אצל הרב, שהוא ראה המעשה הבא במו עיניו.
פעם אחת בא חתן נצרך מא"י אל הרב כדי לקבל נדבה, וקודם שנכנס אל הרב, הלך אצל הרביצין שהיתה ג"כ מחלקת מעות לעניים, וקיבל הסכום של חמש מאות דולר, שהיה סכום רב בימים ההם, ואמרה לו, שכשתכנס אל הרב לקבל ברכות קדשו, אינך צריך להגיד לו שקבלת ממני, והוא יתן לך נדבה נוספת.
כשהחתן נכנס אל הרב, הוא נתן לו סכום של חמש מאות דולר, והוסיף, שילך אל הרביצין כדי לקבל נדבה, ואינו צריך להגיד לה שכבר קבל מהרב...
אב בחכמה כתב:רוצה להחכים כתב:שמעתי מהר"ח ר' מאיר שניצלער ני"ו (אולי הוא עדיין אינו בגיל לקרותו הרב החסיד....) שהיה הויז-בחור אצל הרב, שהוא ראה המעשה הבא במו עיניו.
פעם אחת בא חתן נצרך מא"י אל הרב כדי לקבל נדבה, וקודם שנכנס אל הרב, הלך אצל הרביצין שהיתה ג"כ מחלקת מעות לעניים, וקיבל הסכום של חמש מאות דולר, שהיה סכום רב בימים ההם, ואמרה לו, שכשתכנס אל הרב לקבל ברכות קדשו, אינך צריך להגיד לו שקבלת ממני, והוא יתן לך נדבה נוספת.
כשהחתן נכנס אל הרב, הוא נתן לו סכום של חמש מאות דולר, והוסיף, שילך אל הרביצין כדי לקבל נדבה, ואינו צריך להגיד לה שכבר קבל מהרב...
סיפור יפה. מעניין איך אשה מותר לה לחלק סכומים גדולים בלא ידיעת בעלה.
חיים כתב:שמעתי שמתחכם אחד שאל אותו לשם מה צריכים 3 אותיות כפולות בסדר א-ב: סמ"ך, שי"ן שמאלית ותי"ו לא דגושה? ענהו על אתר: ואיך היינו מבינים את הכתוב: "וכסילים מתי תשכילו".
חיים ושלו' כתב:בקהילת קראלי כיהן ברבנות קודם קהילת סנטו מורא - המכונה סאטמר וצדיקים קראו סאקמור כי סנטו הפירוש הוא כומר.
מחולת המחנים כתב:חיים ושלו' כתב:בקהילת קראלי כיהן ברבנות קודם קהילת סנטו מורא - המכונה סאטמר וצדיקים קראו סאקמור כי סנטו הפירוש הוא כומר.
עיר זו נקראה על שם אמו של אותו האיש ימשו"ז, ולכן רבי יואליש היה נוהג לחתום מסאקמי"ר.
שבילי דנהרדעא כתב:למרות היותו הקנאי הגדול, מבחינות אחרות היה הרבה יותר פתוח ורחב מהרביים האחרים, לא היה לו בעיה ללמוד בשום ספר לימוד, כמו הרש"ש (מפי השמועה), וכמו כן לא היה לו בעיה עם אדמור"י סדיגורא, כמובן אלה שלא היו ציונים אף שהיה צאנזע חסיד, ואפילו מתורת ברסלב מביא בספריו.
לייטנר כתב:שבילי דנהרדעא כתב:למרות היותו הקנאי הגדול, מבחינות אחרות היה הרבה יותר פתוח ורחב מהרביים האחרים, לא היה לו בעיה ללמוד בשום ספר לימוד, כמו הרש"ש (מפי השמועה), וכמו כן לא היה לו בעיה עם אדמור"י סדיגורא, כמובן אלה שלא היו ציונים אף שהיה צאנזע חסיד, ואפילו מתורת ברסלב מביא בספריו.
האם למד בכתבי הראי"ה?
שבילי דנהרדעא כתב:למרות היותו הקנאי הגדול, מבחינות אחרות היה הרבה יותר פתוח ורחב מהרביים האחרים, לא היה לו בעיה ללמוד בשום ספר לימוד, כמו הרש"ש (מפי השמועה), ואפילו מתורת ברסלב מביא בספריו.
על הגאולה ועל התמורה, אות קיח כתב:חסירה החכמה והתבונה הבאה ע"י מנהיג אמיתי, וכאשר רואים בעו"ה שגם בין הקנאים נמצאים העושין מעשים וענינים ודיבורים בלא חכמה ותבונה, שזה מקלקל הרבה את כל הענין, ובעו"ה לא הגענו לידי תיקון המדות כראוי, ובכל הענינים עלולים לגיאות ופניות שונות וכדומה, והשטן מתערב בכל מקום להשחית ולקלקל.
אראל כתב:חיים ושלו' כתב:תמונה זו. זה אולי גם בשווייץ? עם הרב דציריך הרב ברייש זצ"ל
בזכרוני שזה אצל השבע ברכות של נכד הרב ברייש, הרב אפרים ראזן שליט"א [חתן חתנו רש"ז שווייד ז"ל]
שבילי דנהרדעא כתב:פה נראה הרבי בקאפטן ירושלמי, כנראה בתקופה שהיה גר בעיה"ק.
משה נטע כתב:שבילי דנהרדעא כתב:פה נראה הרבי בקאפטן ירושלמי, כנראה בתקופה שהיה גר בעיה"ק.
זה קאפטן ירושלמי?
יותר נראה כמו בעקיטשע פסים, בדומה למה שנהג ללבוש אדמו"ר מקרעטשניף ר' הערשלה זי"ע, רק בצווארון שונה.
רוצה להחכים כתב:עוד שמעתי מר' מאיר שניטצלער ני"ו
קשה לי להגיב בעברית (ובפרט באשכול סאטמאר...)
געווען אמאל -איך מיין- אין בעל הארבער, ווי דער רבי איז איינגעשטאנען ביי איינעם א נישט-סאטמערער איד, און יענער איז געווען זייער איבערגעגעבן און האט ספעציעל געבויעט א מקוה פארן רבין.
איינמאל פארן דאווענען בשעת דער רבי האט זיך געגרייט צום דאווענען מיט די טלית אויף די פלייצע, שטעלט דער בעל אכסניא אפ דעם רבין, און ער פרעגט דעם רבין, נאך אלעם האבן זיי דרך אויך גדולים, פארשטייט זיך אז ער האט צוגערירט דעם ריכטיגן נערוו, דער רבי האט געענטפערט מיט א רתיחת קודש כדרכו בקודש.
די גבאים האבן זיך געפיהלט אומבאקוועם אז אפשר איז דער איבערגעגעבענער בעל אכסניא באליידיגט געווארן, גייען זיי צו נאכן דאווענען צו יענעם, און פרובירט מסביר צו זיין אז דער רבי האט נישט געמיינט פערזענליך וכו', יענער גיבט זיך א צולאך, איך האב געוואוסט וויאזוי דער רבי גייט רעאגירן, איך האב נאר געוואלט ווייזן פאר מיינע חבירים, אז דער סאטמער רב שרעקט זיך נישט פאר קיינעם... אפי' פאר זיין אייגענע בעל אכסניא...
אוצר החכמה כתב: אבל המנסה לעיין בהם בלי להחליט מראש שכדאי להתאמץ הרבה כדי להבינם מתקשה בזה. זה דבר ידוע ולא אני המצאתי אותו. איני יודע מה אתה מתכוון ספרי עיון. הקושי בספרי הרב קוק אינו עומק הדברים אלא להבין מה בכלל הוא רוצה.
גביר כתב:אוצר החכמה כתב: אבל המנסה לעיין בהם בלי להחליט מראש שכדאי להתאמץ הרבה כדי להבינם מתקשה בזה. זה דבר ידוע ולא אני המצאתי אותו. איני יודע מה אתה מתכוון ספרי עיון. הקושי בספרי הרב קוק אינו עומק הדברים אלא להבין מה בכלל הוא רוצה.
דומה שהדברים ניתנים להיאמר על הספרים המאוחרים יחסית [אורות הקודש, שאר ספרי האורות, ריש מילין וכו'] אבל הספרים המוקדמים [שבדפוס יצאו לאור מאוחר יותר, כמו עין איה, מדבר שור וכו'] כתובים בלשנא דרבנן דרגילי בה כולהו בריה דבי רב.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים
