רבי מנחם נחום מקוברין היה תלמידו של בעל ה'יסוד העבודה' מסלונים. לאחר פטירתו ניהל אדמורו"ת בעצמו.
מצורף קטע עיתון המודיע אודותיו מהתאריך א' אב תשכ"ח. מי אשר בידו להוסיף פרטים אודותיו - אודה לו על כך.
האדמו''ר הגה''ק ר' נחום מקוברין זצ''ל
. מאת הרב י. ה. קנציפולסקי
ידוע מאמר רשב''י ראיתי בני עליה והינם מועטין במאמר זה אני נזכר תמיד כשאני חושב על אדמו''ר הגה''ק ר' נחום מקוברין זצ''ל שזכיתי להכירו בימי צעירותי וגם להשתתף בהלוויתו ביום ר''ח מנחם אב תרע''ח בביאליסטוק, הוא היה קדוש עליון ומהיחידים שבין הצדיקים בדורו, שם לילות כימים ולא פסק פומיה מגירסא ועסק בתורה לשמה, ותמיד היה דבוק בעבודת ה' בהתלהבות ופניו בערו כלפיד אש.
אדמו''ר רבי נחום זצ''ל נולד לאביו הר''ר יהודה לייב אפשטיין בעיר ריסוקה – ליטובסקי ביום י''ד ניסן, ערב הפסח שנת תר''ו, היה מגזע היחס, בן אחר בן להגאון בעל כנסת יחזקאל, ונכד מהר''ם מפדווה, הב''ח, מהר''ם מלובלין, הגאון בעל חוות יאיר ועוד.
כבר בילדותו הוא התפרסם כילד מחונן בכשרונות מצויינים, וכמתמיד ועמקן גדול, בעודו נער צעיר נפטר עליו אביו, ובהישארו יתום מאב הכירו עליו עוד יותר את כשרונותיו הגדולים, איך שהוא בעצמו לקח חינוכו בידו והתעלה ממש מיום ליום, ובמשך הזמן פורסם שמו לעילוי גדול.
בשנת תרכ''א לקח אותו לחתן החסיד העשיר מקוברין ר' משה אפלבוים, שהיה ידוע בשם ר' משה דנציגר, בגלל נסיעותיו התכופות לדנציג בעניני מסחר, והוא הבטיח לו מזונות על שולחנו בלי הגבלת זמן, שיוכל לעסוק בתורה ועבודה בלי הפרעה, ואשתו הרבנית הצדקנית עזרה לאביה בבית מסחרו, ר' נחום קבע אז מקום קבוע ללימודו ולעבודת ה' בעליה בשכונת זמוחוביץ בקוברין, בה ישב יותר מעשרים שנה על התורה ועל העבודה, בנגלה ובנסתר, בהתמדה ובדביקות ובשמחה, והבית הזה פורסם בין תושבי העיר כי גדול שוכן בה המגין על העיר בתורתו, ותושבי העיר היו מתאספים לפרקים ע''י המקום לשמוע מרחוק את קול התורה והתפילה שלו שבקע שחקים.
באותה התקופה היו גם כמה שנים שלמד בחברותא עם ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצ''ל, שגם הוא היה חתן בקוברין וסמוך על שלחן חותנו ושהתפרסם אח''כ כגאון גדול וראש ישיבה ורב במאלטש ובקריניק, הם נשארו ידידים נאמנים עד לפטירתם, (ידוע, כי כאשר ר' נחום כשנהג עדתו היה מבקר לפעמים בקריניק, איפה שהיה לו בית חסידים, היה ר' זלמן סנדר – שהיה מתנגד חריף – מזרז את תלמידיו ללכת לשולחנו ולחלק לו כבוד).
במשך התקופה ההיא הציעו לו פעם גם את משרת הרבנות בקוברין, אבל הוא בענווה סירב לקבלה.
אחרי חתונתו ביקר בקוברין הרה''ק אדמו''ר ר' אברהם מסלונים זצ''ל, בעל יסוד העבודה, והתאכסן בדירת חותנו ר' משה אפלבוים, בביקור זה הכיר ר' נחום מקרוב את הרבי מסלונים והושפע ממנו מדרכו בעבודת ה' ובחסידות וכמו''כ הוא מצא חן בעיני הרבי ר' אברהם שקירבו באהבה ובכבוד, וכעבור זמן קצר התקשר ר' נחום להרבי מסלונים והתחיל לנסוע אליו כחסיד נלהב ונעשה לאחד ממעריציו ומקורביו.
מאז נסע ר' נחום מדי פעם לרבו לסלונים, ובכל נסיעה שהה בסלונים כמה שבועות רצופים, ר' אברהם ... מחבבו, והודיע את טיבו וגדולתו ברבים שהוא מלא ברכת ה' בתורה וברזין דאורייתא, אף שהיה אז צעיר לימים, ורגיל היה הרבי להקצות עבורו חדר מיוחד, והיה מבקש ממקורביו שלא יתנו להפריע את ר' נחום מלימודו, כאמרו כי "ר' נחום לומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה".
סיפר ישיש אחד מחסידי סלונים [ר' יצחק רודבסקי ז''ל] שזוכר כשהיה בחור צעיר ונסע לחג הפסח לסלונים, שבליל בדיקת חמץ נכנס פתאום הרבי ר' אברהם לביהמ''ד שלו ושאל לחסידיו שעמדו שם – וביניהם ר' נחום – אם יש למישהו מהם סיום מסכת למחר בבוקר ... ענה לו ר' נחום שבמשך הלילה ילמוד ויסיים מסכת פסחים, המשיך הישיש הנ''ל כי ר' נחום התחיל מיד בערב ללמוד מסכת פסחים, וככה למד כל הלילה בנעימה ובקול ועד הבוקר היה לו סיום מסכת לכבודו של רבו.
טובי החסידים התחילו להתלקט מסביבו של ר' נחום לשמוע ממנו הסברים לדברי התורה והחסידות הנאמרים מפי הרבי, וכבר אז החלו החסידים ללחוש כי ר' נחום הי' יורשו הרוחני של הרבי מסלונים.
אחרי פטירת רבו הרה''ק ר' אברהם מסלונים, ביום י''א מרחשון תרמ''ד, נהו חלק חשוב מחסידי סלונים אחרי ר' נחום ומינו אותו כמנהיג העדה, ר' נחום קיבל את ההנהגה והחל לנהוג נשיאותו ברמה, תפילותיו היו ברטט קודש בצעקה ובדביקות, להבת קודש יקדה בו וכל רואיו הרגישו כי איש אלקים קדוש הוא, דברי תורתו לשומעי לקחו נאמרו בחריפות והיו חוצבים להבות אש, ... ... התחיל להתעניין באנשי שלומו להאציל להם ברכתו ולייעץ להם עצתו, ודבריו היו להם כדברי האורים, חסידים זקנים של ר' משה מקוברין זצ''ל כשראו התנהגותו אמרו שהיא דומה ממש להתנהגותו של ר' משה מקוברין זצ''ל.
לעדת חסידיו שקיבל מסלונים הצטרפו מאות חסידים חדשים מחוגים שונים בהשפעת פרסומו הגדול כאיש קודש, ונפתחו לו בתי חסידים רבים בערים שונים בליטא ובפולין,שהיו מלאים חסידים ואנשי מעשה ביניהם רבנים ותלמידי חכמים גדולים.
גדולי האדמורים מפולין ורוסיה שבאו אתו במגע העריצו אותו וחלקו לו כבוד ויקר והעריכו את גדלו בנגלה ובנסתר, ורבים מהם שלחו אליו אנשים לקבל ממנו ברכתו ולהוושע אצלו.
את החצר שלו עם בית המדרש הגדול בנו חסידיו בקוברין ושם הנהיג את עדתו אחד עשרה שנה עד השריפה הגדולה בקוברין בה נשרפה כל העיר וגם הבית המדרש, אחרי השריפה בקרה אצלו משלחת מראשי העיר ביאליסטוק שהזמינוהו לקבוע דירתו בעיר זו, ואחרי ישוב הדעת הוא הסכים לכך, אז הוקם בביאליסטוק על ידי אנשי שלומו בית מגורים ובית מדרש עבורו, והוא נכנס לגור בביאליסטוק בשנת ת,,,,, ביחד עם חתנו הגאון הצדיק רבי מאיר שאול שצדרוביצקי זצ"ל שהיה סמוך על שולחנו.
כשהתישב ר' נחום בעיר הגדולה והמרכזית הזו שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, התחילה השפעתו להתרחב עוד יותר, והוא החדיר את דרך החסידות בערים שדרך זו היתה זרה להם עד אז, והתקרבו המונים חדשים לחסידות, בשבתות המה בית המדרש שלו מקהל גדול של מאות חסידים מהעיר והסביבה ונעשה לתל תלפיות לתורה ולחסידות עד ליום הסתלקותו.
בערב פסח תרע''ה מלאו לר' נחום ע"ב שנה ואחרי פטירתו נודע שעוד שנה לפני כן קרא למקורביו ואמר שחושב שיחיה ע"ב שנה כפי דברי בעל הטורים בפרשת משפטים "את מספר ימיך אמלא" אמלא בגימטריא ע"ב, ואכן הוא חי ע"ב שנה ושלשה חודשים וחצי, וביום רביעי ר"ח מנחם אב תרע''ה הוחזרה נשמתו ליוצרה ובו ביום הובא למנוחות בכבוד גדול בהלוויה של אלפי איש בביאליסטוק.
על יד מיתתו הזכיר חתנו וממלא מקומו הגאון הקדוש ר' מאיר שלום זצ"ל את שקידתו בתורה ושבימי חייו גמר את הש"ס ל"ו פעמים.
ר' נחום השאיר אחריו בן יחיד ושלש בנות.
בנו הר' ר' מרדכי יהודה לייב היה חתן הגאון הקדוש ר' יעקב מאיזביצה זצ"ל, בעל המח"ס הבית יעקב, בנו של הגאון הקדוש ר' מרדכי יוסף מאיזביצה זצ"ל בעל מח"ס "מי השילוח.
בתו הראשונה הרבנית אסתר ליבא ע"ה היתה אשת הרב הגאון ר' שמחה מנדלבוים מיקירי ירושלים.
בתו השניה הרבנית מלכה דבורה ע"ה היתה אשת הגאון הקדוש ר' מאיר שלום שצדוביצקי זצ"ל האדמו"ר והרב דביאליסטוק.
בתו השלישית הרבנית מרים לאה ע"ה היתה אשת הרב הצדיק ר' יצחק אהרון ויינגרטן זצ"ל האדמו"ר מלובישב.
מנכדיו המפורסמים בחוגי הרבנים והחיים איתנו בא"י :
הרה"ג ר' שצדרוביצקי מתל אביב בן חתנו וממלא מקומו.
הרב רפאל הכהן קוק הרב הראשי דטבריה ועוד.
בדברי שבחיו ובתולדותיו של הנפטר הגאון הקדוש זצ"ל רצוני גם למסור אחת מתורותיו כפי שזכור לי: בפרשת בלק על הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" כתב רש"י ז"ל שראה שאין פתחיהם מכוונות זה כנגד זו, ואמר כך, דאיתא בחז"ל, אמר הקב"ה פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" הפירוש הוא אם בן ישראל מתחיל עבדות ד' ממדרגה קטנה כפתחו של מחט, מחט – כוונתו דקירה במחט, יראת העונש כדקירת המחט, יעזור ד' ויעלה במדרגה גדולה ליראת הרוממות ומשם לאהבת ד' מדרגה עליונה והיינו פתחו של אולם של בית המקדש, ומכיון שראה בלעם שהפתחים שלהם בלתי מכוונות, ומפתח קטן נפתח עבורם פתח גדול, ולכן ראה שאין לו שליטה עליהם ושבח את ישראל שדרגתם גדולה בעבודת ד.