פורום אוצר החכמה

היה יליד גרמניה.

אחרי השואה למד בישיבתו של הרב בוצ'קו בשווייץ. ומשם הכירותו עם הגראי"ל שטיינמן.

היה חתנו של רבי משה הכהן אילוביצקי מפתח תקווה, ולפנים מקוסובה.

גאון בתורה ,לא רק בתורת רבי עקיבא איגר,
ד"א תופעה שאין לה אח ורע גדולי תורה בקני מידה עולמי היו מג"ש
בישיבה לצעירים פוניבז רמ"י לפקוביץ הרב שטיימן הרב איינשטיין והרב נבנצל ועוד.
בלי השוואות אבל לכו"ע גדולי תורה מובהקים

מ,א,ור כתב:כמדומה שהוא ההדיר את "כתב וחותם" לרעק"א ולא את הדו"ח

הג"ר שמואל איינשטיין זצ"ל היה המומחה (בה"א הידיעה) של כתבי הגרע"ק איגר, ובחמישים שנה האחרונות כל מי שהוציא לאור מחידושי הגרעק"א התייעץ איתו או ביקש ממנו לערוך ולהגיה את הכתבים.
הוא הוציא לאור:
א. ליקוט תשובות וחידושים מרבינו עקיבא איגר (בני ברק תשכ"ח)
ב. כתב וחותם דרבי עקיבא איגר (ב"ב תשל"ט) ב' חלקים. [ויש מזה עוד מהדורות?].
ג. משפטי רבי עקיבא איגר (ב"ב תשמ"ב).

ויש עוד ספרים שיצאו לאור ע"י אחרים (ר"ש הירשלר, ור"י שטרן, מלונדון, ועוד) שהוא היה העורך והמגיה, כגון:
אותיות דרבי עקיבא איגר (לונדון תשל"ט)
קונטרס שמונה תשובות למרן הגרעק"א

וכן:
חידושים שבתוך: "וזאת ליהודה" (גרוס)
ס' קושיות עצומות (התייעצו עמו)

יבואו היודעים ויוסיפו.

בתקופת לימודי בישי"ק, הי' מקובל שבמהלך השיעור הוא יורק דם ממאמץ, ואכן על הגמ' שהי' משתמש היו כתמי דם ממש.

תולדות כתב:היה יליד גרמניה.

אחרי השואה למד בישיבתו של הרב בוצ'קו בשווייץ. ומשם הכירותו עם הגראי"ל שטיינמן.

היה חתנו של רבי משה הכהן אילוביצקי מפתח תקווה, ולפנים מקוסובה.

מעניין, מפעם לפעם אני מתוודע לעוד גדולי תורה שלמדו בישיבתו של הרב בוצ'קו. במאמר ב'יתד' של אתמול על הג"ר אברהם יוסף רוזנבלום זצ"ל ראש ישיבת שערי יושר בארה"ב, נכתב שגם הוא למד אצלו.

שמעתי שלא יצא רעק"א 'כחול' על ב"מ בגלל ההתנגדות לצרף את כו"ח, האם ההתנגדות עכשיו תרד?

והאם הספרים יכנסו לאוצה"ח?

מ,א,ור כתב:והאם הספרים יכנסו לאוצה"ח?

סלקא דעתך כתב:שמעתי שלא יצא רעק"א 'כחול' על ב"מ בגלל ההתנגדות לצרף את כו"ח, האם ההתנגדות עכשיו תרד?

למי מופנות השאלות?
אפשר להפנות כאן שאלות גם לפקיד הבנק בו יש לי חשבון?

הג"ר שמואל איינשטיין זצ"ל למד בבחרותו בישיבת פוניבז', והתחתן ביום י"ז בטבת תשי"ד, שבוע לפני פטירת הגה"צ רא"א דסלר זצ"ל, וכותבי תולדות הרב דסלר מספרים על המאמץ שעשה להשתתף בנישואי תלמידו שהתקיימו בפתח תקוה. ראה ס' מחנך לדורות חלק ב' עמ' 355.

הוא התייתם בצעירותו בשואה, בשנת תש"ב, אביו נפטר במחנה ריכוז בצרפת, ואמו נהרגה על קידוש ה' באושוויץ. ראה בס' ליקוט תשובות וחידושים מרבינו עקיבא איגר, רשימת היארצייט של הוריו והורי אשתו.

דרך אגב, בסוף ספר ליקוט תשובות וחידושים מרבינו עקיבא איגר (ב"ב תשכ"ח), נדפס קונטרס מחכם אחד (בעילום שם), בשם "אגלי צפון", ובשנים האחרונות התפרסם שהמחבר הוא מורו ורבו הגראי"ל שטיינמן שליט"א.

הגר"ש איינשטיין זצ"ל נתן הסכמות לספרים שעסקו ברעק"א.
ראה ס' מאורן של ישראל ח"א.

וכן ראה ס' ליקוטי רבי עקיבא איגר על המועדים (ב"ב תשע"ו).

מעתי שעל קטע מסוים תמוה בכתם וחותם כ' הגר"א וויס במנחת אשר שכנראה שכתב כן בילדותו.
והגרד"ל אמר על כך באופ"א שכנראה שלא כל מה שמופיע בכו"ח הוא מהרעק"א.
האם למישהו ידוע על פקפוקים נוספים?

ידוע היה הגר"ש איינשטיין זצ"ל בבקיאותו בכתבי הגרעק"א, ובדייקנות ובזהירות בההדרתם.
הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, ראש מכון ירושלים, ערך בזמנו רשימה ארוכה של הגהות הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל שכתב על ספרים שונים, ופרסם אותה בקובץ "מוריה" גליון ע-עא (סיון תשל"ו) עמ' יט-כב.
אחרי כחצי השנה הוא פרסם שוב מהדורה חדשה של אותה רשימה ב"מוריה" גליון עד-עה (שבט תשל"ז) עמ' כב-כו. הוא כותב שם שקיבל הערות על רשימתו הראשונה, והוא מדפיס אותה שנית עם תיקונים והוספות, ומציין שרוב ההוספות והתיקונים התקבלו מהרב שמואל איינשטיין מבני ברק.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?108041&pageid=P0023

דקדוקו והליכותיו וצניעותו היו לשם.
כמה שביבים קטנים.
לפנים, גם בזקנותם, היה הוא זצ"ל ורעו הטוב הג"ר ר' נפתלי נבנצאל זצ"ל מתפללים שחרית של שבת בישיבת פוניבז' (הגדולה) ואחר התפילה היו יורדים מההר, ונעמדים ליד המעקה של בכ"נ מכנובקא, ומשוחחים בלימוד, שעה שעה וחצי, מדי חג ומועד, חורף ככקיץ.
בשנות זקנותו היה בא לימים טובים לקרית ספר שם היתה לו דירה. בשמח"ת כשהיה מתפלל בביהמ"ד פוניבז' דשם, כל משך ההקפות שהיו נמשכים שעות רבות הן בערב והן בבוקר, היה עומד על רגליו, משום כבוד סה"ת, ולא היה יוצא 'לנוח'..

איש_ספר כתב:

מ,א,ור כתב:והאם הספרים יכנסו לאוצה"ח?

סלקא דעתך כתב:שמעתי שלא יצא רעק"א 'כחול' על ב"מ בגלל ההתנגדות לצרף את כו"ח, האם ההתנגדות עכשיו תרד?

למי מופנות השאלות?
אפשר להפנות כאן שאלות גם לפקיד הבנק בו יש לי חשבון?

השאלה מופנית לכל היודע דבר.

בסוף הקדמת ס' אותיות דרבי עקיבא איגר, עמ' כא-כב, הובא מכתב מהג"ר שמואל איינשטיין זצ"ל, שבו דברים מעניינים על הגרעק"א.
הוא מתייחס שם לשאלה האם להדפיס חידושים מרעק"א שנכתבו בתחילת העיון, ובתוך דבריו הוא כותב: "תחילת העיון דמרן הרעק"א מגיע רחוק הרבה מסוף העיון של הרבה גדולים אחרים וא"כ נמצא עולם התורה מרויח ...".
הוא גם כותב שרעק"א קיבל מעין הסכמה מן השמים: "מגלה רבנו שהי' לו גילוי מן השמים בענין הדפסת ספריו".

וונדרבר כתב: הג"ר שמואל איינשטיין זצ"ל היה המומחה (בה"א הידיעה) של כתבי הגרע"ק איגר, ובחמישים שנה האחרונות כל מי שהוציא לאור מחידושי הגרעק"א התייעץ איתו או ביקש ממנו לערוך ולהגיה את הכתבים.
הוא הוציא לאור:
א. ליקוט תשובות וחידושים מרבינו עקיבא איגר (בני ברק תשכ"ח)
ב. כתב וחותם דרבי עקיבא איגר (ב"ב תשל"ט) ב' חלקים.

צריך להוסיף:
כתב וחותם דרבי עקיבא איגר תניינא (ב"ב תשנ"ג)
כתב וחותם דרבי עקיבא איגר (מהדורה חדשה), כולל קמא ותניינא (ב"ב תשנ"ה)

וונדרבר כתב: ג. משפטי רבי עקיבא איגר (ב"ב תשמ"ב).

צריך להוסיף:
ד. הגהות רעק"א על שער המלך (ועזרת נשים) (ב"ב תשכ"ט) [נדפס שוב בתוך ס' כתב וחותם].
ה. ס' תיבת גמא עם הגהות רעק"א (ב"ב תשנ"ח).

וונדרבר כתב: ויש עוד ספרים שיצאו לאור ע"י אחרים (ר"ש הירשלר, ור"י שטרן, מלונדון, ועוד) שהוא היה העורך והמגיה, כגון:
אותיות דרבי עקיבא איגר (לונדון תשל"ט)
קונטרס שמונה תשובות למרן הגרעק"א

וכן:
חידושים מרעק"א שבתוך: "וזאת ליהודה" (גרוס)
ס' קושיות עצומות (התייעצו עמו)

וראה ספר זכרון ברית אברהם (פרנס) עמ' רמ"ז הערה א'.
יבואו היודעים ויוסיפו.

וונדרבר כתב: דרך אגב, בסוף ספר ליקוט תשובות וחידושים מרבינו עקיבא איגר (ב"ב תשכ"ח), נדפס קונטרס מחכם אחד (בעילום שם), בשם "אגלי צפון", ובשנים האחרונות התפרסם שהמחבר הוא מורו ורבו הגראי"ל שטיינמן שליט"א.

"אגלי צפון" נדפס שם עמ' קלט-קמז.

חתנו הוא הגאון ר חנוך קופמן ממשפחת האחים הגאונים האנגלים מגייסצד
יש לו עוד 2 בנות לא נשואות
היתה בו נעימות ומאור פנים וחביבות מיוחדת.

איש_ספר כתב:

מ,א,ור כתב:והאם הספרים יכנסו לאוצה"ח?

סלקא דעתך כתב:שמעתי שלא יצא רעק"א 'כחול' על ב"מ בגלל ההתנגדות לצרף את כו"ח, האם ההתנגדות עכשיו תרד?

למי מופנות השאלות?
אפשר להפנות כאן שאלות גם לפקיד הבנק בו יש לי חשבון?

יש לי הרבה מעות באשר למורינו הגר"ש איינשטיין זצ"ל, שאף כי לא זכיתי ללמוד בשיעורו, מ"מ היה לי ישיבה אחת עמו בעולמו שנים ממושכות, כך גם בנוגע להגאון רבי יהודה אריה הרשלר זצ"ל שנלב"ע לאחרונה, אך אין לי כעת הזמן וההשראה המתאימים לזה, ואולי עוחל"מ.

בנוגע לשאלה הספציפית הנ"ל, באשר המו"ל של החי' הגרע"א ה'כחולים' הוא בן משפחתי, יודעני מימים ימימה כי הסיבה היא לא בגלל שאין רשות לצרף, אלא מתוך מתן כבוד והערכה למפעל החיים של הגרש"א זצ"ל שזה הכו"ח, שבו ראה את גולת הכותרת. הגאון מו"ל הכחולים היה תלמיד מובהק קרוב וחביב אצל הגרש"א, יוצא ובא בביתו לעיתים מזומנות, וקשר עליון דאורייתא של תורת הגרע"א כורכת אותם אהדדי.
לא נראה לי כי יש תוכניות בעתיד הקרוב בקשר לחידושי הגרע"א על מסכתות, כמדומני שהמו"ל עסוק כעת בהכנה סופית של כרך אחרון מהתשובות, וכן במפעל תורני נוסף רב היקף, יצירה מדהימה על סה"מ להרמב"ם (י"ל כרך אחד ונידון פה בעבר), זאת בנוסף לחיבוריו תמידין כסדרן על מסכתות הש"ס בעיון ושאר ספרים.

אגב, ר"ש אריאלי, בהגדתו יד החזקה מאריך בסיפור על הרמב"ם שהאריך הרבה בסיפור יצי"מ והי' כשלהבת אש וכו'.
המקור לסיפור הוא הרב טייטל בעל משנה שכיר (ואם הבנים שמחה) בשם האדמו"ר היד שלום נכד האמו"ר מדז'יקוב.

כאשר שאלתי להר"ש אריאלי אם מלבד אותו אדמו"ר ישנו עוד מקור לסיפור הנ"ל. אמר שלא מצא עדיין אך אם הרב טייכטל מביא זאת שהי' רב גדול לפני השואה הרי שזה מוסמך והוא מודה למי שימצא לכך עוד מקורות.

נמחק.

תחת זאת אכתוב כאן סיפור שקראתי על הנפטר, שפעם אחת בזקנותו יצא ללמוד חברותא עם ת"ח אחד, ונתקל באבן ונפל. כובעו התגלגל, עצמותיו נתפוקקו, כל גופו דואב מחבטות עזות. נכדו שליווה אותו חש אליו לסייעו, והוא, בעודו נאנק מכאביו, כובעו אי שם, מלחש לו אך משפט אחד: תתקשר לחברותא, אני לא בטוח שאצליח להגיע, חבל שיחכה סתם..

לא זכיתי ללמוד אצלו אלא אצל הגריב"ש זצ"ל. אבל מבחוץ היינו שומעים איך כל בני השיעור לומדים איתו במקהלות בקולי קולות. היה תענוג!

הגרח כתב:חתנו הוא הגאון ר חנוך קופמן ממשפחת האחים הגאונים האנגלים מגייסצד.

?

יש לי הרבה מעות באשר למורינו הגר"ש איינשטיין זצ"ל, שאף כי לא זכיתי ללמוד בשיעורו, מ"מ היה לי ישיבה אחת עמו בעולמו שנים ממושכות, כך גם בנוגע להגאון רבי יהודה אריה הרשלר זצ"ל שנלב"ע לאחרונה, אך אין לי כעת הזמן וההשראה המתאימים לזה, ואולי עוחל"מ.
אם משום השראה ניחא אבל משום זמן מי התירך לצאת מידי חומרת ת"ח שלא נספד וכו'.......והוא רחום יכפר...

בחודש ניסן אין מספידים

נראה שהג"ר שמואל איינשטיין זצ"ל היה דוגמה לדור שלם של מהדירים תורניים למידת הזהירות והאחריות הנדרשת בטיפול בכל אות מדברי רבותינו גדולי האחרונים זי"ע. אפשר להיווכח באיזה רצינות וכובד ראש הוא דן עם הסטייפלר זצ"ל ועם עוד גדולים לבירור הספיקות שהתעוררו לו בדרך ההדרת הכתבים.
הדור הצעיר שגדל על הספרים שערך, ושם לב לפרטים, הושפע מאוד (מבלי משים), וקיבל שיעור לכל החיים בדרך הראויה לטיפול בכתבי רבותינו.

מישהו יודע האם ואיך ניתן להשיג כתב וחותם על בבא מציעא?
בנוסף ברצוני לשאול האם ידוע למישהו אם בתשובות רעק"א שהוציא ר' שלמה אריאלי שליט''א ישנם חידושים על פני תשובות רעק"א הוצאת מכון המאור?

בתודה מראש.

השתא דאתינן להכי אני מרשה לעצמי לפנות לכבוד הרב נוטר הכרמים שליט"א בשם כל משתמשי אוצר החכמה לאלפיהם:
במטו מינך, אנא! הפעל את כל כובד השפעתך על כבוד דודך שליט"א שיזכה את אוצר החכמה בכל תורת רעק"א שזכה להוציא לאור עולם.
מצפה בכליון עיניים לתשובתו הרמתה האם יואיל להטות שכמו ברוב ענוותנותו למשימה חשובה זאת?

בן אליהו כתב:השתא דאתינן להכי אני מרשה לעצמי לפנות לכבוד הרב נוטר הכרמים שליט"א בשם כל משתמשי אוצר החכמה לאלפיהם:
במטו מינך, אנא! הפעל את כל כובד השפעתך על כבוד דודך שליט"א שיזכה את אוצר החוכמה בכל תורת רעק"א שזכה להוציא לאור עולם.
מצפה בכליון עיניים לתשובתו הרמתה האם יואיל להטות שכמו ברוב ענוותנותו למשימה חשובה זאת?

פעם פניתי לאחד שמחבר ספרים חשובים ומועילים ושאלתי אותו למה אתה לא מפרסם באוצר החכמה? אז הוא ענה לי בשאלה יש לך כלי כסף בבית? כן,למה אתה לא מחלק אותם לאחרים?.. מה שלמדתי מזה שלא כל מחבר מבין את התועלת ולא כל מחבר יכול להתעלות מעל עצמו ולתת שסחורה שעבד ע"ז שנים והשקיע הון רב, בחינם אין כסף. הגם שיש שהעידו שבעקבות הפרסום דווקא הגדיל את הביקוש אבל אני מניח שזה מיעוט.

עדיין לא הזכירו כאן את ה"מופת" על ב' החלקים הקטועים של תש' הרעק"א שצירפם הרב איינשטיין ע"פ חלום.

עושה חדשות כתב:עדיין לא הזכירו כאן את ה"מופת" על ב' החלקים הקטועים של תש' הרעק"א שצירפם הרב איינשטיין ע"פ חלום.

מישהו שמע מאחד מקרובי המשפחה שכך היה המעשה:
היו בידו שני כתבי יד שונים מרעק"א שהיו שייכים לשני אנשים שונים, והיה לו סייעתא דשמיא לגלות (אחרי העמל הרב שהשקיע) שחצי תשובה היתה בכת"י הראשון וחציה האחר בכת"י השני. [לטענתו זה לא היה ע"פ חלום].
גם היגיעה הגדולה והס"ד הם "מופת"!
ואולי אפשר למצוא באחד הספרים שהו"ל, אם הוא מזכיר במקום מסויים ששני חלקי התשובה מקורם משני כת"י.

בכותרת כתוב:
הגאון ר' שמואל איינשטיין זצ"ל מר"י פוניבז' לצעירים

צריך לתקן את הכותרת: "ראש ישיבת פוניבז' לצעירים"

ראוי לטובת הלומדים לתת יותר פרטים כדי שגם הציבור יהנה מ"המוויפס" ודוו"ק

הגרח כתב:חתנו הוא הגאון ר חנוך קופמן

חתנו הגאון רבי חנוך דב קופמן שליט"א,
אביו הוא הג"ר בנימין זאב קויפמאן שליט"א, ראש כולל מנשסטר באנגליה, (לשעבר מראשי ישיבת סנדלרנד), בצעירותו היה מתלמידי הגרא"א דסלר זצ"ל בכולל גייטסהעד.

וונדרבר כתב: הג"ר שמואל איינשטיין זצ"ל היה המומחה (בה"א הידיעה) של כתבי הגרע"ק איגר, ובחמישים שנה האחרונות כל מי שהוציא לאור מחידושי הגרעק"א התייעץ איתו או ביקש ממנו לערוך ולהגיה את הכתבים.

ראה ספר סופרי המלך - עוללות מרן החתם סופר, ח"ב, (לרבי יו"ט ליפמאן ראקאוו) עמ' [ח'] שכותב: זכיתי לבקר את הגאון רבי שמואל איינשטיין שליט"א ר"מ בבני ברק אשר כידוע הוא המומחה בה"א הידיעה בדברי רבינו עקיבא איגר זי"ע. ועמל ויגע בזה רבות בשנים.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0008

וונדרבר כתב:באיזה רצינות וכובד ראש הוא דן עם הסטייפלר זצ"ל ועם עוד גדולים לבירור הספיקות שהתעוררו לו בדרך ההדרת הכתבים.

ראה בספר אותיות דרבי עקיבא איגר עמ' כ' שהגר"ש איינשטיין שאל את בעל קהילות יעקב האם כדאי להדפיס מקומות שרעק"א העביר עליהם קולמוס.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0020

מיעטו באזכור ענוותו המופלגת, אציין כאן מעשה קטן שישפוך אור על כל התנהלותו הענוותנית בחייו.

נשיא ישיבת פוניבז' הגר"א כהנמן הפציר בו רבות כל אימת שהגיע להתפלל בהיכל הישיבה, שיקבע את מקומו במזרח וישב בין יתר ראשיה, אך הוא סירב בעקשות פעם אחר פעם, וישב כאחד העם בין בחורים בסמוך לבימה.
אחר לחצים רבים נכנע ואמר כי בזמן קיץ הבעל"ט, יישב במזרח. בהגיע המועד, המתינו רבני הישיבה לבואו לתפלות השבת, אך הגר"ש בושש מלבוא ב' שבועות, עד שהוצרך הגרא"כ לעלות לביתו ולהפציר בו שישוב להגיע ויישב היכן שחפץ ובלבד שיתפלל בישיבה.

סימנא מילתא, ועם פטירתו נמצא בתוך ספר מסילת ישרים שהיה צמוד אליו כל ימיו ואף על מיטת חוליו בביה"ח, סימניה במידת הענווה שהיתה נר לרגליו כל חייו.

ביציאה מאולם וגשל לפני כ-ג' שנים

מה ששמעתי בשמו מראש ישיבה אחד, על הגישה של מחנך בדורינו:
viewtopic.php?f=48&t=28726&p=298100&hilit=%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%96%27#p298100

דברים לזכרו

איני יודע אם זה לכבודו.. הוא היה גם קרוב משפחה של החכם הגדול פרופ' אלברט איינשטיין. אני לא יודע איך בדיוק. אם מישהו יכול לברר את זה...
גם ניתן לומר שתואר פניהם היו מאד דומים...

השם הגרמני שלו היה ארנסט

[quote י.ש. רובין כתב]איני יודע אם זה לכבודו.. הוא היה גם קרוב משפחה של החכם הגדול פרופ' אלברט איינשטיין. אני לא יודע איך בדיוק. אם מישהו יכול לברר את זה...
גם ניתן לומר שתואר פניהם היו מאד דומים...[/quote]

קרבה רחוקה מאד.
פעם נשאל ע"י מרן הגראי"ל: איר זענט אקרוב פון פרופ' איינשטיין? ונענה, אוויטע קורבה [קורבה רחוקה]. א"ל הגראי"ל, סי נישט אזא גרויסע ייחוס, באדער פרייר סי איז אגרויסע ייחוס! [זה לא ייחוס גדול, אצל החילונים זה ייחוס גדול].

בנוגע לתואר פניהם, כנר' בשנות נערותו של מר בעת לימודיו אצלו ישב בספסלים האחוריים של החדר"ש...

ליבא לתיובתא כתב:[quote י.ש. רובין כתב]איני יודע אם זה לכבודו.. הוא היה גם קרוב משפחה של החכם הגדול פרופ' אלברט איינשטיין. אני לא יודע איך בדיוק. אם מישהו יכול לברר את זה...
גם ניתן לומר שתואר פניהם היו מאד דומים...

קרבה רחוקה מאד.
פעם נשאל ע"י מרן הגראי"ל: איר זענט אקרוב פון פרופ' איינשטיין? ונענה, אוויטע קורבה [קורבה רחוקה]. א"ל הגראי"ל, סי נישט אזא גרויסע ייחוס, באדער פרייר סי איז אגרויסע ייחוס! [זה לא ייחוס גדול, אצל החילונים זה ייחוס גדול].
[/quote]
אולי זה לא ייחוס גדול, ובכל זאת הוא שאל על כך...