מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 12, 2017 3:39 pm

היום יח תמוז הוא היא"צ של האדמו"ר מראדזימין זצ"ל. היה מפורסם כבעל מופת למרות שהיה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא שהיה ממתנגדי המופתים.
כתב ספר בכורי אביב. נדמה לי שאביב זה ר"ת יעקב אריה בן בונא.
קראתי בספר שיח שרפי קודש בערכו כמה מעשים מענינים עליו. כשנסע עם הרה"ק מקאצק לשבות אצל הרר"ב מפשיסחא "נתקעו" בכפר אחד בדרך והוכחו לשבות שם בש"ק אך לא הי' דר שם אף יהודי ובקושי מצאו מקום אצל גוי שלא הסכים לתת להם נר. האדמו"ר מראדזימין אמר: א"כ אין עצה אלא שנשתמש באור של ששת ימי בראשית וכן הוה. במוצ"ש אמר הרה"ק מקאצק: די לנו להשתמש באור הזה ואכן הסתלק האור.
מעשה נוסף שבאחרית ימיו של הרר"ב מפשיסחא היה סגי נהור ורבי יעקב אריה היה קורא לפניו מדרש וכשהגיעו לענין תחית המתים בקש רבי יעקב איה מהרר"ב שילמדנו שם של תחית המתים. אמר הרר"ב: אין מגלים אלא לצנועים. אמר רי"א: הנני צנוע והרבי יכול לגלות לי. בסוף הסכים הרר"ב לגלות בתנאי שרי"א לא ישתתמש בשם הזה.לימים פנה אל הרבי מראדזימין חולה מסוכן שכבר היה קרוב לשערי מות רח"ל ורי"א התיר לעצמו להשתמש בשם שהרי זהו פקוח נפש. מיד חלה הרבי מראדזימין וסבל הרבה יסורים ואמר שהוא אינו אשם אלא הרר"ב שגילה לו את השם... לבסוף נמנו וגמרו בב"ד של מעלה לראות אם זו הפעם היחידה שבה רי"א שינה מן האמת אז יניחו לו ואם לא אז ייענש הפעם ומצאו שלא שינה בשום פעם.
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ד' יולי 12, 2017 4:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' יולי 12, 2017 3:47 pm

הרבי מגור והרבי מאמשינוב הם צאצאיו וקרואים על שמו.
נערך לאחרונה על ידי פרנקל תאומים ב ד' יולי 12, 2017 7:24 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מוסדות ליזענסק
הודעות: 27
הצטרף: ג' יולי 04, 2017 3:28 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי מוסדות ליזענסק » ד' יולי 12, 2017 3:55 pm

בס"ד
מעשה שהובא בספר 'אגודת אגוב' עה"ת להחסיד רבי דוב בעריש בוימגאלד ז"ל, שהיה אצל אבי זקינו החסיד רבי גבריאל בוימגלאד ז"ל [רבי דוב בעריש היה בנו של רבי שמואל צבי בן רבי פרץ בן רבי גבריאל ז"ל] מחסידי הרה"ק רבי בעריש מביאלא זי"ע,
פעם חלתה אחת מבנותיו, וכיון ששמו של הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זי"ע יצא לפניו כפועל ישועות בקרב הארץ, על כן שלח את בנו הרה"ח רבי פרץ ז"ל שיסע לראדזימין כדי לפעול אצלו ישועה, ויהי כאשר הגיע לראדזימין כתב והגיש לפניו פיתקא בצירוף פדיון נפש כנהוג, נטל הרה"ק מראדזימין את ה'קוויטל', אך כאשר הבחין בבקשתו, ראה שקשה לו לפעול עבורו ישועה, לפיכך שאל אותו לאיזה צדיק הוא נוסע, משנענה הלה שהוא מחסידי ביאלא, דחה אותו הרה"ק מראדזימין ואמר לו שיסע לביאלא ויבקש ישועה מרבו, אך החסיד הפציר בו מאד שלא ישוב פניו ריקם ויסכים לברך את החולה ברפואה שלימה, אולם הרה"ק מראדזימין לא הסכים לקבלו, ושטח בפניו את תמיהתו "חסידות בביאלא, און א שווערע גמיד [-הזכרה קשה] אצלי?!" [כאומר, שאם הוא נוסע לקבל תורה ויראת שמים בביאלא, ילך לשם גם לבקש ישועות],
ואעפ"כ לא פסק החסיד מלהפציר בו שיברך את החולה, וטען בתוך דבריו, שהגיע לבקש את ברכתו מפני שכבר הגיד עליו הרה"ק רבי שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע שעשה אותו "בעל מתפלל", אולם הרה"ק מראדזימין השיב, שאכן כך אמר לו רבו, אך הני מילי בימים ההם שהיו עיתותיו בידו ללמוד ולהתפלל, אבל כיון שהוא טרוד מאד מפני האנשים הרבים הפוקדים את ביתו מדי יום ביומו [ובזאת פתח לו דלת חדרו והראה לו את ההמון שחיכו להיכנס אליו] ואין לו זמן ללמוד ולהתפלל כראוי, על כן ניטל ממנו כח התפילה,
ויהי כראות החסיד שבשום אופן לא יוכל לשכנעו, פתח ואמר לפניו דבר תורה, דהנה כאשר ביקש פרעה ממשה להסיר את מכת הצפרדעים השיב משה רבינו (פסוק ו) "כדברך", היינו שיסתלקו הצפרדעים למחר, ורק אח"כ כתיב (פסוק ח) "ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים אשר שׂם לפרעה", ויש בזה כדי ללמד לצדיק, שכאשר רואה גבורות ודינים על ישראל ואין בידו להושיעם על ידי תפילותיו, אזי העצה היעוצה היא שיבטיח לו ישועה, ואח"כ יבקש מהשי"ת על דבר ההבטחה שתתקיים, וכך עשה משה רבינו ע"ה, שבתחילה הבטיח לפרעה שיסתלקו הצפרדעים, ואח"כ התפלל אל ה', והיינו דקאמר "על דבר הצפרדעים" זה הדיבור וההבטחה "אשר שׂם" כבר "לפרעה" היינו שהבטיח לו שיסתלקו, וממילא היה לו קל יותר להתפלל שתתקיים הבטחתו [ובזאת רצה החסיד לרמז להרה"ק מראדזימין שיבטיח רפואה לחולה, וה' יגמור בעדו],
ויהי כשמוע הרבי את דבריו, התפעל מעומק הרעיון, ושאלו מי חידש פירוש זה, נענה החסיד ואמר שכך שמע מרבו הרה"ק מביאלא, מיד נטל הרה"ק מראדזימין את ה'קוויטל' וקראו, אך שוב החזירו לו באמרו שיסע לרבו בביאלא,
עד שהזכיר לו החסיד זכות זקינו שהיה נמנה בין הדואגים לכלכלת ביתו בימים עברו, ורק אז הסכים הרה"ק מראדזימין לקבל ה'קוויטל'.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 12, 2017 4:06 pm

מעשה דומה (בענין ההתעקשות לפעול אצלו) מספר בספר שיח שרפי קודש שם על חסיד אחד שנעלם לו כסף והתלונן לפני החידושי הרי"ם ששלח אותו לרבי מראדזימין ואמר לו שאע"פ שהרבי מראדזימין ינסה לשלוח אותך אל תניח לו עד שיגיד לך מה לעשות. הרבי מראדזימין טען שלא הוא לקח את הכסף ושלא אבותיו לקחו את הכסף ואין לחסיד מה לעשות אצלו. החידושי הרי"ם הורה לחסיד להמשיך להתעקש עד שרי"א מראדזימין אמר לחסיד שיחזור בדיוק את אותה דרך שמשם הגיע עם הכסף ושם פגש גויה אחת שעמה היה בקשרי מסחר ושאלה אותו למה לא קנה אצלה השנה והסביר לה שאבד לו הכסף והיא קחה אותו יתה כי משרת אחד שלה התחיל פתאם להתנהג ברחבות ולפזר הרבה והוא הודה שמצא את הכסף שנפל ליהודי בלכתו לטבול בנהר

מוסדות ליזענסק
הודעות: 27
הצטרף: ג' יולי 04, 2017 3:28 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי מוסדות ליזענסק » ד' יולי 12, 2017 4:07 pm

הרה"ק מראדזימין זי"ע נמנה על החבריא קדישא של גדולי תלמידי הרה"ק רבי שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע, הלא המה: הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק, ה'חידושי הרי"ם' מגור, רבי חנוך העניך מאלכסנדר, רבי יצחק מווארקא זי"ע, ועוד אריות כמותם, אך הוא היה גדול מהם בשנים וזכה עוד להסתופף שנים רבות אצל הרה"ק ה'חוזה' מלובלין והמגיד מקאזניץ זי"ע. אחר פטירת הרבי ר' בונם זי"ע נסע אל בנו הרה"ק רבי אברהם משה אשר לא האריך ימים ונפטר כשנתיים לאחר שנתעטר בכתר האדמו"רות, ואח"כ נסע לתלמידו הרה"ק מווארקא (שם נהרו רוב החסידים, ואילו חלק אחר מן החסידים נהרו אחרי ה'שרף' מקאצק בפטירת הרבי ר' בונם זי"ע), ורק לאחר פטירת רבו התחיל הוא להנהיג עדתו, בעת שכל שאר חבריו כבר נסתלקו לעולם שכולו טוב, והוא האריך ימים אחריהם, ולכן היו הרבה מגדולי פולין שנסעו אליו לאחר פטירת חביריו, ביניהם הרה"ק בעל ה'אבני נזר' מסוכוטשוב זי"ע שהתבטא עליו, שהוא משיירי אנשי כנסת הגדולה.
בענין זה מסופר על הרה"ק מראדזימין, שנסע פעם לדרכו ופגש את הרה"ק רבי משה מקאזניץ זי"ע, וכנודע הקפיד הרה"ק מקאזניץ על ה'חידושי הרי"ם' שנסע לפרשיסחא ולא נשאר בקאזניץ אחר פטירת אביו ה'מגיד' זי"ע, ובכל פעם כשהיה ה'חידושי הרי"ם' שב לביתו מפרשיסחא היה אחד מבניו מוטל לפניו רח"ל, ולכן כשראה הרה"ק מראדזימין את הרה"ק מקאזניץ, עלה מורך בלבבו אולי יקפיד עליו דהלא אף הוא נוסע לפרשיסחא, אך הרה"ק מקאזניץ פנה אליו וקרא לו כי ברצונו לברכו, ואמר לו "רבי יעקל'ה, ברצונך להיות רבי, יעשצא דאעלעקא" (-דבר זה רחוק ממך, בפולנית), ואף שלא היה נראה כ"כ כברכה, אמנם לימים התבררו דבריו העמוקים, כשבגינו ובזכותו האריך ימים לאחר פטירת רעיו הצדיקים, מכיון ולא הנהיג עד אחר פטירת הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע (ויתכן שהרה"ק מקאזניץ לא הקפיד על הרה"ק מראדזימין כי הוא נסע מיד אחרי פטירת ה'מגיד' להרבי ר' בונם, ואילו ה'חידושי הרי"ם' נסע בתחילה אליו, ומשום מעשה שהיה הפסיק מלבוא אליו עוד, ולכן הקפיד עליו).
רוב תלמידי הרבי ר' בונם זי"ע התמקדו בעיקר ללמד לחסידים דעה בינה והשכל, והשקיעו כל מגמותיהם להכניס בלב תלמידיהם חסידות ועבודת ה', מיהו הרה"ק מראדזימין היה ידוע ומפורסם גם לפועל ישועות בקרב הארץ, ואף ה'חידושי הרי"ם' כשהיה לו חולה בתוך ביתו שלח 'קוויטל' לראדזימין כדי שיבקש עליו רחמים, והא לך אחד ממכתביו שכתב בזה הלשון:
אחר דרישת שלומו הטוב, ושלום ב"ב, ושלום המסתופפים בצילו, הנני לבקש מרום מעלתו שיחי' להתפלל עבור זוגתי פיגלא בת שרה צינא, אשר זה זמן רב שהיא חולה ל"ע, על האם שאינה במקומה, וכבר כתבתי לרו"מ, עכ"ז הולכת מעט בבית, ועתה משבוע העברה כבד עליה יותר, והדאקטאר [-רופא] מפחד מאד שירא מ'גשוויליכטש' [-נפוחה], והיא אשה כשרה מאד והרבה מעשים טובים, גם לגדל יתומים מבְּנִי המנוח ז"ל אין לי זולתה, ולעת זקנה אני, וקשה עלי צרכי בית ומטריד, השי"ת ישלח לה רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל. גם אשאל עצה מרום מעלתו שיחי', אם תבא לכאן לעסוק ברופאים, כי אין רצונה לדרוש ברופאים, ואפשר נכון לסמוך רק על השי"ת ותפלת צדיקים, ואם יהיה דעת רום מעלתו לעסוק ברפואות ועי"ז ישלח השי"ת רפואה כמנהג עולם, ימחול להודיעני. גם אשת נכדי ר' לייבלי שיחי' [לימים הרה"ק בעל ה'שפת אמת' זי"ע] רבקה יוכבד בת הדסה, ג"כ עדיין אינה בבריאות זה יותר משנה, השי"ת ישלח לה רפואה שלימה מהרה בתוך שאר חולי ישראל, עכלה"ק (נדפס בסוף ספר 'ביכורי אביב').
סיפר הרה"ק בעל ה'אמרי אמת' מגור זי"ע, שפעם בא עני מרוד לפני הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זי"ע, ובכה בדמעות שליש על שחלה בכל חלקי גופו ואין בידו לפורטה כדי ללכת לרופא שירפאהו וע"כ התחנן וביקש שיברכו הרבי ברפואה שלימה, השיב לו הרה"ק מראדזימין ואמר, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב שתזכה לרפואה דכתיב (דברים ז, טו) "והסיר ה' ממך כל חולי", אך תקרי "מִמְךָ" אלא "מִמָךְ", פירוש מעני [מלשון (ויקרא כז, ח) "ואם מך הוא מערכך"], דהיינו מעני ואביון כמוך יסיר השי"ת כל חולי וכל מדוה. יצא העני מאת פני הקודש שמח וטוב לב, ובאמונה תמימה קרא על עצמו את הפסוק (תהלים סט, ל) "ואני עני וכואב ישועתך אלקים תשגבני" שהיה בטוח בישועת ה', מששמע הרה"ק מראדזימין את דבריו נענה ואמר "כדאי הוא עני מדוכא זה לעקם עליו כמה נקודות שבתורה..." (הובא ב'ליקוטי יהודה' פרשת עקב).
(הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמאן שליט"א, מפי ספרים וסופרים)

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 12, 2017 7:49 pm

ראיתי בספרו בכורי אבי"ב (יש באוצר) דבר מענין לפרשת השבוע. מובא במדרש שה' אומר למשה "בני טרחנים הם סרבנים הם וכו' ע"מ שתקבל עליך" והוא מסביר שההדגשה "בני" באה להססביר מדוע הם טרחנים וסרבנים, יען שהם בני מלכים והם בניו של הקב"ה לכן לכ"א חשוב כבודו ומעלתו. לכן גם משה רבנו כשמתפלל לה' למנות מנהיג במקומו הוא אומר לקב"ה (לפי ל' המדרש: הגיעה העת שתרחם על בניך - כי כיון שבניך הם הרי יש לכל אחד ת הענין שלו ולכן צריך להעמיד מנהיג שיבין זאת ויוכל לפעול עם כאו"א כפי דעתו והו "יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה"

איטשע טבריאנער
הודעות: 186
הצטרף: ו' דצמבר 11, 2015 1:02 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי איטשע טבריאנער » ה' יולי 13, 2017 12:14 am

שמעתי שהיה מפורסם לפועל ישועות בענין זש"ק.

אאל"ט האדמורי"ם מגור ואמשינוב שליט"א קרויים ע"ש איזה נכד שקרוי ע"ש. אכן?
נערך לאחרונה על ידי איטשע טבריאנער ב ה' יולי 13, 2017 12:31 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

פרשנדתא
הודעות: 62
הצטרף: ג' פברואר 02, 2016 4:47 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי פרשנדתא » ה' יולי 13, 2017 12:28 am

איטשע טבריאנער כתב:שמעתי שהיה מפורסם לפועל ישועות בענין זש"ק.

אאל"ט האדמורי"ם מגור ואמשינוב שליט"א קרויים ע"ש איזה נכד שקרוי ע"ש. אכן?


אדמו''ר מאמשינוב שליט''א קרוי על שם זקינו הרב מוישקוב שהיה נכד הרה''ק מראדזימין ונוסף גם השם ישעי' ע''ש שם זקינו הרה''ק רבי ישעי' מפשיסחא בן הרה''ק רי''ד מאמשיחנוב שהיה חותנו של הרש''ש מאמשינוב

אמנם אדמו''ר מגור שליט''א קרוי על שם זקינו מראדזימין

איטשע טבריאנער
הודעות: 186
הצטרף: ו' דצמבר 11, 2015 1:02 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי איטשע טבריאנער » ה' יולי 13, 2017 12:33 am

האם פורסם איזה מאמר אודות יוצאי חלציו של רבנו?

מנדעל
הודעות: 181
הצטרף: ג' יולי 05, 2016 2:46 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי מנדעל » ה' יולי 13, 2017 1:41 am

איטשע טבריאנער כתב:האם פורסם איזה מאמר אודות יוצאי חלציו של רבנו?
קבצים מצורפים
IMG_20170713_013155.jpg
IMG_20170713_013155.jpg (141.54 KiB) נצפה 6601 פעמים

אנא עבדא
הודעות: 373
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:02 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי אנא עבדא » ה' יולי 13, 2017 2:00 am

איזה עתון זה?

פרשנדתא
הודעות: 62
הצטרף: ג' פברואר 02, 2016 4:47 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי פרשנדתא » ה' יולי 13, 2017 9:39 am

אנא עבדא כתב:איזה עתון זה?


כתוב למעלה בצד שמאל "היינט"

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי שיבר » ה' יולי 13, 2017 7:18 pm

מנדעל כתב:
איטשע טבריאנער כתב:האם פורסם איזה מאמר אודות יוצאי חלציו של רבנו?


בנוגע למה שכתוב בסוף הידיעה בעיתון כי עדיין לא ברור מי ימלא את מקומו. בסופו של דבר מילא את מקומו הרב מווישקוב, והוא עקר מווישקוב לראדזמין (אם כי לא נטש רבנותו בווישקוב)

הוגה ומעיין
הודעות: 1961
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 13, 2017 11:02 pm

יש גם בסוף ספר תועפות רא"ם של בנו - מהדו"ח ע"י ר' ישראל אריה רייס - נמצא באוצר, וכן בסוף הכרך השני שיצא עמו, שבו חינוך הבנים וברכת אהרן וליקוטי רא"ם, יש מתולדות הבן ובהם כמובן בלולים תולדות האב וכו'.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי כדכד » א' יולי 16, 2017 5:41 pm

תועפות רא"ם הוא של נכדו רבי אהרן מנחם ולא של בנו רבי שלמה יהושע דוד (אולי כוונתך שבני בנים כבנים)

אישנמ
הודעות: 293
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2016 10:36 pm

Re: האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין

הודעהעל ידי אישנמ » א' יולי 16, 2017 9:05 pm

קצת רקע למה שנכתב בעיתון הנ"ל=בזיווג ראשון היה רבי אהרן מנחם מנדל מרדזמין חתן ה"דברי בינה" מביאלא, ולא היו לו ילדים והתגרש והתחתן בזיוו"ש עם בת רבי יעקב משה מקאמארנא (שהיה חותנו של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שבזיווגו הראשון היה חתן אצל ה"ארון עדות" מבילברז'יג אחיו של ה"דברי בינה", וגם התגרש בגלל שלא היו לו ילדים, והתחתן בזיוו"ש עם בת הרי"מ מקאמארנא, אך הוא זכה ונולד לו בת מזיוו"ש אשת רבי ברוך ממונקאטש-חולון (שהיה גם נכד בן אחר בן מה"דברי בינה" מביאלא)= ןלרי"מ מקאמארנא הנ"ל היה גם בן רבי שלום שהיה חתן הינוקא מסטולין) אך ראמ"מ מרדזמין לא זכה לילדים גם מזיוו"ש=היה גביר (לפי מה שנכתב בעיתון היה לו כחצי מליון זלוטעס) ונפטר בתרצ"ד, היה לו רק אחות אחת אשת רבי צבי הירש מלומאז' (בנו הצעיר של רבי דוד מקאצק בן השרף מקאצק) שהיה חתן בזיוו"ר אצל אצל רבי שלמה דוד יהושע מראדזמין (בנו של רבי יעקב אריה ואביו של ראמ"מ הנ"ל) מזיווג זה נולד לרצ"ה מלומאז' 4 ילדים בנו רבי חיים יעקב אריה מווישקובה (חותנו של רבי מאיר'ל מאמשינוב), בנו רבי אברהם פנחס משעדליץ ו2 בנות נשואות לה"בית אברהם" מסלונים (שהיתה כבר אלמנה בעת פטירת דודה ראמ"מ) ורבי נחמיה אלתר (חותנו של בן-אחיו ה"לב שמחה") (רצ"ה מלומאז' היה לו עוד ילדים מעוד זיווגים כמו רבי יחיאל מלומאז' ב"ב ועוד)= הירושה של ראמ"מ התחלק ל5 חלקים 1 לאלמנתו ו4 חלקים לילדי אחותו


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים