פורום אוצר החכמה

במוסף ש"ק של יתד נאמן שבוע האחרון, התפרסם ראיון עם בני המשפחה ועל צבאם בנו הגרש"י שליט"א.

למי שהורגל לתיאורים קבועים החוזרים ע"ע, הנה תיאור מרשים מאד מאת בנו שליט"א המצליח להציג לפני הקורא מקצת מיחודיותו של חכם מיוחד זה.

נפלא! יישר כוח.

בכמה ישיבות היה ראש ישיבה ור"מ?

מעולם לא שמעתי על הגאון, אך ממש נהנתי לקרוא את הדברים. יישר כוחך.

הוה אמינא כתב:בכמה ישיבות היה ראש ישיבה ור"מ?

בערך הויקיפדי עליו כתבו

בשנת תש"ו נקרא על ידי הרב אייזיק שר לסייע בהקמת ישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תש"ח החל לשמש כראש ישיבת בית אריה, שהפכה בהמשך לכולל. כמו כן נהג למסור בביתו מידי ליל שבת 'חבורות' - שיעורים לעשרות מתלמידי ישיבת חברון... בשנות השישים והשבעים שימש כראש ישיבת תומכי תמימים של חב"ד בכפר חב"ד ובלוד. שימש גם כראש ישיבה בישיבת הנגב (עזתה) שבראשות הרב יששכר מאיר וכראש כולל רבנים בריטניה שבגייטסהד, אנגליה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A7%D7%99 וע"ע בדף השיחה שם)

חלמישצור כתב:

הוה אמינא כתב:בכמה ישיבות היה ראש ישיבה ור"מ?

בערך הויקיפדי עליו כתבו

בשנת תש"ו נקרא על ידי הרב אייזיק שר לסייע בהקמת ישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תש"ח החל לשמש כראש ישיבת בית אריה, שהפכה בהמשך לכולל. כמו כן נהג למסור בביתו מידי ליל שבת 'חבורות' - שיעורים לעשרות מתלמידי ישיבת חברון... בשנות השישים והשבעים שימש כראש ישיבת תומכי תמימים של חב"ד בכפר חב"ד ובלוד. שימש גם כראש ישיבה בישיבת הנגב (עזתה) שבראשות הרב יששכר מאיר וכראש כולל רבנים בריטניה שבגייטסהד, אנגליה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A7%D7%99 וע"ע בדף השיחה שם)

היה גם ראש הישיבה הראשון בישיבת גרודנא באשדוד, אך עזב לאחר תקופה קצרה.

חד ברנש כתב:מעולם לא שמעתי על הגאון, אך ממש נהנתי לקרוא את הדברים. יישר כוחך.

הוה אמינא כתב:נפלא! יישר כוח. בכמה ישיבות היה ראש ישיבה ור"מ?

שמו של רבי אליעזר פלצ'ינסקי אינו ידוע מספיק לרוב הציבור. רוב ימיו ראש ישיבה "צדדי" וישיבתו "בית אריה" לא הצליחה במיוחד, אך במבט רחב-היסטוריה הרי שמתלמידיו הספורים (שלמד עמם בחברותא או שהשתתפו אצלו ב"חבורות") צמחו דור שלם של גדולי מרביצי התורה בדורנו, ביניהם ניתן למנות את: הגאון רבי אברהם פרבשטיין, הגאון רבי שמואל בירנבום, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, הגאון רבי דוב ברל פוברסקי, הגאון רבי שמואל יעקב בורונשטיין, הגאון רבי אביעזר פילץ ועוד

ת"ח אחד סיפר לי כי בתחילת שנות השבעים בימי לימודיו המקצועיים, חיפש מסגרת תורנית שמחד לא תתנגש עם שעות לימודיו העמוסים לעייפה, ומאידך תהווה המשך טבעי ללימודיו בישיבה.. הוא פנה לר' לייזר פלצ'ינסקי, והרב נענה בשמחה לבקשתו, ובמשך תקופה ארוכה למדו הוא עם חברותא (לעיתים לבדו) עם הרב פלצ'ינסקי בשעות הערב המאוחרות.

ייש"כ על העלאת הכתבה. ירבו כמותה.
אשריי שזכיתי לראות פניו המאירות בזוהר תורה תמידי. נטפה ממנו לבביות גדולה.

הרוצה לעמוד על היקף תולדותיו ופעליו, ייחודיותו ומקוריותו הסגולית, ישית עיונו בספר הזכרון הגדוש 'משלחן מלכים' פסח' על ב' כרכיו שיצא לאור לזכרו.

ג"א מצטרף יש"כ,מעניין שגאון מופלא זה היה בגדר נסתר.

באמת חשוב להדגיש שלמרות גדלותו הרבה, היה מאד נחבא אל הכלים, וגם בלימוד מעודו לא ניסה להבליט כוחו, למרות שהוא היה רם ונישא ממש, אלו מסוג האנשים שעליהם עמדה ירושלים בתפארתה כנקיים ואמיתיים שאין להם דבר בעולמם מלבד התורה והיראה.
כתבה מיוחדת שאכן מראה זאת היטב!!!

שמעתי מהגרא'פ זצ'ל: לפעמים ביקשני הרב מבריסק לרשום את הדברים, לאחר שהרצה בפני מחידושי תורתו. פעם אחת משסיימתי, עיין בכתיבתי ואמר אכן טוב מאד, אלא שיש כאן תוספת שתי מילים שלא אמרתי. הוספת בסוף 'והדברים מאירים' ...

ר' חצקל אברמסקי זצ"ל היה מגאוני דורו ממש ומתלמידיו הגדולים של ר' חיים מבריסק ואילו ספריו על התוספתא (חזון יחזקאל) לא תופסים מקום מרכזי בעולמם של הלומדים כפי ערכו. שמעתי פעם (דומני מהגר"ש פישר) שר' חצקל היה תקופה ארוכה מנותק ממרכזי התורה, הוא עדיין אחז בחידושים שהיו נפוצים בזמנו , אבל במרכזי התורה נבנה נדבך נוסף בלומדעס ולכן נדמה לרבים שאין בחזו"י חידושים גדולים. (ויש להרחיב ביסוד זה אבל רק הבאתי העיקרון)

הסבר מעין זה שמעתי גם על ר' לייזר פלצינסקי. סיפר לי הגר"ש שיף שהיה בזמנו ר"מ בעזתה שהרא"פ היה מגיע לומר שיעור כללי בעזתה אבל זו לא היתה הצלחה גדולה כיון שהרא"פ היה אומר חידושים נפלאים אבל על דרך שהיתה חידוש בזמנו כצעיר. בינתיים יצאו כו"כ ספרים של גדולי ראשי הישיבות, והבחורים כבר הכירו הרבה מהיסודות והתחושה היתה שהרא"פ לא מחדש. הוי אומר - מבחינתו היו אלה חידושים מופלגים, אבל השומעים כבר הכירו חלק מהדברים מצינורות אחרים.

ידוע שהרב מפונביז' הציע לו לכהן בישיבה אבל חותנו ר' אריה שכנעו להשאר בבית אריה מתוך תחושה שבית אריה תהיה בעתיד ישיבה מן השורה הראשונה...

הרבה יסודות בעולם הישיבות בעיקר בסדר מועד, מקורם ממנו, כגון שיש שני דיני לבוד וכיוצ"ב, אלא שהיסוד נלקח, והמקור נשכח....
מי שרוצה לקבל מושג על גדלותו צריך לעיין בחליפת המכתבים המפורסמת שלו עם החזו"א בענייני עירובין.

[quote="בן ירושלים"]ר' חצקל אברמסקי זצ"ל היה מגאוני דורו ממש ומתלמידיו הגדולים של ר' חיים מבריסק ואילו ספריו על התוספתא (חזון יחזקאל) לא תופסים מקום מרכזי בעולמם של הלומדים כפי ערכו.
קשה מאוד שספר על התוספתא יתפוס מקום מרכזי, כמעט אף אחד לא לומד תוספתא על הסדר. ולכן קשה להגיע לחידושים שישנם שם.

עובדיה חן כתב:ג"א מצטרף יש"כ,מעניין שגאון מופלא זה היה בגדר נסתר.

יש נקודה שחשוב מאוד לדעת.
בדור שלפני המלחמה היו כמה ישיבות שהיו מבוססות על תורתו של ראש הישיבה בלבד, הבחורים היו באים לשמוע תורה מפיו, והכל היה סביב זה, היו אפילו קיבוצים שהיו בנויים רק כך.
כיום ישיבה צריכה מבנה בריא של ישיבה, עם צוות רמי"ם משגיח ושאר דברים וכו'.
לא כל גאון אדיר ככל שיהיה, ואף אם הוא מלמד מומחה שמועיל לתלמידיו בשיעוריו, יכול לנהל ישיבה, לפעמים הוא לא הטיפוס, לפעמים הוא לא מוכן לקבל על עצמו עול של ניהול ישיבה,
ניתן דוגמא אם הגר"ש רוזובסקי היה פותח היום ישיבה לא בטוח שהיא הייתה מצליחה, כוחו היה גדול בהעמדת תלמידים, אני לא בטוח שהוא גם יכל להחזיק ישיבה, את הצורה של הישיבה בפונביז העמידו אחרים כידוע.
לא הכרתי את הגאון האדיר ר"א פלצינסקי, אבל זה יכול להיות הסבר לזה למה לא ידוע לדור הצעיר, לא בטוח שזה נכון לגביו, אבל זו השערה שנכונה לגבי כמה אחרים בודאי.
בכל מקרה בעולם הישיבות של לפני דור הגר"א פלצינסקי היה שם דבר.

גיזונטע קאפ כתב:

בן ירושלים כתב:ר' חצקל אברמסקי זצ"ל היה מגאוני דורו ממש ומתלמידיו הגדולים של ר' חיים מבריסק ואילו ספריו על התוספתא (חזון יחזקאל) לא תופסים מקום מרכזי בעולמם של הלומדים כפי ערכו.
קשה מאוד שספר על התוספתא יתפוס מקום מרכזי, כמעט אף אחד לא לומד תוספתא על הסדר. ולכן קשה להגיע לחידושים שישנם שם.

אלו שלומדים את התוספתא מציינים לשבח את העבודה המיוחדת והמצוינת של מהדורת הרב שאול ליברמן .

חלמישצור כתב:

הוה אמינא כתב:

בערך הויקיפדי עליו כתבו

אם כבר אז..

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אליעזר מנוח פלצינסקי נולד בכ"ח בחשוון ה'תרע"ב, 19 בנובמבר 1911, בעיירה ווישקי הסמוכה לעיר דווינסק (דאוגבפילס) שבלטביה לרב שלמה יהודה לייב פליצינסקי – חתנו של הרב נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקה, ומי שהיה לימים רבה של העיר דווינסק.
בגיל עשר היה לתלמידו של הרב מנחם מנדל ז'ק, רבה של ריגה. לאחר מכן למד בישיבת 'אור ישראל' שבסלבודקה אצל הרבנים רבי יחזקאל ברנשטין בעל ה"דברי יחזקאל" ורבי יוסף פרבר. עמד בקשר עם הרב מרדכי פוגרמנסקי והרב יוסף רוזין. למד בישיבת מיר. בחורף תרצ"ז שלחו ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל עם קבוצה מצומצמת של תלמידים בולטים ללמוד אצל הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק בבריסק. הקשר ביניהם נמשך גם בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לארץ ישראל. בשנת תש"ד (1944) נישא לעטיל תבל"ח, בת הרב אריה לוין. עמד בקשר עם החזון איש והתכתב איתו, בעיקר בדיני רשויות ומחיצות. ההתכתבות המלאה פורסמה בספרו "שלום יהודה - מועד" [הוצאה מחודשת תשס"ח]. בשנת תש"ו נקרא על ידי הרב אייזיק שר לסייע בהקמת ישיבת סלבודקה בבני ברק.
בשנת תש"ח החל לשמש כראש "ישיבת בית אריה", שהפכה בהמשך לכולל. כמו כן נהג למסור בביתו מידי ליל שבת 'חבורות' - שיעורים לעשרות מתלמידי ישיבת חברון. בשיעורים השתתפו תלמידים שהפכו לימים לראשי ישיבות בולטים, כמו הרב מרדכי שלמה ברמן, הרב ברוך מרדכי אזרחי והרב דוד כהן.
כיום עומד בראשות הכולל בנו הרב שלמה יהודה ליב פלצינסקי.
בשנות השישים והשבעים שימש כראש ישיבת תומכי תמימים של חב"ד בכפר חב"ד ובלוד[1]. שימש גם כראש ישיבה בישיבת הנגב (עזתה) שבראשות הרב יששכר מאיר וכראש 'כולל רבנים בריטניה' שבגייטסהד, אנגליה.
בשנת תשכ"ב הוציא לאור את ספרו "שלום יהודה" הדן בסוגיות מסדר מועד. הספר זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשכ"ד[2]. בשנת תשמ"ג פרסם כרך נוסף, על סדר נשים.
נפטר בליל שבת בראשית כ"ד בתשרי שנת תשס"ח (6 באוקטובר 2007) בגיל 96 ונטמן בחלקת הנביאים שבהר הזיתים בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובץ תורני, ספר הזיכרון - משולחן מלכים, מכון מורשה, ניסן תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו שלום יהודה על סדר מועד
ספרו שלום יהודה על סדר נשים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ הגאון ר' אליעזר פלצ'ינסקי ע"ה
^ רב בן 90 זכה בפרס הרב קוק, דבר, 18 בדצמבר 1963

בנו הרב שלמה יהודה לייב הוא חתנו של האדמו"ר ר' מנחם שלמה מסוכטשוב ראדומסק זצ"ל, חתניו: הרב יצחק ארנד בירושלים, הרב משה לפידות בברכפלד, הרב קהאן בארה"ב https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 94#p317088, הרב דוד ברכפלד.

בסוף ימיו הוא התאכסן אצל חתנו הר' דוד ברכפלד, שם זכיתי לראות אותו.

היו בחורים מישיבת בעלז בשנות הכ' שעלו, בשתיקה, לביתו של הגרא"פ, לשמוע ממנו שיעורים.

וראה כאן.

ההזמנה לנישואיו.
https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... %A6-%D7%9C

הרבנית עטיל ע"ה בת הגה"צ ר' אריה לוין זצ"ל

כשהרב מפוניבז' הציע לו משרת ר"מ בפוניבז', יעץ לו החזון איש לקבל את המשרה. לימים התבטא: טעיתי שחשבתי שכשם שאני חולק על החזו"א בלימוד- כידוע מההתכתבות הממושכת ביניהם- כך אני יכול לחלוק על עצתו..

זכורני שקראתי שאמר שכשדיבר עם החזו"א ידע שאם יעמול עוד ויתאמץ יוכל להשיג כמוהו לעומת זאת כשהיה אצל הגרי"ז ודיבר עמו נוכח כי זה מעבר להשגתו.
האם מאן דהוא יוכל להפנות אותי למקור לדברים אלו?

תודה

האם יש למישהו הקלטה מהספדו של הגר"מ שפירא זצ"ל עליו, ככלות השבעה בביהכ"נ זכרון משה? חפשתי בקול הלשון ולא מצאתי (הלוי' נמצא שם). גם רשימה של התוכן יעזור. (הוא דיבר על "אילת אהבים ויעלת חן") תודה