מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל - והגרי"ז.

אִיךְ-מֶיְין

ראיתי לפתוח אשכול לבירור קשריו של מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל עם מרן הגרי"ז.
האם שמע ממנו שיעורים? או שרק דיבר עמו בלימוד? וכן עובדות ששמע ממנו וכו'.

אִיךְ-מֶיְין

: עובדות והנהגות.jpg (57.82 KiB) נצפה 15357 פעמים

אִיךְ-מֶיְין

ובלשון המשמ"ר זצ"ל...

: 11.jpg (106.86 KiB) נצפה 15359 פעמים

אִיךְ-מֶיְין

: נסיך ממלכת.jpg (34.26 KiB) נצפה 15362 פעמים

אִיךְ-מֶיְין

אנקדוטה נאה מתוך הפורום.

: פרח המימוני.jpg (143.3 KiB) נצפה 15363 פעמים

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ה' מרץ 08, 2018 1:31 pm

מתוך קונטרס רוממות המועדים לחג הסוכות דהאי שתא, מעשה נפלא:

: רוממות.png (11.84 KiB) נצפה 15274 פעמים

: רוממות1.png (98.97 KiB) נצפה 15274 פעמים

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ה' מרץ 08, 2018 6:16 pm

אי אפשר ליצור קשר מלאכותי בין הגר"ש להגרי"ז.

הוא לא היה בריסקר. נקודה. לא תלמידו ולא תלמיד תלמידו, לא משמש ולא מי שמיצה את מדותיו.

הוא ביקר אצלו מספר פעמים מסוים, אכן כן. כמו רוב התחי"ם בירושלים בני גילו, שביקשו מדי פעם להתבשם או להשתעשע עם מרן הגרי"ז.

אי אפשר לומר שמיצה את מידותיו. או ששימש אצלו.

ליטוואק פון בודאפעסט

דודי צח כתב:אי אפשר ליצור קשר מלאכותי בין הגר"ש להגרי"ז.

הוא לא היה בריסקר. נקודה. לא תלמידו ולא תלמיד תלמידו, לא משמש ולא מי שמיצה את מדותיו.

הוא ביקר אצלו מספר פעמים מסוים, אכן כן. כמו רוב התחי"ם בירושלים בני גילו, שביקשו מדי פעם להתבשם או להשתעשע עם מרן הגרי"ז.

אי אפשר לומר שמיצה את מידותיו. או ששימש אצלו.

אתה בריסקר אמיתי. פותח האשכול רצה לדעת איזה קשרים היו לו, ואתה עונה ברשימת קשרים שלא היו לו.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' מרץ 08, 2018 9:33 pm

אכן. הוא לא 'קיבל' ממנו, הוא היה צעיר לימים אז. אבל התבשם ממנו. (וגם הבריסק'ערס לא קבלו מהגרי"ז.. וכשאומרים להם שהרב שך הואהמקבל מהגרי"ז קוצפים עליך..)
הפעם הראשונה שהוא ציין כוכ"פ 'שקיבל' ממנו הוא מהרב מטשעבין.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' מרץ 08, 2018 9:49 pm

הבריסקאים מעולם לא מחלו לרב אלישיב שסירב להצעה לשמוע שיעורים בקדשים ולהרב שך לא מחלו שאכן שמע הרבה ממנו.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ה' מרץ 08, 2018 9:57 pm

אִיךְ-מֶיְין כתב:אנקדוטה נאה מתוך הפורום.

פרח המימוני.jpg

וודאי שיש פרח המימוני בשבחי הבעש"ט, רק לא בלשון הזו. ואני הצעיר ראיתיה.
והמעונין אחפש בשבילו.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ה' מרץ 08, 2018 10:11 pm

הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז (דברים ששמע בעצמו), וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' מרץ 08, 2018 10:22 pm

יישר כח על הדברים עם הרב משטעבין והגר"ש.

נותן טעם לפגם דבריך המזלזים על הגרממ"ש לזכרו תאוות נפש. כי לא מחשבותיך מחשבותיו !
וזה שלא משעת מהגר"ש על הגרי"ז עדיין לא אומר כלום. הוא התבשם ממנו, אבל לא 'קיבל' ממנו, כמו שכתבתי לעיל

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' מרץ 08, 2018 10:29 pm

קו ירוק כתב:יישר כח על הדברים עם הרב משטעבין והגר"ש.

נותן טעם לפגם דבריך המזלזים על הגרממ"ש לזכרו תאוות נפש. כי לא מחשבותיך מחשבותיו !
וזה שלא משעת מהגר"ש על הגרי"ז עדיין לא אומר כלום. הוא התבשם ממנו, אבל לא 'קיבל' ממנו, כמו שכתבתי לעיל

אצלו בריסק/החזון איש/הישיש הקדוש מוואלבוניק/ הרב אלישיב וכל מי שחפץ ביקרו הכול הולך ביחד, זה פשוט לא רציני.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מרץ 09, 2018 1:12 am

משוש דורים כתב:הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז, וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.

על אחרון ראשון. ייש"כ עצום על העובדא מהרב מטעשבין. מענין כי לפי מיטב ידיעתי עובדה זו לא מופיעה בספר 'שר התורה', כי בעצם זו עובדה על רבינו הכ"מ ולא על הטשיבנער. נשמח לקורא עוד ועוד עובדות, אם כי סביר להניח שרובם מובאים בספר שם, ומועתקים גם בספר 'מראש מקדם'.

אני שמעתי ממנו בכמה הזדמנויות על הגרי"ז, על העובדה המובאת לעיל עם הנתיבות על שוגג בדרבנן, ועוד ענינים. זה נכון שהיה רחוק מאוד מהלך החשיבה של בריסק, אבל היה קשור מאוד עם בני הגרי"ז, וגם הסתובב שם. על הקשר עם ר' מאיר א"צ להכביר במילין, הוא היה ממש ידיד קרוב כל השנים וחברותא בצעירותו, וכנראה גם מתוקף כך זכה ליחס אצל הגרי"ז. על הקשר עם ר' בערל שמעתי ממנו כ"פ, וכמו שהבאתי ציטוט אחד ברשימותיי. הקשר עם יבלחט"א ר' דוד ג"כ ידוע ומפורסם. הערצה הדדית גדולה כפי שנכחתי בעיני. [התבטא פעם בכאב, כי יש שלא אחזו מספיק מר' דוד לא למרות שהוא מתמיד, אלא בגלל שהוא מתמיד, ודוק].
פעם הגעתי לר' דוד לביקור כשלמדתי ב'מעלות'. כקרוב משפחה, התחיל לחקור אותי איפה למדתי ומה פתאום עברתי למעלות (שמע שלמדתי בפוניבז', ו'אדם קשה כברזל הקשה קושיא כברזל', איך עוזבים ישיבה עם אלף בחורים לטובת ישיבה עם שמונים בחורים. עניתי שאני באתי בשביל ר' שמואל ולא בשביל הישיבה, ונהנה, וחקר אותי באריכות על כל סדרי השיעורים והשיחות וכו' וכו'.

היה לרבינו גם קשר טוב עם הגרי"מ פיינשטיין כפי שראיתי ג"כ בשמחה של א' מחבירי.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' מרץ 09, 2018 2:26 am

משוש דורים כתב:הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז, וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.

סיפור זה מובא בקצרה בספר מראש מקדם עמ' 160 בלי פרטים על הקושיא, אבל נוסף שם שבסוף התברר "שדבר זה מופיע בספר ליקוטים מהגרע"א, נתיישבה דעתו מעט, באמרו שאם זה שם יתכן שזה לא מהגרע"א עצמו".
ואגב אציין שכמדומה אני שספר מראש מקדם בודאי אינו משקף את הגרש"א וסיפורים ועובדות שהיה מספר, כי הספר הוא אמנם די נאה אבל הוא מעט הכמות ואפי' מעט האיכות, וברי לי שצריכים להיות מאות סיפורים נאים שהיה מספר, רק צריכים לקבץ הכל אל פונדק אחד. (אגב, אפילו סיפור אחד על הרב קוק אין שם, וזה פשוט מחשיד שצינזרו, אין מצב שלא סיפר איזה עובדה עליו או משהו.)

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ו' מרץ 09, 2018 2:29 am

משוש דורים כתב:הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז, וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.

אם היה להם קשר או לו אינני יודע, אך בהחלט ניתן לומר שהתבשם ממנו.

הגר"ש זצ"ל היה אצל החזו"א איזה פעמים, על אחת הפגישות היה מספר בשיעור, שהקשה על חזו"א ב"ק סי' א' סק"א מתוס' שם ה: כו'.

ופעם אחת כששאלתי אותו על זה (האם היה מרבה ליסוע לחזו"א, והשיב בשלילה כי היה יותר קשה ליסוע אז כו') ואמר בהאי לישנא: "אצל הבריסקער רב הרבה יותר".

היה מספר איך שהבריסקער רב היה בוכה הרבה ב"על כסאו לא ישב זר" בברכת ההפטרה. (כמדומה שאף הגר"ש זצ"ל היה בוכה שם, האם אני טועה?)

בענין הנהגות כו', שמעתי בהספד בקול הלשון מבנו של להבל"ח המשמר הלוי זצ"ל, שהגר"ש זצ"ל אמר לו שפעם היה נוהג להכריז אחרי הברכה על תקיעת שופר "להוציא", ואח"כ הפסיק, ונימק זאת שהגרי"ז היה עושה כן, ולכן אף הוא עשה כן, למרות שהמשנ"ב כותב שבמקום שאין מנהג כדאי שלא לומר אפילו "תקיעה" שם, משום שפשוט עומד לו מול העיניים המחזה של הרב זצ"ל אומר כן. ואילו כשהזדקן יותר ואינו רואה זאת מול עיניו ממש בחוש, אע"פ שעדיין יודע בודאות שכך היה, מ"מ לא מלאו לבו לנהוג כן. ע"כ סיפור המעשה, יעו"ש. גם סיפר שם איך שהגר"ש פעם הגיע לשם בר"ה והגרי"ז היה באמצע תפילת המוסף ועמד שם והביט בו כל העת. ועכ"פ קשה לומר שלא התבשם ממנו זצ"ל, אף שתלמיד ו"מעתיק השמועה" ודאי שלא היה.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ו' מרץ 09, 2018 2:34 am

אגב יצויין שהיחס של רבינו לחזו"א היה מעל ומעבר ליחס שלו כלפי הגרי"ז, ואף כלפי הגרח"ה, וכמדומני שזה ידוע ומפורסם בקרב התלמידים. ואף היו תקופות שהתבטא על החזו"א בביטויים כאלה שכמעט הוציאו את התלמידים מדעתם. ואולי כדאי אפילו לפתח אשכול "יחסו של הגרש"א זצ"ל לחזו"א"...

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מרץ 09, 2018 7:56 am

מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' מרץ 09, 2018 8:45 am

דורשי יחודך כתב:אגב יצויין שהיחס של רבינו לחזו"א היה מעל ומעבר ליחס שלו כלפי הגרי"ז, ואף כלפי הגרח"ה, וכמדומני שזה ידוע ומפורסם בקרב התלמידים. ואף היו תקופות שהתבטא על החזו"א בביטויים כאלה שכמעט הוציאו את התלמידים מדעתם. ואולי כדאי אפילו לפתח אשכול "יחסו של הגרש"א זצ"ל לחזו"א"...

viewtopic.php?p=438493#p438493

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' מרץ 09, 2018 8:52 am

משוש דורים כתב:מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.

והגרשז"א לא סבר כן.

: הליכות שלמה מועדים פרק ב, הערה 64 -ברוך הוא וברוך שמו במוסף של ראש השנה.GIF (32.26 KiB) נצפה 14738 פעמים

ולעצם הנידון, ראה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1679

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ו' מרץ 09, 2018 8:56 am

שייף נפיק כתב:
אִיךְ-מֶיְין כתב:אנקדוטה נאה מתוך הפורום.

פרח המימוני.jpg

וודאי שיש פרח המימוני בשבחי הבעש"ט, רק לא בלשון הזו. ואני הצעיר ראיתיה.
והמעונין אחפש בשבילו.

באשכול המנולקק, אודות הבעש"ט והרמב"ם - מובא לינק לשבחי הבעש"ט. אכן עם לשון אחר. עיי"ש ותרווה נחת

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מרץ 09, 2018 1:59 pm

מעט דבש כתב:
משוש דורים כתב:מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.

והגרשז"א לא סבר כן.

הליכות שלמה מועדים פרק ב, הערה 64 -ברוך הוא וברוך שמו במוסף של ראש השנה.GIF

ולעצם הנידון, ראה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1679

זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.

אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' מרץ 09, 2018 3:26 pm

מזכיר את הנהגת מרן הגר"א קוטלר זצ"ל שאחז בכל עוז בתורת הגר"א

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מרץ 09, 2018 3:48 pm

עוד סיפור על גאוני עולם שמעתי מהגר"ש ששמע מהרב מטשעבין.
(ובמאמר המוסגר יש לציין שהוא כמעט לא סיפר סיפורי מעשיות, ועיקר הסיפורים שהיו חביבים עליו, היו בעובדות שיש בהם מו"מ של הלכה).
וכה סיפר, הגאון הנורא רבי שלמה קלוגר חידש שלאדם שממונו חביב עליו מגופו אין חיוב לשלם את כל הונו שלא לעבור על לאו, שהרי אמרו בגמ' (ברכות סא:) אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאדך. וא"כ רק לענין ג' עבירות חמורות נתרבה לאדם זה שחייב למסור כל ממונו, ולא לגבי שאר לאוין.
וסיפר, שפסק זה עורר עליו רוגז רב אצל הגה"ק מבוטשאש, וכשנפגש עמו לא רצה ליתן לו שלום, מפני שכעס עליו על פסק זה. ואמר לו הגאון מוהר"ש הרי רהיטת הגמ' מורה כדברי, וא"א לדחות דברי עם הרגשים, אדרבה הבא ראיה מהש"ס שאינני צודק.
ואמר לו הגה"ק מבוטשאש, שנינו בכתובות (יח:) העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנים, ואמרו בגמ' לא שנו אלא שאמרו אנוסין היינו מחמת נפשות, אבל אמרו אנוסין היינו מחמת ממון אין נאמנין, מאי טעמא אין אדם משים עצמו רשע. והרי יכולים לומר שממונם חביב עליהם מגופן, וא"כ אינם רשעים, ומוכח שגם בכה"ג חייבים למסור את כל הרכוש בכדי שלא לעבור על איסור תורה.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מרץ 09, 2018 3:52 pm

נוטר הכרמים כתב:זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.

אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.

היו עוד דברים ששינה, ברוב שנותיו היה פחד לעמוד לידו בר"ה, הוא היה סועד עם הבחורים והיה אפשר לחתוך את המתח באויר בסכין, שלא לדבר שלא שרו במאומה, היו מגישים את האוכל ביראה גדולה, והיה שונה בין המנות משניות ר"ה בקול גדול.
בשנותיו האחרונות החל להחזיק בשיטת הגר"א שר"ה הוא יו"ט, והיה סועד בביתו, והיו מזמרין ושמחים.

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ו' מרץ 09, 2018 4:42 pm

נוטר הכרמים כתב:
מעט דבש כתב:
משוש דורים כתב:מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.

והגרשז"א לא סבר כן.

הליכות שלמה מועדים פרק ב, הערה 64 -ברוך הוא וברוך שמו במוסף של ראש השנה.GIF

ולעצם הנידון, ראה:
viewtopic.php?t=1679

זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.

אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.

מעניין איך הוא חי עם הדעה המסתייגת של אנשים שדעתם חשובה לו כאביו והרב שך על כגון דא.
הוא לא אחז כמותם בזה, או שהוא אחז ש'מעלות' הוא מקום עם אופי פרטי שיכול לחרוג מההנהגה הציבורית המקובלת?

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' מרץ 09, 2018 4:54 pm

שומע ומשמיע כתב:מעניין איך הוא חי עם הדעה המסתייגת של אנשים שדעתם חשובה לו כאביו והרב שך על כגון דא.
הוא לא אחז כמותם בזה, או שהוא אחז ש'מעלות' הוא מקום עם אופי פרטי שיכול לחרוג מההנהגה הציבורית המקובלת?

אתה שואל ברצינות? כנראה שלא היית אתמול אחה"צ בירושלים...

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ש' מרץ 10, 2018 6:58 pm

נוטר הכרמים כתב:זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.

אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.

אחז מסידור אזור אליהו לא רק במה שנוגע למנהגי הגר"א אלא אפילו בשינויים שלהם ע"פ המחקר, שאלתיהו כמה שאלות על כך וענה "הכל לפי מה שכתוב באזור אליהו".

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ש' מרץ 10, 2018 8:40 pm

'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ש' מרץ 10, 2018 8:44 pm

שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.

ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ש' מרץ 10, 2018 8:54 pm

סעדיה כתב:
שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.

ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17

ראיתי, מעניין מאד אבל אין שם תשובה.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ש' מרץ 10, 2018 9:21 pm

הרואה כתב:
נוטר הכרמים כתב:זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.

אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.

אחז מסידור אזור אליהו לא רק במה שנוגע למנהגי הגר"א אלא אפילו בשינויים שלהם ע"פ המחקר, שאלתיהו כמה שאלות על כך וענה "הכל לפי מה שכתוב באזור אליהו".

לא מדוייק המילה 'אחז'. זה נעשה על פי הדרכתו.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ש' מרץ 10, 2018 9:35 pm

שומע ומשמיע כתב:
סעדיה כתב:
שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.

ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17

ראיתי, מעניין מאד אבל אין שם תשובה.

וראה שם בעמ' 16 שעומד על הנבדלות.

אגב שמעתי מתלמיד שהגר"ש זצ"ל אמר לו פעם,
הסבא רח"ל הקפיד לאכול בפסח מצות מכונה בלבד
האבא נהג לאכול בין יד ובין מכונה
ואני מקפיד על מצות יד בלבד
והוסיף, וגם אתה תאכל יד בלבד.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ש' מרץ 10, 2018 11:26 pm

שומע ומשמיע כתב:
סעדיה כתב:
שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.

ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17

ראיתי, מעניין מאד אבל אין שם תשובה.

גם הגריש"א לא היה לו עסק עם הגרי"ז ותורתו (זולת הפרת ההוראה המפורשת ביחס לרבנות).
ואם נתבונן, כמה ענקי רוח בגיל של הגרש"ז והגרי"ז (שהיו צעירים פחות מעשרים שנה מהגרי"ז) לא ראו סיבה להישאל בו בענייני הלכה ותורה.

פלוני אמר לי פעם, כי אצל הדור ההוא, ועכ"פ אצל יהודי כמו הגרי"ש אלישיב, היה מעריך יותר ת"ח בעל היקף, כמו למשל הגרז"ר בענגיס, לעומת הגרי"ז (ואפשר שלכן אף הפר בגלוי את הוראתו). אצלם היה המושג 'גדול בתורה' נחשב רק כמו שהיה לפני דור הגרי"ז, יהודים שהם מצויים בכל פינה מפינות התורה. ולא רק בעלי שיג ושיח בסגנון אחד ומצומצם. ולכן יהודי שלא נהירין לו בע"פ כל סעיפי השולחן ערוך למשל, לא העריכו אותו כגדול אדיר בתורה. אלא כמו סוג של ראש ישיבה, שבקי במקצועות הנלמדות, וזה עיקר חשיבותו.
יושם לב, שהגרי"ז היה מראשוני ה'גדולים' בסגנון החדש (והמשיך כמובן את דרכו החדשנית של אביו, ודלא כאביו הבית הלוי שהיה רחב היקף בכל חלקי התורה), כל אלה שאחריו רובם הם כבר מהסגנון החדש, שעולם הישיבות עיצב - כשהדגש הוא על למדנות וחדשנות - ואולי שקדנות - ופחות על ידיעות רחבות.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ש' מרץ 10, 2018 11:38 pm

התגובה שלפני לא קשורה בדיוק לאשכול..
אבל כמה קטנות המוחין לומר שהגרי"ז לא היה בקי בכל חדרי תורה כפשוטו. ולו ממה שמתבדרין שמועותיו בכל חלקי התורה.
והגרא"ז, והגרא"ק, והגר"י אברמסקי, והסטייפלער, והגר"ח סטו'צינער, והרב שך, והגר"ש רוזובסקי, והגר"ש פוברסקי, וימחל לי מכבוד התורה של המון גאונים שלא מניתי, והגרי"ג איידלשטיין והגרב"ד פוברסקי, ושלא לדבר על תלמידי מרן הגרח"ס בדור הקודם; הגרח"ע, הגרש"ש, הגרב"ד, הגנר"ט והגראב"ו הי"ד, אלו לא אנשים של ש"ס בהיקף עצום.
ועל מה אם לא עוררו אותם גדולים בימינו - שצריך להקיף הכל?
אולי תתקן את דעותיך, ואחרי כן -בהתאמה גם את ההודעה.. לכשזה יקרה אמחק את הודעתי זו..

עבד הזמן · הודעהעל ידי **עבד הזמן** » א' מרץ 11, 2018 12:04 am

דודי צח כתב:
גם הגריש"א לא היה לו עסק עם הגרי"ז ותורתו (זולת הפרת ההוראה המפורשת ביחס לרבנות).
ואם נתבונן, כמה ענקי רוח בגיל של הגרש"ז והגרי"ז (שהיו צעירים פחות מעשרים שנה מהגרי"ז) לא ראו סיבה להישאל בו בענייני הלכה ותורה.

פלוני אמר לי פעם, כי אצל הדור ההוא, ועכ"פ אצל יהודי כמו הגרי"ש אלישיב, היה מעריך יותר ת"ח בעל היקף, כמו למשל הגרז"ר בענגיס, לעומת הגרי"ז (ואפשר שלכן אף הפר בגלוי את הוראתו). אצלם היה המושג 'גדול בתורה' נחשב רק כמו שהיה לפני דור הגרי"ז, יהודים שהם מצויים בכל פינה מפינות התורה. ולא רק בעלי שיג ושיח בסגנון אחד ומצומצם. ולכן יהודי שלא נהירין לו בע"פ כל סעיפי השולחן ערוך למשל, לא העריכו אותו כגדול אדיר בתורה. אלא כמו סוג של ראש ישיבה, שבקי במקצועות הנלמדות, וזה עיקר חשיבותו.
יושם לב, שהגרי"ז היה מראשוני ה'גדולים' בסגנון החדש (והמשיך כמובן את דרכו החדשנית של אביו, ודלא כאביו הבית הלוי שהיה רחב היקף בכל חלקי התורה), כל אלה שאחריו רובם הם כבר מהסגנון החדש, שעולם הישיבות עיצב - כשהדגש הוא על למדנות וחדשנות - ואולי שקדנות - ופחות על ידיעות רחבות.

זה מגחיך, כי כידוע עיקר תורת בריסק אינה בסוגיות בהם בקיאים ראשי הישיבות הקלאסיים.
כמו כן, אנשים כמו הרב מחרקוב ועוד שהיו נחשבים כבקיאים החשיבו את הגרי"ז מאד מאד וכידוע.

מן הסתם עיקר הסיבה שהגרשז"א והגריש"א לא התקרבו לגרי"ז הייתה מסיבת קירבתם לראי"ה, כנודע.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » א' מרץ 11, 2018 12:12 am

קו ירוק כתב:לא קשור לאשכול.. אבל כמה קטנות המוחין לומר שהגרי"ז לא היה בקי בכל חדרי תורה כפשוטו. ולו ממה שמתבדרין שמועותיו בכל חלקי התורה.

כידוע אנשי ירושלים מכל הסגונונות. מחשיבים מאוד מאוד את הגרי"ז. אחד מחכמי ירושלים זצ"ל שנפטר לפני כמה שנים, סיפר לחתנו, כי נפגש עם רעהו שלמד איתו יחד ב"עץ חיים" לפני למעלה מיובל שנים, והלה משמש כדיין חסידי ידוע בבני ברק. בשיחתו עמו הזכיר איזה עניין בשם הגרי"ז, הגיב לו הדיין ההוא בביטול לדברי הגרי"ז, והנ"ל ממש הזדעזע.
אמר לו הדיין: וכי אינך זוכר את פגישתנו עמו בגאולה? המעשה היה, שהיה להם בצעירותם שאלה הלכתית בחושן משפט, ופגשו את הגרי"ז באמצע הרחוב וניגשו אליו ושאלו, וענה מה שענה, אולם אחר שביררו אצל דיינים אחרים, נתברר להם כי העניין מפורש הוא "סעיף בשולחן ערוך", ודלא כמו שאמר להם הגרי"ז. אותו חסידי, מני אז הסתכל בעין עקומה על הגרי"ז, כי לדידו, אין כזה מושג של גדול שאינו יודע סעיף מפורש בשו"ע. נידח כמה שהוא נידח.
כמובן, הת"ח הירושלמי נחרד מצורת החשיבה הזאת, וכמדומה שרובנו ככולנו מזדהים עם החרדה הזאת. כי לא זהו ה'קנה-מדה' ההכרחי של גדלות. אבל אני כותב זאת בהמשך לקטנות המוחין כתגובה להנ"ל.
כדי לקדש את המטרה לא צריך להתעלם מעובדות פשוטות.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' מרץ 11, 2018 12:12 am

כמה הבלים באשכול אחד....

והערכת הגזש"א לראי"ה הפריעה לו לדעת מי היה גדול הדור באמת? חכם על מה שלא ידע אומר לא ידעתי
ויותר נוח לי לומר שהסיפור עם הדיין לא היה ולא נברא, מאשר לשוח טיפשות כזו על הגרי"ז.. לגבי הגרי"ז רבותא היא על סעיף בשו"ע. ואותו נער גם האמין ש'תפס' אותו..

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » א' מרץ 11, 2018 12:18 am

אפשר לדון את הרב דודי צח לכף זכות, שאין כוונתו לומר שלא היה מרן הגרי"ז בקי ושולט בכל מרחבי תורה שבעל פה, אלא כלפי הדוגמא שמביא בהמשך, שבזמנם, "יהודי שלא בקי בכל השו"ע כל סעיפיה" לא היה נחשב גדו (ושו"ר בהודעתו הבאה שאכן כך היתה כוונתו). ובזה יש מקום לחשוב באמת שגדולים מסגנון אחר היתה להם בקיאות הרבה יותר גדולה מהגרי"ז, כי באמת בבריסק לא ראו בזה גופי תורה, ובחוגים אחרים השו"ע הוא כמו הגמרא ויש להיות בקי בו... ואדרבה אני נדהם כל פעם מחדש לראות בספר חידושי מרן רי"ז הלוי כמה מתחשב בדברי השו"ע כשמתעסק בהם. (ומאידך יש שואלים על חידושו של הגרי"ז לגבי הסיבה, שלא מסתדר בשו"ע. ובאמת אין מזה קושיא עליו, הגרי"ז בעיקר בא לבאר את דברי הראשונים.)

ובשם ר' חיים הלוי אומרים שרב לא צריך לדעת מה כתוב בשו"ע אבל כל מה שהוא אומר צריך להימצא בשו"ע.

וכל זה בבחינת אם תימצי לומר, אבל האם מישהו היום יודע מה ידע הגרי"ז ומה לא. ובפניני הגרי"ז מובא שידע קטעים (פרקים?) שלמים בחובות הלבבות בעל פה, ושכשהיה בשוייץ בימי הסליחות עבר לפני התיבה ואמר את הסליחות בעל פה...

אבל כנ"ל, גם אם לא ידע שולחן ערוך כלל, האם זה מוריד בכי הוא זה מגדולתו?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר