מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
פלוריש
הודעות: 597
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי פלוריש » ג' אפריל 10, 2018 11:08 pm

שעת הכושר, ממש צריך לשלם לך כדי שתכתוב יותר!
דברים יקרים ויתורים!

זקני דרום
הודעות: 47
הצטרף: ו' אוקטובר 20, 2017 2:30 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי זקני דרום » ד' אפריל 11, 2018 12:15 am

נוטר הכרמים כתב:
בעזרת כמה תמונות אני רוצה להמחיש כיצד רבינו זי"ע יצר אוירה ו'מצב' בכל סיטואציה, שמחה ועצב, התעוררות ומפגש רעים.


אינני מבין מה רבותא איכא כל אדם מתאים את עצמו למקום שנמצא בו
וכי בחתונה יהיה כניחום אבלים
ואם זה בשביל התמונות אדרבא תביא עוד

אויצר_ניק
הודעות: 226
הצטרף: ב' אפריל 23, 2012 10:17 pm
מיקום: ירושלים,ישראל

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אויצר_ניק » ד' אפריל 11, 2018 12:22 am

לא הבנת את העומק..
יש פה ג''כ 'בחינה' של 'נושא בעול עם חבירו' בצורה ממש מופלאה,
אתה רואה בחוש איך הרה''י זצ''ל מרגיש את השני בכל אירוע ואירוע בו משתתף בין בחתונה ובין בניחום אבלים ..

בן ירושלים
הודעות: 442
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » ד' אפריל 11, 2018 12:28 am

אויצר_ניק כתב:
זקני דרום כתב:
נוטר הכרמים כתב:
יש פה ג''כ 'בחינה' של 'נושא בעול עם חבירו' בצורה ממש מופלאה,
אתה רואה בחוש איך הרה''י זצ''ל מרגיש את השני בכל אירוע ואירוע בו משתתף בין בחתונה ובין בניחום אבלים ..

שמעתי מידיד שראה פעם את הגר"ש מגיע לבית האלמנה של ידי"נ רבי אפרים זלזניק זצ"ל ישב על כסאו כחצי שעה ולמד שם. הרבנית האלמנה סיפרה לו שכך עשה כבר כמה פעמים. כעין זה סיפרו גם ביחס לאחרים (כמו רבי עקיבא קיסטר זצ"ל). אין לי מושג אם היו כוונות נסתרות, אבל ברור שהיה זה "נפש אלמנה ארנין"

נשר
הודעות: 1037
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נשר » ד' אפריל 11, 2018 1:02 am

זקני דרום כתב:
נוטר הכרמים כתב:
בעזרת כמה תמונות אני רוצה להמחיש כיצד רבינו זי"ע יצר אוירה ו'מצב' בכל סיטואציה, שמחה ועצב, התעוררות ומפגש רעים.


אינני מבין מה רבותא איכא כל אדם מתאים את עצמו למקום שנמצא בו
וכי בחתונה יהיה כניחום אבלים
ואם זה בשביל התמונות אדרבא תביא עוד


לא נראה לי שתמצא עוד אדם שידע לחוות לעומק כל הרבה מצבים.

אנשים רצינים מאד - לא מצליחים לשמוח עד כדי כך בחתונה, (ואלו שמנסים, זה יוצא קצת מאולץ...)
אנשים מאד שמחים - לא מצליחים להצטער עד כדי כך בניחום אבלים וכנ"ל.
בודדים האנשים שכך מרגישים בראש השנה את אימת הדין (אבל באמת) ובאותה מודה (ושוב באמת) עולזים ושמחים בשמחת תורה.

אדרבה, בתמונות של ר' שמואל אפשר לראות וללמוד עליו הרבה יותר מכל התמונות האחרות שם אתה רואה בכל התמונות את אותו אדם פעם עם לולב ופעם על הארץ יושב שבעה על אשתו

גם זו לטובה
הודעות: 2165
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' אפריל 11, 2018 1:43 am

אברהם כתב:רבי שעת הכושר,

שפתיים ישק!

(רק להודיע למי שאינו יודע: "אבל הגדול... גדול אינו קטן" הוא ציטוט ותרגום משירו של החזו"א)

גא"מ.

גם זו לטובה
הודעות: 2165
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' אפריל 11, 2018 1:57 am

נוטר הכרמים כתב:יישר כח לשעת הכושר. דבריך מחכימים כתמיד. תשואות חן גם לבן ירושלים, התלמיד הקרוב, בור סוד.

תמונה אחת שווה אלף מילים. בעזרת כמה תמונות אני רוצה להמחיש כיצד רבינו זי"ע יצר אוירה ו'מצב' בכל סיטואציה, שמחה ועצב, התעוררות ומפגש רעים.

יש"כ. [כמובן שהתמונות רק ממחישות את הידוע]

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 1938
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אפריל 11, 2018 3:11 am

הרב יחיאל מאיר
אני לא כ''כ מרוצה ממה שפירסמת את זה ככה, כי היה לי שם שינויים והוספות. הדברים לא נועדו לפירסום לע''ע, ונכתבו למישהו פרטי.

ראיתי ההערות דכתב שם 'חשבונות רבים', ואם אתה יכול תעלה את תגובתי:
ט. אינו מיישב, שהרי הגדר אינו צרכי הגוף אלא צורת דירה.
יב. לא נעלם ממני [וק''ו בן בנו שלא אלף ק''ו ממנו זללה''ה] דברי הגמ' ורש''י על פלטיא, וכששאלתי הייתי שם בסוגיא, יש חילוק בין פלטיא שהוא מקום שמתקבצים רבים לסחורה והולכים ממקום למקום, ומדוכן זה לדוכן אחר, משא''כ מקום שמתקבצים לאכילה לדוגמא וכל אחד יושב במקומו ואוכל, או מקום שנעמדים שם לתפילה וכו', בזה מסתבר מאוד שאי''ז רה''ר, ויש לי בזה כמה ראיות, ואחד מהם הוא מה שמבואר בשבת ז. שקרן זוית הסמוכה לרה''ר לא ניחא תשמישתא, ולכאו' אם מקום שרבים נמצאים שם לא להילוך גם נקרא רה''ר, הרי ודאי ניחא תשמישא, שעוצרים שם לפוש או לעשות דברים אחרים.
יג. אכן פיסטור רגיל הוא בכ65 מעלות, אך יש פיסטור עיקור שהוא ב140 מעלות, ועל זה אני שאלתי, יתכן שהיה צריך להדגיש זאת [ז''ל ויקיפדיה ''תהליך קיצוני יותר הוא "אולטרה פסטור" או עיקור (UHT). תהליך זה מתבצע על ידי חימום לטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס למשך שתי שניות. תוצאת התהליך קרויה חלב עמיד. חלב זה סטרילי לחלוטין ולפיכך יכול להחזיק מעמד תקופה ארוכה מאד גם ללא שמירה בקירור כל עוד אריזתו לא נפתחה. בהתאם, לחלב עמיד ערך תזונתי נמוך יותר, ואף טעמו שונה יחסית לחלב המפוסטר''].
טז. אדייק יותר, הנידון אינו על מעט דם בתולים, אלא כאשר כבר יצא הדם בתולים בביאה ראשונה, אלא שנשאר הפצע, וכאן יש לשאול אם דם זה שנמצא בפצע שבדפני הנרתיק, אנו מגדירים אותו כדם מכה או כדם בתולים. לענ''ד פשיטא שזה דם מכה, וכי אם יפתח שם עוד שנה זה גם יהיה דם בתולים, עתה אין לך אלא מכה בנרתיק המוציאה דם, ואם אני זוכר היטב כך אף הוא אמר לי, אמנם באמת לאחר ששמעתי שאין זו ההוראה המקובלת, חזרתי להסתפק שלא רק זה היה טעמו, אלא אף פרטים אחרים שהיו במקרה ובצורת הצגת השאלה, שאכ''מ, על כן באמת אבקש לא ללמוד מהוראה זו, היות וקשה לי לשחזר עתה את דבריו המדוייקים שאמר לי בהיותי חתן צעיר.
יז. כמובן הדברים ידועים לי, ולא כתבתי אלא על דין הפרישה, ופשוט לכל קורא שזו היא הכוונה.

חשבונות רבים
הודעות: 686
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ד' אפריל 11, 2018 8:56 am

נהר שלום כתב:ט. אינו מיישב, שהרי הגדר אינו צרכי הגוף אלא צורת דירה.
כוונתי היתה לטעון שדבר שאינו מצרכי הגוף אינו מדירת האדם אלא צריך לדירה כדי לעשותו. ודוק כי קיצרתי.
נהר שלום כתב:יב. לא נעלם ממני [וק''ו בן בנו שלא אלף ק''ו ממנו זללה''ה] דברי הגמ' ורש''י על פלטיא, וכששאלתי הייתי שם בסוגיא, יש חילוק בין פלטיא שהוא מקום שמתקבצים רבים לסחורה והולכים ממקום למקום, ומדוכן זה לדוכן אחר, משא''כ מקום שמתקבצים לאכילה לדוגמא וכל אחד יושב במקומו ואוכל, או מקום שנעמדים שם לתפילה וכו', בזה מסתבר מאוד שאי''ז רה''ר, ויש לי בזה כמה ראיות, ואחד מהם הוא מה שמבואר בשבת ז. שקרן זוית הסמוכה לרה''ר לא ניחא תשמישתא, ולכאו' אם מקום שרבים נמצאים שם לא להילוך גם נקרא רה''ר, הרי ודאי ניחא תשמישא, שעוצרים שם לפוש או לעשות דברים אחרים.
נו נו. לא הבנתי למה להמציא כל מיני המצאות וחילוקים דחוקים כדי לדחות את פשטות הגמרא, אבל אם יש לו ראיות שיביא אותם. והראיה מקרן זוית איני מכיר כי המקום אינו עשוי להתקבצות הרבים אלא להילוך.
נהר שלום כתב:טז. אדייק יותר, הנידון אינו על מעט דם בתולים, אלא כאשר כבר יצא הדם בתולים בביאה ראשונה, אלא שנשאר הפצע
אין לי מושג מה פשר החילוק הזה. זה חילוק רפואי?
נהר שלום כתב:יז. כמובן הדברים ידועים לי, ולא כתבתי אלא על דין הפרישה
הערתי היתה על מה שהביא כביכול בשם הגר"ש שתמה על השו"ע (וצידד קולא ביום ל"א מכח זה!) כשהגר"ש בסה"כ ציטט את הגר"ז. ההדגשה שמדובר רק לעניין הפרישה היתה: א. כי לא ברור לי איך כל קורא אמור להבין זאת. ב. כי לענ"ד זה מחליש את טענתו של הגר"ז. וכאמור אכמ"ל.

בן ירושלים
הודעות: 442
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » ד' אפריל 11, 2018 6:48 pm

פרק מיוחד אצל רבינו היה תביעתו לחדש חידושי תורה ולפרסמם. תמיד דבר על כך והזכיר הרבה פעמים שהסטייפלער אמר לו שצריכים לעודד אברכים לפרסם חדו"ת שלהם. עשרות פעמים שמענו זאת מפיו בצורות שונות. פעם כש"נדנד" לי על זה התחמקתי ואמרתי שהסטייפלער התכוון כדי שיהיה "מחייב" ואני לומד ב"ה טוב גם ככה. הגר"ש הרהר מעט ואמר שגם זו היתה הסיבה אבל הסטייפלער דבר על כבוד התורה, שככל שיש בעולם יותר תורה וחידושי תורה זה מגביר את כבוד התורה.
פעם אחרת דבר על הצורך לחבר ספרים. שאלתי : זה לא בכלל 'הרבות ספרים אין קץ', והשיב (בהחלטיות) "שם זה לא דברי תורה".
בהזדמנות אחרת סיפר על אחד מחשובי החשובים שבתלמידיו שכשהוציא את ספרו הראשון זה היה ספר לא חזק ורובו היה סיכומים, והגר"ש חשב לעצמו שאמנם הספר לא משהו אבל זה מאד עודד את המחבר בצמיחתו וגידולו. והנה באו אליו אברכים מפ"ת ואמרו לו שכל הכולללומד לפי הדרך בסוגיה של המחבר הנ"ל. ואז הבין הגר"ש שאי אתה יודע מראש מה יתן תועלת ומה לא. את הספרים הבאים של המחבר הנ"ל כבר שבח רבינו מאד.
כמובן ישנם הרבה נקודות אישיות של אנשים וצריך הכרע הדעת מה ניתן לפרסם

פרשה ארוכה ומענינת היא ההתיחסות שלו לנושא ההסכמות שנתן, וע"כ בל"נ בפעם אחרת ( במסגרת מה שניתן לומר ברבים)

משוש דורים
הודעות: 303
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » ד' אפריל 11, 2018 8:49 pm

אותה אבקש כתב:
נוטר הכרמים כתב:חלקת מחוקק ספון

מי המנסח?

אחיו הגרא"ד רבה של טבריה.

לייטנר
הודעות: 4155
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אפריל 11, 2018 9:33 pm


נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 11, 2018 11:51 pm

משוש דורים כתב:
אותה אבקש כתב:
נוטר הכרמים כתב:חלקת מחוקק ספון

מי המנסח?

אחיו הגרא"ד רבה של טבריה.

לא נכון בכלל, ואכ"מ.

קרית מלך
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי קרית מלך » ה' אפריל 12, 2018 1:03 am

אפשר שאכ"מ אבל לגופו של דבר נוסח המצבה צריך תלמוד. התארים שאינם שגרתיים כלל. התוכן המפליא. וגם חלוקת השורות.

גביר
הודעות: 676
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ה' אפריל 12, 2018 8:00 am

חשבונות רבים כתב:
נהר שלום כתב:והכי גרוע יש בזה טעות שלי בהבנת צורת המוסר והמידות הראויה
הוא באמת כותב דברים שנפש היפה מרחקתן.

ואולי זה טעם נכון להאדרת שמם של גדו"י כדי שלא יבואו וילמדו מדברים שעבוד לגרמייהו, כי בדור יתום כמו שאנו בו אין אדם שם אל לב מה ההלכה דורשת ממנו אלא מנסה לחקות את הסביבה. ואם כל הנהגה מחודשת של אדם גדול אשר הוא לא לימד או הורה לאחרים ללכת בה תהפוך למושא לחיקוי, אנה אנו באים?
א"א להתעלם מכך שסיפורים על גדו"י אינם הסטוריה בעלמא אלא משמשים כדוגמא "כזה ראה וקדש". לענ"ד חבל שזה כך כי זה מדרכי החסידים הרעות שלקחו לעצמם הליטאים, לעשות מה שהרבי עושה ולא מה שהקב"ה אמר. אבל כל עוד זה כך א"א להתעלם מזה.

לעצם הדיון פשטות הגמ' ביומא הוא שאין חסרון לנטור בלבו על צערא דגופא ואדרבה ראוי לת"ח לעשות כן, אבל ישתוק על עלבונו ולא ישיב כלום וגם יתפייס כשיפייסוהו.
ד"א כמה הערות על הדברים הכתובים שם בהלכה:
באות ט' כתב ששאל את הגר"ש למה אין חיוב תשמיש בסוכה שהוא דבר המחייב דירה. לענ"ד יש ליישב בפשיטות שהוא דבר שאינו מצרכי הגוף.
באות י"ב כתב ששאל אם מקום שהרבים מתקבצים שם לאיזה צורך ואינו מקום מעבר והילוך הוא רה"ר והשיב שמסתבר להקל. ואני לא אאמין שיצא כן מפי קדשו כי הוא גמרא מפורשת בשבת ו. איזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ופירש רש"י פלטיא רחבה של עיר ששם מתקבצים לסחורה והובא בטושו"ע.
באות י"ג שאל על מים שהורתחו כ"צ לשתיה ורוצה להרתיחם עוד לצורך פיסטור. במציאות הוא להיפך שהפסטור הוא קודם אבל לשתיה כ"צ הוא הרתחה ממש שכן הדרך להרתיח כששותים תה וכדו'.
באות ט"ז כתב שפסק הגר"ש שדם בתולים מועט כשפשוף של פצע בביאה שניה אינו אוסר. על פניו זה נשמע חידוש מבהיל.
באות י"ז כתב שהגר"ש תמה על מה שפסק השו"ע דין עו"ב והוא רק דעת הרשב"א. היא טענת הגר"ז הידועה, אך הכותב לא דייק וטענת הגר"ז אינה על עצם דין עו"ב שהוא סוגיא מפורשת אלא על חיוב פרישה בעו"ב, ויש להאריך בזה ואכ"מ.

גביר
הודעות: 676
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ה' אפריל 12, 2018 8:13 am

חשבונות רבים כתב:
נהר שלום כתב:והכי גרוע יש בזה טעות שלי בהבנת צורת המוסר והמידות הראויה
הוא באמת כותב דברים שנפש היפה מרחקתן.


לענ"ד הניסיון מראה שהמגמה לראות בתלמידי חכמים בכלל ובגדולי הדור בפרט דמויות מושלמות הנקיות מכל חיסרון אנושי מביאה לנזק חינוכי גדול. שכן בחורים צעירים, או בעלי תשובה בתחילת דרכם, מצפים, בהתאם לסיפורים ההגיוגרפיים ששמעו, לפגוש בישיבה או בבית המדרש דמויות מושלמות, וכאשר הם מגלים שגם הראש ישיבה, המגיד שיעור, האברך המופלג וכו' הם בני אדם בשר ודם וככאלה יש להם גם חסרונות, הם מתאכזבים. אכזבתם מביאה אותם לזלזול בתלמידי חכמים ולפעמים גם מעבר לכך, יתר על כן במצב כזה קשה לו לקבל מאותם ת"ח את כל הטוב שיכל הוא לקבל מהם והלב אף מתמלא לפעמים בטינה מסוימת ואף במידה של עוינות כלפיהם. ג"א הקטן זכיתי, ב"ה, להכיר מקרוב גדולי גדולים ואיש מהם אינו מושלם, ואף על פי כן גדולים שבגדולים ומאורי ישראל הם. לענ"ד ההכרה בכך שגם תלמידי חכמים גדולים הם בני אדם, המתמודדים עם קשיים יצרים וכו', היא הכרח חינוכי חיוני.

בן ירושלים
הודעות: 442
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » ו' אפריל 13, 2018 5:44 pm

סיפור מהעבר שיש בו מבט וגגיעה אישית וכן מבט יותר כללי.
מדי שנה מגיעים רמי"ם לבחון בכיתתי על המסכת הנלמדת. באחת השנים כדי לעודד את הלימוד בקשתי מהגר"ש שיבחן גם הוא. הוא הסכים.
ביום המבחן המתנו לו בכניסה לדירה שבישיבה. הגר"ש הגיע לאחר שחרית וכדרכו במבחנים מעין אלו - מעוטר בטלית ותפילין. במדרגות לפתע נעצר ופנה למנהל הת"ת : אתה לא מצלם? המנהל השיב שלא הביא מצלמה . "אז בשביל מה באתם", שאל הגר"ש בחיוך.
כשנכנסנו לדירה הגר"ש תפס בזרועו של המנהל ואמר : בדרך כלל במבחנים אני מקפיד שהמלמד לא יהיה נוכח. יש לי ספק ביחס אליו, אמר והצביע עלי. המנהל השיב שאני אשאר בחוץ והוא והמפקח יכנסו לבד למבחן. לא הבנת, אמר הגר"ש, אתם ודאי שבחוץ, הספק היה עליו האם לחרוג מהכלל.
סופו של דבר השאיר אותי מעבר לקיר.
אחרי כמה דקות כששאל משהו והיה ויכוח אם הבאתי איזה פירוש בשיעור שלח לקרוא לי לברר. ושוב סימן שאצא. אחרי כמה דקות שוב קרא לי. עכשיו כבר החליט שאשאר " אבל תעמוד שם מאחור".
המבחן היה מפליא. הם נבחנו במסכת מכות. הגמרא לפניו היתה פתוחה בדף כלשהוא שבכלל לא בחומר. הגר"ש בחן וגלגל מדף לדף תוך כדי ציטוט לשונות הגמרא רש"י והראשונים. לפתע הבחין שהתלמידים נועצים בו מבטים ואז "תפס" עצמו דפדף לדף המדויק והחל לעיין בפנים לפני ששאל...
הוא שם לב שכמה תלמידים מתחבאים מאחורי חבריהם, הוא פנה לאחד מהם שאל אותו משהו, ובאלגנטיות מיד העביר השאלה למישהוא אחר שידע. כאומר :" אל תתחמק אבל אני לא אביך אותך מדי".
באחת השאלות תלמיד ענה בצורה מאד חלקית. הגר"ש אמר לו : ענית נכון לפי תירוץ אחד בתוס' אבל מה יוצא לפי התירוץ השני, והפנה בטבעיות את השאלה למישהו אחר.


כעומד מן הצד- היה זה מבחן באומנות. הוא קלט מיד עם מי אפשר להשתפשף בסברות, למי להפנות שאלה קלה ולהרפות, לתת אוירה נינוחה מצד שני לתבוע... כמו כל דבר שעבר תחת ידיו.
אוי כי אבדנו כל זאת

זקני דרום
הודעות: 47
הצטרף: ו' אוקטובר 20, 2017 2:30 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי זקני דרום » ש' אפריל 14, 2018 9:37 pm

גביר כתב:
חשבונות רבים כתב:
נהר שלום כתב:והכי גרוע יש בזה טעות שלי בהבנת צורת המוסר והמידות הראויה
הוא באמת כותב דברים שנפש היפה מרחקתן.


לענ"ד הניסיון מראה שהמגמה לראות בתלמידי חכמים בכלל ובגדולי הדור בפרט דמויות מושלמות הנקיות מכל חיסרון אנושי מביאה לנזק חינוכי גדול. שכן בחורים צעירים, או בעלי תשובה בתחילת דרכם, מצפים, בהתאם לסיפורים ההגיוגרפיים ששמעו, לפגוש בישיבה או בבית המדרש דמויות מושלמות, וכאשר הם מגלים שגם הראש ישיבה, המגיד שיעור, האברך המופלג וכו' הם בני אדם בשר ודם וככאלה יש להם גם חסרונות, הם מתאכזבים. אכזבתם מביאה אותם לזלזול בתלמידי חכמים ולפעמים גם מעבר לכך, יתר על כן במצב כזה קשה לו לקבל מאותם ת"ח את כל הטוב שיכל הוא לקבל מהם והלב אף מתמלא לפעמים בטינה מסוימת ואף במידה של עוינות כלפיהם. ג"א הקטן זכיתי, ב"ה, להכיר מקרוב גדולי גדולים ואיש מהם אינו מושלם, ואף על פי כן גדולים שבגדולים ומאורי ישראל הם. לענ"ד ההכרה בכך שגם תלמידי חכמים גדולים הם בני אדם, המתמודדים עם קשיים יצרים וכו', היא הכרח חינוכי חיוני.

מספיק כבר עם דברי ההבל האלו המגמה היא כן לראות את גדולי התורה נקיים מכל רבב ומי שלא אומר ככה זה מסיבה פשוטה הוא לא רוצה לחיות עם שאיפות. כי הוא אומר נו מה מיוחד ברב הוא כמוני רק לומד קצת יותר. ועכשיו לנקודה אף אחד לא חושב שהגדולים ללא יצרים כאמרם כל הגדול וכו' אלא צריך לדעת שהגדולים מתחככים עם היצר כל הזמן
ומנסים להכניעו במה שיוכלו ואף אם קרתה נפילה כבר יש על עשרות מאמרי חז"ל ואכמ"ל עיין בספרים לקורא בן זמננו.
אך הנידון אם אפשר לומר שהרב הזה מקנח את אפו בחליפה או שכשהוא רואה בורקס הוא מתנפל עליו לאף אחד זה לא יעזור ורק להשמיץ את אותו רב
הצורה הראויה להעביר לתלמידים שהיה לרב נפילה והתמודדות בשעות לימודיו ולא סתם קינטור על אופיו ובא לציון גואל

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 15, 2018 2:02 pm

בשבוע האחרון זכיתי לקבל קונטרס שלם - הוספות והשלמות נכבדות לקונטרס 'מילין זעירין' שיצא מתח"י, מאת אחד מן החברים שזכה ללמוד בצוותא עם רבינו זצוק"ל רבות בשנים. אעתיק לכאן פסקי פסקי אי"ה, יחד עם הוספות שכתבתי על דבריו. הדברים מובאים לפי הסדר שכתבם התלמיד על דפי הקונטרס, וכצורתם ממש.

רבינו זיע"א היה מרתע כל גופיה כשהיו מדמים או שרים וכל כיוצא בזה בשבחים שנאמרו על הקב"ה כלפי אדם יהיה אשר יהיה, ולהכל ידוע שהיה מוחה בתוקף עד כדי יציאה מן האולם או מן האירוע אם היו שרים השיר 'צהלי ורוני וגו'' שכידוע קאי על הקב"ה ולא רצה בשום אופן לסלוח ולהתיר שישירו את זה כלפיו. [ופ"א בלבד היה שראיתי שלא מיחה, והיה זה בהקבלת פני אסירי המערכה שהיה ברחוב יחזקאל, כשקיבלו פניו שרו שיר זה, והתפלאתי ע"ז שאינו מוחה. ואולם נכנס בד בבד עם גאב"ד ירושלים שליט"א וכנראה שלכך העלים עיניו מזה, שסבר ששרים זאת לגאב"ד שליט"א ולא עליו, ואינו מחויב למחות בזה].

=====

ובזכרי ימים מקדם סדרי הישיבה בשב"ק אי אפשר להתעלם מלילות שב"ק בישיבה הק' איך שלאחר הקבלת שבת המרוממת [ואגב אורחא אזכיר איך שרבינו זיע"א בשנותיו האחרונות ובפרט כאשר התפילה בליל שב"ק התקיימה בביתו חרד מאוד שבשעת קבלת שבת עם השמחה המרוממת והניגונים הנפלאים ישנם בחורים שקצת נכנסו לעליצות ולליצנות [כמובן לפום דרגא דמרן זיע"א] ולכך הקפיד שיסגרו את דלת המטבח מאחוריו וכן העיר ע"ז בשמועס בישיבה שצריך להיזהר בניגוני הקבלת שבת מעכל ליצנות, ואף שרבינו כידוע שלא היה מקבל שבת בקבלת שבת בישיה"ק וכשנגנו הכל ניגוני קבלת שבת' היה אחוז בשערפי קדשו, מ"מ עמד על המשמר שיהיה זה ברצינות ובהתרוממות הראויה ולא בליצנות].

[אמר המחבר מילין זעירין, נזכרתי עתה היאך שבראש השנה שנת תש"ס שינה הנהגתו מימי קדם מחמת האחריות שלא יהיה סרך ליצנות בישיבה הק'. רבינו היה מורגל כמו שהיה נוהג אביו הגרש"ז זי"ע שהיו מתפללים תפילת שחרית של ראש השנה עם הנץ החמה במנין ותיקין בביה"כ הגר"א המכונה 'מנין הרבנים', ושומעים שם כל סדר התקיעות דמיושב, ואח"כ היה הולך לביתו וטועם קצת, ושוב אחר הפסקה גדולה היה הולך לישיבה הק' ומקריא שם התקיעות מתחילה. בעקבות שהיו המון בחורים שחפצו גם להתפלל עם הנץ, והגבאים של מנין הרבנים הקפידו שלא יבואו כולם להתפלל עם רבינו, היה ממש צפוף שם, אז נתייסד בידיעת רבינו מנין של בחורים לשחרית בביה"כ ברסלב. מחמת כך נתחלשה מאוד תפילת שחרית בישיבה הק', ורבינו שמע שיש סרך ליצנות הן בשחרית של הבחורים והן במכירת העליות בישיבה הק'. רבינו ויתר על מנהגו והודיע כי מעתה כולם באים להתפלל שחרית בישיבה, ואף הוא מגיע. וכך היה מתענה עד לאחר תפילת מוסף והמסתעף מכל דקדוקי התקיעות שהסתיימו בשעה שלש בצהרים בערך ואולי אחרי].

ולאחר מכן היה השמועס' שכידוע השמועס של ליל שב"ק היה גבוה מעל גבוה, ואף שלכאורה היה חוזר על הדברים שאמר בשנים שעברו, היה מתקיים בזה ממש 'כל שאתה ממשמש בהם אתה מוצא בהם טעם' טעם לשבח ובתוספת מרובה ובהרגשים חדשים. [וזכיתי שבתקופה לאחר נישואיי שהייתי גר בסמיכות לישיה"ק קודם השבת הייתי מחשב עם הרב ב' הכהן ר' שהיה אז בחור מה הולך רבינו לדבר בליל שבת, ואף שבדרך כלל היו הדברים כפי שאמרנו, אחרי התפילה היה הנ"ל מתלווה עמי לביתי והיינו מחשבים כמה דברים הוסיף רבינו בשיחה זו שלא שמענו בפעמים הקודמות. מי יתנני ירחי קדם].

ולאחר תפילת ערבית בהתרוממות נוראה היה רבינו זיע"א משיב גוט שבעס לכל אחד בהארת פנים, ונשאר בבית המדרש [אגודה שול] ובני הישיבה היו נפנים לסעודת שבת ולאחר איזה זמן היה נכנס אחד הבחורים להודיע שרבינו מחכה ליצבור בבית המדרש, והציבור היה חוזר ללימוד בביהמ"ד, ורבינו עדיין יושב על משמרתו, ואף בלילות החורף הארוכים היה רבינו נשאר ללמוד בהיכל ביהמ"ד עד שכמעט היה מתרוקן מיושביו, ואז היה מתפנה לקדש ולסעוד את סעודת השבת, ובזמנים אלו היו תקופות שלמד ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א, ופעמים שהיה משנן משניות שבת [ופ"א ראיתיו בחצר ביהמ"ד שהיה הולך ומשנן משניות מסכת פרה]. ומהו הפלא ששבת קודש היתה כ"כ קדושה וחביבה אצל רבינו זיע"א כשהיתה כולה אפופת הוד קודש על כל רגעיה מקודם כניסת השבת ובקריאת הזוה"ק על הפרשה ואח"כ כל הדיבורים והלימוד בשעת הסעודה שכפי שהעידו המקורבים היה הכל סובב סביב הפרשה עם רש"י ורמב"ן, וכמעט שלא היה למי שלא היה יודע הפרשה עם רש"י ורמב"ן מה לעשות שם.

[ובכלל היה מעורר לקריאת הפרשה עם רש"י כדברי השו"ע, והוסיף ע"פ החת"ס דבימינו צריך גם את הרמב"ן שהוא כעין תוס' לרש"י על התורה, והיה תובע שילמדו את זה קודם השבת ולא רק בשבת או לאחריה, שצריך לבוא כבר לשבת עם הפרשה ורש"י והרמב"ן ואשרי הזוכה].

ובתוך הסעודה היה גם קורא המשניות במתינות, כך היה בתקופות מסוימות, [וכן היה כשזכינו שנתארח בביתנו בסעודת הבוקר בש"ק פרשת ויקהל פקודי החודש בשנת תשס"ב שלמד עמנו על השולחן משניות שבת], ובתקופות מסוימות משנה ברורה וכו'. וכן הסדר בשבת קודש כמו התיאור בנדפס וכו', אין פלא שהכל היה קדש קדשים, ובודאי א"א להגיע לזה בלי הכנה גדולה ובלא אתערותא דלתתא.

ואגב אורחין אציין מה ששמעתי מפה קדשו שכידוע קדושת היום בשב"ק גדולה מקדושת הלילה, וכידוע דאנן יתמי דיתמי מרגישים את קדושת השבת בליל שבת מביום השבת, ודבר בזה שבלילה בגלל שקדושתה פחותה יותר, יותר שייך הדבר אלינו מאשר בבוקר שהקדושה גדולה ופחות שייכת אלינו.

[אמר המחבר מילין זעירין, ובאמת היה ניכר בהנהגתו חילוק גדול בין הלילה ליום, שבלילה היה יותר הרגשה של אימה ופחד ממש, וכמו שמתואר מעט בפנים הקונטרס, והיה מקפיד מאוד לישב עם השטריימל ומלבושו העליון, ולא היה מדבר כמעט, ושקוע בשרעפי קודש, וביום היה נראה יותר בשמחה, ובדרך כלל היה בלא שטריימל, ופעמים רבות היה פושט את מעילו, והיו תקופות דהוה בדח טפי, ומספר מעשי צדיקים וכו'. ובעת רעוא דרעוין חלפה הלכה לגמרי העליצות, והיה מתעטף באוירה אחרת לגמרי, כפי שחשו כולם. ובפרט בתקופות שהחיש את סעודתו לקראת השיחה המרוממת עם יציאת השבת, והזמירות מזמור לדוד ב' או ג' פעמים, ואח"כ ידיד נפש במנגינה העתיקה המעוררת כל לב.

בדרך אגב יצויין שכאשר היה מגיע אורח, לרוב איזה תלמיד ותיק, היה מחליף את האוירה לכבודו, מתעניין בו, מכבד אותו כאשר מפנה את הדברים לכיוונו וכהנה וכהנה. היה מפליא איך מעולם לא היה קובע את עצמו לנהוג בדפוס מסוים, ומחליף את הזמנים בהנהגות שונות, והכל בחישובים של מצוה. להחיות רוח השני, לעודד ולרומם, ולאו דווקא שפלים ונדכאים. להעלות כל אחד מהשפלות והדכאון של עצמו. הפלא ופלא].

וכאשר פ"א שאל שאלה זו ואמרתי לו התירוץ שהוא אמר, מחד גיסא, היה לו קורת רוח שזוכרים את הדברים, ומאידך גיסא, מורת רוח שאין סבלנות להקשיב פעם נוספת את התירוץ. ובאמת השתדלתי מאז ובעקבות עוד מקרים להטות אוזן לדברי רבינו ולשמוע אפילו מעשיות פשוטות אפילו שחזר וסיפר כמה וכמה פעמים, וכמעט לא היה פעם שלא היתה תוספת או בסיפור המעשה – בפרטיו, או בלקחים הנלמדים מזה. ובכלל אצל רבינו היה צריך אוזן קשובה בכל עת, שאף שהיה מדבר ומספר דברים שהיו נראים בלא מסר ברור כעת, המקשיב והמתבונן כמעט תמיד מצא לבסוף במה הדברים נוגעים אליו, וע"ז נאמר ועלהו לא יבול וכו' ופשוט.

====

הפלא הגדול ברבינו שאף שראשו היה בשמים בכל תהלוכותיו, היה לבו רחב לכל אחד ואחד, והיה יכול לזכור משפט של תלמיד במשך שנים, ולחשבן דבריו ולהקשות לו סתירות בדבריו ולהעמידו על מקומו, ואף דברים שהתלמיד בעצמו לא זכר שאמרם היה רבינו מזכיר לו ומעוררו ליתן לבו לדבריו וכו' והדברים מבהילים.

[אהמ"ז, אמת נכון הדבר מאוד, ויודגש שכן היה גם בדברי תורה וגם במילי דעלמא. היה שת לבו לכל פרט בהנהגת בני אדם, והעיר לי כמה פעמים על תנועות מסוימות בלתי נצרכות שלא אתרגל אליהם. מלבד במקומות שהיה לאפרושי מאיסורא שהיה מעיר גם ברבים, כמו שאירע לי לפני כמה שנים ששבת בבני ברק, והתפלל קבלת שבת בביהכנ"ס תפארת נחמן, והיה המון רב גם מן המתפללים וגם אורחים, והייתי ממש באמצע בית המדרש, ופתאום אני שם לב שהוא מסתכל עלי ומסמן לי לעזוב את אחיזתי בזקן מחשש תלישת שערות.

מדי שנה בשנה היה נושא משא זכרון והתעוררות במוצאי שבת של שבוע שחלים בו ימי היארצייט של החזו"א והרב שך בביה"כ 'צעירים' בבני ברק. היו משתתפים קהל עצום. שנה אחת לא כ"כ התאפשר לי לבוא, והנה תקופה לאחר מכן נזדמנתי לבית רבינו ומיד אמר לי, השנה לא היית בצעירים. [וזאת למרות שהיו עוד שנים שבכלל לא נגשתי מחמת הלחץ זה הדחק סביבו. היה מדבר בעינים עצומות ממש כל דבריו, ואעפ"כ שנה אחת אמר לי ששם לבו שהיו ציבור חשוב באיכות יותר משנים קודמות. כך היה דרכו בשניות ספורות לאחוז כל מה שמתרחש סביבו]].

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 15, 2018 2:04 pm

קונט' מילין זעירין
שמעתי פעם מידידי המנוח הרב הגאון רבי בועז קפלינסקי זצ"ל ששמע מאת רבינו זצ"ל, כי באמת אין לו 'רבי' בלימוד, אולם אם יש לו 'רבי', הרי הוא הגאון רבי אפרים קייבער (בורודיאנסקי) זצ"ל, אשר קיבל לקח מפיו בישיבת עץ חיים.

והיה זה בשנותיו המוקדמות של רבינו טרם היותו לאיש. ושמעתי מפיו שכן היה נהוג אז דהיסודות ללימוד היו ניתנים בסוף החיידר בכיתות ח' או ט' וכו', ובישיבה קטנה למדו בעיקר לימוד בקיאות, והבחורים הטובים היו גומרים כל נשים ונזיקין בישיבה קטנה, והמיוחדים למדו גם קדשים, ונקט כדוגמא את רבי ישראל יעקב פישר ועוד. ואח"כ בישיבה גדולה היו יותר עסוקים בעיון. והוסיף שכן היא הדרך הנכונה יותר, כאשר צעירים לומדים הרבה בקיאות ואז הזכרון חזק יותר ואח"כ כאשר מתפתחים ומתחכמים לומדים יותר בעיון. אבל היום הפכו את היוצרות, ובחורים צעירים מעמיסים עליהם בעיון בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, וכן בשנים הראשונות בכולל, ורק אח"כ כאשר מתבגרים ורואים שלא יודעים כלום מתחילים ללמוד בבקיאות, ואז הראש כבר פחות קולט הבקיאות וצריך הרבה לחזור וכו' וכולי האי ואולי.
ועם כל זאת היה מאוד מתפעל מהפקחות ומהחידוד של צעירי הצאן בימינו, והיה מציין שאפשר לדבר עמם בלימוד בסברות דקות וחדות מה שלא היה יתכן פעם, ובפרט לא בגילאים כאלו.
ובכלל דעתו היתה שהציבור היום ובני הישיבות מוכשרים מהדור הקודם, ולא כמו אלו שטוענים שפעם היו מוכשרים יותר וכו', והיה מבטל זה מכל וכל, ואמר שלהיפך שהיום הרבה יותר מוכשרים ומשופשפים, אלא דבלבבות נתמעט הרבה מהדורות הקודמים, וכמו שהיה אומר בשיחות שקודם הסליחות ובימי בין המצרים את הבכיות והאבילות וכו' שהיה פעם אצל האנשים הפשוטים, והיה מרבה לומר בשם הגר"א שעיקר ירידת הדורות היא בלבבות ולא בראש ודוק.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' אפריל 15, 2018 2:51 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 15, 2018 2:19 pm

אזכרה ימים מקדם בתחילת לימודי בישיבה הק' כשבאתי ממקום שלא השקיעו כ"כ בלימוד הבקיאות, והתחלתי בלימוד מסכת יבמות בסדרי אחה"צ והערב בישיבה, ואחרי תקופה קצרה ממש (אינני זוכר אם שבוע ומחצה או שבועיים או מעט יותר) אחזתי בדף כ' בערך, והרגשתי שאני מתקדם בקצב מסחרר, ובאותה עת עבר רבינו זצוק"ל לידי, וכדרכו הביט היכן אני אוחז, ולבי גבה בקרבי על ההספק הגדול, והוא לא כן ידמה, אלא זירזני ובתנועות ידיו המריצני שצריך להספיק עוד ועוד ולא לנוח ולא לשקוט, ואז התחדד אצלי ההבדל בין בית שמגדלין בו תורה למקומות תורה אחרים.

[אהמ"ז, פעם שמעתי מרבינו זצוק"ל שאמר בביאור הלשון 'בית שמגדלין בו תורה, בית שמגדלין בו תפילה', שהמכוון הוא שעושים מדברים אלו 'עסק גדול'. כמה זה אופייני לאופן שהשתית רבינו זצוק"ל את הישיבה הק', באיזה עסק גדול היו התורה והתפילה. כמעט אין אחד, ולו פחות שבפחותים, שלא קיבל תועלת גדולה במשך שהותו בישיבה הק' ולא התקדם בכמה פסיעות משמעותיות בכל מהלך חייו, והיו כאלו שסיפרו שנתעוררו לאחר שכבר התבגרו, נישאו, ולא שהו בישיבה. הרושם הזה של מושגי הגדלות והגבהות ה'ויגבה לבו בדרכי ד', אין אחד שלא מסוגל להתרומם ולהתעלות, זה נתן את אותותיו למשך שנים ארוכות, כפי שמעידים כולם].

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 15, 2018 2:20 pm

מדי עסקינן בהגרש"ר זצוק"ל, יש להזכיר מה שאמר רבינו בכמה הזדמנויות בנוגע אליו מה ששמע שכאשר כבר נחלשו כוחותיו ואמר שרוצה להמעיט מן ההשקעה הגדולה בשיעורים ובדיבור בלימוד עם בחורים שזה לוקח לו את רוב שעות היום, באותו החודש גילו אצלו את המחלה הארורה ל"ע, ודיבר בזה רבינו שאף שבודאי לא היתה כוונתו לאיזה שהוא רפיון מלימוד התורה ולישב על זרי הדפנה, אלא היתה כוונתו להפנות כוחותיו ללימודיו העצמיים ולא למסור עצמו כליל ללימוד התלמידים, בכ"ז כבר היתה תביעה.
[ואף שלא היה זה מדרך רבינו לומר איזה דברי ביקורת על גדולי ישראל, מ"מ רבינו ראה צורך לחזור על כך, ללמדנו תמיד שאין מושג של לישב בשלוה].

[אהמ"ז, ובכמה הזדמנויות שמעתי מרבינו שר' איסר זלמן היה מתלונן איך שפעם כל אחד היה עושה 'שטייגען', וממשיך עוד ועוד עד יום מותו, והנה היום אנו רואים שכל אלו שהגיעו לאיזה דרגה ו'מעמד', וכבר עוצרים, ולכל היותר שומרים על מה שהשיגו. די להם בכך. והיה מוסיף שהינו זוכר היאך שאביו הגרש"ז שב מביקור אצל הגרא"ז אחוז התפעלות, שהיה אז הגרא"ז בן למעלה משבעים, ואמר להגרש"ז שהוא לומד כעת 'זבחים' כי הוא מרגיש שחסר לו לו קצת בשטייגען].

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 15, 2018 2:22 pm

זכורני שלמד עמי פעם קודם השיעור, והיה עוסק טובא בדיוק ובירידה לעומק דברי הראשונים, והיה זה נראה כמתחיל ללמוד הסוגיא זה עתה, ובקטנותו לא הבנתי היאך יגיד את השיעור, כאשר הינו אוחז בתחילת העסק בדברי הראשונים, ובהגיע זמן השיעור קם ממקומו ודיבר בארוכה, כדרכו, בדברים שכלל לא למד מקודם.
ומאידך היו פעמים שהיה מדקדק ומברר מקחם של הראשונים וכו' כדרכו, ואח"כ בשיעור היה אומר את מקצתם, ולמחרת היה מזכיר לי שבשיעור דברנו על הדקדוק הזה שאמרנו אתמול והציון הזה וכו' וכו', להראות כאילו זוהי הכנת השיעור, ואף שכאמור כל הדברים היו מונחים בראשו כמונח בקופסה, ולא היה צריך מהלימוד הזה לצורך הכנת השיעור.

====

כיון שנזכר הג"ר סנדר פריינד זצ"ל אכתוב מה ששמעתי מפ"ק דרבינו עליו, שהיה כידוע בעל זכרון מופלג, ואמר רבינו שאמנם ידוע ומפורסם למאוד בכח הזכרון המופלא שלו, אבל אין יודעים את עמל התורה הנורא שלו שהיה לו מצעירותו, ומתוך העמל וההתמדה היה אצלו מעט שבירת הכלים, ונחלש הרבה, וכן ירד אצלו כח הריכוז והעיון הנוראים שהיו לו בעודו צעיר.

ולדוגמא סיפר סיפור אחד על התמדתו, שפ"א ישב בביהכ"נ שהיה שומם לגמרי לבדו ביום שישי מהבוקר עד סמוך לכניסת ש"ק, והשמש נכנס לסדר הביהכנ"ס לשבת, ור' סנדר לא הבחין בו, והשמש (כמדומה שהוא סיפר זאת לרבינו) ראה שר' סנדר מסתכל בשעון, וכאשר ראה שהשבת מתקרבת עשה בתנועת ידים לכיוון השעון שירחם על נפשו ויזיז את מחוגיו יותר לאט כי הוא חפץ ללמוד עוד ועוד.

ואשרי עין ראתה את ר' סנדר מגיע למעונו של רבינו, וחורזים ומתפלפלים בדברי תורה מהכא להתם וכל התורה כולה פרוסה בפניהם, כאשר בתווך עומד הגר"י פטרוף, [שכלשון ר' סנדר 'אנחנו חוט המשולש', ואולם כמדומני שמטבע לשון זה 'חוט המשולש' היו אומרים בשנים קדמוניות על הקשר המיוחד של רבינו עם ר' סנדר ור' חיים ברים, וטעון בדיקה].

בן ירושלים
הודעות: 442
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » א' אפריל 15, 2018 3:02 pm

נוטר הכרמים כתב:קונט' מילין זעירין
שמעתי פעם מידידי המנוח הרב הגאון רבי בועז קפלינסקי זצ"ל ששמע מאת רבינו זצ"ל, כי באמת אין לו 'רבי' בלימוד, אולם אם יש לו 'רבי', הרי הוא הגאון רבי אפרים קייבער (בורודיאנסקי) זצ"ל, אשר קיבל לקח מפיו בישיבת עץ חיים.

והיה זה בשנותיו המוקדמות של רבינו טרם היותו לאיש. ושמעתי מפיו שכן היה נהוג אז דהיסודות ללימוד היו ניתנים בסוף החיידר בכיתות ח' או ט' וכו', ובישיבה קטנה למדו בעיקר לימוד בקיאות, והבחורים הטובים היו גומרים כל נשים ונזיקין בישיבה קטנה, והמיוחדים למדו גם קדשים, ונקט כדוגמא את רבי ישראל יעקב פישר ועוד. ואח"כ בישיבה גדולה היו יותר עסוקים בעיון. והוסיף שכן היא הדרך הנכונה יותר, כאשר צעירים לומדים הרבה בקיאות ואז הזכרון חזק יותר ואח"כ כאשר מתפתחים ומתחכמים לומדים יותר בעיון. אבל היום הפכו את היוצרות, ובחורים צעירים מעמיסים עליהם בעיון בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, וכן בשנים הראשונות בכולל, ורק אח"כ כאשר מתבגרים ורואים שלא יודעים כלום מתחילים ללמוד בבקיאות, ואז הראש כבר פחות קולט הבקיאות וצריך הרבה לחזור וכו' וכולי האי ואולי.
ועם כל זאת היה מאוד מתפעל מהפקחות ומהחידוד של צעירי הצאן בימינו, והיה מציין שאפשר לדבר עמם בלימוד בסברות דקות וחדות מה שלא היה יתכן פעם, ובפרט לא בגילאים כאלו.
ובכלל דעתו היתה שהציבור היום ובני הישיבות מוכשרים מהדור הקודם, ולא כמו אלו שטוענים שפעם היו מוכשרים יותר וכו', והיה מבטל זה מכל וכל, ואמר שלהיפך שהיום הרבה יותר מוכשרים ומשופשפים, אלא דבלבבות נתמעט הרבה מהדורות הקודמים, וכמו שהיה אומר בשיחות שקודם הסליחות ובימי בין המצרים את הבכיות והאבילות וכו' שהיה פעם אצל האנשים הפשוטים, והיה מרבה לומר בשם הגר"א שעיקר ירידת הדורות היא בלבבות ולא בראש ודוק.

פעם אמר שהיום הרמה בכתה ח היא כמו שיעור ב בישי"ג לפני עשרים שנה (בתקופה שאמר זאת לפני כ15 שנה).
שאלתי האם זה טוב או רע. השיב : יש בזה גם מעלות, כי כל העולם התקדם בכל תחומי המדע , ואין סיבה שבתורה עצמה לא יתקדמו, ולכן נער צעיר מבין סברות שפעם רק מבוגרים יותר הבינו וכך גם בחידושים שצעירים מחדשים. אמנם בפעמים אחרות שם דגש חזק שבגיל הזה עיקר העיקרים הוא ללמד אותם הבנה יסודית בפשט הגמרא , לדעת מה הו"א ומה המסקנה, מה רש"י אומר ומה הכריח אותו שלא כתוס' וכו'. מאד שלל שמעמיסים עוד ועוד "מפרשים" ובפרט שזה מנותק מהסוגיה עצמה ויש להם חשיבות בפני עצמם ולא כפשט בסוגיה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 15, 2018 5:32 pm

הגיעו אלי היום עוד רשימות של תלמיד מקורב, מתוכן העתקתי כמה דברים מענינים על החג שעבר עלינו לטובה.

היה אוכל רק מצות יד, ואמר לי שכבר לפני הרבה שנים הלך לראות את המצות מכונה ולא היה מרוצה, ופירט את הבעיות שעורר. וזכורני שבזמנו לא הסכים כלל להכניס לביתו מצות מכונה בפסח, אולם מאז שהשתנו ונפתחו המאפיות החדשות והיה מרוצה שתיקנו את החששות שעורר, הסכים להכניס לביתו לצורך האורחים והילדים מי שרוצה (איני יודע אם בכל השנים הסכים או בחלק מהם). היה תמיד מספר לאלו שלא אוהבים את המצות יד שפעם נסע במונית בפסח והנהג מונית התנצל בפניו שאוכל חמץ בפסח רח"ל מחמת שלא אוהב את המצות ולא יכול לסבול אותם, והראש ישיבה היה לו קצת מצות והבין שהנהג מכיר רק מצות מכונה, והוציא לו קצת מהמצות שלו וטעם ואמר שזה טעים מאוד ואת זה יכול לאכול, ומיד נסע עמו למאה שערים והראש ישיבה קנה לו כמה קילו מצות יד והציל אותו מהאיסור. ופעם ראה עלון בבית מדרש לאחר התפילה שכותב שם על המצות שאינם טעימות ובכל אופן צריך לאכול לשם מצווה וכו' וחוזר על זה כמה פעמים שם, והראש ישיבה חרה אפו בעלון הזה, ואמר לנו אחרי התפילה איך אפשר לכתוב כך על המצות זה זלזול במצווה, וגם אם יש מי שלא אוהב לא כותבים כזה דבר ברבים.

כידוע דעתו היתה שלפי הגר"א שיש מצווה כל הפסח לאכול מצה - צריך לאכול אותה ללא תוספות כדי שלא יבטל טעם מצה, ופעם מרביץ תורה גדול זצ"ל שמע את זה מהראש ישיבה והתחיל להיבהל מה צריך לאכול את המצה לבד בלי כלום, והראש ישיבה גער בו שאני מדבר פה על מצווה קיומית שיש רק לפי הגר"א, ואתה רוצה להקל במצוות שמחת יו"ט שלכל הדעות דאו' כל שבעת הימים, ודאי שתאכל את המצה עם דברים אחרים לשמחת יו"ט. והיה תמיד מזכיר את דברי הגר"א דמצוות השמחה ביו"ט היא מהמצוות הקשות, וראו על הראש ישיבה שמחה מיוחדת כל המועד מתחילתו ועד סופו כידוע.

ובכלל היה מאוד מדבר ומחזק לעשות את כל המצוות בשמחה ולהיות תמיד בשמחה על שלומדים ונמצאים בבית ה' ליד הגמ' הקדושה. ואמר לי פעם שפשוט לו שמצוות השמחה קיימת גם בתשעה באב, והביא לזה דוגמא, וכפי שזכור לי אמר שהוי כמו חתן שנפטר לו קרוב בתוך שבעת ימי המשתה, דאף שיש עליו אבלות ודאי שהוא גם בשמחה על החתונה, וזו צריך להיות ההרגשה בתשעה באב, דאף שאבלים יש בחינה של שמחה עם הקב"ה.

היה נזהר מאוד מחמץ שעבר עליו הפסח, ואכל מצות הרבה אחרי פסח כמעט עד שבועות, ופעם ניסו לשכנע אותו על לחמניה מסויימת שהיא כבר מאחרי פסח וודאי דאין בזה חשש, ואני ידעתי שיש חשש בגרעינים ששמים על הלחמניה, וניסיתי לרמוז לזה שהביא שיש בזה בעיה, ולא יכולתי להתערב בזה, אולם הראש ישיבה בעצמו לאחר שנטה להסכים בסוף אמר שרוצה לאכול מצה. בתקופה האחרונה (אני חושב שזה היה בשנה האחרונה) נגמרו לו המצות שלו וביקש שיביאו לו מצות, והתקשר לאחד ממקורביו שעושה עמו את המצות, והמתין לזה, והלה הביא לו מצות יד, ושאל אותו אם הם מהחבורה וכו', עד כדי כך הקפיד.

קו ירוק
הודעות: 2465
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי קו ירוק » א' אפריל 15, 2018 6:24 pm

נוטר הכרמים כתב: בתקופה האחרונה (אני חושב שזה היה בשנה האחרונה) נגמרו לו המצות שלו וביקש שיביאו לו מצות, והתקשר לאחד ממקורביו שעושה עמו את המצות, והמתין לזה, והלה הביא לו מצות יד, ושאל אותו אם הם מהחבורה וכו', עד כדי כך הקפיד.

יש להניח שלא רצה לאכול ממצה שברור לו שאיננה חמץ בכי הוא זה. לא שיש הידור באכילת מצות אחרי פסח..
תודה על כל הרשימות

אברהם
הודעות: 1105
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » א' אפריל 15, 2018 10:50 pm

נוטר הכרמים כתב:
והיה תמיד מזכיר את דברי הגר"א דמצוות השמחה ביו"ט היא מהמצוות הקשות, וראו על הראש ישיבה שמחה מיוחדת כל המועד מתחילתו ועד סופו כידוע.

.


היכן הוא מקור דברי הגר"א הללו?

אליאך בהגאון עמ' 260 טוען שזוהי שמועה חסידית מאוחרת שייחסה דברים הללו להגר"א, ואין לה כל מקור. (אשר כפי הנראה מקורה ממבט מושחז על ההשקפה המתנגדית - כפי שסברו להכירה החסידים - לאמר, אצל המתנגדים השמחה היא העול הקשה ביותר...)

אך אם רבינו זי"ע קיבל שמועה זו, כנראה ידע ממקור נאמן יותר.

דעת_האברך
הודעות: 372
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' אפריל 16, 2018 1:16 am

יישר כח גדול להרב נוטר הכרמים שליט"א שלא זז מחבבה מלהביא עוד ועוד רשימות וזכרונות על הגר"ש זצ"ל, ואעיד נאמנה שלהרגשתי אין הדברים חוזרים על עצמם ומייגעים, אלא בכל רשימה יש טעם חדש והינה מביאה להתעוררות נוספת, ללימוד נוסף או לזווית חדשה של לימודים ולקחים שנכתבו קודם.
הלימוד הכללי הכי גדול לדעתי הוא שלא לחיות מלומדה בעבודת ה', וגם אצל אדם גדול יש כל הזמן עבודה שיש לעבוד, התאמצות ביקוש וחיפוש ("אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֵּץ בָּךְ"), ומעלות שיש להתרומם בהם. לא חיים היום בגלל שחיינו אתמול וכמו שחיינו אתמול. ממילא הנהגות יכולות להשתנות, אין הכרח שכל יום יהיה אותו סוג תפילה, אותו סוג לימוד, חיקוי והעתקת העבודה מאתמול שלשום, כל פעם בחינה מחודשת מה הדרך הנכונה ביותר לחינוך התלמידים, להרבצת התורה וכו' וכו'. כל זה דברים שלא מצינו בגלוי כל כך אצל הרבה גדולים שאולי פחות חשפו את עצמם ואת עולמם הפנימי.
סבורני שכאשר התלמידים רואים בעיניים את ההתאמצות של הרב הרי שיותר יכולים הם לשייך את זה גם לעצמם, ולומר כמו רבי גם אני יכול להתאמץ ולהגיע להשגות, יותר מאשר אם הרב שומר בלבו פנימה את כל המאמצים שעושה ואת כל הכוחות שמשקיע ובחוץ רואים רק את התוצאה הסופית שנראית בלתי ניתנת להשגה.

שאלת תם
הודעות: 102
הצטרף: ג' ספטמבר 20, 2016 4:57 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי שאלת תם » ב' אפריל 16, 2018 5:35 am

שאלה קשה:
מרבים לתאר באשכול זה (ובכתבות אחרות) את הקשר הנפלא והאישי שהיה להגר"ש זצ"ל עם כל תלמידיו, ברצוני לשאול את תלמידיו ומקורביו איך יתכן שהרבה תלמידים היו בישיבה (ולדעתי רוב התלמידים) שלמדו בישיבה שנים רבות וראש הישיבה התעלם מהם כמעט לגמרי (חוץ מלהעיר להם מידי פעם), מה הייתה הסיבה לכך?
האם הוא ציפה שהם בעצמם יבואו ויחפשו את קרבתו?
ואם הם לא עושים זאת? אולי הם מרגישים ממנו פחד גדול ואין להם את האומץ ליזום את הקשר עמו (כידוע שהיה פחד גדול ממנו בישיבה לרוב רובם של הבחורים)?
ובכלל האם אין אחריות לראש הישיבה לקדם את כל התלמידים בישיבתו ולא רק את אלו שדוחפים את עצמם?
ואם יש בחור שראש הישיבה מרגיש שאין לו מה לחפש בישיבה, אולי כדאי להמליץ לבחור בלשון יפה ועדינה שכדאי לו ללכת למקום פלוני או אלמוני, שם יש לו סיכוי יותר לעלות?
וביותר שכידוע אמר הגרי"ס זצוק"ל שהסיבה שמקימים ישיבה היא: ״להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים״, וא"כ השאלה נוקבת עד התהום; איך יתכן שעוזרים לכ"כ הרבה אלמנות ויתומים מסכנים ושבורי לב, ובישיבה מסתובבים בחורים שבורים לא פחות שאף אחד לא 'יורק' לכיוון שלהם? בפרט שהמצב שבו היו כאלו שהיה להם קשר טוב עם ראש הישיבה והיו מוזמנים לסעודות שבת וכדומה, הגדיל את הצער לאלו שלא זכו לכך.

הנני להדגיש שאינני בא ח"ו לספר אחר מטתו של האדם הגדול בענקים הלזה, אלא אדרבה הנני מצפה שאי מי מתלמידיו יבאר לנו את הנהגתו בעניין זה (אולי זכו לשמוע ממנו דברים מפורשים בעניין), כי אני מאמין שיש הרבה תלמידים שיש בלבם על כך שהיחס אליהם היה מאד רחוק ומתנכר, וככל שהם קוראים יותר על הקירבה והיחס שאחרים קיבלו, כך לבם מתפלץ יותר (לא רק מצד עצם ההרגשה, אלא בעיקר מפני כך שיכלו להתקדם הרבה יותר מבחינה רוחנית).

[כמובן שבסופו של דבר צריך לזכור שכל המעברים של אדם בחייו, הם תוצאה מדויקת של גזירת הבורא והכל לטובה, ואף אחד לא יכול להזיק לי או להועיל לי.]

חשבה לטובה
הודעות: 248
הצטרף: ו' מרץ 07, 2014 11:29 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי חשבה לטובה » ב' אפריל 16, 2018 8:04 am

ומדוע הגרי''ז לא קירב את כולם והסבא מסלבודקא היה מושיב בחורים לפי מעלתם בלימוד ומה עם אותם שהרגישו נפגעים עד דור קודם ידע התלמיד שאם רוצה קרבה מהרב עליו להתאמץ וללמוד מעבר לכוחותיו ולהוכיח כישורים ייחודיים של עמל והתמדה.

ידידיה
הודעות: 808
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי ידידיה » ב' אפריל 16, 2018 8:05 am

שאלה קשה זו נסובה על הרבה הרבה מראשי הישיבות, ועל כל ראשי הישיבות הגדולות.

ובדרך כלל התשובה היא, אדם, הוא אדם והוא מוגבל.
אז נכון שיש תלמידים שמאד חפצים בקירבה אך מתביישים, ועדיין אין אדם שבכוחו לחזר מיוזמתו אחר עשרות ומאות נערים. והרי זה בכלל 'לא הביישן למד'.

נוטר הכרמים
הודעות: 4254
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2018 9:06 am

שאלת תם או שאלה קשה? משהו באמצע, כנראה.

ובכן, אין זמני אתי כעת, אני ממהר לכולל, אבל במילה אחת.

הנתונים, לפחות בתקופתי, היו רחוקים מן הרושם העולה מן המתואר, וכמה הנחות יסוד שמבצבצות מן הדברים פשוט לא נכונות כלל, וכפי שאבאר אי"ה בהזדמנות הבאה. אך לו יהי כמתואר, תשובתך בצידך, אם אכן זו היתה ההנהגה, הרי שידעו עליה מראש, ומי שבא, בא אדעתא דהכי, אז מה בעצם הטענה? רבינו התחייב למישהו. הרי כו"ע מודו שלא היתה לאף אחד בישיבה הנהגת 'ריחוק' יותר מאשר במקומות אחרים, אז מה בכך שקירב כמה?

אבל המציאות היתה הרבה יותר מורכבת ומרתקת, ועל כך אי"ה בהזדמנות קרובה.

חודש טוב.

קרית מלך
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' אפריל 16, 2018 11:01 am

הרב הנוטר מצפים בכליון עינים לדבריך!

לא ידען
הודעות: 880
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי לא ידען » ב' אפריל 16, 2018 12:03 pm

קראתי כאן כל הודעה ותיאור.
אישיות מרתקת במיוחד.
תודה הרב הנוטר על כל רשימותיך המפעימות על הדמות הענקית הזו.

לצערי הרב, הרושם שאני כילד וכבחור צעיר, חוויתי ממנו, הרבה לפני המחלוקת הידועה שאיני קשור אליה כלל ועיקר, היה אחר. ניסיתי כמה פעמים לגעת בשולי גלימתו, לשאול שאלות, לברר דברים,
ממבט של ילד או בחור צעיר, על כל המשתמע מכך,
ולא זכיתי להארת פנים.

משוש דורים
הודעות: 303
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » ב' אפריל 16, 2018 1:50 pm

נוטר הכרמים כתב:שאלת תם או שאלה קשה? משהו באמצע, כנראה.

ובכן, אין זמני אתי כעת, אני ממהר לכולל, אבל במילה אחת.

הנתונים, לפחות בתקופתי, היו רחוקים מן הרושם העולה מן המתואר, וכמה הנחות יסוד שמבצבצות מן הדברים פשוט לא נכונות כלל, וכפי שאבאר אי"ה בהזדמנות הבאה. אך לו יהי כמתואר, תשובתך בצידך, אם אכן זו היתה ההנהגה, הרי שידעו עליה מראש, ומי שבא, בא אדעתא דהכי, אז מה בעצם הטענה? רבינו התחייב למישהו. הרי כו"ע מודו שלא היתה לאף אחד בישיבה הנהגת 'ריחוק' יותר מאשר במקומות אחרים, אז מה בכך שקירב כמה?

אבל המציאות היתה הרבה יותר מורכבת ומרתקת, ועל כך אי"ה בהזדמנות קרובה.

חודש טוב.


המציאות הזאת לא היתה ידועה לכלל הבאים בשערי ישיבת מעלות התורה, ואח"כ חלק מאלו שנתוודעו לה עזבו, וחלק נשארו מחוסר ברירה, (לא פשוט לבחור בגיל מבוגר לעזוב מקום).
יתירה מכך, נשיאת החן שהיתה או שלא היתה לבחורים בעיניו, לא היתה קשורה כלל למצבם הרוחני, לרמתם הלימודית, ולשום דבר הנראה לעיניים, זו היתה נשיאת חן שאין לה פשר הגיוני. (אולי דברים הידועים ליודעי חן). ויש לכך אין סוף דוגמאות הידועים לכל בשמות.
חלק גדול מהמקורבים הם אנשים שהיו תלויים בו לגמרי כשקירבם במצבים נפשיים לא פשוטים, ומאחרים במצבם התעלם.
הן אמת שמעולם לא הפגין זלזול וריחוק בוטה בבחור ששוקד על תלמודו בהתמדה, אך רבים מאד מאלו, לא זכו מעולם לקירוב.
גם בהנהגותיו עם הציבור היה כזה, לאנשים מסויימים נשא פנים וסבל את מעלליהם ונשא בעולם גם כשעשו מעשים אשר לא יעשו, (כולם רגילים לציין את פגישתו במוצאי יוה"כ עם אנשי המאפיה, להציל 'אברך שהסתבך', ואינם מציינים כי הלה נוכל ידוע שהונה אינסוף אברכים וממשיך בכך עד היום). ומאידך יש אנשים שלא סבל אותם ודקדק עמם כחוט השערה.
לענ"ד היה זה חלק מאפיו הרגשי והסוער והרגשותיו העדינות, וכדברי החזו"א באמו"ב (פ"א אות י"ד) שהדברים מצויים במי שכשרון שכלם חזק ומדותיהם ערות וחדות.

זיל בתר רובא
הודעות: 52
הצטרף: ג' יולי 02, 2013 2:13 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי זיל בתר רובא » ב' אפריל 16, 2018 1:55 pm

אפשר שהתיאורים וההסברים כאן יהיו מחכימים מלמדים ואפילו מרגשים, אבל לא מרתקים? ואישיותו של הגרש"א גם היא לא תהיה מרתקת?

גביר
הודעות: 676
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ב' אפריל 16, 2018 2:51 pm

אצל גדול אחר יבדלח"א [איני מזכיר את שמו כדי שלא לעבור על האיסור לדון בגדולי ישראל החיים אתנו לאוי"ט] ראיתי הנהגה דומה, ופשרה היה די ברור לסביבה - אותו גדול ניחן בכריזמה אדירה, והיה חשש ממשי שבחורים יפתחו בו תלות, מתוך כך נהג לקרב אליו דווקא את הדעתנים בעלי האופי הקשה, שלא תמיד נמנו דווקא על טובי הבחורים ועל הלמדנים שבהם, בלשון המעטה, שמחד היו זקוקים לטיפולו ומאידך לא הייתה סכנה שיהפכו לתלויים בו. אולי זה פשר ההנהגה גם אצל רבי שמואל אויערבאך [אותו, בניגוד לגדול ש(לא) הוזכר לעיל, לא הכרתי מקרוב, אך כמה מתלמידיו וממקורביו הכרתי מקרוב, ולפחות אלה שאני מכיר, הם אכן אנשים דעתנים שאין חשש שיהפכו לתלויים].

משוש דורים
הודעות: 303
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » ב' אפריל 16, 2018 3:45 pm

גביר כתב:אצל גדול אחר יבדלח"א [איני מזכיר את שמו כדי שלא לעבור על האיסור לדון בגדולי ישראל החיים אתנו לאוי"ט] ראיתי הנהגה דומה, ופשרה היה די ברור לסביבה - אותו גדול ניחן בכריזמה אדירה, והיה חשש ממשי שבחורים יפתחו בו תלות, מתוך כך נהג לקרב אליו דווקא את הדעתנים בעלי האופי הקשה, שלא תמיד נמנו דווקא על טובי הבחורים ועל הלמדנים שבהם, בלשון המעטה, שמחד היו זקוקים לטיפולו ומאידך לא הייתה סכנה שיהפכו לתלויים בו. אולי זה פשר ההנהגה גם אצל רבי שמואל אויערבאך [אותו, בניגוד לגדול ש(לא) הוזכר לעיל, לא הכרתי מקרוב, אך כמה מתלמידיו וממקורביו הכרתי מקרוב, ולפחות אלה שאני מכיר, הם אכן אנשים דעתנים שאין חשש שיהפכו לתלויים].


מגוון התלמידים שהוא קירב גדול מאד, יש אכן רבים מתלמידיו דעתנים מאד, דוגמת ר"י פטרוף, ויש תלותיים ביותר שביום שהוא נפטר חרב עליהם כל עולמם, יש חכמים מחוכמים ויש טפשים מופלגים, יש צדיקים ויש רשעים, יש מכל הסוגים, וכנגדם דומים להם שלא קירב כלל ואפילו ריחק.
דבר אחד אני כן יכול לציין שכך היה עד לפני כ20 שנה, (ושמעתי שאח"כ גם זה נשתנה), שבאופן מפתיע (ואולי לא), הוא לא קירב את הפרומערס, רוב המקורבים אליו היו עם רקע תיכוניסטי או מודרני או חוצניקי, היו גם רבים מאלו שלא סבל, אבל בגדול התלמידים שלמדו בחדרים של הישוב הישן או דומים להם, היו אצלו מחוץ לתחום.
כמובן שרוב התלמידים שקירב והשפיע עליהם מאישו הגדולה, הפכו לת"ח ולכה"פ ליר"ש ועובדי ה'.
יש עוד דבר שחייבים לציין בקשר לטענתו של הרב נוטר שהרבה ראשי ישיבות נוהגים כך, ולענ"ד אין מקום להשוואה, בכל הישיבות הראש ישיבה הוא נושא תפקיד מכובד אך לא כל הישיבה סובבת סביבו, ויש גם עוד אנשי צוות, יש חברה, ועוד. אצלו כל הישיבה התנהלה סביבו, השיעורים נקבעו בשעה שהוא רצה, התפילות לא היה להם לא זמן התחלה ולא זמן סוף, הכל התנהל סביבו לגמרי, הוא נלחם בהתפתחות של חיי חברה, והוא היה האיש היחיד בצוות, וגם היה מאד דומיננטי בחיי תלמידיו, בחור שהוא לא קירב היה מאד מסכן, ולמעשה לא היה לו מה לעשות בישיבה.

דעת_האברך
הודעות: 372
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' אפריל 16, 2018 4:06 pm

]איני יודע לציין את ההודעה המדויקת אך באחת הרשימות לעיל באשכול זה הובא שהגר"ש אמר שהוא מודע מאד לכך שהקירוב הסלקטיבי והזמנת רק חלק מהבחורים לביתו יוצרת קנאה ומעוררת קושי לבחורים אחרים אך אין לו מצד נפשו כל ברירה אחרת. כמדומני שלא מובא שם הבהרה מעבר לכך.

משוש דורים
הודעות: 303
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » ב' אפריל 16, 2018 4:37 pm

דעת_האברך כתב:]איני יודע לציין את ההודעה המדויקת אך באחת הרשימות לעיל באשכול זה הובא שהגר"ש אמר שהוא מודע מאד לכך שהקירוב הסלקטיבי והזמנת רק חלק מהבחורים לביתו יוצרת קנאה ומעוררת קושי לבחורים אחרים אך אין לו מצד נפשו כל ברירה אחרת. כמדומני שלא מובא שם הבהרה מעבר לכך.


יש כאן שני נידונים, הא' האם נהג כראוי בהנהגתו זו, ב' האם יש בכך הגיון, או תורה שיש ללמדה.
וההזמנה לביתו היא רק פרט קטן במערכת הקירובים והריחוקים שנהג בה.
ומה שנהג כך בישיבה אולי יש ליישב בדוחק, אך מה שנהג כן בענייני ציבור תמוה טובא.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: לעולם יהיה אדם ו־ 10 אורחים