עמוד 2 מתוך 3

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 9:33 pm
על ידי לייטנר
הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

כיו"ב מסופר על הרב פנחס עפשטיין שפעם דיבר בלימוד עם הרב הרצוג, שאמר לו תוך כדי הדיבור: "כשתלך הביתה ותעיין בסוגיה, תראה שהצדק עמי". הרב עפשטיין נכלם השיב לו שבכיבוש הרובע הוא איבד את כל רכושו, כולל ספריו.
כשחזר הרב עפשטיין לביתו, מצא שהרב הרצטג שיגר לביתו ש"ס.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 9:37 pm
על ידי פרי יהושע
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 9:40 pm
על ידי פרי יהושע
פרנקל תאומים כתב:
הבטחתי כתב:
גם זו לטובה כתב:אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.


כבודו לא טועה.

כלומר?
המשתתפים היו מקבלים על כך איזו שהיא מלגה? או שמא זו היתה הזדמנות טובה לראות ולהיראות ע"מ לזכות בהמשך במשרה של רב או דיין?

פשיטא שההזדמנות.. כעת אני רואה לעיל שהיו גם כאלו שקיבלו ממנו כפשוטו מתת יד, (ונזכרתי גם אני בסיפור על הגליצינער)הוא היה אוהב ומכבד כל ת"ח כנפשו, זכותו תעמוד לו.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:00 pm
על ידי גלאגוזים
כהמשך לדיון.
אין ספק שהזקנים שבמשתתפים לא באו לשם קידום או קבלת משרה,
לא ה'חרקובר' ולא ה'טפליקר' היו זקוקים ל'ג'ובים'...
אין ביכולתנו לדעת יודע מה היה בלבם של הת"ח הצעירים משתתפי השיעור, כי רק ה' יראה ללבב.
ומ"מ נזכרתי בסיפור יפה ששמעתי מת"ח מופלג שהיה בין המשתתפים, כי בעת שהחל ללכת מפעם
לפעם לבית הרב הרצוג זצ"ל, אמר לי הגרא"י פינקל זצ"ל: אתה הולך לשם כדי שהרב הרצוג יעשה לך
טובה?! אז דע לך שיש לך טעות גדולה. הרב הרצוג הוא כל כך טוב, ובין אם תבוא ובין אם לא, הוא יעזור
לך באותה מידה.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:12 pm
על ידי איש_ספר
פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.
יעקב הרצוג הלך בלבוש ירושלמי?!

כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:17 pm
על ידי גלאגוזים
איש_ספר כתב:
פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.



כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&


ארנולד טוינבי

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:18 pm
על ידי איש_ספר
אכן...

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:25 pm
על ידי הבטחתי
פרנקל תאומים כתב:חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.


למען הדיוק, פרשת ילדי טהרן היתה לפני שנת תש"ח, כך שלא יתכן שתקפו אותו על כך מעל דוכן הכנסת (כנראה התבלבל מר עם ענין גיוס הבנות).

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:40 pm
על ידי הוה אמינא
שמעתי מהגר"י הקר שליט"א מהתקופה שלמד בישיבת קול תורה כאשר זו שכנה עדיין בשכונת קרית שמואל, בסמיכות למקום מגורי הרב הרצוג, והיו מנין מהישיבה הולכים אצלו להתפלל. וכנראה שהיו נכנסים ויוצאים בביתו גם בשעות נוספות, ואירע להם לראות את ההשפעה של המשלחות השונות...
הוא מתאר את גאונותו ושליטתו בש"ס ובפוסקים מחד עם תמימותו. ואת שליטתה של הרבנית במכמני הפוליטיקה הרבנית כפי שגדלה מנעוריה בהיותה בת של רב מפורסם. לפי המתואר, הבחורים לתפילה וכן אנשים פרטיים ורבנים רציניים היו נכנסים אל הרב מהדלת הקדמית, ואילו עסקני המזרחי היו נכנסים דרך הדלת הצדדית למטבח אל הרבנית, ומשם כבר הצליחו להוציא משמו או ממנו מה שרצו...

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:05 am
על ידי פרי יהושע
איש_ספר כתב:
פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.
יעקב הרצוג הלך בלבוש ירושלמי?!

כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&

כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.
את הנאום/הוויכוח הזה גם אני קראתי פעם.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:16 am
על ידי מחולת המחנים
סיפור נאה ששמעתי על הרב הרצוג שמבטא רבות את דמותו:
בסוף ימיו לא היה הרב הרצוג בדעה צלולה לגמרי, והיו באים אליו בקשות לצדקה בלי סוף, הוא חתם על עוד ועוד המחאות עד שאזל הכסף בחשבון הבנק שלו, כאשר אמרו לו שאין כיסוי לצ'קים הוא הגיב: "מה הבעיה? נכתוב עוד צ'ק".

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:35 am
על ידי פרנקל תאומים
הבטחתי כתב:
פרנקל תאומים כתב:חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.


למען הדיוק, פרשת ילדי טהרן היתה לפני שנת תש"ח, כך שלא יתכן שתקפו אותו על כך מעל דוכן הכנסת (כנראה התבלבל מר עם ענין גיוס הבנות).

תודה על התיקון.
לא התבלבלתי עם גיוס בנות, כ"א עם מקום ההתקפה, לא היתה זו ה'כנסת' שאכן עוד לא באה לעולם, כ"א היה זה במהלך "מסיבת עיתונאים" שאורגנה ע"י ה'סוכנות' במטרה להדוף את המתקפה שהתחוללה כנגדה.
מי שנבחר לייצג את ה'סוכנות' באותה מסיבת עיתונאים היה חבר הנהלת הסוכנות ומנהיג 'המזרחי'. הוא תקף את הרב נחרצות והגן על ה'סוכנות'. ומלבד זאת, בישיבה של הנהגת 'המזרחי' נקרא הרב הרצוג לעמוד לימין 'הציונות' או להתפטר! בעיתונות הבלתי ממסדית של אותם ימים (כלומר- לא עיתוני השמאל ו'המזרחי') מחו כנגד ההשתלחויות של חלק מאנשי 'המזרחי' כנגד הרב הרצוג בשל עמדתו בפרשה. אלא שלבסוף כאמור, גברו הלחצים, ההתחייבויות וההבטחות, והרב אכן חזר בו מתוך תקווה או אמונה שההבטחות יקוימו.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:41 am
על ידי פרנקל תאומים
פרי יהושע כתב:כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.

מה למשפחת הרצוג וללבוש ירושלמי? וכי הלבוש הזה היה ה'מקורות' שלהם?

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:47 am
על ידי פרנקל תאומים
ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 1:01 am
על ידי מנדעל
יש גם משהו עם ה'אמרי אמת' בענין. לא זכור לי בדיוק מה. נראה לי שהורה לבחורים מישפ"א שילכו או משהו כזה. מי שיודע שירחיב.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 1:10 am
על ידי לייטנר
פרנקל תאומים כתב:ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

לאפוקי משפמו של חיים?!

אגב, זכורני שפעולתו הראשונה לאחר סיימו את כהונתו כנשיא המדינה היתה הגשת תלונה במשטרה על היעלמות/גניבת כתבים של אביו.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 1:17 am
על ידי גלאגוזים
כיוון דאיירינן בבני הרב זצ"ל
מן הראוי לציין כי הם נקראו על שמם של גדולי הדור.
הראשון ר' יעקב דוד ע"ש הרידב"ז זצ"ל
והשני חיים ע"ם הגר"ח זצ"ל מבריסק.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 1:42 am
על ידי סיפרון
הגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר ז"ל בס' רשומים בשמך מביא סיפור מענין על גאון וצדיק וגדול מאונגרין ז"ל שהרב הרצוג ז"ל הציל אותו ואת אשתו ראה שם.
הספר אינו תחת ידי וגם אינו באוצר (ולמה לא?), מי יוכל להביא הדברים יישר כח.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 7:47 am
על ידי פרי יהושע
פרנקל תאומים כתב:
פרי יהושע כתב:כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.

מה למשפחת הרצוג וללבוש ירושלמי? וכי הלבוש הזה היה ה'מקורות' שלהם?

אבל היה דבר כזה, חזר בתשובה ונדבק למקורות שהיו בזיכרון שלו מימי שישי שם ואני ראיתי אותו, או שאני לא יודע מה.

וגם אני נזכרתי בסיפור על הגלצינר פוסק ועל הקושיא שתורצה

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 7:53 am
על ידי פרי יהושע
לא לשכוח את הדוקטורט האנגלי על התכלת, אבל יש חשש שנעבור לאספקלריה

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 8:53 am
על ידי פרנקל תאומים
גלאגוזים כתב:כיוון דאיירינן בבני הרב זצ"ל
מן הראוי לציין כי הם נקראו על שמם של גדולי הדור.
הראשון ר' יעקב דוד ע"ש הרידב"ז זצ"ל
והשני חיים ע"ם הגר"ח זצ"ל מבריסק.

האמנם?
זאת אכן ידיעה יפה ובעלת משמעות.
חיים היה אפי' "חיים הלוי"...

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 8:57 am
על ידי פרנקל תאומים
לייטנר כתב:
פרנקל תאומים כתב:ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

לאפוקי משפמו של חיים?!

התכוונתי לומר בזה שקצת קשה לומר שהוא לבש "לבוש ירושלמי"...

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 7:06 pm
על ידי מן הדרום
מחולת המחנים כתב:סיפור נאה ששמעתי על הרב הרצוג שמבטא רבות את דמותו:
בסוף ימיו לא היה הרב הרצוג בדעה צלולה לגמרי, והיו באים אליו בקשות לצדקה בלי סוף, הוא חתם על עוד ועוד המחאות עד שאזל הכסף בחשבון הבנק שלו, כאשר אמרו לו שאין כיסוי לצ'קים הוא הגיב: "מה הבעיה? נכתוב עוד צ'ק".


אני שמעתי ממקור מהימן, שזה לא היה בגלל חוסר צלילות אלא , עד כמה שנשמע מפליא ביחס לאדם שידע להתהלך גם עם רוזני ארץ, חוסר הבנה בצורת מטבע

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 7:12 pm
על ידי מן הדרום
ארחיב יותר , מתוך מש"כ במק"א:

בהקשר לזה נביא כאן סיפור שסופר בע"פ ולא נכתב עלי ספר .הרב הפליג בפזרנותו עד כדי כך שמנהל סניף הבנק בו נוהל חשבונו היה צריך לגשת לביתו ולהסביר לו שאין אפשרות להוציא יותר,כי גם הבנק מוגבל במקורותיו,על פי המסופר אמר הרב למזכירו בתמימות –אולי תכתוב צ'ק גם לבנק..,בתחילה היה הסיפור תמוה בעיני וכי לא ידע הרב שאין הדברים מתנהלים כך,שני ציטוטים מאפשרים אולי לקבל סיפור זה ,אבל גם אם אין בו אמת הרי שעל כך יש לומר:יש אנשים שעליהם גם לא יספרו דבר כזה.מפי הרב נרשם הציטוט הבא-"הנואם שקדמני העיר שהוא איש פרקטי ,אני חי בעולם של מחשבה" [משואה ליצחק א' עמוד 113] ואמירה אחרת הקרובה יותר לענין הספציפי בו אנו עוסקים מצויה בביוגרפיה שנכתבה על בנו של הרב ,הרב ד"ר יעקב ז"ל[צפנת פענח ,ספרי חמד ,עמוד 69] שם מסופר על כלתו של הרב שכאשר נכנסה לביתו "התרשמה עמוקות ...מליבו החם של הרב שהטוב והחסד ששפעו ממנו גרמו לו צרות צרורות,שהרי לא הבין בכספים והיה מוכן לתרום ולסייע לכל מי שפנה אליו".אך הביסוס החזק ביותר לסיפור שכזה נמצא בדבריו של בנו חיים בספרו דרך חיים [עמוד 31] :
"מכיון שלא היה לו שום מושג בענינים מינהליים,הוא רשם המחאות בחיוך לכל מי שפנה אליו.עודני זוכר את תחושת יום הדין שירדה עלינו כשמנהל הבנק בא להודיע לאמי על משיכות היתר מחשבוננו,שהולידו חוב כבד.מאותו יום ןאילך לא רשם אבי שום המחאה אלא אם אמי הסכימה לחתום עליה." בכלל צריך לומר שבספר זה המלא הערצה לדמותו של הרב מתוארת כמה וכמה פעמים אותה תכונה של ניתוק ממילי דעלמא כך למשל [עמוד 21]:הוא נחשב בעיני יודעיו כמעין פרופסור מפוזר ומסביבו הילכו סיפורים משעשעים על תלישותו מהבלי העולם הזה,כשאמי נישאה והגיעה לבלפסט ,היא מצאה שהרצפה מתחת למיטתו מכוסה בזוגות נעליים לרוב.כל אימת שנקרעו שרוכי נעליו הוא לא טרח להשיג שרוכים אחרים אלא קנה זוג נעליים חדשות

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ב' יולי 17, 2017 8:43 pm
על ידי מבקש חכמה
בתולדות הרב אהרנברג הדבר יהושע מסופר שהשתתף בכינוס כזה והביע דבריו אלא שלא היו מובנים עקב המבטא הקשה ועל כן היו שצחקו מהם, אולם הרב הרצוג התרשם מתוכן הדברים ובעקבות כך דאג למנותו למשרות מכובדות כערכו ובסופו של דבר כאב"ד תל אביב.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 19, 2017 12:54 pm
על ידי שלום
ר' יעקב דוד הרצוג ז"ל היה מוסמך לרבנות ודיינות מהריא"ז מלצר. היה בעל כשרונות רבים כידוע והוריו ראו בו את "הבן הממשיך" בעוד שאחיו היה מעורב בענייני הצבא הבריטי. גם נבחר לכהן כרב הראשי לבריטניה אבל הלחץ הנפשי בעניין הכריע אותו והוא ירד מהסכמתו.

הוא לא לבש לבוש ירושלמי וכמנהג עובדי המדינה הבחירים באותם ימים גם לא חבש כיפה בעבודתו הדיפלומטית. אי אפשר לבחון כל דבר בעיניים שלנו היום.

משנתמנתה גולדה לראשת ממשלה היא לא אהבה אותו. היתה לה אלרגיה לדתיים ואלרגיה לאינטלגניטים. לאט לאט היא קיצצה בסמכויותיו. זאת לאחר שנים רבות של פריחה תחת בן גוריון. כנראה כל זה קיצר את חייו ולצרינו נלב"ע צעיר.

יתר קורותיו בספר של בר זוהר - צפנת פענח: חייו ומותו של נסיך יהודי.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 19, 2017 8:34 pm
על ידי הוה אמינא
מסתמא השמועה על לבוש ירושלמי היתה במקור על בנו של מרן רבי הירש פסח פראנק ומישהו החליף לבנו של הגריא"ה

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 19, 2017 9:55 pm
על ידי בני ברקי
מה היה הסיפור עם ילדי טהרן שכביכול נקט עמדה תחת לחץ כנגד הציבור החרדי?
ומה היה הטענות נגדו בנושא גיוס בנות?

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ג' יולי 25, 2017 10:03 pm
על ידי בברכה המשולשת
ראיתי היום:


מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
יצחק ליאור ואזנה
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

 עבודות אקדמיות משטר וממשל




בס"ד

תקציר עבודת גמר מחקרית (תזה)

על משנתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל

יצחק ואזנה


בעבודה זו בקשתי לבחון מהם היסודות האמוניים-יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג, ולבדוק האם הם השפיעו על פעילותו המדינית.

יעקב הרצוג שימש בשירות המדינה בתפקידי מדינאות, דיפלומטיה ומינהל, במהלך עשרים וארבע שנותיה הראשונות, עד לפטירתו. הוא הוכיח כשרון ומיומנות וזכה להערכה רבה. נודע כאיש רוח תורני, תלמיד חכם ואיש אשכולות. מתוך עיון בדבריו ומעקב אחר פעולותיו, ניסיתי לזהות עקרונות יסוד של משנה מדינית היונקת מעולם האמונה וההגות היהודית.

בראשית הדברים הצגתי בקצרה את יסודות הזיקה האימננטית שבין האמונה היהודית והמושג המדיני. זיקה זו מתחילה בנבואתו הראשונה של אברהם, מתבססת במעמד הר סיני – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט ו), נמשכת בחתירה רצופת המהמורות להתבססות בארץ-ישראל, ומגיעה לפסגת מימושה במלכות דוד ושלמה, המשמשת גם מופת לדורות וחידושה עומד במרכז חזון אחרית הימים של הנביאים.

המושג המדיני בישראל מתייחד בשלושה מאפיינים מרכזיים:
1.החזון הרוחני קדם ליצירת המסגרת הלאומית ומהווה בו מרכיב עיקרי.
2.קיים קשר הדוק בין המצב המוסרי של העם למצבו המדיני.
3.החזון מכיל תיקון אוניברסלי ולא רק לאומי.

החורבן והגלות כמעט השכיחו מהעם את המושג המדיני. העיסוק בו בהיקף לאומי התחדש רק עם פעילותה של התנועה הציונית וכינון המדינה, אבל אז היה מנותק, בדרך-כלל, ממסורת האמונה היהודית. יעקב הרצוג ראה בכך טעות יסודית בהבנת מהותו של העם היהודי, המביאה ממילא לטעויות מדיניות והסברתיות. לדידו המסורת איננה רק משא של זכרונות, אלא ביטוי נאמן ומגדיר של זהות העם וייחודו.

יעקב הרצוג היה בנו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, והעיד כי דמותו ואמונתו השפיעו עליו במיוחד. הוא נולד באירלנד ועלה ארצה בגיל 17. בארץ שקד על לימוד התורה במוסדות תורה מובילים, וצמח להיות תלמיד חכם. היה קשור לחשובים בראשי הישיבות, פרסם חיבור תורני רחב היקף והוסמך לרבנות. גם בהמשך דרכו למד עם רבנים חשובים, ופעל רבות לחיזוק והקמה של מוסדות תורה. נודע כבעל חסד ובעל ענווה.

לפני קום המדינה סייע יעקב הרצוג לאביו במהלך מסעותיו לאירופה בשלהי השואה ואחריה, ועסק בתיווך בין הוועד הלאומי למחתרות ה'פורשים'. הוא ביצע עבור 'ההגנה' פעילות מודיעינית בקרב הקצונה הבריטית הבכירה. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקה במשרד הדתות ובהמשך עבר למשרד החוץ. היה ממובילי המאבק המדיני על מעמד ירושלים, ופעל בתחום רכישת קרקעות. התמחה ביחסי ישראל והנצרות, על זרמיה השונים. נטל חלק מרכזי במערכה המדינית שאחרי מבצע סיני, שימש כציר ישראל בוושינגטון וכשגריר בקנדה. ניהל וויכוח פומבי עם ההיסטוריון הנודע ארנולד טוינבי, שהתבטא בגנות מדינת ישראל והעם היהודי. הוויכוח זכה להדים רחבים, הדברים פורסמו בכתב ואף נכנסו לתכנית הלימודים בישראל. בהמשך מונה לסמנכ"ל משרד החוץ, ומאוחר יותר נבחר לכהונת הרב הראשי לבריטניה, אך המינוי לא יצא לפועל עקב מחלתו. ב-1966 מונה ע"י לוי אשכול לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ. בשליחותו ניהל שיחות חשאיות עם חוסיין מלך ירדן. לקראת מלחמת ששת-הימים היה שותף בהתייעצויות ובמהלכים המדיניים. מיד אחרי המלחמה נטל חלק בהסדרת היחסים עם המימסד הנוצרי, בפיתוח ירושלים העתיקה וחידש את המגעים עם חוסיין. דגל בהתיישבות ברחבי השטחים שנכבשו. יזם והוביל וועידה כלכלית בינלאומית בירושלים והיה ממובילי ההסברה הישראלית. המשיך בתפקידו גם בתקופת כהונתה של גולדה מאיר והיה שותף להתמודדות עם תכניות השלום של ארה"ב ושל האו"ם. בחודש אדר תשל"ב, מרס 1972, מת לאחר מחלה.



בעבודתי הצבעתי על שלוש תפישות יסוד, שחוזרות על עצמן בדברי הרצוג בהקשרים שונים, ומהוות תשתית לתפישתו המדינית:
1.ודאות הגאולה – הזכיר בהזדמנויות שונות את אמרתו של אביו, כי מסורת בידינו שחורבן שלישי לא יהיה. סקרתי מקורות חז"ל, מפרשים וחוקרים בני זמננו סביב מסורת זו. ניתחתי את דברי הרב הרצוג בהקשר זה, והצבעתי על ביטויי הדבר בדבריו של יעקב הרצוג.
2.עם לבדד ישכון, רציפות – פסוק זה צוטט על-ידי הרצוג אינספור פעמים. הוא ראה בו גילום של אופי העם היהודי ותולדותיו. בדידות זו נובעת מייחודו של העם ובאה לביטוי בתחומים רבים. סקרתי מקורות חז"ל ומפרשים על היבטיו של הפסוק והדגמתי את יישומם בדבריו של הרצוג ובגישתו המדינית. הוא גרס כי אין להפריד בין היסוד הרוחני לניתוח הריאלי. טען שרציפות הדורות בעם היהודי שונה מהותית מכל עם אחר, ומציינת דומיננטיות רוחנית שמעבר להשפעת הזמן החולף. אי-לכך טען שאין לדון על זכות העם היהודי על ארץ-ישראל ע"פ הפרמטרים המקובלים בעמים אחרים.
3.מאבק האמונה היהודית מול הפטליזם הערבי – ביסוד המאבק המדיני, זיהה הרצוג מאבק רוחני עמוק. הוא טען שהפטליזם הערבי אינו מקבל אפשרות של שינוי במרחב ואינו משלים עם חידוש הנוכחות היהודית באזור, בשל בטחונו שזוהי תופעה חולפת וכי המציאות אינה בת שינוי מהותי. האמונה היהודית, לעומת זאת, מחוללת שינוי כזה מתוקף חתירתה העמוקה לתיקון עולם, הכרוכה בעמדתה המוסרית ורוחניותה הנצחית. לדעת הרצוג, הניצחון במלחמת ששת-הימים יצר התחלה של שינוי תודעתי ורוחני בקרב הערבים, אשר בסופו של תהליך ארוך יביא להשלמתם עם נוכחות ישראל ועל-ידי כך ייפתח פתח לשלום. הוא הצביע על השפעות גומלין בין ההתרחשויות המדיניות לבין תהליכים רוחניים.



סקרתי את מעורבותו ועמדותיו של הרצוג בעת המאבק המדיני העיקש על מעמדה של ירושלים, כנגד כוונות הבינאום בשנותיה הראשונות של המדינה. באמצעות עיון בדברי הרצוג ובמסמכי ארכיון, עקבתי אחר עמדותיו העקרוניות והערכיות בנוגע למהותה של ירושלים ומקומה בחיי העם היהודי, ואחרי האופן שבו ביטא זאת במהלכיו המדיניים.



מדברים של הרצוג עצמו, מעדויות אחרים עליו ולאור הרקע שממנו בא ובו התחנך, עולה בבירור דמותו של איש רוח מובהק, משכיל ורחב אופקים בעל כשרון דיפלומטי רב, המושרש היטב בעולם המסורת היהודית ומכוון אורחותיו על-פיה. מושגיה מעצבים את השקפתו על ההיסטוריה הלאומית והעולמית. מכח אמונה עמוקה זו התמסר לפעילות ציבורית ולאומית באופן מלא. אין זה מפתיע שיסודות אלה השפיעו גם על ראייתו המדינית.

דרכו של יעקב הרצוג מהווה מודל לחיבור ההווה היהודי עם מקורותיו המכוננים. זהו חיבור מפרה, המעניק משמעות לקיום היהודי ומטרותיו. ערכו רב בהיותו מגשר ומאחד בין מימדי העומק של העבר היהודי לבין תקוות ההתחדשות מכוחו בימינו. עם מטען רוחני ואידיאולוגי זה עמד בחזית ההתמודדות בזירה הבינלאומית, והוא שעיצב את טיעוניו ואת התנהלותו מול אומות העולם.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ג' יולי 25, 2017 10:53 pm
על ידי לייטנר
לייטנר כתב:
גלאגוזים כתב:מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

ודאי שציינתי זאת כדי להוסיף, ולא כדי לחלוק.

יעקב הרצוג למד ב'חברון' ובמכון 'הארי פישל'.
לפני כשנתיים כתב ליאור יצחק ואזנה תזה על גישתו התורנית והאמונית (כך בהקדמת התזה) על פעילותו הדיפלומטית.

בברכה המשולשת כתב:ראיתי היום:


מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
יצחק ליאור ואזנה
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

 עבודות אקדמיות משטר וממשל




בס"ד

תקציר עבודת גמר מחקרית (תזה)

על משנתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל

יצחק ואזנה


בעבודה זו בקשתי לבחון מהם היסודות האמוניים-יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג, ולבדוק האם הם השפיעו על פעילותו המדינית.

יעקב הרצוג שימש בשירות המדינה בתפקידי מדינאות, דיפלומטיה ומינהל, במהלך עשרים וארבע שנותיה הראשונות, עד לפטירתו. הוא הוכיח כשרון ומיומנות וזכה להערכה רבה. נודע כאיש רוח תורני, תלמיד חכם ואיש אשכולות. מתוך עיון בדבריו ומעקב אחר פעולותיו, ניסיתי לזהות עקרונות יסוד של משנה מדינית היונקת מעולם האמונה וההגות היהודית.

בראשית הדברים הצגתי בקצרה את יסודות הזיקה האימננטית שבין האמונה היהודית והמושג המדיני. זיקה זו מתחילה בנבואתו הראשונה של אברהם, מתבססת במעמד הר סיני – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט ו), נמשכת בחתירה רצופת המהמורות להתבססות בארץ-ישראל, ומגיעה לפסגת מימושה במלכות דוד ושלמה, המשמשת גם מופת לדורות וחידושה עומד במרכז חזון אחרית הימים של הנביאים.

המושג המדיני בישראל מתייחד בשלושה מאפיינים מרכזיים:
1.החזון הרוחני קדם ליצירת המסגרת הלאומית ומהווה בו מרכיב עיקרי.
2.קיים קשר הדוק בין המצב המוסרי של העם למצבו המדיני.
3.החזון מכיל תיקון אוניברסלי ולא רק לאומי.

החורבן והגלות כמעט השכיחו מהעם את המושג המדיני. העיסוק בו בהיקף לאומי התחדש רק עם פעילותה של התנועה הציונית וכינון המדינה, אבל אז היה מנותק, בדרך-כלל, ממסורת האמונה היהודית. יעקב הרצוג ראה בכך טעות יסודית בהבנת מהותו של העם היהודי, המביאה ממילא לטעויות מדיניות והסברתיות. לדידו המסורת איננה רק משא של זכרונות, אלא ביטוי נאמן ומגדיר של זהות העם וייחודו.

יעקב הרצוג היה בנו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, והעיד כי דמותו ואמונתו השפיעו עליו במיוחד. הוא נולד באירלנד ועלה ארצה בגיל 17. בארץ שקד על לימוד התורה במוסדות תורה מובילים, וצמח להיות תלמיד חכם. היה קשור לחשובים בראשי הישיבות, פרסם חיבור תורני רחב היקף והוסמך לרבנות. גם בהמשך דרכו למד עם רבנים חשובים, ופעל רבות לחיזוק והקמה של מוסדות תורה. נודע כבעל חסד ובעל ענווה.

לפני קום המדינה סייע יעקב הרצוג לאביו במהלך מסעותיו לאירופה בשלהי השואה ואחריה, ועסק בתיווך בין הוועד הלאומי למחתרות ה'פורשים'. הוא ביצע עבור 'ההגנה' פעילות מודיעינית בקרב הקצונה הבריטית הבכירה. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקה במשרד הדתות ובהמשך עבר למשרד החוץ. היה ממובילי המאבק המדיני על מעמד ירושלים, ופעל בתחום רכישת קרקעות. התמחה ביחסי ישראל והנצרות, על זרמיה השונים. נטל חלק מרכזי במערכה המדינית שאחרי מבצע סיני, שימש כציר ישראל בוושינגטון וכשגריר בקנדה. ניהל וויכוח פומבי עם ההיסטוריון הנודע ארנולד טוינבי, שהתבטא בגנות מדינת ישראל והעם היהודי. הוויכוח זכה להדים רחבים, הדברים פורסמו בכתב ואף נכנסו לתכנית הלימודים בישראל. בהמשך מונה לסמנכ"ל משרד החוץ, ומאוחר יותר נבחר לכהונת הרב הראשי לבריטניה, אך המינוי לא יצא לפועל עקב מחלתו. ב-1966 מונה ע"י לוי אשכול לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ. בשליחותו ניהל שיחות חשאיות עם חוסיין מלך ירדן. לקראת מלחמת ששת-הימים היה שותף בהתייעצויות ובמהלכים המדיניים. מיד אחרי המלחמה נטל חלק בהסדרת היחסים עם המימסד הנוצרי, בפיתוח ירושלים העתיקה וחידש את המגעים עם חוסיין. דגל בהתיישבות ברחבי השטחים שנכבשו. יזם והוביל וועידה כלכלית בינלאומית בירושלים והיה ממובילי ההסברה הישראלית. המשיך בתפקידו גם בתקופת כהונתה של גולדה מאיר והיה שותף להתמודדות עם תכניות השלום של ארה"ב ושל האו"ם. בחודש אדר תשל"ב, מרס 1972, מת לאחר מחלה.



בעבודתי הצבעתי על שלוש תפישות יסוד, שחוזרות על עצמן בדברי הרצוג בהקשרים שונים, ומהוות תשתית לתפישתו המדינית:
1.ודאות הגאולה – הזכיר בהזדמנויות שונות את אמרתו של אביו, כי מסורת בידינו שחורבן שלישי לא יהיה. סקרתי מקורות חז"ל, מפרשים וחוקרים בני זמננו סביב מסורת זו. ניתחתי את דברי הרב הרצוג בהקשר זה, והצבעתי על ביטויי הדבר בדבריו של יעקב הרצוג.
2.עם לבדד ישכון, רציפות – פסוק זה צוטט על-ידי הרצוג אינספור פעמים. הוא ראה בו גילום של אופי העם היהודי ותולדותיו. בדידות זו נובעת מייחודו של העם ובאה לביטוי בתחומים רבים. סקרתי מקורות חז"ל ומפרשים על היבטיו של הפסוק והדגמתי את יישומם בדבריו של הרצוג ובגישתו המדינית. הוא גרס כי אין להפריד בין היסוד הרוחני לניתוח הריאלי. טען שרציפות הדורות בעם היהודי שונה מהותית מכל עם אחר, ומציינת דומיננטיות רוחנית שמעבר להשפעת הזמן החולף. אי-לכך טען שאין לדון על זכות העם היהודי על ארץ-ישראל ע"פ הפרמטרים המקובלים בעמים אחרים.
3.מאבק האמונה היהודית מול הפטליזם הערבי – ביסוד המאבק המדיני, זיהה הרצוג מאבק רוחני עמוק. הוא טען שהפטליזם הערבי אינו מקבל אפשרות של שינוי במרחב ואינו משלים עם חידוש הנוכחות היהודית באזור, בשל בטחונו שזוהי תופעה חולפת וכי המציאות אינה בת שינוי מהותי. האמונה היהודית, לעומת זאת, מחוללת שינוי כזה מתוקף חתירתה העמוקה לתיקון עולם, הכרוכה בעמדתה המוסרית ורוחניותה הנצחית. לדעת הרצוג, הניצחון במלחמת ששת-הימים יצר התחלה של שינוי תודעתי ורוחני בקרב הערבים, אשר בסופו של תהליך ארוך יביא להשלמתם עם נוכחות ישראל ועל-ידי כך ייפתח פתח לשלום. הוא הצביע על השפעות גומלין בין ההתרחשויות המדיניות לבין תהליכים רוחניים.



סקרתי את מעורבותו ועמדותיו של הרצוג בעת המאבק המדיני העיקש על מעמדה של ירושלים, כנגד כוונות הבינאום בשנותיה הראשונות של המדינה. באמצעות עיון בדברי הרצוג ובמסמכי ארכיון, עקבתי אחר עמדותיו העקרוניות והערכיות בנוגע למהותה של ירושלים ומקומה בחיי העם היהודי, ואחרי האופן שבו ביטא זאת במהלכיו המדיניים.



מדברים של הרצוג עצמו, מעדויות אחרים עליו ולאור הרקע שממנו בא ובו התחנך, עולה בבירור דמותו של איש רוח מובהק, משכיל ורחב אופקים בעל כשרון דיפלומטי רב, המושרש היטב בעולם המסורת היהודית ומכוון אורחותיו על-פיה. מושגיה מעצבים את השקפתו על ההיסטוריה הלאומית והעולמית. מכח אמונה עמוקה זו התמסר לפעילות ציבורית ולאומית באופן מלא. אין זה מפתיע שיסודות אלה השפיעו גם על ראייתו המדינית.

דרכו של יעקב הרצוג מהווה מודל לחיבור ההווה היהודי עם מקורותיו המכוננים. זהו חיבור מפרה, המעניק משמעות לקיום היהודי ומטרותיו. ערכו רב בהיותו מגשר ומאחד בין מימדי העומק של העבר היהודי לבין תקוות ההתחדשות מכוחו בימינו. עם מטען רוחני ואידיאולוגי זה עמד בחזית ההתמודדות בזירה הבינלאומית, והוא שעיצב את טיעוניו ואת התנהלותו מול אומות העולם.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 12:18 am
על ידי קרית מלך
כמדומני שמסופר על מרן הגרש"ז זצ"ל שגם לאחר פטירתו של הרב הרצוג המשיך להגיע לביקור בביתו בימי שישי בכדי להרנין לב אלמנה. היודעים את הפרטים המדוייקים בודאי יעשירו את היריעה.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 12:50 am
על ידי מלאעולם
פרנקל תאומים כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.




יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.




יש לך מקור לכך שהגרי"ז כיבד את הרב הרצוג בברכה בחופות ילדיו??
נשמע לי קצת לא אמין..

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 1:18 am
על ידי ש.י. רובין
עירוב פרשיות כתוב כאן. ומעשה שהיה כך היה: ר' אלחנן ברלין בימי אירוסיו שאל מאת רבו חוות דעתו על זה שהגרי"ש אלישיב מתכונן לכבד את הרב הרצוג עם ברכה תחת חופתו. והשיב לו שזה פרנסתו. עד כאן. מה שכן נראה היא שהגרי"ז אחז יותר מרי"מ חרל"פ ממה שאחז מרב הרצוג ולא כן היה דעת החזו"א. ומענין לענין באותו ענין היו דעותיהן שונות לגבי הגרצ"פ כידוע ליודעי דבר. ואכ"מ.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 11:11 am
על ידי מלאעולם
ש.י. רובין כתב:עירוב פרשיות כתוב כאן. ומעשה שהיה כך היה: ר' אלחנן ברלין בימי אירוסיו שאל מאת רבו חוות דעתו על זה שהגרי"ש אלישיב מתכונן לכבד את הרב הרצוג עם ברכה תחת חופתו. והשיב לו שזה פרנסתו. עד כאן. מה שכן נראה היא שהגרי"ז אחז יותר מרי"מ חרל"פ ממה שאחז מרב הרצוג ולא כן היה דעת החזו"א. ומענין לענין באותו ענין היו דעותיהן שונות לגבי הגרצ"פ כידוע ליודעי דבר. ואכ"מ.


כמדומה שהסיפור היה עם אביו ר' אלכסנדר וזה עוד טרם אירוסי בנו ר' אלחנן עם בת הגרי"ש והוא בא לשאול את הגרי"ז האם אפשר לשמוע כזו הצעת שידוך עם בת של אחד הדיינים בהיכל שלמה, וע"ז ענה לו הגרי"ז שהוא מעולם לא אמר שהם "פסולי חיתון", מה גם שזו פרנסתו..

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 12:36 pm
על ידי כדכד
קרית מלך כתב:כמדומני שמסופר על מרן הגרש"ז זצ"ל שגם לאחר פטירתו של הרב הרצוג המשיך להגיע לביקור בביתו בימי שישי בכדי להרנין לב אלמנה. היודעים את הפרטים המדוייקים בודאי יעשירו את היריעה.

עד כמה שאני זוכר הסיפור הזה על מי שנכנס לביתה של הרבנית כדי להרנין לב אלמנה היה הרב אריה לוין ולא הרש"ז ולא בימי ששי אלא בחוה"מ
שמעתי שהגרש"ז לא היה משתתף בלימוד אצל הרב הרצוג בימי ששי אבל לא שמעתי זאת ממקור מוסמך

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 3:28 pm
על ידי פרנקל תאומים
מלאעולם כתב:
פרנקל תאומים כתב:יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.

יש לך מקור לכך שהגרי"ז כיבד את הרב הרצוג בברכה בחופות ילדיו??
נשמע לי קצת לא אמין..

כך שמעתי מחבר שאביו הוא מחשובי תלמידי בריסק (ומשמש כיום כראש ישיבה בישיבה גדולה). החבר המדובר היה קנאי לא קטן (בסגנון בריסק), כך שלא הוא ולא אביו היו חשודים על עיוות העובדה הזו (אם תרצה אכתוב לך את שמו באישי).
מעבר לכך אין לי מקור נוסף.

את עצם העובדה שהגרי"ז הכיר טובה להגרי"א הרצוג ונהג בו כבוד שמעתי גם מאדם גדול נוסף (שוב, אם תרצה, אכתוב לך באישי).

מצד מה זה כ"כ מופקע לך? מצד הנערווין על הברכות?
כ"א מצד עצם העניין (שהגרי"ז יכבד ת"ח מ'המזרחי' או מהרבנות), העובדות הידועות הן שהגרי"ז זי"ע כיבד למשל אישים מפורסמים של 'המזרחי' שהיו קרובי משפחתו (כי "משפחה" שאני), וגם כיבד מאד את הגרצפ"פ זי"ע, יתירה מזאת, היה סומך עליו בענייני הלכה ומפנה לשאול אותו, אע"פ שהוא היה מראשי הרבנות.
א"כ, אם "משפחה שאני" ו"הגרצפ"פ שאני", אולי גם סבר ש"הכרת הטוב שאני" או ש"הרב הרצוג שאני"?



נ"ב:
בלי קשר להגרי"ז, הידעת שהגרי"א הרצוג היה יו"ר וועד הישיבות, ובאסיפות של וועד הישיבות היו יושבים עימו גדולי הדור כשהוא בראש?
אולי כדאי לעלות את התמונות המפורסמות הללו לכאן.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 5:56 pm
על ידי מאיר סובל
אאל"ט בתמונה המפורסמת מחתונת הגרי"ד בן הגרי"ז שרואים את הגרי"ז עם הגראז"מ והדוד הגאון הרב יפה מתל אביב, יושב שם גם הגריא"ה? או שזכרוני מטעני ויושב שם הגרי"מ חרל"פ?

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ד' יולי 26, 2017 6:17 pm
על ידי מחולת המחנים
מאיר סובל כתב:אאל"ט בתמונה המפורסמת מחתונת הגרי"ד בן הגרי"ז שרואים את הגרי"ז עם הגראז"מ והדוד הגאון הרב יפה מתל אביב, יושב שם גם הגריא"ה? או שזכרוני מטעני ויושב שם הגרי"מ חרל"פ?

הגרי"מ חרל"פ, כידוע הגרי"ז העריכו מאד, שמעתי שהיתה ביניהם גם קרבת משפחה.

הגרי"ז היה שולח שאלות בהל' מראות להגרצ"פ פראנק, ולאחר שנחלש החל הגרי"ז לשלוח לרבי משה אריה פריינד, הוא אחז שיש להם מסורת בהוראה.

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ו' יולי 28, 2017 1:06 am
על ידי מרדכי קטן
בספר על הרב אלישיב (לא זוכר שמו) כתוב שהיה בא למפגשים אצל הרב הרצוג
רק בגלל שלמד בכולל שהחזיק חותנו של הרב הרצוג, הרב הילמן,
ולא היה שייך שלא ילך לחתנו הרב הראשי.
(אמנם הסיבה שאחרת לא היה בא, היא משום שאהב ללמוד לבד ולא אהב לדבר בלימוד)

עוד על הרב הרצוג, מהספר 'התורה המשמחת' עמ' 309:
מספר תלמידו (של הגרשז"א), הרב דוד נדב:
פעם נכנסתי לשאול אותו, אם מותר להתפקד במפקד האוכלוסין שעמד להערך במדינה...
הרב הראה לי באריכות את תשובתו של הרב הרצוג המתירה את הדבר.
ואז שאלתי, כבחור צעיר: אבל אולי הרב הרצוג מתיר בגלל שהוא מחוייב לתפקידו כרב ראשי?
זו היתה הפעם היחידה בחיי, שר' שלמה זלמן כעס עלי...
הוא הכניס אותי לחדר הפנימי שלו (כדי שאחרים לא ישמעו)
ובמשך 10 דקות גער בי ונתן לי מוסר, על שחשדתי שהרב הרצוג יעוות דין משיקול זר.
הוא אמר: הרב הרצוג היה 'מלך' בתורה! הוא היה אציל נפש!
(עד כאן בקצת קיצורים)

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

פורסם: ו' יולי 28, 2017 8:06 am
על ידי אוצרניק
אאל"ט, הרב הרצוג היה המסדר קידושין של הגר"נ שולמן זצ"ל, (כמובן - בכיבודו של אביו הגאון ר' מרדכי שולמן זצ"ל).