הודעהעל ידי יונת אלם » ו' אוגוסט 18, 2017 2:34 pm
מתוך כתבה לפני כמה שנים במוסף שבת קדש יתד נאמן
בני ירושלים בכלל ותושבי מאה שערים, גאולה בפרט היו רגילים לראות את המחזה ששב על עצמו כמעט מידי שבוע במשך שנים רבות. יום שישי בצהרים, יהודי נמוך קומה עם קפטן ירושלמי זהוב ושטריימל לראשו בידו מזוודה קטנה צועד מביתו הצנוע ברח' יואל במאה שערים בואכה התחנה המרכזית.
בתחנה המרכזית היה ממתין עם כולם בתחנה ועיניו עצומות. עולה לאוטובוס שהביאו למחוז חפצו. אם לראשון לציון ולנס ציונה, אם לכפר סבא ולמגדיאל, אם לחולון או לחיפה או לרעננה או לשאר ישובים, בהם היה שובת.
בישובים היה סועד בדרך כלל אצל הרב דמתא או אצל אחד מראשי הקהל, ובשעת התפילה היה נושא מדברותיו בהתעוררות עצומה לשמירת תורה ומצוות ועל עניני צניעות העומדים בפרץ, לפעמים גם בלילות שבת הארוכים של החורף היה מכנס את תושבי המקום למעין 'עונג שבת' שם היה שר זמירות שבת בנוסח הקרלינאי אותו הביא עמו מירושלים.
יהודי זה היה הגאון הצדיק רבי אלעזר בריזל זצ"ל שהיה "יהודי של שבת".
@1להקב"ה יש אנשים בכל הדורות...
שבת אחרי שבת היה מכתת את רגליו מבלי להתייאש באמרו: "דער באשעפער האט ליב ייעדן איד..." – הקב"ה אוהב כל יהודי. רוב שבתות השנה הוא שהה מחוץ לביתו ונע ונד בישובים השונים לחזק את העם שבשדות לאביהם שבשמים.
רבי אלעזר הרגיש "שליח מצווה" בבואו לישובים השונים. שליח המצווה ועומד מרבן של ישראל מרן החזו"א זצוק"ל שאמר לו בזה הלשון: @1"איר וייסט, פריצות ברענט אפייער מען מוז דאס לעשין. דער רבש"ע האט זיינע מענטשין אין אלע דורות איר טארט זיך נישט פאטרין פון דעם – אתם יודעים, הפריצות בוערת אש חייבים לכבותה! להקב"ה יש אנשים בכל הדורות. אסור לכם להיפטר מזה..."@2
ורבי אלעזר בריזל היה אחד מאותם "אנשים של הקב"ה". איש של שבת.
"לעודד תשובה ברבים"
אחיינו הגאון רבי נטע פריינד שליט"א תמה פעם על מנהגו של דודו ושאלו: כיצד אתה מפקיר את משפחתך ואתה מסובב במושבים ובני משפחתך סועדים את סעודת השבת לבד?!
השיב לו ר' אלעזר כשהוא מנפנף בידו במכתבו של הרבי הרה"ק רבי אברהם אלימלך הי"ד מקרלין בו הוא כותב לו: @!"ותראה לעודד תשובה ברבים"@2 – זו היתה הצוואה של הרבי – אמר ר' אלעזר ולכן אני מוסר נפשי עליה!
כשיצא לעם שבשדות לקח עמו אוכל לכמה סעודות. היו מקומות שבהם התאכסן אצל יהודים ת"ח שעליהם סמך בכשרות. פעם אכל בביתו של רב מבני עדות המזרח ובסעודה הוגש מאכל מצמח החילבה שנחשב לדבר בריא. ר' אלעזר טעם ממנו בכל פעם, באחת השבתות חדל מלגעת בחילבה ולא הסביר מדוע.
אחרי תקופה שאל אותו רב בארבע עיניים מדוע הפסיק לאכול מזה. ר' אלעזר השיב, כי חשש אולי לא עשרו את זה ובני הבית לא מודעים לכך. א"ל בעל הבית: אם זוהי הסיבה, מדוע לא מנעת אותי מלאכול זאת אם הרגשת חשש? השיב ר' אלעזר: אם לא עשרו את החילבה הוא חשש של איסור דרבנן ואילו לבייש יהודי זה ודאי דאורייתא!
באחת השבתות כשהגיע לשכונת הקטמונים לשבות שם, התלווה אליו אחד מידידיו מחסידי קרלין. תושבי המקום בקשו ממנו שינסה לדבר על לבו של אחד ששנה ופירש ומחל שבת בפרהסיא. ר' אלעזר עלה לביתו ושוחח עמו, אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות. ר' אלעזר החל לקיים מחאה במקום והלה הוציא סכין ואמר: אם אתה לא זז מכאן אני דוקר אותך!
מלווהו נבהל ונמלט מהבית ורץ לבית הכנסת וסיפר כי דקרו את ר' אלעזר... לאחר מספר דקות הגיע ר' אלעזר לבית הכנסת וסיפר, כי כשהלה הוציא את הסכין הוא פתח את הקפטן הירושלמי הזהוב ואמר לו: אתה יכול לדקור אותי, אבל לפני כן תשמע עוד כמה מילים... כשהלה ראה את המסירות נפש השתכנע, והבטיח להפסיק לחלל שבת.
"כוונתו לשם שמים..."
בירושלים שבין החומות נולד הגה"צ רבי אלעזר בריזל זצ"ל והיה מפאריה של עיר הקדש. ר' אלעזר היה זקן חסידי קרלין סטולין ולימים סיפר כי בשנת תרצ"ט לפני פרוץ המלחמה הרבי הרה"ק רבי אברהם אלימלך הי"ד היה בארץ ודיבר בסעודת מלוה מלכה ובין דבריו אמר: אנחנו צריכים להבין כי המצב שהולך לפנינו הוא נורא ואם תפרוץ המלחמה יהיה מר ממות ואם הרשע היטלר ימ"ש יצליח לכבוש את העולם בלי מלחמה אוי ואבוי מה שיעשה עם ישראל... וביחידות אמר הרבי לאחד החסידים כי מתקרב זמן של "ואנכי הסתר אסתיר" אבל מי שמאמין יראה השגחה עליונה בכל פרט.
רבי אלעזר סיפר כשהצורר רומל ימ"ש רצה לכבוש את ארץ הקדש וכבר הגיעו קרוב למצרים, הוכרזה תפילה בט"ו תמוז בציונו של האור החיים הק' בהר הזיתים והתאספו שם עם ספרי תורה בתפילות ובצעקות מבהילים וכשחזרו מהתפילה אמר הרבי מהוסיאטין זצ"ל כי בטוח לו שהתפילה התקבלה ואחר כך נודע כי נפל פחד עליהם.
הוא היה מהראשונים שההדירו את ספרי הראשונים בהוציאו את ספר "האגודה" לרבנו אלכסנדרי הכהן מעוטר במראי מקומות עם מבוא מקיף.
מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל כותב לו במכתב: "ידידי ירא אלוקים באמת מוהר"ר אלעזר בריזל הראני את אשר רחש ליבו להדפיס כעת ספר האגודה עם הגהותיו והערותיו וביקש ממני לעבור על זה. וקשה לי לסרב ושלא למלאות מבוקשו שיודע אני ומכירו כי כוונתו לשם שמים להרבות תורה... וכבר אתמחי גברא בספריו שהדפיס כבר..."
מרן הקהילות יעקב זצוק"ל כותב לו: "ואני איני כדאי לעמוד בשער כשר המסכים ובפרט כי הרב המחבר אינו צריך כלל להסכמות כי כבר פקיע שמיה ויצא לו מוניטין לתהילה בכמה קונטרסים יקרים בהלכה שכבר הוציא לאור..."
כשרבי אלעזר גנז את חיבורו
מלבד זאת העניק לעולם התורה את ספרו "מקור בהלכה" המיועד לברור שאלות אקטואליות שצצו בעולם ההלכה מלבד הקונטרסים והחוברות התורניים הרבים שהדפיס בנושאים שונים וחלקם ללא כל תמורה.
בקונטרסיו הוא נוגע כמעט בכל הענינים שצריכים תיקון. אם בנושאי קריאת המגילה בי"ד בירושלים בשכונות מחוץ לחומות, אם בנושאי עירובי תחומין בעיירות שונות ולגבי העירובין בערים הגדולות האם יש כיום "רשות הרבים דאורייתא" בו אף שלח מכתב הערות בפלפולי דאורייתא לכל גדולי ישראל. בספרו אנו מוצאים כי מרן הגראמ"מ שך ביקש מתלמידו הגר"ש ברמן זצ"ל שיתייחס למכתב וישיב לו והשניים מתכתבים ביניהם ארוכות.
קונטרסים רבים הוא כתב על נושאי צניעות וחינוך ומספר כי כשהראה למרן החזו"א זצוק"ל את קונטרסיו אמר לו: זוהי הדרך הנכונה שעל ידה נוכל להשפיע. עלינו חובה להפיץ חוברות הסברה להמון העם הפשוט להודיע להם איך מזיקה תלבושת השחץ והפריצות.
בין היתר הוא דן בקצרה בנושא ההלכתי של "קו התאריך" ומספר על השאלה הידועה של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי לגבי צום יום הכיפורים וכתב על כך שני פרקים להסביר כי השמש והירח הם הסובבים את כדור העולם להוציא מליבן של אלו האומרים שכדור העולם הוא המסבב, אך גנזם כפי שהורה לו מרן החזו"א ואמר לו: על זה אמרו חז"ל: "מנעו בניכם מן ההגיון" והסביר לו כי גם הם יודעים זאת וביאר לו את הפסוקים: "הולך אל דרום וסובב אל צפון" לפי דבריהם.
* * *
ואותו רבי אלעזר שיצא לעם שבשדות בשבתות רבות לקרב לבבות לאביהם שבשמים, בשבתות שהיה בירושלים היה מקרין מאצילותו בעמדו מול ארון הקדש בבית המדרש הגדול של 'קרלין' ברח' אבינועם ילין בירושלים ובלהט הנוסח הקרלינאי הידוע מתפלל פסוקי דזמרה וסוחף סביבו את כל הקהל לתפילה זכה.
ולמרות שהיה איש תקיף במילי דקדושה, היה מפליא לראות כיצד הוא מאיר פנים לכל אדם מתוך שמחה.
איש של שבת.