סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
ישבב הסופר
הודעות: 2720
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' נובמבר 05, 2012 3:15 pm

רשמי רשותא כתב:
בית שביעי כתב:סמל של קהל העברים, עם אריה אוחז מגן דוד


ולמעלה ממנו המסגד אל אקצה?

לכאורה זה החורבה ובית הכנסת של ניסן בק

סמל אישי של המשתמש
בית שביעי
הודעות: 313
הצטרף: ב' יולי 16, 2012 8:04 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי בית שביעי » א' דצמבר 30, 2012 4:36 pm

ראיתי כאן חדשות הבאנום במקורם:
רב עקיבא יוסף שלזינגר נולד בפרסבורג (כיום בראטיסלאבה), הונגריה (כיום צ'כוסלובקיה), ה' כסלו תקצ"ח (1838), לאביו ר' יחיאל, ממשפחה מיוחסת של רבנים ולומדי תורה, מתלמידי ה"חתם סופר" (הרב משה סופר, הרב מפרסבורג), דרשן וראש הישיבה של חברת "מחזיקי הדת", שבקיץ היה מלמד את בחוריו בגנים ובכרמים, שהיה חוכר מחוץ לעיר.
את ראשית חינוכו היהודי קיבל מאביו ולמד גם בבית-ספר ממשלתי כדרישת החוק. נדד בנערותו לישיבות הגדולות שבהונגריה ובן ט"ז חזר לפרסבורג ולמד בישיבת מחבר ה"כתב סופר". הגה גם בחכמת הקבלה וחזה חזיונות וחלומות. נתפרסם עוד בבחרותו כגדול בתורה ודרשן חוצב להבות ובן י"ט הוסמך לרבנות וקיבל מרבו את התואר "מורנו", אף כי היה נהוג שלא לתת תוארים אלה לרווק. בתרי"ט למד בישיבת הגאון מהר"ם שיק, מגדולי הרבנים בהונגריה, וגם ממנו קיבל סמיכה.
בתר"כ נשא את בתו של הרב הלל ליכטנשטיין, יליד הונגריה, שנתקבל לרב בקולומיה שבגליציה, ושנתפרסם במלחמתו העזה בדיבור ובכתב בעד חיזוק היהדות המסורתית ונגד הרפורמה וההתכוללות. נכנס בעודו אברך צעיר למלחמה בזרם הרפורמה והיה הרוח החיה באגודת "שומרי הדת" בנשיאותו של רבי שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר".
בתרכ"ב הוציא חוברת "אל העדרים" להזעקת היהדות החרדית למלחמה בכת הרפורמה. בתרכ"ג הגה רעיון בדבר ארגון היהדות החרדית באגודה "המעלה" (ראשי-תיבות: החברה מחזירי עטרה ליושנה-הקדושה"). הוציא חוברת בשם זה במטרה לגיוס חברים לאגודתו. אך אנשי הרפורמה ראו בתעמולתו סכנה למגמתם ובהשתדלותם סירבה הממשלה במשך שנים רבות להרשות את יסוד האגודה.
בתרכ"ה פרסם את הספר "לב העברי", המכיל פירוש על צוואת בעל "חתם סופר" ודברי תוכחה נגד מגמות הרפורמה. ספר זה נתפרסם בחוגים רחבים של היהדות החרדית אף מחוץ להונגריה, ועל שמו נקרא המחבר בכינוי בעל "הלב העברי". בכתביו ובנאומיו הטיף נגד שאיפת היהודים להשתרש ולהתאזרח בארצות הגלות ולהתאים את אורח חייהם לטעמם של הגויים כדי לזכות בחסדיהם. לפי דבריו באו כל הגזירות והרדיפות על היהודים בארצות הגלות משום ששכחו כי הם רק גרים זמניים בארצות הגויים, ועליהם לשוב לארצם ולחדש בה את חייהם לפי התורה. שוחרי הרפורמה, ששטמוהו בגלל מלחמתו החריפה בהם, מצאו בדבריו אלה פתחון-פה להלשין עליו בפני השלטונות ולהאשימו בהסרת לב היהודים מאהבת המולדת, וכתוצאה מהלשנתם נאסר לזמן-מה בבית-הסוהר. גם רבני החרדים המתונים בגרמניה (ר' עזריאל הילדסהיימר וד"ר מאיר ליהמן וחבריהם) התנגדו לו בגלל הטפתו לשלילת הגלות לחלוטין. הוא ניסה עוד להפיץ את דעותיו ולהלחם במתנגדיו בירחון בשם "עמוד היראה", שהחל להוציא (ביהודית-גרמנית) בכ"ט אייר תרכ"ז, אך ירחונו לא האריך ימים, ולבסוף בא לידי מסקנה, שכל יהודי הרוצה לחיות חיי-יהדות אמתיים, אין לו דרך אחרת אלא להתישב בארץ-ישראל.
בראשית שנת תר"ל החל בהכנות לעלות ארצה ובכל הקהלות שעבר בהן הכריז על מטרת דרכו. גדולי הרבנים ניסו לשדלו שלא יחרוג מהמסגרת הרגילה והבטיחו לו משרות רבנות בקהלות שונות ירגזו עליו בשל עקשנותו וסירובו ואף גזרו על העוזרים לנסיעתו. (על הצעה אחת לרבנות בגולה השיב: כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת, היא ארץ-ישראל, ולא אוכל לביישה). ובסוף הוכרח לברוח בסתר ובסכנת נפשות והמשיך את דרכו.
לשבת נחמו תר"ל הגיע ארצה, עלה לירושלים ונתקבל בכבוד רב, שכר לו דירה בקרבת שער הר הבית ויסד לו בה בית-מדרש. שם התפלל בפתח מול מקום המקדש, ערך תיקון חצות בכל לילה, ובערבי שבתות היה תוקע בשופר מול מקום המקדש, כדי לעורר רחמי שמים ולקרב את הגאולה, ואת זמנו הקדיש ללימוד תורה וחכמת הקבלה. לפעמים היה יוצא ברכיבה על חמור לתור את הארץ, התאבל על שממותיה ודרש בכתביו מעשירי העם, שיחושו לגאול את אדמתה.
רבו, מחבר ה"כתב סופר", שהיה נשיא כולל הונגריה, ביקש למסור לידו את הנהלת עניני הכולל בירושלים, אך הוא סירב מחשש ביטול תורה. אבל עניי הכולל שנעשקו על-ידי הממונים, התחילו באים אליו בתלונותיהם והוציאו אותו מהתבודדותו בלימודיו. הוא החל מטריד את מנהלי הכולל בדרישת צדק למקופחים, ובכלל דרש שתבוטל שיטת ה"חלוקה", שלבני-תורה תנתן הספקה שלמה שיוכלו ללמוד מתוך הרחבת הדעת, ואת יתר הנצרכים יושיבו על הקרקע, שלא יהיו זקוקים לתמיכה תמידית, אך להצעותיו לא היה שומע.
אז ריכז סביבו מקובלים וחובבי הארץ ויסד עמהם אגודה חשאית בשם "מחזירי עטרה ליושנה" וגם "כולל העברים" לשם פעולה למען ישוב הארץ ותקומת העם בחומר וברוח. בין חברי אגודתו נמנה גם הרב אליהו מני, רבה של חברון.
בראשית תרל"ג ראה שהגיע הזמן לצאת לפעולה גלויה. אז הדפיס בכסף שחסך מלחמו את הספר "חברה מחזירי עטרה ליושנה עם כולל העברים", בו הציע תכנית מדינית-כלכלית-ארגונית מפורטת לשם ארגון כל עם ישראל בגולה ובארץ למטרה אחת - להכין, ברשיון הממשלות, את החזרת עם ישראל לארצו ולחדש את חייו כקדם ברוח התורה כדי לקרב את הגאולה השלמה. התכנית הקיפה את כל ענפי החיים: גאולת קרקע, חקלאות, דיבור עברי, תעשיה, חינוך (גם הוראת מלאכות ומדעים מעשיים, אבל קבע להלכה, שאותם מותר ללמד רק מספרים כתובים בלשון הקודש), שמירה, הגנה, עזרה הדדית, סידור העליה, קבלת עולים ואיכסונם והדרכתם, ועוד ועוד. אפילו סגנון-לבוש עברי רצה להנהיג לפי האפנה הקדומה.
בתכניתו זו ראו ממוני הכוללים חתירה תחת יסודות שלטונם והחלו לרדוף ואותו. לאחר חדשים אחדים הופיע ספרו "בית יוסף החדש", שבהקדמתו מתח בקורת על מנהלי הכולל ודרש בקורת על חשבון הכספים העוברים תחת ידיהם. בספר הביע את הדעה, שהעולים, שנשיהם אינן רוצות לבוא ארצה, רשאים לשאת נשים אחרות, כמנהג הספרדים, שלא קיבלו עליהם את החרם דרבנו גרשום. אז פתחו מתנגדיו ברדיפות איומות נגדו. העלילו עליו שהוא עוכר ישראל, מבטל חרם דרבנו גרשום, אפיקורס, מיסיונר, משוגע, וחושב את עצמו למשיח, ואף חרם הכריזו עליו, ונוסף לחתימות האמתיות הוסיפו על כתם החרם חתימות מזויפות, בשמות אנשים שלא העיזו להכחיש את שייכותם לענין. ממוני כולל אונגארן הכריחו את מקבלי החלוקה לחתום על כתב פלסתר נגדו ורק אחדים ויתרו על החלוקה וסירבו לחתום (ביניהם ר' יהושע שטאמפר ור' מנחם מוניש שיינברגר, חותנו של ר' יהודה ראב ). ראשי הכולל דנו את ספריו ומחברותיו לשריפה ואף הופצו שמועות שמתנכלים לחייו, וכנגדם התארגנו לשמירת בטחונו החברות "פועלי צדק" ו"עזרת ישראל" (שבראשה עמד ר' ניסן בק). השמועות על הרדיפות הגיעו להוריו בחו"ל, ובהשתדלות משפחתו שם נצטוה קונסול אוסטריה-הונגריה בירושלים להגן עליו, והוריו ביקשו ממנו במכתבים שיחזור לחו"ל ויקבל משרת רבנות, והוא השיב: "טוב לי למות בירושלים מלמלוך במצרים".
פעם יצא עם ר' דוד גוטמאן, מעולי הונגריה, ועם בן הרב מני מחברון, לסייר אדמה לקניה בסביבת חברון, וכשחזרו כבר נודע בעיר דבר נסיעתם וארבו להם לפני שער יפו לשלוח יד בהם. הוא ומני התגנבו העירה דרך שערים אתרים וגוטמאן התגונן באקדח שבידו מפני ההמון היהודי אך המלשינות הצליחה לבטל את הקניה.
כשביקר משה מונטיפיורי בירושלים התענין בו ובתכניותיו, אך שליחי הממונים מנעו את פגישתו עם השר ואפילו מנעו אותו לשלוח לשר את ספרו.
סוף-סוף הצליחו הרודפים להביא לידי ביטול אגודתו, והחותמת שלה נמסרה למנהלי הכולל. גם את בית-מדרשו ביטלו, והוא הוכרח ללכת להתפלל אצל הספרדים. בתרל"ח הצטרף למיסדי פתח-תקוה וקנה עשר חלקות על שם חותנו. (ביום אישור הקניה הראשונה של אדמת פתח-תקוה קבע תענית-צבור וערך סדר תפילה של הושענא-רבה). זמן-מה ישב בפתח-תקוה עם המייסדים הראשונים ואחר כך חזר לירושלים לעשות תעמולה לחיזוק הישוב. על המדפיסים נאסר לעבוד בשבילו. קנה לו מכונת-דפוס, הדפיס בה כמה מחוברותיו ואת הירחון "עמוד התורה ועמוד היראה" שהופיע מתשרי עד אדר תרל"ט לשם תעמולה בעד ישוב חקלאי בארץ, עד שבגלל מלשינות הוכרח למכור את מכונתו בהפסד, ואף את שליחת אלפי מכתביו לרבנים ולעסקנים בגולה הפריעו אויביו. אז החליט לצאת בעצמו למסע תעמולה בגולה, אך אויביו שלחו לפניו שליח מיוחד להשטין עליו בכל מקום שיבוא. כן הצליחו להשפיע על הרב הלל ליכטנשטיין, חותנו, שימסור את חלקות הקרקע בפתח-תקוה בתורת קרן קיימת להנהגת הכולל, וכך נושל ר' עקיבא יוסף בגזילה מהקרקע שקנה. שנים רבות צעק חמס על הגזילה ואף התדיין עם הכולל לפני הרב הפרסבורגי, וזה אמנם פסק חלק לטובתו, אך גם חלק זה לא הוחזר לו, ואחרי מות חותנו ר' הלל מכרו ממוני הכולל ואת כל הנחלה.
הוא המשיך לתבוע את נחלתו, פרסם חוברות בענין זה ולמען ישוב הארץ בכלל. עסק בתורה יומם ולילה בנגלה ובנסתר, כתב תשובות בהלכה והדפיס ספרים בחידושי תורה נלחם בתוקף בפעולות הפצת ההשכלה של חברת כי"ח בארץ, וכנגד זה הגן על הרי"מ פינס ואיכסנו בביתו בעת שרדפוהו קנאי ירושלים.
עם כל אדיקותו וקנאותו נהנה למראה התהוות הישוב החקלאי החדש, ואף אם בוניו לא השביעוהו רצון בהתנהגותם מבחינה דתית, היה מנסה ללמד זכות עליהם, שתעו מן הדרך משום שלא חונכו כראוי. התיצב בפני הרצל בביקורו בירושלים ושמח לכל תנועה ופעולה למען תקומת העם והארץ ועד יומו האחרון שמח לחידוש חיינו כקדם.
נפטר בירושלים, ר"ח אייר תרפ"ב. לפני פטירתו צוה שיקברוהו בבית-העלמין העתיק על הר ציון, אך לא היתה אפשרות לכך ונקבר בהר הזיתים.
בתל-אביב קראה העירייה רחוב על שמו.


סמל אישי של המשתמש
בית שביעי
הודעות: 313
הצטרף: ב' יולי 16, 2012 8:04 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי בית שביעי » ב' פברואר 11, 2013 11:11 pm

מאמר מחקר אודותיו עם פרטים הרבה

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/k ... 73084.html

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי יגל » ג' פברואר 12, 2013 11:58 am

ישבב הסופר כתב:לכאורה זה החורבה ובית הכנסת של ניסן בק


הבל הבלים. אל אקצה ומסגד עומר.

מחולת המחנים
הודעות: 2656
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' אוגוסט 03, 2014 7:15 am

שבטיישראל כתב:
הבונה כתב: הסופר ר"ב לנדוי כתב פעם שהכולל מכר אותה ורכש תחתיה חלקת אדמה שכיום ממוקמת ליד ביכ"נ קרלין בי-ם, ועדיין לא נעשה בה כל שימוש. האם כיום היא כבר מיושבת?

השאלה כמובן לאיזה ביהכ"נ של קארלין הכוונה ?
הביהכ"נ הישנה של חסידי קארלין הוא ברח' חסידי קארלין בשכונת בית ישראל (כיום זה שייך לפינסק-קארלין), הביהכ"נ באבינועם ילין הוא הביהכ"נ החדשה

בעקבות הדברים אכן הבנתי מה הכונה, כוונת הסיפור היא לביהכנ"ס הישן של חסידי קארלין בבית ישראל, כהיום ביהכנ"ס דחסידי פינסק קארלין, בשנים האחרונות נבנה צמוד לבנין ביהכנ"ס במורד רחוב ליב דיין בנין מגורים על ידי כולל שומרי החומות, והנה נפתרה התעלומה.
מתפעל כתב:האם אין אף תמונה מרבי עקיבא יוסף? הרי נפטר בתרפ"ב.

כפי הידוע אין אף תמונה ממנו, ופלא הוא.
לייטנר כתב:
ס''ק כתב:א. אין אומרים "לב העברי", אלא לב "העיברי". וכן כפר "עיברי". בראשי תיבות: עקיבא יוסף בן רבי יחיאל.
וכעת מתחרדי נוה יעקב המה ממשיכים דרכו.. [לפחות בכך שיגורו שם חרדים].
שטויות. רחוב כפר עברי בשכונת נוה יעקב נקרא ע"ש הכינוי שהיה לכפר/מושבה נוה יעקב שנחרב ממש עם קום המדינה.

כפר עיברי זה, כמדומני נקרא על שמו של רעי"ש, כמובן מלבד הישוב בני עי"ש שהוקם בהמשך.
יש להאריך עוד הרבה מכל הפרשות סביבו, וכמו כן על כתביו של רבי מעשיל געלבשטיין נגדו וכל המסתעף, אך זאת כדאי לציין כי בעוד בחייהם השתדכו רעי"ש ורבי יוסף חיים זוננפלד, ולאחר פטירתו של רעי"ש קונן לפני מיטתו הגריח"ז, ועבדו רבנן שלמא ביינהו.

---
ראיתי מציינים לספר 'שנת שבתון' שנדפס בשנת תשמ"ו ע"י נכדיו, הספר אינו נמצא באוצר או בה"ב, האם ידוע מה תוכנו של הספר, האם הוא רק ליקוט משאר כתביו או חיבור מיוחד, והיכן ניתן להשיג ספר זה.

מחולת המחנים
הודעות: 2656
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' מרץ 27, 2016 1:15 am

מחולת המחנים כתב:
מתפעל כתב:האם אין אף תמונה מרבי עקיבא יוסף? הרי נפטר בתרפ"ב.

כפי הידוע אין אף תמונה ממנו, ופלא הוא.

האם זוהי תמונתו?

divrei yechiel.jpg
divrei yechiel.jpg (48.29 KiB) נצפה 3568 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4275
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 27, 2016 4:27 am

זו תמונת אביו ר' יחיאל שלזינגר חותנו של רבי הילל מקאלאמייא זצ"ל

ארזי ביתר
הודעות: 1979
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי ארזי ביתר » א' מרץ 27, 2016 11:19 am

מיללער כתב:זו תמונת אביו ר' יחיאל שלזינגר חותנו של רבי הילל מקאלאמייא זצ"ל

חותנו או מחותנו של רבי הלל?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4275
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 27, 2016 4:06 pm

ארזי ביתר כתב:
מיללער כתב:זו תמונת אביו ר' יחיאל שלזינגר חותנו של רבי הילל מקאלאמייא זצ"ל

חותנו או מחותנו של רבי הלל?

בזוו"ש נעשה רבי הלל חתנו של מחותנו

ציטרון
הודעות: 96
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 5:54 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי ציטרון » ג' מרץ 29, 2016 12:11 am

בשנת תשס״ט הוציא לאור הרש״ש שפירא שו״ת רעי״ש או״ח ויו״ד ב״ח.
בהקדמה הוא מציין שיש עוד כתבים רבים עליהם הוא שוקד, בין היתר קונטרס זכרונות ארוך, שממנו הוא מצטט לא מעט.
האם יש מי שיודע מה קורה עם כתבים אלה, בעיקר המשך השו״ת ופנקס הזכרונות ? האם הוא עובד על זה ?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4275
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מיללער » ג' מרץ 29, 2016 12:18 am

ציטרון כתב:בשנת תשס״ט הוציא לאור הרש״ש שפירא שו״ת רעי״ש או״ח ויו״ד ב״ח.
בהקדמה הוא מציין שיש עוד כתבים רבים עליהם הוא שוקד, בין היתר קונטרס זכרונות ארוך, שממנו הוא מצטט לא מעט.
האם יש מי שיודע מה קורה עם כתבים אלה, בעיקר המשך השו״ת ופנקס הזכרונות ? האם הוא עובד על זה ?


לאחרונה י"ל ב' חלקים נוספים מהשו"ת, כרך חדש על או"ח וכרך על יור"ד

ציטרון
הודעות: 96
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 5:54 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי ציטרון » ג' מרץ 29, 2016 12:26 am

מילר, סליחה שאני שואל, אבל אתה בטוח במאה אחוז ?
לפני שבוע הייתי בגירסא ובעוד חנויות ולא ראיתי זכר לזה.
אודה לך אם תפנה לחנות שבה ניתן לרכוש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מרץ 29, 2016 1:08 am

ציטרון כתב:מילר, סליחה שאני שואל, אבל אתה בטוח במאה אחוז ?
לפני שבוע הייתי בגירסא ובעוד חנויות ולא ראיתי זכר לזה.
אודה לך אם תפנה לחנות שבה ניתן לרכוש.

יצא גם יצא. הספר מכיל אוצר בלום של הנהגות מגדולי ירושלים ושאר גאונים.

רצ"ב פידאף של ההתחלה והמפתחות.
מפתחות והליכות.pdf
(1.03 MiB) הורד 298 פעמים

ברשות המו"ל כת"י נוספים וחשובים של הרעי"ש.
ספר שלם על כל ספר מספרי הנ"ך! חיבור על כל המשניות. ספר תרי"ג מערכות על אר"י. ועוד הרבה כתבים אישיים.

ציטרון
הודעות: 96
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 5:54 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי ציטרון » ג' מרץ 29, 2016 3:06 pm

יישר כח.
איפה ניתן להשיג ?
האם המו״ל מתכנן את הוצ״ל בקרוב ?

יוסף שרייבער
הודעות: 253
הצטרף: ש' מרץ 12, 2011 11:51 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי יוסף שרייבער » ג' אפריל 05, 2016 1:40 am

ראיתי את הספר לפני כשבועיים בחנות הספרים ''וואלדמאן'' בתוככי ביהמ''ד הגדול של בעלזא בירושלים.

סמל אישי של המשתמש
ירח מלא
הודעות: 162
הצטרף: א' אפריל 27, 2014 12:00 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי ירח מלא » ג' אפריל 05, 2016 3:39 pm

ראו בקונטרס המצויין "סופה וסערה" של ר' חנוך טוביאס מבני ברק כמדומה חלק ראשון (יש מהדורה שניה מורחבת).

פייערמאן
הודעות: 113
הצטרף: ד' יוני 22, 2016 5:56 am

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי פייערמאן » ד' פברואר 08, 2017 5:51 pm

מתפעל כתב:האם אין אף תמונה מרבי עקיבא יוסף? הרי נפטר בתרפ"ב.

https://www.geni.com/people/Akiva-Schle ... 0739429001

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' אפריל 19, 2017 3:42 pm

ראיתי בספר אורח דוד שהיו נשמות "החולקים" באות לרעי"ש בחייו לבקש תיקון, והיה מגרשם בתקיפות. פחד.
וכן שיינער ויץ, שפעם ישב הרעי"ש במסיבה עם הזית רענן, ואמר הז"ר שאפשר לתת לחיים גם בלי פשיטת יד, לחיזוק שיטת הרעי"ש... (עמ' תקי"ג).

וכמובן שאין הקורא מבין מי חלק על רעי"ש ולמה, ומה שייך פשיטת יד לשיטת הרעי"ש...

מחולת המחנים
הודעות: 2656
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' אפריל 19, 2017 4:17 pm

לעומקו של דבר כתב:ראיתי בספר אורח דוד שהיו נשמות "החולקים" באות לרעי"ש בחייו לבקש תיקון, והיה מגרשם בתקיפות. פחד.
וכן שיינער ויץ, שפעם ישב הרעי"ש במסיבה עם הזית רענן, ואמר הז"ר שאפשר לתת לחיים גם בלי פשיטת יד, לחיזוק שיטת הרעי"ש... (עמ' תקי"ג).

וכמובן שאין הקורא מבין מי חלק על רעי"ש ולמה, ומה שייך פשיטת יד לשיטת הרעי"ש...

מזויף מתוכו, הזית רענן נפטר בשנת תרכ"ה ואילו הרעי"ש עלה לארץ רק בחודש מנ"א שנת תר"ל.
יתכן שהסיפור היה עם מישהו אחר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אפריל 19, 2017 4:23 pm

ציטרון כתב:בשנת תשס״ט הוציא לאור הרש״ש שפירא שו״ת רעי״ש או״ח ויו״ד ב״ח.
בהקדמה הוא מציין שיש עוד כתבים רבים עליהם הוא שוקד, בין היתר קונטרס זכרונות ארוך, שממנו הוא מצטט לא מעט.
האם יש מי שיודע מה קורה עם כתבים אלה, בעיקר המשך השו״ת ופנקס הזכרונות ? האם הוא עובד על זה ?

שאלתי בעבר את המו"ל אודות ספק הזכרונות. אמר שזמנו יגיע אבל הקדימה להדפסת החידו"ת של הרעי"ש.
ובאמת אמרו שהשו"ת שהוציאו מכתביו עשה לו שם יותר מאשר כל סיפורים פיקנטיים (אף שלצערינו הנפש מתאווה לזה האחרון יותר...).

שמר
הודעות: 450
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: סיפורו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי שמר » ד' אפריל 19, 2017 4:30 pm

אגב שמו עקיבה בה"א ולא עקיבא באל"ף,
ועיין בהקדמת האור זרוע שכ' ששם הספר אור זרוע משום מעשה שהיה שהסתפק אם לכתוב בגט עקיבא באל"ף או בה"א וראה בחלמו את הפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" שהם ס"ת עקיבה.
נערך לאחרונה על ידי שמר ב ו' ספטמבר 07, 2018 9:28 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

בקרו טלה
הודעות: 2305
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' אפריל 19, 2017 4:38 pm

שמר כתב:אגב שמו עקיבה בה"א ולא עקיבא באל"ף,
ועיין בהקדמת האור זרוע שכ' ששם הספר אור זרוע משום מעשה שהיה שהסתפק אם לכתוב בגט עקיבא באל"ף או בה"א וראה בחלמו את הפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" שהם ס"ת עקיבה.

[זה לשון האור זרוע
קראתי בשם זה החיבור אני המחבר יצחק בר' משה נב"ה מפני חבה יתירה שמצאתי בזה המקרא אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה סופי תיבות ר' עקיבה ונכתב בפירוש ולא ברמז. ורי"ש במילוי היינו רב"י כי ש' בא"ת ב"ש ב' ומפני החיבה גדולה שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיני שמצאתי את שמו נכתב בזה המקרא אור זרוע למדתי מכאן שיש לכתוב ר' עקיבה בה"א ולא באל"ף]
ט"ז שמות אנשים ונשים
(עקיבא) או עקיבה כתב בסדר הגט לשניהם יש ראיה על כן יש ליתן ב' גיטין כמ"ש בס' עץ חיים שמעתי בשם מהר"ר שמואל מהא דאמרינן תחת הנחשת אביא זהב נדרש על ר' עקיבא וחבריו הרוגי מלכות ואמר מ"ו דיליף לה מדכתיב קודם האי קרא וגואלך אבי"ר יעק"ב הם תיבות של רבי עקיבא נמצא שצריך אל"ף בסוף אבל רבינו יצחק בר משה חולק עליו.
ומצאתי ששאל לבעל חלום האיך לכתוב והשיב לו הפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה סופי תיבות רבי עקיבה ומרוב חיבה שמצא זה הפסוק קרא שם ספרו שחיבר אור זרוע נמצא שצריך ה"א בסוף .

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4275
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי מיללער » ה' פברואר 01, 2018 10:25 pm

לפנינו מודעה שנתפרסמה בעיתון 'שבת אחים' שי"ל בעיר בודאפעסט, המודעה נדפסה בהעיתון מיום ג' שמות תרל"ו ובה מודיע רבי עקיבא יוסף ז"ל מירושלים עיה"ק שהנו מתחייב א"ע עפ"י ציווי הרבנים ומרן חותנו הרה"ק רבי הילל מקאלאמייא, שלא יגרום בפעולותיו שם נזק וחסרון לכולל אונגארן - כולל שומרי החומות.


הכונה בההתחייבות כמובן הוא על פעולותיו בהעמדת קופות עבור הקאלאניעס שרצה לייסד, על המודעה חותמים ג' רבנים יוצאי אונגארן הג' ר' יצחק איצק ביהם שהיה רב בקראלי טרם עלותו לארה"ק, ר' יוסף חיים זאנענפעלד לימים מרא דארעא דישראל, ור' אברהם גוטמאן (לא ידעתיו)

ביחד עם זה פירסמו מודעה חמה מהרה"ק רבי הילל מקאלאמייא זצ"ל עבור נדבת עניי ארה"ק והחזקת הכולל, ובתוה"ד עקיצה נגד הני שרוצים לזלזל בה ולהקטינה.

הנה המודעות בצירוף
קבצים מצורפים
רעיש ורהק.png
רעיש ורהק.png (322.07 KiB) נצפה 1877 פעמים

בסדר
הודעות: 346
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי בסדר » ו' אוגוסט 31, 2018 10:02 pm

מתפעל כתב:לפי הסיפור ששמעתי, ר' שמואל סלנטער היה נגד ואמר שלא רק שלא מקיים מצוה מי שהולך לשמוע, אלא שזו עבירה ללכת לשמוע שמסייע לעבור על דברי חכמים ואילו האמרי בינה אמר שיש בזה עניןץ לפי הנכתב לעיל שפולמוס זה היה בשנות התר"ס, הרי האמרי בינה נפטר כבר בתרל"ח ולא יתכן שהיה קשור לזה כמובן.


כפי שראיתי פנה אל האמרי בינה תיכף בבואו בשערי ירושלים בשנת תר"ל, ואז הציע לו את הרעיון של תרי"ש בשבת. הפולמוס אכן היה הרבה שנים אחרי כן. אבל כפי שראיתי האמרי בינה לא הסכים לזה

השעיר החיי
הודעות: 238
הצטרף: ב' ינואר 25, 2016 9:56 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי השעיר החיי » א' ספטמבר 02, 2018 8:30 am

ראיתי שאחד כתב עבודת מ.א. עליו:

https://www.academia.edu/34338803/ספר_ב ... _עבודת_מ_א

העיברי
הודעות: 30
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי העיברי » ב' ספטמבר 03, 2018 7:32 am

הבונה כתב:ידוע שיש מכתב מהייטב לב (ומעוד גדולי הונגריה) בו הוא תומך בפעולות ההתישבות של רעי"ש, והאדמו"ר מסאטמר זצוק"ל, כשהיה בארץ ביקש מנכדו של רעי"ש (שכחתי את שמו אולי ר' הלל שלזינגר) שהיה מחברי הבד"ץ, לראות את כתב יד זקנו הייטב לב. לאחר שעיין במכתב הפטיר, אכן לו רעי"ש היה עושה זאת היה זה על טהרת הקדש, אך כעת אי אפשר לסמוך על אף אחד (כך לפי זכרוני).


שמעתי גופא דעובדא היה שאחר שיצא לאור ספר ויואל משה [או על הגאולה] שבו הביא התגדות הייטב לב למרן הגרע"י זצוק"ל, והרב יחזקאל בעססער מראשי אגודת ישראל ד'אמעריקא [שהיה לו קשר ידידות עם אדמו"ר מסטמר, וגם הוא היה נכדו של מרן] כשביקר פעם להאדמו"ד מסטמר הודיע לו ממכתב הנ"ל שביד ש"ב רב הלל שלעיזנגר חותן הגר"מ האלבערשטאם מהעדה שבו חזר הייטב לב מלהתנגד נגד פעולות הקודש של מרן ואדרבה דמחזקו ותומכו, לכן שאל למה כתב האדמו"ר כ"כ נגדו בספרו, הישב לו שלא ידע מזה ואדרבה אם יראה לו המכתב יחזור ממה שכתב בספרו כ"כ בלשונות חזקות נגדו, וכך הוה אחר שראה הכת"י תיקן במהדורה שניה הלשונות כשדיבר אודות מרן ז"ל.


ומי שיש בידו להוכיח כן בין מהדורה ראשונה בויואל משה [או על הגאולה] לבין מהדורה השניה תבא עליו ברכה, ולהביא קשר כאן.


תודה למפרע.

חמרא טבא
הודעות: 132
הצטרף: ג' דצמבר 13, 2016 12:46 am

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי חמרא טבא » ה' ספטמבר 06, 2018 6:33 pm

העיברי כתב:
הבונה כתב:ידוע שיש מכתב מהייטב לב (ומעוד גדולי הונגריה) בו הוא תומך בפעולות ההתישבות של רעי"ש, והאדמו"ר מסאטמר זצוק"ל, כשהיה בארץ ביקש מנכדו של רעי"ש (שכחתי את שמו אולי ר' הלל שלזינגר) שהיה מחברי הבד"ץ, לראות את כתב יד זקנו הייטב לב. לאחר שעיין במכתב הפטיר, אכן לו רעי"ש היה עושה זאת היה זה על טהרת הקדש, אך כעת אי אפשר לסמוך על אף אחד (כך לפי זכרוני).


שמעתי גופא דעובדא היה שאחר שיצא לאור ספר ויואל משה [או על הגאולה] שבו הביא התגדות הייטב לב למרן הגרע"י זצוק"ל, והרב יחזקאל בעססער מראשי אגודת ישראל ד'אמעריקא [שהיה לו קשר ידידות עם אדמו"ר מסטמר, וגם הוא היה נכדו של מרן] כשביקר פעם להאדמו"ד מסטמר הודיע לו ממכתב הנ"ל שביד ש"ב רב הלל שלעיזנגר חותן הגר"מ האלבערשטאם מהעדה שבו חזר הייטב לב מלהתנגד נגד פעולות הקודש של מרן ואדרבה דמחזקו ותומכו, לכן שאל למה כתב האדמו"ר כ"כ נגדו בספרו, הישב לו שלא ידע מזה ואדרבה אם יראה לו המכתב יחזור ממה שכתב בספרו כ"כ בלשונות חזקות נגדו, וכך הוה אחר שראה הכת"י תיקן במהדורה שניה הלשונות כשדיבר אודות מרן ז"ל.


ומי שיש בידו להוכיח כן בין מהדורה ראשונה בויואל משה [או על הגאולה] לבין מהדורה השניה תבא עליו ברכה, ולהביא קשר כאן.


תודה למפרע.

האיך היה ר' חצקל בעסער נכד רבי עקיבא יוסף?

לענין
הודעות: 1094
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי לענין » ו' ספטמבר 07, 2018 1:29 am

רבי עקיבה יוסף והתכלת

כמובן אי''ז אלא בבחי' מראה מקום, ולא כהסכמה
קבצים מצורפים
Tekhelet_in_Jerusalem_The_Tekhelet_Blue.pdf
(413.66 KiB) הורד 20 פעמים

העיברי
הודעות: 30
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

Re: סיפורו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ותובנות היסטוריוגרפיות

הודעהעל ידי העיברי » ו' ספטמבר 07, 2018 6:04 am

חמרא טבא כתב:
העיברי כתב:
הבונה כתב:ידוע שיש מכתב מהייטב לב (ומעוד גדולי הונגריה) בו הוא תומך בפעולות ההתישבות של רעי"ש, והאדמו"ר מסאטמר זצוק"ל, כשהיה בארץ ביקש מנכדו של רעי"ש (שכחתי את שמו אולי ר' הלל שלזינגר) שהיה מחברי הבד"ץ, לראות את כתב יד זקנו הייטב לב. לאחר שעיין במכתב הפטיר, אכן לו רעי"ש היה עושה זאת היה זה על טהרת הקדש, אך כעת אי אפשר לסמוך על אף אחד (כך לפי זכרוני).


שמעתי גופא דעובדא היה שאחר שיצא לאור ספר ויואל משה [או על הגאולה] שבו הביא התגדות הייטב לב למרן הגרע"י זצוק"ל, והרב יחזקאל בעססער מראשי אגודת ישראל ד'אמעריקא [שהיה לו קשר ידידות עם אדמו"ר מסטמר, וגם הוא היה נכדו של מרן] כשביקר פעם להאדמו"ד מסטמר הודיע לו ממכתב הנ"ל שביד ש"ב רב הלל שלעיזנגר חותן הגר"מ האלבערשטאם מהעדה שבו חזר הייטב לב מלהתנגד נגד פעולות הקודש של מרן ואדרבה דמחזקו ותומכו, לכן שאל למה כתב האדמו"ר כ"כ נגדו בספרו, הישב לו שלא ידע מזה ואדרבה אם יראה לו המכתב יחזור ממה שכתב בספרו כ"כ בלשונות חזקות נגדו, וכך הוה אחר שראה הכת"י תיקן במהדורה שניה הלשונות כשדיבר אודות מרן ז"ל.


ומי שיש בידו להוכיח כן בין מהדורה ראשונה בויואל משה [או על הגאולה] לבין מהדורה השניה תבא עליו ברכה, ולהביא קשר כאן.


תודה למפרע.

האיך היה ר' חצקל בעסער נכד רבי עקיבא יוסף?



היה חתן הרה"ח ר' זאב דוב [בערל] לודמיר חתן הרה"ח ר' נחום ברגמן (בן הרה"ח ר' אברהם בנימן ברגמן) חתן הצדיק המקובל רב משה מרדכי חייקן מעיר האבות חברון חתן מרן זצוק"ל בעלו של בתו הבכורה ע"ה.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 24 אורחים