מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
בני ברקי
הודעות: 359
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בני ברקי » א' פברואר 03, 2019 11:40 pm

לענין כתב:
בני ברקי כתב:בזמנו שאלתי את תלמידו מח"ס "מנחת צבי" הגר"צ וידר שליט"א האם להזמין לבני תפילין כשיטת הרמב"ם (התפילין שלי הם כשיטת הרמב"ם) והוא ענה חד משמעי לא!
אלא כשיטת הט"ז וכך נהגו כל מקהלות האשכזנים למעט חב"ד ובריסק.
ולכן זה חידוש גדול שתלמידיו נוהגים כשיטת הרמב"ם מה שגם לפי תלמידו שליט"א לא נראה שהגר"ש זצ"ל נהג כרמב"ם


אז למה שאלת??


לפני שהזמנתי תפילין בדקתי בדיוק איזה שיטה התפילין שלי ושאלתי אותו האם לעשות לבני תפילין כמו שלי, והוא ענה שלא.
מה בדיוק השאלה, למה שאלתי?????

אוהב עמו
הודעות: 563
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' פברואר 04, 2019 9:33 pm

גם זו לטובה כתב:
לענין כתב:האם אכן נוהגים תלמידיו להניח תפילין שפרשיותיהם הם כשיטת הרמב"ם, וכפי הכרעתו ז"ל [במאמרו שנדפס בתחילת ספר מנחת צבי] 'קשה להכנס בנדנוד חשש בדיעבד לצאת ידי הרא"ש'?

שמעתי- הגרע"א גילה לאחר חתונתו שהתפילין שלו נכתבו כשיטת כרמב"ם, חמיו הגרי"ש הורה לו לקנות תפילין חדשות, ואחיו הגר"ש אמר לו שהעיקר כרמב"ם, ואכן קנה תפילין חדשות, אבל מניח כל יום גם את התפילין הישנות כהוראת אחיו.

כך ראיתי בעיניי שהוא נוהג, ומניחם בשעת הצהריים.
ואאל"ט הורה כמה פעמים לעשות כהט"ז.

לענין
הודעות: 2256
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי לענין » ג' פברואר 05, 2019 1:02 am

זאת אומרת, אפשר לומר שהוראת מרן גאון ישראל הגרש"ז זללה"ה היתה לנהוג למעשה כהרמב"ם? ידיעה חשובה מאד!

עצם המנהג להניח שנים, רמב"ם וט"ז, נהג בה ה'מעילו של שמואל'.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 728
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' פברואר 06, 2019 12:56 pm

בשורה טובה תדשן עצם, הופיע ויצא לאור הספר דברי כאש - קובץ איגרות ומכתבים ממרנא בעל ה"דרכי שמואל" זללה"ה

קובץ איגרות וכתבים
דברי כאש
מרבינו הגדול אביהן וליבן של ישראל
הגאון החסיד האמיתי
מרנא בעל ה"דרכי שמואל" זצוקללה"ה

בענייני הכלל והפרט
לחיזוק וקיומה של תורה ויהדות
הנוגעים לשעה ולדורות


יוצא לאור עם מלאות י"ב חודש להסתלקותו
ט' אדר ראשון התשע"ט

(נוסח העמוד שער - על ידי מכון הוצאה לאור "במשנתם של רבותינו")

הספר מלא איגרות ומכתבים, בענייני השעה והזמן, מכתבים ואיגרות ליחידים ולרבים ועוד,

בשונה מהספר "כתבוני לדורות" (שיצא לאור גם כן על ידי המכון הנ"ל) של מרן הגריש"א זצ"ל,
הרי שבספר זה נקבצו מכתבים רבים מלאים תוכן רב,
היות והגריש"א יחסית מיעט בכתיבה, ולא כתב אלא מכתבים ציבוריים וכרוזים וכו', אבל מרן הגרש"א זי"ע כתב מכתבים רבים גם לאנשים פרטיים, וגם מכתביו הציבוריים מתבטאים בכתיבה חמה וכו', קשה להגדיר את זה בכתב, אבל כל מי שיחזיק את הספר ביד ירגיש את זה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 06, 2019 7:26 pm

אכן כן, ספר נפלא מאוד. גולת הכותרת הם המכתבים ליחידים המופיעים בחלקו הראשון של הספר, כל מכתב - אוצר של ממש.

פנינה ספרותית בפני עצמה היא ההקדשה להגר"י פטרוף שליט"א בעמ' טו - טז.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 07, 2019 8:11 pm

מצורף גליון 'רוממות' מוגדל לרגל היארצייט המתקרב.

במרכזו מאמר של 'שמשון' מחו"ר דפה. מעשה אמן. אין לי ספק שעשה שימוש בספר בלבת אש כמקור לפחות לחלק מן הסיפורים שאין להם מקור אחר, אבל ההגשה...
קבצים מצורפים
גליון רוממות פרשת תרומה תשעט מוגדל חלק 2 .pdf
(786.5 KiB) הורד 152 פעמים
גליון רוממות פרשת תרומה תשעט מוגדל חלק 1.pdf
(805.3 KiB) הורד 171 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 07, 2019 9:40 pm

קונטרס 'בלבת אש' תניינא
קבצים מצורפים
בלבת אש תניינא.pdf
(7.49 MiB) הורד 801 פעמים

בן ירושלים
הודעות: 546
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » ו' פברואר 08, 2019 12:49 am

נוטר הכרמים כתב:קונטרס 'בלבת אש' תניינא

ידידי הנוטר. דבריך מתוקים מדבש.
התפיסה והמבט שלך מתוך התבוננות עמוקה בהליכותיו של רבינו ראש הישיבה ואתה מבטא הדברים בבהירות ומבט חודר של ת"ח אמיתי.

שמשון
הודעות: 183
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי שמשון » ו' פברואר 08, 2019 3:14 am

נוטר הכרמים כתב:מצורף גליון 'רוממות' מוגדל לרגל היארצייט המתקרב.

במרכזו מאמר של 'שמשון' מחו"ר דפה. מעשה אמן. אין לי ספק שעשה שימוש בספר בלבת אש כמקור לפחות לחלק מן הסיפורים שאין להם מקור אחר, אבל ההגשה...

ייש"כ על המחמאה

צולניק
הודעות: 993
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי צולניק » ו' פברואר 08, 2019 12:54 pm

עם כלות י"ב חודש. מתוך מוסף המבשר.
קבצים מצורפים
המבשר.pdf
(3.29 MiB) הורד 226 פעמים

היכלי שן
הודעות: 97
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי היכלי שן » א' פברואר 10, 2019 8:57 pm

מתוך הספר המדהים אגרות "דברי כאש" אגרת צד עמ' סט: "וכבר אמרו, בית המדרש מקום העונג של הצדיקים ומקום המאסר וכו'". מי יודע: א - מה המשך המשפט? ב - מי זה "כבר אמרו", מהיכן המשפט הזה לקוח?

שברי לוחות
הודעות: 1883
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי שברי לוחות » א' פברואר 10, 2019 9:24 pm

היכלי שן כתב:מתוך הספר המדהים אגרות "דברי כאש" אגרת צד עמ' סט: "וכבר אמרו, בית המדרש מקום העונג של הצדיקים ומקום המאסר וכו'". מי יודע: א - מה המשך המשפט? ב - מי זה "כבר אמרו", מהיכן המשפט הזה לקוח?

א לרשעים
ב חרדים מצוות התשובה פ"ד

היכלי שן
הודעות: 97
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי היכלי שן » א' פברואר 10, 2019 9:47 pm

אפשר צילום / סריקה של הקטע?

אמיר כרמי
הודעות: 362
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ב' פברואר 11, 2019 7:32 pm

האם נכונה השמועה שאי אפשר להשיג את הספר על שבת אלא בישיבה?
מי יודע מה מחירו?
על איזה פרקים הספר?

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' פברואר 11, 2019 8:10 pm

אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.

פייביש אופטובסקי
הודעות: 610
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ב' פברואר 11, 2019 10:33 pm

הרב נוטר שליט"א,
אלו עובדות, אנקודטות, ידועים לך על קשריו של רבי שמואל עם רבי מאיר מאמשינוב?

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' פברואר 11, 2019 10:45 pm

נוטר הכרמים כתב:אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.


אפשר לקבל בבקשה רשימת תפוצה בירושלים?

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 12, 2019 7:53 pm

ערב יום השנה.

פניה אישית ומשולשת, לך ידידי היקר המשתתף בפורום הזה בכתיבה פעילה או בקריאה ובהתענינות.

אינני יודע אם פניה מעין זו מקובלת על מנהלי המקום, לבינתיים לא מצאתי סעיף השולל אותה. וכן, מדובר במגבית 'יזכור אהבתו' להצלת ולהמשך קיום מוסדותיו של רבינו זצוק"ל.


'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך'.


'למען אחי ורעי' – בשם הידידות האישית שלנו מאתרא הדין. מן הסתם נהנית והחכמת רבות מאלפי ההודעות שכתבתי כאן במשך העשור האחרון, במגוון הנושאים שעלו כאן, תורניים היסטוריים ואחרים. סביר להניח שכתבתי גם על נושאים / אישים הקרובים ללבך. אם אתה מבקר באשכול זה המוקדש לרבינו הגר"ש זצוק"ל, בודאי הוספתי לך לא מעט.
עזור לי, ולו במעט להקל מן המשא הכבד שנטלת על עצמי ומוטל על כתפי השחות שאינם מורגלות בכגון דא.

'למען בית ד' אלקינו' – חמישים מוסדות תורה וחינוך, רובם הוקמו במסירות ובחירוף נפש בשנים האחרונות. החזקת עמלי תורה מתוך הדחק ממש. הבל פיהם של תינוקות של בית רבן על טהרת הקודש. חינוך טהור ושורשי לאלפי נשמות טהורות.

'אדברה נא שלום בך' - אני פונה אליך דווקא כאחד שלא נמנה על תלמידיו וההולכים בדרכו, אבל נחשף לגדלותו היחודית.

בהתאמצות למען מטרה זו שיש בה הכל, החזקת תורה, החזקת תשב"ר, וכו' וכו', אתה מרבה בשמים עוד מלאכי שלום ומליצי יושר. קח לתשומת לבך.

אם לא פנו אליך עד עכשיו, אנא עשה זאת דרכי, צור עמי קשר בהקדם. כל תרומה תתקבל בברכה.

novo@enativ.com

בידידות,

מנחם הנוטר

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי סעדיה » ג' פברואר 12, 2019 8:13 pm

אברהם כתב:
נוטר הכרמים כתב:אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.


אפשר לקבל בבקשה רשימת תפוצה בירושלים?

אין קול ואין עונה ואין קשב?

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 12, 2019 8:15 pm

אין לי מידע ברור. האחראי לכל הענין, בחור בשם גינסברגר שלומד בישיבה.
0527135495

מי זה
הודעות: 10
הצטרף: ה' ינואר 17, 2019 6:32 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי מי זה » ג' פברואר 12, 2019 9:28 pm

היכלי שן כתב:
שברי לוחות כתב:
היכלי שן כתב:מתוך הספר המדהים אגרות "דברי כאש" אגרת צד עמ' סט: "וכבר אמרו, בית המדרש מקום העונג של הצדיקים ומקום המאסר וכו'". מי יודע: א - מה המשך המשפט? ב - מי זה "כבר אמרו", מהיכן המשפט הזה לקוח?

א לרשעים
ב חרדים מצוות התשובה פ"ד

אפשר צילום / סריקה של הקטע?


חרדים-מצות התשובה פרק ה-פרדס הצדיקים ומאסר לרשעים.png
חרדים-מצות התשובה פרק ה-פרדס הצדיקים ומאסר לרשעים.png (78.92 KiB) נצפה 5004 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 12, 2019 11:42 pm

פייביש אופטובסקי כתב:הרב נוטר שליט"א,
אלו עובדות, אנקודטות, ידועים לך על קשריו של רבי שמואל עם רבי מאיר מאמשינוב?

ידועים לי כל מיני, אבל לא מכלי ראשון. יש משהו על פגישה ב'זאת חנוכה', ויש הרבה התבטאויות, באמשינוב יודעים הרבה, ז"א אלו שלמדו בישיבה באותה תקופה וקשורים לחסידות, וכנראה שגם בספר העתידי של אחד מן החכמים פה תהיה התייחסות נרחבת.

[אני שמעתי מפיו זצוק"ל שמדבר בהערכה גדולה על האדמו"ר יבלחט"א ומכנהו כתלמידו].

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 728
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' פברואר 13, 2019 12:10 am

סעדיה כתב:
אברהם כתב:
נוטר הכרמים כתב:אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.


אפשר לקבל בבקשה רשימת תפוצה בירושלים?

אין קול ואין עונה ואין קשב?

לידוע לי א"א להשיגו כי אם בישיבה בלבד. לא אמור להכנס בתקופה הקרובה ודאי לחניות. לא ברור הסיבה.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 728
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' פברואר 13, 2019 12:13 am

נוטר הכרמים כתב:
פייביש אופטובסקי כתב:הרב נוטר שליט"א,
אלו עובדות, אנקודטות, ידועים לך על קשריו של רבי שמואל עם רבי מאיר מאמשינוב?

ידועים לי כל מיני, אבל לא מכלי ראשון. יש משהו על פגישה ב'זאת חנוכה', ויש הרבה התבטאויות, באמשינוב יודעים הרבה, ז"א אלו שלמדו בישיבה באותה תקופה וקשורים לחסידות, וכנראה שגם בספר העתידי של אחד מן החכמים פה תהיה התייחסות נרחבת.

[אני שמעתי מפיו זצוק"ל שמדבר בהערכה גדולה על האדמו"ר יבלחט"א ומכנהו כתלמידו].


שמעתי כי כאשר ישב האדמו"ר מאמשינוב שבעה, והגיע מרן זלה"ה לנחמו, ביקש מכל הנוכחים לצאת, ונשארו שניהם ביחידות לבד, במשך שעה ארוכה. אבל תלמידים של האדמו"ר דאגו לפני שיצאו להניח נגן שתיעד הדברים..
איני יודע עד כמה הדברים נכונים, אדרבא יבואו היודעים ויחכימונו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 13, 2019 7:25 pm

יום השנה.

נא ללמוד משניות לעילוי נשמת מרן רבינו שמואל בן מרן רבינו שלמה זלמן זי"ע.

הספד מרכזי היום בישיבתו הק' ע"י מרנן ורבנן שליט"א וגדולי תלמידיו.

נעמן
הודעות: 136
הצטרף: ב' נובמבר 07, 2016 3:40 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נעמן » ה' פברואר 14, 2019 5:34 am

היום מלאו 12 חודש שנטלה ממנו עטרת ראשנו, רבינו הבלתי נשכח.
ואמרתי אעלה לאתרא קדישא הדין עוד כמה מעשים שעלו בזיכרוני בשנה האחרונה.
(חלקם כתבתי לעצמי, ואינני בטוח שיש בהם עניין לרבים)



ביום פטירת ר' חיים שלמה ליבוביץ, היה השיעור בביתו, ולאחר השיעור ניגש אליו אחד האברכים ובישר לו את הבשורה הרעה, ומייד אחז בליבו, ונשען בבהלה ובצער לאחוריו, והתחיל מספר בכאב את לימודיו ומעלתו בצעירותו, ומקומות שנפגשו שניהם וכו'
והיה נראה ממש הלום צער.

כידוע היה מוסר שיחה לקראת מוצאי השבת, והיה צפוף בדר"כ, וחם מאד, ודרך כלל לא הייתי מצליח להישאר יותר מזמן קצר בשיחה.
אבל כשהיינו חוזרים לשמוע הבדלה (זאת הייתה ההבדלה הרשמית של הישיבה), וברגיל פניו היו מלאות געגוע בהבדלה.
בשנים האחרונות היו כמה שבתות שקולו היה נשבר קצת מרוב געגוע, ומעיין בכי קצר היה בוכה.
לא חושב שאשכח בקלות את המראה הנורא הזה.


כשלמדנו משניות פרה, הזכיר בהתחלה שר' יוסף (פטרוף) אומר ש'אדום' = חום, והראיה מהגמרא בבכורות 'דומה לסוס, ולא אמרינן חמור אדום הוא'.
וכן היה מזכיר בשמו ש'אתרוג הכושי' הכוונה לאתרוג תימני...


חבר טוב סיפר לי, שלפני כ8 שנים הגיע מישיבה שהיו בה בעיקר בחורים סטנדרטיים, וכמה בחורים ואברכים פרושים ומופקעים קצת, שדיברו עליהם שהם בקיאים ב'נשים נזיקין'.
וכשהגיע 'למעלות התורה' וראה אברכים כדוגמת ר' אליהו ווינר, שבקיאים בשס והרבה למעלה מזה, ולעומת זה כלל לא נוטים לשיממון מרובה,
סיפר על כך בהתלהבות רבה לגיסו, מבוגרי הישיבה, .
ובמהלך סעודת פורים 3 חודשים אחרי הגעתו, ניגש אליו ר' יוסף, ואמר לו 'אתה הגיס של ....?
ראש הישיבה שמע את ההבחנה שאמרת לגבי הייחוד של הישיבה, ונהנה מאד, אמר 'הוא תפס את הנקודה'...

חבר שלי נפגש עם בחורה מבית שקשור ותלוי מאוד בגר"ש, והיו נועצים בו על כל צעד.
במהלך אחת הפגישות, סיפר הבחור שיוצא לו לעיתים להקשיב לשיר 'ירושלים של זהב', והבחורה שלחה מייד לשאול את הגר"ש על זה...
וסיפר אח"כ השואל, שאחרי שהזכיר את שם השיר, נתהרהר מעט הגר"ש, והשיב - 'נו, יש בזה משהו!'...


לפני כ5 שנים, אני וכמה חברים פספסנו את קידוש בוקר השבת בישיבה, ולבסוף הלכנו לקדש בביתו של הג"ר אליעזר מאיר.
כשיצאנו לחזור לישיבה, פגשנו את הגר"ש כשיצא לטייל עם ר' דוד בידרמן, והגר"ש ציוונו למהר לסדר הבוקר, שהיה מקפיד עליו מאד כידוע ("הסדר של הרבנית").
לאחר כ45 דקות כשהגיעה זמן הסעודה, חזרתי לחדר האוכל, והגר"ש שחזר מהסיבוב, ראני מרחוק והמתין עד שאתקרב אליו, וכשהגעתי אמר בקפדנות מחוייכת 'רק עכשיו התחלת את הסדר, תחזור ללמוד קצת בביהמ"ד'!
אבל מייד התחרט קצת, והסתפק בקול - 'הרי יש בזה אכזריות, כבר התקרבת למקום הסעודה'...
והחליט במקום - 'תעלה לחדר, ותלמד שם רבע שעה',
וכשהשתהיתי קצת, הוסיף בניפנוף היד; מהר מהר, תספיק 7 דפים!
(בהקשר לדיבוריו איתי על הלימוד המהיר מדאי שלי...)


פעם ראני מתפלל בלי חליפה וכובע (בביה"כ הגר"א שטיבל חזן),
ואחרי כמה ימים בשעת אמירת ה'גוט ואך' אחרי ההבדלה, עיכבני ורצה שאתחזק בזה.


פעם ניגשתי אליו בסדר ג', בשעה שה'חוזר' (של שיעוריו) היה באמצע שיעורו.
וסירב לענות כל עוד החוזר מלמד, ואף רצה שאכנס גם אני לשיעור,
אבל מייד התעורר ושאלני 'החוזר, הוא מבוגר ממך'?
וחשש שיש לי בזה תחושת פחיתות.
ורק שהסברתי שאכן אני הצעיר, התרצה ושלח אותי אליו...


פעם בשיעור משניות, למדנו משנה שמשתמע ממנה שרבי אליעזר בן חרסום לא היה עשיר,
ולפני שהמשכנו, העיר "בגמרא מובא שהיה מעשר אלפי בהמות, ועוד דברי עשירות, ומדוע הכא נראה כעני?"
והפטיר, בטח התפא"י שואל בזה, וכן היה.
והיה נראה שקצת צדדי בעיניו העיסוק בזה, וכפרפראות לתורה בקושי.


פעמיים הזכיר את אביו שכששאלתיו;
על תקנת לולב כל שבעה בגבולין, זכר למקדש.
האם הכוונה כפשוטו, ונטילה היא זכר בעלמא.
או שאחרי החרבן צריך לחזק את בתי הכנסיות והגבולין, ולכן דברים שהיו מיוחדים למקדש, לאחר החרבן תקנו חכמים שינהגו בכל קהילות ישראל?
וענה ש"אבא אמר שצריך לכוון לפני כל נטילה על המקדש, והדין של כל שבעה"
אבל לו היה נראה שאין זה כ"כ תלוי בזכירת המקדש בשעת הנטילה.
(לא זוכר האם התייחס גם צד השני, שאחר החרבן, חז"ל הגביהו את המעלה של בתי הכנסת וכדומה).

וכן שאלתיו על עניין "עומד לפוש בר"ה" שנחשב להנחה, האם אדם העומד מפני רמזור אדום, נחשב כנופש.
ושמא דינו כעומד לכתף, מכיון שלדידו היה נוח להמשיך, ורק הרמזור מעכבו?
(והוספתי שאם התנועה עמוסה, ובאמת אינו יכול להכנס לכביש, סביר שאינו נחשב למניח).
וענה ש"אבא כתב ע"ז", אבל הוא עצמו לא הכריע בין הצדדים, ונשאר מסתפק.


פעם שאל בחור מהישיבה שהיה קרוב וחביב עליו, על מקום המצאו באותו היום,
וכשענה שהיה בביתו, סיפר שפעם בצעירותו (כמדומה בעץ חיים לצעירים) הגיע לביתו, והוריו שאלו מייד וקצת בקפדנות "מדוע עזב את הישיבה והגיע לבית"?
ואמר, שחלילה אינו כבא להתרעם על אביו, אבל לדעתו צריך לקבל את הבן כשמגיע לבית, בחיבה ובקבלה, ורק אח"כ לברר ולהוכיח.

פעם נקראתי לבוא אליו לתוכחה בבוקר יום חמישי, ומכיון שהקריאה הייתה לבחורים רבים, התברכתי בליבי שלא יורגש אם אעדר...
אבל בליל שבת כשעברתי לפניו להתברך ב'גוט שאבעס' נזכר מייד שהשתמטתי, והתחיל להוכיח, אבל מייד נזכר וחסם עצמו בגלל השבת, ורק ברכני.

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: חשך אור העולם! רבינו שמואל איננו!!!!

הודעהעל ידי סעדיה » ה' פברואר 14, 2019 12:17 pm

דורשי יחודך כתב:בחיל ורעדה, וביודעי שאיני כדאי, אני מצרף כאן קובץ עם קצת קוויים כלליים לדרכו של רבינו הגר"ש זצ"ל בשיעוריו, כמובן כפי הבנת הכותב.

כפי שכתבתי בגוף המאמר, הינו עוסק בעיקר ברובד החיצוני של הדברים, ואעפ"כ הואיל ואני עצמי קיבלתי תועלת גדולה גם ברובד זה, אמרתי לשתף את הדברים עם אחרים. אך כמובן שאפילו ברובד חיצוני זה, הדברים דלים ועלובים ביחס למקור.

כמובן אשמח לשמוע ביקורת הערות כו', כמו"כ אני מעוניין לשמוע מפי תלמידי רבינו הנמצאים כאן המסכימים המה לדברים אם לא...

לאור מה שנתברר בענין שם הוי"ה כו', אני מצרף שוב את המאמר בלי חלק זה)

לגבי מש"כ
מאחר ומטרת הלימוד היתה לעמוד על כוונת חז"ל ולהגיע לנקודת האמת, לכן נר לרגליו היה הענין של "פשטות הגמרא" או פשטות מהלך השקלא וטריא, כביכול ניסה להיכנס לתוך סוגיית הגמרא עצמה ולחוש את הלך המחשבה שלה

הנה קטע מהספר החדש על שבת שתפס את עיני [בדילוגים]
בפמ"ג בפתיחה להלכות שבת, הביא להגמ' פ., דהוציא ח"ש ונשרף וחזר והוציא ח"ש דפטור,וכ' דאפשר דהוצאה מלאכה גרועה ואין לך בו אלא חידושו ............ כו' עיי"ש בדברי קדשו ז"ל.
ובעניי מתמיה מאוד לחדש כזאת, שכל דינא דהוציא ח"ש ונשרף, זה רק משום לתא דמלאכה גרועה, שלא נזכר כלל בש"ס אפי' ברמיזה שהוצאה מלאכה גרועה, ומה גם דדינא דהוציא ח"ש ונשרף לא נזכר בגמ' כחידוש דין, ודין הגמ' בזה הוא בהוציא ח"ש והגביהו קודם הנחת השניה שנעשה כמי שנשרף, אבל בהוציא ונשרף זה פשוט בגמ', והאיך ניקום ונימא דזה דין מחודש ומסוים בהוצאה דמלאכה גרועה,.........
ובזה יש ג"כ לבאר דברי קדשו של אדונינו הפמ"ג, די"ל..........
אכן לענ"ד הקלושה.......

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' פברואר 15, 2019 1:45 pm

דברים שנכתבו ונאמרו אתמול.

תוכו רצוף אהבה

הגדרת תפקידנו ככלות י"ב חודש

[א] אנו עומדים בכלות י"ב חודש. יש בזה אריכות דברים מהו מהותו של הזמן הזה ועניינו מלבד סיום דיני והלכות אבילות, אבל הנוגע בקצרה לנידון דידן, שעד עכשיו היו הדברים בבחינת הספד, שתוכנו הוא שמתעסקים עם הנפטר, מספרים שבחיו ומתנים מידותיו, ועי"ז מעוררים ומחממים לב השומעים להתאבל על חסרונו וסילוקו, ואילו בתום הזמן הקצוב של י"ב חודש אין תועלת בהתעסקות עם הנפטר, הוא מוצא את מקום מנוחתו בגנזי מרומים, ואזי הוא בבחינת 'נשכחתי כמת מלב', ואז התפקיד הוא לעשות חסד עם החיים, כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת (קהלת ט, ד), ולהתבונן היאך אנו ממשיכים את דרכנו לאורו ובדרכו שהנחיל לנו בתמצית דם נשמתו.

אחד הנפ"מ הלכה למעשה בהבנה זו, כי כאשר עסוקים במספד, תמיד ישנה החרדה והדאגה שמא התעצלנו ח"ו בהספדו, ולא נגענו אפילו במקצת שבמקצת שבחו, ואולי השבחים שנאמרו הם בבחינת 'מלך שהיו לו אלפי אלפים דינרי זהב ומקלסין אותו בדינרי כסף' (ברכות לג, ב), ואילו עתה אנו פטורים מעול זה, ונוכל לקחת עמנו לפי השגתו איזו נקודה שתועיל לנו.

ההגדרה של מידות אהבה ויראה, יראה זו היציבות והקיימות ללא גבולות – אין הירא מבעט, אהבה – ה'לב' של העשיה

[ב] הוה מרגלא בפומיה דרבינו זצוק"ל לדבר תמיד על מידת 'תפארת', שהינה המיזוג של מידות חסד וגבורה, אהבה ויראה. על החתנים בעלי מדרגה בישיבה היה אומר, 'כליל תפארת בראשו נתת לו', ואח"כ היה מדבר מענין השידוך 'תפארת אדם שבת בית'.

כדי לדון על אופן המזיגה והשילוב בין האהבה והיראה, עלינו להתבונן תחילה בהגדרה הפשוטה של המושגים, מה מוגדר בעבודת השי"ת כאהבה ומה מוגדר כיראה, ומה המקום של כל חלק וחלק בדרכי העבודה.

בפשוטו ההגדרת ההבחנה בין אהבה ליראה מבוארת בדברי הרמב"ן פרשת יתרו (כ, ח), וז"ל, ואמת הוא ג"כ כי מדת זכור רמזו במצות עשה, והוא היוצא ממדת האהבה והוא למדת הרחמים, כי העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם עליו, ומדת שמור במצות לא תעשה, והוא למדת הדין ויוצא ממדת היראה, כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני אדוניו ירא אותו, ולכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה, כי המקיים ועושה בגופו ובממונו רצון אדוניו הוא גדול מהנשמר מעשות הרע בעיניו, ולכך אמרו דאתי עשה ודחי לא תעשה, ומפני זה יהיה העונש במצות לא תעשה גדול ועושין בו דין כגון מלקות ומיתה, ואין עושין בו דין במצות עשה כלל אלא במורדין, כמו לולב וציצית איני עושה, סוכה איני עושה, שסנהדרין היו מכין אותו עד שיקבל עליו לעשות או עד שתצא נפשו.

אין ספק שזהו החילוק הפשוט כשבאים להגדיר מעשים, אזי מעשה בקום ועשה מוגדר יותר כפעולה של אהבה, ואילו הימנעות מעשיה מוגדר כפעולה של יראה. אך באמת יש להתבונן בזה, שהרי בשרשי הדבר וסיבתו, ישנה עשיה בקום ועשה שהכח המניע שלה היא יראה ופחד, וכך הוא כל פעולה שאדם עושה בכפיה מחמת פחד, ולהיפך ישנה הימנעות והתגברות לא לעשות פעולה מסוימת שחפץ לעשותה מחמת שאוהב ורוצה בטובת וברצון אדם אחר.

ונמצא לכאורה איפוא שבדברי הרמב"ן למדנו את הצורה החיצונית וההגדרה של הפעולות בחפצא, אבל לא הגדרנו לעצמנו על הסיבות והמניעים לעשיה או להימנעות, מה המגדיר של אהבה ויראה, והרי בסופו של דבר אהבה ויראה זה הרגשי הלב ולא מעשים, המעשים הם רק תולדות ותוצאות של המעלות העליונות הללו שהינם עבודת הלב.

ונראה להעמיק טפי ולומר הגדרה נוספת העולה מתוך דברי הירושלמי בברכות (פרק הרואה; הובא בתוס' סוטה), עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט.

ולמדנו בזה הגדרה נפלאה בתוכן ובמהות הדברים, שענין היראה זה גדר וסייג כנגד המבעט, והיינו שהיראת שמים היא המחזיק את כל העבודה שתהיה יציבה ולא תהיה תלויה במצבי רוח ובהגבלות של רצון וחשק, ואילו ענין האהבה זה האהבה בעצמו, והיינו התוכן והלב של העשיה זה צריך להיות באהבה ובשמחה.

ומצאתי מובא בשיעורי הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל לסנהדרין (קח, א), על דברי הגמ' שם, א"ל הקדוש ברוך הוא חבל על דאבדין ולא משתכחין, הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב וכו' ולא הרהרו על מדותי.

ובאבות (פ"ה מ"ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו. וברש"י שם, ולא הרהר אחר מדותיו ית' מרוב אהבתו.

וצ"ע לכאורה, הא בקרא כתיב אחר נסיון העקידה שהיה הנסיון האחרון "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", ומשמע שמחמת היראה עמד בפני הנסיונות ולא מחמת אהבה.

אכן יל"פ דאמנם עצם עמידה בנסיון הוא מיראה, כי מאהבה אפשר לבעט, וכדברי הירושלמי הנ"ל, אך אחרי שעמד בנסיון הרי מרוב אהבתו לא הרהר בו, ולא עורר בעצמו איזו שהיא התנגדות שהיא כבר בבחינת שנאה, דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא.

ואדרבה ע"י העמידה בנסיון מחמת היראה, האהבה מתגברת בו, דכיון דמצד האהבה אינו מהרהר, ואין מתעוררת התנגדות בחינת שנאה, הרי האהבה מתגברת בו, כי מי שמקריב עצמו אל הקדוש ברוך הוא מתקשר יותר ויותר, ומתגברת האהבה יותר ויותר. עכ"ד.

והעולה מן הדברים שהיראה מעמיד את המסגרת ואת היציבות שבשום מצב שיתחדש לא יהיה מצב של מבעט, ובעצם זו הגדרה של מניעת המכשולות לסלק מצב של 'עד כאן', ואילו האהבה זה התוכן והפנימיות של העשיה, שאחר שכבר הוסרו המניעים עושה זאת מתוך אהבה.

תוכו רצוף אהבה ושמחה


[ג] ישנו סוג של אנשים שהינם יציבים מאוד במדרגותיהם ברוחניות ובסדר יום וביעדים שמציבים לעצמם, וזה דבר נפלא, אבל עצם המסגרת הזאת היא הסתירה הכי גדולה ליראה אמיתית, כי אף שאינם מבעטים במה שהחליטו וקבעו לעצמם את המדרגה שלהם, עד כמה שמלכתחילה הינם מצמצמים ותוחמים את השאיפות ואת התפקיד שלהם, זה ה'מבעט' הכי גדול, כי אם אמנם הינם מסוגלים להרבה יותר, אין לך מבעט גדול מזה, שיכול להגיע ליותר, ומונע את עצמו מעיקרא מלשאוף לכך.

רבינו זצוק"ל היה מעורר על ההפסד הגדול שלא מנצלים את השבת קדש קדשים ואת המועדים והזמנים המקודשים לעליה, והיה מתבטא שזה כאילו מבעטים ח"ו, והיה חוזר וחוזר 'לא להיות מבעט במתנות הגדולות'. ב'אתה בחרתנו' ב'רוממתנו'.

וישנם אנשים שעושים מעשיהם בהתחברות פנימית, בשמחה בחשק באהבה וברצון, אבל האהבה מטבעה היא מוגבלת מאוד, אין האוהב שונא את מה שהוא מצליח להשיג ולאהוב, אבל יש הרבה 'ימי שנאה' ולא הולך כמו שרוצים, ואז מתגברת השנאה. ולפעמים יש קשה עתיקא, ויש קשיים ומפריעים שונים שמכבים את האהבה.

המיזוג של אהבה ויראה הנ"ל זה תפארת הגדולה שראינו ברבינו זצוק"ל. את ההשגות והיעדים האדירים 'לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאוד' הוא העמיד עם כל תוקף אש היראה והחרדה שפיעמה בקרבו, אף פעם לא הקריב מנחת נדבה, תמיד חש שהוא לא ממלא את מה שמוטל עליו, כמה רחיקנא דוכתא פלן. היה מדבר תמיד על התביעות הנוראות שיידרש מכל אחד על מה שיכול היה להגיע.

והיה מטעים בנועם שיחו, כל אחד נכווה מחופתו של חבירו, וכי מה לו ולחופתו של חבירו, ישמח כל אחד במתנת חלקו לפי עמלו ויגיעתו, ומה קנאה שייכא כאן. אלא שהקנאה היא במה שחבירו הצליח למצות את עצמו יותר ולהוציא לפועל בשלימות את כוחותיו, וזוהי הכויה הגדולה מהאש השורפת של היראה.

ומאידך גיסא, 'תוכו רצוף אהבה'. עם כל התביעות הנוראות והמורא הגדול תמיד שררה סביבו אוירה של שמחה ונעימות, כמים הנשפכים ומפכים בכל עוז. התענוגים נמשלו למים. (עיין בספר שערי קדושה למהרח"ו שיסוד המים הוא נגד התאוה, שמצמיח כל מיני תענוגים). נשפכה ממנו שמחת החיים. אהבת התורה נוראה ונשגבה. אהבת הבריות.
חוש האיכפתיות והחרדה הנוראה לא הקהו במאומה את ה'שמח בחלקו' על מה שלמרות הכל בסיעתא דשמיא וברחמי שמים, מצליחים ומתעלים ומשיגים.

האהבה שבקרבו נתנה מימד אחר לכל המעשים הכבירים, הכל עם חיות בלתי נדלית, פעם התבטא שישן הוא כמעט אינו בגדר חי, אחד מששים במיתה. התדבק בחיים, שנא שינה, ומפליא היה לראות כמה היה נדיר לגלות אצלו סימני עייפות. תמיד עירני וחיוני, חי חי יקרא.

זה היה פשר ה'לילות יסרוני כליותי'. היה בלתי נתפס כיצד דילג לילות שלמים של שינה, ולא נודע כי באו אל קרבנה. לשונו הזהב של הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ג הי"ג), לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אין כאן תביעה על אדם שהינו נצרך לשינה או לאכילה ושתיה וכו' ושאר צרכי בני אדם, אדרבה הרמב"ם בהל' דעות קובע זמן ארוך לשינה בכל יום. ההרגשה היא ה'איבוד'. שינה אכילה ושתיה וכו' זה איבוד.

האהבה מחייבת פנימיות. היא דורשת רציפות ושקיעות. 'תוכו רצוף אהבה'. רבינו זצוק"ל לא דרש מעולם הישגים מוחשיים של שעות לימוד או ידע מסוים, הוא תבע וחייב ודרבן כל אחד מתלמידיו להיות שקוע בלימוד, להשקיע את כוחותיו ואת הוויתו בתורה. שהתורה תהיה במרכז, שזה יהיה ה'הלוך ילך' של האדם היכן שהוא נמצא.

ונראה שההתחלה המעשית בעבודה למעשה היא להתחזק ברציפות הלימוד. כשמתיישבים ללמוד, שיהיה עם כל הריכוז ועם כל החושים רק בסוגיא, לא להפסיק באמצע ח"ו בדברים בטלים או כל מיני הפרעות, כל אחד לפי מדרגתו ומצבו.

----

ב
שאוני והטילוני אל הים


רבים חקרו ודרשו, הרי רבינו זצוק"ל היה אישיות שכולו נשמה ועומק, היאך הוא שרד והתגבר על הגלים השוצפים בתהפוכות החיים הקשים שנגזרו עליו. יש בזה כמה מהלכים, ומסתמא כולם יש בזה מן האמת.

אבל נראה לעמוד על סוד הענין.

סיפר אחד התלמידים, היה זה ביום ראשון של ראש השנה, ההפטרה היא על חנה שהשתוקקה לשמואל. רבינו התמוגג בבכיו וטבל בסערת רגשותיו. התלמידים שנתנו אל לבם, ניתחו לאחר מעשה פשר הענין, ואזי נמנו וגמרו שבודאי אין זה מחמת רגש אישי, חנה עקרה, אין לה בנים, וגם הוא במצב דומה. לא יכול להיות שרבינו לוקח את חנה ושמואל הנביא למקום האישי, זה לא רבינו זצוק"ל, בודאי הוא מתרגש מתפילת חנה, מ'והיא מדברת אל לבה', מענין התפילה על צער השכינה המבואר בספר נפש החיים שער ב, מה'טעמה טעם תפילה' ו'כמה הלכתא גבירתא דאיכא למישמע מינה', וכל הדברים הגדולים שהיה חי בהם ומעורר עליהם.

אחד מגדולי תלמידי רבינו זצוק"ל סיפר: היה זה בעת שמחת הברית לבנו. הוא עמד כבר לברך את ברכות המילה, מוכן ומזומן ומעוטר בטו"ת, והנה בנו הקטן מושך את תשומת לבו בכל הזמן, מנדנד ורוצה תשומת לב. אין לו ברירה והוא מנסה לרצות אותו. רבינו זצוק"ל מסמן לו שיעזוב את בנו לבכיו ולתחנוניו. לאחר מכן גער בו והסביר, לא יתכן שהפרעה קטנה תפקיע ממנה את הדבר הנשגב של הכנסה בברית של בנך. בשעה כזו עליך להתרכז במצוה הנוראה שמוטלת עליך, והדברים הקטנים עליהם להידחות. זו אבידה שאינה חוזרת, פעם אחת הילד לא יבוא על מבוקשו.

בתקופתי בישיבה היה תלמיד מתמיד גדול ובן עליה שהרבה לעסוק ולחשוב על עצמו, מה יהיה אתו, חשבון הנפש וכו', והיה ממש שרוי במצב רוח דכאוני. רבינו זצוק"ל הוציא אותו מן הסבך במשפט אחד, יש תורה גדולה, יש קדוש ברוך הוא גדול, לא יתכן שכל היום תעסוק באברהם יונה אחד קטן, האם הוא אכן ממלא את תפקידו כראוי, לזה די בחצי שעה של סדר מוסר.

הגישה היתה: יש עולם רוחני כל כך גדול ומופלא, כל כך הכרחי וקיומי, לא שייך לאבד את הכל בשביל מצב רוח של איש אחד קטן.

לכן הוא לא נשבר ברוחו אך פעם כי לא עסק בעצמו או במצב שלו, הכל היה קטן בעיניו לעומת התפקיד הגדול המוטל על האדם, וכי יש היתר ותירוץ לאבד את כל החיים נצח נצחים בשביל דבר פעוט?

אולי ניתן להמשיל זאת ליונה הנביא שאמר 'שאוני והטילוני אל הים'. לא יתכן לאבד ספינה שלמה בשבילי, 'בשלי הסער הגדול הזה'. זו היתה ההרגשה בסביבתו, וכי מה הוא שמואל אויערבאך, מעמדו ורצונותיו, מול היעוד הגדול?

פעם הזכיר בהקשר לזה את דברי הגמ' בסוף מסכת סוטה (מח, ב), והיינו דאמר ר' אלעזר, מאי דכתיב: כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא, קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בהקב"ה.

הקטנות הזאת הורסת כל חלקה טובה. את כל חמודי תבל הרוחניים והגשמיים מאבדים בגלל איזה הרגשה אנוכית קטנה, פגיעה בכבוד או איזה נגיעה של ממון.
רבינו זצוק"ל תבע גדלות ורוממות בכל השטחים, והרחיק וטאטא את הקטנות ואת ההיתפסות לזוטות. כי 'גדול אינו קטן'.

====
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ש' פברואר 16, 2019 9:13 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

צולניק
הודעות: 993
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי צולניק » ו' פברואר 15, 2019 2:26 pm

מוסף זכרון. י"ב חודש להסתלקותו.
קבצים מצורפים
מוסף זיכרון 1.pdf
(9.66 MiB) הורד 307 פעמים
מוסף זיכרון 2.pdf
(8.84 MiB) הורד 144 פעמים
מוסף זיכרון 3.pdf
(8.28 MiB) הורד 143 פעמים
מוסף זיכרון 4.pdf
(5.95 MiB) הורד 126 פעמים

מלאעולם
הודעות: 415
הצטרף: ה' מרץ 13, 2014 3:58 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי מלאעולם » ו' פברואר 15, 2019 3:33 pm

קיבלתי מחבר:
השתתפתי אמש בסעודת סיום לזכרו של ר' שמואל אויערבך זצ''ל.
אני לא רוצה לציין את העובדה שלפחות חלק גדול מהנאספים הם אנשים בעלי אופקים ועמקות הרחוקים מקיצוניות והפגנות.
אני רוצה לציין את הזכרונות שהועלו. שמעתי בחיי הרבה פעמים סיפורי צדיקים וגדולים, ולמען האמת כמעט תמיד הם יפים ומחכימים.
אבל פה היה משהו שונה וייחודי. המספרים לא 'הספידו' את ר' שמואל, הם פשוט התרפקו על זכרו. הם לא האלילו אותו בשבחים מוגזמים ומלאכותיים אלא דיברו ברגש דווקא על החולשות שלו והמאבק היומיומי שלו.
לא המאבק הציבורי. זה לא עניין איש מהנאספים. המאבק היומיומי של אדם שרוח גדולה מפעמת בו, שבגיל מבוגר כראש ישיבה חשוב עדיין 'מתגבר' על עצמו ללמוד בלא דברים בטלים.
לא היה זה שיח תלמידים ומעריצים כי אם שיח צאצאים המעלים זכרון אב אהוב. זה סיפר איך צחק איתו על דא וחברו סיפר את תגובתו השנונה על הא, והצד השווה שבהן שכולם מלאים געגוע.
כי האיש ר' שמואל בנוסף לגדלותו בתורה, בעיונה, בהיקפה, בנגלה ובנסתר, בנוסף לתפילותיו הארוכות מלאות הרגש, היה פשוט האיש ר' שמואל.
אותנטי, נועז, שואף, מתמודד, לא משלים עם בינוניות, דורש 'לא לשתף פעולה ולא לזרז' את ירידת הדורות, רגיש ומהלך בין אנשים בפשטות ללא הרגשת צורך להסתיר וליפות נטיות אנושיות טבעיות.
והיה גם את הרעבע ר' שמואל. רבי שישיבתו לא מנתה אלפי תלמידים, שלא הקים מפעל לייצור אברכים בדגם מסוים, ולא חיפש מעולם שיטה מרובעת ויציבה.
ר' שמואל היה רבי של יחידים. אינדיבידואלים. אנשים שחלקם לא קונבנציונליים. תלמידים שחלקם הלכו בדרכים שונות אבל עדיין תלמידיו הם.
הוא העמיד תלמידים ''הרבה'', העמיד אותם הרבה. ולא חיפש להעמיד הרבה תלמידים.
ואם תרצו זה אולי ההסבר למה הרבה מקבוצת ה'אין הולכים בתלם' מרגישים חיבור לר' שמואל הקיצוני יותר מלרבנים ממסדיים פתוחים.
יהי זכרו ברוך.

אוהב תוכחה
הודעות: 144
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' פברואר 16, 2019 10:03 pm

מלאעולם כתב:והיה גם את הרעבע ר' שמואל. רבי שישיבתו לא מנתה אלפי תלמידים, שלא הקים מפעל לייצור אברכים בדגם מסוים, ולא חיפש מעולם שיטה מרובעת ויציבה.
ר' שמואל היה רבי של יחידים. אינדיבידואלים. אנשים שחלקם לא קונבנציונליים. תלמידים שחלקם הלכו בדרכים שונות אבל עדיין תלמידיו הם.
הוא העמיד תלמידים ''הרבה'', העמיד אותם הרבה. ולא חיפש להעמיד הרבה תלמידים.

לא הכרתי את ר' שמואל זצ"ל, אבל תלמידים שלו כן זכיתי להכיר.
אכן הגדרה נפלאה!
יישר כח!

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' פברואר 16, 2019 10:07 pm

ההגדרה היא נפלאה, ועם זאת כמדומני שמספר תלמידיו לא קטן בהשוואה לאחרים. אם 'תלמיד' זה מי ששומע שיעורים, אכן מספר הבוגרים שלמדו אצלו הוא לא גדול במיוחד. אם תלמיד זה 'מושפע', מספר התלמידים הוא עצום ורב. ולאורך שנים.

אוהב תוכחה
הודעות: 144
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' פברואר 16, 2019 10:24 pm

נוטר הכרמים כתב:ההגדרה היא נפלאה, ועם זאת כמדומני שמספר תלמידיו לא קטן בהשוואה לאחרים. אם 'תלמיד' זה מי ששומע שיעורים, אכן מספר הבוגרים שלמדו אצלו הוא לא גדול במיוחד. אם תלמיד זה 'מושפע', מספר התלמידים הוא עצום ורב. ולאורך שנים.

תגובתי לא התייחסה לחלק הזה, אבל דומני שהמושג 'רבים' אצל 'אינדיבידואליסטים' מהסוג של ר' שמואל שונה מה'רבים' במובן המקובל. זה 'הרבה יחידים', לא 'רבים'.
(נפק"מ, למשל, לגבי המושג 'יחיד ורבים הלכה כרבים'. שלכאורה, הרבה יחידים אינם נחשבים רבים. ואיני מתכוון לשום דבר אקטואלי, רק לחדד את המושג).

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' פברואר 16, 2019 11:27 pm

נוטר הכרמים כתב:ערב יום השנה.

פניה אישית ומשולשת, לך ידידי היקר המשתתף בפורום הזה בכתיבה פעילה או בקריאה ובהתענינות.

אינני יודע אם פניה מעין זו מקובלת על מנהלי המקום, לבינתיים לא מצאתי סעיף השולל אותה. וכן, מדובר במגבית 'יזכור אהבתו' להצלת ולהמשך קיום מוסדותיו של רבינו זצוק"ל.


'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך'.


'למען אחי ורעי' – בשם הידידות האישית שלנו מאתרא הדין. מן הסתם נהנית והחכמת רבות מאלפי ההודעות שכתבתי כאן במשך העשור האחרון, במגוון הנושאים שעלו כאן, תורניים היסטוריים ואחרים. סביר להניח שכתבתי גם על נושאים / אישים הקרובים ללבך. אם אתה מבקר באשכול זה המוקדש לרבינו הגר"ש זצוק"ל, בודאי הוספתי לך לא מעט.
עזור לי, ולו במעט להקל מן המשא הכבד שנטלת על עצמי ומוטל על כתפי השחות שאינם מורגלות בכגון דא.

'למען בית ד' אלקינו' – חמישים מוסדות תורה וחינוך, רובם הוקמו במסירות ובחירוף נפש בשנים האחרונות. החזקת עמלי תורה מתוך הדחק ממש. הבל פיהם של תינוקות של בית רבן על טהרת הקודש. חינוך טהור ושורשי לאלפי נשמות טהורות.

'אדברה נא שלום בך' - אני פונה אליך דווקא כאחד שלא נמנה על תלמידיו וההולכים בדרכו, אבל נחשף לגדלותו היחודית.

בהתאמצות למען מטרה זו שיש בה הכל, החזקת תורה, החזקת תשב"ר, וכו' וכו', אתה מרבה בשמים עוד מלאכי שלום ומליצי יושר. קח לתשומת לבך.

אם לא פנו אליך עד עכשיו, אנא עשה זאת דרכי, צור עמי קשר בהקדם. כל תרומה תתקבל בברכה.

novo@enativ.com

בידידות,

מנחם הנוטר
ראשית, אני מוקיר ומכיר טובה לכל אלו שנענו וסייעו ברוח נדיבה ובנפש חפצה. אזכור לכם אהבתכם וידידותכם האמיצה, המגשרת על פני חילוקי דעות ומוסדות. לא אשקול ידידות שכזאת בכסף ובאדרכמונים, מתת צנוע אך אות וסימן הוא ללב עולה על גדות.

שנית, עדיין הנני רחוק מהיעד שהתחייבתי עליו. רבים מאלו ש'בניתי' עליהם כבר נתרמו ע"י אחרים, והריני יושב ומצפה לכל עזרה שהיא.

מן השמים יבורכו כל המסייעים ושאינם, כי לא אדרוש דמים עבור אהבתי חנם.
מלך שהשלום שלך, פנה נא לאהבות ולא לשנאות, אל הנקודה הפנימית הקשורה ולא לשאור שבעיסה.

בן ירושלים
הודעות: 546
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » ש' פברואר 16, 2019 11:29 pm

מלאעולם כתב:קיבלתי מחבר:
השתתפתי אמש בסעודת סיום לזכרו של ר' שמואל אויערבך זצ''ל.
אני לא רוצה לציין את העובדה שלפחות חלק גדול מהנאספים הם אנשים בעלי אופקים ועמקות הרחוקים מקיצוניות והפגנות.
אני רוצה לציין את הזכרונות שהועלו. שמעתי בחיי הרבה פעמים סיפורי צדיקים וגדולים, ולמען האמת כמעט תמיד הם יפים ומחכימים.
אבל פה היה משהו שונה וייחודי. המספרים לא 'הספידו' את ר' שמואל, הם פשוט התרפקו על זכרו. הם לא האלילו אותו בשבחים מוגזמים ומלאכותיים אלא דיברו ברגש דווקא על החולשות שלו והמאבק היומיומי שלו.
לא המאבק הציבורי. זה לא עניין איש מהנאספים. המאבק היומיומי של אדם שרוח גדולה מפעמת בו, שבגיל מבוגר כראש ישיבה חשוב עדיין 'מתגבר' על עצמו ללמוד בלא דברים בטלים.
לא היה זה שיח תלמידים ומעריצים כי אם שיח צאצאים המעלים זכרון אב אהוב. זה סיפר איך צחק איתו על דא וחברו סיפר את תגובתו השנונה על הא, והצד השווה שבהן שכולם מלאים געגוע.
כי האיש ר' שמואל בנוסף לגדלותו בתורה, בעיונה, בהיקפה, בנגלה ובנסתר, בנוסף לתפילותיו הארוכות מלאות הרגש, היה פשוט האיש ר' שמואל.
אותנטי, נועז, שואף, מתמודד, לא משלים עם בינוניות, דורש 'לא לשתף פעולה ולא לזרז' את ירידת הדורות, רגיש ומהלך בין אנשים בפשטות ללא הרגשת צורך להסתיר וליפות נטיות אנושיות טבעיות.
והיה גם את הרעבע ר' שמואל. רבי שישיבתו לא מנתה אלפי תלמידים, שלא הקים מפעל לייצור אברכים בדגם מסוים, ולא חיפש מעולם שיטה מרובעת ויציבה.
ר' שמואל היה רבי של יחידים. אינדיבידואלים. אנשים שחלקם לא קונבנציונליים. תלמידים שחלקם הלכו בדרכים שונות אבל עדיין תלמידיו הם.
הוא העמיד תלמידים ''הרבה'', העמיד אותם הרבה. ולא חיפש להעמיד הרבה תלמידים.
ואם תרצו זה אולי ההסבר למה הרבה מקבוצת ה'אין הולכים בתלם' מרגישים חיבור לר' שמואל הקיצוני יותר מלרבנים ממסדיים פתוחים.
יהי זכרו ברוך.

הדברים יקרים ונכונים.
רק הערה אחת . אני התרשמתי שמציגים את תלמידיו כאוסף של אינדוידואליסטים. ולא כן ! רבים מתלמידיו הם אנשים קלאסיים שלא פורצים גבולות ולא מקוריים מדי.
האי הליכה בתלם של ר' שמואל היתה שגם הבחורים שבתלם יגדלו ויצמחו וימצאו את מקומם בצילו. לכשמצי לומר הוא היה יכול להיות השמרן ביותר בענינים רבים, ועמידה על המשמר לבל יחרוג מהמסורת המקובלת, וגם להיות בעל תעוזה ואוטנטיות ביחס להרבה תופעות.
דוגמה אחת. בכל הנושא של עליה להר הבית, היו שתלו עצמם בו. מבלי שאדע פרטים, מסתבר ששמע הענין ואף דן בו כשבאו לפניו, סביר שרגשי הקדושה והכמיהה להר בית ה' מצאו ביטויים אצלו, ומסתבר שגם מבחינה הלכתית טהורה היה יכול לשמוע צדדי היתר מסויימים, אך כשהגיע הענין למעשה פרסם מכתב אדיר מה המניעות לעלות בפועל. (המכתב אינו לפני אך רואים שם את רוחב דעתו למה לא לעלות בטעמים מקוריים ורחבים הרבה מעבר להלכה המצומצמת של אסור ומותר, ומסקנתו היא שמרנית מאד שלא לעלות בהר).

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' פברואר 16, 2019 11:51 pm

לענ"ד קשה לכמת את האחוזים כמה היו קלאסיים וכמה היו אינדיבידואלים, ומי עדיין נכנס בקטגוריית קלאסי.
נראה שלא רק שהיה אחוז גבוה יחסית של לא קלאסיים, בודאי מבין שכבת העילית של הבחורים, ורוב הקלאסיים היו הבינוניים ומטה, אלא החינוך והאוירה היו להיות כמה שיותר מה שאתה. הגישה הזאת לא רק שיפרה את איכות החיים הרוחנית והחברתית כשהיינו בתוך כותלי הישיבה, אלא העניקה לנו את התעוזה גם בהמשך. הרבה פחות 'מה יאמרו' והליכה בתלם ההמוני. ב'מעלות' להיות 'טיפוס' לא התקבל כחסרון מובהק כמו במקומות אחרים, כמו פוניבז' בזמנו, וזה התבטא מאוד במענה לבירורים בשידוכים. לכן הטיפוסים גם נגאלו שם מהתדמית השלילית, וגם באיזה שהוא מקום יצאו מהמוזרות שנדבקו אליה. הם מצאו מקום נורמלי בתוך המרחב.
טיפוסים ממש חריגים לא היו הרבה.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 728
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' פברואר 17, 2019 3:00 am

בן ירושלים כתב:דוגמה אחת. בכל הנושא של עליה להר הבית, היו שתלו עצמם בו. מבלי שאדע פרטים, מסתבר ששמע הענין ואף דן בו כשבאו לפניו, סביר שרגשי הקדושה והכמיהה להר בית ה' מצאו ביטויים אצלו, ומסתבר שגם מבחינה הלכתית טהורה היה יכול לשמוע צדדי היתר מסויימים, אך כשהגיע הענין למעשה פרסם מכתב אדיר מה המניעות לעלות בפועל. (המכתב אינו לפני אך רואים שם את רוחב דעתו למה לא לעלות בטעמים מקוריים ורחבים הרבה מעבר להלכה המצומצמת של אסור ומותר, ומסקנתו היא שמרנית מאד שלא לעלות בהר).


מצורף המכתב.. [יבוא החכמים וידונו..]

בעזרת ד' יתברך נר חמישי להימים אשר עמדו עלינו "להשכיחם תורתך" וברחמים הרבים לעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה, כ"ט כסלו [תשע"ז].
הנני בזה להעיר ולהאיר ולמחות נחרצות בכל לשון של מחאה, ובזעקה גדולה ומרה, על דבר הפירצה הנוראה עד למאד, בקדושת הר הבית אשר לב כל ישראל מאז ומתמיד חרד על המקום הנורא הזה, וזכורני את הפחד והבהלה הגדולה שהי' לאאמו"ר גאון ישראל זללה"ה, כאשר התחיל האפשרות וכמה מאחינו התחילו לזלזל ולעלות בהר ד' שמה, וטרח אאמו"ר זללה"ה בכל כוחו ובכל ליבו בכל מיני דרכים והשפעות לפרסם חומר האיסור בעליה להר הבית, והיה מזועזע עד למאד, וכאשר שמעתי ממנו שמאז היה מקובל שאין אנו בקיאים היום בכל טומאה היוצא מגופו וכו' וכו', וגם כל הדבר זו פירצה גדולה ונוראה עד למאד, וכבר מיחו על זה בשעתו בכל תוקף ועוז גדולי ומאורי ישראל מרנן בעל הקהילות יעקב ובעל אבי עזרי ומרן הגרי"ש וכו' וכו'.
וכמה נורא ומפחיד ומכאיב אשר בזמן האחרון קמו כמה בעלי השפעות למיניהם, אשר לא שימשו ולא שימשו כלל ועיקר, להשפיע בעיקר על יחידים מצעירי הצאן לזלזל בקדושת המקום הנורא הר הבית, אוי לנו שכך עלתה בימינו, הקרירות וההפקרות מתפשטת בתוכינו ד' ירחם, והנני בזה כשליח של חכמי התורה לזעוק מרה על הפירצה הגדולה הזאת, אשר חוץ מגוף הפירצה כי רבה ונוראה למאד, טמון בזה הזלזול והבעיטה הנוראה בהמסורת שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אימך, וגם מתרבים מצוות, אשר מעורב בתוכם, הפריקה וההתנערות מאבותינו מדור דור, והרי ברוח הקודש נאמר דבר ד' לשמוע מוסר אביך ותורת אימך, אשר כל הדברים כגחלי אש ויותר, ולא היה די באזהרה לשמוע בדבר ד', אלא צריך בהכרח מוסר אביך ותורת אימך [וכל שיש בו דעת יבין גם ההבדלה, אשר אף כי אמנם צריך וראוי תמיד להוסיף ולהתחדש בזהירות וזריזות, כי בכל דור עומדים גדולי וחכמי ישראל על משמר היהדות, ולולא זאת ח"ו וכו', ולמי שיש בו דעת יש גם להבין ולהבדיל בין האמור לבין מה שכתבנו, וקיצרתי במקום שראוי להאריך ואכ"מ].
והנני גם מבקש ומתחנן בכל לשון של בקשה ותחנונים בעיקר לצעירי הצאן, כאשר כלל ישראל כבר עברו עליו צרות נוראות, רבות צררוני מנעורי וגו', ועד קרוב לדורנו השואה האיומה והנוראה אשר לא היתה כזאת [ואנו מאמינים בני מאמינים אשר הקב"ה אבי הרחמים עשה זאת ברחמים הגדולים ביותר, ד' יזכנו לראות תמיד חסדים גלויים], ומאז ראינו גם חסדים גדולים ועצומים, אשר לא מאסתים ולא געלתים, וקמו גדולי וחכמי ישראל והאירו את העולם בחידוש עולם התורה והיראה והחסידות, ועתה צעירי הצאן חוסו עלינו ועל כלל ישראל שלא יבואו חלילה וחלילה לבלע את הקדש, ולא להמשך ולא להגרר אחרי כל דבר של התחדשות, לא מוסר אביך ולא תורת אימך לא תהא כזאת בישראל, אין לנו שיור אלא התורה הזאת ורגע של לימוד התורה כנגד כל המצוות וכו' וכו'.
נא ונא לאחוז ולהשתרש בעיקרי התורה והיהדות, תלמוד תורה כנגד כולם, להבין ולהשכיל ולקיים באהבה, ולאחוז בדביקות ובשמחה במוסר אביך ותורת אימך לטוב לכם ולכל ישראל עד עולם.
הדברים האלה נשמע מפי מרנן ורבנן וכל חכמי התורה אשר לנו למורשה בכל מקום שהם, ובאתי כשליח להעלות הדברים על הכתב,
זעירא ולא מן חבריא
שמואל באאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן זללה"ה אויערבאך

דעת_האברך
הודעות: 529
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' פברואר 17, 2019 3:28 pm

יישר כוח על הבאת המכתב נגד עליה להר הבית.
האם ידוע מה כוונתו בסוגריים שמסתיימים במילים ואכ"מ?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 728
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' פברואר 17, 2019 10:44 pm

על זה רמזתי בדבריי..
והמתבונן יראה שעם כל החריפות והתקיפות לא כתב שיש איסור בדבר..
[ומכבר שמעתי שניסח זאת בעדינות יחסית מפני איזה טעמים.. וייתכן שגם הסוגריים בכלל זה..].

קרית מלך
הודעות: 354
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' פברואר 18, 2019 8:33 am

אני כופל את השורות במכתבו של מרן הגר"ש

וזכורני את הפחד והבהלה הגדולה שהי' לאאמו"ר גאון ישראל זללה"ה, כאשר התחיל האפשרות וכמה מאחינו התחילו לזלזל ולעלות בהר ד' שמה, וטרח אאמו"ר זללה"ה בכל כוחו ובכל ליבו בכל מיני דרכים והשפעות לפרסם חומר האיסור בעליה להר הבית, והיה מזועזע עד למאד, וכאשר שמעתי ממנו שמאז היה מקובל שאין אנו בקיאים היום בכל טומאה היוצא מגופו וכו' וכו',


לא כתוב כאן איסור?


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], בן ירושלים, חלמישצור ו־ 13 אורחים