הרב יעקב הלוי כלאב זצ"ל

[כדכד]

היום יום פטירתו של הגר"י כלאב זצ"ל
היה ידוע בהסברה נפלאה בשיעוריו.

[חלמישצור]

1. אזכרה בבית מאיר (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=AAD78205) וכתבה על דמותו בשלושים לפטירתו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=A653E6A4). כאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9CE56E4B) נישואי בנו שלמה זלמן עם צביה לבית רוקח. חברותו בוועדה לענייני צבא מטעם רבני הפועל המזרחי, עם הרבנים נריה, טכרוש וציוני (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=42BEFC70).

2. מתוך ראיון עם בנו הרא"י (https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11868) :

אביו היה הרב יעקב כלאב, "תלמיד חכם בקנה מידה עולמי", מספר עליו בנו. "מלבד זה שהוא היה תלמיד חכם יוצא מן הכלל, היה לו כושר הסברה מיוחד במינו. אמרו עליו שכשהוא מסביר, אפילו הקיר יכול להבין". הרב כלאב האב למד בליטא, והגיע לארץ עם סרטיפיקט של הרב קוק. "הוא לא היה קשור לרב קוק, אבל הוא הכיר את הרב רענן, ואחרי שהרב רענן נעשה החתן של הרב קוק אבא שלי פנה לרב קוק וביקש ממנו שישלח לו סרטיפיקט". הרב כלאב מספר ששמור אצלו המכתב שכתב אביו לרב קוק, הכתוב בעברית. "מעניין שבחור כמו אבי, שדיבר יידיש, כתב בעברית כל כך יפה", הוא אומר. הרב יעקב כלאב הגיע לארץ למכון הרי פישל, שאותו ניהל הרב דב קוק. שם הוא פגש את בתיה בתו, ונשא אותה לאישה. מסדר הקידושין, איך לא, היה הראי"ה.
הרב יעקב כלאב עבר לאחר מכן לכפר הרא"ה, ובשנת תש"י בא עם קבוצת התלמידים שלו לישיבת מרכז הרב, ולמעשה הקים אותה מחדש. "עד שאבא שלי בא לשם, היו שם בעיקר תלמידים שבאו מליטא", מספר הרב כלאב הבן. "אחרי שהרב קוק נפטר הישיבה הלכה והידלדלה, וכשאבא שלי בא עם התלמידים שלו הוא הניח את היסוד למרכז הרב בגלגול החדש שלה". הרב כלאב האב העביר שיעור לבחורים המבוגרים בישיבה, ושמות כמו הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור ("הוא היה דווקא מהצעירים"), הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד והרב עוזי קלכהיים, צצים ועולים כתלמידיו. פטירתו בגיל צעיר יחסית קטעה באחת את המשך דרכו של תלמיד חכם מבריק זה.

3. מ'בדרך התורה הגואלת' (המספר הוא הרב יהושע רוזן):

בשנת ת"ש קמה הישיבה בכפר הרואה, כשבראשה הרב משה צבי נריה... כמובן, שגם רבו של המושב, הגאון הרב שאול ישראלי, היה מעורב בהקמת הישיבה ומסר בה שיעורים. הרמי"ם הראשונים היו, הרב אברהם צוקרמן שליט"א, הוא היה יד ימינו של הרב נריה, ואליהם הצטרפו הרב יעקב כלאב והרב אריה בינה, שניהם תלמידי-חכמים מובהקים ועמקנים גדולים בש"ס ובפוסקים. אשתו של הרב כלאב היתה בתו של הרב דב הכהן קוק, אחיו של מרן הרב זצ"ל. הם חיו עם ילדים קטנים בחדר קטנטן בדחקות עצומה, ללא מטבח וללא שירותים. היא היתה אחראית על המטבח שם. הרב יעקב כלאב היה ר"מ של השיעור הגבוה.
קצת לפני פסח, החליטה קבוצה של כחמשה-עשר בחורים ללכת ביחד לישיבה גבוהה. היו שתי ישיבות שבאו בחשבון מבחינתם ללכת אליהם: חברון ופוניבז'. 'מרכז הרב' בכלל לא היתה מועמדת כאפשרות. החלטנו ללכת לשאול את ה'חזון איש'. באנו כל הקבוצה והוא המליץ על חברון דווקא, שהיא יותר מתאימה לנו. כמובן, שהרב כלאב היה בסוד הענין, והוא התלבט מאוד בעצמו, האם לעבור לירושלים, או להישאר בכפר הרואה. היה ברור לכולנו, שאם הרב כלאב יעבור לירושלים, אנחנו נישאר איתו. נסענו להיבחן בישיבת חברון, ואכן, התקבלנו כולנו לישיבת חברון, שמקום משכנה היה בשכונת 'גאולה' בירושלים.
עם הגיע – בשעה טובה ומוצלחת – ראש חדש אייר, נסענו כולנו ירושלימה, במחשבה להגיע לישיבת חברון. כשהגענו לתחנה המרכזית בירושלים עיה"ק, פגשנו שנים מחברינו והם בישרונו שהרב כלאב עבר לירושלים. במקום להגיע לחברון, נסענו עם החבילות, להקביל פניו של הרב כלאב. הוא רצה להקים ישיבה בירושלים בשם 'משכן ישראל', אבל לא היתה לו אפשרות חומרית לכך. הוא הגיע להסכם עם ישיבת 'מרכז הרב', שבבוקר הבחורים ילמדו אצלו, במכון 'הרי פישל', שבשכונת הבוכרים, ואחר-הצהריים ובערב ילמדו ב'מרכז הרב', וישנו במקום שנקרא 'בית גישׂטטנר' ברחוב החבשים...
תפילת שחרית היינו מתפללים ב'מרכז הרב'. הרב צבי יהודה היה מגיע כל יום לתפילה וכך התחיל איזה-שהוא קשר בינינו. הקבוצה שלנו, היא היתה בעצם המנין. היתה אז בישיבה קבוצה של בחורים, ביניהם גם תלמידי-חכמים חשובים, אבל בדרך כלל הם לא היו באים לתפילת שחרית בישיבה. בין הבחורים והאברכים שלמדו אז בישיבה היו: הרב ר' אליעזר שפירא, שהיה אחר כך דיין בית-הדין העליון; הרב ר' יוסף שלוש, אחר כך הרב של כפר סבא; הרב ר' דוד דיין, הרב של צפת; הרב ר' מרדכי פרום (הזכרנוהו לעיל), אז הוא היה עדיין בחור; הרב ר' שבתי אטון, ראש ישיבת 'ראשית חכמה' בירושלים. אחר הצהריים היה בא לישיבה גם מרן מורנו ורבנו הרב ר' אברהם אלקנה כהנא שפירא שליט"א, והיה לומד עם הרב אברהם שדמי. הרב ר' זוסמן ריגר, שהיה גיסו של הרב שלום נתן רענן-קוק, היה נותן שעור לכמה בחורים שהיו בישיבה...
ביום העצמאות התש"ט, ארבעה ימים אחרי שהגענו מכפר הרואה לישיבה, הוא יצא איתנו לרקוד ברחובות, ברחוב יפו. אז עוד לא היתה מסיבה בישיבה ורק יצאנו לרקוד עם הרב צבי יהודה. היתה גם קבוצה של בחורים מישיבת 'חברון' שבשכונת גאולה, שהצטרפו אלינו בריקודים [דרך אגב, היתה קבוצה של בחורים חשובים מישיבת חברון שהיו משתתפים בשעור אצל הרב צבי יהודה. בין הרב צבי יהודה וראשי ישיבת חברון, במיוחד הרב יחזקאל סרנא, שררו יחסים ידידותיים מאוד]. באופן רשמי היינו שייכים לרב כלאב ולא ל'מרכז הרב'. הוא נתן לנו שעור גמרא כמעט בכל יום ודאג גם לצד הרוחני. הוא סידר לנו שעור ב'תניא' עם ראש ישיבת חב"ד, הרב משה לייב שפירא, שהיה אדם חשוב מאוד. הרב משה לייב שפירא היה חבר של הרב יצחק אריאלי, והיה בא לשוחח איתו ב'מרכז הרב'. הלכנו לשעור אצלו בימי ששי ומאוד נהננו מהשעור. כשנודע לרב צבי יהודה שאנחנו לומדים תניא, הוא בא ואמר לנו: "בואו ונלמד נפש החיים". אני לא זוכר כמה זמן זה נמשך, על כל פנים זו היתה יוזמה שלו לפתח יותר את הקשר הרוחני איתנו...

4. בערכו בויקישיבה יש תמונתו ותמונת מצבתו (https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 7%90%D7%91).

[לייטנר]

בין הבחורים והאברכים שלמדו אז בישיבה היו: הרב ר' יוסף שלוש, אחר כך הרב של כפר סבא.

צריך להיות הרב ר' אברהם וכו' [בנו של הרב יוסף שלוש]

[חלמישצור]

1. דברי הרב יהושע רוזן שליט"א בעלון מישיבת מרכז הרב, טבת תשס"ד:

זכיתי ללמוד תורה מספר שנים אצל מו"ר הגאון רבי יעקב כלאב זצ"ל. הוא היה גאון עצום בתורה, משנתו סדורה ובהירה, כח ההסברה שלו היה מדהים. היו אומרים, בהלצה, שגם הקירות היו מסוגלים להבין אותו. ארשום כאן כמה דברים בשמו, המלמדים כיצד ללמוד וללמד.

כאשר סיימנו ענין או פיסקה בגמרא, היה אומר: "עכשיו נלמד את המשנה, ונסביר את המשנה בתוך הגמרא". וכן כאשר סיימנו ללמוד תוספות או ראשון אחר, היה אומר: "עכשיו נלמד את התוספות בתוך הגמרא". בדרך לימוד זאת, היו הגמרא והראשונים מתבארים ומתבהרים.

"האם קושיית התוספות קשה גם לך או שאתה מאמין לתוספות שיש כאן קושייה?" היה הרב שואל אותנו. זה היה המבחן לעצמנו אם קושיית התוספות הובנה כראוי. וכן לגבי תירוץ התוספות היה שואל, "האם הקושיה מתורצת גם לך" או בלשון אחרת: "איך נפלה הקושיה בתירוץ התוספות".

2. מערכה ממנו בעניין 'כפרת עגלה ערופה' בספר הזכרון אשל אברהם לזכר הגר"א שפירא, ירושלים תש"ע, עמ' תקצו-תרא. מערכה נוספת 'בענין הפוסק על השער', בספר בשמן רענן ב, ירושלים תש"נ, עמ' שטו-שמ. התכתבות משנת תרצ"ח בענין שדות ציבור, אם נקראים שדך לאסור עבודה בשביעית, בשו"ת משפטי עוזיאל ו, סי' קד.

3. עוד על כניסת התלמידים בראשות הרב כלאב למרכז הרב, בספר בשמן רענן א, עמ' פז. תמונה גדולה ממנו בספר דורשי ציון בפועל, עמ' 255.

[חלמישצור]

מוסר שיעור במרכז הרב. התלמיד שפניו גלויות הוא מזכיר הישיבה ר' שבתי שמואלי.

הרב כלאב במרכז הרב.png (404.58 KiB) נצפה 2748 פעמים

[חלמישצור]

הרב כלאב בהיותו ר"מ בישיבת בנ"ע כפר הרואה.
מימין לשמאל: הרב מרדכי ברויאר, הרב שלמה ליב צוקרמן, הרב יעקב כלאב, הרב אריה בינה, הרב משה צבי נריה, ?, הרב אברהם צוקרמן.

כפר הרואה תשב - ארכיון ר דב נחמני זל.jpg (175.2 KiB) נצפה 2411 פעמים

התמונה מארכיונו של התלמיד ר' דב נחמני ז"ל שנפטר בט"ו בשבט האחרון. את התמונה פרסם נכדו משה נחמני.

[לייטנר]

מאיזו שנה?

[חלמישצור]

איני יודע. אפשר להעריך שבין תש"ה (בה שב הר"א בינה ארצה משנות שביו הקשה*) ותש"ט (בה עבר הרב כלאב לירושלים).


---
* אולי זה המקום להעיר ולהמליץ על ספרו של פרופ' אביעד הכהן, "ארי בין עולמות: סיפור חייו ומשנתו של הרב אריה בינה" שיצ"ל לאחרונה (נזכר בקצרה בידי הרב גביר כאן).

[פלוריש]

2. מתוך ראיון עם בנו הרא"י (https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11868) :

הרב כלאב האב העביר שיעור לבחורים המבוגרים בישיבה, ושמות כמו הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור ("הוא היה דווקא מהצעירים"), הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד והרב עוזי קלכהיים, צצים ועולים כתלמידיו.

הגר"ד ליאור לכאורה לא היה הצעירים, אלא מהזקנים של הדור החדש במרכז הרב. הרב ארי שבט (במאמרו בסה"ז נרו יאיר) כתב: "רגילים לראות את המהפך בישיבה בסביבות שנת תשי"ד, עם הגעתם לישיבה של חברי גחל"ת (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "איתנים" של בני עקיבא, עם מדריכם, ר"ח דרוקמן. מעניין לציין את שנות הגעתם לישיבה של ר"ד ליאור (תש"ט); ר"ע קלכהיים, ר"י הס, ר"י פילבר, ר"ח דרוקמן ור"י ברמסון (תשי"ד); ר"ז מלמד, ר"צ דרורי, ר"ח שטיינר והרב יעקב אריאל (תשט"ו); ר"א ולדמן ור"צ טאו (תשי"ז); ר"י פריד (תשי"ט); ר"י פליקס (תש"כ)".