גאונותו של נער צעיר -הגאון מלובלין ר' אליהו קלצקין

[עניני]

משפחתו של הגאון נפתלי הירץ קלצקין בעל אילה שלוחה. בנו המפורסם יותר הוא ר אליהו .האם ידוע על שאר אחיו. האם מישהו נותר מילדיהם. על ר אליהו ידוע .על אחיו לא כ"כ.

[נוטר הכרמים]

במדור החשוב תחת השיחים - משיגם ושיחם של גדולי ישראל, שבמוסף שבת קודש של יתד נאמן השבוע מובא כדברים הללו.

טיבותא לשקייה, שכני הטוב המכונה 'הרב א. חפץ' שליט"א כותב המאמר שגם טרח להמציאו לידי.

(העתקתים לעצמי מפני חביבותם, כמובן בשינויי נוסח וסגנון קלים, אמנם בעיקר תוקנו מספר טעויות חמורות בכל סדר הרצאת הדברים, שבמקורן אין להם שום מובן, ומיגו דזכי וכו').

הגאון רבי אליהו קלצקין זצ"ל גלה כנער מליטא להונגריה ללמוד תורה מפי הגאון מהר"ם א"ש, שהיה מתלמידי החת"ס. היה זה דבר נדיר למדי, שבחור יכתת רגליו מליטא ללמוד בישיבה בהונגריה, ועוד בעת היותו נער, מעט לאחר הגיעו למצוות.

סיפר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א (מפי השמועה, מתלמידיו שליט"א), כי כאשר הנער התראה לפני המהר"ם א"ש והבחין בגילו הצעיר, שאלו: אינגלע, מה יש לך להגיד, אולי משהו על פרשת השבוע, פרשת נח.

ולא אחר הנער לפתוח פיו ויאירו דבריו, ואלו הן.

ישנה מחלוקת בחז"ל בביאור צהר תעשה לתיבה, האם הכוונה לחלון ממש או לאבן טובה המאירה להם, כמובא בדברי רש"י, וראה סנהדרין קח,ב שדעת ר' יוחנן היא שהקב"ה אמר לו לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים.

והנה י"ל שפלוגתא זו תלויה במחלוקת ר' יוחנן ור' לקיש בריש פרק יום הכיפורים אם חצי שיעור אסור מן התורה, וזו דעת ריו"ח, או מותר כר"ל, ור' יוחנן לטעמיה אזיל.

הכיצד?

בסנהדרין נח,ב מבואר שגוי ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו, וידועה הקושיא שהרי אחז"ל ביומא כח,ב שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, והיאך שמר אברהם אבינו את השבת קודם מ"ת, הא כיון שלא נצטוה עליה, הרי הוא גוי ששבת, ובזה כבר נצטוה אז כב"נ בהא דיום ולילה לא ישבותו. ועי' פנים יפות פר' בשלח ושו"ת הגרע"א קמא סי' קכא בהשמטה).

ויש ליישב לפי מה דקיי"ל דלא ניתנו שיעורים לבני נח (עי' רמב"ם הל' מלכים ט,י), וא"כ כל מה דקיי"ל המבשל בשבת פחות מכגרוגרת אינו חייב, זהו רק בישראל ולא בב"נ. ואם עשה ב"נ מלאכת חצי שיעור סגי בזה לומר שלא שבת, ואף שבב"נ אין כאן חילול שבת. ומעתה י"ל, דהאבות שמרו את השבת עד שלא ניתנה באופן זה, שעשו מלאכת חצי שיעור, ובזה אפשר לקיים שניהם, שמירת השבת וגם אי שביתה בתורת ב"נ. (וכן תירץ בשו"ת בנין ציון ח"א סי' קכו).

אכן כל זה ניחא לדעת ר"ל דחצי שיעור מותר מן התורה, אבל מה נעשה לריו"ח דח"ש אסור.

אמנם, במדרש מובא פלוגתא אם המזלות שמשו במבול, רש"י על פס' דנן כותב שמלשון המקרא יום ולילה לא ישבותו מכלל ששבתו כל ימי המבול. אבל במדרש שם איתא: אמר ר' יוחנן, לא שימשו המזלות כל אותן י"ב חודש, אמר לו ר' יונתן שימשו אלא שלא היה רישומן ניכר.

ומעתה י"ל, דמאן דסבר שהמזלות לא שמשו במבול, אינו יכול לדרוש כדרשת הגמ' בסנהדרין למילף מיניה דין גוי ששבת, כיון דקרא איצטריך ליה לגופיה לעצם ההבטחה והברית אשר כרת הקב"ה שהזלות לא ישבותו יותר כפי ששבתו במבול, ולא נצרכה אותה דרשא אלא למ"ד שהמזלות שמשו בימי המבול, ואז אייתר לן קרא דיום ולילה לא ישבותו להאי דינא דגוי ששבת חייב מיתה.

ומעתה נראה דרק אליבא דריש לקיש ילפינן דין גוי ששבת חייב מיתה, ולדידיה קשיא איך שמר אברהם אבינו את השבת, ומיושב שפיר לשיטתו שעשה מלאכת חצי שיעור, וחצי שיעור מותר מן התורה. אבל ריו"ח לטעמיה דח"ש אסור מה"ת, ואינו יכול ליישב כן, לא קשיא ליה מידי, שהרי ריו"ח סובר במדרש להדיא שהמזלות לא שמשו במבול, וא"כ לדידיה איצטריך האי קרא לגופיה לעצם ההבטחה שאחר המבול לא ישבתו המזלות לעולם, וליתא לדין גוי ששבת חייב מיתה מידי, כיון שאין לנו ילפותא לזה.

והנה לדעת ריו"ח שהמזלות לא שמשו במבול, א"כ לא יתכן לפרש צוהר במובן של חלון, כיון שהרי לא היה אור החמה כלל בימי המבול, ולכן מוכרח הוא לפרש דצוהר היינו אבן טובה, ודווקא לר"ל שחצי שיעור מותר, וא"כ בהכרח שהמזלות שמשו במבול, א"כ ודאי ניתן לפרש דצוהר היינו חלון שנכנס בעדו אור החמה.

והדברים שמחים.

[איש_ספר]

הגאון רבי אליהו קלצקין זצ"ל גלה כנער מליטא להונגריה ללמוד תורה מפי הגאון מהר"ם א"ש, שהיה מתלמידי החת"ס. היה זה דבר נדיר למדי, שבחור יכתת רגליו מליטא ללמוד בישיבה בהונגריה, ועוד בעת היותו נער, מעט לאחר הגיעו למצוות. סיפר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א (מפי השמועה, מתלמידיו שליט"א), כי כאשר הנער התראה לפני המהר"ם א"ש והבחין בגילו הצעיר, שאלו: אינגלע, מה יש לך להגיד, אולי משהו על פרשת השבוע, פרשת נח.

ר"א קלקצין לא למד בהונגריה מימיו. [אביו ר' נפתלי הירץ בעל אילה שלוחה למד אצל החת"ס שתיים - שלוש שנים]
הפלפול נחמד וכמוהו רבים.

[רבטוב]

גם אביו של הרה''ג ר' שמואל קושלביץ ר''י תורה ודעת בארה''ב למד בהונגרי' אצל החתן סופר ממטסדארף והוא בא מליטא ואת בנו קרא על שמו.
גם הרא''מ כהנוב ר''י בתורה ודעת ורב ביהמד''ר תורה ודעת גלה מליטא ללמוד בהונגרי' .
גם הרה''ג המפורסם ר' אברהם ביק בא מליטא ללמוד לפרשבורג הנ'''ל הי' גיסו של אב''ד ור''מ לידא רי''י ריינעס . וזקינו של הרה''ג רי''י ניימאן אב''ד פאפא-מאנטריאל-בלז

[איש_ספר]

גם אביו של הרה''ג ר' שמואל קושלביץ ר''י תורה ודעת בארה''ב למד בהונגרי' אצל החתן סופר ממטסדארף והוא בא מליטא ואת בנו קרא על שמו.

0102.jpg (79.49 KiB) נצפה 8382 פעמים

[נוטר הכרמים]

ראי"ס,

ר' שמחה שמואל שולמן הגבאי בטיקטין הנזכר בידיעה, לבטח קשור ל'מוטל טיקטינער' הלא הוא הגאון ר' מרדכי שולמן זצ"ל מסלבודקה, הלא כן?

הן לא מכבר לפני כשבועיים נלב"ע בב"ב העונה לשם זה שהוא אחיינו, גם נכדו מנהל הישיבה בשמו: ר' שמחה שמואל זקס, מה הוא לר' מרדכי זצ"ל?

[נוטר הכרמים]

ראי"ס,

ר' שמחה שמואל שולמן הגבאי בטיקטין הנזכר בידיעה, לבטח קשור ל'מוטל טיקטינער' הלא הוא הגאון ר' מרדכי שולמן זצ"ל מסלבודקה, הלא כן?

הן לא מכבר לפני כשבועיים נלב"ע בב"ב העונה לשם זה שהוא אחיינו, גם נכדו מנהל הישיבה בשמו: ר' שמחה שמואל זקס, מה הוא לר' מרדכי זצ"ל?

אכן כן, הרב ר' שמחה שמואל הנ"ל היה אבי האחים הגאון ר' מרדכי זצ"ל והרה"צ ר' יהודה זצ"ל מחיפה.

[נוטר הכרמים]

http://www.oz-vehadar.com/he/%D7%9E%D7% ... %D7%9D/171

[אברכון]

הקפצה לקראת פרשת נח. ללא ספק וורט גאוני.

[מתפעל]

זכורני סיפור שבא אליו לירושלים אורח ממנהטן ובתוך השיחה דיברו על מקום אחד שם במנהטן, והגאון שפעם ראה מפת הרכבות, החל לשחזר לו כל הפרטים של מועדי הרכבות איך להגיע לשם, והאורח נדהם מהגאונות המבהילה שלו, לזכור שם כל רכבת והזמנים והתחנות.

זה נראה כזה בזבוז של המח, לזכור דבר לא נצרך כלל. אמנם אצולו זה לא בא על חשבון זכירת התורה כולה.

פעם ראיתי איזה סיפור על הלוויתו שלא איפשרו להרב קוק להספידו או משהו כזה. איני זוכר היכן ראיתי.


האם היה להם קשר בחיי חיותם?

[וונדרבר]

זכורני סיפור שבא אליו לירושלים אורח ממנהטן ובתוך השיחה דיברו על מקום אחד שם במנהטן, והגאון שפעם ראה מפת הרכבות, החל לשחזר לו כל הפרטים של מועדי הרכבות איך להגיע לשם, והאורח נדהם מהגאונות המבהילה שלו, לזכור שם כל רכבת והזמנים והתחנות.

אולי בספר מגדולי ירושלים של ר' יעקב גליס, (יש שם פרק עליו).

[איש_ספר]

הסיפור היה עם בנו והוא שונה. הוא מופיע במאמרו המקובץ בספר נוטרי מורשת שבאוצר החכמה (חבילת ספרי מוה"ק)

[סגי נהור]

לעצם הפלפול, הנה בסדר הרצאת הדברים יש כעין הטעיה וכדרך הדרשנים, וכאילו התירוץ בסיום תלוי בכל הפלפול שבאמצע. ובאמת הסדר הנכון בדברים הוא שדעת ר"י שצהר הוא אבן טובה מתבארת ע"פ שיטתו שלא שמשו המזלות, וזאת סברא פשוטה ומתקבלת ואינה קשורה לכל הפלפול, וכאן יש להוסיף שאפשר לתלות שיטת ר"י שלא שמשו המזלות בדעתו לענין איסור חצי שיעור.

[ספרן]

הסיפור היה עם בנו והוא שונה. הוא מופיע במאמרו המקובץ בספר נוטרי מורשת שבאוצר החכמה (חבילת ספרי מוה"ק)

וב'כתבים' (הוצ' ע"ע, תשי"ג) של בנו, עמ' 304 ואילך.

[מתפעל]

אז האורח היה בנו,

ובמה היה הסיפור שונה?

ומה לגבי קשריו עם הרב קוק?

[המחקר]

פורסם עתה ברשת החברתית:

ספר חדש ומרתק יצא לאור! - "דרך ישרה"

מרן שר התורה הגר"א קלצקין היה מגדולי הפוסקים בדורו. כבר בהיותו כבן 23 כתב עליו הגאון המלבי"ם: "בבקיאות ובחריפות הוא כמעט יחידי בדור הזה, והוא איש פלאי". ידידו המהר"ם שפירא מלובלין התבטא עליו: "הוא היה המשיב לכל העולם בהלכה!".

שמונים שנה לאחר פטירתו מופיע לראשונה ספר מרתק על אישיותו המופלאה. בספר קובצו תולדות חייו, סיפורים אודותיו, מסמכים ומכתבים השופכים אור חדש על דמותו הייחודית, שלא היה כדוגמתה בדורות האחרונים. פרק מיוחד מוקדש לידידותו רבת השנים עם מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ראש הרבנים בארץ ישראל.

בחלקו השני של הספר נדפסת מחדש תשובה הלכתית ארוכה שכתב רבי אליהו, בה דן בעומק ובבקיאות בסוגיית צער בעלי חיים, האם הותר צעב"ח לצורך האדם. תשובה זו משתרעת על עשרות עמודים, ומשתקפת ממנה גאונותו העצומה של המחבר. פסיקתו של המחבר מתייחסת ליסודות הסוגיה, וממנה השלכות לגבי צעב"ח הקיים בתעשיית המזון מן החי.

ספר מרתק. 170 עמ'. כריכה רכה. כולל מסמכים נדירים המתפרסמים לראשונה.

הספר מוקדש לעילוי נשמת הילדה הקדושה הלל יפה אריאל הי"ד.

[שיף]

עוד אשכול מפורט יותר על משפחתו
viewtopic.php?f=19&t=4304&hilit=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%94

[בקרו טלה]

משפחתו של הגאון נפתלי הירץ קלצקין בעל אילה שלוחה. בנו המפורסם יותר הוא ר אליהו .האם ידוע על שאר אחיו. האם מישהו נותר מילדיהם. על ר אליהו ידוע .על אחיו לא כ"כ.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=749 עמ' 749

[שיף]

מרן שר התורה הגר"א קלצקין היה מגדולי הפוסקים בדורו. כבר בהיותו כבן 23 כתב עליו הגאון המלבי"ם: "בבקיאות ובחריפות הוא כמעט יחידי בדור הזה, והוא איש פלאי".

viewtopic.php?f=7&t=3700&hilit=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%AA&p=336252#p27751

[בקרו טלה]

במדור החשוב תחת השיחים - משיגם ושיחם של גדולי ישראל, שבמוסף שבת קודש של יתד נאמן השבוע מובא כדברים הללו.
טיבותא לשקייה, שכני הטוב המכונה 'הרב א. חפץ' שליט"א כותב המאמר שגם טרח להמציאו לידי.
הגאון רבי אליהו קלצקין זצ"ל גלה כנער מליטא להונגריה ללמוד תורה מפי הגאון מהר"ם א"ש, שהיה מתלמידי החת"ס. היה זה דבר נדיר למדי, שבחור יכתת רגליו מליטא ללמוד בישיבה בהונגריה, ועוד בעת היותו נער, מעט לאחר הגיעו למצוות.
סיפר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א (מפי השמועה, מתלמידיו שליט"א), כי כאשר הנער התראה לפני המהר"ם א"ש והבחין בגילו הצעיר, שאלו: אינגלע, מה יש לך להגיד, אולי משהו על פרשת השבוע, פרשת נח.
ולא אחר הנער לפתוח פיו ויאירו דבריו, ואלו הן......והדברים שמחים.

עי' בישורון מפי הגרש"ב הכהן דויטש משמיה דהגר"ש אויערבאך ומצא את ההבדלים

[שומר]

הספר דרך ישרה שהוזכר למעלה היכן ניתן להשיגו

[מה שנכון נכון]

בקשוני להעלות מאמר מהר"י דנדרוביץ.

צהר תעשה לתיבה.pdf

(102.7 KiB) הורד 344 פעמים