פורום אוצר החכמה

הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

פרנקל תאומים כתב:

הבטחתי כתב:

גם זו לטובה כתב:אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.

כבודו לא טועה.

כלומר?
המשתתפים היו מקבלים על כך איזו שהיא מלגה? או שמא זו היתה הזדמנות טובה לראות ולהיראות ע"מ לזכות בהמשך במשרה של רב או דיין?

פרי יהושע כתב:

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.

איש_ספר כתב:

פרי יהושע כתב:

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&

פרנקל תאומים כתב:חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.

איש_ספר כתב:

פרי יהושע כתב:

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.

יעקב הרצוג הלך בלבוש ירושלמי?!

כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&

הבטחתי כתב:

פרנקל תאומים כתב:חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.

למען הדיוק, פרשת ילדי טהרן היתה לפני שנת תש"ח, כך שלא יתכן שתקפו אותו על כך מעל דוכן הכנסת (כנראה התבלבל מר עם ענין גיוס הבנות).

פרי יהושע כתב:כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.

פרנקל תאומים כתב:ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

פרנקל תאומים כתב:

פרי יהושע כתב:כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.

מה למשפחת הרצוג וללבוש ירושלמי? וכי הלבוש הזה היה ה'מקורות' שלהם?

גלאגוזים כתב:כיוון דאיירינן בבני הרב זצ"ל
מן הראוי לציין כי הם נקראו על שמם של גדולי הדור.
הראשון ר' יעקב דוד ע"ש הרידב"ז זצ"ל
והשני חיים ע"ם הגר"ח זצ"ל מבריסק.

לייטנר כתב:

פרנקל תאומים כתב:ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

לאפוקי משפמו של חיים?!

מחולת המחנים כתב:סיפור נאה ששמעתי על הרב הרצוג שמבטא רבות את דמותו:
בסוף ימיו לא היה הרב הרצוג בדעה צלולה לגמרי, והיו באים אליו בקשות לצדקה בלי סוף, הוא חתם על עוד ועוד המחאות עד שאזל הכסף בחשבון הבנק שלו, כאשר אמרו לו שאין כיסוי לצ'קים הוא הגיב: "מה הבעיה? נכתוב עוד צ'ק".

לייטנר כתב:

גלאגוזים כתב:מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

ודאי שציינתי זאת כדי להוסיף, ולא כדי לחלוק.

יעקב הרצוג למד ב'חברון' ובמכון 'הארי פישל'.
לפני כשנתיים כתב ליאור יצחק ואזנה תזה על גישתו התורנית והאמונית (כך בהקדמת התזה) על פעילותו הדיפלומטית.

בברכה המשולשת כתב:ראיתי היום:


מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
יצחק ליאור ואזנה
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

 עבודות אקדמיות משטר וממשל




בס"ד

תקציר עבודת גמר מחקרית (תזה)

על משנתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל

יצחק ואזנה


בעבודה זו בקשתי לבחון מהם היסודות האמוניים-יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג, ולבדוק האם הם השפיעו על פעילותו המדינית.

יעקב הרצוג שימש בשירות המדינה בתפקידי מדינאות, דיפלומטיה ומינהל, במהלך עשרים וארבע שנותיה הראשונות, עד לפטירתו. הוא הוכיח כשרון ומיומנות וזכה להערכה רבה. נודע כאיש רוח תורני, תלמיד חכם ואיש אשכולות. מתוך עיון בדבריו ומעקב אחר פעולותיו, ניסיתי לזהות עקרונות יסוד של משנה מדינית היונקת מעולם האמונה וההגות היהודית.

בראשית הדברים הצגתי בקצרה את יסודות הזיקה האימננטית שבין האמונה היהודית והמושג המדיני. זיקה זו מתחילה בנבואתו הראשונה של אברהם, מתבססת במעמד הר סיני – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט ו), נמשכת בחתירה רצופת המהמורות להתבססות בארץ-ישראל, ומגיעה לפסגת מימושה במלכות דוד ושלמה, המשמשת גם מופת לדורות וחידושה עומד במרכז חזון אחרית הימים של הנביאים.

המושג המדיני בישראל מתייחד בשלושה מאפיינים מרכזיים:
1.החזון הרוחני קדם ליצירת המסגרת הלאומית ומהווה בו מרכיב עיקרי.
2.קיים קשר הדוק בין המצב המוסרי של העם למצבו המדיני.
3.החזון מכיל תיקון אוניברסלי ולא רק לאומי.

החורבן והגלות כמעט השכיחו מהעם את המושג המדיני. העיסוק בו בהיקף לאומי התחדש רק עם פעילותה של התנועה הציונית וכינון המדינה, אבל אז היה מנותק, בדרך-כלל, ממסורת האמונה היהודית. יעקב הרצוג ראה בכך טעות יסודית בהבנת מהותו של העם היהודי, המביאה ממילא לטעויות מדיניות והסברתיות. לדידו המסורת איננה רק משא של זכרונות, אלא ביטוי נאמן ומגדיר של זהות העם וייחודו.

יעקב הרצוג היה בנו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, והעיד כי דמותו ואמונתו השפיעו עליו במיוחד. הוא נולד באירלנד ועלה ארצה בגיל 17. בארץ שקד על לימוד התורה במוסדות תורה מובילים, וצמח להיות תלמיד חכם. היה קשור לחשובים בראשי הישיבות, פרסם חיבור תורני רחב היקף והוסמך לרבנות. גם בהמשך דרכו למד עם רבנים חשובים, ופעל רבות לחיזוק והקמה של מוסדות תורה. נודע כבעל חסד ובעל ענווה.

לפני קום המדינה סייע יעקב הרצוג לאביו במהלך מסעותיו לאירופה בשלהי השואה ואחריה, ועסק בתיווך בין הוועד הלאומי למחתרות ה'פורשים'. הוא ביצע עבור 'ההגנה' פעילות מודיעינית בקרב הקצונה הבריטית הבכירה. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקה במשרד הדתות ובהמשך עבר למשרד החוץ. היה ממובילי המאבק המדיני על מעמד ירושלים, ופעל בתחום רכישת קרקעות. התמחה ביחסי ישראל והנצרות, על זרמיה השונים. נטל חלק מרכזי במערכה המדינית שאחרי מבצע סיני, שימש כציר ישראל בוושינגטון וכשגריר בקנדה. ניהל וויכוח פומבי עם ההיסטוריון הנודע ארנולד טוינבי, שהתבטא בגנות מדינת ישראל והעם היהודי. הוויכוח זכה להדים רחבים, הדברים פורסמו בכתב ואף נכנסו לתכנית הלימודים בישראל. בהמשך מונה לסמנכ"ל משרד החוץ, ומאוחר יותר נבחר לכהונת הרב הראשי לבריטניה, אך המינוי לא יצא לפועל עקב מחלתו. ב-1966 מונה ע"י לוי אשכול לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ. בשליחותו ניהל שיחות חשאיות עם חוסיין מלך ירדן. לקראת מלחמת ששת-הימים היה שותף בהתייעצויות ובמהלכים המדיניים. מיד אחרי המלחמה נטל חלק בהסדרת היחסים עם המימסד הנוצרי, בפיתוח ירושלים העתיקה וחידש את המגעים עם חוסיין. דגל בהתיישבות ברחבי השטחים שנכבשו. יזם והוביל וועידה כלכלית בינלאומית בירושלים והיה ממובילי ההסברה הישראלית. המשיך בתפקידו גם בתקופת כהונתה של גולדה מאיר והיה שותף להתמודדות עם תכניות השלום של ארה"ב ושל האו"ם. בחודש אדר תשל"ב, מרס 1972, מת לאחר מחלה.



בעבודתי הצבעתי על שלוש תפישות יסוד, שחוזרות על עצמן בדברי הרצוג בהקשרים שונים, ומהוות תשתית לתפישתו המדינית:
1.ודאות הגאולה – הזכיר בהזדמנויות שונות את אמרתו של אביו, כי מסורת בידינו שחורבן שלישי לא יהיה. סקרתי מקורות חז"ל, מפרשים וחוקרים בני זמננו סביב מסורת זו. ניתחתי את דברי הרב הרצוג בהקשר זה, והצבעתי על ביטויי הדבר בדבריו של יעקב הרצוג.
2.עם לבדד ישכון, רציפות – פסוק זה צוטט על-ידי הרצוג אינספור פעמים. הוא ראה בו גילום של אופי העם היהודי ותולדותיו. בדידות זו נובעת מייחודו של העם ובאה לביטוי בתחומים רבים. סקרתי מקורות חז"ל ומפרשים על היבטיו של הפסוק והדגמתי את יישומם בדבריו של הרצוג ובגישתו המדינית. הוא גרס כי אין להפריד בין היסוד הרוחני לניתוח הריאלי. טען שרציפות הדורות בעם היהודי שונה מהותית מכל עם אחר, ומציינת דומיננטיות רוחנית שמעבר להשפעת הזמן החולף. אי-לכך טען שאין לדון על זכות העם היהודי על ארץ-ישראל ע"פ הפרמטרים המקובלים בעמים אחרים.
3.מאבק האמונה היהודית מול הפטליזם הערבי – ביסוד המאבק המדיני, זיהה הרצוג מאבק רוחני עמוק. הוא טען שהפטליזם הערבי אינו מקבל אפשרות של שינוי במרחב ואינו משלים עם חידוש הנוכחות היהודית באזור, בשל בטחונו שזוהי תופעה חולפת וכי המציאות אינה בת שינוי מהותי. האמונה היהודית, לעומת זאת, מחוללת שינוי כזה מתוקף חתירתה העמוקה לתיקון עולם, הכרוכה בעמדתה המוסרית ורוחניותה הנצחית. לדעת הרצוג, הניצחון במלחמת ששת-הימים יצר התחלה של שינוי תודעתי ורוחני בקרב הערבים, אשר בסופו של תהליך ארוך יביא להשלמתם עם נוכחות ישראל ועל-ידי כך ייפתח פתח לשלום. הוא הצביע על השפעות גומלין בין ההתרחשויות המדיניות לבין תהליכים רוחניים.



סקרתי את מעורבותו ועמדותיו של הרצוג בעת המאבק המדיני העיקש על מעמדה של ירושלים, כנגד כוונות הבינאום בשנותיה הראשונות של המדינה. באמצעות עיון בדברי הרצוג ובמסמכי ארכיון, עקבתי אחר עמדותיו העקרוניות והערכיות בנוגע למהותה של ירושלים ומקומה בחיי העם היהודי, ואחרי האופן שבו ביטא זאת במהלכיו המדיניים.



מדברים של הרצוג עצמו, מעדויות אחרים עליו ולאור הרקע שממנו בא ובו התחנך, עולה בבירור דמותו של איש רוח מובהק, משכיל ורחב אופקים בעל כשרון דיפלומטי רב, המושרש היטב בעולם המסורת היהודית ומכוון אורחותיו על-פיה. מושגיה מעצבים את השקפתו על ההיסטוריה הלאומית והעולמית. מכח אמונה עמוקה זו התמסר לפעילות ציבורית ולאומית באופן מלא. אין זה מפתיע שיסודות אלה השפיעו גם על ראייתו המדינית.

דרכו של יעקב הרצוג מהווה מודל לחיבור ההווה היהודי עם מקורותיו המכוננים. זהו חיבור מפרה, המעניק משמעות לקיום היהודי ומטרותיו. ערכו רב בהיותו מגשר ומאחד בין מימדי העומק של העבר היהודי לבין תקוות ההתחדשות מכוחו בימינו. עם מטען רוחני ואידיאולוגי זה עמד בחזית ההתמודדות בזירה הבינלאומית, והוא שעיצב את טיעוניו ואת התנהלותו מול אומות העולם.

פרנקל תאומים כתב:

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.

ש.י. רובין כתב:עירוב פרשיות כתוב כאן. ומעשה שהיה כך היה: ר' אלחנן ברלין בימי אירוסיו שאל מאת רבו חוות דעתו על זה שהגרי"ש אלישיב מתכונן לכבד את הרב הרצוג עם ברכה תחת חופתו. והשיב לו שזה פרנסתו. עד כאן. מה שכן נראה היא שהגרי"ז אחז יותר מרי"מ חרל"פ ממה שאחז מרב הרצוג ולא כן היה דעת החזו"א. ומענין לענין באותו ענין היו דעותיהן שונות לגבי הגרצ"פ כידוע ליודעי דבר. ואכ"מ.

קרית מלך כתב:כמדומני שמסופר על מרן הגרש"ז זצ"ל שגם לאחר פטירתו של הרב הרצוג המשיך להגיע לביקור בביתו בימי שישי בכדי להרנין לב אלמנה. היודעים את הפרטים המדוייקים בודאי יעשירו את היריעה.

מלאעולם כתב:

פרנקל תאומים כתב:יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.

יש לך מקור לכך שהגרי"ז כיבד את הרב הרצוג בברכה בחופות ילדיו??
נשמע לי קצת לא אמין..

מאיר סובל כתב:אאל"ט בתמונה המפורסמת מחתונת הגרי"ד בן הגרי"ז שרואים את הגרי"ז עם הגראז"מ והדוד הגאון הרב יפה מתל אביב, יושב שם גם הגריא"ה? או שזכרוני מטעני ויושב שם הגרי"מ חרל"פ?