פורום אוצר החכמה

במוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת קורח תשנ"ד פורסם מכתב מעניין, הרי ציטוט מתוכו:

'אאמו"ר שליט"א אמר לי, כי הגאון ר' יוסף כהנמן זצ"ל הרב מפוניבז' אשר הרבה להתאכסן בבית אביו ר' מאיר הילדסהיימר זצ"ל הוא שהציע את רא"א קפלן לכהונה זו [לשמש בבימ"ד לרבנים לצד הרד"צ).. רד"צ הופמן כתב בחודש אייר תר"פ בחוברת לציון מאה שנה להולדת ר"ע הילדסהיימר כי הרב המפורסם לתהילה כהנמן מפוניבז' הבטיח ללמד שיעורים לתלמידים בבימ"ד לרבנים לתקופה מסוימת בכל זמן, ואכן בהגיעו לברלין נהג הרב מפוניבז' להתפלל בביהמ"ד ולמסור בו שיעורים'.

על החתום: (ד"ר ר') מאיר הילדסהיימר, בני ברק.

החוברת קיימת איכנשהו?

המעניין הוא, שלמיטב זכרוני מופיע באיזה מקום שגם ר' אלחנן וסרמן מסר שם שיעורים (או אולי רק שיעור אחד)

והכי מעניינת היא האידיליה ששררה בין ראש הישיבה האחרון של ביהמ"ד לרבנים בברלין הגרי"י וינברג בעל ה"שרידי אש" לבין האדמו"ר ממונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר". עד כדי כך שבחתונת בתו היחידה של המנחת אלעזר שהתקיימה במונקאטש ברוב פאר והדר, כובד השרידי אש בברכת המזון (כך בזכרוני שקראתי, יתכן ואינני מדייק ומדובר בברכה אחרינתא, ואולי לא החתונה אלא באחד מימי הש"ב, מי שיודע שיעדכן בדיוק).

החתן היה כידוע מ"מ המנחת אלעזר באדמורות וברבנות רבי ברוך רבינוביץ' שהיה אח"כ רבה של סאו פאולו, ואח"כ בחולון.

התפרסם פעם (כמדומה בהמעיין, וייתכן שנמצא גם בכתבי רי"י וינברג), מכתב שכתב רי"י וינברג לרח"ע גרודזינסקי, כתגובה על כך שרח"ע כינה את בית המדרש כ"בית חרושת לרבנים".

חרט כתב:התפרסם פעם (כמדומה בהמעיין, וייתכן שנמצא גם בכתבי רי"י וינברג), מכתב שכתב רי"י וינברג לרח"ע גרודזינסקי, כתגובה על כך שרח"ע כינה את בית המדרש כ"בית חרושת לרבנים".

אכן, היה זה בקשר לרעיון שהעלו שביהמ"ד לרבנים יעבור מברלין לא"י, דבר שהרח"ע התנגד לו בתקיפות, גם הגרי"י וינברג לא רצה אך מטעמים אחרים, וחרה לו על סגנונו של הגרח"ע.
המכתב אכן מובא ב"המעין" ומצ"ב, יש שם כתבה ארוכה בענין, ולפי ראשיתה המונח "ביח"ר לרבנים" לא נטבע בידי הגרח"ע, אלא דוקא בידי ר' עזריאל היידלסהיימר מקים הסמינר שאמר בעת ההקמה כי המוסד לא יהיה ביח"ר לרבנים, בהתיחסות לדעת הגר"י סלנטר שהתנגד לבתי מדרש להכשרת רבנים, וסבר שצריך ללמוד מתוך רצון לידיעת התורה ורק אגב כך להתמחות ברבנות. וכן השתמשו בתואר זה בליטא בנימת לעג לכוללים שהקים ר"י מנובהרדוק שעל אף שבעקרון סבר בענין כשיטת הר"י מסלנט, ראה לנכון בכל זאת להקים גם כוללים שיתמחו ברבנות.

תודה על העלאת המכתב.
מה שמפתיע במכתב זה, כי תמיד מסופר שרי"י וינברג, גם רצה להעלות את ביהמ"ד לרבנים לא"י, אלא שביטל את דעתו בפני דעת רח"ע.
מתוך מכתב זה אנו למדים כי גם דעתו האישית של רי"י וינברג היתה שלא לעלות את ביהמ"ד לרבנים לא"י - ובלשונו: "מתנגד אל הרעיון בכל תוקף"!

א - ידוע מה שאמר החזון איש על שלושה אנשים שהם מודים על האמת ר חיים עוזר והשרידי אש שחזר וביטל את דעתו בענין השחיטה
ב- קראתי פעם כמדומה לי בהספר הרב מפוניבז (סורסקי) שביקשו מהרב מפוניבז להיות רב או ר״י באחד המקומות כמו הנ״ל ואמר מישהו שהם לא כ׳כ בריא שהם יכולים להתמנות מישהו שאין לו דר. האם מישהו יכול להזכיר לי בדיוק מה היה הסיפור (אין לי הספר הרב מפוניבז לבדוק) תודה מראש!

והתוצאה?
כך וכך תלמידי המוסד נעקדו על קה״ש והרב וינברג עבר שש שנות שואה איומות..

בהדי כבשי דרחמנא למה לך!!

כמדומה שהמדובר לא היה להעביר את הבימ"ד לרבנים על רבניו מברלין לירושלים, כ"א לפתוח סניף מקביל של ביהמ"ד לרבנים בירושלים.
ואם כנים הדברים, אין מקום להערתו של "השעיר החי" (מלבד מה שכבר הגיב הרב שייף ונפיק).

הרב פ"ת, לא ברורים לי דבריך. הרי באגרת מדבר הרב ויינברג מפורש על 'העברת בית מדרשנו לא"י'. וכן עוד בידיעה בדואר היום (ב' כסלו תרצ"ד; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=18C0FD9A), המבהירה את ההקשר של האגרת הנ"ל, מדווח תחת הכותרת 'הסמינריון הברליני יועבר לירושלים': 'הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר ... שוהה בימים אלה בירושלים. כפי ששמענו הוא מעיין בתכנית להעביר את בית-המדרש האמור לירושלים, בסיועה של אגודת ישראל' (וכן בדבר http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=21A6251E). וכן בדיווח נוסף בעיתון הנ"ל מי"ז כסלו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F7A7AA7F), מסופר כי הרב הילדסהיימר 'מתעמק גם בהגשמת הרעיון להעביר את ביהמ"ד ... לא"י ... האספה שנקראה לכבודו של האורח ... החליטה להכריז שהגיע הזמן להעביר את המוסד החשוב הזה לא"י ... הזמנה פומבית לקבוע ישיבתם בתל-אביב'.

אגב, באגרת ארוכה מהראי"ה קוק לרח"ע מניסן של אותה שנה (בכת"י) מצאתי כמה משפטים חשובים: 'והנה ע"ד הענין של בית המדרש [הנ"ל] ... אין על מה לדבר, שכנראה ירד מהפרק ... אמרתי לו מפורש שע"ד ירושלים אין על מה לדבר, ועל יתר ערי הארץ לא ידרוש ממני עזר ... בכל זה מאד נצטערתי על אשר אנו מרחיקים קבוץ הגון של אנשים יראי ד' ונבוני דבר שיוכלו להשפיע לטובת היהדות ... וע"ד התחרות בעניני רבנות, הי' המקום לפעול שיקרא ... רק בימ"ד למורים ... שילמדו משך זמן הגון באחת מישיבותינו החשובות ... אבל מה יש לדבר על דבר שעבר, ולד' הישועה, לקבץ נדחנו כולם להר-צבי קודש, ונגילה ונשמחה בישועתו'.