מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1102
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 9:26 am

היום יום היא"צ, א' ניסן.

בצוואתו ביקש ר' שלמה זצ"ל:

כן חיברתי חיבור "נדבות פי" על תהילים. תעשו לי נחת רוח אם תקראו בו.
וביום היארצייט - עם לימוד המשניות - כל אחד יקרא ביאור פסוק אחד כסדר, ששפתי יהיו דובבות בקבר.
אבל בטוחני שתעשו זאת למעני - וגם אני אשתדל בעבורכם אם אוכל.


אגב, כאן כתבתי עוד משהו משמו: viewtopic.php?f=73&t=49733&p=610168#p610168

(בסוף העמוד הקודם העלתי את גליון תורת שלמה של השבוע, פרשת ויקרא)

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1102
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 9:19 pm

כאן הנהגה יפה שלו
viewtopic.php?f=51&t=49953&p=610426#p610426

ישא ברכה
הודעות: 1657
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' מרץ 26, 2020 10:03 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:היום יום היא"צ, א' ניסן.

בצוואתו ביקש ר' שלמה זצ"ל:

כן חיברתי חיבור "נדבות פי" על תהילים. תעשו לי נחת רוח אם תקראו בו.
וביום היארצייט - עם לימוד המשניות - כל אחד יקרא ביאור פסוק אחד כסדר, ששפתי יהיו דובבות בקבר.
אבל בטוחני שתעשו זאת למעני - וגם אני אשתדל בעבורכם אם אוכל.


אגב, כאן כתבתי עוד משהו משמו: viewtopic.php?f=73&t=49733&p=610168#p610168

(בסוף העמוד הקודם העלתי את גליון תורת שלמה של השבוע, פרשת ויקרא)


ממה שקראתי כאן בפורום, הוא נראה דמות מליאה תוכן, דעת ה' ותורתו. נראה גם שהיה בעל עט סופר.
אם הוא כתב צוואה שיש מה ללמוד ממנה [מעבר לבני המשפחה], תוכל להעלות את הדברים?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1102
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 10:11 pm

ישא ברכה כתב:ממה שקראתי כאן בפורום, הוא נראה דמות מליאה תוכן, דעת ה' ותורתו. נראה גם שהיה בעל עט סופר.
אם הוא כתב צוואה שיש מה ללמוד ממנה [מעבר לבני המשפחה], תוכל להעלות את הדברים?


מצורף. כתבה בשני חלקים. והרי הם ככתבם וכלשונם.

על כל שורה כאן, יש הרבה לכתוב ממנו, מתורה שבעל פה ומתורה שבכתב.
חלקה כתב בימיו חוליו מתוך מסירות ממש. והיא בבחינת מועט המחזיק את המרובה.

תשס"ט
צוואה מחיים

איתא בתדא"ר פכ"ח שאמר הקב"ה "בני כלום חסרתי דבר (חסר לי דבר) שאבקש מכם ומה אני מבקש מכם שתהיו אוהבים זה לזה ותהיו מכבדים זה את זה ותהיו יראים זה מזה ולא ימצא בכם עבירה וגזל ודבר מכוער".

וגם אני אביכם אוהבכם מבקש ממכם זאת.

ולבנותי ונכדותי! יהא לבושכם צנוע

"כל כבודה בת מלך פנימה"

הצניעות היא כבוד עצמי יותר מהבגדים הנאים.

הזהרו מבגדים צרים וקצרים העשוים לגרות יצה"ר.

בני אהובי! כל עת שיש לכם לעסוק בתורה אל תבטלוהו.

כתיב (ירמיהו ו') "כה אמר ה' עמדו על דרכים יראי ושאלו לנתיבות עולם אי זה דרך הטוב ילכו בה"

באיזה דרך הלך אברהם ובאיזה דרך הלך נמרוד ובאיזה מהם הצליח?

תפילתכם תהיה בשלימות ולא כאותם הבאים ב"סוס פרעה" והולכים "ברכב ובסוסים",

כמה חן יש לתפילה מתחילתה ועד סופה וכן תפילת מנחה וערבית,

אבקשכם לא לתפוס טרמפ על מנין שכבר התחיל, אם יש מנין נוסף בעוד איזה דקות תתחילו בהתחלה עם הציבור.
היו בעלי חסד והעיקר בלב טוב ולא כמצטמק ורע לו, ולא ירגיש המקבל שעשיתם אתו חסד אלא הוא זיכה אתכם, "זיכית אותי" אינה מליצה.

"והאדם לא ידע את עתו" וכתיב "למען אשר יצווה בניו אחריו".

כן חיברתי חיבור "נדבות פי" על תהילים
תעשו לי נחת רוח אם תקראו בו, וביום היארצייט עם לימוד המשניות כל אחד יקרא ביאור פסוק אחד כסדר, ששפתי יהיו דובבות בקבר,
אבל בטוחני שתעשו זאת למעני וגם אני אשתדל בעבורכם אם אוכל.

תשתדלו בעבורי להוציא את ספרי לאור ובפרט את ספר "חפץ חיים" עם השו'ת לחפץ בחיים, כמו"כ יש על החפץ חיים ביאור שנקרא "באר חפרוה", כן ספר יצירה וספד"צ, תשתדלו בהם להוציאם.

אני אביכם אוהבכם
גדלו בניכם לתורה והקימו לבנותיכם בתים של תורה
אבא



בס"ד
תמוז תש"ע
המשך הצוואה

אם אדם אוהב גוף החומר של זרעו, הרי הוא ככלב שאוהב את גוריו ועליו נאמר (קהלת ג יט') "ומותר האדם מן הבהמה אין" אבל אדם שיש בו דעה והשכל, עיקר האהבה צריכה להיות לנשמת ילדיו.

וצריך לעמוד על המשמר על זרעו שלא יחטאו ולא יכעיסו לבוראם בדיבור או בהרהור או במעשים לא הגונים, ואת אשר בכוחו לעשות לנחותם הדרך, בדרך ישרה.

ברכותיכם יהיו במתון מתון ואל תזרקו ברכה מפיכם במהירות רק יכוון לשבח את ה'.

תפלתכם תהיה בשלימות ולא תהיה מקוטעת ולא מפוזרת ואל תצאו קודם גמר התפילה.

זמן קביעות לימודכם יהיה קודש קודשים ואל תבטלוהו.

אל תפחיתו ממעשר כספים והעיקר לתת בלב טוב ולא ירע לבבך.

דיבורכם יהא נקי ותזהרו מלגנות לזולתכם.

תשדלו לחתן ילדיכם בעודם צעירים ולא כבר שיתבגרו.

לבושכם יהיה צנוע בכל מעשיכם בצניעות.

אל תצאו לריב מהר ולא ימעט בעינכם אפילו שונא אחד.

משאכם ומתנכם יהיה באמונה ועל זה תחילת דינו של אדם.

הקפידו שלא לאחר זמן ק"ש וברכותיה. וכל המקדים ה"ז משובח.

ממונכם יהיה נקי מגזל, ולא תהיו לווים ואינם פורעים.

אל תדורו במקום שאינם שומרים תורה ומצוות.

תהיו ענוותנים "ותועבת ה' כל גבה לב" אבל "נבזה בעיניו נמאס".

שחוק חברים ואהבת טיולים וחידושי דברים בטלים גורמים לביטול תורה.

תהיו בעלי חסד בגוף ובממון ובכל מאי דאפשר.

תזהרו בנטילת ידיים שהמים יגיעו לכל מקום ביד וטוב ליטול כל יד ב' פעמים.

אני אביכם מכבדו בחייו מכבדו וכו'
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ושמרו דרך ה'
ידעתיו – אהבתיו
אביכם אוהבכם

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1102
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 10:19 pm

לדוגמא בעלמא
בצוואה לעיל כתב:

"כל כבודה בת מלך פנימה"

הצניעות היא כבוד עצמי יותר מהבגדים הנאים.


כוונתו במה שכתב "כבוד עצמי" לדברים הבאים שכתב אף הוא:
"ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך, לכבוד ולתפארת... ואלה הבגדים אשר יעשו, חושן ואפוד ומעיל, וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט, ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי" (שמות כ"ח ב', ד').

פירש רש"י: כתונת תשבץ - "עשויין משבצות לנוי".

הנה כהן גדול נכנס לפני ולפנים פעם אחת בשנה בבגדי לבן לבית קדשי הקדשים, מה שאין כן בעבודות חוץ היה עובד בבגדי זהב שהיו "לכבוד ולתפארת", ובפרט במעיל ובכתונת תשבץ, שהיא הייתה עשויה "משבצות לנוי" (כפירוש רש"י).

ואף על פי כן עיקר כבודו של הכהן גדול היה במה שנכנס בבגדי לבן לפני ולפנים, וזה מחמת מעלתו בעצם, על ידי זה שהיה במקום קדש הקדשים, מה שאין כן בחוץ, הבגדים הם שנתנו לו כבוד.

ועל פי זה יש לבאר הכתוב בתהלים (מ"ה י"ד): "כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה", ויש לפרש, כי עיקר הכבוד לאשה, ומעלתה, היא במה שהיא "פנימה", בירכתי ביתה (ע"פ תהלים קכ"ח ג'), יותר "ממשבצות זהב לבושה" בחוץ עם בגדים נאים, ששם הבגד הוא הכבוד, אבל הכבוד בעצם הוא במה שהיא יותר "בירכתי ביתה".

וכתב הרמב"ם (פי"ג מהל' אישות הי"א): "גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך, שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה, שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה".

[וראה עוד בדברי אגדה בראשית (לד א) על הפסוק ותצא דינה, מה שדן בדברי הרמב"ם הנ"ל].


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים