מאיר סובל כתב:גיזונטע קאפ כתב: והיה שם אפילו אזכור של הגר"א בשבח לימוד הקבלה
לא הבנתי את ה"אפילו" דמר.
הרי רוב ועיקר מה שנשאר בכתובים מהגר"א זה בקבלה.
פרנצויז כתב:מאיר סובל כתב:גיזונטע קאפ כתב: והיה שם אפילו אזכור של הגר"א בשבח לימוד הקבלה
לא הבנתי את ה"אפילו" דמר.
הרי רוב ועיקר מה שנשאר בכתובים מהגר"א זה בקבלה.
כוונתו (כנראה) שהגר"א דיבר אך ורק בשבח לימוד הקבלה, ומוזר להשתמש בדבריו אלו כדי ל"גייס" אותו לעידוד לימוד חסידות.
לעומקו של דבר כתב:מחולת המחנים כתב:לעומקו של דבר כתב:לדעתי הסיפור עם המודיע זו זו סתם אגדה אורבנית, כי שמעתי פעם מאחד נאמן שהרב שך אכן אמר בהספד שהיה צריך את הגר"ח עצמו בשביל שיספיד את עצמו.
את הסיפור עצמו שמעתי לפני שנים מעד ראיה שנכח בהלויה שהרב שך הספיד את הגר"ח "משמת רבי חיים בטלו השקדנים", וכן ההמשך עם עיתון המודיע שהביא את דבריו בשיבוש.
מתפעל כתב:תמונה נפלאה של הגאון זצ"ל[]
מתפעל כתב:ראיתי מובא בקורות חייו שכאשר היה כבן 16, נפטר אביו והיה צריך לעזוב את הישיבה ולפרנס ב' אחיותיו ואח אחד.
האם ידוע משהו על אחיותיו ואחיו הנ"ל?
אור עולם כתב:שמעתי מחברים, ובררתי א"ז אצל חדב"נ ר"י מיר הגאון ר' יצחק אזרחי שליט"א, ואכן הוא אמת:
כשמרן הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל היה מדבר בלימוד ואומר "הרבע" בסתמא, כוונתו הייתה לכ"ק הדברי חיים מצאנז.
ע"פ הגר"י אזרחי - ר' חיים עיין בספריו והושפע מהם.
האם ידוע למישהו דבר מה בעניין?
האם יש פשט בזה? מדוע הוא הרבע בסתם יותר מהקצוה"ח או רעק"א?
ר_חיים_הקטן כתב:איני יודע על זה מאומה.
אבל מה שידוע לי שבהיותי בחור בישיבת מיר היו חסידי ברצלב שפירסמו בחוברת שכל פעם שהגר"ח שמואלביץ היה מוסר שיחת מוסר היה עיין קצת בליקוטי מוהר"ן. בזמנו, ידיד נפשי שליט"א שאל את מרן הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל, והלה אמר בזה הלשון "אתה יודע מה זה ג'וק [בדיחה באנגלית]?". אז כנראה שלפחות השמועה הזאת לא נכונה.
מגופת חבית כתב:זכורני שאני בעצמי שמעתי [קלטת] שאומר ''הרבה'' והכונה הי' להמשגיח, יש להדגיש שהי' פשוט שלזה הכונה באותו עת
בן אליהו כתב:באחד מספרי הגרי"פ גולדווסר שליט"א עמד בכמה קושיות על יסוד זה של הגרח"ש ודחה את דבריו אשתדל למצא מראה מקום מדוייק
נוטר הכרמים כתב:אגב שיחות מוסר מהגרח"ש. מעודי תמהתי על היסוד הידוע ש'בין אדם לחבירו' זה אש, והראיה מרב רחומי בערב יוה"כ. ממ"נ, הרי ודאי לית דיינא בלא דינא, ואם נתבע ר' רחומי בהכרח שהיתה עליו טענה, וא"כ במה שונה בין אדם לחבירו מכל התורה כולה, ודאי שדקדוק הדין ועומק התביעות הוא עד אין נבדק, והקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱיוּ מְכַבְּדִין אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵן שְׁלוּחַי, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אִם כִּבַּדְתָּ אוֹתָן, כְּאִלּוּ לִי כִבַּדְתָּנִי. וְאִם בָּזִיתָ אוֹתָן, כְּאִלּוּ לִכְבוֹדִי בָזִיתָ. אֵין לְךָ אָדָם שֶׁכִּבֵּד אֶת הַמִּצְוֹת וְעָשָׂה אֶת הַתּוֹרָה כְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים (בראשית כה, כז), וְנִתְיַסֵּר בִּבְנוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, אִבַּדְתָּ אֶחָד, תִּמְצָא שְׁלֹשָׁה, יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 141 אורחים