פורום אוצר החכמה

בספר על הרב אלישיב (לא זוכר שמו) כתוב שהיה בא למפגשים אצל הרב הרצוג
רק בגלל שלמד בכולל שהחזיק חותנו של הרב הרצוג, הרב הילמן,
ולא היה שייך שלא ילך לחתנו הרב הראשי.
(אמנם הסיבה שאחרת לא היה בא, היא משום שאהב ללמוד לבד ולא אהב לדבר בלימוד)

שלום כתב:ר' יעקב דוד הרצוג ז"ל היה מוסמך לרבנות ודיינות מהריא"ז מלצר. היה בעל כשרונות רבים כידוע והוריו ראו בו את "הבן הממשיך" בעוד שאחיו היה מעורב בענייני הצבא הבריטי. גם נבחר לכהן כרב הראשי לבריטניה אבל הלחץ הנפשי בעניין הכריע אותו והוא ירד מהסכמתו.

הוא לא לבש לבוש ירושלמי וכמנהג עובדי המדינה הבחירים באותם ימים גם לא חבש כיפה בעבודתו הדיפלומטית. אי אפשר לבחון כל דבר בעיניים שלנו היום.

משנתמנתה גולדה לראשת ממשלה היא לא אהבה אותו. היתה לה אלרגיה לדתיים ואלרגיה לאינטלגניטים. לאט לאט היא קיצצה בסמכויותיו. זאת לאחר שנים רבות של פריחה תחת בן גוריון. כנראה כל זה קיצר את חייו ולצרינו נלב"ע צעיר.

יתר קורותיו בספר של בר זוהר - צפנת פענח: חייו ומותו של נסיך יהודי.

מחולת המחנים כתב:

מאיר סובל כתב:אאל"ט בתמונה המפורסמת מחתונת הגרי"ד בן הגרי"ז שרואים את הגרי"ז עם הגראז"מ והדוד הגאון הרב יפה מתל אביב, יושב שם גם הגריא"ה? או שזכרוני מטעני ויושב שם הגרי"מ חרל"פ?

הגרי"מ חרל"פ, כידוע הגרי"ז העריכו מאד, שמעתי שהיתה ביניהם גם קרבת משפחה.

הגרי"ז היה שולח שאלות בהל' מראות להגרצ"פ פראנק, ולאחר שנחלש החל הגרי"ז לשלוח לרבי משה אריה פריינד, הוא אחז שיש להם מסורת בהוראה.

לייטנר כתב:

הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

כיו"ב מסופר על הרב פנחס עפשטיין שפעם דיבר בלימוד עם הרב הרצוג, שאמר לו תוך כדי הדיבור: "כשתלך הביתה ותעיין בסוגיה, תראה שהצדק עמי". הרב עפשטיין נכלם השיב לו שבכיבוש הרובע הוא איבד את כל רכושו, כולל ספריו.
כשחזר הרב עפשטיין לביתו, מצא שהרב הרצטג שיגר לביתו ש"ס.

שמחו כתב:הרב הנ"ל ידוע ב"חוסר דייקנותו" [בל' נקיה]
בפרט המשל האחרון, לא אאמין שיצא כן מנפשו הזכה והעדינה של הגרי"ז [מתאים יותר למרצה גס חוזר/מחזיר בתשובה]

אליסף כתב:

לייטנר כתב:

הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

כיו"ב מסופר על הרב פנחס עפשטיין שפעם דיבר בלימוד עם הרב הרצוג, שאמר לו תוך כדי הדיבור: "כשתלך הביתה ותעיין בסוגיה, תראה שהצדק עמי". הרב עפשטיין נכלם השיב לו שבכיבוש הרובע הוא איבד את כל רכושו, כולל ספריו.
כשחזר הרב עפשטיין לביתו, מצא שהרב הרצטג שיגר לביתו ש"ס.

חידוש בעיני שהגר"פ, ועוד אחרי תש"ח שוחח בלימוד עם הגריא"ה

מחולת המחנים כתב:באחד מקבצי מוריה בשנים האחרונות נדפסה התכתבות הלכתית בין רבי פנחס עפשטיין והרב הרצוג, רבי פנחס מכנהו "הרב הראשי לעדת כנסת ישראל", בתיק של הרב הרצוג בארכיון המדינה (המצוי ברשת) ניתן למצוא עוד התכתבויות בין הרב הרצוג לרבי פנחס עפשטיין והפתעות נוספות.

ברוז כתב:מכתב באידיש מהרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל ,מה בדיוק הנושא?

פרנקל תאומים כתב:

ברוז כתב:מכתב באידיש מהרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל ,מה בדיוק הנושא?

מכתב מהרב עוזיאל באידיש????

[...] אל מול עיניו של הרב שטרן עמד פורום שנהג להתכנס מדי יום שישי בביתו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג. כל הכוכבים העולים של עולם התורה הירושלמי דאז היו חברים בפורום, וביניהם הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב ואחרים. בהמשך הפכו למנהיגים בולטים, אבל בזמנו היו אברכים עילויים והרב הרצוג ביקש להיוועץ בהם אחת לשבוע.

גם בפורום של הרב שטרן לא כל היושבים הם שמות שמוכרים לקהל הרחב, אבל כולם בעלי בקיאות ועומק ומסומנים כמבטיחים: הרב אהרן זיכרמן, דיין שנשלח לפורום כנציגו של האדמו"ר מבעלז; הרב מרדכי הלפרין, חתנו של האדמו"ר מאמשינוב; הרב יצחק דור, ראש ישיבת חורב; הרב חנניה שפרן, רב ברבנות הצבאית; הרב יאיר מנחם, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב ורב קהילה בירושלים; הרב משה פרקוביץ', המייצג פלג אחד בישיבת הדגל הליטאית פוניבז' במסגרת הרכב הבוררות המוכר ביותר במגזר; הרב שלמה רבין, הרב שלמה שרגא, ואחרים.

"הפורום הזה מסייע לי מאוד", אומר הרב שטרן. "אני שומע כיוון של תלמידי חכמים מובהקים שאינם נגועים בנגיעה פוליטית, והדבר נותן לי ביטחון בפסיקת ההלכה. אבל מעבר לכך, יש לו מעלה שאיננה פחות חשובה ואולי אף משמעותית יותר, והיא העובדה שהוא מצליח לחבר בין יושבי בתי מדרשות שונים. לפעמים דווקא תלמידי החכמים שאינם בכותרות הם מובהקים ביותר, וכאן התקבצה חבורה איכותית במיוחד. אין דבר שיותר משמח אותי מהפגישה החודשית הזו, שחבריה כבר מגובשים מאוד. החיבור הזה לא מסתיים בפגישה הזו, הוא מכה גלים בכל המרחבים השונים". [...]

לייטנר כתב:

הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

כיו"ב מסופר על הרב פנחס עפשטיין שפעם דיבר בלימוד עם הרב הרצוג, שאמר לו תוך כדי הדיבור: "כשתלך הביתה ותעיין בסוגיה, תראה שהצדק עמי". הרב עפשטיין נכלם השיב לו שבכיבוש הרובע הוא איבד את כל רכושו, כולל ספריו.
כשחזר הרב עפשטיין לביתו, מצא שהרב הרצטג שיגר לביתו ש"ס.

ברקים רב כתב:

מחולת המחנים כתב:באחד מקבצי מוריה בשנים האחרונות נדפסה התכתבות הלכתית בין רבי פנחס עפשטיין והרב הרצוג, רבי פנחס מכנהו "הרב הראשי לעדת כנסת ישראל", בתיק של הרב הרצוג בארכיון המדינה (המצוי ברשת) ניתן למצוא עוד התכתבויות בין הרב הרצוג לרבי פנחס עפשטיין והפתעות נוספות.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... %92#p29947

הא לחמא עניא כתב:

לייטנר כתב:

הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

כיו"ב מסופר על הרב פנחס עפשטיין שפעם דיבר בלימוד עם הרב הרצוג, שאמר לו תוך כדי הדיבור: "כשתלך הביתה ותעיין בסוגיה, תראה שהצדק עמי". הרב עפשטיין נכלם השיב לו שבכיבוש הרובע הוא איבד את כל רכושו, כולל ספריו.
כשחזר הרב עפשטיין לביתו, מצא שהרב הרצטג שיגר לביתו ש"ס.

כאחד שמתעסק בתורת הגר"פ עפשטיין, אשמח לדעת מהיכן לקוח סיפור זה???
בתודה מראש.

הא לחמא עניא כתב:מי זה הרב שבתי רוזנטל??? והיכן הוא גר???

הא לחמא עניא כתב:מי זה הרב שבתי רוזנטל??? והיכן הוא גר???

פלגינן כתב:

הא לחמא עניא כתב:מי זה הרב שבתי רוזנטל??? והיכן הוא גר???

יו"ר מכון הרב פראנק [ומו"ל ספרי גאון ההוראה ועוד]!!! והוא גר ברמות בירושלים!!!

הא לחמא עניא כתב:

פלגינן כתב:

הא לחמא עניא כתב:מי זה הרב שבתי רוזנטל??? והיכן הוא גר???

יו"ר מכון הרב פראנק [ומו"ל ספרי גאון ההוראה ועוד]!!! והוא גר ברמות בירושלים!!!

תודה רבה
אעביר זאת למתעסקים בדבר.

פלגינן כתב:[אעביר זאת למתעסקים בדבר.

תיאור תיק
צילומי מכתבים בעניינים הלכתיים ואחרים (רובם בכתב יד) שקיבל הרב יצחק הרצוג מרבנים חשובים: הרב איסר זלמן מלצר (ראש ישיבת "עץ חיים"), הרב חיים עוזר גרודזנסקי (רב העיר וילנה), הרב יוסף צבי דושינסקי (גאב"ד "העדה החרדית"), הרב ראובן זליג בנגיס (ראב"ד "העדה החרדית"), הרב יצחק יעקב וייס (רב העיר מנצ'סטר), הרב יוסף אליהו הנקין (מנהל ארגון "עזרת תורה"), הרב עקיבא סופר שרייבר, הרב פנחס אפשטיין, הרב אברהם נשר (אדלר) ועוד. בתיק העתקי תצלומי רבנים (ביניהם הרב עובדיה יוסף בצעירותו).

מן הדרום כתב:בספרו יחיד בדורו כותב שמואל אבידור הכהן על המשתתפים בלימוד ביום שישי וביניהם-"רבי משה קלפפיש , משרידי תלמידיו של רבי יושע בר מבריסק וחברו של רבי חיים מבריסק , שכל סברא שלו נאמרת בנוסח הלמדנות הבריסקאית של פיצול הנושא עד דק מן הדק"

לא הצלחתי למצוא מי הוא, מצאתי ת"ח אחר בשם דומה אבל לא ברור לי אם זו הוא:
רבי אהרן יעקב ב"ר יצחק מרדכי קלפפיש...

דודי צח כתב:מרשימות הגאון רבי אליקים שלזינגר, שכתב לאחר פטירת מרן הגרי"ז זצ"ל:

סד. מרן זיע"א הי' מתנגד חריף ביותר נגד הרצוג, ובפרט אחרי מעשה שהי' שהלה רצה לתקן צום ציבורי על חורבן אירופה, ומרן זי"ע שלח לציין מקור מאיזה פיוט שאין לנו רשות לזה, והעיז הלה לדחותו כי אין להביא ראיה מפיוטים. וחרה למרן מאד, ואמר תוספות בכמה מקומות ראוי להם להביא ראיות מפיוטים, והוא מעיז נגד זה.

סה. מעשה שהי' בעת הסתלקות אדמור מגור זצ"ל [האמרי אמת], והלוי' היתה בממוצאי שבועות בשעת ימי הפגרה של הפצצות איומות בעיה"ק, ולבות כולם הי' שבורים מהמצב, והי' המון גדול בהלוי'. וכשהגענו לביהמד"ר דגור נעצרה הלוי', וכיבדו את הרבנים להספיד, ומרן ואני עמדנו מרחוק, ושאל מרן מי המספיד, וענו הרצוג, וצעק מרן כמעט בקול "און מען לאזט עם זאגן און מען שטערט נישט, ער איז דאך דער שולדיגער" [=ועוד מרשים לו לדבר, ולא מפריעים, הלא הוא האשם במצב] (וקרוב לוודאי שאמר הוא הוא הרוצח), ונעשה רעש בין העומדים סביבות מרן, והוא המשיך להתרגז, וסלל לו דרך בין ההמון, ועזב ההלוי', ואנכי ועוד איזה יחידים אחריו.
וכשהגענו סמוך לבית אמר שהתחרט מאד שהלך להלוי' ולמה הוצרך לכל ההתמרמרות, וואס האב איך בעדארפט צו גיין און אופרעגען זיך, און וואס פועלט דעם אויפרעגען זיך [=בשביל מה הוצרכתי ללכת ולהתרגז, ומה פועל הרוגז שלי]. ואמר על עצמו במשל הידוע, שאחד אמר לו מלאך שיעלהו השמימה ויראה הנעשה שם בתנאי שלא ישאל דבר, ואם ישאל יזרקהו למטה, והלה הסכים והעלהו, וראה דברים מוזרים אבל אסור הי' לשאול, ראה יותר והיה תמה עוד יותר, וכבר רצה לשאול ורמז לו המלאך התנאי ושתק, אבל התמהון גבר ביותר וכבר התחיל לשאול, והתרה בו המלאך מען וועט דיר אראפווארפען. והכריח עצמו לשתוק. אבל כשהגיעו הדברים לתימהון ביותר, אמר ווארף מיר אראפ איך מוז פרעגען [=זרוק אותי, אני חייב לשאול!]. אמר מרן זי"ע על עצמו, כך טבעי מאז, איך זעה אזעלכעס קען איך נישט שווייגען ויהי מה [=כשאני רואה כאלה איני יכול לשתוק ויהי מה].

שמחו כתב:הרב הנ"ל ידוע ב"חוסר דייקנותו" [בל' נקיה]
בפרט המשל האחרון, לא אאמין שיצא כן מנפשו הזכה והעדינה של הגרי"ז [מתאים יותר למרצה גס חוזר/מחזיר בתשובה]

קראקובער כתב:

שמחו כתב:הרב הנ"ל ידוע ב"חוסר דייקנותו" [בל' נקיה]
בפרט המשל האחרון, לא אאמין שיצא כן מנפשו הזכה והעדינה של הגרי"ז [מתאים יותר למרצה גס חוזר/מחזיר בתשובה]

הוא כותב לדוגמא שהנצי"ב זרק את הרב קוק מוואלוזין בגלל שלמד ספרי השכלה...(זה כ"כ מופרך שקשה לדעת איפה להתחיל)

שמחו כתב:עוד על יעקב הרצוג

יוסף שרייבער כתב:

דודי צח כתב:מרשימות הגאון רבי אליקים שלזינגר, שכתב לאחר פטירת מרן הגרי"ז זצ"ל:

סד. מרן זיע"א הי' מתנגד חריף ביותר נגד הרצוג, ובפרט אחרי מעשה שהי' שהלה רצה לתקן צום ציבורי על חורבן אירופה, ומרן זי"ע שלח לציין מקור מאיזה פיוט שאין לנו רשות לזה, והעיז הלה לדחותו כי אין להביא ראיה מפיוטים. וחרה למרן מאד, ואמר תוספות בכמה מקומות ראוי להם להביא ראיות מפיוטים, והוא מעיז נגד זה.

סה. מעשה שהי' בעת הסתלקות אדמור מגור זצ"ל [האמרי אמת], והלוי' היתה בממוצאי שבועות בשעת ימי הפגרה של הפצצות איומות בעיה"ק, ולבות כולם הי' שבורים מהמצב, והי' המון גדול בהלוי'. וכשהגענו לביהמד"ר דגור נעצרה הלוי', וכיבדו את הרבנים להספיד, ומרן ואני עמדנו מרחוק, ושאל מרן מי המספיד, וענו הרצוג, וצעק מרן כמעט בקול "און מען לאזט עם זאגן און מען שטערט נישט, ער איז דאך דער שולדיגער" [=ועוד מרשים לו לדבר, ולא מפריעים, הלא הוא האשם במצב] (וקרוב לוודאי שאמר הוא הוא הרוצח), ונעשה רעש בין העומדים סביבות מרן, והוא המשיך להתרגז, וסלל לו דרך בין ההמון, ועזב ההלוי', ואנכי ועוד איזה יחידים אחריו.
וכשהגענו סמוך לבית אמר שהתחרט מאד שהלך להלוי' ולמה הוצרך לכל ההתמרמרות, וואס האב איך בעדארפט צו גיין און אופרעגען זיך, און וואס פועלט דעם אויפרעגען זיך [=בשביל מה הוצרכתי ללכת ולהתרגז, ומה פועל הרוגז שלי]. ואמר על עצמו במשל הידוע, שאחד אמר לו מלאך שיעלהו השמימה ויראה הנעשה שם בתנאי שלא ישאל דבר, ואם ישאל יזרקהו למטה, והלה הסכים והעלהו, וראה דברים מוזרים אבל אסור הי' לשאול, ראה יותר והיה תמה עוד יותר, וכבר רצה לשאול ורמז לו המלאך התנאי ושתק, אבל התמהון גבר ביותר וכבר התחיל לשאול, והתרה בו המלאך מען וועט דיר אראפווארפען. והכריח עצמו לשתוק. אבל כשהגיעו הדברים לתימהון ביותר, אמר ווארף מיר אראפ איך מוז פרעגען [=זרוק אותי, אני חייב לשאול!]. אמר מרן זי"ע על עצמו, כך טבעי מאז, איך זעה אזעלכעס קען איך נישט שווייגען ויהי מה [=כשאני רואה כאלה איני יכול לשתוק ויהי מה].

שמחו כתב:הרב הנ"ל ידוע ב"חוסר דייקנותו" [בל' נקיה]
בפרט המשל האחרון, לא אאמין שיצא כן מנפשו הזכה והעדינה של הגרי"ז [מתאים יותר למרצה גס חוזר/מחזיר בתשובה]

קראקובער כתב:

שמחו כתב:הרב הנ"ל ידוע ב"חוסר דייקנותו" [בל' נקיה]
בפרט המשל האחרון, לא אאמין שיצא כן מנפשו הזכה והעדינה של הגרי"ז [מתאים יותר למרצה גס חוזר/מחזיר בתשובה]

הוא כותב לדוגמא שהנצי"ב זרק את הרב קוק מוואלוזין בגלל שלמד ספרי השכלה...(זה כ"כ מופרך שקשה לדעת איפה להתחיל)

ובלשון פחות נקיה: הוא ידוע כשקרן ומפנטז מופלג.

לגבי הסיפור הראשון, היה זה מרן מהר''א מבעלזא ז''ל שהתנגד להוסיף צום ע''ס הפיוט ''וכי אין להוסיף מועד שבר ותבערה''.

הסיפור השני טיפשי ביותר, וכי הרב הרצוג הרג את האמרי אמת? כידוע שהאמרי אמת עלה וניצל מן הגולה בהיותו חלש ביותר ובקושי היה אפשר להיכנס אליו לשניות בודדות.