רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ב' אפריל 30, 2018 4:37 pm

התבקשתי לשאול:
לאחר השואה היה בעיר ברגן בלזן (שבגרמניה) מחנה גדול לפליטים וניצולים. פעלו שם הרבנים והעסקים אשר שמותיהם מנוים להלן:
1. הרב רובין
2. הרב זאלמנוביץ
3. הרב מייזליש
4. הרב היילפרין
5. הרב אולעבסקי
6. הרב ד"ר עזריה-הלפגוט
7. ד"ר קאסעל
אודה למי שיכול להוסיף ביוגרפיה שלהם, תמונות ומסמכים וכו'.

לייטנר
הודעות: 4467
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן - הרב ד"ר עזריה הלפגוט

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2018 4:41 pm

צבי עזריה-הרמן הלפגוט – נולד בשנת 1913 ביוגוסלביה. הוא למד תיאולוגיה בסרייבו ולאחר מכן למד בבית מדרש לרבנים בווינה, וכן לימודי פילוסופיה באוניברסיטת וינה. בשנת 1938, לאחר האנשלוס, נמלט הלפגוט מווינה והמשיך את לימודיו בבודפשט. הוא הוסמך כרב וכד"ר לפילוסופיה ב-1940, ונבחר כרב קהילת ואליקי-באצ'קאראק שביוגוסלביה.

בשנת 1941 שרת הלפגוט בצבא היוגוסלבי ונפל בשבי הגרמני, בו ישב ארבע שנים. הוא השתדל לסייע לחבריו השבויים, לעודד את נפשם ורוחם ולקרבם אל ערכי היהדות. הוא חגג עמם את חגי ישראל וטיפח לימודי עברית ותולדות עם ישראל. בזמן השבי כתב יומן בו פירט את קורותיו וקורות חבריו.

מיד עם שחרורו מהשבי, ב-1945, הגיע הלפגוט למחנה ברגן-בלזן. הוא סייע לניצולי השואה בשעותיהם הקשות ביותר, ארגן את קבורת הנספים, העניק סיוע נפשי ורוחני לניצולים, ואף סייע בהשגת סיוע חומרי עבורם. לאחר מכן התמנה כרב הראשי לקהילות באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה ושימש כנציג הוועד היהודי המרכזי מול המוסדות הבריטיים. בראשית 1948 התמנה כחבר "הוועדה לשירות העם" שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית לא"י, לשם גיוס לוחמים ל"הגנה" מקרב ניצולי השואה.

בשנת 1948 עלה הלפגוט ארצה. הוא התגייס לצה"ל ושירת ברבנות הצבאית, במדור לתרבות ובמחלקת הסעד. כקצין בדרגת רב סרן היה הלפגוט אחראי לסעד בבתי החולים הצבאיים.

חמש שנים לאחר שהתגייס לצבא, הושאל הלפגוט מצה"ל לממשלה ויצא עם משלחת השילומים לקלן שבגרמניה. באותה תקופה נתמנה לרבה של קלן. כיושב ראש אגודת "אהבת רעים" ארגן הלפגוט נוער לעלייה ארצה. הוא תרם רבות לקשר בין ישראל לגרמניה, הקים ליגה לידידות ישראל-גרמניה ויזם חילופי משלחות נוער ישראליות וגרמניות.

בשנת 1961 שב הלפגוט ארצה והחל לשמש בהתנדבות כרבה של סביון. הוא היה פעיל בתחומי החינוך, הדת, התרבות ומחקר השואה והנצחתה בארץ ובעולם. בין יתר פעולותיו הרבות, היה הלפגוט ממקימי ארגון "שארית הפליטה", התמנה כיו"ר ארגון הלוחמים היוגוסלביים בארץ והיה חבר בהנהלה ובמועצה של יד ושם. הלפגוט פרסם שורה של ספרים העוסקים בתולדות עם ישראל, בתקופת השואה ובפילוסופיה.

הרב ד"ר צבי עזריה-הרמן הלפגוט – נפטר בשנת 2002.

בארכיונו האישי של הלפגוט נשמר חומר רב המתעד את קורותיו ופעילותו בארץ ובעולם, ובו מסמכים אישיים, יומנו מתקופת השבי, מסמכים המתעדים את הבאתם לקבורה של קורבנות יהודים בברגן-בלזן, התכתבויות בעניין גורלן של עגונות לאחר המלחמה, דרשות ונאומים מתקופת השואה ואחריה, וכן תצלומים רבים. לאחר פטירתו מסרה רעייתו, הגברת מלכה הלפגוט לבית בודנר, חלקים נרחבים מארכיונו האישי לארכיון יד ושם.

לייטנר
הודעות: 4467
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן - הרב זלמנוביץ

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2018 4:43 pm

הרב ישראל אריה זלמנוביץ (ד' בטבת תרע"ז, 29 בדצמבר 1916 - כ"ג בסיוון תשס"ג, 23 ביוני 2003) היה רבה של עכו ו"זקן חסידי צאנז" בישראל, לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן בלזן.

תולדותיו
נולד בקכניה שברומניה, בנם של שמואל נטע ופריידה. למד בישיבות בטרנסילבניה ובהן וישווה וקלויזנבורג, שם היה מתלמידיו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. לאחר נישואיו, בשנת תש"א (1941), כיהן כר"מ בישיבה בבורשה. בשנת תש"ד (1944) נהרגו אשתו ובתו היחידה במחנה הריכוז אושוויץ. הרב זלמנוביץ היה במחנה ברגן-בלזן, ולאחר שחרורו היה מרבני המחנה ופעיל מרכזי בקרב הניצולים בברגן-בלזן.

בשנת תש"ט (1949) עלה לישראל. עמד בראש הקבוצה שהכתירה את רבו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם לאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בשנות ה-50 נישא בשנית וכיהן ברבנות ביבנה.

בתחילת שנות ה-60 מונה כרבה האשכנזי הראשי של עכו, וכיהן בתפקידו כעשרים שנה. בהגיעו לגמלאות פרש מן הרבנות בעכו ועבר להתגורר בבני ברק. וכן היה רב של קריית צאנז בנתניה נחשב זקן תלמידי האדמו"ר מקלויזנבורג וחסידי צאנז בישראל. לאחר פטירת האדמו"ר הכריז על מינוי שני בניו לאדמו"רים - בישראל ובארצות הברית.

נפטר בשנת תשס"ג, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

משפחתו
בנו אליהו הוא חתנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. רבי אליהו נפטר בב' בכסלו ה'תשע"ה, ונטמן על יד קבר אביו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

בנו הרה"ח יצחק אייזיק מאיר זלמנוביץ שליט"א משב"ק ואיש סודו של האדמו"ר מצאנז נתניה שליט"א

חתניו: הרב צבי אלימלך פנט, האדמו"ר מקוסון; הרב אשר וייס

חלק מאחיו ואחיותיו שרדו את השואה ועלו לישראל. אחיו, ישעיהו זלמנוביץ, הוא אביו של הרב אפרים זלמנוביץ, רבה של מזכרת בתיה. אחותו, הניה וסרשטיין, היא חותנתו של הרב מנחם קליין רבה של פרנקפורט.

ספריו
סדרת חיי נפש – דרוש והלכה (8 כרכים, ובהם כרך על הגדה של פסח)

לייטנר
הודעות: 4467
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן - הרב מייזליש

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2018 4:47 pm

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב − כ"ה בטבת תשל"ד, 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו. מחבר שו"ת מקדשי השם אודות השואה וספרים נוספים. התפרסם על שם רבנותו בווייצן (ואץ).

נולד לרוזא בלומא ולרב דוד דוב מייזליש, רבה של אויהל ומחבר הספר "בנין דוד". נסמך להוראה בין השאר על ידי הרבנים מאיר אריק ומרדכי יהודה ליב וינקלר. בשנת תרפ"א נישא להענא זיסל בת דודו, רבי חיים יעקב טייטלבוים אב"ד לימנוב (הרב צבי מייזליש ורעייתו היו שניהם מצאצאיו של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). משנת תרפ"ה כיהן כרבה של הקהילה היהודית בניימארק שבגליציה ועמד שם בראש ישיבה לבחורים צעירים. בשנת תר"ץ עבר להונגריה והתמנה לרב הקהילה החסידית של ואץ (בפי היהודים וייצן). בשנת תרצ"ט הוציא לאור את חלקו הראשון של ספר השו"ת שלו "בנין צבי".

ערב חורבנה של קהילת ואץ התגוררו בה כאלפיים יהודים. בי"ג בתמוז תש"ד (1944) הובלו יהודי העיירה ובתוכם הרב מייזליש ומשפחתו לנקודת ריכוז בסמוך לבודפשט ומשם נשלחו כעבור שמונה ימים למחנה ההשמדה אושוויץ, שם איבד הרב מייזליש את אשתו ושישה מילדיו. בן נוסף נהרג במהלך שירותו בפלוגות העבודה שגויסו החל משנת 1941 מקרב יהודי הונגריה. גם בזמן שהותו באושוויץ המשיך לעסוק בפעילות דתית ולענות לשאלות הלכתיות שהופנו אליו. אחת השאלות המפורסמות היא אודות אדם שבנו נלקח להריגה ורצה לדעת האם על פי ההלכה הוא יכול לשחד את הגרמנים שישחררו את בנו כאשר יש חשש שיביאו במקומו נער אחר. הרב מייזליש סירב לענות ובעקבות כך החליט האב להימנע מפעולת ההצלה.[1]

לאחר חמישה חודשים הועבר לבראונשווייג שבגרמניה ושם שהה עד סיום המלחמה. לאחר המלחמה הגיע למחנה ברגן בלזן והחל בטיפול בניצולים. הוא מונה לרב מחנות העקורים שבשטח הכיבוש הבריטי ועסק רבות בשיקום הפיזי והרוחני של הניצולים. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן טיפל הייתה שאלת העגונים והעגונות שהייתה שכיחה מאוד לאחר המלחמה. הרב מייזליש עמד בראש בית דין מיוחד שלפניו נידונו מאות מקרי עגינות ונגבו אלפי עדויות. הוא עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מהעולם והסתייע בין היתר בניסיונו וחוויותיו האישיות כדי לקבוע את הגדרים ההלכתיים של מחנות הריכוז וההשמדה בנוגע להלכות אלו. אחד הפתרונות שהציע היה לתקן "היתר מאה רבנים" כללי לכל הניצולים, אולם בסופו של דבר היוזמה לא יצאה לפועל. חלק מפסיקותיו בנושא זה הובאו בקונטרס "תקנות עגונות" שהודפס בברגן בלזן בשנת תש"ו. בנוסף הוא הקים במחנה, יחד עם הרב יוסף וילנסקי (חתנו של הרב אליהו לופיאן) מוסדות חינוך לבנים ולבנות.

בשנת תש"ז הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, שם כיהן כרבה של קהילת "שארית ישראל". נישא בשנית לבריינדל, בתו של רבי יוסף פנט, האדמו"ר מדעש[2]. חיבר חיבורים שונים שחלקם יצאו לאור לאחר פטירתו. ספרו "שו"ת מקדשי השם" שכתיבתו והדפסתו החלו עוד במהלך מלחמת העולם השנייה יצא לאור בשני כרכים בין השנים תשט"ו-תשכ"ז ובמהדורה חדשה על ידי בנו בשנת תשנ"ג. החיבור כולל פרקי זכרונות אישיים, דברי תורה והגות שנאמרו על ידו בתקופת השואה ושאלות הלכתיות שונות שהופנו אליו באותן שנים.

הרב צבי הירש מייזליש נפטר בכ"ה בטבת תשל"ד. אשתו נישאה בשנית לרב נחום צבי פיש, האדמו"ר מביקסאד.

ילדיו
שבעה מילדיו נרצחו בשואה ובן נוסף נפטר לפני המלחמה. שלושה מילדיו שרדו את השואה. מנישואיו השניים נולדו לו עוד תשעה ילדים:

חתנו הרב אברהם לייטנר אב"ד מונטווידאו, מראשי קהילת בני יואל.
רבי יוסף משה אב"ד וייצן בוויליאמסבורג[3].
רבי יקותיאל יהודה (זלמן לייב) אב"ד סיגייט
מבניו:

רבי יעקב שלמה, אב"ד לימינוב, חתן רבי יוסף גרינוולד מפאפא
רבי שמעון זאב, חתן רבי אהרן טייטלבוים מ סאטמאר
אשת רבי יוסף צבי דושינסקיא, רבה של קהילת בית יוסף צבי, ובנו של רבי ישראל משה דושינסקיא גאב"ד ירושלים.
אשת רבי יעקב אליהו אונסדארפער, רב קהל ראשית חכמה, מונטריאול.
חתנו הרב ישראל שמואל דוד נחום הלפרין (בן רבי אלחנן).
חתנו רבי ישראל מנחם גרינוולד מפאפא בורו פארק
חתנו רבי אהרן טייטלבוים אב"ד נירבטור.
רבי דוד אב"ד סאטמער במונטריאול. חתנו של רבי משה טייטלבוים מסאטמר.
רבי דב בעריש אב"ד וייצן בלונדון
רבי אלעזר מנחם מנדל אב"ד ניימארק, חתן בן דודו רבי צבי הירש משאפראן
חתנו הרב משה יוסף אונגר אב"ד וויצן בשיקגו
חתנו הרב יעקב רוטנברג מבורו פארק (בן רבי ישכר בער מוודיסלב)
רבי ברוך אב"ד לייפניק בבורו פארק.
חיבוריו
שאלות ותשובות מקדשי השם - שו"ת בשני חלקים של רבנים שנספו בשואה עם הגהות והערות "דבר צבי" של הרב מייזליש. החלק הראשון יצא לאור לראשונה בשיקגו תשט"ו והחלק השני בתשכ"ז. מהדורה חדשה עם תיקונים והוספות ומפתחות מבנו, אלעזר מנחם מנדל מייזליש, ו"זר זהב : באורים על התורה" בראש כל כרך, יצאה לאור בניו יורק (ברוקלין) תשנ"ג. הודפס שוב בירושלים וניו יורק (ברוקלין) תשס"ח עם סידור מחדש של המפתחות ושאלות ותשובות חדשות.
שאלות ותשובות בנין צבי - יצא לאור לראשונה בווינה תרצ"ט. חלק א' כרוך עם 'שאלות ותשובות מהר"ם בריסק' של הרב מרדכי בריסק (טושנאד תרצ"ט). בחלק ב' בירורי הלכות ופלפולים עם רבנים ותלמידים שנספו בתוספות תשובות בעניין עגונים ועגונות. חלק א' יצא לאור שוב בניו-יורק (ברוקלין) תשנ"ז על ידי נכדו, הרב מנחם מענדל שטיין בהצאה המבוססת על דפוס צילום מתרצ"ט עם הוספות.
דבר צבי - ערכים יקרים - ביאורים לפסוקי התורה, ומאמרי חז"ל, ומנהגים ופתגמים של צדיקים, ערוכים לפי סדר הא"ב. יצא לאור בניו-יורק (ברוקלין) תשס"ח.
דבר צבי : קדושת השבת, ניו-יורק (ברוקלין) תשס"ט.
דבר צבי - לחנוכה - צורף להערות וחידושים לחנוכה בשם "נר דוד" ו"אפוד בד" מאביו דוד דוב מייזליש ואחיו פנחס אליהו. נערך על ידי נכדו ובן בנו, דוד צבי הירש מייזליש בן הרב דוב בריש. יצא לאור בבני ברק תשס"ב. הוצאה מיוחדת לנישואי יואל מייזליש, בן הרב חיים אליעזר.
פירוש תהלות צבי לתהילים - יצא לאור בניו-יורק תשנ"ז, יחד עם ליקוטים מכתבי אביו ואבותיו בשם "אוצרות זהב", בהוצאת מנחם מנדל גולדברגר, חתן הרב חנינה אברהם לייטנר שהיה רב קהילת "בנין דוד" במונטבידאו (בירת אורוגוואי) וחתן ר' צבי הירש מייזליש.
פירוש אור צבי למגילת אסתר - מגילת אסתר עם פירוש "אור צבי" יצאה לאור בירושלים ובני-ברק תשס"ב בידי נכדו, דוד צבי הירש. לספר מורף גם קונטרס "זר לדוד" של ר' צבי הירש ובנו הרב יקותיאל יהודה על פירוש "אר לדוד" למגילת אסתר של ר' דוד דב מייזליש. הוצאת מיוחדת לנישואיה של בת הרב דוד משה מייזליש עם אהרן שמואל.
הגהות והערות אגרא דצבי על "אגרא דפרקא" של ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב - הספר "אגרא דפרקא" עם הגהות והערות "אגרא דצבי" יצא לאור בניו יורק תשמ"ה.
‫חידושי בנין צבי - בכותר המשנה כתוב: 'יסודו ליישב ע"ד החידוד והפלפול גמרא ... במסכת ברכות דף ל"א בק"ב אופנים שונים ... בעניין שחיטה כשירה בזר ובהרבה ענייני קדשים והמסתעפים : ונספח אליו קונטרס דבר צבי על תפלות חכמי התלמוד במסכת ברכות דף ט"ז הנהוג ללמדו בשמחת תורה בנעילת החג בק"ב אנפין'. יצא לאור בהוצאת בני המחבר (הודפס בדפוס "הדר"), ניו-יורק (ברוקלין) תשמ"א.
קונטרס ‫עטרת זקנים - בענייני קידושין ונישואין ופלפולים במסכת קידושין שבגמרא. יצא לאור בניו-יורק תשנ"ז בידי נכדו ובן בנו, דוד דב בן הרב יקותיאל יהודה מייזליש, בהוצאת מיוחדת לכבוד נישואי הרב מרדכי צבי עם בת הרב יעקב יוסף הלוי ר"ב בי"א באדר א'.
פרשת המן : דבר צבי - דברים המיוסדים של הקדמות תלמידי הבעש"ט בעניין המן שבפרק ט"ז בחומש שמות. חלק מ"פרשת המן" שבכתב-יד שיצא לאור בתשנ"ו לכבוד נישואי דוד צבי הירש מייזליש עם בת הרב ניסן רוזנבוים, רב חסידי קרצ'ניף בבני-ברק ובן הרבי מקרצ'ניף.
קונטרס תקנות עגונות - בו מביא הרב מייזליש אופני היתר לעגונות בעקבות השואה ומבקש עליבהם את חוות דעתם של רבנים נוספים. בהוצאת "עדת שארית ישראל", ברגן בלזן תש"ו. בירור הלכתי להתרת העגונות "שנשארו על ידי המלחמה ומחנות השמדה וגעטא".
קונטרס תפארת צבי - ליקוטים מכתביו. יצא לאור בניו-יורק תשנ"א.
קונטרס בנין צבי - פלפול בסוגיות שחיטת נשים ו"טמא במוקדשין" שבראש מסכת חולין. יצא לאור על ידי בנו, אלעזר מנחם מנדל, ניו-יורק טבת תשנ"ט.
Regulations and Procedure - התפילות המסורתיות ותרגומן לאנגלית. בהוצאת JEWISH SACRED SOCIETY, שיקגו תשנ"א.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אפריל 30, 2018 10:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 4467
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן - אולבסקי

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2018 4:50 pm

רפאל אוֹלֶבסְקִי היה בן למשפחת רבנים מחסידי גור מעיירה קטנטנה בפולין, אשר בגיל 23 גויס לצבא הפולני, ליחידת עילית של חיל הפרשים. הוא נלחם בפלישה הגרמנית ב-1939, נפצע, נפל בשבי, ונמלט בו-בלילה תוך סיכון נפשו. יחד עם גברים נוספים מעיירתו הוא נשלח למחנות עבודת כפייה, ובהם אושוויץ, וצעד במצעד המוות עד שהגיע למחנה המוות הידוע לשימצה בֶּרגֶן-בֶּלזֶן. שם שוחרר בידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל 1945.

הוא הפך לאחת הדמויות הבולטות בקרב הניצולים ששיקמו את חייהם במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, הגדול ביותר בגרמניה. היה חבר בכיר בוועד היהודי המרכזי שהופקד על ענף התיעוד, ההיסטוריה והחינוך. יזם וערך בעזרת חברים נאמנים את כתב-העת היהודי הראשון בגרמניה שלאחר השואה. אירגן את היהודים בעיר צֶלֶה בגרמניה להתנגדות פעילה לתוכנית ההשבה לפולין, ובהיותו ציוני נלהב, תמך בפעילות בלתי ליגאלית למען עלייה לארץ ישראל, כולל תמיכה פעילה במעפילי "אקסודוס".

אוֹלֶבסְקִי נישא בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן לניצולת אושוויץ – רחלה זֶלמַנוֹבִיץ' – אשר ניצלה בשל נגינתה במנדולינה בתזמורת הנשים הידועה של אושוויץ-בירקנאו. בבלזן נולדה בתם יוֹכִי. המשפחה עלתה לישראל ב-1949, וכאן היה רפאל אוֹלֶבסְקִי ליו"ר המיתולוגי של ארגון שארית הפליטה בֶּרגֶן-בֶּלזֶן בישראל – אחד הארגונים הגדולים ובעלי ההשפעה בישראל באותן שנים.

לייטנר
הודעות: 4467
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן - הלפרין

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2018 4:55 pm

רבי יואל מיאסלו. חתן רבי אלימלך מיאסלו. שלושת ילדיו נרצחו בשואה. לאחר המלחמה כיהן כרב מחנה ברגן בלזן והאזור, ומל למעלה מ-1500 ילדים והשיא למעלה מ-1700 זוגות, וכן עסק יחד עם הרב שלמה דוד כהנא באיחוד משפחות והיתר עגונות. בשנת תש"ח היגר לארצות הרבית וכיהן ברבנות בבראנזוויל.

פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ב' אפריל 30, 2018 9:09 pm

תודה רבה הרב לייטנר.
שמא תחשוף מה המקורות?

לייטנר
הודעות: 4467
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2018 10:58 pm

הרב זאלמנוביץ, הרב מייזליש - בערכם בויקיפדיה
הרב ד"ר עזריה-הלפגוט - בערכו באתר יד ושם
הרב היילפרין - בערך 'שושלת ברז'אן' בויקיפדיה
הרב אולעבסקי - באתר news1 (כתב גם ספרים)

עובדיה חן
הודעות: 939
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' אפריל 30, 2018 11:34 pm

האדמור מסאטמאר ר יוליש גם היה שם חצי שנה.

פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ג' מאי 01, 2018 6:01 pm

האם יכול מאן דהו להוסיף תמונות מהנזכרים?

אשר177
הודעות: 279
הצטרף: א' ספטמבר 17, 2017 11:07 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי אשר177 » ג' מאי 01, 2018 7:02 pm

עובדיה חן כתב:האדמור מסאטמאר ר יוליש גם היה שם חצי שנה.


האדמור מסאטמר היה שם עם רכבת קסטנר, נדמה לי שאנשי הרכבת הנ"ל היו במחנה נפרד ולא עם כל האסירים, הם גם הועברו לשווייץ לפני שחרור המחנה. וממילא גם לא היו שם לאחר המלחמה בתקופה הנידונה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4299
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי מיללער » ד' מאי 02, 2018 3:44 pm

ר'.פיבוש

עכשיו תביא את התמונה של הרבנים הנ"ל, שמתחתיה נכתבו שמותם ממנה העתקת


פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ד' מאי 02, 2018 4:36 pm

הרב מילער,
בפתח האשכול כתבתי 'התבקשתי לשאול', ואכן אין לי כלום בכל האשכול הזה חוץ מאשר עשיית שליחותי לאחד שאינו מחובר כלל לאינטרנט, כמו גם שאין לי תמונות.

שיף
הודעות: 2151
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן - הרב זלמנוביץ

הודעהעל ידי שיף » ב' מאי 28, 2018 3:26 pm

לייטנר כתב:הרב ישראל אריה זלמנוביץ (ד' בטבת תרע"ז, 29 בדצמבר 1916 - כ"ג בסיוון תשס"ג, 23 ביוני 2003) היה רבה של עכו ו"זקן חסידי צאנז" בישראל, לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן בלזן.

משפחתו
בנו אליהו הוא חתנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. רבי אליהו נפטר בב' בכסלו ה'תשע"ה, ונטמן על יד קבר אביו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

בנו הרה"ח יצחק אייזיק מאיר זלמנוביץ שליט"א משב"ק ואיש סודו של האדמו"ר מצאנז נתניה שליט"א

חתניו: הרב צבי אלימלך פנט, האדמו"ר מקוסון; הרב אשר וייס

בד"ה בתו מרת פסיה ווייס ע"ה

סמל אישי של המשתמש
יציב פתגם
הודעות: 433
הצטרף: ב' פברואר 15, 2016 11:20 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי יציב פתגם » ג' מאי 29, 2018 2:01 pm

אשמח אם מישהו יכול לחדד לי את העובדא שהן רבי צבי הירש מייזליש מווייצען-שיקאגא זצ"ל, והן אחיו רבי חיים מייזליש מסארוואש זצ"ל, היו רבנים בברגן בלזן לאחר המלחמה.
מה מדוייק היה תפקיד כל אחד?
67867.jpg
67867.jpg (53.02 KiB) נצפה 1821 פעמים
20180114_120258.jpg
20180114_120258.jpg (27.09 KiB) נצפה 1821 פעמים

פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ג' מאי 29, 2018 2:24 pm

הרב יציב פתגם,
למה לא תעלה את המכתבים במלואם?

סמל אישי של המשתמש
יציב פתגם
הודעות: 433
הצטרף: ב' פברואר 15, 2016 11:20 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי יציב פתגם » ג' מאי 29, 2018 5:05 pm

רצו"פ המכתבים במלואם כפי שקבלתי

545.jpg
545.jpg (162.07 KiB) נצפה 1793 פעמים
20180114_120258.jpg
20180114_120258.jpg (135.49 KiB) נצפה 1793 פעמים

פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ג' מאי 29, 2018 6:21 pm

תודה רבה הרב יציב פתגם.


פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » א' יוני 17, 2018 11:59 pm

הרב ברוז - התוכל בבקשה להעלות כאן את המובא בלינק. לא נפתח אצלי.

ברוז
הודעות: 915
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: רבנים ועסקנים במחנה ברגן בלזן

הודעהעל ידי ברוז » ב' יוני 18, 2018 8:17 am

פייביש אופטובסקי כתב:הרב ברוז - התוכל בבקשה להעלות כאן את המובא בלינק. לא נפתח אצלי.

מבית המכירות קינג דייויד:
אוסף נדיר של ספרים שנדפסו לניצולי השואה – כולל ספרי חסידות
אוסף ענק הכולל 36 ספרי קודש שונים, שנדפסו בין השנים תש"ה-תש"ח במחנות העקורים של שארית הפליטה באירופה, ביניהם פרנוולד, מינכן ועוד. חלק מהספרים הודפסו בניו יורק עבור שארית הפליטה.
האוסף כולל ספרים רבים שלא נזכר בהם בפירוש כי הם נדפסו על ידי הפליטים, ועד כה לא היו רשומים בקטלוגים השונים כדפוסי שארית הפליטה, אך על פי הוכחות מוצקות ניתן לקבוע בוודאות שנדפסו בשארית הפליטה. לפנינו, אם כן, אוסף חשוב מבחינה ביבליוגרפית.
לפני השואה היה ארון הספרים לב החיים בבית היהודי, ולא מקרה הוא ששריפת הספרים היהודיים בגרמניה בשנת 1935 הייתה אות הפתיחה לימי הרעה. בשואה הנוראה נשרפו ונאבדו ספרי הקודש של יהודי אירופה, וניצולי השואה נותרו ללא ספרים. "כמה גדולה הייתה הערגה והצימאון לספר. נוצרו ישיבות, ובמה ללמוד אין, בבתי המדרש אין שום ספר לעיין בו או ללמוד בפני הציבור. הספרים מעבר לים לא נתקבלו מהרה, ואם בא איזה ספר היו מאות ידיים נטויות אליו", כתב באותם ימים רבי שמואל יעקב רוז, משרידי ישיבת סלבודקה. היה צורך להדפיס מהדורות חדשות של ספרי הקודש היסודיים על תחומיהם השונים.
הניצולים נטלו את היוזמה לידיהם ויצרו את אחד המפעלים המעניינים והסמליים ביותר של שארית הפליטה בגרמניה: הדפסת ספרי קודש שונים. בבתי דפוס מאולתרים הדפיסו חומשים וסידורים, פרשנים ומדרשים, ספרי ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר, ספרי חסידות, וכמובן ספרי הלכה אשר שימשו אותם ביום יום. תהליך ההוצאה לאור היה בדרך כלל דומה: היוזמה באה מצד הניצולים עצמם, ואת המימון קיבלו בעיקר מוועד ההצלה של הרבנים באמריקה. היו גם ניצולים שמימנו את ההוצאה באופן אישי והקדישו את הספרים - כבר שם בגרמניה - לעילוי נשמת יקיריהם. הספרים שנדפסו חולקו ונמכרו ליחידים, וגם נתרמו למוסדות התורה שהוקמו במחנות העקורים.
(חלק מהמידע מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין, 'לא צמא למים', מתוך: "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב, עמ' 597-579).
• "תנא דבי אליהו", ברגן בלזן, "נדפס ע"י האברך ניסן לעזער מבריגל בברגן בלזן בלוק 52"
• מבחר הפנינים, לנדסברג, תש"ח
• חובת הלבבות, הובא לדפוס ע"י נפתלי בנימין אקשטיין לזכר הורי שנספו, על הספר חותמת "לא למכירה" עם מגיני דוד, חותמת נוספת של הבלוק בו חילקו את הספרים למעוניינים, פערנוואלד.
• נועם מגדים, חותמת פרענוואלד הנ"ל.
• מרגניתא דרבי מאיר, חותמת פרענוואלד הנ"ל.
• סדורו של שבת – ח"א, חותמת פרענוואלד הנ"ל.
• ספר הישר, חותמת פרענוואלד הנ"ל
• תניא, חותמת פערנוואלד.
• שלושה ספרים נפתחים, זכרון זאת, זאת זכרון, דברי אמת, דפוס יפה, פערנוואלד תש"ז.
• סידר תפלה ישרה, כתר נהורא השלם בשני חלקים, דפוס יפה, פערנוואלד.
• פרקי רבי אליעזר, לנדסברג, תש"ח.
• אהל אלימלך, לנדסברג, תש"ח.
• מסכת אבות עם פירוש שפת אמת, לנדסברג, תש"ח.
• תולדות יעקב יוסף, לנדסברג, תש"ט.
• בני יששכר, דפוס יפה, פערנוואלד, תש"ז.
• תורת משה – החתם סופר – שמות, עם ברכה מודפסת באנגלית להארי טרומן נשיא ארה"ב דאז והשופט לוונטל על העזרה ליהודים.
• ערבי נחל ח"ב, פערנוואלד.
• שני ספרים כרוכים יחד, מעשה פונ'ם – גולם, חכמת המהר"ל
ושמונה עשר ספרים נוספים מהדורות צילום שעליהם לא צויין במפורש שהם שארית הפליטה.
פלא יועץ, אבן הבוחן, קהל חסידים – סיפורי אנשי שם-יידיש, אור לשמים, חפץ חיים, שמירת הלשון, אוהב ישראל, מטה אפרים, סור מרע ועשה טוב – זידיטשוב, מגיד מישרים, טעמי המנהגים, מנורת הזהב – 2 עותקים, פרשת דרכים - 2 עותקים, נפש יהונתן – 2 עותקים, עין יעקב – פורמט קטן, ספר חרדים – פורמט קטן.
מצב אוסף הספרים: משתנה. מצב כללי: טוב-טוב מאוד. חלק ניכר מהספרים נתונים בכריכות המקוריות, פגמים קלים.

פייביש אופטובסקי
הודעות: 487
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 1:40 pm

רבי בעריש רובין זצ"ל

הודעהעל ידי פייביש אופטובסקי » ו' ספטמבר 21, 2018 7:24 am

אחד מרבני מחנה ברגן בלזן לאחר השואה, היה הרב בעריש רובין,
האם ידוע לחברים פרטים אודותיו.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דרומי, האמת והשלום, שבתי, שייף נפיק ו־ 37 אורחים