פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:לפני כמה שנים פורסם ב'מוסף שבת קודש' ראיון עם יהודי מבוגר שלמד בימי נעוריו בישיבתו של הרב בוצ'קו זצ"ל במונטריי בתקופה שהגיעו לשם מרן רבינו הגראי"ל וידיד נפשו הגאון הצדיק רבי משה סולובייצ'יק זי"ע. הוא סיפר שהיו מכנים אותם שם "שני הקדושים", בהיותם יושבים כמעט בכל שעות היממה בביהמ"ד שקועים בתורתם כשמסביב יהום הסער, לא עלו על יצועיהם (כ"א רק ישנו מעט על מקום לימודם בביהמ"ד), וכמעט לא אכלו מאומה, בגלל חששות ובעיות כשרות.
אולי יש כאן מישהו שיכול להשיג את הגליון הזה ולהעלותו לאשכול?

איש_ספר כתב:אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

אליסף כתב:בהספד ממקורבו ר' איצ'ה רוזנגרטן, סיפר שמרן אמר לו על ר' משה סולובייצ'יק שרמ"ס ממש בנה אותו בכל שטחי החיים. הקשר ביניהם היה כנראה מאד עמוק.
אפי' בפגישה הראשונה עם הרבנית- יותר בסגנון של "באקיק", הגיע ר' משה יחד עם מרן וניהל את השיחה! אחר שעזבו, שאלה השדכנית- רחה שטרנבוך- את הרבנית לרשמיה, וענתה באופן חיובי, הבינה מרת שטרנבוך שיש פה אי הבנה ואמרה זה לא הגבוה אלא הנמוך! ענתה הנערה- הוא? הוא הרי לא דבר בכלל...

ארוסתו של ראש הישיבה תמר (תמה) התאכסנה בביתם (של ר' דוד גליצקי) בלוגאנו שעה שראש הישיבה אז בחור בישיבת מונטריי הגיע לפגוש אותה בפעם הראשונה הוא הגיע כשעיניו מכוסות רק כשהיא הבטיחה שהיא מסכימה לחיות חיי לחץ של תורה הוא פקח את עיניו, לפני כן לא הייתה סיבה ל'עד שיראנה'

איש_ספר כתב:אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

אליסף כתב:בהספד ממקורבו ר' איצ'ה רוזנגרטן, סיפר שמרן אמר לו על ר' משה סולובייצ'יק שרמ"ס ממש בנה אותו בכל שטחי החיים. הקשר ביניהם היה כנראה מאד עמוק.
אפי' בפגישה הראשונה עם הרבנית- יותר בסגנון של "באקיק", הגיע ר' משה יחד עם מרן וניהל את השיחה! אחר שעזבו, שאלה השדכנית- רחה שטרנבוך- את הרבנית לרשמיה, וענתה באופן חיובי, הבינה מרת שטרנבוך שיש פה אי הבנה ואמרה זה לא הגבוה אלא הנמוך! ענתה הנערה- הוא? הוא הרי לא דבר בכלל...

וונדרבר כתב:הכוונה למוסף שבת קודש של יתד נאמן פ' תזריע 31 תשע"ד, עמ' 12-15, התפרסם שם ראיון עם הרב יעקב נטע בעק שליט"א, שמספר זכרונות מהתקופה ההיא במונטריי, ככל אשר כתבת.

איש_ספר כתב:אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

וונדרבר כתב:

פרנקל תאומים כתב:לפני כמה שנים פורסם ב'מוסף שבת קודש' ראיון עם יהודי מבוגר שלמד בימי נעוריו בישיבתו של הרב בוצ'קו זצ"ל במונטריי בתקופה שהגיעו לשם מרן רבינו הגראי"ל וידיד נפשו הגאון הצדיק רבי משה סולובייצ'יק זי"ע. הוא סיפר שהיו מכנים אותם שם "שני הקדושים", בהיותם יושבים כמעט בכל שעות היממה בביהמ"ד שקועים בתורתם כשמסביב יהום הסער, לא עלו על יצועיהם (כ"א רק ישנו מעט על מקום לימודם בביהמ"ד), וכמעט לא אכלו מאומה, בגלל חששות ובעיות כשרות.
אולי יש כאן מישהו שיכול להשיג את הגליון הזה ולהעלותו לאשכול?

הכוונה למוסף שבת קודש של יתד נאמן פ' תזריע 31 תשע"ד, עמ' 12-15, התפרסם שם ראיון עם הרב יעקב נטע בעק שליט"א, שמספר זכרונות מהתקופה ההיא במונטריי, ככל אשר כתבת.
ראה שם שהביטוי "שני הקדושים" נזכר שם בעמוד השני (עמ' 13).

מוסף שבת קודש יתד נאמן תזריע 31 תשעד.PDF

אליסף כתב:מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

אותיות כל"ב
הניקוד הרגיל של מיליות היחס כל"ב הוא שווא, כגון כְּיוֹם, לְיוֹם, בְּיוֹם, לְכָבוֹד, בְּבַקָּשָׁה.
יוצאים מן הכלל:

הניקוד לפנֵי דוגמאות
כִּ, לִ, בִּ שווא בִּבְרָכָה, לִבְרִיאוּת, כִּשְׁבוּעַיִם
כתנועת החטף חטף כַּחֲלוֹם
לֶאֱלִישֶׁבַע
בָּחֳרִי־אַף, כָּאֳנִיּוֹת סוחר (קמץ קטן)

אוצר החכמה כתב:חיפשתי בגוגל וזה אשר מצאתי באתר האקדמיה.
...
כך שכנראה צדקתי.

אוצר החכמה כתב:חיפשתי בגוגל וזה אשר מצאתי באתר האקדמיה.

אותיות כל"ב
הניקוד הרגיל של מיליות היחס כל"ב הוא שווא, כגון כְּיוֹם, לְיוֹם, בְּיוֹם, לְכָבוֹד, בְּבַקָּשָׁה.
יוצאים מן הכלל:

הניקוד לפנֵי דוגמאות
כִּ, לִ, בִּ שווא בִּבְרָכָה, לִבְרִיאוּת, כִּשְׁבוּעַיִם
כתנועת החטף חטף כַּחֲלוֹם
לֶאֱלִישֶׁבַע
בָּחֳרִי־אַף, כָּאֳנִיּוֹת סוחר (קמץ קטן)

כך שכנראה צדקתי.

אפרקסתא דעניא כתב:מעת שלמדתי בפוניבז' הקטנה חלפו כשלושים שנה, אך למיטב זכרוני הגראי"ל לא התפלל בישיבה במנחה של שבת. אני טועה?

בכל תענית ציבור היה עולה לשלישי בקריאת התורה של מנחה, לאחר הקריאה היה שואל את הבעל קורא האם הוא הכין גם את ההפטרה, הבעל קורא תמיד היה משיב בשלילה [היתה מסורת כזו אצל הבחורים שהשתוקקו לשמוע את הגראי"ל קורא את ההפטרה, שמלכתחילה לא להכין את ההפטרה כדי שהגראי"ל 'ייאלץ' לקרוא אותה בעצמו...] והגראי"ל היה קורא את הפטרת 'דרשו ה' בהמצאו' בנעימה שקטה ומרגשת מאד, כל מילה היתה מוטעמת ומעוררת מאד.
שמנו לב, שלמרות שהיה זה כבר 'מנהג' של שנים רבות, שהגראי"ל קורא את הפטרת דרשו ה' בתענית ציבור, מכל מקום בכל פעם היה שואל תחילה את הבעל קורא האם הוא הכין את ההפטרה, רק לאחר שהלה השיב בשלילה היה קורא בעצמו... שלא יבוא חלילה לגרום צער לבעל קורא הצעיר.

גביר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:מעת שלמדתי בפוניבז' הקטנה חלפו כשלושים שנה, אך למיטב זכרוני הגראי"ל לא התפלל בישיבה במנחה של שבת. אני טועה?

לדברי האברך הנ"ל [איני יודע את גילו המדויק, אך הוא קצת מבוגר ממני, ואם כן הרי הוא כבן חמישים ומן הסתם למד שם לפני קצת יותר משלושים שנה] הייתה זו התפילה היחידה או כמעט היחידה שהיה בה קריאת התורה שנהג להתפלל שם, מכל מקום מדובר ביהודי בר סמכא ממשפחה ליטאית בניברקית שורשית מהחוג הקרוב לראי"ל.

נהר שלום כתב:

אליסף כתב:מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

ראיתי בספר "רבי אהרן ליב" שכתבו בשם הגר"י ישראלזון שהיה מאלה שדחקו ברב שך להביא ראש כולל שירומם את הכולל אבלל לא יכפה דעתו על האברכים. הגראי"ל היה בו זמנית גם ראש הכולל וגם ר"י פוניבז לצעירים ולכן היה בכולל בבוקר וכשהגיע זמן מסירת השיעור בישיבה הלך לשם. הרב מסר שיעורים בכולל בפתיחת הזמן ושיעורים כלליים מזמן לזמן וכן שיחות מוסר בזמנים מיוחדים.

הוה אמינא כתב:

נהר שלום כתב:

אליסף כתב:מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

ראיתי בספר "רבי אהרן ליב" שכתבו בשם הגר"י ישראלזון שהיה מאלה שדחקו ברב שך להביא ראש כולל שירומם את הכולל אבלל לא יכפה דעתו על האברכים. הגראי"ל היה בו זמנית גם ראש הכולל וגם ר"י פוניבז לצעירים ולכן היה בכולל בבוקר וכשהגיע זמן מסירת השיעור בישיבה הלך לשם. הרב מסר שיעורים בכולל בפתיחת הזמן ושיעורים כלליים מזמן לזמן וכן שיחות מוסר בזמנים מיוחדים.

אולי נכון הקטע הזה מתוך הסיפור - שהגר"י ישראלזון דחק בגרא"מ שך זצ"ל,
עכ"פ אין זו האמת שהיתה במציאות כי מי שמינה באותן שנים בעלי משרות במוסדות הישיבה היה רק הגר"י כהנמן, ובכלל לא הגרא"מ שך. ומי שביקש מהגר"י כהנמן והביא למינוי הגראי"ל - לא היה הגר"י ישראלזון.

דבר ראוי כתב:כאיל תערוג - פרשת וארא - ככלות השלושים למרן זיע"א

כאיל תערוג - שלושים למרן זצ''ל.pdf

דלי דלות כתב:סיפור נוסף, אמיתי ומוסמך, מגדולו של הגאון בעל אילת השחר זצ"ל.
ילתי ת"ת חסידי בירושלים באו להיבחן אצלו על תלמודם, בפרק אלו מציאות. [למעשה אפשר כבר לסיים את הסיפור כאן. גדול בישראל, בן מאה, מפנה מסדר יומו לבחון זאטוטים, ועוד כאלו שאינם משתייכים לת"ת בראשותו או בנשיאותו...]
הוא ישב בלי גמרא, והוא שאל שאלה, ואף אחד מהילדים לא ידע לענות. התברר שהוא שאל בטעות שאלה ממשנה בפרק לא יחפור (נדמה לי מהמשנה בדף כג: ניפול הנמצא). המלמד העיר, בעדינות ובדרך ארץ, את תשומת לבו לכך, שהוא שואל שאלה מב"ב בעוד שהילדים שיננו את פרק אלו מציאות. הגראי"ל קם ממקומו וניגש לארון הספרים ובדק בגמרא ומצא שאכן כדברי המלמד המשנה נמצא בב"ב ולא בב"מ. תוך כדי חזרתו למקומו החל גוער בעצמו לעיני כולם, שוב ושוב. 'בושות!, בושות! אן אלטען עם-הארץ! בושות! קינדערלאך! זיצט און לערנט, אויב נישט וועט איהר אויף וואקסען אן אלטען עם-הארץ ווי מיר!'. היה זה שיעור שהילדים לא ישכחו כל חייהם.
הייתי מוסיף שהילדים 'זכו לגילוי אילת השחר!'