מתי הוא יום פטירת שמואל הנביא

[הא לחמא עניא]

א. מתי היארצייט של שמואל הנביא - כ"ח באייר או בכ"ט בו??
ב. מהו המקור הקדום שמשם נלקח יום פטירתו.

דבר בעתו מה טוב לברר אצל חו"ר הפורום ענין זה.

[בן אדם]

המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם:
"ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל".

מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל:
"כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל"


[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).

[דרומי]

בעיתון 'המודיע' של שבת האחרונה יש הרבה חומר בנושא זה, וראה גם במאמר על ר"מ מפרימשליאן בענין זה.

[איני יודע מה חטאתי שמחקו תגובה קודמת שלי בענין זה (ומיהו המוחק האלמוני אשר מתאנה לי?), אך לא אחזור עליה שוב]

[קו ירוק]

[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=25579#p278288

[הפשוט בפשטותו]

בעיתון 'המודיע' של שבת האחרונה יש הרבה חומר בנושא זה

הילולת מ''ג בעומר בציונו של שמואל הנביא ע''ה.pdf

(3.42 MiB) הורד 326 פעמים

[דרומי]

יישר כח.

לעיל כתבתי (ונמחק משום מה?) שבהמשך אותו 'המודיע' הובא פרט מעניין, שהצדיק ר"מ מפרימשלאן שוחח פעם עם מקורביו על המחלוקת בדבר יום פטירתו של שמואל הנביא, האם כ"ח או כ"ט, והתבטא בסגנון 'אני אכריע במחלוקת'. ולבסוף נסתלק ביום כ"ט אייר, זי"ע.

[קו ירוק]

אבל זה לא ברור באם הוא הכריע בזה שזכות אותו יום עמדה לו שהיה בין החיים (כח), או מפאת שהלך באותו יום לבית עולמו (כט).
כך שאי משו"ה הספק נשאר

[שבענו מטובך]

אבל זה לא ברור באם הוא הכריע בזה שהוא עוד חי באותו היום (כח), או מפאת שהלך באותו יום לבית עולמו (כט).
כך שאי משו"ה הספק נשאר

גם אני הערתי לעיל על דברי דרומי כדברי קו ירוק, ונמחק.
לאחרונה מוחקים כאן פי כמה ממה שהיה בעבר. ותמיהני כמה זמן יקח עד שגם תגובה זו תימחק.

[בברכה המשולשת]

המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם:
"ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל".

מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל:
"כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל"


[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).

מג"ת בתרא, כמובן (והיא רשימת הצומות שמופיעה גם בבה"ג ובפיוטי רבי פנחס הכהן)

[דרומי]

וכן הביא המגן אברהם שהוא בתראה ביחס להמחבר

[שבענו מטובך]

וכן הביא המגן אברהם שהוא בתראה ביחס להמחבר

מה ענין בתראה לכאן? הדבר תלוי בגירסאות קדומות, וכל 'הקודם' זכה, אם הוא מדויק.

[בן אדם]

וכן הביא המגן אברהם שהוא בתראה ביחס להמחבר

מה ענין בתראה לכאן? הדבר תלוי בגירסאות קדומות, וכל 'הקודם' זכה, אם הוא מדויק.

אם כבר להביא את דברי המג"א ריש סימן תק"פ, הוא מצדד בגירסא שלנו במגילת תענית, וז"ל:

כתוב בשל"ה התעניות הללו נמצאים בשלשה ספרים בטור ובכל בו ובה"ג, ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות עכ"ל.
ואני ראיתי בספר מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ"ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים.
ואף שבספר מגילת תענית שנדפסו מחדש באמשטרדם כתוב בצדו "נ"א", זהו תוספות שהוסיף המפרש ולקח אותו מדברי הש"ע, אבל בספרים הישנים לא נמצא נ"א.

וכשיטתו מציין בהמשך "בכ"ח בו - במגילת תענית בכ"ט באייר מת שמואל".
אלא שבאמת הדברים צריכים ביאור קצת, שהרי כטענת המג"א אכן כל טופסי הגירסאות שלנו מופיע דלא כהש"ע, איברא, שבכל הראשונים הביאו מהמגילת תענית דלא כגירסתנו - דהיינו הבה"ג הכלבו המחזור ויטרי הראבי"ה ועוד. ומהיכי תיתי שנוסח דידן עדיפא.

[בן אדם]

המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם:
"ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל".

מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל:
"כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל"

[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).

מג"ת בתרא, כמובן (והיא רשימת הצומות שמופיעה גם בבה"ג ובפיוטי רבי פנחס הכהן)

אכן.
כבר הוכיחו שפרק זה אינו חלק מהמג"ת המקורית, והיא הוספה מאוחרת מזמן הגאונים, הן מצד כמה וכמה סתירות שיש בינה לבין הפרקים הראשונים שבמגילת תענית, היא גם נכתבה בלשון הקודש ולא בארמית כשאר כל המגילה, והן מצד שבכת"י הקדומות פרק זה לא מופיע. גם הטור עצמו מביאו רק משם הבה"ג ולא בשם המגילת תענית, ויתכן שאכן מקורו מהבה"ג עצמו.
היעב"ץ מציין על דברי המג"א הנ"ל: "מכאן ואילך הוספה מבה"ג, ושגה במג"א סי' תק"פ שחשב שחכמי התלמוד כתבום".

[הא לחמא עניא]

בעיתון 'המודיע' של שבת האחרונה יש הרבה חומר בנושא זה

הילולת מ''ג בעומר בציונו של שמואל הנביא ע''ה.pdf

שכויח על העלאת המאמר.

[הא לחמא עניא]

מסופר שהרה"ק רבי מרדכי מראחמיסטריווקא זי"ע, היה נוהג כשישב בעיה"ק ירושלים ביום היארצייט של אביו לעלות על קבר שמואל הנביא, באומרו שזהו מקום מיוחד לקבלת התפילות.
מי יכול להביא מקור כתוב לכך???
בתודה מראש.

[הא לחמא עניא]

המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם: "ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל". מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל: "כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל".

באיזה פרק זה מופיע במגילת תענית???
דבר בעתו מה טוב.

[עזריאל ברגר]

ב"מאמר האחרון" (אחרי חודש אדר) - https://www.sefaria.org.il/Megillat_Taa ... l&lang2=he

[נחלי אפרסמון]

פרק י"ג.

[הא לחמא עניא]

ב"מאמר האחרון" (אחרי חודש אדר) - https://www.sefaria.org.il/Megillat_Taa ... l&lang2=he

חסום בנתיב.

[עזריאל ברגר]

מעתיק משם:

ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב. באחד בניסן מתו בניו של אהרן. בי' בו מתה מרים הנביאה ונסתם הבאר. בכ"ו בו מת יהושע בן נון. בי' באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית. בכ"ט בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל. בכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט. בכ"ה בו נהרג רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע ור' חנינא סגן הכהנים. בכ"ז בו נשרף ר' חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו. בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. באחד באב מת אהרן כהן גדול. בט"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבהמ"ק בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. בי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז. בז' באלול מתו מוציאי דבת הארץ רעה במגפה. בג' בתשרי נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן והיהודים אשר היו עמו במצפה. בחמשה בו מתו עשרים אנשים מישראל ונחבש ר' עקיבא בן יוסף בבית האסורין ומת: בשבעה בו נגזר על אבותינו חרב ורעב. בעשרה בו נתכפר מעשה העגל. בששה במרחשון עורו את עיני צדקיהו מלך יהודה ושחטו בניו לעיניו. בז' בכסליו שרף יהויקים את המגילה שכתב ברוך בן נריה מפי ירמיה. בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלשת ימים. בט' בו לא כתבו רבותינו על מה. בי' בו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים להחריבה. בח' בשבט מתו הצדיקים שהיו בימי יהושע בן נון. בכ"ג בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין ועל פלגש בגבעה ועל צלם מיכה. בז' באדר מת משה רבינו. בט' בו גזרו תענית שנחלקו ב"ש וב"ה. אלו ימי תענית שקבלו עליהם ישראל מן התורה. ועוד גזרו רבותינו שיהו מתענים בב' וה' מפני שלשה דברים על חרבן הבית ועל תורה שנשרפה ועל חרפת השם ולעתיד לבא עתיד הקב"ה להפכה לששון ולשמחה שנאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. אר"א א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך וראה בנים לבניך שלום על ישראל. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:
סליק מסכת מגילת תענית: