פורום אוצר החכמה

בשונה מתורתו של האדמו"ר שרבות נכתב עליה, על דמותו ועל אישיותו יש פחות חומר. כמדומני שעוד לא נדפס חיבור מקיף על תולדותיו, למעט כמה מאמרים).
אשמח אם חברי הפורום יכולו להעלות מעשים ושמועות אודותיו, כמו גם קישורים למאמרים ולפרטים ביוגרפיים על האדמו"ר ועל משפחתו.

(לרגל היא"צ שחל בשבוע שעבר, ע"ד שנים להרצחו).

דרשותיו בשנות השואה י"ל לאחרונה במהדורה חדשה ע"י דניאל רייזר בשם "דרשות משנות הזעם".
מצו"ב מאמר מרייזר.

מה שנכון נכון כתב:דרשותיו בשנות השואה י"ל לאחרונה במהדורה חדשה ע"י דניאל רייזר בשם "דרשות משנות הזעם".
מצו"ב מאמר מרייזר.

54778526.pdf

מי הוא דניאל רייזר???

מכתב מה"אמרי אמת" אל האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן, ברכות לרגל נישואי בנו רבי אלימלך בן ציון הי"ד, ראה כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/31501

הא לחמא עניא כתב:

מה שנכון נכון כתב:דרשותיו בשנות השואה י"ל לאחרונה במהדורה חדשה ע"י דניאל רייזר בשם "דרשות משנות הזעם".
מצו"ב מאמר מרייזר.

54778526.pdf

מי הוא דניאל רייזר???

ד"ר צעיר ירא שמים

הא לחמא עניא כתב:מי הוא דניאל רייזר???

הרב ד"ר דניאל רייזר. ת"ח בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים. לימד בחוג למחשב"י באוניברסיטה העברית וכיום בחוג רכז החוג למחשב"י במכללת הרצוג. מתמחה בעיקר בחסידות וכתבי גדו"י בעקבות השואה. פרסומיו: ערך את ספרו של הרה"ג יונתן רוזין 'דרך תשובה הורית' על הל' תשובה להרמב"ם (למדו את הרמב"ם בחברותא ורייזר סיכם), ספר חריף ומלא חידושים מקוריים וישרים להפליא לענ"ד; 'המראה כמראה: טכניקת הדמיון במיסטיקה היהודית במאה העשרים', לוס אנג'לס תשע"ד; וכן תרגם את ספרו של השל 'קוצק - במאבק למען חיי אמת'; וכן כותב מדי פעם בבמות שונות. כותב גם באנגלית ופולנית. ביוטיוב יש הספד מיוחד ממנו על ידידו הרב איתם הנקין הי"ד. ביחס לספר הנוכחי ראו סקירה כאן (https://musaf-shabbat.com/2017/07/26/%D ... %9E%D7%9F/).

האם ידוע על תלמידי/חסידי האדמו"ר שעדיין חיים?

מצאתי שבשנים האחרונות נפטרו שנים מתלמידיו/חסידיו שנותרו - ר' נתנאל רדזינר ור' חיים קנר.
האם הם כתבו על האדמו"ר?

"הגיבן הקדוש", אחד הסיפורים היותר מכוננים של ר' שלמה קרליבך (בתוך דיסק הנקרא 'ים של דמעות'), הוא על אחד מחסידיו הצעירים של האדמו"ר. קרליבך מתחיל את הסיפור באמירה ששנים רבות חיפש מי מתלמידי האדמו"ר מפיאסצנא שיספר לו על האדמו"ר, ולא מצא. עד שבאחד הימים מצא ברחובות העיר תל אביב מנקה רחובות זקן וגיבן ל"ע מרוב מוראות השואה, שהיה מתלמידי האדמו"ר, וכו' וכו'.

בהקדמה של חובת התלמידים יש קורות חיים בצורה לא מקיפה אבל מאוד יפה, ביד הסופר הוותיק הרב אהרון סורסקי שליט"א.

חלמישצור כתב:"הגיבן הקדוש", אחד הסיפורים היותר מכוננים של ר' שלמה קרליבך (בתוך דיסק הנקרא 'ים של דמעות'), הוא על אחד מחסידיו הצעירים של האדמו"ר. קרליבך מתחיל את הסיפור באמירה ששנים רבות חיפש מי מתלמידי האדמו"ר מפיאסצנא שיספר לו על האדמו"ר, ולא מצא. עד שבאחד הימים מצא ברחובות העיר תל אביב מנקה רחובות זקן וגיבן ל"ע מרוב מוראות השואה, שהיה מתלמידי האדמו"ר, וכו' וכו'.

הסיפור הנ"ל עושה רושם מידי 'קרליבכי' האם ה'גרסטע זאכן' הוא לעזור ליהודי? נראה שללמוד יותר חשוב, ואני מניח שכך הנחיל האדמו"ר גם בצעירי הצאן. (שמעתי את זה לפני הרבה שנים אבל כך עשה עלי רושם. אם כי זה אכן מרגש כל לב)

מן הסתם עוד פנטזיה קרליבכית טיפוסית.
חיפש את תלמידי הרבי מפיאסצנא ולא מצא?!
כמעט בכל עיר בארץ התגוררו מתלמידיו ואף מבני משפחתו.
החל מהרה"ח ר' אלעזר ביין בי-ם, ר' נתנאל רדזינר בב"ב, הרב גשייד בכפר אתא,
ב"א הרה"צ ר' אלימלך שפירא מת"א, ו...... גם ראש עירית חיפה בעבר אריה [גרוסקופף] גוראל.
מה לא עושים בשביל לשוות נופך דרמטי לספור?...

אני לא מכיר את כל הרשימה שהזכרת אבל נדמה לי שראש עיריית חיפה לשעבר לא בדיוק הדמות ללמוד ממנה על הרבי מפיאסצ'נא ובן אחיו איני יודע אם למד אצלו והיה קשור אליו (חוץ מקשר משפחתי)

שייף נפיק כתב:

חלמישצור כתב:"הגיבן הקדוש", אחד הסיפורים היותר מכוננים של ר' שלמה קרליבך (בתוך דיסק הנקרא 'ים של דמעות'), הוא על אחד מחסידיו הצעירים של האדמו"ר. קרליבך מתחיל את הסיפור באמירה ששנים רבות חיפש מי מתלמידי האדמו"ר מפיאסצנא שיספר לו על האדמו"ר, ולא מצא. עד שבאחד הימים מצא ברחובות העיר תל אביב מנקה רחובות זקן וגיבן ל"ע מרוב מוראות השואה, שהיה מתלמידי האדמו"ר, וכו' וכו'.

הסיפור הנ"ל עושה רושם מידי 'קרליבכי' האם ה'גרסטע זאכן' הוא לעזור ליהודי? נראה שללמוד יותר חשוב, ואני מניח שכך הנחיל האדמו"ר גם בצעירי הצאן. (שמעתי את זה לפני הרבה שנים אבל כך עשה עלי רושם. אם כי זה אכן מרגש כל לב)

כתב ר"י מוולוזין בשם אביו הגר"ח שהאדם לא נברא כי אם להועיל לאחריני
גם אם ללמוד הוא במעלה יותר גדולה עדיין צריך לעזור ליהודי כשאינה יכולה לעשות בידי אחרים כמבואר במסכת מו"ק ט

חלמישצור כתב:

הא לחמא עניא כתב:מי הוא דניאל רייזר???

הרב ד"ר דניאל רייזר. ת"ח בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים. לימד בחוג למחשב"י באוניברסיטה העברית וכיום בחוג רכז החוג למחשב"י במכללת הרצוג. מתמחה בעיקר בחסידות וכתבי גדו"י בעקבות השואה. פרסומיו: ערך את ספרו של הרה"ג יונתן רוזין 'דרך תשובה הורית' על הל' תשובה להרמב"ם (למדו את הרמב"ם בחברותא ורייזר סיכם), ספר חריף ומלא חידושים מקוריים וישרים להפליא לענ"ד; 'המראה כמראה: טכניקת הדמיון במיסטיקה היהודית במאה העשרים', לוס אנג'לס תשע"ד; וכן תרגם את ספרו של השל 'קוצק - במאבק למען חיי אמת'; וכן כותב מדי פעם בבמות שונות. כותב גם באנגלית ופולנית. ביוטיוב יש הספד מיוחד ממנו על ידידו הרב איתם הנקין הי"ד. ביחס לספר הנוכחי ראו סקירה כאן (https://musaf-shabbat.com/2017/07/26/%D ... %9E%D7%9F/).

הוא גם עוסק בחיפוש כת"י של חסידים מתורות של השפ"א ופרסם כבר מספר מאמרים כאלו ומצא עוד הרבה מאד מאמרים ומתעתד לפרסמם, אולי בספר.

בספר מפנקסו של עיתונאי (המצוי באוצר) מאמרים של העיתונאי הידוע לייבל ביין שהיה ממקורביו של האדמו"ר, ישנם תיאורים וסיפורים יפים על האדמו"ר זצ"ל

כדכד כתב:

שייף נפיק כתב:הסיפור הנ"ל עושה רושם מידי 'קרליבכי' האם ה'גרסטע זאכן' הוא לעזור ליהודי? נראה שללמוד יותר חשוב, ואני מניח שכך הנחיל האדמו"ר גם בצעירי הצאן. (שמעתי את זה לפני הרבה שנים אבל כך עשה עלי רושם. אם כי זה אכן מרגש כל לב)

כתב ר"י מוולוזין בשם אביו הגר"ח שהאדם לא נברא כי אם להועיל לאחריני. גם אם ללמוד הוא במעלה יותר גדולה עדיין צריך לעזור ליהודי כשאינה יכולה לעשות בידי אחרים כמבואר במסכת מו"ק ט

דברי ר"ח מובאים בהקדמת בנו הר"י לנפה"ח, בני ברק תשמט, עמ' 22, "בכל דרכיו היה ממעט כבוד עצמו להרבות כבוד שמים. הן במילי דצבורא, בפרט בענייני הכלל, מודעת שהשליך נפשו מנגד ועסק הרבה יתר על כדי כחו. ואף כי זקן היה, היו ידיו אמונה, עד בא השמש, ואף ככלות כח רח"ל גם על משכבו בחליו, רעיוניו סליקו, ועיניו היו נשואות השמימה, לשתף שם שמים בצערא דהכלל והפרט, בגנוחי ואנחות בשברון מתנים, ואנחותיו הרבות בזה היו שוברות כל גוף השומע. (והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא, וכך היה דברו אלי תמיד שזה כל האדם לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות)". וטוב לענ"ד לציין בהקשר זה לדברי האדמו"ר בחובת התלמידים (ציוויים ואזהרות): "מאד מאד הוו זהירים באהבת חברים. תלמיד בן עשיר לא יתגאה בעשרו ותלמיד בן עני לא יהיה שפל בעיני עצמו בעניותו, כי כלכם בני ד' אתם, מלאכיו הטהורים אשר בארץ אתם. ובמדה שתתחברו יחד זה אל זה באהבה, ותצמודנה נפשותיכם יחד להיות אחת ממש, במדה זו גם ד׳ אליכם יתחבר. וכן להיפך, כל פגם וכל פרוד אשר ביניכם, גורם לכם התרחקות והשלכה מד׳ חס ושלום".

פשיסחא כתב:בספר מפנקסו של עיתונאי (המצוי באוצר) מאמרים של העיתונאי הידוע לייבל ביין שהיה ממקורביו של האדמו"ר, ישנם תיאורים וסיפורים יפים על האדמו"ר זצ"ל

הוא אביו של ר' אלעזר שהוזכר לעיל.

אכן בנו ר"א היה חסיד משכמו ומעלה נודע כעוסק בחמת הנסתר, משראה שאין המשך לחסידות פיאסעצנא לאחר השואה עבר לחסידות גור. (שמועה עמומה יש בזכרוני, שהיו שרצו למנות את ר"א לאדמו"ר ממשיך לפיאסעצנא, אך איני זוכר ברור וייתכן שאני טועה או מערבב)

פשיסחא כתב:בספר מפנקסו של עיתונאי (המצוי באוצר) מאמרים של העיתונאי הידוע לייבל ביין שהיה ממקורביו של האדמו"ר, ישנם תיאורים וסיפורים יפים על האדמו"ר זצ"ל

כמה דברים מהספר הנ"ל, שאשמח להרחבה אודותם:
בעמ' 22 כותב ר' לייבל שהאדמו"ר "מת על קידוש ה' כשפקד על המרד היהודי נגד חיות הפרא הגרמניים בבודזין הסמוכה לפיאניטאוו".
בעמ' 30 מונה המחבר מספר כת"י שיצאו לאור/שעתידים לצאת בקרוב וביניהם "רשימות הזהר" ו"ספר על כמה מסכתות".
בעמ' 31 מובא שהיה בעל מנגן והלחין כמה וכמה ניגונים. האם יש ניגונים המיוחסים לאדמו"ר?
בעמ' 35 הוא מספר על אוסף של ההיסטוריון החרדי שמעון הוברבנד שצולם בפולין ו"בחלקו הגדול מוקדש לאדמו"ר".

חלמישצור כתב:

כדכד כתב:

שייף נפיק כתב:הסיפור הנ"ל עושה רושם מידי 'קרליבכי' האם ה'גרסטע זאכן' הוא לעזור ליהודי? נראה שללמוד יותר חשוב, ואני מניח שכך הנחיל האדמו"ר גם בצעירי הצאן. (שמעתי את זה לפני הרבה שנים אבל כך עשה עלי רושם. אם כי זה אכן מרגש כל לב)

כתב ר"י מוולוזין בשם אביו הגר"ח שהאדם לא נברא כי אם להועיל לאחריני. גם אם ללמוד הוא במעלה יותר גדולה עדיין צריך לעזור ליהודי כשאינה יכולה לעשות בידי אחרים כמבואר במסכת מו"ק ט

דברי ר"ח מובאים בהקדמת בנו הר"י לנפה"ח, בני ברק תשמט, עמ' 22, "בכל דרכיו היה ממעט כבוד עצמו להרבות כבוד שמים. הן במילי דצבורא, בפרט בענייני הכלל, מודעת שהשליך נפשו מנגד ועסק הרבה יתר על כדי כחו. ואף כי זקן היה, היו ידיו אמונה, עד בא השמש, ואף ככלות כח רח"ל גם על משכבו בחליו, רעיוניו סליקו, ועיניו היו נשואות השמימה, לשתף שם שמים בצערא דהכלל והפרט, בגנוחי ואנחות בשברון מתנים, ואנחותיו הרבות בזה היו שוברות כל גוף השומע. (והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא, וכך היה דברו אלי תמיד שזה כל האדם לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות)". וטוב לענ"ד לציין בהקשר זה לדברי האדמו"ר בחובת התלמידים (ציוויים ואזהרות): "מאד מאד הוו זהירים באהבת חברים. תלמיד בן עשיר לא יתגאה בעשרו ותלמיד בן עני לא יהיה שפל בעיני עצמו בעניותו, כי כלכם בני ד' אתם, מלאכיו הטהורים אשר בארץ אתם. ובמדה שתתחברו יחד זה אל זה באהבה, ותצמודנה נפשותיכם יחד להיות אחת ממש, במדה זו גם ד׳ אליכם יתחבר. וכן להיפך, כל פגם וכל פרוד אשר ביניכם, גורם לכם התרחקות והשלכה מד׳ חס ושלום".

א. מצאתי בבית גנזי ספר ישן מכורך ומשניות שמו ועוד ספר ישן וסידור שמו ובו אני מתפלל כל בוקר, את המשנה הבאה "אלו דברים וכו' וגמילות חסדים וכו' ובקור חולים והכנסת כלה והלוית המת וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם"
ב. עכשיו לדברי הנפה"ח אדם צריך לדעת שצורת עבודתו בעולם אינה בשביל עצמו בלבד אלא צורת עבודתו היא להועיל לאחריני, הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לעבוד בו את בוראו הוא לימוד התורה כמש"נ במשנה, אמנם יש כללים של מצוות שאין יכולים לעשות ע"י אחרים אבל תלמוד תורה הוא כנגד כולם. [מלבד שע"י לימוד התורה זה מועיל לאחריני יותר מכל דבר אחר] וידועים דברי הט"ז [כמדומני] שהורידו את מרדכי הצדיק מגדולתו כיון שעסק בצרכי הצלת דורו הגם שאין לך להועיל לאחריני יותר מזה והגם שכל כלל ישראל ולימוד התורה שלהם ושל הדורות שאחריו הם בזכותו.

זנב לאריות כתב: ב. עכשיו לדברי הנפה"ח אדם צריך לדעת שצורת עבודתו בעולם אינה בשביל עצמו בלבד אלא צורת עבודתו היא להועיל לאחריני, הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לעבוד בו את בוראו הוא לימוד התורה כמש"נ במשנה, אמנם יש כללים של מצוות שאין יכולים לעשות ע"י אחרים אבל תלמוד תורה הוא כנגד כולם. [מלבד שע"י לימוד התורה זה מועיל לאחריני יותר מכל דבר אחר] וידועים דברי הט"ז [כמדומני] שהורידו את מרדכי הצדיק מגדולתו כיון שעסק בצרכי הצלת דורו הגם שאין לך להועיל לאחריני יותר מזה והגם שכל כלל ישראל ולימוד התורה שלהם ושל הדורות שאחריו הם בזכותו.

לגבי ת"ת מול הצלת נפשות (שזה ההקשר של הט"ז) כתבתי בספרי בס"ד:
יו"ד, סימן רנ"א (בשו"ע- סעיף י"ד). המהרש"ל (בהגהותיו לטור, שם) התקשה ביישוב הלכה זו עם דברי הגמרא במסכת מגילה (טז ע"ב): "אמר רב יוסף גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות". רבותינו האחרונים הציעו מספר תירוצים לדבריו. הב"ח (שם) תירץ שבגמרא מדובר על המעלה הרוחנית, אבל פשיטא שיש עדיפות תקציבית לפיקו"נ על-פני ת"ת, שהרי כלל נקוט בידינו "וחי בהם ולא שימות בהם". בעל הפרישה (אות יג) חילק שבגמרא מדובר שיש אנשים אחרים שכולים לעסוק בהצלת נפשות, ולכן ת"ת קודם, אך במקרה שבתשובת הרא"ש אין הדבר שייך, ואילו בדרישה (אות ה) העלה הוא תירוץ אחר, שהעדיפות לת"ת קיימת כאשר א"א לבצע את שניהם, אך בדברי הרא"ש מדובר במציאות בה יש די כסף עבור שתי המטרות, רק שיהיה "פחות בריוח" לת"ת (חילוק דומה, ללא זיקה לשאלת פיקו"נ, מופיע בשו"ת מהרי"ק, שורש קכח). הט"ז (ס"ק ו), חזר וצידד בדעת הב"ח (ובעקבותיו בערוך השולחן, שם, סעיף כא). לבירור מקיף בשיטות האחרונים בנושא זה, יעויין בדברי הגאון רבי אברהם חיים שרמן, במאמרו "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות", תחומין ז, עמ' 335 – 350. הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל פרק יג, סעיף סט, עמ' 337, הערה 6, הציג תירוץ אחר: "ונראה לחלק שגדול תלמוד תורה כשהחולה אינו לפנינו", אלא שיש להעיר על דבריו שיישום הבחנה זו בהקשר של הקצאת משאבים ברמה השלטונית מעורר קושי, לאור ההגדרה הרחבה של פיקוח נפש ציבורי ושל פיקוח נפש לפרטים בלתי-מוגדרים בתוך אוכלוסיה גדולה.

יקר כתב: בעמ' 35 הוא מספר על אוסף של ההיסטוריון החרדי שמעון הוברבנד שצולם בפולין ו"בחלקו הגדול מוקדש לאדמו"ר".

נזכר (ללא ההגזמות) במאמר שהובא לעיל

זנב לאריות כתב:[

כדכד כתב:[
כתב ר"י מוולוזין בשם אביו הגר"ח שהאדם לא נברא כי אם להועיל לאחריני. גם אם ללמוד הוא במעלה יותר גדולה עדיין צריך לעזור ליהודי כשאינה יכולה לעשות בידי אחרים כמבואר במסכת מו"ק ט

א. מצאתי בבית גנזי ספר ישן מכורך ומשניות שמו ועוד ספר ישן וסידור שמו ובו אני מתפלל כל בוקר, את המשנה הבאה "אלו דברים וכו' וגמילות חסדים וכו' ובקור חולים והכנסת כלה והלוית המת וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם"
.

הוא אשר אמרתי שללמוד הוא במעלה יותר גדולה אך בפועל צריך לעזור ליהודי כשאינה יכולה לעשות בידי אחרים כמבואר במסכת מועד קטן שם הנמצאת אף היא (כך אני מניח) בארון הספרים של מר

כיפת הירדן כתב:מן הסתם עוד פנטזיה קרליבכית טיפוסית.
חיפש את תלמידי הרבי מפיאסצנא ולא מצא?!
כמעט בכל עיר בארץ התגוררו מתלמידיו ואף מבני משפחתו.
החל מהרה"ח ר' אלעזר ביין בי-ם, ר' נתנאל רדזינר בב"ב, הרב גשייד בכפר אתא,
ב"א הרה"צ ר' אלימלך שפירא מת"א, ו...... גם ראש עירית חיפה בעבר אריה [גרוסקופף] גוראל.
מה לא עושים בשביל לשוות נופך דרמטי לספור?...

נכון.
כנראה שהוא לא מצא תלמיד שיספר סיפור כזה... שזהו העיקר בחיים הדבר הכי גדול..
ראיתי שדברי קצת אחרי מהקשרם, אני מכיר את דברי הגר"ח מולוז'ין הנ"ל בעל פה ברוך ה'... ואין חכמה לצטט חצאי משפטים, הרי שם אומר ר' איצלה 'היה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא' נראה שזה היה יותר בתור תוכחה יותר מאשר חינוך (אחרת למה הוא מציין את זה בגלל שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. ) אין כל ספק בחשיבות של להועיל לאחריני, אבל אין זה עיקרי כדבר מרכזי בחיים, חלילה אם היה יוצא מהגר"ח מולוז'ין מקים ארגוני חסד...
והדברים ברורים.

פשיסחא כתב:אכן בנו ר"א היה חסיד משכמו ומעלה נודע כעוסק בחמת הנסתר, משראה שאין המשך לחסידות פיאסעצנא לאחר השואה עבר לחסידות גור. (שמועה עמומה יש בזכרוני, שהיו שרצו למנות את ר"א לאדמו"ר ממשיך לפיאסעצנא, אך איני זוכר ברור וייתכן שאני טועה או מערבב)

שמעתי פעם שאמר לאדמו''ר הב''י, שכשמשיח יבוא הוא יחזור לטיש של הפיאסעצנער, שלא לגנוב את דעתו. כמו''כ בשנותיו האחרונות היה מגיע לטיש שר' מאטל מראמסטריווקא זיע''א לראות איך פניו משתנים בעת שירת י-ה אכסוף, אח''כ היה נותן לחיים והולך.

חיימשה כתב: כמו''כ בשנותיו האחרונות היה מגיע לטיש שר' מאטל מראמסטריווקא זיע''א לראות איך פניו משתנים בעת שירת י-ה אכסוף, אח''כ היה נותן לחיים והולך.

היה יושב בשולחן בקביעות ולאו דווקא בי-ה אכסוף, כמודמני שעוד אצל אביו הרה"ק רבי יוחנן היה מגיע לטיש.

חלמישצור כתב:[quo
דברי ר"ח מובאים בהקדמת בנו הר"י לנפה"ח, בני ברק תשמט, עמ' 22, "בכל דרכיו היה ממעט כבוד עצמו להרבות כבוד שמים. הן במילי דצבורא, בפרט בענייני הכלל, מודעת שהשליך נפשו מנגד ועסק הרבה יתר על כדי כחו. ואף כי זקן היה, היו ידיו אמונה, עד בא השמש, ואף ככלות כח רח"ל גם על משכבו בחליו, רעיוניו סליקו, ועיניו היו נשואות השמימה, לשתף שם שמים בצערא דהכלל והפרט, בגנוחי ואנחות בשברון מתנים, ואנחותיו הרבות בזה היו שוברות כל גוף השומע. (והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא, וכך היה דברו אלי תמיד שזה כל האדם לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות)".".

רק הדגשתי חצי משפט אבל השארתי את הציטוט של הרב חלמישצור מהקדמת ר"י לנפה"ח בשלמות.
האם לא כתוב כאן שכל האדם לא נברא אלא להועיל לאחרים משמע שלעזור ליהודי זה הכי גדול?

נחום וואהלינער כתב:

חיימשה כתב: כמו''כ בשנותיו האחרונות היה מגיע לטיש שר' מאטל מראמסטריווקא זיע''א לראות איך פניו משתנים בעת שירת י-ה אכסוף, אח''כ היה נותן לחיים והולך.

היה יושב בשולחן בקביעות ולאו דווקא בי-ה אכסוף, כמודמני שעוד אצל אביו הרה"ק רבי יוחנן היה מגיע לטיש.

לפי מה שאני שמעתי היה מגיע בדווקא לקראת אכסוף, כי יש ענין להתענג בשבת ע''י ראיית פלאי הבריאה כגון חיות טהורות'' [לא זכור לי המקור] וראיית האדמו''ר מראחמסטריוקא איך הוא יושב ללא ניע ופניו מאדימות ומשתנות מדביקות הבורא, זהו ראיית ה''חיות טהורות'' שלו.

https://www.jdn.co.il/video/1058232/
https://www.youtube.com/watch?v=dSu_NUt9HnU
האם עדות זו מתועדת בכתובים היכן שהוא?

יקר כתב:בשונה מתורתו של האדמו"ר שרבות נכתב עליה, על דמותו ועל אישיותו יש פחות חומר. כמדומני שעוד לא נדפס חיבור מקיף על תולדותיו, למעט כמה מאמרים).
אשמח אם חברי הפורום יכולו להעלות מעשים ושמועות אודותיו, כמו גם קישורים למאמרים ולפרטים ביוגרפיים על האדמו"ר ועל משפחתו.

(לרגל היא"צ שחל בשבוע שעבר, ע"ד שנים להרצחו).

בביתי בארון הספרים עומד בצד ספר לא קטן על תולדות חייו של הרה'ק מפיאסצנא זצוק"ל

ולמה אתה לא חולק איתנו את שם הספר?

פשיסחא כתב:אכן בנו ר"א היה חסיד משכמו ומעלה נודע כעוסק בחמת הנסתר, משראה שאין המשך לחסידות פיאסעצנא לאחר השואה עבר לחסידות גור. (שמועה עמומה יש בזכרוני, שהיו שרצו למנות את ר"א לאדמו"ר ממשיך לפיאסעצנא, אך איני זוכר ברור וייתכן שאני טועה או מערבב)

אכן נכון. הוא שאל את הבית ישראל, והוא זי"ע הניאו מכך.

אגב, סיפור נחמד שעולה בזכרוני מהספר 'מפנקסו של עיתונאי חסיד' שקראתיו פעם.

לייבלה ביין מספר שם, שראה חסיד שהתלונן אצל הרבי ר' קלונימוס מפיאסצנה על כאב ראש שתקף אותו. הרבי ברכו, והחסיד הפטיר מיד בהתלהבות, 'אכן ברגע שהרבי בירכני, חלף הכאב והיה כלא היה'. לייבלה 'העיתונאי הציני' הבליע חיוך 'מתחת השפם' כמו שאומרים, אך הרבי הבחין בכך ואמר לו: 'אצלכם קוראים לזה סוגסטיה, ואצלינו קוראים לזה אמונה פשוטה'.

אוצר החכמה כתב:ולמה אתה לא חולק איתנו את שם הספר?

אם זכרוני אינו מטעני, שמו בפשיטות 'הרבי הק' מפיאסצנא'

יקר כתב:האם ידוע על תלמידי/חסידי האדמו"ר שעדיין חיים?

מצאתי שבשנים האחרונות נפטרו שנים מתלמידיו/חסידיו שנותרו - ר' נתנאל רדזינר ור' חיים קנר.
האם הם כתבו על האדמו"ר?

בחמימותה של האש קודש - סרט שנערך על האדמו"ר סביב ראיון עם ר' חיים קנר.

נכון.
כנראה שהוא לא מצא תלמיד שיספר סיפור כזה... שזהו העיקר בחיים הדבר הכי גדול..
ראיתי שדברי קצת אחרי מהקשרם, אני מכיר את דברי הגר"ח מולוז'ין הנ"ל בעל פה ברוך ה'... ואין חכמה לצטט חצאי משפטים, הרי שם אומר ר' איצלה 'היה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא' נראה שזה היה יותר בתור תוכחה יותר מאשר חינוך (אחרת למה הוא מציין את זה בגלל שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. ) אין כל ספק בחשיבות של להועיל לאחריני, אבל אין זה עיקרי כדבר מרכזי בחיים, חלילה אם היה יוצא מהגר"ח מולוז'ין מקים ארגוני חסד...
והדברים ברורים.

"אבל אין זה עיקרי כדבר מרכזי בחיים"? איך אפשר לכתוב כזה משפט? תרעדנה אמות הסיפים.

יש אמנם הלכות מסודרות מה קודם למה (ת"ת או גמ"ח) מתי ועד כמה. אבל "להועיל לאחריני" זה הוא בהחלט דבר מרכזי בחיים, זה הוא הדבר המרכזי בחיים, ומי זוטר מה שאז"ל: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים", כן, כן, העולם עומד לא רק על עסק התורה כ"א גם על גמ"ח.
ומי שמרגיש שמשפט כמו "הדבר הגדול ביותר (די גרעסטע זאך) הוא לעזור ליהודי" לא מתיישב עם ההשקפה שלו, אז כדאי שהוא יבדוק בדחיפות את ההשקפה שלו. נכון, די גרעסטע זאך זה לעסוק בתורה, וכפי שכתב הרב כדכד שאם יכולה המצווה להיעשות בידי אחרים אזי ת"ת קודם לה, הוי אומר גם ת"ת הכי חשוב, וגם גמ"ח הכי חשוב, ושניהם עיקרי החיים שלנו. אלא שת"ת קודם אם יכולה הגמ"ח להיעשות ע"י אחרים.
וכתב רבינו יונה גירונדי ב"שערי תשובה" שלו (שער שלישי אות י"ג): "כי חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חבירו אם דל ואם עשיר. וזאת מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים מן האדם שנאמר (מיכה ו) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד".
ויעויין היטב ב'קונטרס החסד' לרבינו הגרא"א דסלר זי"ע, האדם נברא כדי להיות "נותן". אוי לנו אם נשכח זאת.
וגם הקדימות שאנו נותנים לעסק התורה (כשיכולה הגמ"ח להיעשות ע"י אחרים) היא מתוך הכרה שעסק התורה היא הנתינה הגדולה ביותר המחייה את כל העולמות.

פרנקל תאומים כתב:וגם הקדימות שאנו נותנים לעסק התורה (כשיכולה הגמ"ח להיעשות ע"י אחרים) היא מתוך הכרה שעסק התורה היא הנתינה הגדולה ביותר המחייה את כל העולמות.

וכי לא סגי לן חיוב ת"ת גרידא? מה המקור שהיא מתוך הכרה הנ"ל?

גם עיקר לימוד התורה הוא כדי ללמדה לאחרים, וכמו שאנו מתפללים "ללמוד וללמד".

ללמוד ללמד או ללמוד וללמד

מחולת המחנים כתב:גם עיקר לימוד התורה הוא כדי ללמדה לאחרים, וכמו שאנו מתפללים "ללמוד וללמד".

באבות:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.