באשכול למעלה הוצגה כתבה מעיתון אסופות ז"ל מלפני שלוש שנים ויותר, שם פורסם כי המכתב המפורסם על הרב קוק שיוחס לרב מבוטען אינו לו.
עתה נמצא המכתב המקורי והתבררה זהותו של הכותב.
-------
http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... arc=825908"רבות בשנים שלא היה בישיבה בחור מצוין בחריפות ובקיאות כמו העילוי הדווינסקאי (=הרב קוק)"
פרסום ראשון ומלא של האיגרת המרתקת שקיבל הרב קוק מאת ידידו בתקופת לימודם בוולוז'ין, וזיהוי כותבה האמיתי
21:16 (06/02/14) אור האורות
א.
בספר 'אור מופלא – מרן הרב קוק' (תשל"ב), מאת הרב זאב אריה רבינר, בפרק הנקרא 'הרב קוק בוולוז'ין', הובא קטע מרתק מתוך מכתב שהגיע לבית הרב קוק זצ"ל, ובו פרטים מעניינים שכתב ידידו משכבר הימים, עת למדו השנים בישיבת וולוז'ין.
בהקדמת המכתב כתב הרב רבינר את המילים הבאות:
"ואלה הדברים שכתב רבה של ביטען במכתבו מיום ג' ל"א למ"טמונים תרצ"ד...".
בשולי המכתב הוסיף הרב רבינר, כי הוא קיבל את המכתב מאת הרצי"ה קוק. אגב יש לציין כי הדברים נדפסו בשיבושים קלים ובהשמטות.
גם הרב משה צבי נריה, בספרו 'שיחות הראי"ה' (תשל"ט) עמ' קד, הביא את אותו קטע מכתב, והוסיף לפניו מספר מילים:
"והרי סיפור נוסף מפי כתבו של הרב הגאון רבי מתתיהו מדניצקי ז"ל רבה של בוטען מחבר הספר 'מתת ידו' שלמד אז בוולוזין'. לאחר פתיחה זו העתיק הרב נריה את הקטע שהביא הרב רבינר, תוך שינוי ותיקון מספר מילים, ואף שיבוש קל נפל בפענוחו. גם בספר 'טל ראי"ה' (עמ' סז) הביא הרב נריה את הדברים הללו באותו הנוסח.
(יש לציין, כי מתוך הנוסח שמביא הרב נריה ניכר כי גם לפניו היה צילום חלקי של המכתב, זאת משום שבעניינים מסוימים הנוסח שלו קרוב למקור יותר מאשר הנוסח שפרסם הרב רבינר).
מכאן ואילך אותו קטע מהמכתב התגלגל לספרים ומאמרים רבים שנכתבו על הרב קוק, ובכולם נכתב כי הוא נשלח מאת רבה של בוטען.
ב.
והנה מתברר כי זיהויו של כותב המכתב התברר כשגוי; מכתב זה אינו יכול היה להיכתב על ידי הרב מתתיהו מדניצקי רבה של בוטען. זאת משום שבשנת תרצ"ד, עת נכתב, היה הרב מדניצקי בעולם האמת; הוא נפטר כבר בשנת תרע"ו. גם שנות לימודיו בוולוז'ין קדמו לשנות לימודו של הרב קוק.
ככל הנראה המכתב המקורי לא היה מול עיניהם של הרב רבינר והרב נריה, אלא רק העתקה חלקית, ואך משום שהיה כתוב בראשו: "בוטען", טעו וייחסוהו לרבה של בוטען.
ובכן, מיהו כותב המכתב, ידידו של הרב קוק מתקופת וולוז'ין?
יצאנו בחיפוש אחר הכותב האנונימי. ראשית חיפשנו את כתב היד, ומצאנוהו.
ראשית שמנו לב כי המכתב התקבל בבית הראי"ה ביום ב' סיון תרצ"ד (כך עולה מכתב ידו של הרצי"ה על המכתב).
בדקנו מי חתום בשולי המכתב, והנה שמו: צבי הירש ארובסקי.
חיפשנו את שמו באינטרנט ובמאגרי מידע, ולא מצאנו. החלטנו לפענח ביסודיות את המכתב מתחילתו ועד סופו, ואולי כך נגלה פרטים נוספים על אודות הכותב. והנה בתוך המכתב ציין השולח את שמו פעם נוספת, והפעם בהוספת אות אחת: צבי הירש שארובסקי.
חיפוש מהיר באינטרנט העלה שאכן נזכר אדם בשם זה, בעיירה בוטען, בהקשר להספד שנשא הלה אודות ד"ר בנימין זאב הרצל! (עיתון 'הצפירה' יום שלישי ג י"ד אב התרס"ד).
ובכן, פתרנו את תעלומת הכותב האנונימי. כעת לא נותר אלא לעדכן ולתקן את כל הספרים והמאמרים בהם יוחס המכתב בטעות לרבה של בוטען.
להלן נביא את המכתב בשלמותו, בו מבקש הרב צבי שרובסקי מהרב קוק סרטיפקטים להעלאת בני משפחתו ארצה. הדברים נכתבו בלשון חמה ובתחנונים, ומשקפים את נסיונותיהם של עשרות אלפי יהודים מרחבי העולם להשיג מהרב קוק אישורי כניסה לארץ. חלקם רצו לעזור בישוב הארץ ובהקמת מושבות, חלקם ביקשו להינצל מפוגרומים ורציחות, ורבים אחרים חפצו לזכות לקדושתה של הארץ.
[הדברים המובאים בסוגריים מרובעים הינם תיקונים שלנו].
ג. המכתב:
בע"ה יום ג' ל"א למ"ט מונים שנת תרצ"ד בוטען
לכבוד הרב הגאון האמיתי נר ישראל רשכבה"ג בעל מדות תרומיות כש"ת מר יצחק יעקב[1] הכהן קוק נרו יאיר ויזרח.
אנכי כותב הטורים האלה ידעתי את כבוד גאונו עוד לפני חמישים שנה בערך. למדתי בישיבת וולאזין אז בעת שכגת"ר למד שמה. כגת"ר הי' נקרא בפי כל בני הישיבה בשם העלוי מדווינסק, והי' אז לחתן למשיב [?] אחד, והנני מגיד לכגת"ר את הסמוכים המובהקים לאות אמתת דברי, השעורים נהלו הגאון הנצי"ב ונכדו הגאון ר' חיים, השעורים היו במסכת חולין בחצי השני' [?]. באותו השנה למד בהישיבה אברך גדול מיוחד והי' נקרא חיים יהושע מוורשא. כגת"ר למד אז טוא"ח [=טור אורח חיים]. הנצי"ב הפליג מאד בשבחו של כגת"ר, ואמר אשר זה רבות בשנים שלא היה בהישיבה בחור מצוין בחריפות ובקיאות כמו העלוי הדווינסקאי. בקיאותו וידיעתו בספרי שאלות ותשובות היה נפלא ובפרט בתשובות ודו"ח של הגרע"א. אשת הנציב היתה אז בת הערוך השולחן אשר ילדה לו את הרב מאיר ברלין ראש המזרחי הנוכחי. בלמדי בהישיבה כשנה עזבתיה ונתקשרתי בקשר הנשואין ובעודי באברכותי למדתי ב[---] בכולל הקובנאי ונסמכתי בשנת תרנ"ו מרבנים גאוני הדור ההוא ובראשם הגאון ר"י אלחנן אב"ד דקאוונא לרב ומורה וכולם הפליגו בשבחי בתעודותיהם אך לא נשתמשתי בכתר התורה כי לא הוכרחתי לזה. ד' הזמין לי פרנסה ומסחרים שווים ועשיתי לי בחסדי האל גם עֹשר ונכסים וגם מהתורה לא משה ידי בכל העת קבעתי שעורים. למדתי ולִמדתי עד שהגיעה המלחמה האיומה והרסה את כל בניָנַי שסעה ודלדלה אותי ואת בני הגליתי לאמעריקא ולהצילם מחיים "החברים" אשר צדדו להם. ועתה הנה בכל העת שאחרי המלחמה היתה תורתי אומנתי, שנתתי את אשר למדתי בנעורי ש"ס ופוסקים [...].
וגם עתה רוצים בתקנתי וקנו בעדי שני מגרשים בארץ לקנות לי בית ולבלות מותר שנותי אשר יזכני ד' בחיים בארצנו הקדושה ולמות גם שמה. אך דא עקא אין לי שום מכיר ומודע בארץ למען אוכל להִדָרֵש על ידם ולהשיג את הסרטיפיקאט לכן הנני בשאלתי ונפש בני יחיד אשר עודני אתי ונפש שתי בנותי העלמות בבקשתי לבוא עד תכונתי[?] ולהגדל חסדו עמדי לדרוש אותי ואת בני משפחתי זאת; יחד אנחנו חמש נפשות, אני ואשתי, שתי בנות עלמות משכילות ו[---] ובן אחד אשר יש לו מקצוע שוחט ומוהל. אנחנו לא נהיה למשא על כגתר"ה באשר אותי ואת אשתי יפרנסו בכבוד בני אשר באמעריקא. בני יחפש לו משרה לפי מקצועו לשוחט ומוהל באחת המושבות וגם אם לא ימצא משרה כזאת הוא בחור צעיר אשר ת"ל כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו לעבוד כל עבודות פרך בבית ובשדה, כי [---] בעת המלחמה חרש וזרע ועשה כל מלאכת איכר. פה בפולניא אין לבני שום תקוה בחיים, להבן אין עבודה להחיות את נפשו משרת שו"ב א"א להשיג ועבודה אחרת ג"כ אין ולבנות אין כל תקוה פה להנשא לאיש כראוי להן באשר אין לי עבורן נדה [=מוהר] ופה כל בחור ובחור אף הפחות שבפחותים לא ישא לו אשה טרם יספרו לו למצער חמש מאות שקלים עוברים לסוחר וזולת זה בנותי אידאליות וכל ישען וחפצן הוא רק לעלות הֵנָה, גמרו פה סעמינר למורות והי' אם בארץ לא ישיגו משרה לפי השכלתן אזי תעבדנה עבודות אחרות בגנות ובפרדסים כי גם עבודות שדה לא מוזרה להן.
תפול נא תחנתי לפני רומע"ל כגת"ר לחמלה על משפחה ולהביאם לארץ ואם הגדלת השאלה לשלוח לי דרישה בעד כל המשפחה שלי ותפסת מרובה לא תפסת, יואיל נא כגת"ר לשלוח דרישה עבור בני השוחט ומוהל או עבור בנותי העלמות או למצער עבורי אף כי העיקר וההכרח שלי הוא לשלוח מקודם את בני כדברי בעל האגדה "ואת עמלנו אלו הבנים". לא ארבה במלצות ופצורים יתירים לבל אהי' למשא על כגת"ר בדברי. ויהיו נא לרצון לפני כגת"ר אמרי המעטים.
שמי הערש שארובסקי, כבן שבעים שנה, שם בני אהרן כבן עשרים ושש שנה, שם אשתי אסתר כבת ששים שנה, שם שתי בנותי: שרה כבת עשרים ושבע ורחל כבת עשרים ושלש.
ובזה אשים קנצי למלי, משתחוה אני מול הדרת כגת"ר בקידה והשתחוי' ומחכה אני על תשובתו במהירות היותר אפשרי.
צבי הירש [ש]ארובסקי