הגה''צ רבי שלמה רוזנר זצוק"ל

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ש' מרץ 17, 2018 7:46 pm

אהה ויהי נועם נשבת במוצאי שבת
הלוייתו תתקיים הלילה.
הגאון רבי שלמה רוזנר זצ"ל מירושלים שכונת נוה צבי.
קרובי הצדיק אשר זכיתי להתחמם לאורו.
בעל מח"ס רבים (ביניהם: ביאור גדול על ספר חפץ חיים, מעמד הר סיני, יציאת מצריים, כי היא חכמתכם ובינתכם, וינשאם וינטלם, סדר התפילה ועוד רבים, ועוד בכתובים רבים)
היה תלמיד חכם מופלג, לא פסיק פומיה מגירסא, בעל ייסורים גדול, צדיק נשגב עובד ה' באמת.
פתח דלתו לאורחים (וכך התנה עם אשתו ע"ה לפני נישואיהם) .
ייסד את ישיבת כף החיים יחד עם ידידו הריח"ס שיבלח"א.
ובהמשך אכתוב עוד בל"נ.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ש' מרץ 17, 2018 7:50 pm

ברוך דיין האמת.
אני משתמש רבות בכמה מספריו הנפלאים.
מתי ההלוייה? או שהיתה כבר?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ש' מרץ 17, 2018 7:53 pm

אכן ספריו קילורין לעיניים
מלאים ביראת ה' וידיעות מופלגות
שניכר שהמחבר זצ"ל השתדל לצמצם עצמו ולכתוב מעט מזעיר ממה שהכילה רוחו הגדולה.
תנצב"ה עדי יעמוד לקץ הימין

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ש' מרץ 17, 2018 8:04 pm

נפש נקי וצדיק. זכיתי לראותו הרבה כאשר דר בבני ברק לפני כמה שנים. כבר היה מסובל ביסורים.
ספריו העשירים ספוגים בידיעות מופלגות וביראה תמימה וגדושה.
היכן למד? מי הם רבותיו?

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ש' מרץ 17, 2018 8:12 pm

למד אצל להבל"ח הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א תפרח, והיה מהתלמידים הראשונים שעברו איתו לישיבת תפרח. והוא היה רבו המובהק.
כמו"כ למד אצל הגרמ"ד סולובייצ'יק שליט"א.
היה חתן הר"ר ישראל נוימן ז"ל ( מגדניית נוימן המפורסמת בירושליים) גיסיו: מו"ר הג"ר יואל שוורץ הרב יוסף הלוי חדש הרב דוד קורץ , האחים ר' אליעזר (ז"ל ולהבל"ח) ר' צבי נוימן.
הרביץ תורה ברבים בישיבת כף החיים ובסוף ימיו גם בישיבת קול אריה.
התגורר בסמיכות לבהיכנ"ס אור הצפון בירושליים.
השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ש' מרץ 17, 2018 10:20 pm

שייף נפיק כתב:למד אצל להבל"ח הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א תפרח, והיה מהתלמידים הראשונים שעברו איתו לישיבת תפרח. והוא היה רבו המובהק.
כמו"כ למד אצל הגרמ"ד סולובייצ'יק שליט"א.
היה חתן הר"ר ישראל נוימן ז"ל ( מגדניית נוימן המפורסמת בירושליים) גיסיו: מו"ר הג"ר יואל שוורץ הרב יוסף הלוי חדש הרב דוד קורץ , האחים ר' אליעזר (ז"ל ולהבל"ח) ר' צבי נוימן.
הרביץ תורה ברבים בישיבת כף החיים ובסוף ימיו גם בישיבת קול אריה.
התגורר בסמיכות לבהיכנ"ס אור הצפון בירושליים.
השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים.

לפני שנים כשהזדמנתי בשבתות ל"אור הצפון" למרות צניעותו הרבה היה ניכר ברצינותו ותפילתו מעומק הלב. א"א היה לפספס אותו .
פעם בקשתי לברר על בחור מכף החיים, הגרי"ח סופר הפנה אליו והרבה בשבחו. בשיחה היה ניכר עד כמה היה מדוד ושקול ודבר ממש מתוך אחריות ללא הפרחת סיסמאות

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » א' מרץ 18, 2018 12:59 pm

אהה!
על נפש נקי וצדיק, שעמל בתורה מנעוריו, והנחילה לתלמידים רבים, הן בע"פ והן בכתב.
שומר פיו ולשונו, ומראשי המעוררים והמפיצים את הלכות לשה"ר, ושמירת הלשון.
מזכה הרבים בהרבה אופנים, ועמוד החסד מתוך צניעות והסתרה.
היה מסובל בייסורים מילדותו, התייתם מאמו בגיל רך, והסתובב אצל משפחות אומנה, עד שבבחרותו קיבל עליו עול תורה והיא היתה שעשועיו, אשתו היתה חולה אנושה כמה שנים והוא התייסר בצערה וטיפל בה במסירות, בשנים האחרונות חלה במחלה ניוונית, וכמה שנים לא יכל להניע אבר בגופו, אך צדיק באמונתו יחיה.

אהה עלינו, שזכויותיו ויסוריו הגינו על הדור, והיו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם, ועתה חסרנו כל זאת.
יהי זכרו ברוך, וימליץ טוב על משפחתו שטיפלה בו במסירות שאין לתארה, ועל כלל ישראל שאיבד את אחת היהלומים המאירים שבכתרו.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ב' מרץ 19, 2018 12:07 am

New Doc 2018-03-19.pdf: (370.61 KiB) הורד 388 פעמים

מכתב ממנו בזמן שכבר בקושי כתב.
כת"י היה יפה מאוד ומסודר יש לו כת"י על התורה למאות רבות של דפים.
וחידושים רבים על גליון הש"ס שלו.
מי יתן ויצאו לאור עולם.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' מרץ 21, 2018 2:59 pm

האיכות גרועה אך זה מה שהיה לי.
למד הרבה קבלה, ואף חיבר יחד עם ידידו ביאור מקיף לספד"צ.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' מרץ 23, 2018 12:48 pm

ואף גם זאת יזקף לזכותו של המנוח זצ"ל.

כי בזמן שהערה ה' רוח טהרה על אבי מורי שליט"א, לתור לו את נחלתו אשר בו יסתופף בחצרות בית ה', דיבר עם המנוח שהיה לו איזשהו קשר משפחה איתו, וייעץ לו לפנות למרן הגר"ח גריינימן זצ"ל, וממנו התחיל הקשר של אבי שליט"א עם מרן הגר"ח זצ"ל, אשר לא יסולא בפז התועלת העצומה שהייתה בזה לאבי ולבניו.

ואני מרגיש כלפיו הכרת הטוב, וכפראזה ניתן להשתמש במטבע לשון אשר שייך לזמן דידן, חודש ניסן, "אילו לא גאל הקב"ה... הרי אנו ובני בנינו היינו במקום אחר.

תם מה הוא אומר

בחודשים האחרונים יצאו כמה חוברות מכתב ידו על המועדים (אלול ותשרי), ועל התורה (חומש בראשית), אי"ה אולי אעלה בפורום מעט מחידו"ת, למען יהיו שפתותיו דובבות. ואגב כך אכתוב קצת על דמותו.

מצו"ב תמונה ממסירות נפשו בכדי להתפלל בציבור, בנוסעו על הקולנועית בשלג, כאשר עובר אורח הזדמן לסייע בעדו. [אגב, ראיתיו פ"א בימות החורף הקרים ממש, והוא רק עם החליפה שלו, שאלתי את החברותא שלו שהיה איתו מדוע הוא לא נתן לו סוודר, אמר לי תשאל את הרב, שאלתי אותו, השיבני תכ"ד בפשטות "זה מותרות"..]

היה מסובל בייסורין כידוע, עבד ה' ברמ"ח ושס"ה, הקפיד עד למאד על תפלה בציבור, והיה מוסר נפשו כפשטו בנסיעה על קולנועית זו, בתקופה האחרונה לחייו כאשר מחלתו גברה עליו, היה ממש סכנה בנסיעתו, בקושי היה מצליח לאחוז בהגה, והיה נתקע ונופל מהקולנועית לא פעם, ועם כל זה לא רצה שישמשו אותו עד שכבר לא היה ביכולתו ממש.

בשב"ק היה עולה במסירות נפש בהליכה רגלית כשהוא נתמך על ידי שני אנשים, מימינו ומזרועו, מביתו ברחוב אבינדב פינת פישל, עד פישל פינת רחוב דוד, 'הרי פישל' שם התפלל.

בתקופה האחרונה לחייו כאשר כבר לא היה ביכולתו להוציא הגה מפיו, ולא היה יכול לזוז מביתו, היו מנין שהתכנס במיוחד בביתו, ובן משפחתו היה קורא ק"ש ומתפלל בקול רם ומוציאו י"ח שומע כעונה.

בני המשפחה אוספים כעת משמועותיו, עובדות הנהגות והוראות, לקבצם לספר אחד. נשמח אם חו"ר הפורום ישתפו עוד.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ג' אפריל 30, 2019 12:05 pm

ע"פ מכתב ברה"ר
כל חומר ומידע עליו וממנו, ישמחו לקבל בני משפחתו.
בפקס 15325860447
במייל s9741332@gmail.com
בטל 0556769278

תם מה הוא אומר

בקובץ יתד המאיר התחילו להדפיס מחיבורו של הגה"צ ר' שלמה זצ"ל "סדר תפלה"
בהערה שם כה כתבו עליו

: יתד המאיר חשון תשעט עמוד 37.PNG (337.85 KiB) נצפה 11025 פעמים

וכיון שעלה, אכתוב אמרה נאה.
סיפר לי מי שהיה נוכח, עת אשר הגיע לישיבה איזה עו"ד, והחל בשיחה עם ר' שלמה. תוך כדי שהוא מזלזל באלה שרק לומדים, ו'אני' הרי עו"ד וכו'. אמר לו ר' שלמה, "אני צריך אותך עו"ד בא' תשרי, אתה יכול לייצג אותי?..." כשהלה 'תפס' כי כוונתו ל'ראש השנה', ול'דין' אצל בורא עולם, פניו חפו... "כאן בישיבה כל בחור הוא עו"ד ביום הזה", סיים ר' שלמה.

יוסף חיים אוהב ציון

ידיו רב לו בחכמת הנסתר, אוי לנו שאינו עימנו.

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » ה' דצמבר 05, 2019 2:23 pm

שמעתי מאחד מבניו שליט"א
בתקופת מחלתו שכמעט לא יצא. הגיע פעם אחת לישיבה למסור שיחה או משהו כזה, והבחורים התלהבו שהגיע לאחר תקופה, ושרו לו הרבה "ימים" וכדו', ומאז לא דרך יותר בישיבה עד סוף ימיו. הוא לא היה מסוגל לשמוע ולקבל כבוד.

דרופתקי דאורייתא

מצורף גליון תורת שלמה

דרופתקי דאורייתא

עולם חסד יבנה

מתוך פנקס קבלותיו, בהיותו בחור:

יום שישי, י' אדר תשל"ב.
כמה צער שאיני יכול להזמין חבר הביתה לשבת, בחור שעד כה נשאר שבתות מרובות בישיבה. הרגשה נוראה. בלי נדר משולחני לא יחסר אורח בשבת.

מי מאיתנו לא קיבל קבלות לחיזוק בעבודת ה'. נעצור נא לרגע, נתבונן ונראה, כמה מהקבלות שקיבלנו על עצמנו עמדו בהם וקיימנו אותם במלואם, לא רק ב"אלול", לא רק באיזה "זמן" אחד או שניים, אלא לאורך זמן, בעקביות וברציפות.

אצל ר' שלמה זצ"ל, כאשר נחשפנו לפנקס קבלותיו - שכתב בעודו בחור צעיר לימים, בהיותו בישיבה - היה זה לאחר עשרות שנים מאז שקיבל קבלות אלו. ומאז - הוא עומד בהם בדקדוק!

אוי לה לאותה בושה, אם יפתחו את "פנקס קבלות" שכתבנו אנו בהיותנו בישיבה, לא אחרי עשרות שנים, אלא אחרי שנה בלבד, נראה ונתבונן, בכמה קבלות עמדנו?!..

ר' שלמה, לפני בואו בברית האירוסין עם רעייתו ז"ל, תנאי התנה עמה: "אנחנו לא נאכל אצל אחרים, רק בבית. ובבית לא יהיה מצב בו לא יהיה אורח על שלחננו בשבת!". וכך היה.

עוד בשבת הראשונה אחרי ה'שבע ברכות', הם, כמוסכם, נשארו לשבות בביתם. אבל לא לבדם. חיפש ומצא אורח. כך בכל שבת ושבת. שנה אחרי שנה. עד ימי זקנה ושיבה.

אם היה קורה מקרה, והוא 'לא מצא' אורח שישבות אצלו בשבת, לא היו יושבים לסעודה, עד אשר נשלחו הילדים בזריזות 'למצוא' אורח. היו הם הולכים עד בית הכנסת 'מוסאיוף', והסביבה שם, והיו תרים ומחפשים אחר 'אורח'. לא היה מצב כזה של שבת או מועד בלי אורח.

***
בחיבורו "לשון חכמים מרפא", ביאור מטבע לשון של חז"ל לגבי הכנסת אורחים,
לשון חז"ל (נדה טז. סד:) "אורח בזמנו בא", וביאר עניינו על הכנסת אורחים,
ואלו דבריו:

אורח - בזמנו בא!
ואין לכעוס על אורח שלא בא בזמן שקבעו לו,
דאורח בזמנו בא, בזמן שלו.

וכמה היה 'נאה דורש נאה מקיים'. אפשר להבין קצת מהמעשה הבא, שסיפר בנו הרה"ג ר' יוסף רוזנר שליט"א בלוויה:

היה זה יום לאחר 'אסרו חג' של פסח, המצב של אמא ז"ל החמיר, והיה ברור שאלו הן השעות האחרונות שלה. הרופאים אמרו נואש, וכל בני המשפחה נקראו והיו עמה בחדרה. אבא ישב בסלון הבית ולמד, אמר לנו: "אם יהיה שינוי, תקראו לי, בינתיים מה שצריך לעשות זה ללמוד".

לפתע אני שומע דפיקות על דלת הבית, [החדר בו אמא הייתה היה בכניסה לבית מצד שמאל], פתחתי את הדלת, וכנגדי ראיתי אדם שהיה 'רגיל' בקביעות לבוא ולאכול אצלינו בבית. הוא לא ידע על המצב של אמא ז"ל, וכהרגלו הוא הגיע לאכול. אמרתי לו 'עכשיו אי אפשר', וסגרתי את הדלת.

באותו רגע אבא בדיוק יצא מבית הכסא, ובעודו נוטל את ידיו הוא הבחין שאני מדבר עם מיהשו בדלת, וסוגר את הדלת אחריו. אבא מיד שאל אותי: "מי זה היה? מה רצו?". אמרתי לו, שבא לכאן אותו אחד שרגיל לבוא ולאכול, ואמרתי לו שעכשיו אי אפשר.

אבא נזעק, תפס אותי, אמר לי: "מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה להכניס אותו! הכנסת אורחים!". ותוך כדי שהוא מסמן לי שלא לדבר מילה, שלא לרמז לאותו אחד על המצב של אמא ז"ל בשעה זו, הוא פתח את הדלת, וקרא לאותו אחד חזרה...

אבא הכניס אותו לבית, בנחת ובמאור פנים, נתן לאותו אדם לאכול ולשתות, ישב איתו ודיבר איתו, משל היה מדובר באיזה יום רגיל באמצע השבוע..

===

אכתוב כאן בקצרה עוד מעשה קצר בענין הכנסת אורחים.

סיפר לי אברך שליט"א שהיה בתורנות באותו יום להיות עם ר' שלמה זצ"ל בשעות הבוקר. היה זה בימי חוליו של ר' שלמה, בו כבר לא יכל לדבר, והיו יושבים ולומדים איתו.

בעודי יושב עם ר' שלמה, אני שומע מישהו דופק על דלת הבית, אני לא מספיק לגשת לדלת כדי לפתוח, והלה כבר נכנס, כבקי ורגיל, ניגש לר' שלמה אומר לו "בוקר טוב", חוזר חזרה למטבח, מכין קפה, אבל הוא לא מוצא עוגה, אז הוא פותח את ה'מקפיא' מחפש עד שמוצא איזה 'מזונות' מברך, מסיים, ניגש חזרה לר' שלמה, שוב אומר לו "בוקר טוב ר' שלמה, אני יודע שאתם שמחים אני מגיע לכאן", ור' שלמה משיב לו בכזה חיוך, בכזו הארת פנים, ואותו אברך יוצא חזרה.

נדהמתי מהמחזה. אדם שאינו מבני המשפחה, אינו מהתלמידים, 'סתם אברך', נכנס לבית כבקי ורגיל, שותה אוכל ויוצא כאילו היה זה ביתו שלו.

שאלתי וביררתי מי הוא האדם הזה.

מסתבר, כי לפני מספר שנים, נודע לר' שלמה על אחד האברכים הלומד בכולל בשכונה ['נוה צבי'], שמגיע מריחוק מקום קצת.
הוא היה מגיע להתפלל תפלת שחרית בבית הכנסת 'אור הצפון'. ולאחר מכן היה 'מסתבך' כל פעם למצוא מקום היכן לאכול אל ה'פת שחרית', לפני שהוא נכנס לסדר א' בכולל.

ר' שלמה ניגש אליו, אמר לו: "אני מבקש ממך, תעשה לי טובה, הבית שלי פתוח לפניך כל בוקר, אתה מוזמן לבוא לשתות קפה ולאכול פת שחרית אצלי".

וכך היה, מידי יום ביומו אחר תפלת שחרית, היה מגיע לבית של ר' שלמה, מכין קפה, ואוכל מהעוגה שהייתה במטבח. הוא כבר 'מרגיש בבית' באמת. אם אין עוגה על השלחן, אז מחפשים במקרר... הוא כבר לא רואה צורך לדפוק על דלת הבית ולהטריח אי מי שיגש לפתוח לו את הדלת... הוא פותח בעצמו.

חשוב לי להדגיש, לא מדובר על איזה 'טיפוס'. מדובר על אברך רגיל. שהיה מגיע להתפלל במקום הכולל, ובאופן טבעי לא מצא 'פינה שקטה' לאכול את 'פת שחרית'. אחרי שר' שלמה כל כך ביקש ממנו, כל כך הראה ונתן לו את התחושה, "אתה עושה איתי חסד כל בוקר שאתה בא לאכול אצלי!", וכך באמת הרגיש ר' שלמה, בכל מעשה חסד שעשה, זה לא היה 'בשביל' השני, אלא השני 'נתן' לו את הזכות לקיים מצוה.

ממילא במשך הזמן ניתנה לו לאברך התחושה שזה 'ביתו', ששעה שמסיים תפלת שחרית, עד לשעה שנכנס לסדר א', הבית שלו זה הבית של ר' שלמה.

יוסף חיים אוהב ציון

דרופתקי דאורייתא כתב:מצורף גליון תורת שלמה

יש"כ והוא יומא טבא לרבנן ממש.

יוסף חיים אוהב ציון

היה לו פינקס שהגיע לידי על ידו. ושם רשם הרב ווארטים מתורת הסידות שמחזקים בעבודת ה'.

דרופתקי דאורייתא

פרשת מקץ

דרופתקי דאורייתא

מכתבי הסכמה שכתב מרן הגרמ"ד סאלוויציק שליט"א לרפו"ש, על ספריו של הגר"ש רוזנר זצ"ל

דרופתקי דאורייתא

כבר נרמז לעיל, והנה מתוך עלון מתורתו של ר' דב יפה זצ"ל

דרופתקי דאורייתא

מתוך מכתב של הגאון ר' משה שפירא זצ"ל לר' שלמה, עשי"ת תשל"ט

בסיום המכתב הוא חותם בזה"ל:

אנא זוכרנו בתפילותיך, שנזכה לס"ד ולהארת עינים בתורתו, ושנזכה לעשות רצונו ית' בכל דרכינו

דרופתקי דאורייתא

פרשת ויגש

דרופתקי דאורייתא

כמה שורות מתוך פנקסו, רשמות של דברים שכתב לעצמו לזכרון, לחיזוק, למחשבה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 05, 2020 8:08 am

הרב דרופקתי. יש"כ על הדברים היפים והמחזקים שאתה מעלה כאן.

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » א' ינואר 05, 2020 11:14 pm

בנוגע למשפט החכם הראשון בנוגע להורים, שמעתי פתגם חכם נוסף:
עד החתונה, ההורים מלמדים את הילדים לדבר, מהחתונה, הילדים מלמדים את ההורים לשתוק.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ב' ינואר 06, 2020 2:35 pm

אברך כתב:בנוגע למשפט החכם הראשון בנוגע להורים, שמעתי פתגם חכם נוסף:
עד החתונה, ההורים מלמדים את הילדים לדבר, מהחתונה, הילדים מלמדים את ההורים לשתוק.

יש מקור יהודי לפתגם החכם הזה? אדם צריך ללמד את הוריו לשתוק?!

יוסף חיים אוהב ציון

הם צריכים ללמד את עצמם כדברי ר' שלמה זצ"ל

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » ב' ינואר 06, 2020 5:17 pm

אבני גזית כתב:
אברך כתב:בנוגע למשפט החכם הראשון בנוגע להורים, שמעתי פתגם חכם נוסף:
עד החתונה, ההורים מלמדים את הילדים לדבר, מהחתונה, הילדים מלמדים את ההורים לשתוק.

יש מקור יהודי לפתגם החכם הזה? אדם צריך ללמד את הוריו לשתוק?!

כמובן, כמו שביאר הרב אוהב ציון, הכוונה שהצורך שלהם הוא לשתוק, ולא להתערב בעניני בניהם, וממילא הם מתרגלים לשתוק.

דרופתקי דאורייתא

פרשת ויחי

(הפסקא מכת"י דלעיל "הורים" הובאה בגליון זה)

דרופתקי דאורייתא

מתוך מכתבו לבנו, בעת הגיעו לשיעור ג' ישיבה קטנה.

הנך עתה בשיעור ג', אך לא חלילה להתנשא על שאר הבחורים, אלא נצל את מעמדך להיות לעזר לבחורים החדשים הזקוקים למאור פניך.

: יא אלול תשסג-רבי שלמה רוזנר.PNG (366.88 KiB) נצפה 9787 פעמים

דרופתקי דאורייתא

פרשת שמות

תורת שלמה ה - שמות.pdf: (254.65 KiB) הורד 219 פעמים

פרשת וארא

תורת שלמה ו וארא.pdf: (277.9 KiB) הורד 183 פעמים

פרשת בא

תורת שלמה ז - בא.pdf: (271.02 KiB) הורד 194 פעמים

פרשת בשלח

תורת שלמה ח - בשלח.pdf: (267.01 KiB) הורד 216 פעמים

פרשת יתרו

תורת שלמה ט - יתרו.pdf: (260.44 KiB) הורד 185 פעמים

פרשת משפטים

תורת שלמה י - משפטים.pdf: (293 KiB) הורד 218 פעמים

פרשת תרומה

תורת שלמה יא - תרומה.pdf: (275.08 KiB) הורד 220 פעמים

פרשת תצוה

תורת שלמה יב - תצוה.pdf: (280.56 KiB) הורד 192 פעמים

דרופתקי דאורייתא

ברשימה שכתב בהיותו בחו"ל, כתב ר' שלמה זצ"ל:

שמעתי שיש עשיר גדול בעולם, עשיר מופלג, שעושרו בא לו על ידי שהמציא תוכנת מחשב, ומקבל רווחים מכל תוכנה שנמכרת בעולם.
והתבוננתי מה זאת עשה אלקים להעשיר אדם אחד עושר כה מופלג.
וחשבתי שבא הקב"ה להורות לנו, שאם אדם עשה איזה תועלת שכל האנושות נהנית ממנה - שכרו גדול מאוד.
ממילא למדתי לדידן, שהרי היגע בתורה, שכל העולם נהנים ממנו ומתורתו, או מי שמחבר חיבור לתועלת העולם ולכבוד שמו יתברך, עד כמה גדול שכרו.

ודפח"ח

דרופתקי דאורייתא

ליקוט מדברי תורתו בענייני פורים

ביאורים ולקחי מוסר במגילת אסתר

דרך הרשעים לדבר דבריהם בלשון דמשתמע לתרי אנפי

"אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש, זכר את ושתי ואת אשר עשתה, ואת אשר נגזר עליה" (אסתר ב' א').

ובתרגום (שם) איתא, אחר הדברים האלה, כאשר התפקח מרווית היין, וכשוך חמת המלך אחשורוש, שאל על ושתי, ואמרו לו הלא אתה חייבת עליה חיוב מיתה על מה שעשתה. אמר להם המלך: אני לא גזרתי להורגה, אלא להעבירה ממשלתה. אמרו לו, לא, אלא חיוב מיתה גזרת עליה, בעזרת שבע השרים. מיד התקצף הלך וגזר לצלוב שבע השרים על העץ. [עכ"ד התרגום].

והוא תימה, דהמתבונן במגילה ימצא שהמן - הוא ממוכן - יעץ להרוג את ושתי, ואמר "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (אסתר א' י"ט). ותרגם התרגום "יגזור מלכא ויעדי ית רישא, ומלכותא יתן מלכא לחברתה דשפירא מינה" [תרגום: יגזור המלך ויעבירו את ראשה, והמלכות יתן המלך לחברתה הטובה ממנה]. הרי מבואר מדברי התרגום, שיעץ המן על ושתי שיסירו את ראשה.

ואם כן כאשר נתפקח מיינו המלך אחשורוש וקצף, עיקר קציפתו הייתה צריכה להיות על המן הוא ממוכן, וכשגזר להורגם לשרים, ודאי גם על המן היה צריך לגזור.

ונראה דבדברי ממוכן הוא המן היה לשון המשתמעת לתרי אנפי, ובודאי גם הוא חשש לייעץ כן לאחשורוש, וכדאיתא בגמרא (מגילה י"ב ב') "היכי נעביד, נימא ליה קטליה, למחר פסיק ליה חמריה ובעי לה מינן" [תרגום: איך נעשה? אם נאמר לו להרוג אותה, למחר שיפוג מיינו יבקש אותה מאיתנו], לפיכך השתמש המן בלשון "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה", שמשתמע לשני לשונות:

כי "הסרת הראש" יש לפרשו להסיר גדולתה, וכמו שהכתיב מתפרש "ומלכותה יתן לרעותה הטובה ממנה", וכמו שתרגם התרגום "ויעדי רישא, ומלכותא יתן מלכא לחברתא דשפירא מינה". ובשעת רתיחתו של אחשורוש קיבל עצת המן עם הפירוש כפשוטו, להסיר את ראשה ממש.

ואחר שהתפקח אחשורוש הבין גודל טיפשותו, ואמר המן שלא יעץ להורגה, אלא להעביר ממשלתה בלבד. וכך אחשורוש עצמו, אמר שלא ציוה וגזר להורגה, אלא להעבירה ממשלתה.

וכשנתוודעו השרים על כך, אמרו גם הם שלא היתה כוונתם חלילה להורגה, אלא כוונתם הייתה להעביר ממשלתה. ורק שבעת הסריסים שהם מהומן בזתה חרבונא בגתא אבגתא זיתר וכרכס שבעת הסריסים, לא הבינו נכון, והאשימו את זולתם.
וזה דרכם של רברבנוהי (ע"פ דניאל ו' י"ח) של אחשורוש, וגם אחשורוש בעצמו להטיל את האשמה על זולתם, וכל דבר כשלון וגנאי שעושים מתנערים ממנו כאילו אינו שייך להם אלא לזולתם.

ומעשה שמענו בממשלת הציונים שאחד מן הראשים שלהם פקד "לשבור לערבים את הידיים", וכשעשה כן מפקדם תבעו אותו על אכזריותו, "וכי לשבור בפועל אמרנו לך?!", והיא כעצת אחשורוש והמן, שאומרים לשון המשתמעת לשני פנים, ושמחים שהבינו אותם כצד אחד של הלשון, ואחר כך אומרים שהתכוונו למשמעות השניה של הלשון.

והעיקר לעשות "ועדת חקירה" למצוא איזה אומלל שהוא אשם, והמן ואחשורוש נקיים, עד שיקח השי"ת מן הרשעים נקמתם ויראה מפלתם ורשעותם לעינינו בב"א.

====

היאך לא ידעו עמה ומולדתה של אסתר?

"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה, כי מרדכי ציוה עליה אשר לא תגיד" (אסתר ב' י'). "אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה, כאשר ציוה עליה מרדכי, ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה באמנה איתו" (אסתר ב' כ').

והנה לכאורה יש להקשות מאי רבותא שלא הגידה, והרי מרדכי ציוה לה שלא תאמר.

ונראה על פי מה שמבואר דהדסה זו אסתר, כמו שאמרו בגמרא מגילה (י"ג א'): רבי יהודה אומר, הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר, על שם שהייתה מסתרת דבריה. והייתה בן ע"ה שנים.

ולכאורה אם כן הוא תימה היאך יכלה להסתיר עמה ומולדתה. והרי ידעו הכל שגדלה בחיקו של מרדכי.

אלא על כרחך, מתוך צניעות שהייתה בה לא יצאה חוצה, ומתוך כך יכלה להסתיר עמה ומולדתה, והיינו צניעות שבה שיכלה לקיים מאמר מרדכי אשר לא תגיד.

וזה הכוונה במה שאמרו בגמרא (מגילה י"ג ב'): "בשכר צניעות שהיתה בה ברחל - זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיה בו בשאול - זכה ויצאת ממנו אסתר". ובהמשך הגמרא (לגירסת הב"ח אות ג') אמרו: "אסתר מאי היא?", ומתרצת הגמרא: "דכתיב אין אסתר מגדת". כי זו גם כן הצניעות שהייתה בה באסתר.

===

תחילת מפלתו של המן - אמירת דבר בשם אומרו

"ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (אסתר ב' כ"ב).

ובמסכת מגילה (ט"ו א'): "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר, ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי".

ויש להקשות, דעיקר הגאולה באה על ידי אסתר במשתה היין עם אחשורוש והמן, ולא על ידי זה שסיפרה בשם מרדכי על בגתן ותרש.

ונראה לפרש על פי הגמרא במגילה (ט"ז א'): "כי נפול תיפול לפניו" (אסתר ו' י"ג), דרש ר' יהודה בר אלעאי, שתי נפילות הללו למה? אמרו לו: אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים, כשהם יורדים - יורדים עד עפר, וכשהם עולים - עולים עד כוכבים.

ותחילת הנפילה הייתה על ידי מרדכי, ובזכות אסתר שאמרה למלך בשם מרדכי את סיפור בגתן ותרש.

וזהו שאמרה לו זרש אשתו "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו, לא תוכל לו" (אסתר ו' י"ג), דכיון שהחל לנפול תהא נפילתו גמורה.
====

להזדרז לתת צדקה וחסד

"כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, וכו', ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (אסתר ד' י"ד).

ופירש רש"י: ומי יודע אם לעת כזאת הגעת - ומי יודע אם יחפוץ בך המלך לשנה הבאה, שהוא זמן ההריגה. שהוא היה עומד בניסן, וזמן ההריגה באדר לשנה הבאה. הגעת למלכות - אם תגיעי לגדולה שאת בה עכשיו. (עכ"ל רש"י).

והאבן עזרא פירש: "ומי יודע אם לעת כזאת - הטעם "מי יודע", שמא לא הגעת למלכות אלא בעבור העת הזאת, שתושיעי את ישראל".

הנה כשבאים לעשיר לבקש ממנו צדקה והוא מסרב, צריך לומר לו שתי טענות אלו, הדבר הראשון: מי יודע אם יהיה לו כסף למחר, ועל כן יזדרז לתת עכשיו, כל עוד שיש לאל ידו לתת. והדבר השני: מי יודע אם לא ניתנה לו העשירות אלא כדי שיפזר ממנו לצדקה, ואם כן כשאינו נותן - מועל הוא בתפקיד שניתן לו.

ונראה להוסיף עוד על פי הגמרא (ב"ב י' א'): "וזו שאלה שאל טורנוסרפוס הרשע את רבי עקיבא, אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן? אמר לו: כדי שנינצל אנו בהם מדינא של גיהנום", הרי שפעמים הקב"ה אינו מפרנס העני כדי שהעשיר ינצל על ידו, ואם לא יפרנסו - "רווח והצלה יעמוד" לעני ממקום אחר להתפרנס, ועשיר זה איבד את הזכות ששלחו, שיתגלגל ההצלה על ידו ולהנצל מדינה של גיהנום.

ולפי זה יש לפרש, "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", פירוש, מי יודע אם לא הגיע כל גדולתך אלא בעבור שיתגלגל זכות זו לידייך, כדי שאת תושיעי את ישראל, שהרי פעמים מביא הקב"ה על העני העניות כדי לזכות את העשיר, ורבות מחשבות למי שעמקו מחשבותיו, ואם לא יזכה בזכות הזאת - "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", ועל כן יזדרז האדם בבוא זכות זו לידו לעשותה.

=====

יסוד מצוות ועבודת הפורים - אחדות

"והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה... וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים..." (אסתר ט' כ"ח).

ופירש רש"י: "נזכרים" - בקריאת המגילה. "ונעשים" - משתה ושמחה ויום טוב לתת מנות ומתנות. "משפחה ומשפחה" - מתאספין יחד, ואוכלים ושותין יחד, וכך קיבלו עליהם שימי הפורים לא יעברו. עכ"ל.

עוד ממצוות היום הוא מה שנאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים" (אסתר ט' כ"ב).

ונראה לבאר יסוד המצוות הללו, לעשות משתה ושמחה ויום טוב להתאסף יחד ואוכלים יחד ושותים יחד, ולתת מתנות איש לרעהו, לפי שהמן הרשע צורר היהודים דיבר לישנא בישא על עם ישראל (מגילה י"ג ב'), ואמר עליהם "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג' ח'), ואין ביניהם אחדות ,והם מפוזרים ומופרדים, כלומר, מלבד שהם מפוזרים נוסף לזה הם גם מפורדים.

לפיכך קיבלנו על עצמנו, שצריך לעשות משתה ושמחה יחד, לאכול ולשתות יחד, ולתת מתנות איש לרעהו, ולהגדיל האהבה והרעות בנו, להראות עד כמה אנו מאוחדים, ונותנים מתנות לאביונים, ויסוד הכל להראות תוקף האחדות שבנו.

ואם אמנם יעשה אדם שלא כשורה, וחבירו יוכיחנו על כך, וזה גורם פירוד כל שהוא - לא משנאה הוא, אדרבא, מי שאוהב את חבירו מייסרו. מה שאין כן מי שלא קשור בעבותות האחוה עם חבירו, לא אכפת לו מה זולתו יעשה, ויאמר לו למחרת "שלום" כאילו לא ארע דבר. מה שאין כן האוהב, מייסר את חבירו, אף על פי שעל ידי זה לא יאהבו, וכמו שנאמר "כאשר ייסר איש את בנו, כן ה' אלהיך מייסרך" (דברים ח' ה').

וכנגד לישנא בישא של המן (מגילה י"ג ב') - אנו אוכלים ושותים יחד, להראות תוקף אחדותנו, ואנחנו שולחים מנות איש לרעהו, להורות עוצם אהבתנו זה לזה, ואנו נותנים מתנות לאביונים שבנו, להראות שאנו נפש אחת, כולנו אגודים זה בזה.

=====

הטעם שקובעו סעודת פורים אחר מנחה

בשולחן ערוך (או"ח סימן תרצ"ה ס"ב) כתב הרמ"א בהגה: "ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה. ומתפללים מנחה תחילה, בעוד היום גדול. ורוב הסעודה צריכה להיות ביום. ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב, ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו".

ומבואר שצריכים לנהוג לאכול סעודת פורים לאחר מנחה מבעוד יום. והרמ"א חולק על המנהג לעכב הסעודה ביותר מזה. אבל על כל פנים "לכתחילה" דהרמ"א הוא "לאחר מנחה".

ויש לתת לב, שלא מצינו כן בשאר מצוות, אלא קיימא לן תמיד "זריזין מקדימין למצוות", ולפי זה הרי שצריכים להקדים הסעודה עוד בבוקר.

והמשנה ברורה (סק"ח) כתב הטעם שנוהגין לקבוע הסעודה "לאחר מנחה", לפי שטרודים בשעות הבוקר במשלוח מנות, ונמשך הזמן עד חצות, ומשהגיע זמן המנחה אסורין להתחיל בסעודה לפני שיתפלל מנחה.

ועדיין צ"ע טעם זה, ונראה לתת טעם נוסף, והוא, שהרי מצות משלוח מתנות לאביונים, עיקרה בעבור סעודת פורים, ואם יאחר לתת לעני - לא יספיק העני לקנות צרכי הסעודה, ועל כן לא ישהה הרבה, כי מרגע שיקבל העני את המעות ועד שיכין הסעודה שלו, יקח לו זמן, ויהיה העני מצטער ומצטמק ורע לו, שכולם כבר סועדים, והוא עדיין טורח בהכנת הסעודה.
לפיכך נהגו ישראל לאכול סעודתן אחר המנחה, עד שיספיק גם העני להכין צרכי סעודתו, ממה שקיבל "מתנות לאביונים" בשעות הבוקר, ומספיק להכין הסעודה ולאכול בשעה שכולם אוכלים הסעודת פורים.

===

"ישלח עזרך מקודש"

הנה יש שני סוגי ומיני "מנהיגים". יש "מנהיג" שנוטל את הכבוד לעצמו, ומשתבח בגבורת חייליו וצבאו, וטיב נשקו. ויש "מנהיג" שתולה את נצחונו בה' ובעזרתו.
וכך מצינו אצל אסתר שאמרה "כתבוני לדורות" (מגילה ז' א'). וסיפרה שלא עוז רוחה - במה שנכנסה לחצר הפנימית - היא שעמדה להם לישראל, אלא הקב"ה הציל אותנו מידם.
וכך מצינו גם אצל החשמונאים, שהיו רק י"ב אנשים, לא גבורתם עמדה להם, אלא שקינאו את קנאתו יתברך.
ועל כן בקשתנו אל הקב"ה, "ישלח עזרך מקודש" (תהלים כ' ג'), היינו, שהקב"ה ישלח עזרו מקודש כלומר, על ידי אדם קדוש, שיספר שלא זרועו הושיעה לו, רק עזרתו של השי"ת.

====

פורים תורה
[דברים שכתב ר' שלמה זצ"ל בעת שכרותו בפורים!...]

שמעתי מהרה"ג ר' חיים יוסף יעקובזון שליט"א "פורים תורה":
הנה יש להקשות מפני מה אוכלים "אוזני המן" ולא אוכלים "לשון המן", שהרי דיבר לשון הרע, כמבואר בגמרא מגילה (י"ג ב') "אמר רבא, ליכא דידע לישנא בישא כהמן".
ויש לומר, שהמן גם שמע לשון הרע על מרדכי שלא יכרע ולא ישתחווה (ראה אסתר ג' ד').
אבל קשה, למה לא אוכלים גם ה"לשון" וגם ה"אוזן", והא אפשר לקיים שניהם?
ויש לומר, שהיה ספק מזונות או שהכל, אי נימא דאוזן עיקר, וכיון שיש כאן לשון ואוזן, הוה ליה ספק ספיקא.
ויש שרצו לומר, דהוה "אבר מן החי", או נאמר דרשעים בחייהם קרויים מתים, לא הוה אבר מן החי.
עוד יש לומר, על פי הגמרא בפסחים (כ"א ב') שכל דבר שיש בו איסור אכילה יש בו איסור הנאה, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שדבר שיש בו איסור הנאה יש בו איסור אכילה. ואם כן לשון הרע דודאי אסור בהנאה ובאכילה, לכן אסור לאכול הלשון.
ועל פי דברי הגמרא למד החפץ חיים זצ"ל שיש איסור בשמיעת לשון הרע, דלשון הרע הוא איסור הנאה, ולכן אסור אפילו בשמיעה.

=====

מתוך חיבורו "לשון חכמים מרפא"

"הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר" (ביצה ט"ו ב')

יש לרמוז עם מה שאמרו רז"ל בריש מסכת שקלים
"באחד באדר משמיעים על השקלים",
וזהו אומרם שאם רוצה שיתקיימו נכסיו, יטע בהם אדר,
הוא אחד באדר, נתינת השקלים,
ואמרו חז"ל (כתובות ס"ו ב') "מלח ממון חסר",
על ידי מעשה הצדקה יתקיימו נכסיו,
ובתחילת אדר קורין בתורה
"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם",
כתבה התורה לשון "תקחו" ולא לשון "תתנו",
ללמד שהנותן הוא לוקח התרומה, כי נכסיו מתברכין,
"ונתנו" נקרא למפרע.

====

"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" (מגילה פ"ב)
אם סובר בדעתו שהניסים היו למפרע,
לשעבר ולא עתה,
לא יצא
(האדמו"ר מקלויזנבורג)

====

עוד ראה כאן במה שהבאתי ממנו: viewtopic.php?f=26&t=49576&p=604713&hilit=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8#p604713

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ו' מרץ 06, 2020 12:36 am

יישר כחו של הרב דרופתקי המוסר נפשו ומאודו על תורת ש''ב הדגול יהי לו מליץ יושר להיטיב לו בכל!

דרופתקי דאורייתא

האמת היא שאינני אוהב ומתחבר לסיפורים על "מופתים", אבל כאשר אתה שומע את זה מבעל המעשה זה קצת שונה...

ובכן,
ישנו סיפור ששמעתי כבר לפני שנים על אחד שזכה לפרי בטן אחרי 34 שנה, בזכות ברכתו של ר' שלמה זצ"ל בפורים.

היום בס"ד באתי בדברים עם בעל המעשה בעצמו, הרב שלמה נקי שליט"א, ושמעתי ממנו את פרטי המעשה. והריני מזדרז להעלותם כאן.

כך הוא מספר לי:

זכיתי ללמוד עם ר' שלמה זצ"ל חברותא, מידי יום ביומו, סיימנו כמה מסכתות, וסוגיות והלכות. כמעט מידי יום הייתי מבקש מר' שלמה זצ"ל שיברך אותי שאזכה לפרי בטן, אבל ר' שלמה זצ"ל היה רק מנענע בראשו, אבל מעולם לא בירך אותי.

לפני 8 שנים, שנת תשע"ב, בפורים הגעתי להביא לר' שלמה זצ"ל "משלוח מנות" [הייתי מביא לו כ"משלוח מנות" לחם ויין דגים אורז וסלטים, כי ר' שלמה אמר לי, "ממתקים אני לא נוגע, אבל מהאוכל שאתה מביא כולם נהנים בסעודת פורים"]. ר' שלמה זצ"ל היה חלש וחולה, וישב תשוש. ניגשתי אליו, ולרגל שמחת פורים ביקשתי ממנו לרקוד ביחד, "משנכס אדר", מתחילה ניסה להתחמק, אבל שוב נענה, קם והתחלנו לשיר ביחד.

והנה להפתעתי פתאום אני רואה את ר' שלמה זצ"ל בוכה! התפלאתי, שאלתי אותו "מדוע הרב בוכה?". ולתדהמתי ענה לי: "אני מתפלל עליך". איזה שמחה שמחתי. חזרתי לביתי, אמרתי לאשתי, "אני לא יודע אם יהיה לנו בן או בת, אבל עד פורים הבא נזכה לפרי בטן, אני בטוח בכך! ר' שלמה בכה עלינו היום!".

מכאן ואילך התגלגל הסיפור בצורה פלאית. אין לי ספק שזה בזכות הבכיה של ר' שלמה זצ"ל. [בקצרה ממש: אני מטפל בשלום בית, להשכין שכינה, ואני עושה זאת חינם אין כסף. לצורך הטיפולים של רעייתי הוצרכתי להשיג הרבה מאד כסף, רבע מליון, ניסתי לקחת הלוואת מגמ"ח. והנה באחת הפעמים בעודי יושב ומטפל בעשיר אחד שבא אצלי על ענין שלום בית, ושמע אותי מדבר בטלפון על הלוואות, שאל אותי, על מה אני צריך כסף? וסיפרתי לו שזה לצורך הטיפולים כדי שנזכה לפרי בטן. מיד הוא אמר לי: אני לוקח על עצמי את הכל. וכך היה. שילם את כל ההוצאות הרפואיות. כולל הנסיעות וכו' וכו'].

לפקודת השנה זכינו ונולדה לי בת - אחרי 34 שנות נישואין!

באתי לר' שלמה זצ"ל, אמרתי לו: "זו הבת שלך!". והוא מיד דחה אותי, והתחנן על נפשו: "תעזוב אותי!...". הוא לא הסכים לבוא ל"סעודת ההודיה" שעשינו. אבל היה מברך אותה כל פעם שהבאנו אותה אליו.

בשולי הדברים: כבר בזמנו בחיי חיותו של ר' שלמה זצ"ל נתפרסמו הדברים והיו ידועים בקרב התלמידים. אלא שעל פי צוויו של ר' שלמה זצ"ל לא פורסם שמו של ר' שלמה זצ"ל במה שפורסם זאת בכלי התקשורת, שהיה זה לפלא על מה שזכו לפרי בטן אחרי 34 שנה! באחד מכלי התקשורת [כמדו' עיתון משפחה, שם נערכה כתבה עם הרב נקי הנ"ל] נכתב כתיאור שמו של ר' שלמה זצ"ל: "רבני ירושלים התבטאו עליו שיודע את החפץ חיים יותר מהחפץ חיים"..

===
הוספה
מצו"ב תורת שלמה על פורים, רוב הדברים דלעיל הובאו בו

תורת שלמה יד - פורים.pdf: (260.33 KiB) הורד 193 פעמים

דרופתקי דאורייתא

תורת שלמה ויקהל - פקודי

דרופתקי דאורייתא

כידוע סביבות שנת תשנ"ד והלאה, התקיימו מחאות גדולות בשבת קדש על סגירת כביש "בר אילן" בירושלים. מי שהיה ה'מוליך ומביא' בכל ההפגנות הללו, היה ר' שלמה זצ"ל.

אף מצאתי לכך התייחסות בספרו של ר' שלמה צ"ל "עם נושע בה'" (שבתחילה יצא בעילום שם, במהדורה החדשה סוף פרק מב עמוד רט), ואלו דבריו:

ואם היום, גם לצאת ולהביע את מחאתינו אין אנו יכולים, ואנו נשלטים על ידי מדינה שלא חוקי התורה מושלים בה, ולא חינוך לתורה וליראת שמים מלמדים בבתי הספר שלהם, וכדי לסגור כביש לתנועה בשבת, כביש העובר בתוככי שכונה חרדית, צריך לעשות מלחמת אחים, מה לנו ולהם, לפחות צריכים אנו לדעת שלא לאור מתעה זה קיוינו אלפים שנה. גם בידיעה זו יש בכוחה להחיש גאולתינו.

ואמרו חז"ל (ויקרא רבה פל"ב) מה המכות האלה בין כתפיך, מכות אלו גרמו לי לאהב לאבי שבשמים. מה לך לוקה בפרגול, על שעשיתי ברכה על וכו', שהנחתי תפילין, על שעשיתי רצון אבא שבשמים עכ"ל. וגם אנו נאמר מה המכות האלה על ידיך ועל רגליך, על שמחיתי על חילול שבת, על שמחיתי על ניתוחי מתים, על שמחיתי על חילול קברים וכו'.

עוד חזון למועד אולי להרחיב על פרשה זו, וכן על מעצרו שלו בסביבות תשמ"ג בהפגנות על קברים, ועוד.

על כל פנים אני מעלה זאת לפי שכעת בנקיונות של פסח, נמצא מכתב שכתב ר' שלמה זצ"ל, עבור יבל"ח אבי שיחי', עת נעצר - בתור אברך צעיר - על הפגנות השבת, ונאסר לתקופה ממושכת עם עוד שניים, כאשר היה למשטרה מטרה להרתיע,
[הזמן כעת דוחק, והרבה אוכל לספר ממה שאבי סיפר לי מאז, ואולי בימים הקרובים בל"נ].
ובכל אופן, אמרתי להביא כאן המכתב, והרי הוא לפניכם

: מכתב רבי שלמה רוזנר לאבא.jpg (362.15 KiB) נצפה 8135 פעמים

בס"ד
ערש"ק פרשת נחמו תשנ"ו

לרפי היקר שלו' וברכה
"נחמו נחמו עמי וכו' דברו על לב ירושלים וקראו אליה"
התחזק בתורה וביראת שמים, ובודאי הכל מאתו ית'
לזכך לנקותך ולהועיל לך באחריתך.
קבל על עמך עול תורה, לקבוע עתים לתורה מדי
יום ביומו, חברותא לגמרא להלכה ולמוסר.

אנו מתפללים לשחרורך, ומקוים בעז"ה שתתקבלנה
תפילותינו ברצון.

הגמ' במסכת ברכות אומרת "שמי שמקבל עליו יסורים
באהבה, יראה זרע, יאריך ימים, וחפץ ה' בידו יצליח".
פירוש, יראה ילדים, ואריכות ימים, וסייעתא דשמיא.

אשר על כן התחזק באמונה שהכל מאיתו, ואין דבר
שיכול להרע לך בעולם, רק הכל מעשינו גרמו.

ובעזה"י ה' יראה בצערך ויוציאך בשלום במהרה

אאחל לך שבת שלום

המצפה לראותך במהרה

הדורש שלומך וטובתך

שלמה רוזנר

דרופתקי דאורייתא

מצו"ב תורת שלמה פרשת ויקרא

פורום אוצר החכמה

מי מחובר