פורום אוצר החכמה

את ספרו דבר השמיטה הו"ל בירושלים תרצ"ח, בראשו הסכמה נלהבת של הגרא"ז מלצר. המחבר היה אז די צעיר (בן 34 - לפי אגרון נולד בתרס"ח). הספר זכה להצלחה ומצוטט בספרים הבאים אחריו.
בירושלים תשי"ח הו"ל את ספר השדה על פאה ודמאי.
והנה קוריוז קטן:
בראש הספר מתנצל המחבר התנצלות בלתי שגרתית:

כלפי מה הדברים אמורים?
מתברר שכאשר הוציא המחבר את ספרו הראשון, פרסם הגרש"י זווין את ביקורתו, שאע"פ שחלק למחבר כבוד ('ישיבת חברון יכולה להגאות בחניכה גידוליה שמחברנו הוא אחד מהם') עם זאת לא מנע ממנו גם ביקורת על גבול הלעג, על סגננו של המחבר שלדעתו אינה אלא חיקוי של הרמ"ה...! והרי רק מקצת מדבריו:

מהודעתו של הרב יצג כאן, למדנו שיש לו בן ושמו ר' שמחה בן סירא
מי יכול להוסיף פרטים?

ר' שמחה בן סירא, ברא מזכה אבא, שלח לנו את חלק ב' של ספר השדה שהו"ל ע"מ להכניסו לאוצר.
בראש הספר רשימה יפה מר' אברהם קבלקין שהיה עושה ומעשה להוצאת הספר.
והרי היא באה לפניכם:

אותו בן, ר' שמחה בן סירא בהקדמה להוצאה החדשה של הספר 'דבר השמיטה' כותב בין השאר:

בעת שנפטר מן העולם ספד לו הרב אברהם שאר ישוב זצ"ל ואמר עליו 'ר' מאיר מפחיד', ופירש כי כאשר היה רואה אותו לומד תורה הוא היה נבהל מפחד, ושואל עצמו כיצד ניתן להגיע לדרגה כזו של לימוד לשמה.

(אגב, מהדורה זו יצאה בשנת השמיטה תשס"א ע"י מכון תפארת בחורים דוילנא שע"י מוסדות מורשת מנחם אשדוד, קרי: הג"ר יוסף שינין רבה של אשדוד, ונמכרה בזמנו במחיר מגוחך של עשרה שקלים בסניפי 'דגל ירושלים').

ומה לתפארת בחורים דוילנא ולרבי מאיר דנן?