מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
שומר
הודעות: 837
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי שומר » ד' דצמבר 29, 2010 11:51 pm

לפני כמה שנים מישהו אמר לי שבאיזה ספר מתואר את אלו שסבבו את בית הלוי בשעת פטירתו האם ידוע למישהו היכן זה כתוב

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי בור הגולה » ה' דצמבר 30, 2010 12:42 am

איני יודע בענין מה שכתבת, אבל אם רצונך לקרוא מאמר מרתק על הבית הלוי מאחד שהכירו אישית בסלוצק, תעיין כאן.
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב א' יוני 26, 2011 1:04 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומר
הודעות: 837
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי שומר » ה' דצמבר 30, 2010 12:55 am

מה המקור תודה

אמרתי אחכמה
הודעות: 1861
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ה' דצמבר 30, 2010 1:09 am

כמו כן, מומלץ בחם לקרוא את 'הראשון לשולשלת בריסק' לקרלינסקי, (יש באוצר).
פטירת ה'בית הלוי' מתואר שם בעמ' 423 מעמודי הספר.

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי רבטוב » ה' דצמבר 30, 2010 4:31 am

אמרתי אחכמה כתב:כמו כן, מומלץ בחם לקרוא את 'הראשון לשולשלת בריסק' לקרלינסקי, (יש באוצר).
פטירת ה'בית הלוי' מתואר שם בעמ' 423 מעמודי הספר.

כידוע שישנו מאמר מר' מאיר בן הגרי''ז מבריסק שמסתייג [בלשון המעטה] מהרבה דברים שנכתבו בספר .

אמרתי אחכמה
הודעות: 1861
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ה' דצמבר 30, 2010 9:01 pm

רבטוב כתב:
אמרתי אחכמה כתב:כמו כן, מומלץ בחם לקרוא את 'הראשון לשולשלת בריסק' לקרלינסקי, (יש באוצר).
פטירת ה'בית הלוי' מתואר שם בעמ' 423 מעמודי הספר.

כידוע שישנו מאמר מר' מאיר בן הגרי''ז מבריסק שמסתייג [בלשון המעטה] מהרבה דברים שנכתבו בספר .

איפה הופיע המאמר?
נערך לאחרונה על ידי אמרתי אחכמה ב ה' דצמבר 30, 2010 9:12 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי בור הגולה » ה' דצמבר 30, 2010 9:10 pm

אמרתי אחכמה כתב:
רבטוב כתב:
אמרתי אחכמה כתב:כמו כן, מומלץ בחם לקרוא את 'הראשון לשולשלת בריסק' לקרלינסקי, (יש באוצר).
פטירת ה'בית הלוי' מתואר שם בעמ' 423 מעמודי הספר.

כידוע שישנו מאמר מר' מאיר בן הגרי''ז מבריסק שמסתייג [בלשון המעטה] מהרבה דברים שנכתבו בספר .

איפה מופיע המאמר?

כמדומני שהמאמר הופיע בבטאון של סאטמר "התמר" (או משהו דומה), מתוך דברים שאמר בביתו לפני תלמידיו ב'חומש שיעור'. פעם היה לי את זה, וכעת איני מוצאו

עיקר טענותיו היו בעניני השקפה בנוגע לציונות, לא בעניני דיוק ושאר טענות שהועלו נגד הספר.

במוסף ש"ק של יתד לפני כתשע שנים התפרסמה סדרה מצויינת של מאמרים נגד דיוקו של הספר.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1861
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ה' דצמבר 30, 2010 9:13 pm

תודה רבה!
מה היה תמצית דבריו?

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי בור הגולה » ה' דצמבר 30, 2010 9:42 pm

מצאתי את המאמר מהגר"מ סולובייצ'יק שליט"א, ואני מעלה לעיונכם. התפרסם בקובץ "פרי תמרים", שבט תשמ"ה.
קבצים מצורפים
פי תמרים 1.jpg
פי תמרים 1.jpg (109.55 KiB) נצפה 3518 פעמים
פרי תמרים 3.jpg
פרי תמרים 3.jpg (121.57 KiB) נצפה 3518 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב ו' דצמבר 31, 2010 10:18 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי בור הגולה » ה' דצמבר 30, 2010 9:44 pm

המשך:
פרי תמרים 4.jpg
פרי תמרים 4.jpg (125.54 KiB) נצפה 3514 פעמים

פרי תמרים 5.jpg
פרי תמרים 5.jpg (127.15 KiB) נצפה 3512 פעמים

פרי תמרים 6.jpg
פרי תמרים 6.jpg (41.16 KiB) נצפה 3355 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב ו' דצמבר 31, 2010 10:25 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שלום4
הודעות: 46
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי שלום4 » ה' דצמבר 30, 2010 9:59 pm

בור הגולה כתב:במוסף ש"ק של יתד לפני כתשע שנים התפרסמה סדרה מצויינת של מאמרים נגד דיוקו של הספר.


מצו"ב המאמר הראשון והרביעי הנ"ל

שלום4
הודעות: 46
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

Re: בית הלוי

הודעהעל ידי שלום4 » ה' דצמבר 30, 2010 10:04 pm

טעויות והטעיות 2-.pdf
(223.52 KiB) הורד 443 פעמים

טעויות והטעיות 3.pdf
(219.74 KiB) הורד 411 פעמים

טעויות והטעיות 4.pdf
(285.94 KiB) הורד 331 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12287
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ביוגורפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 30, 2010 10:12 pm

רבי שלום, תודה גדולה על העלאת המאמרים, כמדומה שמכל מאמר עלה רק עמוד הראשון בלבד.

שלום4
הודעות: 46
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

Re: ביוגורפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי שלום4 » ה' דצמבר 30, 2010 10:23 pm

איש_ספר כתב:רבי שלום, תודה גדולה על העלאת המאמרים, כמדומה שמכל מאמר עלה רק עמוד הראשון בלבד.

קובץ 1: עמוד 30
קובץ 2: עמוד 31
קובץ 3: עמוד 26
קובץ 4: עמוד 27

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: ביוגורפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי בור הגולה » ה' דצמבר 30, 2010 10:24 pm

הנה מאמר מרתק מהרב יהושע מונדשיין, שהתפרסם כאן, תחת הכותרת: "ממסמך יבש לסיפור צבעוני".

לפני שנים רבות התבטאתי על הספר "הראשון לשושלת בריסק", שמבחינת אמינותו משתווה הוא לספר "מקור ברוך" (ראה בקובץ 'זכור לאברהם', תשנ"ט, עמ' שפב-שפג).

מכיון שהפרק הקודם הוקדש ל"מקור ברוך", מן הדין שנעסוק עתה ברעהו שאינו טוב ממנו.

את העמודים 390-382 שבספרו הנ"ל, מקדיש המחבר הנכבד ("סגן-נשיא 'אגודת הרבנים' דארצות-הברית וקנדה") לאסיפת הרבנים שהתקיימה בפטרבורג בשנת תרמ"ז.

תחילתו בתיאור מפורט של פתיחת האסיפה, כפי שסיפר – לדבריו – הרב ש"י זוין ע"ה. אך מי שהכיר, ולו במעט, את הרב זוין ואת שיחו, יווכח בנקל שהתיאור המפורט בדוי מדמיונו של המחבר ולא יכול היה לצאת מפיו של הרב זוין המיושב בדעתו.

"ליד שני שולחנות מקושטים... ועליהם ערוכים פירות ארץ-ישראל לכבוד חמשה-עשר בשבט, כוסות לשתיית תה ומיני תופינים שונים... ורבי יצחק-אלחנן... פירש את כוונת הכתוב "כי האדם עץ השדה"... אחריו השמיע ריד"ס דבר-הלכה בדין קדושת ארץ ישראל... את הישיבה פתח פוליאקוב... הנה לחש רבי יצחק-אלחנן דבר-מה לבנו... ביקש ריד"ס את רשות הדיבור, ואמר בהתרגשות מאופקת... זלגו דמעות מעיניהם של רבי יצחק אלחנן והנצי"ב מוולוז'ין... נשמעו קריאות ביניים... גם שלשה מהרבנים התרעמו על ריד"ס..."

כך נמרחים על כמה וכמה עמודים תיאורים גדושים בפרטי-פרטים, שמזכירים מאד את "הדברים הנרגשים" השפוכים לרוב ב"מקור ברוך", וכמוהם בדויים גם הם מן הלב ואינם יכולים להתייחס אל הרב זוין.

בהמשך מעתיק הוא – בשיבושים רבים – תעודה שנתפרסמה באנציקלופדיה היהודית-רוסית, שעליה חתומים הרבנים משתתפי האסיפה.

מה שמשך את לבו בתעודה זו, היא העובדה שחתימתו של הגרי"ד סולובייצ'יק משורבבת בין החתימה הראשונה והשניה (ללא הקידומת "ונאום"), וכן החתימה החמישית שלא הצליח לפענחה.

כאן מתחילה מלאכת מחשבת של טוויית סיפור-בדים סביב העובדות הללו:

"שמחתי עליה כמוצא שלל רב, מצאתי בה עדות נאמנה למקרה מעניין בהקשר עם חתימתו של ריד"ס על התעודה, שהרב יעקב ליפשיץ... סיפר לאבא-מארי זצ"ל".

ותורף הסיפור: הריד"ס מיאן לחתום על המסמך, ורק לאחר שהג"ר יצחק אלחנן גזר עליו שיצרף את חתימתו נכנע לו, אבל "התחכם" וכתב את שמו "לא בשורה בה כתוב 'ונאום', שאז הוא כמאשר את תקפו של ההסכם, אלא בין שתי חתימות ככותב את שמו סתם"... חכימא דיהודאי...

ובאשר לחתימה הבלתי מזוהה: "בעוד אני יושב מהורהר ומעלה בזכרוני שמות רבנים מגדולי הדור ההוא שהיו ראויים להיות בין קרואי האסיפה ההיא, שמא באחד מהם אמצא מפתח לפענח את החתימה, נזכרתי ששמעתי פעם מרש"י זווין ז"ל על מקרה מעניין באסיפה ההיא"...

לפתע פתאום צף ועלה בזכרונו סיפור... גם הוא בשם הרב זוין, וגם הוא רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב...

וזו תמצית הסיפור: כשהודיעו לאציל פוליאקוב שהזמינו לאסיפה את הריד"ס – שהיה למורת-רוחם של האצילים – השיב פוליאקוב שהוא דורש להזמין, כמשקל נגד, רב מפלך קורלנד ששימש גם רב-דתי וגם "רב מטעם", רב מלומד ששלט ברוסית, בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית. בתקווה שרב נאור זה יצדד בזכות ההשכלה.

אך אותו רב – שהרב זוין שכח את שמו – איכזב את האצילים, ומכיון שהיה ספוג בתורה, ביראה ובמוסר שספג מרבו הג"ר ישראל סלנטר, התנגד במהלך האסיפה בכל תוקף ועוז לדרישות האצילים.

ובכך פותר מחברנו את בעיית החתימה הבלתי-מזוהה: "התחלתי לחקור ולחפש בכתבי העת מאותן השנים ובעוד ספרים, מי הם הרבנים ששימשו אז בפלך קורלנד ברבנות כפולה. ואכן יגעתי ומצאתי, רב גדול בתורה ותלמידו של הגאון רבי ישראל סלנטר, בשם יקותיאל הלוי אפרימזאהן [ולא 'אפריזמאהן' כפי שמחברנו חוזר ושונה], ישב בתקופה ההיא על כיסא הרבנות בעיר בויסק שבקורלנד ושימש גם בתפקיד של "רב מטעם". בדקתי שוב את הפקסימילה, ואמנם נדמה לי שהשם הפרטי בחתימה המסופקת, ניתן לפענח – יקותיאל". עכ"ל.

דעת לנבון נקל שהשתלשלות העניינים היתה בכיוון ההפוך: אחרי שהצליח לפענח את המלה הראשונה "יקותיאל", פשפש ומצא רב ששמו "יקותיאל", וכשנוכח לדעת שאותו רב למד גם אצל ר"י סלנטר טווה סביבו את הסיפור ההזוי הנ"ל.

והיכן פשפש ומצא את הרב יקותיאל אפרימזאהן? תאמר "בכתבי העת מאותן השנים ובעוד ספרים" כדבריו? לא מיניה ולא מקצתיה! לא היה לו אלא ליטול את הספר "אהלי שם" ("יכלכל תולדותיהם ואדריסאותיהם של רבני עיר ועיר מדינה ומדינה"), להציץ במפתח השמות האלפביתי, ולשלוף משם "ר' יקותיאל" שיתאים לצרכיו.

ראיה לדבר: הפרטים הביוגרפיים שמחברנו נותן (בעמ' 390 הערה 583) לקוחים בעליל מאלו שב"אהלי שם"... ועוד: מחברנו כותב "לא עלה בידי לוודא את יום פטירתו, אבל ודאי לא לפני שנת תרע"ב". מניין לו ודאות זו? התשובה פשוטה: הספר "אהלי שם" נדפס בשנת תרע"ב, ומכיון שבספר זה נרשמו רק רבנים חיים, על כרחנו לומר שהרב יקותיאל אפרימזאהן לא נפטר לפני שנת תרע"ב...

אמרנו שמחברנו נטל את הפרטים הביוגרפיים מ"אהלי שם", אבל לא את כולם... שם נאמר שאת הרשיון משר הפנים לכהן כרב ["רב מטעם"] ואב"ד קיבל רק בשנת תרנ"ו – כעשר שנים אחר אסיפת הרבנים! – ועד אז היה רק דיין ומ"ץ בבויסק. את הפרט הזה השמיט מחברנו, מפני שהוא שומט את הקרקע מתחת לסיפורו על הרב הכפול – "רב דתי ורב מטעם" – שנקרא לאסיפה על-ידי האציל פוליאקוב, שהרי באותה שעה עדיין לא היה "רב מטעם", ולא הוא "רבה של בויסק"! את ידיעתו המופלגת בלשונות העמים בדה מחברנו מלבו לתפארת הסיפור, שכולו עורבא פרח.

כל הבודק בפרק המוקדש לרבני בויסק בספר "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד" (פיעטרקוב תרס"ח, עמ' 50), יווכח לדעת שרבה של בויסק באותן שנים היה הר"ר מרדכי עלישבערג ולא הרב אפרימזאהן, שהיה אך דיין ומ"ץ (שם עמ' 91).

את פרקו זה חותם מחברנו בתוכחת מגולה: "פקסימילה זו סותרת בהחלט את הנאמר בספר 'עץ חיים' לר' משה צינוביץ... חבל מאד שאיש-הספר והיסטוריון כמו ר' משה צינוביץ, לא דייק בשמות... על כגון זה יש להמליץ: סופרים היזהרו בכתיבתכם!"...

על כגון זה – בדאי מתנשא המתיימר להתכבד בקלונו של הגדול ממנו בתורה ובאמינות – יש להמליץ את דברי הגמרא על אלו שאין הדעת סובלתן, דל [בידיעותיו] גאה, עשיר מכחש ופרנס מתגאה חינם.

* * *

ואם ישאל השואל – ובצדק! – מה לנו, חסידי חב"ד, ולסיפור זה?

הרי ששתי תשובות בדבר:

ראשית, מצוה עלינו – אנשי חב"ד – לנקות את הרב זוין ע"ה מהשקר שהעטה עליו מחברנו;

שנית, גם הר"ר יקותיאל לנו הוא! אך לא הרב יקותיאל אפרימזאהן, אלא החותם האמיתי, שהוא הרב יקותיאל זלמן לנדא...

הרב רי"ז לנדא נולד (בשנת תקפ"ג) בווילנא, בקרב משפחה שאינה חסידית, אך כשנלקח לחתן לביתו של הנגיד החסידי המפורסם ר' בער רפופורט מצ'אשניק-רוגצ'וב התקרב לחסידות חב"ד. היה זה, כנראה, עוד בתקופתו של אדמו"ר ה'צמח צדק'. אחר-כך המשיך בקשריו עם צאצאיו האדמו"רים מליובאוויטש, קאפוסט ורעצ'יצא.

בתקופתו של הרה"ח המפורסם (מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ) ר' יצחק אייזיק אבד"ק ויטבסק, כיהן רי"ז לנדא תחילה כר"מ בישיבה הגדולה שבוויטבסק ["אשר נוסדה בחיי הרה"ג ר' אייזיק ז"ל, ותגדל ותעש פרי בעת אשר עמד בראשה הרה"ג מו"ה יקותיאל זלמן לאנדא הי"ו"], ואחר-כך כרב העיר.

שם חתם (בשנת תרכ"ג) על "הסכמה" לסידור אדמו"ר הזקן עם דא"ח (יחד עם הר"ר יצחק אייזיק הנ"ל והר"ר ישעיה לעווין [עטין]), ובשנת תרכ"ז על "הסכמה" להדפסת "פירוש המלות" של אדמו"ר האמצעי (עם הר"ר ישעיה עטין).

בשנת תרל"ח נקרא לרבנות בפטרבורג הבירה, יש גורסים כרבם של החסידים, ויש אומרים כרבם של היראים. שם נפטר בשנת תרנ"ה.

על שום מעמדו וגילו נמנה הרב י"ז לנדא בין הרבנים החותמים ראשונה במסמך הנ"ל, כבוד שבשום אופן לא היה נופל בחלקו של הרב אפרימזאהן, שרק בזכותו של מחברנו עלה לפי שעה מתהום הנשיה.

1.jpg
חתימותיהם של משתתפי אסיפת הרבנים על המסמך
1.jpg (186.77 KiB) נצפה 3435 פעמים

חתימתו המוגדלת של הרב יקותיאל לנדא.jpg
חתימתו המוגדלת של הרב יקותיאל לנדא.jpg (39.58 KiB) נצפה 3437 פעמים


[על ייחוסו של ר' יקותיאל זלמן לנדא הלז, ראה מה שנכתב במק"א].

אמרתי אחכמה
הודעות: 1861
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ג' ינואר 04, 2011 6:22 am

'ספרי התכלת - ראדזין', בני ברק תשנ"ט (לא מצאתי באוצר),
ראה הערה נא.
קבצים מצורפים
Scan.GIF
Scan.GIF (73.74 KiB) נצפה 3319 פעמים

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי בור הגולה » ד' אפריל 13, 2011 2:21 am

במוסף ש"ק של פ' מצורע הופיע כתבה בשם "שבשתא", ושם מביא הכותב טיעון חדש נגד הסיפור בגירסתו של ר"ח קרלינסקי לסיבת הגירושין של הביה"ל לאשתו הראשונה. (הכותב אינו מזכיר את שמו של הרב קרלינסקי). הוא טוען שבוואלאזין נהגו להגיד פיוטים, ואיך יתכן שהביה"ל לא ידע מה אומרים. ויתירה מכך, הרי דוקא בחב"ד - עדתו של חותנו הראשון לדברי קרלינסקי - נוהגים לא להגיד!

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5137
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 26, 2014 1:30 am

פטירת ר' יצחק זאב סאלאוויציק מקאוונא אביו של הבית הלוי בעיתון "הלבנון" ב' תמוז תר"ם
קבצים מצורפים
GetImage (1).png
GetImage (1).png (75.95 KiB) נצפה 2473 פעמים
GetImage.png
GetImage.png (10.07 KiB) נצפה 2473 פעמים

שיף
הודעות: 2293
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי שיף » ה' יוני 26, 2014 12:52 pm

ומה עם הספר החדש 'רבן של בני הגולה' מש.י. מלר?? מסתמא גם יש משהו.

ישבב הסופר
הודעות: 2738
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' יוני 26, 2014 6:25 pm

בור הגולה כתב:במוסף ש"ק של פ' מצורע הופיע כתבה בשם "שבשתא", ושם מביא הכותב טיעון חדש נגד הסיפור בגירסתו של ר"ח קרלינסקי לסיבת הגירושין של הביה"ל לאשתו הראשונה. (הכותב אינו מזכיר את שמו של הרב קרלינסקי). הוא טוען שבוואלאזין נהגו להגיד פיוטים, ואיך יתכן שהביה"ל לא ידע מה אומרים. ויתירה מכך, הרי דוקא בחב"ד - עדתו של חותנו הראשון לדברי קרלינסקי - נוהגים לא להגיד!

אני תמה על עצם המקור של הר' קרלינסקי, לפיו שמע הרב קרלינסקי את הדברים מהג"ר שמחה סולובייציק בן הבית הלוי.
וכי כל כך פשוט שהבן של מי שהתגרש יודע את נסיבות גרושי אביו מזיווגו הראשון? ובכלל, איפה היה ר"ש אמור לשמעו על כך? בבית הוריו, על שלחן השבת בין יום זה מכובד ליום שבתון? ואם נניח שכסקרן הוא בירר אצל אנשים אחרים או ממשפחתו, סביר בהחלט, אבל אם כן, הנאמנות שלו אודות הסיפור הוא כאדם מן השוק, שכן אין לו מקורות 'מבפנים'. ואפי' אם זה היה בן משפחה שהכיר את הסיפור מקרוב, מנין לנו שהוא ידע הכול?
ועוד, נניח ואם היו בזה פרטים לא נעימים וכדו', האם היה מישהו מספר את זה לר"ש בנו של הבית הלוי?
בקיצור: המקור הכי לא לעניין כדי לברר סיפור גרושין, הוא לברר אצל בנו של המגרש בעצמו, ובוודאי בן שנולד הרבה שנים אחרי הסיפור. ומוזר שהרב קורלינסקי מתייחס אל זה כעובדה מוגמרת.

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: ביוגרפיות על הבית הלוי <הראשון לשושלת בריסק>

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ה' יוני 26, 2014 9:44 pm

יש הרבה טענות צודקות נגד הראשון לשושלת בריסק. הוא עשה עבודה לא מקעי והספר מלא בהשערות לא מבוססות וסמך על מקורות עלומות בלי אפשרות להבא אחריו לעי' במקור. הוא גם הכניס צבע ע"י הוספות פרטים ספרותיים שלא יתכן שהוא ידע אותם.
עכ"ז הוא עשה עבודה רבה והביא הרבה דברים טובים, הגם שצריך לקחת דבריו בערבון מוגבל.
המאמרים ביתד נגד הל"ב יש בו טענות טובות, אבל מאידך גם הביקורת הותיר מקום לביקורת. בשעתו כתבתי ליתד להצדיק קורליסקי קצת שלא היה כ"כ גרוע כמו שהם עשו, וגם הראיתי שאף הם לא עשו עבודה לגמרי מקצעי. אחר זה הם הדפיסו מכתב שהוא דומה מאד למה ששלחתי להם אבל הם השמיטו כל הבקורת עליהם, וגם שינו הלימוד זכות על קורלינסקי באופן שאיפשר להם להדוף אותו.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים