הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל, מראשי ישיבת חברון

[בברכה המשולשת]

למרות הערכתי הרבה לרב פרנקל תאומים שליט"א,
במקרה זה אינני יודע על מה יצא הקצף, וכדברי הרבנים שליט"א בהודעות שלפניי.

[פרנקל תאומים]

אני לא מבין למה לחשוד בליצנות
התירוץ הזה נשמע אמיתי מאד מחמת הפשט ועל מה יצא הקצף

יש כאן שאלה יפה: מרע''ה אמר למרגלים סימן הגיוני ש''אם במבצרים'' הרי שבני הארץ חלשים, ואילו המרגלים כשהם באים להניא את לב העם הם מספרים להם שבני הארץ אכן יושבים במבצרים. פלא.

מה התירוץ? המרגלים חלקו על הסימן של מרע''ה... לא נראה לי שבשביל כזה תירוץ צריך את ר' נחמן טוקר..


כמובן, אפשר לומר שזה גופא, המרגלים לא שיקרו את העם, אדרבה, הם סיפרו דברים כהווייתם, ערים בצורות בשמים, אלא שהם עשו מניפולציה והציגו את האמת מהזווית שהם רצו להציג אותה, כלומר, שערים בצורות קשה לפרוץ ולהכניע, והסיתו את העם להתמקד על הזווית הזאת, תחת להתמקד על הזווית שהציג מרע''ה שערים בצורות הן סימן לעם חלש ומפוחד.
אבל זה לא מה שכתבו כאן בשם ר' נחמן. מה שכתבו כאן זה אמירה סתמית שלא חידשה לשואל כלום מעבר למה שהוא כבר ידע לפניה.

[כדכד]

בגלל קושיות לא חושדים באנשים בליצנות
לגוף הענין - אני לא הכרתי את רבי נחמן טוקר זצ"ל אבל נראה לי שעיקר הווארט כאן לא היה לחדש תוכן בלתי ידוע כי אם לנסח אותו באופן שהוא ניסח

[לענין]

מורנו ר' נחמן זצ"ל היה מהיר מחשבה, בעל חריפות (מתוקה) ושנינות בריסקאית.
היה יושב על כסאו המיוחד בסוף בית המדרש, ומתפלפל עם מקורביו בדיוקים מן הפרשה. בעיקר בלילות שבת של חורף, וגם קודם ערבית של מוצ"ש.
בדרך כלל היה 'תופס' איזו קושיא, ומלבן אותה עם כמה וכמה למדנים, עד שהיתה מאירה כנגה.
בכל פרשה היו לו גם את הוורטים המהותיים והיסודיים, שהם באמת היו יסודות גדולים, וגם כל מיני ווערטלאך מהצד שהיו מתובלים בסיפורים בניחוח קדום.
[והוא גם אהב לשמוע!!! דבר נדיר! ראש ישיבה שמתענג על הוורטים שחדשו וליקטו התלמידים. אהה.. איזה עונג זה היה...]
הוורט שהובא כאן בסמוך משקף סוג שלישי - את השליפות המהירות שהיה עונה על המקום.
היופי של התירוץ הוא בכך שהוא מערער את עיקר הנחת היסוד של השאלה. זאת אומרת, העוצמה היא לא בעצם התירוץ, שאולי אכן אינו מספיק 'בשל' בכדי להכתב בספר, אבל הוא בהחלט מלמד איך ניגשים לקושיא. דבר ראשון הופכים את המוסכמה, זה דרך חשיבה מקורית ויפה.

השתא דאתינן להכי אביא לפניכם וורט ששמעתי ממנו תחת אחד השיחים
התורה מונה את הלויים ומתארת את עבודתם, מה עשו בני קהת בני גרשון ובני מררי. אחר כך כתוב 'ונשיא נשיא הלוי', ולא כתוב מה היה תפקידו.
הראש ישיבה סיפר שכשר' אברהם יפהן עלה לארץ הוא היה זקן רבני נובהרדוק, והיה מן המתבקש שיפנו עבורו משרה חשובה באחת מישיבות נובהרדוק, אך אף אחד לא רצה לוותר על משרתו. מה עשו? מינו אותו ל'נשיא כל ישיבות נובהרדוק'...
הראש ישיבה ציין שהוא אמר את זה לר' שמואל אויערבאך והוא מאד נהנה מזה

[פרנקל תאומים]

בגלל קושיות לא חושדים באנשים בליצנות
לגוף הענין - אני לא הכרתי את רבי נחמן טוקר זצ"ל אבל נראה לי שעיקר הווארט כאן לא היה לחדש תוכן בלתי ידוע כי אם לנסח אותו באופן שהוא ניסח

איפה אתה רואה כאן ''ניסוח''? על מה אתה מדבר?


טוב, למעשה, אם כולכם רואים כאן חידוש נפלא הראוי להיכתב, מי אני שאתווכח.

[שלמה משלם]

לאו דוקא חידוש נפלא, אמנם גם לא ליצנות כלל וכלל,
ואגב, הקושיה היא של ה'מזרחי' כבר, והאחרונים שתירצו כללו בדבריהם פחות או יותר את הענין שהמרגלים באו עם טענה אחרת, עי' עליהם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לאורך כל האשכול שואלים היכן הקונטרס של כל הוורטים?

[לארץ ולדרים]

ספר המכיל את רוב הווארטים יו"ל השבוע ובשבועות הקרובים ישווק בבתי הכנסת

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר המכיל את רוב הווארטים יו"ל השבוע ובשבועות הקרובים ישווק בבתי הכנסת

ושמו?

[לארץ ולדרים]

ברכת נחמן, פורסם לפני ההדפסה בקובץ פשטות המתחדשים בגיליון האחרון.

[לכשיבקע]

ברכת נחמן, פורסם לפני ההדפסה בקובץ פשטות המתחדשים בגיליון האחרון.

תוכל להעלותו (בגיליון ניסן תש"פ לא מצאתי)
תודה מראש

[לענין]

הוא התכוון 'פורסם' שהופיעה שם הפרסומת, לא שהקובץ עצמו עלה שם [גם אני חפשתי כמוך, עד שנפל לי האסימון כנ"ל].

[לארץ ולדרים]

אני מתנצל על חוסר הבהירות בהודעתי הקודמת.
דרך אגב, בגיליון השני של הפשטות המתחדשים הובאו מדברי תורתו.

[לענין]

מרגש להזכר.

IMG_8460.JPG (84.66 KiB) נצפה 2549 פעמים

[גיזונטע קאפ]

ברכת נחמן, פורסם לפני ההדפסה בקובץ פשטות המתחדשים בגיליון האחרון.

ראיתי שם וארט נפלא ממש והבור ריק אין בו מים. וכתב רש"י ממשמע שנאמר והבור ריק, אינני יודע שאין בו מים, מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. והקשה דודי הגר"נ ז"ל שהאמנם אין בו מים, אבל מנלן שהיו בו נחשים ועקרבים, ואמר בזה שהנה באמת הרי כתוב והבור ריק, ואיך מתקיים זה אם יש בו נחשים ועקרבים, אלא שדרך נחשים ועקרבים להיות בחורים בצידי הבור (עיין רמב"ן), אלא שדרכם לצאת לתוך הבור כאשר נכנס לשם אדם וכיוצ"ב, וממילא שהדרך לקיים את שני הכתובים של הבור ריק ואין בו מים זה רק ע"י נחשים ועקרבים ודפח"ח.

[בתוך הגולה]

מענייני דיומא
לפני כשנתיים לרגל נישואי נכדתו י"ל קונטרס די גדול (175 עמ') מתורתו ושמו 'מילי דחנוכה' רובו אכן בענייני חנוכה והעמ' האחרונים על פרשיות ויצא-ויחי (ושם גם דברים מאלו שהזכירו כאן בשמו).
מצ"ב כמה עמודים לעורר לב המעיין ולע"נ הטהורה (סרקתי בדילוג רנדומלי. יש לעיין במספר העמוד).
בשל קוצר הזמן לא השקעתי בסריקה ולצערי האיכות גרועה. אם תהיה התעניינות ואם ימצא בידי זמן פנוי אעלה עוד עמודים בסריקה איכותית יותר.

[אנכי הק' לא זכיתי לשמוע ממנו מאומה כי אם פעם אחת שהוא הוזמן למסור שיעור ב'קעמפ' של ישיבת בית מתתיהו אי שם בדרום הרחוק. איני חושב שהערכנו אז כראוי את ההקרבה של יהודי ת"ח מבוגר שפקיע שמיה וכו' לטרוח כמה שעות בנסיעה הלו"ש עבור מסירת שיעור באורך שעה פחות או יותר. גם את תוכן השיעור איני זוכר לצערי ממרחק השנים, כמדומה עיקרו היה על גדר מצוות תקיעת שופר של ר"ה. בעיקר התרשמנו אז מ'הריתחא' שבשיעור שהמנוח ז"ל כיון למהלך מסוים ומו"ר ר"ש פישהוף יבלח"ט לא הסכין לקבלו. אז זה היה נדמה לנו התנגשות אופיינית בין דרך הלימוד החברונאית-בריסקאית לזו הפונבז'אית-גרודנאית.
כמובן שממרחק השנים איני זוכר לא את זו ולא את זו אבל הרושם נשאר...