רבינו יהודה החסיד - שמונה מאות שנה להסתלקותו

[לייבעדיג יענקל]

בשבת זו י"ג אדר תשע"ז ימלאו בדיוק שמונה מאות שנה להסתלקותו של רבינו יהודה החסיד.
מצ"ב דבריו האחרונים שנרשמו ע"י בנו.

[לייבעדיג יענקל]

מעשה פלאי סיפר לי הרה"ג ר' יצחק ישעיה ווייס שליט"א (ובנוסח דומה מאוד שמעתי מהרב בנימין שלמה המבורגר שליט"א). הגאון ר' שמעון שוואב שהיה יליד גרמניה וחניך ישיבות ליטא ביקש להקים ישיבה בסגנון ליטאי בעיר אייכנהאוזן שבה כיהן ברבנות, והדבר לא הסתייע בידו. בשלב מסויים הוא הצליח לארגן קבוצת בחורים ועמד ליסד עימם את הישיבה', אך בדיוק באותו לילה הגיע אליו ראש העיר שהיה מיודד עימו וגילה את אזנו ששמו מופיע ברשימת מבוקשים של הנאצים, והוא הוכרח לברוח משם והתוכנית להקמת הישיבה נגוזה. במשך שנים היה הגר"ש שוואב מתפלא מדוע אירע לו כך, עד שהראוהו שבצוואת רבינו יהודה החסיד כתוב "איש מארץ שוואבין לא יגדל נערים שיזכו לישיבה". מוצא הגר"ש היה ממחוז שוואביה (כפי ששמו מעיד עליו), וגם עירו אייכנהאוזן היא בשוואביה.

[סלקא דעתך]

המקור של הסיפור הוא מבנו בהקדמה לספר עיון תפלה, ושם כתוב שלא הוא ברח אלא הבחורים שהיו בישיבה, הוא נאלץ לברוח בתקופה אחרת. ואפ"ה הרב שוואב היה מעורב בהקמת כמה ישיבות באמריקה.

מצ"ב מאמר בעניין רבי יהודה החסיד.

[לייבעדיג יענקל]

תוכל להעלות את הקדמת בנו של הרב שוואב?
- - -
כאן (בעמ' א, לאחר המבוא והמפתח) נמצא פירושו של ריה"ח לפיוטים הנאמרים בשחרית של יו"כ בתוך הקדושה: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?190265&

[חד ברנש]

בנוגע לצוואת ר' יהודה החסיד,
אני תמה מזה זמן רב, כיצד בתקופת הראשונים לא שומעים כמעט מאומה על ההקפדה עליה,
ורק לפני כשלוש מאות שנה נפוצה ההקפדה על הצוואה עד שאפילו בני עדות המזרח מקפידים עליה.
מישהו כתב על זה?

[פלגינן]

בנוגע לצוואת ר' יהודה החסיד,
אני תמה מזה זמן רב, כיצד בתקופת הראשונים לא שומעים כמעט מאומה על ההקפדה עליה,
ורק לפני כשלוש מאות שנה נפוצה ההקפדה על הצוואה עד שאפילו בני עדות המזרח מקפידים עליה.
מישהו כתב על זה?

בקרוב.

[לייבעדיג יענקל]

בנוגע לצוואת ר' יהודה החסיד,
אני תמה מזה זמן רב, כיצד בתקופת הראשונים לא שומעים כמעט מאומה על ההקפדה עליה,
ורק לפני כשלוש מאות שנה נפוצה ההקפדה על הצוואה עד שאפילו בני עדות המזרח מקפידים עליה.
מישהו כתב על זה?

הגזמת!

[חד ברנש]

יענקל,
אתה משווה את היקף המשא ומתן ההלכתי שב-300 השנים האחרונות לאיזכורים הבודדים שבתקופת הראשונים?

[חד ברנש]

והתמיהה רבה יותר, אחרי שבני הדורות הסמוכים לר' יהודה החסיד העריצו נוראות את החסיד, והם כינו אותו (ואת אביו), החסיד, הקדוש, הנביא, וכיוצא באלו.
אבל ההקפדה על צוואתו? כלום. כך לכאורה נראה משתיקת המקורות.
יותר מכך, אפילו תלמידו הגדול, הרוקח, לא הקפיד על הצוואה (ועוד בחיי רבו!!)

[אפשר]

בדיוק לפני כמה דקות למדתי בב"י סי' תקסח וז"ל, אח"כ מצאתי בשבלי הלקט (סי' קצא) וזה לשונו נמצא בספר החסידים (סי' רכט) אדם שהתענה תענית חלום בשבת וחנוכה לא יתענה באחד בשבת בחנוכה אלא ימתין עד לאחר חנוכה ויתענה אבל אם התענה ביום טוב בשביל חלום יתענה ביום טוב האחרון ונראה לי דהכא שבקוה לחסידותייהו שאין להקל ולבטל עונג יום טוב דלא גרע יום טוב שני של גליות מחנוכה ופורים עכ"ל.

[לייבעדיג יענקל]

הרב ח"ב
יש נושאים לאין שיעור המוזכרים בקצרה בראשונים, ובמהלך הדורות התרחב היקף הדיונים בהם עוד ועוד.
איככה תאמר שהראשונים לא הקפידו כלל על הצוואה, שעה שהרוקח ורבינו ירוחם ציטטוה, ומהרי"ל כותב 'כי כן ציוה החסיד'?
לגבי הרוקח וצוואת ריה"ח כבר האריך בטוטו"ד הרב י"י סטל בנספח לספרו תשובות הרוקח.
נראה שבאופן כללי היתה צוואת ריה"ח מקובלת אצל הראשונים, אלא שהם ידעו שמחמת טעמים שונים פרטים מסויימים ממנה אינם נוגעים להם (והרי כבר ידעת שריה"ח עצמו לא נהג כצוואתו בפרט אחד ...)
מצ"ב מאמרו של רא"י שבט שניתן ללמוד ממנו לא מעט אודות כמה נקודות שהועלו כאן.

[לייבעדיג יענקל]

בדיוק לפני כמה דקות למדתי בב"י סי' תקסח וז"ל, אח"כ מצאתי בשבלי הלקט (סי' קצא) וזה לשונו נמצא בספר החסידים (סי' רכט) אדם שהתענה תענית חלום בשבת וחנוכה לא יתענה באחד בשבת בחנוכה אלא ימתין עד לאחר חנוכה ויתענה אבל אם התענה ביום טוב בשביל חלום יתענה ביום טוב האחרון ונראה לי דהכא שבקוה לחסידותייהו שאין להקל ולבטל עונג יום טוב דלא גרע יום טוב שני של גליות מחנוכה ופורים עכ"ל.

נראה שריה"ח אזיל לשיטתיה, ראה בב"י סי' רפח

כתב הכל בו סימן נ"ח (יז ע"ד) אפשר לומר דדוקא להתענות מחמת עסקיו או מחמת יאוש שמחת יום טוב הוא שאסור אבל המתענה מחמת תשובה וחסידות תעניתו לו תענוג ומותר ומכל מקום אין ראוי לאדם להרגיל על זה ולא תמצא מי שמופלא בחסידות שמתענה בשבתות וימים טובים:
והגהות מיימון כתבו בפ"א מהלכות תענית (אות ב) אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת ראינו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן שמעתי על רבי יהודה החסיד שהיה עושה כן.

[בברכה המשולשת]

יש לרב ארי יצחק שבט עוד מס' מאמרים על צוואת ריה"ח ובהם הוא מתייחס לזה

[מרן המשגיח]

מצ"ב מאמר בעניין רבי יהודה החסיד.

הטענות שבמאמר אינן חדשות ונכב"ב באשכול בשם 'הכופר בגימטרייה הרי הוא אפיקורס?' הדיון מתחיל קצת לפני הודעה זו (לא מצאתי כרגע את הנקודה המדוייקת) ונמשך עמוד או שנים.
כתה"י שויטמן מביאה בשם רבינו אביגדור כ"ץ כנראה אינו לרבינו אביגדור עצמו אלא לתלמיד או מלקט שליקט מדבריו, ויטמן מסתמכת על הייחוס של צימלס אך המעיין במאמר של צימלס עצמו בהערה כו יראה שתברא לגזיזיה והוכיח שאינו לר"א כ"ץ עצמו, ונשאלת השאלה מי העתיק מספרו של הר"מ זלטמן רבינו אביגדור או המלקט.

[חד ברנש]

אתמול נפתח בספרייה הלאומית כנס אקדמי לציון שמונה מאות שנה לפטירת רבינו יהודה החסיד.
הכנס אמור להימשך כמה ימים.
מישהו השתתף בכנס?
אפשר להעלות רשמים ממנו?

[הא לחמא עניא]

הרה"ג רבי שמעון גוטמן שליט"א מעיר אלעד שכבר איתמחי גברא ואיתמחי ספריו, הוציא לאור יצירת פאר בשם "צוואת רבי יהודה החסיד" [מלבד ספרו "ספר חסידים המפואר" ב' כרכים].
בתחילתו יש מבוא רחב גדול ועמוק אודות כל עניני הצוואה מלוקט מפי סופרים וספרים ושאר ספרי הפוסקים באופן מורחב עם מקורות.
לתועלת הענין העליתי את המבוא לטובת הכלל.

[הא לחמא עניא]

מעשה פלאי סיפר לי הרה"ג ר' יצחק ישעיה ווייס שליט"א (ובנוסח דומה מאוד שמעתי מהרב בנימין שלמה המבורגר שליט"א). הגאון ר' שמעון שוואב שהיה יליד גרמניה וחניך ישיבות ליטא ביקש להקים ישיבה בסגנון ליטאי בעיר אייכנהאוזן שבה כיהן ברבנות, והדבר לא הסתייע בידו. בשלב מסויים הוא הצליח לארגן קבוצת בחורים ועמד ליסד עימם את הישיבה', אך בדיוק באותו לילה הגיע אליו ראש העיר שהיה מיודד עימו וגילה את אזנו ששמו מופיע ברשימת מבוקשים של הנאצים, והוא הוכרח לברוח משם והתוכנית להקמת הישיבה נגוזה. במשך שנים היה הגר"ש שוואב מתפלא מדוע אירע לו כך, עד שהראוהו שבצוואת רבינו יהודה החסיד כתוב "איש מארץ שוואבין לא יגדל נערים שיזכו לישיבה". מוצא הגר"ש היה ממחוז שוואביה (כפי ששמו מעיד עליו), וגם עירו אייכנהאוזן היא בשוואביה.

הסיפור מופיע גם בספר "צוואת רבי יהודה החסיד", ומצו"ב.

[משהד]

כמה מאמרים על נושא האשכול:

Kanarfogel, Ephraim - R. Judah he-Hasid and the Scholars of Regensburg.pdf

(1.8 MiB) הורד 808 פעמים

Marcus, Ivan G. - The Recensions and Structure of Sefer Hasidim.pdf

(1.53 MiB) הורד 577 פעמים

Soloveitchik, Haym - Piety, Pietism and German pietism, ''Sefer Hasidim I'' and the Influence of Hasidei Ashkenaz.pdf

(3.79 MiB) הורד 980 פעמים

Soloveitchik, Haym - Three Themes in ''Sefer Hasidim''.pdf

(4.91 MiB) הורד 787 פעמים

Singer, Sholom A. - An Introduction to Sefer Hasidim.pdf

(990.26 KiB) הורד 583 פעמים

שורץ, ברוך יעקב - פירוש רבי יהודה החסיד לבראשית מח 22-20.pdf

(808.55 KiB) הורד 333 פעמים

סולוביצ'יק, חיים - ספר חסידים, עולם המדרש וההומניזם של המאה השתים עשרה.pdf

(443.91 KiB) הורד 329 פעמים

תא-שמע, ישראל מ' - קונטרסי 'סודות התפילה' לרבי יהודה החסיד.pdf

(990.48 KiB) הורד 346 פעמים

[עדיאל ברויאר]

אתמול נפתח בספרייה הלאומית כנס אקדמי לציון שמונה מאות שנה לפטירת רבינו יהודה החסיד.
הכנס אמור להימשך כמה ימים.
מישהו השתתף בכנס?
אפשר להעלות רשמים ממנו?

רמי ריינר העלה לחשבונו באתר אקדמיה קובץ של הרצאתו בכנס. מצ"ב.

[קראקובער]

מעשה פלאי סיפר לי הרה"ג ר' יצחק ישעיה ווייס שליט"א (ובנוסח דומה מאוד שמעתי מהרב בנימין שלמה המבורגר שליט"א). הגאון ר' שמעון שוואב שהיה יליד גרמניה וחניך ישיבות ליטא ביקש להקים ישיבה בסגנון ליטאי בעיר אייכנהאוזן שבה כיהן ברבנות, והדבר לא הסתייע בידו. בשלב מסויים הוא הצליח לארגן קבוצת בחורים ועמד ליסד עימם את הישיבה', אך בדיוק באותו לילה הגיע אליו ראש העיר שהיה מיודד עימו וגילה את אזנו ששמו מופיע ברשימת מבוקשים של הנאצים, והוא הוכרח לברוח משם והתוכנית להקמת הישיבה נגוזה. במשך שנים היה הגר"ש שוואב מתפלא מדוע אירע לו כך, עד שהראוהו שבצוואת רבינו יהודה החסיד כתוב "איש מארץ שוואבין לא יגדל נערים שיזכו לישיבה". מוצא הגר"ש היה ממחוז שוואביה (כפי ששמו מעיד עליו), וגם עירו אייכנהאוזן היא בשוואביה.

לא יפה לקלקל סיפור כל כך יפה אבל מדובר בתקופה אחרי שעלה הצורר לשלטון וכלום נתנו לישיבות אחרות להתפתח בגרמניה?!

(פעם התפרסם סיפור יוצא דופן על ישיבה שהמשיכה בתקופת הנאצים עד תש"א? אבל זה יוצא מן הכלל)

[בברכה המשולשת]

אתמול נפתח בספרייה הלאומית כנס אקדמי לציון שמונה מאות שנה לפטירת רבינו יהודה החסיד.
הכנס אמור להימשך כמה ימים.
מישהו השתתף בכנס?
אפשר להעלות רשמים ממנו?

רמי ריינר העלה לחשבונו באתר אקדמיה קובץ של הרצאתו בכנס. מצ"ב.

עצוב. מהרצאה זו היה נראה שלא היתה שום התבגרות של עולם המחקר בנושא מאז מאמריו של ח' סולובייצ'יק. (והרי נכתבו מאז כו"כ מחקרים חשובים, אפילו בעולם האקדמי, שהציגו תמונה אחרת בתכלית)

[לייבעדיג יענקל]

מעשה פלאי סיפר לי הרה"ג ר' יצחק ישעיה ווייס שליט"א (ובנוסח דומה מאוד שמעתי מהרב בנימין שלמה המבורגר שליט"א). הגאון ר' שמעון שוואב שהיה יליד גרמניה וחניך ישיבות ליטא ביקש להקים ישיבה בסגנון ליטאי בעיר אייכנהאוזן שבה כיהן ברבנות, והדבר לא הסתייע בידו. בשלב מסויים הוא הצליח לארגן קבוצת בחורים ועמד ליסד עימם את הישיבה', אך בדיוק באותו לילה הגיע אליו ראש העיר שהיה מיודד עימו וגילה את אזנו ששמו מופיע ברשימת מבוקשים של הנאצים, והוא הוכרח לברוח משם והתוכנית להקמת הישיבה נגוזה. במשך שנים היה הגר"ש שוואב מתפלא מדוע אירע לו כך, עד שהראוהו שבצוואת רבינו יהודה החסיד כתוב "איש מארץ שוואבין לא יגדל נערים שיזכו לישיבה". מוצא הגר"ש היה ממחוז שוואביה (כפי ששמו מעיד עליו), וגם עירו אייכנהאוזן היא בשוואביה.

לא יפה לקלקל סיפור כל כך יפה אבל מדובר בתקופה אחרי שעלה הצורר לשלטון וכלום נתנו לישיבות אחרות להתפתח בגרמניה?!

(פעם התפרסם סיפור יוצא דופן על ישיבה שהמשיכה בתקופת הנאצים עד תש"א? אבל זה יוצא מן הכלל)

למעלה כתב סלקא דעתך שהסיפור כתוב בהקדמת בנו של הגר"ש שוואב לספר עיון תפילה. סביר שעיון במקור זה יפתור את תמיהתך.
מ"מ לפי מה שסופר לי לא הורגשה השפעת הנאצים בעירו של הגר"ש עד לאותה שעה ממש.

[לייבעדיג יענקל]

אתמול נפתח בספרייה הלאומית כנס אקדמי לציון שמונה מאות שנה לפטירת רבינו יהודה החסיד.
הכנס אמור להימשך כמה ימים.
מישהו השתתף בכנס?
אפשר להעלות רשמים ממנו?

רמי ריינר העלה לחשבונו באתר אקדמיה קובץ של הרצאתו בכנס. מצ"ב.

כתבתי לריינר: בשל קוצר זמני אעיר רק על מה שכתבת: "את אשר יאהב הוכיח, ולאשר נמשך הוא נדרש, לא פלא הוא איפה שסדרי התשובה ודוגמאותיה המופיעים בספר חסידים מוקדשים בעיקרם לכשלים בעניינים מיניים וכלכליים ושאותם העלה המחבר על ראש תשובתו. ההלכה כתחום דעת, דת ונורמה, על הקטגוריות התיאורטיות והמעשיות שלה פשוט לא אתגרו את רוחו ונפשו של המחבר".
לכאורה ההבנה שסדרי תשובה אלו מלמדים על עולמו האישי של הכותב אינה מוכרחת כלל. דומני שכל אדם בעל בשר ודם ויצרים מכיר ששני נושאים אלו הם המועדים ביותר לכשלונות ולצורך לשוב בתשובה עליהם ולתקנם, וכבר למדונו חז"ל (משנת מכות פ"ג מט"ו): "גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן". יש לציין שנושא נוסף המוזכר הרבה מאוד בס"ח הוא השבועה, וגם זה עולה בקנה אחד עם מ"ש בעירובין (כא, ב): "יושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר". כללו של דבר, סבורני שלא ניתן ללמוד מס"ח על עולמו הפנימי האישי של ריה"ח ('הקדוש', 'אב החכמה'), אלא יש לראות בו חיבור שנועד לסייע בידיו של אדם ממוצע המבקש להתעלות ולהתחסד עם קונו.
והוא השיבני: "אני חושב שאתה צודק באשר להערתך על סדרי התשובה" ...

[קראקובער]

למעלה כתב סלקא דעתך שהסיפור כתוב בהקדמת בנו של הגר"ש שוואב לספר עיון תפילה. סביר שעיון במקור זה יפתור את תמיהתך.
מ"מ לפי מה שסופר לי לא הורגשה השפעת הנאצים בעירו של הגר"ש עד לאותה שעה ממש.

בגרמניה באותו תקופה עדיין היו יהודים אבל התנכלו למוסדות יהודיים באופן מיוחד.

עיון במקור לא הוסיף כלום.

[בערקע חייט]

האם קיימת אפשרות שרבינו יונה ראה ואף ציטט את דברי ר' יהודה החסיד? (הוא היה צעיר ממנו בכמה עשרות שנים, אך היה דר בספרד ור' יהודה החסיד בגרמניה.)

שאלתי לפי שראיתי קטע בספר היראה לרבינו יונה אשר מילותיו קרובים הרבה לפיסקא בספר חסידים.

[חד ברנש]

רבינו יונה מגירונדי למד אצל האחים מאיוורא, והם קיבלו מחסידי אשכנז. הדברים ידועים ומפורסמים. עי' למשל במאמרו של רימת"ש עליו (נדפס מחדש בכנסת מחקרים, ב).

[ספרים וועלט]

האם יצא לאור אי פעם ספר שאלות-ותשובות שהשיב ריה"ח?

[חד ברנש]

האם יצא לאור אי פעם ספר שאלות-ותשובות שהשיב ריה"ח?

לא ידוע ממנו קובץ שו"ת מסודר, והקרוב ביותר הוא הנדפס במאורות הראשונים, עמ' צט-קד.

[ר_חיים_הקטן]

כמה מאמרים על נושא האשכול:

Soloveitchik, Haym - Piety, Pietism and German pietism, ''Sefer Hasidim I'' and the Influence of Hasidei Ashkenaz.pdf

Soloveitchik, Haym - Three Themes in ''Sefer Hasidim''.pdf

סולוביצ'יק, חיים - ספר חסידים, עולם המדרש וההומניזם של המאה השתים עשרה.pdf

יש עוד מאמרים בנושא בחלק ג' של ספרי ד"ר גר"ח סולוביצ'יק.

האם קיימת אפשרות שרבינו יונה ראה ואף ציטט את דברי ר' יהודה החסיד? (הוא היה צעיר ממנו בכמה עשרות שנים, אך היה דר בספרד ור' יהודה החסיד בגרמניה.)

שאלתי לפי שראיתי קטע בספר היראה לרבינו יונה אשר מילותיו קרובים הרבה לפיסקא בספר חסידים.

לפי ד"ר גר"ח הנ"ל, הציטוטים האלו אינם מספר החסידים האמיתי, אלא מספר שיצא מחוג אחר שהוסיפו לתחילת ספר החסידים, עיי"ש.

[בברכה המשולשת]

כמה מאמרים על נושא האשכול:

Soloveitchik, Haym - Piety, Pietism and German pietism, ''Sefer Hasidim I'' and the Influence of Hasidei Ashkenaz.pdf

Soloveitchik, Haym - Three Themes in ''Sefer Hasidim''.pdf

סולוביצ'יק, חיים - ספר חסידים, עולם המדרש וההומניזם של המאה השתים עשרה.pdf

יש עוד מאמרים בנושא בחלק ג' של ספרי ד"ר גר"ח סולוביצ'יק.

האם קיימת אפשרות שרבינו יונה ראה ואף ציטט את דברי ר' יהודה החסיד? (הוא היה צעיר ממנו בכמה עשרות שנים, אך היה דר בספרד ור' יהודה החסיד בגרמניה.)

שאלתי לפי שראיתי קטע בספר היראה לרבינו יונה אשר מילותיו קרובים הרבה לפיסקא בספר חסידים.

לפי ד"ר גר"ח הנ"ל, הציטוטים האלו אינם מספר החסידים האמיתי, אלא מספר שיצא מחוג אחר שהוסיפו לתחילת ספר החסידים, עיי"ש.

אבל לשיטתו, ספר חסידים ב' הנ"ל מבוסס הרבה על ספר חסידים.
כך שאם רבינו יונה מצטט ממנו (ולמיטב זכרוני זה די ברור שאכן בספר היראה יש ציטוטים משם), זה מעיד על היכרות עם ספר חסידים עצמו (רק שמעובד בשינוים חיסורים ותוספות)
אלא שפרופ' סולובייצ'יק עצמו כותב שהוא מפקפק בייחוס ספר היראה לרבינו יונה.