הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' יולי 17, 2019 3:16 pm

לבי במערב כתב:הסיבה שבקריאה שטחית הי' יכול להבין זאת, היא מפני אזכור "הספר הכפול". הלא כן?
--
פתרון אות א' הוא, לכאורה, מדברי הגרש"ד זללה"ה "קבלתי שתי גלויותיו"; ב'ישורון' נדפסה רק אחת מהן. אכן כן? (לא עיינתי ב'ישורון', לפי שאינו תח"י כעת).

המסכים מר להנ"ל?

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ה' יולי 25, 2019 1:56 pm

: מענה לתגובת יוח הרב דבליצקי 1.jpg (513.79 KiB) נצפה 6284 פעמים

: מענה לתגובת יוח הרב דבליצקי 2.jpg (620.43 KiB) נצפה 6284 פעמים

: מענה לתגובת יוח הרב דבליצקי 3.jpg (516.89 KiB) נצפה 6284 פעמים

: מענה לתגובת יוח הרב דבליצקי 4.jpg (408.5 KiB) נצפה 6284 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' יולי 25, 2019 4:31 pm

כאן השיב "יו"ח של הגרש"ד" לשאלתו האחרונה של הר"י נאה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יולי 25, 2019 9:38 pm

כנראה שמנהג "המקובלים והקדמונים" התחדש לו לכותב בקשר לטעותו בהבנת המכתב. שאם היה ידוע לו מנהג "המקובלים הקדמונים"לציין לפרשה, ואפילו קוראים אותה בעוד עשרה ימים, ואז מוסיפין לה שם לוואי ("האזינו אלול" !) איך הציג מכתבו של הסבא כקודם למכתבו של הגראח"נ מכ' אלול?

אשמח לקבל איזה מר"מ המתעד מנהג זה להזכיר תאריך לפי פרשיה ואפילו אינה נקראת בשבת הקרובה.
ואיך נהגו אותם קדמונים מקובלים יושבי חו"ל, למשל כשפרשת שמיני נקראת בעוד כעשרים יום!
==============
יש"כ לרב ליבי ממערב שהעלה זכרון אשכול יקר ההוא. ושם התבארו כמה דברים שיש בהם ליישב תמיהת איזה מהחברים על סגנון הדברים כאן.

===============
לגבי הזכרת ספרי רח"נ בר"מפרנקל
כתבתי שם

איש_ספר כתב:
כהן כתב:ולמה באמת [אם אכן אמת הדבר] לא מוזכרים ספרי הגראח"נ בספר המפתח

ראשית אני לא יודע אם אכן כך הוא, שנית אם היה מקום להזכיר את ספרי רח"נ זה בעיקר בחלק זמנים, שבו ספר המפתח חלוש וקלוש, ואין פלא אם לא נזכר.
.

והנה נדפס ספר זמנים מחדש ומצאתי בו בהל' שבת עשרות אזכורים של קצוה"ש!

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ה' יולי 25, 2019 10:25 pm

איש_ספר כתב:כנראה שמנהג "המקובלים והקדמונים" התחדש לו לכותב בקשר לטעותו בהבנת המכתב. שאם היה ידוע לו מנהג "המקובלים הקדמונים"לציין לפרשה, ואפילו קוראים אותה בעוד עשרה ימים, ואז מוסיפין לה שם לוואי ("האזינו אלול" !) איך הציג מכתבו של הסבא כקודם למכתבו של הגראח"נ מכ' אלול?

אשמח לקבל איזה מר"מ המתעד מנהג זה להזכיר תאריך לפי פרשיה ואפילו אינה נקראת בשבת הקרובה.
ואיך נהגו אותם קדמונים מקובלים יושבי חו"ל, למשל כשפרשת שמיני נקראת בעוד כעשרים יום!

אין לי עסק בנסתרות, משו"כ איני יודע מה עסק למנהג זה בנסתרות, אבל מה שפיענח שהא' כוונתו לאלול, בוודאי שהכוונה בפשיטות להאזינו הראשון,
ומכאן למה שנהגו קצת בחו"ל גם בפ' שמיני לכתוב שמיני א' [חיפוש באוצר העלה כמה מכתבים ותשובות בתאריך שמיני א'].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יולי 26, 2019 8:38 am

איש בער כתב:[חיפוש באוצר העלה כמה מכתבים ותשובות בתאריך שמיני א'].

מה הקשת באוצר? ניסיתי ולא הצלחתי.

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ו' יולי 26, 2019 4:31 pm

איש ספר כתב:
"אשמח לקבל איזה מר"מ המתעד מנהג זה להזכיר תאריך לפי פרשיה ואפילו אינה נקראת בשבת הקרובה.
ואיך נהגו אותם קדמונים מקובלים יושבי חו"ל, למשל כשפרשת שמיני נקראת בעוד כעשרים יום!"

הר''י נאה שליט''א מאנטוורפן מסר לי עד"ז:
אכן, נהגו לכתוב האזינו א', האזינו ב', שמיני א', שמיני ב' כאמור. הנה לפנינו מכתב מהגרש''ד זצ''ל בעצמו המציין שמיני ב'. ומעתה לא יצטרכו המחפשים 'לחפש באוצר'. אני באתי להוסיף הסבר עכ''ז. כי העיקר חסר מן הספר. ראיתי כי הגרש''ד זצ''ל נהג 'הידור וסלסול' בכתיבת תאריכים כמובא במכתביו ב'ישורון' ועוד. וא''ס שהיתה כוונתו גם על א'[לול]. כל דבריי באו רק להפריך את הרעיון שכתבו יו''ח, כי חל שיבוש בתאריך וצ''ל: ''תשי''ג'' במקום ''תשי''ב'' וגם לא מצאו פתרון לאות הא' וכביכול "הכל בא על מקומו בשלום", כאמור לעיל ב'אילן נאה'.

: הרב דבליצקי שמיני ב.jpg (376.38 KiB) נצפה 5983 פעמים

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ו' יולי 26, 2019 5:02 pm

איש_ספר כתב:
איש בער כתב:[חיפוש באוצר העלה כמה מכתבים ותשובות בתאריך שמיני א'].

מה הקשת באוצר? ניסיתי ולא הצלחתי.

הקשתי שמיני א',
וזה רשימת כמה מן התוצאות: באר מים, גדולת מרדכי, נשמת חיים (2), עצי חיים, שדה יהושע, פרי הגן.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' יולי 30, 2019 5:15 am

איש בער כתב:הקשתי שמיני א',
וזה רשימת כמה מן התוצאות: באר מים, גדולת מרדכי, נשמת חיים (2), עצי חיים, שדה יהושע, פרי הגן.

רשימת תוצאות החיפוש.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יולי 30, 2019 10:31 am

לא הבנתי את התמונה רשימת תוצאות החיפוש. הבאת שם מאדרת יעקב בבא"ח שמיני א. כידוע הבן איש חי הולך על הפרשיות ויש לו שני מחזורים והכוונה לשנה ראשונה כלומר המחזור הראשון מה הקשר לנושא הדיון?

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ג' יולי 30, 2019 11:34 am

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התמונה רשימת תוצאות החיפוש. הבאת שם מאדרת יעקב בבא"ח שמיני א. כידוע הבן איש חי הולך על הפרשיות ויש לו שני מחזורים והכוונה לשנה ראשונה כלומר המחזור הראשון מה הקשר לנושא הדיון?

נניח שלבי במערב טעה בתוצאה זו, אבל כמדומה ששפתי מכתבו של הגר"ש זצ"ל ברור מיללו שאכן זוהי הכוונה. מה מקום יש להתווכח על זה?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יולי 30, 2019 11:36 am

לא התווכחתי ואיני יודע בנושא. רק הערתי שזה לא קשור והכוונה שם אחרת.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ג' יולי 30, 2019 4:53 pm

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התמונה רשימת תוצאות החיפוש. הבאת שם מאדרת יעקב בבא"ח שמיני א. כידוע הבן איש חי הולך על הפרשיות ויש לו שני מחזורים והכוונה לשנה ראשונה כלומר המחזור הראשון מה הקשר לנושא הדיון?

זוהי רשימת כלל תוצאות-החיפוש, שכמובן אך אי-אלו מתוכן קשורות לנושא.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ד' אוגוסט 07, 2019 4:13 pm

השבוע, בעלון של הרב מאזוז, התייחסות ליום השנה.

עושה חדשות

בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

נוטר הכרמים

עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

אכן כן. והיה גם ב'לקראת שבת' עם תוספות ושינויים.

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ה' אוגוסט 15, 2019 1:01 am

עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

תשעה באב תשעט.pdf: (5.34 MiB) הורד 138 פעמים

נחלי אפרסמון

מה שם ספרו על אלול?והיכן ניתן להשיגו?

אבקברד · הודעהעל ידי **אבקברד** » ה' אוגוסט 15, 2019 8:21 am

חיימקה כתב:
עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

תשעה באב תשעט.pdf

בעמוד נז יש ציון לשו"ע יורה דעה סימן רמג סעיף ו וסי' שלו סמ"ג אות א

לא הבנתי את הציון השני

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' אוגוסט 18, 2019 10:46 am

"צדיק יסוד עולם" שנה להסתלקותו של רבינו זצ"ל, הפלס, עש"ק דברים תשע"ט

פעלו הכביר להכריע את העולם כולו לכף זכות • שקידתו לתקנת הרבים לרווחתם ולהצלתם מפח יוקשים • דברי הצומות וזעקתם על צרות בני ישראל • תפילות שתיקן לאומרם בכל לילה ומהם תפילה על מזימת עקירת הישיבות • מכתב למשומד גלח מדינת צרפת, צדקת פזרונו ורב טובו • לקט עובדות רשימות ואגרות בפרסום ראשון

משולחנו של נכדו הרב הגאון ר‘ בצלאל דבליצקי שליט"א

: דברים תשע''ט1.png (1.73 MiB) נצפה 4981 פעמים

: דברים תשע''ט14.png (378.7 KiB) נצפה 4981 פעמים

: דברים תשע''ט15.png (852.01 KiB) נצפה 4981 פעמים

: דברים תשע''ט16.png (448.13 KiB) נצפה 4981 פעמים

: דברים תשע''ט17.png (546.18 KiB) נצפה 4981 פעמים

: דברים תשע''ט18.png (402.26 KiB) נצפה 4981 פעמים

: דברים תשע''ט19.png (123.95 KiB) נצפה 4981 פעמים

אTKH · הודעהעל ידי **אTKH** » א' אוגוסט 18, 2019 8:03 pm

עפ"י הכתוב תחת התמונה בלקר"ש, הגר"ש קורע על מקדש החרב.
נראה ברור כי לבש מעל חולצתו חולצה נוספת, שבה קרע קריעה. האמנם כך היתה הנהגתו? והאם יש מקור לכך בהלכה (ואולי בספריו?)

נשמח להחכים בענין.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוגוסט 22, 2019 9:36 am

אבקברד כתב:
חיימקה כתב:
עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

תשעה באב תשעט.pdf

בעמוד נז יש ציון לשו"ע יורה דעה סימן רמג סעיף ו וסי' שלו סמ"ג אות א

לא הבנתי את הציון השני

נראה טעות. יש"כ. צריך לחפש אחרי המכתב המקורי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוגוסט 22, 2019 9:38 am

אTKH כתב:עפ"י הכתוב תחת התמונה בלקר"ש, הגר"ש קורע על מקדש החרב.
נראה ברור כי לבש מעל חולצתו חולצה נוספת, שבה קרע קריעה. האמנם כך היתה הנהגתו? והאם יש מקור לכך בהלכה (ואולי בספריו?)

נשמח להחכים בענין.

הס"ק זצ"ל האריך ע"כ בספריו, לגבי מנהג העולם לקרוע רק החולצה ולא החליפה, ולגבי מה שנהגו לקרוע רק בגד עליון ולא כל הבגדים.
למעשה הנהגתו לא ברורה לי כי לעיתים היה קורע החליפה.
הנה תמונה שלו זצ"ל עומד על גג החורבה כשחליפתו קרועה משני צדדיה, תחילה קרע על ירושלים ואח"כ כשעלה על הגג וראה את מקום המקדש קרע על המקדש.
ציון דורש אין לה.

: PA150055.JPG (3.36 MiB) נצפה 4659 פעמים

אTKH · הודעהעל ידי **אTKH** » ג' אוגוסט 27, 2019 1:28 pm

ענית על מה שקרע רק את החולצה
אבל לא על זה שלבש חולצה על חולצה, וקרע רק את העליונה(?)

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוגוסט 27, 2019 2:59 pm

תורה היא וללמוד אני צריך: לכאורה נראית איזו "סתירה" בין הליכה בחליפה קרועה לבין חבישת תפילין שנקראים "פאר" (ואכן מטעם האבלות על החורבן שמים "אפר תחת פאר" - ולא שניהם ביחד!), וצ"ע

[ואולי גם העניבה יש בה איזו סתירה. ומעניין לדעת כיצד נהג בתשעה באב לגבי עניבה]

מן הסתם כבר נידון בכתבי הגאון ז"ל, ואשמח לראות הפנייה

בברכה המשולשת

דרומי כתב:תורה היא וללמוד אני צריך: לכאורה נראית איזו "סתירה" בין הליכה בחליפה קרועה לבין חבישת תפילין שנקראים "פאר" (ואכן מטעם האבלות על החורבן שמים "אפר תחת פאר" - ולא שניהם ביחד!), וצ"ע

[ואולי גם העניבה יש בה איזו סתירה. ומעניין לדעת כיצד נהג בתשעה באב לגבי עניבה]

מן הסתם כבר נידון בכתבי הגאון ז"ל, ואשמח לראות הפנייה

הרי יש גם אבלים, לא אליכם, שיושבים שבעה עם תפילין (כמובן לא ביום הקבורה)
וגם בת"ב, לפי דעת אדוננו הגר"א מניחים תפילין מיד אחרי הקינות, אבל אסור לשבת על כסא וכו' עד סוף הצום.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוגוסט 27, 2019 3:07 pm

השאלה היא האם את הקריעה גופא מתאים לעשות עם תפילין?

ואולי באמת לא כך היה, אלא שמתחילה עשה הקריעה ורק אח"כ לבש התפילין

[מנהג רבים שקורעים החליפה או החולצה ומחליפים מיד לבגד אחר]

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אוגוסט 27, 2019 3:25 pm

דרומי כתב:ואולי באמת לא כך היה, אלא שמתחילה עשה הקריעה ורק אח"כ לבש התפילין

: הגרש''ד קורע בחולצתו.JPG (44.7 KiB) נצפה 4310 פעמים

בתמונה זו (שהובאה לעיל) נראה הגרש"ד קורע (בחולצתו), בלא התפילין.

עזריאל ברגר

דרומי כתב:תורה היא וללמוד אני צריך: לכאורה נראית איזו "סתירה" בין הליכה בחליפה קרועה לבין חבישת תפילין שנקראים "פאר" (ואכן מטעם האבלות על החורבן שמים "אפר תחת פאר" - ולא שניהם ביחד!), וצ"ע

[ואולי גם העניבה יש בה איזו סתירה. ומעניין לדעת כיצד נהג בתשעה באב לגבי עניבה]

מן הסתם כבר נידון בכתבי הגאון ז"ל, ואשמח לראות הפנייה

אינני רואה בעיה לעשות קריעה עם תפילין/עניבה או שאר מלבושי כבוד.
וכי דוד המלך כשקרע "על שאול ועל יונתן בנו ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" - היה צריך לחלוץ תפילין ולהסיר את בגדי מלכותו (אם היו לו אז בגדי מלכות)?!
דין חליצת תפילין הוא דין באבלות ולא בקריעה.
ובגדי כבוד (כמו עניבה, או כתר למלך וכל כיו"ב) - אין בהם שום איסור, אפילו לאבל, עד כמה שזכור לי.

משה הופמן

: השלמה להפלס1.jpg (262.55 KiB) נצפה 4072 פעמים

: השלמה להפלס2.jpg (270.25 KiB) נצפה 4072 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 30, 2019 11:34 am

יתד דארה"ב מאת ר' צבי יעקבזון:

Rav Deblitzky Yated 8-30-19.pdf: (3.91 MiB) הורד 108 פעמים

(ביתד דכאן התפרסמה כתבה במוסף ש"ק לפני כשבועיים, מי שיש בידו ימחל להעלותה כאן).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 30, 2019 11:40 am

עזריאל ברגר כתב:וכי דוד המלך כשקרע "על שאול ועל יונתן בנו ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" - היה צריך לחלוץ תפילין ?!

בודאי חלץ כאונן. ואם כבר נקבר, חלץ כדין אבל ביום הראשון, אא"כ פשיטא למר שדוד המלך נהג מנהג חב"ד...

עזריאל ברגר

איש_ספר כתב:
עזריאל ברגר כתב:וכי דוד המלך כשקרע "על שאול ועל יונתן בנו ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" - היה צריך לחלוץ תפילין ?!

בודאי חלץ כאונן. ואם כבר נקבר, חלץ כדין אבל ביום הראשון, אא"כ פשיטא למר שדוד המלך נהג מנהג חב"ד...

מדוע היה לו דין "אונן"? הלא לא היו עסוקים בקבורתו, כיוון שהפלישתים שלטו באותו מקום ולא יכלו להביאו לקבורה.
ולא היה לו דין "אבל יום ראשון", שכן איננו משבעת הקרובים, והמתאבל על נשיא וכיו"ב אין לו דין אבלות לגמרי לכאורה.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' ספטמבר 09, 2019 1:40 pm

מעט דבש כתב:לעיל הביאו את מכתבו של הגרש"ד בענין הר הבית.

וראוי להוסיף לזה את תגובתו של 'איש_ספר':
איש_ספר כתב:העלו כאן למעלה מכתב מהגרש"ד המעודד יוזמה לקבוע מקום מתוחם לעליה להר, אין לי מושג מה מדובר וגם לא לגרש"ד עצמו. (בעבר שאלתי אותו, ואמר שאינו זוכר באיזה נסיבות כתב את המכתב). מה שכן, את מי שדעתו מעניינת, ראו מה שכתב על שער קונטרס שהוציא הנקרא
משוש כל הארץ

כעת פירסם הרב יואל אליצור את הרקע למכתב (כאן):

: 2 (2).png (108.3 KiB) נצפה 3435 פעמים

: 1 (2).png (65.59 KiB) נצפה 3435 פעמים

: 4 (2).png (61.06 KiB) נצפה 3435 פעמים

: 3 (2).png (144.25 KiB) נצפה 3435 פעמים

אליעזר בלוי

נראה שיש כאן ב נושאים בהלכות רה
א בענין אורך התקיעה
ב בענין צורת השבר
ולא כמו שנראה מקופיא שיש קשר בין שתיהם
ושאחת מתרצת חברתה

או...
שטעיתי בהבנת הדברים...
ולמסביר.
תבוא ברכת טוב

יוצא פוניבז'

נראה מדבריו שם שיש בעיה שאנחנו לא חוששים לשיטת רש"י, וע"ז בא הפתרון שקול שבור הוא ודאי שבר אפילו אם מאריך בו. אך בפוסקים לא מצינו כן. רק דעת הרמב"ן שהחילוק בין שבר לתקיעה הוא בקול שבור ופשוט, אבל לפי שאר הפוסקים ההפרש הוא באורך, ולא מצינו שלשיטתם אפשר לחלק ביניהם גם באופן אחר.

פרנקל תאומים

רבי אליעזר יצחק דנציגר כתב:
בחורף תשס"ה נסתפקתי בנושא בריאותו של בני בכורי הבה"ח יהודה משה זצ"ל [האם להסכים להצעת הרופאים לנסות עוד איזה תוכנית חדשה של טיפולים שיש סיכויים שאולי עי"ז יבריא, אך גם יכול להיות שעי"ז יסתכן יותר ויקרב מיתתו], וכיון שכבר היה קשה לדבר בפרטות עם זקני אדמו"ר זצ"ל [שהיה אז כמה חדשים לפני פטירתו] החלטתי ללכת לשאול את הגרש"ד זצ"ל, ובאתי אליו והצעתי לו את צדדי הספק, ענה לי הגרש"ד שהוא איננו מבין בזה ולכן הוא מציע שאשאל את הגר"ח גריינימן, עניתי לו שהיום כבר שואלים את אלימלך פירר שהוא מומחה גדול יותר מכולם, ואכן שאלתיו, אבל גם הוא לא יודע מה להכריע ומציע שאשאל אדם גדול, ולכן באתי לרב שיכריע [ושאלני הגרש"ד למה איני שואל את זקני, עניתי לו שזה קשה לשאלו כיום], ושוב חזר הגרש"ד על דבריו שאינו מבין בזה, חזרתי ואמרתי לו, ומה עלי לעשות, הרי הרופאים והמומחים מסתפקים ואני צריך להכריע, ועל כן אני בא אל הרב כ'אדם גדול' שיכריע בשבילי, ועם כל זה לא הצלחתי להכניס בו את השמינית שבשמינית והוא נשאר בדעתו שאינו 'אדם גדול' ואיננו יכול לענות כאשר אינו מבין בזה...

שלא ממן העניין, אך קראתי הודעה זו עכשיו, וקשה עליי שלא לשתף אתכם:
הבה''ח בנש''ק יהודה משה זצ''ל הנ''ל קידש ש''ש הרבה במחלקה האונקולוגית בביה''ח שניידר, יחד עם רעהו (למיטת החולי) הבה''ח יונה פוקס זצ''ל. אחיות חילוניות היו אומרות שהן חשות קדושה ורוממות הנפש כשהן נכנסות לחדרו. צוות ביה''ח היה אחוז התפעלות ממנו (כמו גם מרעהו הנ''ל). חידש חידו''ת רבים בנגלה ובנסתר (!) כשהוא עודנו עלם צעיר, כמעט נער, חלקם הודפסו לאחר הילקחו לגנזי מרומים. מופת בהנהגתו ובאצילותו. חבל על דאבדין.

דרופתקי דאורייתא

בשו"ת צי"א ישנם כמה תשובות לר' שריה, בשנים הראשונות, הוא מכנהו "התורני הרה"ח הנכבד ש' דבליצקי נ"י, ב"ב" (שנת תשט"ו, צי"א ח"ה סי' ה, סי' יט), "הרה"ח אשר בתורת ה' חפצו, ר' שריה דבליצקי נ"י. שלום רב. מכתבו היקר קבלתי ביום ה' העבר י"ב דנא. ואף על פי שלא ידעתיו הנני ממהר להשיב על דברי שאלותיו, ואכנהו מבלי אדע עד מה, כי מבין כותלי מכתבו נכרים הדברים שכוונתו לשם שמים לדעת הדרך אשר ילך בה" (שם סי' ל), (עע"ש ח"ו סי' מ קונט' היחוד פט"ז אות ב ד"ה כמו"כ).

אבל אחר כך, שנת תשכ"ב, כשקיבל ספרו זה השלחן, "לכבוד ידידי הרה"ג החו"ב יו"ש וכו' מוה"ר שריה דבליצקי שליט"א. בבני ברק אחדשכה"ט באהבה וכבוד" (צי"א ח"ז סי' כג), "לכבוד ידידי הרה"ג הנכבד חו"ב ויו"ש וכו' מוהר"ר שריה דבליצקי שליט"א. בבני ברק. שלום וברכה. הרני שולח לו בזה המשך מהערותי על ספריו היקרים" (שם סי' כז), "שלום וברכה וכל טוב אל כבוד ידידי הרה"ג חו"ב וירא ושלם וכו' מוהר"ר שריה דבליצקי שליט"א, בבני - ברק אחדשכת"ר באהבה וכבוד" (צי"א ח"ז סי' מט קו' אבן יעקב פרק י, וכ"ה בפי"א), ועד"ז שם ח"ח סי' לג, חי"א סי' עג, שם סי' פד.

התעוררתי לחיפוש הזה בגלל מה שנצרכתי היום וראיתי בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' כז, (וחיפשתי דרך פרוייקט השו"ת)

ב"ה, יום ועש"ק י"ב אדר"א תשכ"ב. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד ידידי הרה"ג הנכבד חו"ב ויו"ש וכו' מוהר"ר שריה דבליצקי שליט"א. בבני ברק. שלום וברכה. הרני שולח לו בזה המשך מהערותי על ספריו היקרים.
א בזה השלחן ח"ב לסי' מ' סעי' ח' מביא כת"ר דברי המ"ב בס"ק י"ט שמביא בשם השלחן שלמה שכותב להסתפק דאפשר דזה שכתוב בשו"ע דלאכילת עראי אין צריך לחלצן זהו דוקא מי שמניחן כל היום אבל לא מי שדרכו להניח בשעת ק"ש ותפלה. ומוסיף ע"ז כת"ר דיש להחמיר כן דכן היא שיטת המאירי דכל שהם מונחים עליו אפי' אכילת עראי אסור לו. ורק במי שהולך בהם כל או רוב היום אין להחמיר אלא ככה"פ והשו"ע דמותר עכ"ד.

ולענ"ד אין זה כ"כ מדרכי ההוראה לערבב השיטות ולומר דבהיות דהמאירי מחמיר בכלל באכילת עראי אפי' במי שהולך כל היום לכן יש עכ"פ להחמיר כמותו במי שאין לובש כל היום, ומכיון דעל מי שהולך כל היום מודה כת"ר דאין להחמיר אלא מותר כדעת כה"פ והשו"ע (כלשון כת"ר), א"כ תו אין מקום לצרף את שיטת המאירי בזה לענין מי שאינו הולך כל היום ולומר דעל כגון דא כן נתפוס שיטת המאירי, ואם דחינו שיטת המאירי בזה בהיות ודעת רוב הפוסקים רובם ככולם אינו כן, ומקור דבריהם הוא מהירושלמי פ"ב דברכות ה"ג, כבר נדחה, ותו אינו חוזר ונראה לחצאין.

לכאורה כוונת הגרש"ד זצ"ל, כי במאירי שם לומד כך בשיטת הרמב"ם (הגם שהב"י לא למד כן בדעת הרמב"ם). ועיין שו"ת לב אברהם סי' ה' מ"ש בזה.

ע"ע צי"א חי"ג סי' צט אות ג, שמעיר על הגרש"ד זצ"ל בס' שובע שמחות, שכתב לחוש לכתחילה לדעת שו"ת הלל אומר, הגם שבספר המנהיג ושו"ת רדב"ז מפורש להיפך, ושאין צריך להחמיר. וז"ל:

השתוממתי על מחבר הספר, אם הספרים כהמנהיג והרדב"ז פוסקים [...], איך מסתפק עודנו בזה בגלל שספר אחרון שבאחרונים כהלל אומר סובר דלא כן? וההלל אומר (כפי שעיינתי בדבריו) לא ראה אפילו את דבריהם, ולא מציין להם,

[אמנם בצי"א שם כ' לחלוק שאין הכרח בהבנה זו במנהיג וברדב"ז ע"ש].

וזה כעין הנ"ל.

וכמובן יש ליישב בקל. וכמדומה שבישורון האחרון הודגש פרט זה. וכעת אמ"א.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ספטמבר 25, 2019 3:31 pm

סבי ידע היטב מה משקלו של ספר הלל אומר, ואם חשש לדבריו, הרי זה רק משום שהדברים נראו בעיניו.
==============

בענין אחר.

כתב לי חכ"א מבני ביתו ונאמני רוחו של הס"ק זצ"ל כדברים הבאים:

דומני שהגיע הזמן לשרש את השמועה הבטלה שדבקה ברבינו ז"ל, כביכול היה מבלה את ימי ראש השנה בתקיעות של סרק בכדי לקיים 'יום תרועה יהיה לכם', כי לפי רוב פרסומם [וכמובן בתוספת נופך מיד ליד] חושבני שזה עלול להיות אחד החידושים המפורסמים ביותר של רבינו, בפרט כאשר יצטרפו לזה דברי חלומות וכו', וד"ל.
[כנראה לאור התרגשות הבעל תוקע והצורך להחזירו שוב ושוב כדי להשיג תקיעות ישרות, הפטיר לו רבינו כהאי לישנא שנתקיים בנו 'יום תרועה' כדי להפיס את דעתו, והשומע שמע וטעה].
כמה מצער הדבר, שדוקא רבינו ז"ל שכל ימיו יגע לחשב חשבונו של עולם בכל הנוגע להידורים ומידות חסידות למול חשש איסור וכו', דוקא בו דבק הכתם הזה, וכפי שאני מופתע לשמוע דבר זה מארבע קצוות הארץ כ"הנהגה" מובהקת של רבינו -- דברים בטלים ומבוטלים מעיקרא.
אחשוב כי צריך למצוא דרך מכובדת לפרסם הענין ברבים!!

עד שאמצא את הדרך, אעלה את הדברים בכאן.

חיים שאול

מי הי׳ הבעל תוקע אצלו? (ר"י ב.?)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר