מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בית המדרש בגור

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ג' יוני 27, 2017 6:57 pm

שיבר כתב:תודה ל'משמר' על הודעותיו המפורטות. נא ימשיך בזה כפרויקט, לא פחות מישיבות פולין...
ה'שמועה' שאלכסנדר היתה גדולה מגור, אני שמעתי שמוסבת על זמנו של הישמח ישראל מאלכסנדר, שמספר הנוסעים אליו היה גדול משל השפת אמת מגור.

עדיין תש כוחי ולאה עטי מריצה בין חנוכת הבית אחת לשניה בין סמטאותיה המפותלות של פשדבורז', ומשכורתי בסך ח"י זלוטי ופופצן גרושן טרם נכנסה לחשבוני בפ.ק.א. 39,478...

לגבי הישמח ישראל והשפת אמת, יתכן, אף אני שמעתי השערה כזאת, אם כי איני יודע אם היא לא נולדה כתוצאה מן הסתירה של השמועה הראשונה.

רק בשביל לתת רקע לדברים, בתקופת השפת אמת והישמח ישראל לא נסעו אליהם חסידים בדווקא ולא כל מי שמסופר עליו שנסע לבעל ה'ישמח ישראל' הופך לחסיד אלכסנדר מן השורה וכנ"ל לא כל מי שנסע ל'שפת אמת' נחשב לחסיד גור.

רבי נפתלי וויערשובר (זילברברג) מגדולי ווארשא שלא נמנה על חוג החסידים נסע פעמיים לשפת אמת וכנ"ל עוד רבים. ידוע על חסידי גור שנסעו לישמח ישראל ועל חסידי אלכסנדר שנסעו לשפת אמת.

הם היו ב' מאורי האומה שהעניקו חמה בתקופתם לארץ ולדרים, וידוע על גדולי הרבנים מכל החסידויות ואף מתנגדים שנסעו אליהם. רבבות אלפי ישראל השימו פעמיהם באותם שנים לחלות את פני קדשם, לקבל תורה ודעת ה' מפיהם.

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי שיבר » ג' יוני 27, 2017 8:31 pm

משמר כתב:
מצו"ב באדיבות אחד המעיינים מדד שערך חוקר מפולין מטעם הממשלה, מתוך מסמכים רשמיים. מדובר ברשימה חלקית כיון שחלק ניכר לא היה רשום (החוקר מעריך שהרשימה מכילה שני שליש אך לפי בדיקה שלי חסרים הרבה יותר). מה שניתן בכל אופן לראות בבירור, זה חלוקת מאזן הכוחות, בהסתייגות שאולי באיזורים מסויימים כמו מזרח פולין היה רישום יותר מאסיבי ולכן חסידות קוצק מופיעה בהיקף כה גדול, וראדזין גדולה מראדומסק.
מספר שטיבלך בפולין.jpg


מאיזו שנה הרשימה הזו, המתיימרת לסקור את מספר השטיבלך מכלל מדינות מזרח אירופה?

מה זה 'חסידות קוצק'? אחרי הרה"ק רבי דוד היתה חצר שנשאה את השם הזה? ואם הכוונה לחצרות שהשתלשלו מקוצק, חסידיהן היו מאוחדים במיוחד עד כדי קיום שטיבלך כה רבים כולם משותפים? והנה סוקולוב כן נמצאת, פילוב ולאמז' ונוספות אינן.

מה השם השלישי ברשימה שבסוגריים אמשינוב?
וכאן מנויים 46 שטיבלך, ואילו בספר אהל יוסף של הרב דוד הלחמי, יש לא יותר מעשרים, אולי מעט יותר, שטיבלך של אמשינוב, מהם כמה משותפים עם חסידויות אחרות.

ועתה אכתוב את הרשימה בעברית, ונא תשלים ותתקן את הנצרך:

גור - 294
אלכסנדר - 165
קוצק - 74
... [אמשינוב] - 46
רדזין - 45
רדומסק - 42
ווארקא (אטוואצק) - 37
סוכטשוב - 34
ראדזמין - 28
קוזמיר (? - כ"כ הרבה שטיבלך?) - 28
גרודזיסק - 27
סקרנביץ - 27
סטריקוב - 25
לובלין - 22
סוקולוב - 21
פוריסוב - 19
ביאלא - 18
קוזניץ - 16
אוסטרובצא - 15
? - 12
קרימלוב - 12
רדושיץ - 12
מודזיץ - 12
מעזריטש? - 10
"אחרים"? (שמנין השטיבלך שלהם היה נמוך מעשרה]

מתוך היכרות שלך עם ספרי קהילות וכדו', באיזו מידה נראית לך רשימה זו מהימנה?

ואגב, ראדזין, כפי הנראה, היתה אכן גדולה, בלי הסתייגויות. גם בארץ היו להם שטיבלך במספר ערים.

מבין כל החצרות ברשימה הזאת, רק שניים מהאדמו"רים שלהם שרדו את השואה: גור ומודזיץ. (האדמו"ר רש"ש מאמשינוב - השטיבלך היו של אחיו. והאדמו"ר רבי ישראל אלעזר מקוזניץ, איני בקי האם ובאיזו מידה היה עוד אדמו"ר בפולין]

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ג' יוני 27, 2017 8:49 pm

א. איני יודע מאיזו שנה היא, ואני מניח שמשנות השלושים. כפי שקיבלתי כך העליתי ואיני מתמצא.

ב. ראדזין אכן היתה חסידות מכובדת אבל הערתי שראדומסק משום מה מופיע במספר נמוך יותר וזה קצת צ"ע.

ג. העיירה אמשינוב מופיעה קודם כל בשמה הפולני 'מְשְׁצ'וֹנוֹב' ובסוגריים ההגייה היהודית אמשינוב.

ד. אני לא חושב שרשימתו של הר"ד הלחמי היא מקיפה (33 שטיבלך). לא ראיתי למשל שמציין את השטיבלך באופוצ'נה, בלוינא, קראקא, שעדליץ, וכן עוד כמה ערים ואמהות בישראל שהיו בהם חסידי אמשינוב (אין שום איזכור על זדונסקא וואלא, טשנסטחוב ועוד מרכזים חסידיים גדולים). גם הרשימה שמופיעה לעיל מכילה בקושי מחצית מהמספר שהיה באמת. (יתכן שכלול בזה גם שטיבלך של אחיו רבי שמעון שלום ואולי של עוד מבני המשפחה).
לשם דוגמא, מופיע כאן על 294 שטיבלך של גור, קיימת רשימה חלקית ולא מקיפה של למעלה מ-400. כך שבחישוב הכללי של כל החסידויות ניתן לכתוב 2000.

ה. איני יודע מהי קוצק, כיון שקוצק וכל ענפיה מפורטות בנפרד. ניתן לשער שהם בתי החסידים של קוצק שנותרו רשומים בשמם הראשון, חלקם נעשו לשטיבלך של גור וחלקם לשטיבלך של בית קוצק (פילוב, סוקולוב, לומאז', לוקוב). אם השערה זו נכונה, המדד שכתבתי בסעיף הקודם על 2000 אינו נכון אלא מועט יותר.

הדברים נשאלו בפני עורך רשימות אלו הפרופ' מרסין וודז'ינסקי מאוניברסיטת וורוצלב (היא ברעסלוי) וזה אשר השיב:
התשובה הפשוטה היא שאני יכול לרשום שטיבלך כפי שהם נרשמו במקור. שטיבלך קוצק בראשית המאה העשרים, היו אולי פילוב או סוקולוב, אך באופן מסורתי עדיין קראו להם קוצק, אולי כדי שיכלו לטעון אמונים לרבי מקאצק, יוסף מורגנשטרן, אשר גר אז בקאצק.

למרבה הצער, המקור לא נכנס לפרטים אלו. בדיוק אותו מצב הוא עם ביאלה, גם סטפן, שאין לו עוד הרבי, לכוביץ, וכו'. בנוגע לחב"ד הנחתי שהכוונה היא לליובאביץ, אבל זה יכול להיות עוד כמה סניפים.

עם סאדיגורה רשמתי אותו סאדיגורה עצמו, אבל אני בטוח שלפחות כמה מהם שייכים לענפי החסידות ההיא, כגון, צ'ורטקוב או הוסיאטין.

במילים פשוטות, יש לקרוא את הנתונים בזהירות וזה רחוק מלהיות מדויק. לפעמים הם מעידים על מידת ההשפעה של שושלת, ולפעמים על צדיק בודד. לפעמים זה אפילו רחוק יותר מן המציאות, כמו כמה שטיבלך תחת שם מסויים שהיו של קבוצה שכבר לא התפלל בשטיבל ההוא, למשל שטיבל סטריקוב בוולוצלובק, חסידי סטריקוב היו המיעוט.


ו. לבקשתך אני מוסיף:
גור - 294
אלכסנדר - 165
קוצק - 74
אמשינוב - 46
רדזין - 45
רדומסק - 42
ווארקא (אטוואצק) - 37
סוכטשוב - 34
ראדזמין - 28
קוזמיר - 28
גרודזיסק - 27
סקרנביץ - 27
סטריקוב - 25
לובלין - 22
סוקולוב - 21
פוריסוב - 19
ביאלא - 18
קוזניץ - 16
אוסטרובצא - 15
חנטשין - 12
קרימלוב - 12
רדושיץ - 12
מודזיץ - 12
מעזריטש - 10
"אחרים" (שמנין השטיבלך שלהם היה נמוך מעשרה] - 192
ס"ה - 1226

פירוט "אחרים" שמנינם מתחת לעשר: פרצוב (9), קולבייל (8), פיאסצנא, ראספשא, מינסק, פילוב (7), גוסטינין, קאלושין, פילץ, פינטשוב, פשיסחא, זוולין, ז'וריק (6), לומאז', ניישטאט, לוקוב, אוז'רוב-טשמילוב, זי'כלין (5), ביכאווא, צ'נסטוחוב, טומשוב-לובלסק, זאוויערצא (4), בלז'יץ, חלם, טשכנוב, לעווערטוב, פשעדבורז', רייביץ, סוכדניוב, וולודבה, וולבורז', וולברום, וולומין, וישקוב (3), ז'לחוב, ביסקופיצא, בלענדוב, קעלץ, קוטנא, ליפסק, מרקישוב, פלאצק, סרוצק, שדליץ, שידלוב, טורבין, וונחוצק, זגיערז, ז'יראדוב (2).
נערך לאחרונה על ידי משמר ב ד' יולי 12, 2017 11:27 pm, נערך 14 פעמים בסך הכל.

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי שיבר » ג' יוני 27, 2017 10:00 pm

מעזריטש זה בן הרבי הראשון מביאלא (ר' לייבל פרידמן מת"א היה חסיד מעזריטש). אחרי האדמו"ר הראשון מביאלא, בעל דברי בינה, לא כיהנו בניו בביאלא. הגדול בהם, שגם מספר חסידיו היה הגדול, היה רנ"ד מפרצובה (ר"ע ב"ב שמעון סירוקה היה חסיד פרצובה), ולה היה שטיבלך [ובנו רמ"י מלברטוב, הורה לחסידים לאחר התמנותו, להחליף את שם השטיבלך ללעברטוב] - השטיבלך של ביאלא ברשימה זו היו קרוב לוודאי של פרצובה, ואילו לרבי יחיאל יהושע מביאלא, שהיה בנו של הבן הרביעי שנפטר מיד אחר אביו, והחל לשמש באדמורות שנים רבות לאחר מכן, לא היו שטיבלך בפולין.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי חיימשה » ג' יוני 27, 2017 10:02 pm

כהשוואה לנושא המדובר. לי הק' יש כמה חברים ''עם ראש גדול'' שכל שנה בל''ג בעומר היה להם חשבון מלומד ומוכן, ע''כ שכל המספרים על כמות העולים למירון מנופחים עשרות מונים. היה להם חישוב ''מדויק'' כמה אנשים יכול להכיל ההר, החצר, הציון, האוטובוסים וכו' ויצא להם שמדובר במספר שבין 50.000 עד 100.000 איש כמדומני. נלאיתי להתווכח עם דעתם המלומדת.
אותם חבורת למדנים גם טענו לי בקביעות את הטענה הנידונה כאן לגבי ביהמ''ד בגור...
למגינת ליבם, השתא, ממניעים לגמרי לא פרו חרדיים, פרסמה המשטרה מיוזמתה כי בקווי התח''צ לבדה בוצעו 8.000 נסיעות [X 54 נוסעים = 432.000 נוסעים] זאת לפני כל האוטובוסים הקהילתיים והרכבים הפרטיים.
הפלא ופלא.

משוש דורים
הודעות: 933
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משוש דורים » ג' יוני 27, 2017 10:19 pm

המשטרה הכלילה את הנסיעות הלוך וחזור כנסיעות נפרדות, ז"א 216,000 נוסעים, וזה כולל גם את הנסיעות מחניון פרוד וכפר שמאי וכו', ז"א שזה כולל את המגיעים ברכבים פרטיים, (למעט הבודדים שיש להם אישור כניסה למירון), שחלקם נסעו בשעות מסויימות באוטובוסים לא מלאים. רוב הנוסעים באוטובוסים הקהילתיים נסעו באגד, ויש מעטים שנסעו באוטובוסים פרטיים, כך שמדובר בכ250,000 נוסעים, מספר עצום ורב, אך חצי מהמספר שנקבת בו.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יוני 27, 2017 10:44 pm

חיימשה כתב:כהשוואה לנושא המדובר. לי הק' יש כמה חברים ''עם ראש גדול'' שכל שנה בל''ג בעומר היה להם חשבון מלומד ומוכן, ע''כ שכל המספרים על כמות העולים למירון מנופחים עשרות מונים. היה להם חישוב ''מדויק'' כמה אנשים יכול להכיל ההר, החצר, הציון, האוטובוסים וכו' ויצא להם שמדובר במספר שבין 50.000 עד 100.000 איש כמדומני. נלאיתי להתווכח עם דעתם המלומדת.
אותם חבורת למדנים גם טענו לי בקביעות את הטענה הנידונה כאן לגבי ביהמ''ד בגור...
למגינת ליבם, השתא, ממניעים לגמרי לא פרו חרדיים, פרסמה המשטרה מיוזמתה כי בקווי התח''צ לבדה בוצעו 8.000 נסיעות [X 54 נוסעים = 432.000 נוסעים] זאת לפני כל האוטובוסים הקהילתיים והרכבים הפרטיים.
הפלא ופלא.

viewtopic.php?p=146223#p146223

ציפורן
הודעות: 319
הצטרף: ש' אוקטובר 17, 2015 10:38 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ציפורן » ג' יוני 27, 2017 10:45 pm

משמר כתב:
לא ידען כתב:מי המה החסידים שראו את האמרי אמת בפולין או בארץ ישראל לפני המלחמה, ונותרו בחיים עד ימינו?
מי מהם נסע לגור 'נסיעה'?

איני זוכר כרגע לפרט את כולם. מאלו שנסעו לגור: ר' ישראל בראהן, ר' משה שיינפלד, ר' אלי' גלברט, ר' חיים ישראל וינשטיין, הרב יוסל הורביץ, הרב אפרים מנלה, ריב"צ פישהוף, ר' ראובן פיק, ר' ישראל יצחק כהן מטורונטו, ר' יחיאל אברמסון, ר' בונם וז'ונסקי. אלו שנסעו 'נסיעות' בתור בחורים עם כל המשתמע יש ממש בודדים, אבל ישנם יותר שנסעו סמוך לגיל בר-מצוה עם אביהם.
ישנם עוד חסידי גור מפולין שאיני יודע האם היו בפועל בגור ולכאורה כן.
[quote

וכן יש להוסיף את מו' הרה"ח יוסף לייב אלטר, שנסע מא"י בסמיכות לגיל מצוות
את הרה"ח מוטל מיירנץ.
וגם את ר' יהושע אייבשיץ (נדמה לי שעודו בין החיים)

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי חיימשה » ד' יוני 28, 2017 1:59 am

משוש דורים כתב:המשטרה הכלילה את הנסיעות הלוך וחזור כנסיעות נפרדות, ז"א 216,000 נוסעים, וזה כולל גם את הנסיעות מחניון פרוד וכפר שמאי וכו', ז"א שזה כולל את המגיעים ברכבים פרטיים, (למעט הבודדים שיש להם אישור כניסה למירון), שחלקם נסעו בשעות מסויימות באוטובוסים לא מלאים. רוב הנוסעים באוטובוסים הקהילתיים נסעו באגד, ויש מעטים שנסעו באוטובוסים פרטיים, כך שמדובר בכ250,000 נוסעים, מספר עצום ורב, אך חצי מהמספר שנקבת בו.

לא נראה לי שזה כולל את הנסיעה מהחניונים.
וכמה הגיעו מערב שבת? וכמה ברכבים פרטיים? ומה על חברות כמו הופמן וכדומה שהוציאו מאות אוטובוסים?

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 2:28 am

שיבר כתב:כאן מנויים 46 שטיבלך של אמשינוב, ואילו בספר אהל יוסף של הרב דוד הלחמי, יש לא יותר מעשרים, אולי מעט יותר, שטיבלך של אמשינוב, מהם כמה משותפים עם חסידויות אחרות.

הוספתי לעיל כי באהל יוסף מופיעים 33 שטיבלך. רבי דוד עשה עבודת קודש חשובה אך בודאי שזה לא מחקר מקיף אלא בתור יד לזכרם. לדוגמא לא ראיתי שמציין את השטיבלך באופוצ'נה, בלוינא, קראקא, שעדליץ (מופיע בפרענומעראנטין שונים שניתן לראות בחיפוש), וכן עוד כמה ערים ואמהות בישראל שהיו בהם חסידי אמשינוב. אין שום איזכור על זדונסקא וואלא, פאביאניץ, צ'נסטוחוב, ועוד מרכזים חסידיים גדולים שבוודאי היו בהם חסידי אמשינוב. (ספר צ'נסטוחוב עמ' 537: בית החסידים דאמשינוב ברחוב אוגרודובה). כנראה שבתי חסידים שלא נסקרו בספרי יזכור בהרחבה לא הובאו כלל.

מעניין שצפונית לוורשא באיזור אוסטרוב, אוסטרלנקה, גובורובה, דלוגשודלה, רוז'אן, וישקוב, וולומין, פולטוסק היו חסידי אמשינוב רבים, בעוד שהעיירה אמשינוב נמצאת קצת יותר מערבה. אולי זה מהשפעתו של רבי יוסלה מאמשינוב שכיהן כאבד"ק אוסטרוב-מאזובייצק בימי אביו רבי מנחם מאמשינוב ועשה בה נפשות לחסידות.

לפי ספרי היזכור קשה לתת אומדן לגודל שאר החסידויות, כי כפי שהזכרתי בכל איזור היה מעוז של חסידות אחרת. אמשינוב כנזכר, קוז'ניץ מזרחית-דרומית לווארשא, ראדזין, קוצק, ביאלא ולובלין באיזוריהם, ראדומסק באיזור סוסנוביץ, ועל דרך זו השאר.

הנה לדוגמא, שורות מספר יזכור לקהילת וולודבה הנמצאת מזרחית ללובלין על גבול פולין-בלרוס.
1.JPG
1.JPG (10.82 KiB) נצפה 18738 פעמים
2.JPG
2.JPG (12.48 KiB) נצפה 18738 פעמים


אגב, בפולין גם היו חסידי טריסק רבים (בעיקר במחוזות חלם וקעלץ אבל גם בכל פולין), תחילה כיהן רבי מוטלה מקוזמיר בכמה ערים, ולאחר שנפטר ללא זש"ק המשיכו אחריו בני המשפחה שהתפרסו בפולין: רבי ניסן לייב מקעלץ, רבי משה לייבלה מחעלם, רבי משה מוטלה מלובלין, רבי דוד אהרן מז'וריק, רבי מנחם נחום מווארשא ואחרים.

חסידות טריסק וכן ברסלב, הוסיאטין ועוד חסידויות שמקורן מחוץ לפולין, מופיעים בטבלה בנפרדת שהוספתי לעיל.
נערך לאחרונה על ידי משמר ב א' יולי 23, 2017 7:55 pm, נערך 7 פעמים בסך הכל.

ציפורן
הודעות: 319
הצטרף: ש' אוקטובר 17, 2015 10:38 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ציפורן » ד' יוני 28, 2017 9:18 am

משמר כתב:
פשיסחא כתב:בדרך אגב, הוזכר כאן שעלו לאר"י הרבה חסידי גור לפני השואה, האם יש איזה שהוא אומדן כמה חסידים עלו וכמה שטיבלך היו פה לחס"ג לפני השואה?

היו כאן מאות משפחות. אני לא יכול לאמוד כרגע אם 600 או 500 איש (י"א אלף ואיני יודע מנין להם), אבל מדובר בהיקף גדול בהרבה ממה שחושבים, כיוון שמשפחות רבות לא נותר להם זכר בגור. חלקם היו זקנים שעלו בגפם. אם ניקח רשימה מקרית של המתפללים בשטיבל ברחוב פרץ, בנחלת בנימין או באחד העם, יהיו ממש בודדים שהם מוכרים כיום, כל השאר הם יהודים שחסידי גור כיום לא שמעו עליהם בכלל, אבל סיור מקרי לאורכו של ביה"ע נחלת יצחק, בחלקות א'-ב'-ג' של כולל וורשא בהר הזיתים, בקרית שאול או בשומרי שבת בבני ברק יעיד כאלף עדים שמדובר בהיקף נרחב ביותר.
.

מתוך עיתון 'יתד נאמן' -(ראיון עם הגרש"א שליט"א)
קבצים מצורפים
0001.jpg
0001.jpg (49.12 KiB) נצפה 19748 פעמים

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 10:43 am

ציפורן כתב:מתוך עיתון 'יתד נאמן' - (ראיון עם הגרש"א שליט"א)

אכן בשנת תש"ח, כאשר היו כאן כבר חלק ניכר מפליטי השואה וסיביר וכו', וכן חסידים מחצרות אחרים שנתקשרו עוד בימי האמרי אמת, היו אף יותר מאלף. בשקלול של כל החסידים בארץ ובחו"ל כולל בחורים היו בסביבות אלפיים איש.

זה באמת נתון היסטורי חשוב כאשר אנשים חושבים שהיו כאן בארץ מאה חסידי גור ותו לא ומתארים את החסידות בא"י כקומץ קטן בגודל של שטיבל. נכון שזו תמונת המצב שהצטיירה לפליטים שהגיעו לירושלים, אך רוב החסידים לא היו בירושלים. בירושלים היה ריכוז של ישישים שעלו ארצה בסוף ימיהם ולא הרבה משפחות עם ילדים.

הרב יצחק מאיר בספרו 'על חומותיך בני ברק' מביא לדוגמא את רשימת עשרות המתיישבים מחסידי גור בבני ברק, היו כמה מאות משפחות בת"א שהיתה המרכז הגדול, ציבור גדול בחיפה, כפר אתא, קבוצה בקרית מוצקין, בפתח תקווה, ויהודים רבים שהיו פזורים בשנות הבראשית בכל ערי הארץ.
נערך לאחרונה על ידי משמר ב ד' יוני 28, 2017 2:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דורות
הודעות: 23
הצטרף: ד' יוני 28, 2017 1:24 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי דורות » ד' יוני 28, 2017 2:09 pm

שיבר כתב:ועתה אכתוב את הרשימה בעברית:
גור - 294, אלכסנדר - 165

ייש"כ על הסקירה המפורטת.
אבל יש מקום קצת להסתייג, כי לא נלקח כאן בחשבון שבגער בהרבה מקומות היה שטיבלך של אברכים שנפרדו מהשטיבל הגדול והרבה פעמים התחלקו שטיבלך לשניים, משא"כ באלכסנדר שהתפללו כולם ביחד.
נערך לאחרונה על ידי דורות ב ד' יוני 28, 2017 2:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 2:17 pm

דורות כתב:יש מקום קצת להסתייג, כי לא נלקח כאן בחשבון שבגער בהרבה מקומות היה שטיבלך של אברכים שנפרדו מהשטיבל הגדול והרבה פעמים התחלקו שטיבלך לשניים, משא"כ באלכסנדר שהתפללו כולם ביחד.

יש הרבה מה לדון לכאן ולכאן. מצד אחד נכון שהתחלקו, מצד שני השטיבלך הגדולים של גור היו גדולים בהרבה וזרם הבחורים הלך וגדל מיום ליום. היו גם מקומות שאלכסנדר הצטרפו עם חסידים אחרים לשטיבל אחד וזה היה נקרא שטיבל של אלכסנדר. עוד פרט שניתן לערער כי השטיבלך של 'קוצק' הנזכרים בכמות כה גדולה ולא מובנת, מדובר בשטיבלך של גור שיסודם מחסידי קוצק ונותרו רשומים כך, כיון שחסידות קוצק לענפיה מפורטת בנפרד (סוקולוב, פילוב, לומאז', לוקוב, כל אלו מופיעות בפירוט בנפרד).
נערך לאחרונה על ידי משמר ב ש' יולי 01, 2017 10:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ציפורן
הודעות: 319
הצטרף: ש' אוקטובר 17, 2015 10:38 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ציפורן » ד' יוני 28, 2017 3:20 pm

בהקשר התפצלות השטיבלאך של גור
'אך מנסיבות שונות'
(מתוך הספד בעיתנות התקופה על הרבי השפ"א)
קבצים מצורפים
0001.jpg
0001.jpg (49.21 KiB) נצפה 19643 פעמים

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' יוני 28, 2017 3:46 pm

משמר כתב:אגב, בפולין גם היו חסידי טריסק רבים (בעיקר במזרח פולין באיזורי לובלין-חלם-זמושיץ אבל גם בכל פולין) ויש המעירים כי יתכן וחסידות 'קוזמיר' הנזכרת בטבלה, הכוונה לממשיכיו שלרבי מוטלה מקוזמיר שנפטר ללא זש"ק והמשיכו אחריו בני המשפחה שהתפרסו בפולין: רבי משה מוטלה מוורשא, רבי משה לייבלה מחעלם, רבי דוד אהרן מז'וריק ואחרים.
היו גם חסידי ברסלב ואחרים שכלולים בסוף הטבלה יחדיו ללא פירוט.

רבי מוטלה מקוזמיר נלב"ע ללא זש"ק? למיטב ידיעתי רבי משה לייבלה מקוזמיר-חעלם (מח"ס "אמרי מ"י") היה בנו, הלא כן?
(יש להבהיר עבור אלו שלא יודעים: רבי מוטלה מקוזמיר היה בנו של המגיד מטריסק, אחיהם של רבי מ"נ מבריסק ורבי יעקב לייב מטריסק זצ"ל, כאמור באשכול אחר, המגיד מטריסק עבר מרוסיה לפולין וכך יסד מרכז גדול ודומיננטי של בית טשרנובל בפולניה).

אגב, תמונת זיו פניו של רבי מוטלה זצ"ל היא נדירה?

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 3:51 pm

פרנקל תאומים כתב:רבי מוטלה מקוזמיר נלב"ע ללא זש"ק? למיטב ידיעתי רבי משה לייבלה מקוזמיר-חעלם (מח"ס "אמרי מ"י") היה בנו, הלא כן?
(יש להבהיר עבור אלו שלא יודעים: רבי מוטלה מקוזמיר היה בנו של המגיד מטריסק, אחיהם של רבי מ"נ מבריסק ורבי יעקב לייב מטריסק זצ"ל, כאמור באשכול אחר, המגיד מטריסק עבר מרוסיה לפולין וכך יסד מרכז גדול ודומיננטי של בית טשרנובל בפולניה).

אגב, תמונת זיו פניו של רבי מוטלה זצ"ל היא נדירה?

יש תמונה ידועה שלו שהוא הולך עם פמליא של חסידים מבני פולין, פניו מאירים כשמש, כולו אומר רוממות. תורתו ועבודת תפילתו היו מופלאים עד כלות הנפש.

בעל ה'אמרי מ"י' אמנם טמון באוהל רבי מוטלה בקעלץ אך לא היה בנו אלא בן אחיו רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק. רבי משה מוטלה מלובלין היה בנו של רבי יעקב לייב ואחיהם של רבי דוד אהרן מז'וריק ורבי מנחם נחום מווארשא.
מצו"ב מתוך ההקדמה לספר אמרי מ"י.
טריסק.JPG
טריסק.JPG (41.23 KiB) נצפה 19609 פעמים

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי בני ברקי » ד' יוני 28, 2017 9:04 pm

בכל פולין לא היו שטיבלאך של חצרות לא פולניות ? אני לא רואה שטיבלאך של צאנז ובנותיה, בעלזא, ויזניץ, ספינקא, רוז'ין
וכן להיפך בהונגריה היו שטיבלאך של גור? בגליצה היה?

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 9:19 pm

בני ברקי כתב:בכל פולין לא היו שטיבלאך של חצרות לא פולניות ? אני לא רואה שטיבלאך של צאנז ובנותיה, בעלזא, ויזניץ, ספינקא, רוז'ין
וכן להיפך בהונגריה היו שטיבלאך של גור? בגליציה היה?

א. אכן צדקת, הוספתי לעיל את הטבלה של שאר החסידויות מחוץ לפולין.
ב. בהונגריה ודאי שלא היה שטיבלך פולניים, רק בארצות הגובלות עם פולין, גליציה מדרום ואוקראינה/בלארוס ממזרח, והיה גם בגרמניה מאלו שהיגרו מפולין או ברחו מהצבא.
נערך לאחרונה על ידי משמר ב ה' יוני 29, 2017 6:10 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש
הודעות: 171
הצטרף: א' מאי 30, 2010 1:57 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי איש » ד' יוני 28, 2017 10:54 pm

משמר כתב:
ציפורן כתב:מתוך עיתון 'יתד נאמן' - (ראיון עם הגרש"א שליט"א)

אכן בשנת תש"ח, כאשר היו כאן כבר חלק ניכר מפליטי השואה וסיביר וכו', וכן חסידים מחצרות אחרים שנתקשרו עוד בימי האמרי אמת, היו אף יותר מאלף. בשקלול של כל החסידים בארץ ובחו"ל כולל בחורים היו בסביבות אלפיים איש.

זה באמת נתון היסטורי חשוב כאשר אנשים חושבים שהיו כאן בארץ מאה חסידי גור ותו לא ומתארים את החסידות בא"י כקומץ קטן בגודל של שטיבל. נכון שזו תמונת המצב שהצטיירה לפליטים שהגיעו לירושלים, אך רוב החסידים לא היו בירושלים. בירושלים היה ריכוז של ישישים שעלו ארצה בסוף ימיהם ולא הרבה משפחות עם ילדים.

הרב יצחק מאיר בספרו 'על חומותיך בני ברק' מביא לדוגמא את רשימת עשרות המתיישבים מחסידי גור בבני ברק, היו כמה מאות משפחות בת"א שהיתה המרכז הגדול, ציבור גדול בחיפה, כפר אתא, קבוצה בקרית מוצקין, בפתח תקווה, ויהודים רבים שהיו פזורים בשנות הבראשית בכל ערי הארץ.


ראיתי בעבר קטע בעיתונות [כמדומני מופיע בספר 'אור זרוע לצדיק'] על כ1000 חסידי גור בתל אביב שהתכנסו בראשות הרב שאול משה זילברמן [מויערשוב] תלמידו של החידושי הרי''ם.
בספר אור זרוע לצדיק ישנם פרוטקולים של אסיפות שהתקיימו באותם ימים, בין שמות הנאספים רואים הרבה שמות שלא קיימים היום בין חסידי גור, [דוגמא: רמ''י קובאשקי ר''י אראטין ר''י תלמוד ועוד], נתון זה מלמד אף הוא על העובדה המצערת שרבים רבים מחסידי גור שעלו ארצה לפני מלחמה''ע השניה איבדו את בניהם לטובת הציונות שעשתה שמות ונוראות בין המתיישבים דאז!!

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 11:41 pm

מצו"ב. בכל אופן ברור שזה מספר עיתונאי מנופח מעבר לכל דמיון. העיתון השני קצת יותר נותן תמונת מצב.
הצפה - כ''ט שבט תרח''ץ.JPG
הצפה - כ''ט שבט תרח''ץ.JPG (31.76 KiB) נצפה 19523 פעמים
הצפה - כ''ז אד''א תרח''ץ.JPG
הצפה - כ''ז אד''א תרח''ץ.JPG (27.59 KiB) נצפה 19523 פעמים

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי שיבר » ד' יוני 28, 2017 11:47 pm

איש כתב:בספר אור זרוע לצדיק ישנם פרוטקולים של אסיפות שהתקיימו באותם ימים, בין שמות הנאספים רואים הרבה שמות שלא קיימים היום בין חסידי גור, [דוגמא: רמ''י קובאשקי ר''י אראטין ר''י תלמוד ועוד], נתון זה מלמד אף הוא על העובדה המצערת שרבים רבים מחסידי גור שעלו ארצה לפני מלחמה''ע השניה איבדו את בניהם לטובת הציונות שעשתה שמות ונוראות בין המתיישבים דאז!!


אכן האווירה ששררה בקרב היישוב החדש לפני שבעים ושמונים שנה השפיעה עמוקות על העולים, גם החרדים והחסידים בהם, ורק בזכות ההנהגה החזקה של הבית ישראל רבים מתוכם נשארו חסידיים, ובניהם אף עם לבוש חסידי מושלם (היה גם שטיבל הקישון, מעוזם של השארפערס ועליהם איצ'ה בער צישינסקי, ששמרו על הגחלת והשפיעו סביבם). ברם, אילולי זאת, הללו לא היו אובדים חלילה מתוך הקהל אלא בניהם היו נהיים "ליטאיים" בסופו של דבר.

[רמ"י קובאשקי שהוזכר כאן - כל ילדיו הרבים היו חרדים, ומנכדיו דרך בנותיו יש גם כמה משפחות חסידי גור, אלא שבניו לא היו חסידי גור, וצאצאיהם "ליטאים"].

משמר
הודעות: 283
הצטרף: ש' אוקטובר 29, 2016 8:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי משמר » ד' יוני 28, 2017 11:52 pm

שיבר כתב:אכן האווירה ששררה בקרב היישוב החדש לפני שבעים ושמונים שנה השפיעה עמוקות על העולים, גם החרדים והחסידים בהם, ורק בזכות ההנהגה החזקה של הבית ישראל רבים מתוכם נשארו חסידיים, ובניהם אף עם לבוש חסידי מושלם (היה גם שטיבל הקישון, מעוזם של השארפערס ועליהם איצ'ה בער צישינסקי, ששמרו על הגחלת והשפיעו סביבם). ברם, אילולי זאת, הללו לא היו אובדים חלילה מתוך הקהל אלא בניהם היו נהיים "ליטאיים" בסופו של דבר.

רחוק מאוד מאוד. אם החסידים לא היו נשארים חסידים, הפושרים יותר היו נעלמים כמו מאות ואלפים אחרים.

במקרה ר' מרדכי יוסף קובשקה זכה לנכדים זרע ברך ה'. בנו ר' אליהו שנפטר צעיר היה חסיד גור וכל נכדיו חסידי גור. היה כמדומני עוד בן נוסף. חתניו ר' ישעי' לנינטר-בר נתן מחשובי חסידי אמשינוב ור' יצחק אייזיק וילקומיץ.

כל השאר ספו ואינם. כמו שכתב 'איש', לך תחפש את אילן תלמוד ואת אסא כשר, את מאות מתנדבי ומתנדבות האצ"ל והלח"י. יש אלפים כאלו.

פשיסחא
הודעות: 219
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 2:11 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי פשיסחא » ה' יוני 29, 2017 11:03 am

כמדומני שזה היה מטענותיהם של מתנגדי העליה לאר"י בגלל הסחף הגדול לציונות בארץ, אך גם בפולין היה סחף גדול אולי באותם מימדים.

איש
הודעות: 171
הצטרף: א' מאי 30, 2010 1:57 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי איש » ה' יוני 29, 2017 12:29 pm

גם בחו''ל היה באותם ימים סחף גדול מאוד לכיוון הציוני, לא לחינם פתח האדמו''ר האמרי אמת את שעריו לצעירי הצאן על מנת לשמרם במחנה החרדי החסידי.
אלא שהתנאים בארץ ישראל היו כה ירודים, עד שאפילו החסידים האדוקים נאלצו לשנות ממנהגם ולבושם לחצוב כבישים ולשאוב מים, עבודות שלא היו מעלים בדעתם לעשות בהיותם בפולין. [קראתי באחד המקומות, אינני זוכר היכן, על ביקורו של האמרי אמת באחד מנסיעותיו לא''י בבני ברק, והיה מתואר מריבה קשה בין חסידים שרצו לראות את הרבי, והסתובבו עם בגדי עבודה לא מכובדים... אם אינני טועה האמרי אמת או בנו הלב שמחה התבטאו אז שבבית הפרטי פחות עושים עסק מהלבוש...].
בפולין של אותם ימים היה אוירה חסידית מאוד מיוחדת שממש לא היתה בארץ ישראל, ברור שלולא הדחף של האמרי אמת שלא היה מובן כלל לא היו חסידים מן השורה מעלים בדעתם לעלות לארץ ישראל ולנטוש חיים חסידיים פוריים מאחריהם.
באמת יש הרבה מבני חסידי גור של אותם ימים שנמנים על הציבור הליטאי וכדו', אך לדאבון כל לב הרבה הרבה ירדו בכלל מן הדרך וצאצאי צאצאיהם מציביעים ליאיר לפיד...
[במסגרת מחקר משפחתי שערכתי, הגעתי למסקנה שלמעלה מ50 אחוזים מבני המשפחה שעלו לארץ קודם השואה בשנות התר''ף אינם שומרים תו''מ ל''ע, אחת מבני המשפחה ספרה סיפור מדהים כיצד נפגשה באקראי עם אחת מבנות דודותיה השניות חילונית גמורה...].

דורות
הודעות: 23
הצטרף: ד' יוני 28, 2017 1:24 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי דורות » ה' יוני 29, 2017 1:15 pm

אני הק' מבין את רוח הטענה שלכאורה זה לא כצעקתה. מה היה קורה לולי החייאת החסידות, היו הילדים שלהם נהיים ליטאיים וזהו, כמו שרואים הרבה יהודים שומרי תורה ומצוות שהיו חסידים לפני המלחמה ולאחריה לא היה להם קשר עם החסידות, ולמרות זאת הילדים נשארו חרדים. אבל זה ממש לא נכון.

גדולי האדמורי"ם שהחיו את החסידויות אחרי המלחמה קודם כל הקימו יהדות. החזירו פליטים לצור מחצבתם. החיו ועודדו את הפליטים והחזירו אותם לדרך המלך וכך הם הקימו בתים יהודיים כשרים. כך היה בגער, וכך בוויז'ניץ וכך בכל קהילות ישראל עם פליטי חרב.

ובאמת לא חשוב אם הצאצאים חסידים או ליטאים. ממש לא זו היתה המטרה. לא על זה נאבקו החסידים בתל אביב וכדו'.

קראתי פעם שהגערער רבי הבית ישראל קירב הרבה הרבה יהודים והדגיש שהוא לא מחפש שיהיו חסידים, העיקר שיחזרו לכור המחצבת. מי שרצה לשלוח לאוניברסיטה הוא פעל שישלח לישוב-החדש, מי שרצה לישוב-החדש - פעל שישלח לישיבה ליטאית וכו' על זה הדרך. לכל אחד הוסיף דרגה.

יש הרבה משפחות מבתים חסידיים מפולין שנראה לכאורה שלא היה להם קשר אחרי המלחמה עם איזה רבי, אבל זה לא נכון. רובם מספרים ומעידים על הקשר החם שהיה להם עם הבית ישראל, עם הרבי מאמשינוב, עם האמרי חיים וכו'.

ויש עוד הרבה להאריך בזה.
נערך לאחרונה על ידי דורות ב ה' יוני 29, 2017 7:33 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי שיבר » ה' יוני 29, 2017 5:47 pm

שמעתי שהחסידים בפולין החלו לחשוש לגורל דתיותם של אחיהם שעלו ארצה והתגוררו בת"א ובנותיה. דוגמה לסממני החלוציות או המודרניות, ניתן להביא מכך שבתלמוד תורה (קראו לזה ביה"ס) בו למדו ילדי החסידים, לא זו בלבד שהלימוד התנהל בשפת העברית אלא גם התפללו ב"עברית" - בלה"ק בהברה ספרדית. התנהל על כך איזה פולמוס ואולי אף עירבו בכך את האדמו"ר הא"א בעצמו. איני זוכר עתה.

אלטע גערער
הודעות: 39
הצטרף: ב' ינואר 16, 2017 10:44 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי אלטע גערער » ב' יולי 03, 2017 2:35 am

מתוך הספר 'ימי מגורי' - צישינסקי.
קבצים מצורפים
תצלום0089.jpg
תצלום0089.jpg (495.42 KiB) נצפה 19234 פעמים

דורות
הודעות: 23
הצטרף: ד' יוני 28, 2017 1:24 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי דורות » ב' יולי 03, 2017 2:28 pm

בהקשר למה הועלה העמוד הנ"ל?
ואם כבר, האם חסידי קוז'ניץ בפולין היו חסידי רבי אהרן או בעיקר חסידי אחיו רבי אשר אלימלך שישב בקוז'ניץ?

איטשע טבריאנער
הודעות: 186
הצטרף: ו' דצמבר 11, 2015 1:02 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי איטשע טבריאנער » ב' יולי 03, 2017 2:54 pm

אלטע גערער כתב:מתוך הספר 'ימי מגורי' - צישינסקי.

השארת אותנו במתח. מה הלאה?

אלטע גערער
הודעות: 39
הצטרף: ב' ינואר 16, 2017 10:44 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי אלטע גערער » ג' יולי 04, 2017 12:15 am

דורות כתב:בהקשר למה הועלה העמוד הנ"ל?
ואם כבר, האם חסידי קוז'ניץ בפולין היו חסידי רבי אהרן או בעיקר חסידי אחיו רבי אשר אלימלך שישב בקוז'ניץ?

אולי לא קראת. הוא מספר שם את שראה איך הקאזניצער מדד את גודלו של הביהמ"ד בגור, נשוא הנושא.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' יולי 04, 2017 12:25 am

איטשע טבריאנער כתב:
אלטע גערער כתב:מתוך הספר 'ימי מגורי' - צישינסקי.

השארת אותנו במתח. מה הלאה?


לפי מה ששמעתי בעבר
יש המשך גם לסיפור המובא בפנים... (היינו הסיפור של תחילת העמוד).
שהיו מן הצורבים בגור שהחלו ללעוג לו. ובאו אליו עם סגריות, ובקשו ממנו 'אש', שידליק להם.

הוא נאות להם, והתחיל להדליק. ופתאום ה'אמרי אמת' הגיע במרוצה לבית הכנסת, וביקש 'קוז'ניצער רבי' גענוג, גענוג'. (מספיק, מספיק).
ולפי הסיפור, אלו שלעגו לו, והוא הדליק להם את ה'אש' לא סיימו בטוב.


ונסיים בטוב. הוא היה דמות מוופלאה, וכידוע שהרה"ק ר' משה מרדכי מלעלוב זצ"ל היה כרוך אחריו, ואף למד ממקצת הנהגותיו.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 04, 2017 1:17 am

עתניאל בן קנז כתב:לפי מה ששמעתי בעבר
יש המשך גם לסיפור המובא בפנים... (היינו הסיפור של תחילת העמוד).
שהיו מן הצורבים בגור שהחלו ללעוג לו. ובאו אליו עם סגריות, ובקשו ממנו 'אש', שידליק להם.

הוא נאות להם, והתחיל להדליק. ופתאום ה'אמרי אמת' הגיע במרוצה לבית הכנסת, וביקש 'קוז'ניצער רבי' גענוג, גענוג'. (מספיק, מספיק).
ולפי הסיפור, אלו שלעגו לו, והוא הדליק להם את ה'אש' לא סיימו בטוב.

אני לא מכיר את הסיפור. האם ייתכן שהם לא סיימו בטוב באותה תקופה שעוד שישה מיליון יהודים לא סיימו בטוב?

דורות
הודעות: 23
הצטרף: ד' יוני 28, 2017 1:24 pm

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי דורות » ג' יולי 04, 2017 1:19 am

לייטנר כתב:אני לא מכיר את הסיפור. האם ייתכן שהם לא סיימו בטוב באותה תקופה שעוד שישה מיליון יהודים לא סיימו בטוב?

לא, זה היה בתקופה ששישה מיליון יהודים עדיין חיו שלא בטוב בין הגויים.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ברוז » א' נובמבר 26, 2017 9:47 am

כאן על 8000 חסידים בראש השנה של שנת תר"צ בגור.
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... 1&rtl=true

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ברוז » א' נובמבר 26, 2017 9:55 am

כאן על מספרם של חסידי גור המועטים (76) אל מול חסידי אלכסנדר המרובים (140) בעיירה יאנוב פודולסקי שבמחוז לובלין.
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... 4&rtl=true

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ברוז » ה' ינואר 11, 2018 10:39 am

בפארנאמערנטין שבסוף ספר זה www.otzar.org/wotzar/book.aspx?10366&pageid=S0001 למעלה ממאה חמישים שטיבלאך של גור. למעלה מחמישים מהם בעיר לודז' לבדה.
מספר השטיבלאך של אלכסנדר לעומתם פחות בהרבה.

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי שיבר » ה' ינואר 11, 2018 10:03 pm

ברוז כתב:בפארנאמערנטין שבסוף ספר זה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=S0001 למעלה ממאה חמישים שטיבלאך של גור. למעלה מחמישים מהם בעיר לודז' לבדה.
מספר השטיבלאך של אלכסנדר לעומתם פחות בהרבה.


יש לבדוק גם באיזה ספר מדובר. אולי ספר שחיברו תלמיד החידושי הרי"ם מגור עורר פחות עניין בבתי החסידים של אלכסנדר.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ברוז » ה' ינואר 11, 2018 10:55 pm

צודק, ובכל זאת.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: בית המדרש בגור

הודעהעל ידי ברוז » א' מרץ 18, 2018 7:21 pm

קבצים מצורפים
1.png
1.png (927.71 KiB) נצפה 17568 פעמים


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים