מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
שומר
הודעות: 743
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

הודעהעל ידי שומר » ג' אוקטובר 04, 2011 12:05 am

לקרן אורה היתה בת נראה לי שלא ידוע עליה כמעט כלום האמנם

חיס
הודעות: 1104
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re:הגאון רבי יעקב ברוכין - אב"ד דק"ק קרלין

הודעהעל ידי חיס » ו' אוגוסט 10, 2012 1:03 am

המאמר מאת הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתלדו

הגאון רבי יעקב ברוכין - אב"ד דק"ק קרלין
בעל "קהלת יעקב" ו"משכנות יעקב"

[תקמא-תרה]
מן המפורסמים שבין גדולי ישראל בדורות קדומים, היה "האיש האלקי הרב הגאון האמיתי המפורסם מו"ה יעקב
זצוק"ל - האב"ד ור"מ דק"ק קארלין", מחבר ספר "קהלת יעקב", אשר "תוכו נקהלו חידושים נפלאים, בפז
מסולאים, על כל סוגיות הש"ס, אשר אסף וקבץ מערוגת מטעי השתולים על תלמי לבו, ובתבונתו הסיר רבי הקושיות,
וזרועו מושלה לו בירושלמי ותוספתות וגדולי הראשונים, וחכמתם היא סמכתהו. עוד השיב לשואליו דבר ה' זו הלכה
בד' חלקי השו"ע, לדעת מה יעשו בישראל. גם אמרים נעימים במלי דאגדתא, זעיר שם זעיר שם, ערבים לנפש
שומעם". [מלשון שער הספר].

מלבד ספרו "קהלת יעקב" - הכולל חידושים בסוגיות הש"ס, ושו"ת בארבעת חלקי השו"ע, וחידושי אגדה, שנדפס
לאחר פטירתו, בווילנא בשנת תר"ז, חיבר עוד את ספרו ""משכנות יעקב", הכולל אף הוא שו"ת בארבעת חלקי
השו"ע, ונדפס בווילנא בשנת תקצ"ח.

אף את חיבורו "קהלת יעקב", ערך המחבר בחיי חיותו, וכפי שחתם הקדמתו: "כן עוד יזכני להשתעשע בנעימות
תורתו הקדושה, ויחזקני ויאמצני להבין ולהשכיל דברי חכמים וסודותם, ובאמיתות תורתו ידריכני ויראני נפלאות,
וכאשר התפלל נעים זמירות ישראל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ויהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל, הלא כה
דברי הכותב והחותם היום יום ה' י"א ימים לחודש מרחשוון דהאי שתא האדר"ת והאמונה לפ"ג פה קארלין יצ"ו.
יעקב בלא"א מהור"ר אהרן זללה"ה חונה פה קארלין".

כל ימיו היה ר' יעקב חלוש בגופו, ואהבת התורה שבערה בו, היא זו שנסכה בו כוחות רעננים ויכולת להתגבר על
חולשת מזגו. ברם, מיום ליום גברה חולשתו, עד שלא היה יכול לכתוב בעצמו את חידושי תורתו ואת תשובותיו
לשואלים דבר ה' זו הלכה, והיה אומר לבניו את חידושיו, והם העלוהו על הכתב, ובנו הקטן היה לו ל"משרתו בקודש,
ולשמור בריאותו, כאשר ידוע לכל שער עמי". לשון בנו ר' סענדר הנ"ל, בהקדמתו.

[שם, בהקדמה, מקונן ר' סענדר על "פטירת בני יקירי מחמד עיני רך שנים כבן כ"ב שנה, המופלג ושנון מו"ה שמואל
שמעלקא זלה"ה תנצב"ה, פתאום יצאה בו אש מה' ותוקד בקרבו, לוקחה למרום נפשו יום כ"ד לחודש אדר ב' שנה זו
מבלי השאיר לי זרע שארית אחריו להשתעשע בו, למלאות לי מקום בני יקירי ז"ל ולהיות לי למזכרת". וחותם שמו:
"נאום הכותב והחותם ידיד לבית יעקב יום ד' י"א כסליו תר"ו לפ"ק קארלין אלכסנדר סענדר בהגאון המנוח מוהר"ר
יעקב זצלל"ה הכ"מ בעה"מ ספר משכנות יעקב וקהלת יעקב"].

הספר נדפס - כאמור - לאחר פטירת המחבר, ע"י "בן הגאון המחבר הרב החריף המפורסם הנגיד מו"ה סענדר נ"י",
בדפוס "ראם" המפורסמת בווילנא, בשנת תר"ז, לאחר שנצטווה על כך מאת אביו שנתים קודם לכן, סמוך לפטירתו
ממש, וכפי שמתאר הבן בהרחבה בהקדמתו:
"אחרי רוב הימים, יום יום כי גברו מכאוביו חלישותו כי חזקה עליו, כוחותיו כי יתמעטו פחותים והולכים כל היום,
כאשר הגיעו ימיו קרוב לארבעה וששים שנה, בהתחלת השנה שנת תר"ה בחודש כסליו, ביום השלישי לסדר תולדות
שנה זו עד יום א' לסדר ויצא יעקב, יום יום כי הגדיל עליו חליו ומכתו אנושה, בכל עת ורגע רוחו נאסף, יום א' דנא
בבוקר התחיל לדבר עמנו הרבה מענייני תהלוכות הזמן, ותועלת יצירת האנושי, על מה הוטבעו אדני יסודותיו,
וכחותיו מה המה, כאלה וכאלה הרבה בענינים אלו".

"עוד השמיענו מפיו הקדוש הרבה סוגיות הש"ס ומאמרי זוה"ק, דברי קדשו בנחת השמיענו, עד כי הטיתי אזני לשמוע
מפיו דברי קדשו, ויפתח עיניו וירא והנה ראשי נטויה, ויתן ידו על ראשי ויברכני, ויאמר אלי - אתה זה בני יקירי, הלא
ידעת גודל יגיעתי ועמלי בחיבורי עוד שנית ערכתיו לפני היום, גם יסדתיו והכינותיו, קראתיו בשם 'קהלת יעקב', חנני
ה' לסדרו על מכונו גם בהקדמתו המסודרה, מבלי יחסר מאומה, חשבתי ודמיתי כי עוד יחבוש ה' חליי וירפאני, עוד
יזכני להוציא לאור חפצי להביאו במכבש הדפוס לחלקו ביעקב וכו', אשר תקוותי כי ימצא המעיין בו די חפצו וכוסף נפשו".

"אמנם הלא רבות מחשבות וכו', חלישותי כי גברה בי, ימי כי הגיעו רוחי אין אתי, לא אדע ימי חיי כמה המה, אזכך
בני ידידי, כאשר ידעתיך זריז במלאכתך בכל עת, בפרט בעת כי תפיק בזה מאויי נפשי, חגור מתניך ותמהר ותחיש
מעשיך להביא חיבורי דנא אל בית מכבש הדפוס, למען הוציא לאור חפצי. ידעתי בני גם ידעתי כי תכבד העבודה עליך,
גם בהוצאת הדפוס, הלא אתך בניי ובנותיי כל בית יעקב יחיו, ידעתי כי גם המה יהיו בעזרך, ובל יקפצו ידם לעזור
אותך, חסדם מאתי לא תמוש לזכני ולזכות נשמתי, כן לא ימיש ה' חסדו מאתם כל ימיהם נצח.

"אמנם בני יקירי מעת היותך לאיש ידעתיך, גם לעבדי נאמן ביתי קראתיך, לעמוד על משמרת דלתותי ועל ידך נשען
בית יעקב, חזק ואמץ וה' אתך, עוד ימים יגיעו כי ירחם ה' את בית יעקב ישוב ינשאם ויגדלם כימי עולם, בל ימנעך
דבר, וה' יהיה בכחך, ויעזרך להוציא לאור חפצי ומשפטי כצהרים, ידעתי בני ברצות ה' כאשר תגמור מלאכתך
בהדפסת חיבורי דנא, הלא כל רואי בו ואוהבי נפשי יחישו וימהרו לקחתו ולהוסיף לך תמורתו, הלא מאת ה' תהי
ברכתי עליהם להרבות הצלחתם, ולהגדיל שלומם וטובתם".

"כזאת וכזאת השמיעני יום יום, ויצווני על ככה, יום ד' אחר חצי היום פקדני לקרוא לפניו דברי הרמב"ן הקדוש
בביאורו על התורה, כאשר כל ימי חייו יום ולילה היתה יגיעתו בו, ואף גם טרם האספו הראה לנו חביבתו בקודש, וכי
קשה עליו מאד פרידתו מאתו, זכותו עמדה לו כל ימי חייו - כן בל יעזבנו נצח. הרבה לדבר על לבנו דבריו הנעימים
להשקיט רוחנו מעצבון ותוגיון נפשנו, עד חצות לילה פסקו דברי קדשו, ונח מלהשמיענו עוד דבריו הנעימים, הלא
הראנו אז, והכרנו בו כי נכונה הוא דרכו בקודש".

"יום מחר כחצי היום עיניו ולבו למרום נשא למסור נפשו הטהורה, אל אשר נתנה לו, ואל מקור מחצבתה להשיבה
בקדושה ובטהרה. וכמו רגע כי הביט בנו בעין ימינו, נתבקש בישיבה של מעלה, ויצאת נשמתו בטהרה, ויגוע יעקב
ויאסף אל עמיו, ויעקב הלך לדרכו וכו'. אהה ואוי לנפשינו, נפלה עטרת ראשינו, ונוטל מנו ארון עוזנו, השוד והשבר
יחד כי הדביקונו, מי ינוד לנו ראש ומי ינחם אותנו: אבי אבי רכב ישראל ופרשיו"...

לאחר שראינו עוזו ונפלאותיו מימיו האחרונים, מן הראוי לשוב לראשית ימיו, ולקיים מאמר הכתוב: "כי שאל נא
לדור ראשון, וכונן לחקר אבותיו". ובכן. שלשלת יוחסין מפוארת משתלשלת ועולה לו מאבותיו. ראש משפחתו היה
[דודי זקיני] הרב הגאון המפורסם רבי יהודא - אב"ד דק"ק קלעצק ומייצעט, אחיו של [זקיני] הרב הגאון המפורסם
רבי אשר אב"ד דק"ק מינסק - אבי הגאון המפורסם בעל ה"שאגת אריה" זצ"ל.

בנו, היה הגאון רבי יעקב - שהיה מתחילה מורה צדק בק"ק סלוצק, ואח"כ מגיד משרים ומורה צדק בק"ק שקלאב,
יותר מעשרים שנה. חיבורו - ספר "מורה צדק" על הלכות בציעת הפת, נדפס בשקלאב בשנת תקמ"ג, ונדפס על ידי בנו
הגאון רבי אהרן אב"ד דק"ק פראפאיסק ובקראסנפאליע. ר' יעקב לא האריך ימים, ובהיותו כבן נ"ב שנה, נפטר
בשקלאב ביום ד' בתשרי שנת תקל"ה.

אחד מילדי ר' יעקב - היה בנו הגאון המפורסם החכם השלם רבי ברוך שקלאבער - המפורסם בשם "ר' ברוך דאקטער
מסלאצק". מנעוריו ממש נודע בגאונותו ובכשרונותיו המזהירים, "ובטרם הגיע לעשרים שנה, כבר נסמך לרב ומורה
מאת הגאון רב הגליל מו"ה אברהם קאצענילנבויגען אב"ד דק"ק בריסק, כאשר נדפס בס' יסוד עולם שהו"ל".
הקדמת "קרן אורה", ווילנא תרי"ז, מבני המחבר]. נודע מצעירותו כמופלג בתורה, ושימש תחילה כמורה צדק בעירו.
לימים, נודע נתפרסם גם כחכם גדול מלא מדע וחכמה, וחיבר כמה ספרים על חכמות זרות [אסטרונומיה וכדומה].

לאחר שהשלים עצמו גם בחכמת הרפואה, באנגליה, שימש גם כרופא מומחה, ולעת זקנתו היה רופאו של הנסיך
ראדזוויל. משום כך, נקרא בשם: "ר' ברוך דאקטער".
לאחר מכן, נתקבל ר' ברוך להיות דיין בק"ק מינסק. שם תירגם את הספר "אוקלידוס" ללשון הקודש, [האג, תק"כ].
בראש חיבורו זה, הוא מספר כי הגר"א מווילנא ציווה עליו להעתיק כפי יכלתו ספרי חכמה ללשון הקודש, "יען כי
התורה והחכמה נצמדים יחד". כמו כן חיבר ואף ההדיר והוציא לאור כמה ספרים. ["עמודי שמים" - ברלין תקל"ז,
"קנה המדה" - פראג תקמ"ה, "קנה המדה" - שקלאב תקנ"א, "דרך ישרה" - האג תקל"ט. "יסוד עולם" לרבינו יצחק
הישראלי - ברלין תקל"ז, ועוד]. לאחר מכן התיישב בק"ק סלוצק, ושימש גם שם כ"מורה צדק", וישב שם עד יום
פטירתו בשנת תקס"ח, ביום שני - ב' דר"ח אדר, ושם מנו"כ. [מקורות תולדותיו, ע"פ פינקסי סלוצק, ומתוך מאמריו
ורשימותיו של ידידי הרב דובעריש וועבער מברוקלין על ק"ק סלוצק].

הגאון רבי אהרן - בנו של רבי ברוך הנ"ל - שהיה אחד מנכבדי וחשובי עיר מינסק, זכה לכמה בנים גדולי עולם,
שהאירו את העולם בתורתם ובצדקתם, ומהם: בנו - הגאון רבי יעקב ברוכין אב"ד ור"מ דק"ק קרלין, שהיה מגדולי
תלמידיו של הגאון רבי חיים מוואלז'ין, ה"ה הגאון המחבר ה"קהלת יעקב" דנן, שנולד לו בק"ק מינסק, בשנת
תקמ"א. ואחיו הצעיר ממנו, ה"ה הגאון הנודע רבי יצחק מינקובסקי - אב"ד דק"ק קרלין, מחבר הספר המפורסם
"קרן אורה" על מסכתות הש"ס, [נולד במינסק - בשנת תקמ"ח, ונפטר בקרלין - ביום ט' במרחשוון שנת תרי"ב]. אח
נוסף, הוא הגאון רבי יהודה מרגלין - ספרא ודיינא, ומגדולי התורה בק"ק מינסק.

הגאון המפורסם בעל ה"קרן אורה", מילא מקום אחיו - הגאון רבי יעקב ברוכין בעל מחבר הספר "קהלת יעקב" דנן -
בק"ק קרלין, לאחר פטירתו - ביום ו' לחודש כסלו, שנת תר"ה, ומנו"כ

שיף
הודעות: 2217
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי

הודעהעל ידי שיף » ב' פברואר 06, 2017 10:32 am

איש_ספר כתב:הגאון ר' אשר ז"ל שהוא אבי הגאון השאגת אריה בן הגאון הנקרא ר' לייב בעל התוספות.

ועוד על צאצאי ה"שאגת אריה"
viewtopic.php?f=19&t=27762&p=337271#p285930

שיף
הודעות: 2217
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

הודעהעל ידי שיף » ב' פברואר 06, 2017 11:06 am

ומאשכול אחר:
בית ישי כתב:האם מישהו מכיר ספר שמדבר על צאצאי הבית אפרים והקרן אורה מה שידוע לי הוא שהבית אפרים מחותן אם החמדת צבי לא ידוע לי איך וכן שלקרן אורה יש נכדים בשם שינברגר וכן שלקרן אורה היתה בת איני יודע את שמה ולה בן בשם הרב יחיאל סולוביצקי שהיה אבד מילייצץ ואח"כ ראבד שדליץ חתנו של הרב ברוך מרדכי ליבשיץ אב"ד שדליץ
נאום הגבר כתב:הג"ר ברוך מרדכי ליבשיץ אב"ד שדליץ, היה באמת מנכדיו של החמדת צבי, כפי שכתב בעצמו, ונדפס ע"י חתנו הג"ר אליהו קלצקין בסוף ספרו אבן פנה. וראה קובץ ישורון חלק ט"ו.

מגיב ומניב כתב:על נכדי הקרן אורה ראה בספר אוסף חידו"ת להגר"א קוטלר בסופו קצת מענין זה. צאצאי הבית אפרים דומני כי בספרי הבית אפרים שהדפיסו ביחד ישנו איזה קונט' בענין, וראה עוד בספר פנס שלמה (פינס) במגילת יוחסין בסופו סדר היחס שלו (הוא נמנה על משפ' מרגליות של התבואות שור ועוד, שהבעש"ט הק' אמר שזה אחד מג' משפחות מיוחסות).

שיף
הודעות: 2217
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי

הודעהעל ידי שיף » ב' פברואר 06, 2017 11:31 am

שומר כתב:לקרן אורה אבי משפחת אורנשטין היתה בת ולה בן בשם הרב יחיאל סולוביצקי דומ"צ מילציץ ואחכ דומ"צ שעדליץ חתנו של ברית יעקב זה מה שידוע וחסר פרטים נוספים

viewtopic.php?f=19&t=1676

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4968
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 15, 2020 7:27 pm

בור הגולה כתב:
ר' ישעי' אורנשטיין, היה בנו של הרה"ג ר' אורי אורנשטיין, חתנו של הג"ר יצחק מקרלין, בעל ה"קרן אורה".

גם רבי משה אברהם מונשטר בעמח"ס גנון והציל, ובניו ר' אורי מחבר ספר קרני רא"ם ור' יעקב לייב במח"ס סדר המצוות להרמב"ם היה נכדי ר' אורי אורנשטיין חתנו של הקרן אורה.
מה בדיוק סדר היחוס?
תמונה

סוקולקה
הודעות: 286
הצטרף: ג' אוגוסט 14, 2012 9:50 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

הודעהעל ידי סוקולקה » ד' ינואר 15, 2020 7:48 pm

הרב משה אברהם מוינעשטער היה חתנו של ר' אהרן לעווי (בן רב יעקב ליב ראב"ד ירושלים) חתן רב אורי אורנשטיין

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4968
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 15, 2020 8:01 pm

סוקולקה כתב:הרב משה אברהם מוינעשטער היה חתנו של ר' אהרן לעווי (בן רב יעקב ליב ראב"ד ירושלים) חתן רב אורי אורנשטיין

תודה רבה


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 272 אורחים