בד"ה הרה"ג מאיר זלוטוביץ

[נהר שלום]

ברוך דיין האמת
הרה"ג מאיר זלוטוביץ נלב"ע ר"ח תמוז
מייסד וראש הוצאת ארטסקרול-מסורה

פורום פורטל הדף היומי
כלליו תמוז תשע"ז10:08הרה"ג מאיר זלוטוביץ זצ"ל (שוטנשטיין)
מקור: כיכר השבת

הרה"ג מאיר זלוטוביץ זצ"ל, האיש שהביא לעולם את הגמרות הכחולות של 'שוטנשטיין', עלה השבוע לעולם שכולו טוב והותיר בעולם הפחות-טוב אלפי יהודים שמבינים ונהנים בזכותו מתורתם של אביי ורבא. הגמרות של 'ארטסקרול' הפכו לקונצנזוס. הן כבר לא רק מנת-חלקם של בעלי בתים ולומדי הדף היומי. ועדיין, עדיין יש יהודים מועטים שמתביישים ללמוד בפרהסיה מתוך ספרים מבוארים. הם יעיינו בהם בבית בשעת לילה, אך לא בבית-מדרש עמוס לומדים. פטירתו של האב המייסד היא הזדמנות לספר להם משהו.

בעיניי ראיתי יותר מפעם אחת את גדול השקדנים, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, יושב ולומד בחדרו, בשעת קבלת הקהל, מתוך גמרא כחולה. כדי ללמד את הלומדים שלא צריך להתבייש, בבחינת: מכל מלמדי השכלתי, אפילו מההסברים של עורכי 'ארטסקרול'.

ליהודי נכבד מחסידות סאטמר שבא לשאול אודות השימוש בגמרות של 'שוטנשטיין', השיב מרן: "למה לא ללמוד בזה? אדרבה, זה 'מכניס' ללימוד..."

אומרים שזה פוגע ב'עמל התורה', טען האורח.

הגרי"ש חייך. "גם אחרי שלומדים בגמרא של 'שוטנשטיין', עוד יש הרבה-הרבה מה לעמול".

האם לקנות לבן ישיבה גמרא מבוארת?

"אני לא רואה בזה שום חיסרון!".

עד כדי כך היה נחרץ הרב אלישיב. כאמור, זכויות הלימוד מלוות את הרב זלוטוביץ' בגנזי מרומים. הוא האיש שציטט תדיר את דבריו של מורו ורבו רבי יעקב קמנצקי זצ"ל: "אם רוצים שדברי תורה יהיו דברים הנכנסים אל הלב, הם חייבים להיות בשפה שהלב מבין".

אל תפספסו את הכתבה של יצחק הורוויץ במגזין 'בקהילה' החושפת את הדרך הארוכה שעשה זלוטוביץ' עד שהגשים את מפעל חייו.

יהי זכרו ברוך.

[תוכן]

הגאון?! הוא היה יהודי נחמד, שהוציא לאור אלפי ספרים, וכך פרנס את משפחתו ביד רחבה.

[נוטר הכרמים]

בעיניי ראיתי יותר מפעם אחת את גדול השקדנים, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, יושב ולומד בחדרו, בשעת קבלת הקהל, מתוך גמרא כחולה. כדי ללמד את הלומדים שלא צריך להתבייש, בבחינת: מכל מלמדי השכלתי, אפילו מההסברים של עורכי 'ארטסקרול'.

ליהודי נכבד מחסידות סאטמר שבא לשאול אודות השימוש בגמרות של 'שוטנשטיין', השיב מרן: "למה לא ללמוד בזה? אדרבה, זה 'מכניס' ללימוד..."

אומרים שזה פוגע ב'עמל התורה', טען האורח.

הגרי"ש חייך. "גם אחרי שלומדים בגמרא של 'שוטנשטיין', עוד יש הרבה-הרבה מה לעמול".

האם לקנות לבן ישיבה גמרא מבוארת?

"אני לא רואה בזה שום חיסרון!".

עד כדי כך היה נחרץ הרב אלישיב.

[/quote]
רק פתי יאמין. הגרי"ש השתמש בהערות, כידוע לכל. ועם זאת, הרי בהסכמתו מבואר להדיא שהוא ממליץ רק משום 'עת לעשות לד' לאחר שיצאו לאור מהדורות שאין דעת חכמים נוחה מהן, אז לומר שהוא לא רואה שום חיסרון לקנות גמ' כזאת לישיבה בחור?

תופעה מעניינת בפני עצמה, שתמיד השבועונים המטפחים והמצמיחים את דמותו של החרדי החדש, המוצלח, המביא פרנסה וכו' וכו', הם אלו שכ"כ מהללים ומשבחים את ריבוי אור התורה וכו' הפורץ מכל המיזמים החדשניים. חלילה איני בא להפחית מערכו או חשיבותו של משהו או מישהו, רק להצביע על הקשר.

[תוכן]

מעודי תמהתי על חברת ארטסקרול מהא דאמרינן בפסחים נ' ב': 'א"ר יהושע בן לוי, כ"ד תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין אין כותבין. ת"ר, כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת, אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה, רואין.' וקשה טובא, הרי חברת ארטסקרול התעשרו מאד מספריהם, ומה קרה להבטחת חז"ל. ושמא תאמר, שהם עובדים לשמה, הרי עובדא ידענא, לא אחד ולא שנים, שספרים שאינם רווחיים, הם לא הסכימו להוציא, הרי שאין כאן עוסקין לשמה, וא"כ עושר זו מנין.

וב"ה הצלחתי ליישב הדברים בעת ביקורי באוקספורד לפני כמה שנים, והכרתי שמה את הספרן רי'צארד ג'וד. ג'וד לא היה מזרע ישראל, וכל אחה"צ היה חוזר מארוחת צהרים שלו שיכור למחצה. אבל הוא היה מוכשר ביותר וממונה על ספרי היהדות שבאוסף הבודליאן. הוא הכיר תשע שפות, ביניהם עברית ואידיש, אבל סירב לדבר גרמנית. הוא הגדיר את עצמו 'אוהב ישראל', וכך אמר לי, באנגלית: I am a ohev Yisrael. בביקורי במשרד שלו, ראיתי אותו יושב רכון על ש"ס וילנא, שכחתי איזה מסכת, עם רמב"ם ורשב"א פתוחים, לומד בעיון נמרץ כבחור צעיר. דיברנו על דא ועל הא, ובתוך הדברים סיפר לי, שחברת ארטסקרול שולחת לבודליאן את הגמרות שהן מוציאות, ושהוא לא היה קונה אותן, כי הוא לא יודע מה הן תורמות לחקר הגמרא. ונדמה לי שזו היא התשובה האמתית לתמיהה הנ"ל. שדברי חז"ל נאמרו רק בספרי קודש המועילים ללומדים ומקדמים אותם, אבל ספרים שלא תורמים כלל, אלא בסך הכל ליקוט דברי מפרשים והצגתם על הדף, על זה לא דיברו כלל, ומשום כך נתעשרו.

יבואו המעירים ויעירו, ואני לא כתבתי אלא להגדיל תורה ולהאדירה.

[קראקובער]

למה נטפלת דווקא לארטסקרול , מה עם עוז והדר?

[תוכן]

לא ידעתי שבעוז והדר התעשרו, ולא התרשמתי שמוציאים רק ספרים מניבים.

[דורות]

אני מבין היטב את הביקורת נגד ארטסקרול היוקרתית ואת ההסתייגות מהצגת הגמרא כמומלצת לבחורי ישיבה ולהוגים.
אבל להגיד שהיא לא הועילה לדורות, בגלל חוקר גוי חובב עמקות?

[קראקובער]

לא ידעתי שבעוז והדר התעשרו, ולא התרשמתי שמוציאים רק ספרים מניבים.

אאל"ט ספרים לא רווחיים מסובסדים על ידי קרובי משפחה וכדומה.

[תוכן]

אני מבין היטב את הביקורת נגד ארטסקרול היוקרתית ואת ההסתייגות מהצגת הגמרא כמומלצת לבחורי ישיבה ולהוגים.
אבל להגיד שהיא לא הועילה לדורות, בגלל חוקר גוי חובב עמקות?

כמובן שכתבתי את הדברים כמליצה בעלמא, והקושיא אכן במקומה עומדת. אבל כוונתי פה גם לדבר אחר, והוא, כשם שארטסקרול וכל הבאים בעקבותם הועילו והפיצו לימוד התורה באופן שלא היה ידוע מעולם, באותה מידה, גם גרמו לירידת העמל בתורה והפיכת כל בעל הבית לבעל דעה באופן שלא היה ידוע מעולם, דבר שהזיק רבות למעמדם של ת"ח.

[בערל]

אולי יפתחו מחדש אשכול רק בשבח רבי מאיר שהיה אחד מגדולי מזכי הרבים בדורנו

[תוכן]

סליחה! אשכול הזה עוסק רק בשבח ר' מאיר זלוטוביץ. שלא יהיו שום אי הבנות, ר' מאיר זלוטוביץ היה יהודי יקר, ירא"ש, אדם ישר, שרק דבר זה לעצמו מעלה נפלאה, ועוד מעלות רבות היו לו. אבל לקרוא לו גדול מזכי הרבים בדורינו, לענ"ד יש לדון בזה. הרי ארטסקרול היה פרנסה שלו, ממפעל זה הוא התעשר. ארטסקרול מתנהלת כחברה רווחית לכל דבר, אז התמזל מזלו ובודאי יש כאן זכות אבות, והפרנסה היה במשהו שיש בו תועלת רב לעם ישראל. אבל האם אדם כזה הוא "גדול מזכי הרבים"? האם השיקול העיקרי במפעל החיים שלו, היה הרווח, או השיקול העיקרי היה זכוי הרבים? האם מישהו שעיקר מגמתו הוא להרוויח כסף, ובצדק ואין שום חסרון בגישה כזו, ובתוך כדי, גם מצליח לזכות את הרבים, האם נקרא לו "גדול מזכי הרבים"?

לענ"ד שאלה זו היא שאלה לגיטימיות, ואינה מטילה רבב כל שהוא באישיותו של ר' מאיר. האם כל אחד בעולם הוא מזכה הרבים? התשובה היא, לא! וכי חסרון יש בזה שלא כל אחד זוכה להיות ממזכי הרבים?

יש מספיק דברים טובים שאפשר לומר על רמ"ז מבלי להוסיף גוזמאות ותארים שאינם הולמים אותו.

[קראקובער]

חבל שאתה רואה את ר' מאיר רק מאחוריו, מה זה משנה אם עמד מאחורי פעילויות שלו גם שיקולים של פרנסה? עדיין הוא ממזכי הרבים הגדולים בדורינו אם כי אתה צודק שהתואר גאון די מגוחך.

[תוכן]

יש הבדל בין אדם שפועל מתור מטרה מובהקת לזכות את הרבים ומקריב כל חייו למטרה זו, לבין אדם שפועל לפרנס את משפחתו ביושר ובכבוד, שזו מטרה נעלה ונפלאה כשלעצמה, ובדרך אגב מזכה את הרבים. ולמשל, לא נקרא למדינת ישראל מגדולי מחזיקי התורה שבדורינו, אע"ג שללא ספק הם נותנים יותר כסף למוסדות התורה, מאשר כל הנדבנים ביחד.

ושוב אני אומר, אין פה מילת ביקורת על רמ"ז שהיה יהודי יקר, אבל יש ענין לשמור על פרופורציה.

[חיים שמעון]

כל הדיבורים סביב כסף והרבה כסף אינם עניניים ומשקפים צרות עין ומוחין דקטנות
יש רשות לדון על כל מפעל ונושא
אבל לחשב את רוחיו וכביכול לספור את כספו אלו הם דברים שלא נאה לעסוק בהם.
הדימוי למדינת ישראל הוא קשקוש מביך.

[תוכן]

אני סופר את כספו???? אני מפרגן לו ולצאצאיו היקרים מכל הלב, פי מיליון ממה שיש לו. גם אם ארטסקרול היתה חברה כושלת, הייתי אומר אותו הדבר. רמ"ז הוא יהודי יקר, שיש לו הרבה זכויות, אבל מזכה הרבים, כמו הרב מפונוביז, ור' אהרן קוטלר, ור' שטיינמאן, והר' שונפלד מאנגליה, ור' בנימין וילהלם מארה"ב, ושרה שנירר, ומייק טרעס, ור' דסלר, ור' יעקב יוסף הרמן, הוא לא. כל הנ"ל הקריבו את חייהם והשקיעו כל כוחם, תוך כדי אכילת מרור רב, כדי להגדיל תורה ולהאדירה, זה לא היה רמ"ז. איני רואה טעם לדון בזה יותר, ואם לא יהיה חידוש באשכול זה, לא אוסיף על דברי כלום בל"נ.

[ארזי ביתר]

א. אף אחד לא אמר שהוא היה 'מזכה הרבים' כהרב מפוניבז' ושאר הנזכרים ברשימה.

ב. דומני, שכאשר הוחל בפרוייקט האדירים הזה, של ביאור הש"ס, לא עלה על דעתו של אף אחד שזה יכניס כ"כ הרבה כסף.

ג. הצהרותיך בדבר הפרגון וחוסר הקנאה במיליונים של צאצאיו, לא הייתי מתיר עגונה על אמיתותן.

[נהר שלום]

יש מספיק דברים טובים שאפשר לומר על רמ"ז מבלי להוסיף גוזמאות ותארים שאינם הולמים אותו.

הרב זולוטוביץ כתב בעצמו את רוב הספרים הראשונים של הוצאת ארטסקרול (פירוש חמש מגילות וחלק מהמשניות) וגם עמד בראש ישיבת קרלין סטולין ע"פ מה ששמעתי.
ועי' בהסכמות לש"ס שלהם.

[עמקן]

ולא לשכוח להודות לבעל המאכולת שהוא מאכיל רעבים, ולהחייט שהוא מלביש ערומים וכו' וכו'.

[פרנקל תאומים]

תופעה מעניינת בפני עצמה, שתמיד השבועונים המטפחים והמצמיחים את דמותו של החרדי החדש, המוצלח, המביא פרנסה וכו' וכו', הם אלו שכ"כ מהללים ומשבחים את ריבוי אור התורה וכו' הפורץ מכל המיזמים החדשניים. חלילה איני בא להפחית מערכו או חשיבותו של משהו או מישהו, רק להצביע על הקשר.

דווקא הנקודה הזאת מובנת, שהרי בראש ובראשונה בעה"ב הם אלו הזקוקים לכל המיזמים הללו.

[עתניאל בן קנז]

מה אכפת לנו מה היתה כוונתו העמוקה? הוא תרם רבות להפצת תורה, ועלינו להעריך את פעליו.

מדברי חכמינו ז"ל (ברכות נח.)

הוא היה אומר אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו על אורח טוב מהו אומר זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים על אורח רע כתיב לכן יראוהו אנשים וגו'

.

[עמקן]

הגמ' איירי במארח הנותן לאורח ממש. לא יעלה על הדעת שיש חיוב להודות לבעל מלון הלוקח מחיר הגון.
לא היה מקום לטפל לרמ"ז דוקא שהוא רק דוגמא לתופעה רחבה יותר, שעסק ריווחי לוקח לעצמו השם של גמ"ח ומזכה הרבים. לפני כמה שנים נפטר עשיר בעליו של מושב זקנים ידוע בירושלים שלקח מחיר גבוה במיוחד [ביודעי ומכירי אני מדבר] ונכתבו עליו כאילו זה היה ממש מפעל חסד.
אגב הוא באמת התחיל לשם שמים. הוא חיפש דרך לנצח אחד מהוריו, ובעצת ר' ניסן וולפין הוציא ביאור באנגלית למגילת אסתר. אבל בהמשך התפתח למפעל עסקי לכל דבר.

[קראקובער]

אגב הוא באמת התחיל לשם שמים. הוא חיפש דרך לנצח אחד מהוריו, ובעצת ר' ניסן וולפין הוציא ביאור באנגלית למגילת אסתר. אבל בהמשך התפתח למפעל עסקי לכל דבר.

מתוך לשמה בא שלא לשמה....

[נהר שלום]

הגמ' איירי במארח הנותן לאורח ממש. לא יעלה על הדעת שיש חיוב להודות לבעל מלון הלוקח מחיר הגון.
לא היה מקום לטפל לרמ"ז דוקא שהוא רק דוגמא לתופעה רחבה יותר, שעסק ריווחי לוקח לעצמו השם של גמ"ח ומזכה הרבים. לפני כמה שנים נפטר עשיר בעליו של מושב זקנים ידוע בירושלים שלקח מחיר גבוה במיוחד [ביודעי ומכירי אני מדבר] ונכתבו עליו כאילו זה היה ממש מפעל חסד.
אגב הוא באמת התחיל לשם שמים. הוא חיפש דרך לנצח אחד מהוריו, ובעצת ר' ניסן וולפין הוציא ביאור באנגלית למגילת אסתר. אבל בהמשך התפתח למפעל עסקי לכל דבר.

זה לא היה אחד מהוריו אלא ידידו הרב מאיר פוגל.

[איש_ספר]

יש באוצר ספר של אחד מראשי ישיבות ארה"ב, זצ"ל, שכחתי את שמו, שהיה מירער, ומסופר שם בהקדמה, שבמעבר הגבול הודה הנהג שלו לשומר הגבול, על פתיחת השער וכיו"ב. ראש הישיבה נזף בנהג ואמר לו שאמירת תודה למי שעושה את תפקידו בתשלום, משחיתה את המילים, ומזייפת את הרגשות הנכונים!

אני הק' חושב שהפירוש העברי שלהם, במסכתות רבות, הוא יצירת מופת ממש המשאירה את כל המתחרים הרבה מאחור. וכל מי שנתן את ידו לכך,בחומר וברוח, בארגון ובכתיבה, קנה לו שם עולם, איש כמפעלו.

ובכל זאת מותר לבקר את חוסר הנדיבות של ההוצאה (אין לי מושג מי אחראי על הרוח הזו), כלפי כל מי שמבקש לצלם עמוד אחד מספריהם. בה בשעה שאין כרך היוצא לאור שלא נאפד בעתרת זהובים עוד טרם צאתו.

ראיתי פעם בספר שיחות של הרב יעקובוביץ (הרב הלורד) עם מיכאל ששר ובו ביקורת על ההוצאה. מי שבידו הספר, אולי יעלה לנו.

[לייטנר]

מה אכפת לנו מה היתה כוונתו העמוקה? הוא תרם רבות להפצת תורה, ועלינו להעריך את פעליו.

מדברי חכמינו ז"ל (ברכות נח.)

הוא היה אומר אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו על אורח טוב מהו אומר זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים על אורח רע כתיב לכן יראוהו אנשים וגו'

.

נחלקו בו רבי יהודה ורשב"י בשבת לג.

[גרשון]

יש מספיק דברים טובים שאפשר לומר על רמ"ז מבלי להוסיף גוזמאות ותארים שאינם הולמים אותו.

הרב זולוטוביץ כתב בעצמו את רוב הספרים הראשונים של הוצאת ארטסקרול (פירוש חמש מגילות וחלק מהמשניות) וגם עמד בראש ישיבת קרלין סטולין ע"פ מה ששמעתי.

אתה טועה עם עורך ראשי השני, הרב נתן שערמן שיחי'.

[דרומי]

לא הכרתי את האיש ז"ל ואין לי שימוש יומיומי בספרים שהוציא (אין לי אותם בבית ומדי פעם אני מעיין במשהו בבית הכנסת)

אבל מוכרח אני להביע את תדהמתי לנוכח הארס והשנאה שמבצבצים פה.

אפילו אם היה זה לפני פטירתו זה נראה מוגזם

[בכל מקרה, צדקו מאוד חכמינו כשקבעו הלכה שאסור לדבר בפני רבים בשבחו של מאן דהו, כי מתוך שבחו יבוא וכו'. ואולי הגיע הזמן לקיים הלכה זו ככתבה וכלשונה]

[מכון חכמי ספרד]

ובכל זאת מותר לבקר את חוסר הנדיבות של ההוצאה (אין לי מושג מי אחראי על הרוח הזו), כלפי כל מי שמבקש לצלם עמוד אחד מספריהם. בה בשעה שאין כרך היוצא לאור שלא נאפד בעתרת זהובים עוד טרם צאתו.

נפוץ במחשבים רבים סריקה איכותית של רוב ש"ס שוטנשיין.
מי אחראי לכך?

[קראקובער]

אני הק' חושב שהפירוש העברי שלהם, במסכתות רבות, הוא יצירת מופת ממש המשאירה את כל המתחרים הרבה מאחור. וכל מי שנתן את ידו לכך,בחומר וברוח, בארגון ובכתיבה, קנה לו שם עולם, איש כמפעלו.

הם עשו דרך ארוכה מאז ר"מ קליין הוציא חוברת נגד תרגומים לאנגלית בכלל עם טיעונים משונים ביותר אבל מביא סיפור (בדקתי וזה נכון) שבמגילת אסתר שהוציאו (הספר הראשון שלהם) כתבו בשם הערוה"ש שאוכלים בשבת ג' סעודות זכר לג ' סעודות שאסתר נתנה להמן, מתברר שהתבלבלו בין המן מהמגילה להמן שירד מן השמים..ומאז הם השתפרו פלאים

[עובדיה חן]

ובכל זאת מותר לבקר את חוסר הנדיבות של ההוצאה (אין לי מושג מי אחראי על הרוח הזו), כלפי כל מי שמבקש לצלם עמוד אחד מספריהם. בה בשעה שאין כרך היוצא לאור שלא נאפד בעתרת זהובים עוד טרם צאתו.

נפוץ במחשבים רבים סריקה איכותית של רוב ש"ס שוטנשיין.
מי אחראי לכך?

לא איכותית.

[עובדיה חן]

" [quote="איש_ספר"]יש באוצר ספר של אחד מראשי ישיבות ארה"ב, זצ"ל, שכחתי את שמו, שהיה מירער, ומסופר שם בהקדמה, שבמעבר הגבול הודה הנהג שלו לשומר הגבול, על פתיחת השער וכיו"ב. ראש הישיבה נזף בנהג ואמר לו שאמירת תודה למי שעושה את תפקידו בתשלום, משחיתה את המילים, ומזייפת את הרגשות הנכונים! "

בעל מכולת, ונהג אוטובוס, וכל בעל מלאכה,עושים את מלאכתם בתשלום .האם לא להכיר תודה?

[דורות]

בעל מכולת, ונהג אוטובוס, וכל בעל מלאכה,עושים את מלאכתם בתשלום .האם לא להכיר תודה?

אולי יש להבדיל בין אנשי עמל ויגיעה שנפגשים עמם ביום-יום
לבין פקידים טכניים שזה סתם בשביל הנימוס ומזכיר את נימוסי העמים

[מחולת המחנים]

לגבי הדיון אם אפשר לעשות חסד ולהרויח כסף בתוך כך, מסופר שהסבא מסלבודקה אמר שהיו שני 'קרעמער'ס' - בעלי מכולת בקובנה, אחד הוא בעל חסד ממש, והשני הלא הוא 'געלט פרעסער' תאב בצע שאין כדוגמתו, מה החילוק בין השנים? הסביר הסבא, הראשון חפץ לעשות חסד עם הבריות ולכן הוא דואג להביא מצרכים לעיר, איי, הוא צריך לחיות, לכן הוא לוקח כסף בעד המוצרים, אבל כל מהותו היא חסד, לעומת זאת השני, כל רצונו הוא רק להרויח עוד ועוד כסף, אולם כיצד יוכל לעשות זאת, הרי סתם כך אנשים לא ירעיפו עליו כסף, לכן הוא מביא מצרכים לחנותו.

והיינו שאחר כוונת הלב הן הן הדברים.

[קראקובער]

לגבי הדיון אם אפשר לעשות חסד ולהרויח כסף בתוך כך, מסופר שהסבא מסלבודקה אמר שהיו שני 'קרעמער'ס' - בעלי מכולת בקובנה, אחד הוא בעל חסד ממש, והשני הלא הוא 'געלט פרעסער' תאב בצע שאין כדוגמתו, מה החילוק בין השנים? הסביר הסבא, הראשון חפץ לעשות חסד עם הבריות ולכן הוא דואג להביא מצרכים לעיר, איי, הוא צריך לחיות, לכן הוא לוקח כסף בעד המוצרים, אבל כל מהותו היא חסד, לעומת זאת השני, כל רצונו הוא רק להרויח עוד ועוד כסף, אולם כיצד יוכל לעשות זאת, הרי סתם כך אנשים לא ירעיפו עליו כסף, לכן הוא מביא מצרכים לחנותו.

והיינו שאחר כוונת הלב הן הן הדברים.

תלוי במחלוקת במנחות (סד) בסוגיה ששמע תינוק שטבע בים אי בתר מעשיו אזלינן או בתר מחשבתו.

[בערל]

כדאי לשנות את שם האשכול ל"חברת ארטסקרול מסורה" ולפתוח אשכול במעלת ר' מאיר זכרונו לברכה.

[תוכן]

מכיון שיש כאלו שחשבו שח"ו יש לי ביקורת על רמ"ז, בעוד שהאמת שלא מיניה ולא מקצתיה, אני רוצה לפרט פה את מעלותיו האמיתיות.

א. מכונים תורניים רבים, בפרט בארץ הקדש, מנצלים את עובדיהם בצורה זוועתית. לשבחה של חברת ארטסקרול יאמר, כי היא תמיד התייחסה באנושיות לעובדיה, ותמיד שילמה להם כהוגן על עבודתם. אם מישהו הצליח להתקבל לעבודה בארטסקרול תמיד ידעת, שהוא התקבל למקום עבודה טוב.

ב. ר' מאיר זלוטוביץ היה אדם ישר. מעולם לא שמענו עליו שום לשון הרע שהוא, לא של גניבת חומרים, לא כל מיני התחמקויות והתחכמויות, אלא הלך תמיד בדרך הישרה.

ג. רמ"ז היה אדם צנוע. בדרך כלל אנשים שיש להם כל כך הרבה כוח ואפשרויות להשפיע על דעת הקהל, אינם מהססים להשמיע הגיגיהם בכל דרך אפשרית, וכמו שאפשר לראות אצל עורכי העיתונים והשבועונים למיניהם. רמ"ז אף פעם לא ניסה לנצל את הכוח שהיה לו, ולא חיפש לדחוף את עצמו קדימה, אלא עבד בתחום שלו בשקט ובצנעה בלי שום רצון לשים את עצמו בראש.

ד. רמ"ז נשאר יהודי ירא שמים עד לסוף ימיו. הכבוד והתהילה והפרנסה לא שינו את מהותו בשום צורה שהיא.

ה. ר' מאיר זכה להשפיע על דור שלם, ולהרעיף עליהם תורה ויראת שמים במידה מרובה. אין אנו יודעים חשבונות שמים, למה הוא זכה ואחרים לא זכו, אבל למעשה הוא אחד האנשים שהכי השפיעו על הדור הזה לטובה.

[תוכן]

הם עשו דרך ארוכה מאז ר"מ קליין הוציא חוברת נגד תרגומים לאנגלית בכלל עם טיעונים משונים ביותר אבל מביא סיפור (בדקתי וזה נכון) שבמגילת אסתר שהוציאו (הספר הראשון שלהם) כתבו בשם הערוה"ש שאוכלים בשבת ג' סעודות זכר לג ' סעודות שאסתר נתנה להמן, מתברר שהתבלבלו בין המן מהמגילה להמן שירד מן השמים..ומאז הם השתפרו פלאים

זה לא במגילת אסתר, אלא בסידור במהדורתו הראשונה.

[חיים שמעון]

מכיון שיש כאלו שחשבו שח"ו יש לי ביקורת על רמ"ז, בעוד שהאמת שלא מיניה ולא מקצתיה, אני רוצה לפרט פה את מעלותיו האמיתיות.

א. מכונים תורניים רבים, בפרט בארץ הקדש, מנצלים את עובדיהם בצורה זוועתית. לשבחה של חברת ארטסקרול יאמר, כי היא תמיד התייחסה באנושיות לעובדיה, ותמיד שילמה להם כהוגן על עבודתם. אם מישהו הצליח להתקבל לעבודה בארטסקרול תמיד ידעת, שהוא התקבל למקום עבודה טוב.

ב. ר' מאיר זלוטוביץ היה אדם ישר. מעולם לא שמענו עליו שום לשון הרע שהוא, לא של גניבת חומרים, לא כל מיני התחמקויות והתחכמויות, אלא הלך תמיד בדרך הישרה.

ג. רמ"ז היה אדם צנוע. בדרך כלל אנשים שיש להם כל כך הרבה כוח ואפשרויות להשפיע על דעת הקהל, אינם מהססים להשמיע הגיגיהם בכל דרך אפשרית, וכמו שאפשר לראות אצל עורכי העיתונים והשבועונים למיניהם. רמ"ז אף פעם לא ניסה לנצל את הכוח שהיה לו, ולא חיפש לדחוף את עצמו קדימה, אלא עבד בתחום שלו בשקט ובצנעה בלי שום רצון לשים את עצמו בראש.

ד. רמ"ז נשאר יהודי ירא שמים עד לסוף ימיו. הכבוד והתהילה והפרנסה לא שינו את מהותו בשום צורה שהיא.

ה. ר' מאיר זכה להשפיע על דור שלם, ולהרעיף עליהם תורה ויראת שמים במידה מרובה. אין אנו יודעים חשבונות שמים, למה הוא זכה ואחרים לא זכו, אבל למעשה הוא אחד האנשים שהכי השפיעו על הדור הזה לטובה.

מודה ועוזב ירוחם

[נהר שלום]

ובכל זאת מותר לבקר את חוסר הנדיבות של ההוצאה (אין לי מושג מי אחראי על הרוח הזו), כלפי כל מי שמבקש לצלם עמוד אחד מספריהם. בה בשעה שאין כרך היוצא לאור שלא נאפד בעתרת זהובים עוד טרם צאתו.

נפוץ במחשבים רבים סריקה איכותית של רוב ש"ס שוטנשיין.
מי אחראי לכך?

לא איכותית.

לא מדובר בסריקה אלא באפלקציה משוכללת הנמכרת מטעמם.

אבקש מהמנהלים בזאת שיעבירו את כל ההודעות שאינם על הרב המנוח לאשכול אחר אולי במטפחות ספרים.

[איש_ספר]

ובכל זאת מותר לבקר את חוסר הנדיבות של ההוצאה (אין לי מושג מי אחראי על הרוח הזו), כלפי כל מי שמבקש לצלם עמוד אחד מספריהם. בה בשעה שאין כרך היוצא לאור שלא נאפד בעתרת זהובים עוד טרם צאתו.

נפוץ במחשבים רבים סריקה איכותית של רוב ש"ס שוטנשיין.
מי אחראי לכך?

לא מדובר בסריקה אלא באפלקציה משוכללת הנמכרת מטעמם.

אבקש מהמנהלים בזאת שיעבירו את כל ההודעות שאינם על הרב המנוח לאשכול אחר אולי במטפחות ספרים.

יש סריקה של המהדורה העברית ויש אפליקציה של המהדורה האנגלית.
הראשונה ודאי גניבה, לית דין צריך בושש.
השניה, שמעתי שגם היא נגד רצונם.