הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה - עמוד 9 - פורום אוצר החכמה

הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
קרית מלך
הודעות: 192
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' יולי 23, 2018 3:59 pm

איש_ספר כתב:מכון לשבתך
עיקר הדברים נאמרו היום בעצרת מספד בביהמ"ד אשי ישראל בב"ב ונוסף עליהם בשעת כתיבת הדברים.



דבר גדול שנו כאן!!! העובדות על כך שהבין היטב היטב בחכמתו ופקחותו את אשר לפניו, ולמרות זאת נהג בהם בספ"י, טעות גדולה נתאזרחה בלב רבים שהגדולים המעבירים על מדותיהם כביכול אין בהם את ה"פקחות" הנדרשת כדי להבין את שגיונותיהם של הבאים בשעריהם, ולא היא!!!
מצוה גדולה לפרסם דברים אלו והדומים להם.

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 23, 2018 4:01 pm

שמר כתב:
איש_ספר כתב:בדברים למעלה כתבתי בתחילה בענין מניעתו מבדיקת תפילין, דברים עמומים ועתה ניסחתי אותם מחדש אחרי שביררתי אותם שנית וכצ"ל
לפני כשלושים שנה, ביקש להחליף את התפילין שאיתם היה הולך כל היום, משום זיעה וכו'. הוא הזמין חדשות ואת הישנות הניח בצד וסירב לבודקן. היה רגיל לומר: אדם מגלה שהתפילין שלו היו פסולות, עשרים שלושים שנה לא הניח תפילין, הרי הוא מתעלף מיד.

הוא לא נהג לבודקם פעם בכמה שנים (שנה, ארבע) כנהוג? או שמא גם מזה חשש שמא יתעלף? והאם זו הוראה פרטית שלו או כללית לשאר הציבור (שלא כולם לבטח יתעלפו.... לצערנו - והלואי שנגיע לזה)


כמובן, מדובר כשהחליף את תפיליו, ואין כל נפק''מ בבדיקתם..

(נידון בפנ''ע הוא אם ומתי החיוב לבדוק תפילין כו' )

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 23, 2018 4:05 pm

טברייני כתב:ראיתי במרוה לצמא שהביאו ציור של הרב זצוק"ל, היש מי שיכול להראותה לציבור?
לדעת הציור החטיא את המטרה, הרב נראה שם חסר חיות ומין קריקטורה של סבאל'ה טוב.
בתמונות הרבות הנמצאות באשכול זה נראה על פניו חדוות חיים עם רצינות תהומית, ממש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח.


בעיתון זה שבביתי לא הוזכר כלל רבינו זצ''ל.

בעיתון המודיע הובאה יריעת זכרון ממנו, ובה תמונה שלו בתיקון חצות ליד חלון.

האם יודע אי מי היכן צולמה? האם יש שם פתח סמוך?

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 23, 2018 4:16 pm

הראי''ס, מילותיך טל תחיה עבורנו. נא עוד, גם 'קטנות' - גדולות לנו.


האם אחר סוכות השלים העליה, או (כפי הנראה) כיון דהפליג כו'?

האם היו עוד הזדמניות שהגיע למקום מקדשנו מלבד הרגלים?

טברייני
הודעות: 502
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי טברייני » ב' יולי 23, 2018 4:35 pm

צבי וחמיד כתב:
טברייני כתב:ראיתי במרוה לצמא שהביאו ציור של הרב זצוק"ל, היש מי שיכול להראותה לציבור?
לדעת הציור החטיא את המטרה, הרב נראה שם חסר חיות ומין קריקטורה של סבאל'ה טוב.
בתמונות הרבות הנמצאות באשכול זה נראה על פניו חדוות חיים עם רצינות תהומית, ממש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח.

בעיתון זה שבביתי לא הוזכר כלל רבינו זצ''ל.
בעיתון המודיע הובאה יריעת זכרון ממנו, ובה תמונה שלו בתיקון חצות ליד חלון.


אינני יודע, האמת שראיתי פרסומת של מרווה עם התמונה הנ"ל, אשתדל בהמשך להעלותה.

ארזי ביתר
הודעות: 1945
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' יולי 23, 2018 6:53 pm

רבינו איש ספר הנלבב, דברים מאירים ביותר!!

יבורכו הידיים שהונפו לכתוב הני מילי מעלייתא, על האי צדיק קדוש עליון, חסידא ופרישא. זכותו תעמוד לכם בתוך כלל בני הדור היתום הזה, להיוושע בכל טוב סלה.


נא, אל תכלא קולמוסך מהמשך הכתיבה. הדברים הם עילוי גדול לנשמתו, באשר רבים וטובים שואבים מהם חיזוק עצום.

מעט דבש
הודעות: 2715
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יולי 23, 2018 7:31 pm

מעשה בציצית
viewtopic.php?p=456130#p456130

טברייני
הודעות: 502
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי טברייני » ב' יולי 23, 2018 9:50 pm

טברייני כתב:
צבי וחמיד כתב:
טברייני כתב:ראיתי במרוה לצמא שהביאו ציור של הרב זצוק"ל, היש מי שיכול להראותה לציבור?
לדעתי הציור החטיא את המטרה, הרב נראה שם חסר חיות ומין קריקטורה של סבאל'ה טוב.
בתמונות הרבות הנמצאות באשכול זה נראה על פניו חדוות חיים עם רצינות תהומית, ממש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח.

בעיתון זה שבביתי לא הוזכר כלל רבינו זצ''ל.


אינני יודע, האמת שראיתי פרסומת של מרווה עם התמונה הנ"ל, אשתדל בהמשך להעלותה.


הוא אשר אמרתי:
קבצים מצורפים
CCF23072018.pdf
אינני יודע להמירו לג'יפג, אולי כדאי שמישהו יעשה כן, לתועלת הכלל.
(275.94 KiB) הורד 87 פעמים

אש משמים
הודעות: 1390
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 23, 2018 9:55 pm

הקובץ מהודעה קודמת.
קבצים מצורפים
הגרש''ד.PNG
הגרש''ד.PNG (384.63 KiB) נצפה 1656 פעמים

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 23, 2018 10:04 pm

טברייני, אכן כפה''נ שזה יופיע בגליון הבא.

מ''מ, דומני, שלכבוד נשוא האשכול זצוק''ל, אין כדאי לדון בטיב ציור זה או אחר.. בפרט שהציור דנן יש בו מעלות נחמדות.

טברייני
הודעות: 502
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי טברייני » ב' יולי 23, 2018 10:07 pm

ייש"כ להרב אש משמים.
ולהרב צבי וחמיד, הוא אשר אמרתי שהציור יש בו מעלות נחמדות, ולא זכר צדיק וקדוש לברכה.

ומ"מ אם חלילה יש בדבר פגיעה כלשהיא הריני חוזר בי עשר חזרות.

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 23, 2018 11:31 pm

אכן הציור הלזה חסר טעם וריח, בפרט על רקע הדיוקנאות החסידיים הפארטיכליים.

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 23, 2018 11:42 pm

נוטר הכרמים כתב:אכן הציור הלזה חסר טעם וריח, בפרט על רקע הדיוקנאות החסידיים הפארטיכליים.

איך ציטט הראי''ס מדברי הגרש''ד בימיו האחרונים: "לשון הרע מדאורייתא! יפה מאד! לשון הרע מדאורייתא!"

אם אני טועה, ואני לא, אשמח לשמוע מדוע. היינו, איזה תנאי מתנאי הח''ח להיתר נמצא כאן.

ובמחכ''ת הנוטר שליט''א.

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 23, 2018 11:46 pm

איזה לשה"ר יש כאן? אין כאן אלא הבעת צער וביקורת על חוסר רגישות לכבוד התורה.

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 23, 2018 11:52 pm

נוטר הכרמים כתב:איזה לשה"ר יש כאן? אין כאן אלא הבעת צער וביקורת על חוסר רגישות לכבוד התורה.

בכפילת המחילה, אלו דברי הבל! מי היה חסר רגישות, הצייר היקר שיחי' שעשה דווקא? מרוה לצמא שבחרו את זה לפרסומת היינו שסברו שזה נאה? מי?
האם ''חוסר רגישות לתורה'' זו מין סיסמא המתירה להכות שוק על ירך, על ימין ועל שמאל?

ושמא גם בעל תפילה גרוע למוסף זה לא לשוה''ר להגיד א שווארצע שאבעס, (כסיפור עם הגרש''ד) כי זה רגישות לכבוד התפילה ועמידה לפני ה'??


חכמים, ובאמת חכמים! הזהרו בדבריכם, באמת הזהרו!
נערך לאחרונה על ידי צבי וחמיד ב ב' יולי 23, 2018 11:56 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

פרנקל תאומים פרטי
הודעות: 8
הצטרף: ג' אפריל 10, 2018 7:18 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים פרטי » ב' יולי 23, 2018 11:53 pm

אני דווקא חושב שבדמותו החיצונית של האי קדוש עליון השלם בכל מיני שלימות, ישנו לקח גדול מאד עבורינו, והוא דברי התנא באבות:
"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"!, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"! לטוב ולמוטב...

דרומי
הודעות: 3352
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ב' יולי 23, 2018 11:56 pm

הרב מאזוז שליט"א דיבר על נושא זה של תמונות מגדו"י באחד משיעוריו האחרונים, ולכאורה דברי טעם אמר

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 23, 2018 11:57 pm

טוב, אני מקבל את התוכחה, למרות שעדיין היה מקום להתווכח לגופו של ענין.

ואגב, דבריו של פת"פ, אמר לי פעם חכם אחד על הגרש"ד זצוק"ל בחייו, הגע עצמך, טול איזה אדמו"ר או ראש ישיבה נשוא פנים, גלחהו כתגלחת מצורע, והפשיטהו כביום היולדו (במחילה), ומה זה לפניך. אין כאן לא אדמו"ר ולא ראש ישיבה. שוב כלך לך אצל ר' שריה ועשית לו כמשפט הזה, לא חסרת ממנו מאומה. בינה זאת.

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 608
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ג' יולי 24, 2018 12:04 am

"חוסר רגישות לכבוד התורה"
לכבד גדול א' ע"י השפלת רבים אחרים
נערך לאחרונה על ידי חבר פורום אוצר החכמה ב ג' יולי 24, 2018 12:10 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ג' יולי 24, 2018 12:06 am

נוטר הכרמים כתב:טוב, אני מקבל את התוכחה, למרות שעדיין היה מקום להתווכח לגופו של ענין.

ואגב, דבריו של פת"פ, אמר לי פעם חכם אחד על הגרש"ד זצוק"ל בחייו, הגע עצמך, טול איזה אדמו"ר או ראש ישיבה נשוא פנים, גלחהו כתגלחת מצורע, והפשיטהו כביום היולדו (במחילה), ומה זה לפניך. אין כאן לא אדמו"ר ולא ראש ישיבה. שוב כלך לך אצל ר' שריה ועשית לו כמשפט הזה, לא חסרת ממנו מאומה. בינה זאת.


אם כי אחר שקראתי את הסיפור מעלה שסירב לקבל ילדי חיידר כדי שיראו ''מראה של רב'' או משהו דומה, עולה התחושה שזה גופא היה טעמו ואי''צ להזקק לכיבוד אב ועוד, בענוותנותו כי רבה חפץ 'להתלבש' במראה כזה, ויתכן שזה גם סייע לו לשמור את עולמו לעצמו.

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יולי 24, 2018 12:12 am

חבר פורום אוצר החכמה כתב:"חוסר רגישות לכבוד התורה"
לכבד גדול א' ע"י השפלת רבים אחרים

לא הבנתי הטענה, כתבתי בסתמא, ואין ספק שישנם כאלה, ובאלו אין כבוד ואין תורה.

טברייני
הודעות: 502
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי טברייני » ג' יולי 24, 2018 12:18 am

דרומי כתב:הרב מאזוז שליט"א דיבר על נושא זה של תמונות מגדו"י באחד משיעוריו האחרונים, ולכאורה דברי טעם אמר


הגרמ"מ דיבר על תמונות של רבנים באחרית ימיהם במצב של חולי, וכאן זה אינו. (אם כי ראיתי באשכול זה (ואחרים) כבר כמה וכמה תמונות כמו אלו).

צבי וחמיד
הודעות: 173
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ג' יולי 24, 2018 12:22 am

ואילו אני לא ראיתי אפי' תמונה אחת מהגרש''ד שאינה מאירה באור יקרות של קדושה אצילות ומתיקות.

מן הסתם יצאנו כבר יד''ח, וניתן להשיב את האשכול למסלולו..

יודע_ספר
הודעות: 103
הצטרף: א' נובמבר 03, 2013 11:48 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יודע_ספר » ג' יולי 24, 2018 12:25 am

שמעתי מעשייה נאה
בעת האחרונה הגיע אחד ממתפללי המניין בבוקר וביקש ממנו הסכמה ולא נתן לו ופירש טעמו 'שכבר אינו כותב כלל הסכמות לספרים', אך כעבור כמה חודשים קורא לו הרב ומביא לו הסכמה על ספרו והדבר היה לפלא.
אולם נתברר שאחד מבני המשפחה הוציא ספר ולחצו עליו לתת הסכמה אך לפני שנתן הסכמה לאותו בן משפחה אמר שהוא צריך לתת הסכמה לאותו אדם כיון שהוא אמר לו שלא ייתן לו הסכמה כיון שכבר אינו כותב הסכמות אולם אם עכשיו יכתוב הרי זה כשקר...

גיזונטע קאפ
הודעות: 236
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » ג' יולי 24, 2018 12:33 am

נוטר הכרמים כתב:טוב, אני מקבל את התוכחה, למרות שעדיין היה מקום להתווכח לגופו של ענין.

ואגב, דבריו של פת"פ, אמר לי פעם חכם אחד על הגרש"ד זצוק"ל בחייו, הגע עצמך, טול איזה אדמו"ר או ראש ישיבה נשוא פנים, גלחהו כתגלחת מצורע, והפשיטהו כביום היולדו (במחילה), ומה זה לפניך. אין כאן לא אדמו"ר ולא ראש ישיבה. שוב כלך לך אצל ר' שריה ועשית לו כמשפט הזה, לא חסרת ממנו מאומה. בינה זאת.

איזה ראש ישיבה נמדד לפי זקנו?

הורודנאי
הודעות: 36
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 1:50 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי הורודנאי » ג' יולי 24, 2018 1:58 am

הציור שהובא פה מזעזע! ביזוי כבוד התורה כפשוטו!

דעת_האברך
הודעות: 417
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ג' יולי 24, 2018 4:20 am

נוטר הכרמים כתב:טוב, אני מקבל את התוכחה, למרות שעדיין היה מקום להתווכח לגופו של ענין.

ואגב, דבריו של פת"פ, אמר לי פעם חכם אחד על הגרש"ד זצוק"ל בחייו, הגע עצמך, טול איזה אדמו"ר או ראש ישיבה נשוא פנים, גלחהו כתגלחת מצורע, והפשיטהו כביום היולדו (במחילה), ומה זה לפניך. אין כאן לא אדמו"ר ולא ראש ישיבה. שוב כלך לך אצל ר' שריה ועשית לו כמשפט הזה, לא חסרת ממנו מאומה. בינה זאת.

מעניין לעניין באותו עניין, שמעתי לאחרונה מעין זה על הגר לייב מאלין זצ"ל שהיה מהלך בלא איצטלא דרבנן ומראהו כאחד מבעלי בתים בעלמא, וכשנפטר אמר כמדומני הגרח שמואלביץ זצ"ל שכאשר אנחנו נעלה לעולם העליון יתחילו לקלף מאיתנו את ההמבורג והפראק אולם הוא ייכנס כמו שהוא...

( אם בנוגע לציור עסקינן הרי שלדידי הוא ציור נאה מאד ומביע הרבה מצורתו ומאופיו של הגרש"ד זצ"ל, שבכוונת מכוון לא רצה להשוות לעצמו דיוקנא מפוארת ועל כך נאמר על טעם ועל ריח אין להתווכח! וחסל סדר הדיבור על זה ).

בברכה המשולשת
הודעות: 9136
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 24, 2018 7:20 am

האם כבר נאספו כל ההסכמות של מרן זצ"ל?
בהרבה מהן יש פסקים וחידושים.

איכה יועם
הודעות: 3
הצטרף: ב' יולי 16, 2018 4:11 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איכה יועם » ג' יולי 24, 2018 8:53 am

יישר להרב איש ספר שליט"א על הדברים המרוממים והמחזקים, כמעט שנעתקה שפה מעט, אחר רוב טובה וברכה שהשפיע לנו, ומה לנו להוסיף, זו הדרך תלכו בה כי תאמנו וכי תשמאילו, ולוואי שנדבק בקצה סתר המדרגה,
וכן יש"כ לכל המגיבים והכותבים, איש בשמו, ובייחוד לרב אליהו בן עמרם, לא זו בלבד עשה לנו בן עמרם שהטעימנו מקצות דרכיו ועוד שהוסיף בהם טעם לשבח כהנה וכהנה.
כמה הערות על הנו"נ כאן:
א. לגבי מנהגו בברכת כהנים שהיה שוחה וכו' כמובן שלא חידש מנהג לבד על פי התרגום לשה"ש, ועיקר הנהגתו משום שבזוה"ק יש לשון וכל עמא יתבין וכו' ומשמע שיושבין בברכת כהנים ועל פי הש"ס משמע שעומדים, לכן היה נשען על עמודו, אח"כ מצא סמך לזה בתרגום הנ"ל.
ב. לגבי ל"ג בעומר, בשנים קדמוניות היה נוסע, אך מחמת ענייני צניעות וכו' שלא היו מוסדרים נסע יום או יומיים אח"כ.
ג. לגבי טלטול המים, היה ממתין שיתייבשו.
ד. לגבי התנגבות, אין נפ"מ רק למקום שיער כי לא ניגב אפילו בביתו אחר נט"י מחשש מלבן המגבת, כמבואר בשו"ע, (וכן נזהר מאד בסעודה שלא יישפך כלום על המפה וכדו').
ה. לגבי בדיקת התפילין, היה מחליף פרשיות פעם בכמה שנים, אך לא בדק אף פעם הישנות והעבירם לגניזה כמו שהם מחשש העגמ"נ העצומה שיכולה ליגרם ואין בידיעתה שום תעלת.
ו. לגבי שירה באמצע ברכה אחריתא, היה מתנגד לזה וגם פרסם נגד הנוהג הלזה, שאין לשהות כדי לגמור כולה לכתחילה גם במקום נקי.

ציינו את העניין של הנהגת המועדים, שהזהיר וכן נהג, לא להחליף הזמנים ולשוות לכל עת את הרגש והנהגה הראויה, ונתבוננתי שבאמת אצל כל חוג וקהלה, ואצל כל אדם מופלג במעשיו יש את הרגל 'שלו' והזמן שבו ניכר במעשיו, כי לעובד על מעלת השמחה ימי המועדים ופורים הם מצויינים אצלו בפרטיות וניכר שאז פנימיותו כחיצוניותו, ומי שבמדת יראה כל ימיו אז בימים נוראים הוא מתפרסם ועבודתו מקבלת משנה תוקף, וכן ע"ז הדרך בעבודת ד', ואולם איש הקדוש שלפנינו 'הרגיש בבית' בכל המועדים כולם, ט"ב כחנוכה ופורים כר"ה, כי בכל זמן היה נותן את כולו עד עמקי נפשו ורעיונו, עם כל רגשות הלב ובחינת המעשים, החיצוניים והפנימיים, ואפי' 'מועד' זה של יום המר ט"ב היה אצלו עבודה שאין לה תחליף, דכירנא כי היה מאושפז בביה"ח לפני כחמש שנים בתחלת חודש אב וכמה נצטער כי עבודת הקדש דאבלות החרבן תפגם בהיותו בדרך למרחוק, והנה שמענו כי יש אדם של"ע חולה המצטער בגלותו מביתו ביום הפורים או בליל הסדר או בסכת, אבל מי שמע כזאת מי ראה כאלה להוריד דמעה על חוסר מה בקיום האבלות דת"ב?! הכי ידענו בחולה המתחנן לרופאו לשחררו ל'שבת חזון'?! אין זאת כי אם רוח אלדי אשר בקרבו, כי העבד הכוסף לממשלת רבונו ומורחק מעבודת אדניו אחת היא לו אם עת ששון או יגון היא, ואין בלבו אלא אחת לעמוד ולשרת באשר הוא שם, ואכן רצון יראיו נעשה ושחררוהו לקראת ט"ב,
בכלל, כמה שהאריכו במדרגת צפית לישועה שלו עדיין לא השיגו אל קצה, כי עבודתו לילה אחר לילה בבכיות וקינים והי כשדמעותיו על לחיו ממש במשך שנים בלי חסרון לילה מתקון חצות, וכל מי שניסה בזה יודע כי אין הבכיה מתעוררת אלא מזמן לזמן, וכמעט שאין חיל בבן אנוש לומר התיקון כל יום וגם להתעורר לבכי, וכמדומה שעקר הנקודה כאן היא במה שכשהיום סובב סביב העבודה ולא שהיא משתלבת ביום אז אין במחשבה מקום לדבר אחר כשהעסק בדבר מצוה, וזה חוץ מענין היותו חדור בצער על גלות השכינה וישראל וריחוק ד' מעל עמו, (ואמנם, בשנים אחרונות כבר לא היה בכחו להוריד דמעות כמאז מקדם, ולא הניח ממנהגו, בינו זאת כי אף שאין הפנימיות שווה כתמיד לא חדל מסדרו כהוא זה,ואף עורר כן לאחרים שגם מי שאין בכחו לבכות לא משום זה יחדל ממנהג קדוש זה הנפסק בשו"ע ובכל הספרים, וכנזכר אזהרה זו ברב פעלים שהעתיק רבינו בסדר תיקון חצות שהוציא בתשי"ח),
ולבי יהמה איך שבמצאי ט"ב לפני כמה שנים עליתי לביתו בשעת חצות והנה אחר יום שלם של אבלות שמילאת את כל ישותו (והלא בעיני העם כביכול בפנות היום נושענו וגם המתאבלים כראוי כל אחד במדרגתו וערכו איש לדרכו פנה), הנה הוא יושב כמתו מוטל לפניו ועודו מחזיק בם בבכי ותחנונים, ומתמרמר ביגונו כי עבר קציר כלה כו', בשנים קודמות היה עולה למפטיר קבוע בט"ב שחרית (ואח"כ למנחה, כמנהג ותיקין ואכ"מ), וקורא ההפטורה בעצמו ולא נותר עין יבשה מנהמת לבו הטהור בפסוקי הנביא,
הביאו כאן מכתבו לד. גולדשמידט להוציא מהדורה מתוקנת מדעית של קינות (ובאמת הו"ל, והיה אומר חלק מהקינות מזה) אמנם ספק אם נמצא 'קינות גולדשמידט' שכל דפיהם רטובות מדמעות זולת אצל רבינו זללה"ה שכל מעשיו מיושרים בשלמות למעלה מהשגת ערכנו,
וכן בכל מועד היה בן בית, כרגיל וותיק, ולא כאורח, החרדה הגדולה אשר חרד בימים נוראים שדבקה בכל סובביו ורואיו, ושמחתו הגדולה בימי החג (וכמה היה מתפלל בדמע קודם בא המועד לזכות לשמחה כראוי), בלי שום 'מלומדה', בכל נימי הנפש.
ונקודה חשובה שהתעוררתי, הפשטות שבה אחז בכל מדרגותיו גרמה לסביבתו לחוש כי אין כאן מדרגה מיוחדת וכי הנהגותיו ודרכו הן שוות לכל נפש, באופן שתבע, בלא אומר ובלא דברים אמנם, מאחרים להחזיק בדרכו, ובמחיצתו היתה תחושה כי אין ההנהגות יעודות לשרפי קדש רק לכל עובד וירא א' הן בדקדוקי הלכה והן בסלסולי עבודה על כל שטחיה, ולא נדיר היה לראות בחורים צעירים דבקים בקצות דרכיו, אף אם לא לאורך ימים, וכל זה מענוותנותו שהתייחס באמת ליושר מעשיו בפשטות ומבט אמתי אשר זאת תכלית כל אדם, לא זולת, ועקב ענווה יראת חטא.
צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא, שלא היה מסתגר בד' אמותיו למרות הקושי שבזה, והיה נותן תדיר עיניו ולבו על כל המעשה אשר נעשה בסביבת מגוריו, הנה היה עומד במכירת חמץ שהיה מקיים בתפארת ציון הרב דמתא שליט"א והיה מעיר לבאים כי יש ליתן מעות לרב המוכר (הצעיר מאתו בארבעים שנה) כפי המנהג, וכמה נזהר בכבודו בענוותנות יתרה, כי ביטל מנהג ותיקין שנהג כעשרות שנים לילך בשירה ומחול מסוכתו אל בית הכנסת בהתקדש חג שמיני עצרת, בהתאסף עם, יחד עם ילדי תשב"ר, ולא נודע טעמו עד שלרגלי סיבה נודע כי מחמת כבוד רב הקהילה הוא, ועוד עניינים שאכמ"ל שפעל בעצמו לכבודו,
הנה בקשו מאתו לאשר בנין רב קומות הנוגע לפרטיות ביתו ולטרדת מנוחתו, ושקל שלא ליתן, ותיכף בהוודעו כי יש בזה תועלת לישיבה באזור ויתר בעין יפה ולא התחשב בסבלו כלל,
עת היה מגיע הגאון המנוח רש"י בורנשטיין זצ"ל ועמו מתלמידיו לתפלת המנחה והיו משיחים בדברי תורה היה פונה אליהם בלשון רכה כי כעת יניחו לרבם להתקין עצמו לתפלה, ומשראה בלוח המודעות בשורה, כי מתארגן מנין לסליחות בבית המדרש שע"י מגורי אלמנה בשכוני גואי, רשם על הדף כי יש ליזהר שלא תהיה מצוה הבאה בעבירה לטרוד מנוחתה, כה יעשה האיש מימים ימימה לפקוח עין לחסד עם זולתו, ואף בהיותו כבן תשעים לשוח לא יחדל ממנה, בעוד נשמתו באפו,
וכל מעשיו בפלס, בשנה האחרונה חשש כי יכבד עליו בימי הסליחות לירד מביתו פעמיים, האחת לסליחות והשניה לשחרית מעוטר בטו"ת כאזהרת האריז"ל, כי היה מסיים הסליחות בעוד ליל קודם עמוה"ש, וכה נצטער בדבר אותו צדיק עד שהציעו לפניו כי יתפללו הסליחות בביתו, אך לא שווה לו באמרו כי התעוררות הכונה תפסד מאנשים במנין שלא בבי כנישתא ולא הסכים בזה, ובמוצאי מנוחה ירד במאמצים כבירים לסליחות ואח"כ פנה לעלות לביתו במסי"נ ממש לקיים הנהגתו, ולא אצר כח, והביאו עגלה ונשאוהו עליה במדרגות חצרו וכה עלתה בידו שלא לבטל עניין הקדוש הלזה, אלא שאחר שחרית הודיע כי למחרת לא ימשיך בזה בלשונו "אין זה כסלנטער" היינו להטריח אנשים לסחבו, ולא הסכים עד שהציעו להתקין צוה"פ עם מזוזה בחצרו שיוכל להניח שם הטו"ת מבלי לעלות במדרגות, ורק אחר תחנונים רבים מצד המשמשים כי זכות היא להם וחפצים באמת לזכות בנשיאתו נעתר לזה, וכמה הלכתא גבירתא איכא למשמע מינה,
היה מגדולי הדור הקודם ששלח לו ספרו ביד שליח שככה"נ נתרשל ולא עשה שליחותו, והנה הכיר באותו גדול שאין פניו אליו כתמול שלשום והבין תיכף על מה זה, כי לא הודה לו על הספר כמקובל, וחסם פיו ולא התנצל מחשש לשה"ר על השליח, ועד יום אחריתו לא גילה הדבר ונטל עליו הבושה וחוסר הנעימות לבדו.

כמה פעמים כתב כי יש מגדולים אשר עיקר מגמתם לתקן עצמם על הצד היותר טוב בעבודת השי"ת בתורה בתפלה ומדות ודקדוק הדין, אך אין זה לבד הנרצה מאת ד', כי כל אחד מישראל צריך ליתן עצמו בכל כחו עבור הכלל, ומגמת האדם צריכה להיות לתקן עמו כל כלל ישראל, ונאה קיים זה מה שכתב בזה, שבכל עבודתו דאג על שאר ישראל בכל מאדו, והיו נכרים הדברים בתפלתו איך היה קולו נשבר בתחנונים בהשיבנו וכו' על אחים התועים להשפך עליהם רוח טהרה, לתקנם במלכות שד-י עם כל הבריאה, וברפאנו איך שהיה מתפלל מקירות לבו על אחרים וצרתם, היה מדי יום אחר התפלה אומר אבינו מלכנו שלח רפואה וכו' ובפרט וכו' והיה מזכיר בסבלנות שם ועוד שם במתינות וברחמים, ומשהגיע לביתו היה נוטל העיתון ומיד מחפש השמות אשר מתפרסמים שם לרפואה ומבקש קל נא רפא נא וכו', וכל זה עם שהיו משכימים לפתחו יום ביומו המוני נדכאים וחלכאי לבב והיה מברכם במאור פניו,
ואיך שהיה ממרר בקול בכיה בתפלת הרגלים 'וקרב פזורנו' כו' הרומז עפ"י סוד לעוון הידוע, וגודל קדושתו מפורסמת שאין להעריכה, אך כיוון בזה על כל א' מישראל שיתוקן כל פגם ונשוב בטהרה יחד בלב אחד,
ובעת מלחמה או הריגות ל"ע היה מצטער בצרת ישראל עד שראו איך כל התפילה נראית אחרת, והיה בוכה בנקום נקמת וכו' ממש בדמעות, בכלל, כל צרת רבים שהיה שומע עליה תיכף היה מקבל תענית ופעמים שלא פסק מתעניותיו עד שנושעו, (ובזמן חטיפת המטוסים בשנת תש"ל העיד על עצמו כי כל עבודת האלול הפרטית שלו נזנחה בעבור הצומות והתפילות להצלתם), ובסליחות ער"ה כשהגיע לתחנונים שאחרי הוידוי, ובכן יה"ר שתהא השנה הבעל"ט וכו' ממש נמס בנחלי דמעות שכיסו את פניו, אשרי עין ראתה (והיו שבאו בייחוד לראותו בקטע זה), כלל הדבר שהיו כל ימיו שווים בזה לבקש ולרדוף טובת כלל ישראל הרוחנית והגשמית,

כמדומה שבגוונים המתחלפים של עבודתו היה ממש יחיד, כבר הזכירו איך שחזר תמיד על דברי קדוש ד' ר' הערש מיכל, לברור הטוב והנכון מכל אדם ומכל שיטה וממנו ניקח לעבוד את ד', וכה היו מעשיו, כמעט ולא נמצא כזה אשר התייחד בדקדוק הדין כחזו"א ובכוונות כרש"ש ובשמיה"ל כהח"ח ובכל מדה נכונה מכל חוג, גם קהלות שרחקו מאד מאזורו הטבעי, כל הנהגה וכל דקדוק סיגל לעצמו, ולא חדל לחפשנה ככסף עד אחריתו ממש,
באמת שלא יצאנו חובת הספד כלל אפי' כבר קיפוק, אבל יה"ר שנזכה להחזיק במדה זו היטב, להיות זוכים ונוחלים הטוב מכל אשר יימצא שמה, ויהא לע"נ הטהורה.

אליעזר בלוי
הודעות: 227
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ג' יולי 24, 2018 10:22 am

האם הלך בבגדי לבן בשק בפרהסיא?
וכן מה לגבי שאר מנהגים שעפ הקבלה שיש בהם אולי יוהרא עפ ההלכה

אש משמים
הודעות: 1390
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אש משמים » ג' יולי 24, 2018 10:35 am

איכה יועם כתב:כמה פעמים כתב כי יש מגדולים אשר עיקר מגמתם לתקן עצמם על הצד היותר טוב בעבודת השי"ת בתורה בתפלה ומדות ודקדוק הדין, אך אין זה לבד הנרצה מאת ד', כי כל אחד מישראל צריך ליתן עצמו בכל כחו עבור הכלל, ומגמת האדם צריכה להיות לתקן עמו כל כלל ישראל, ונאה קיים זה מה שכתב בזה, שבכל עבודתו דאג על שאר ישראל בכל מאדו, והיו נכרים הדברים בתפלתו איך היה קולו נשבר בתחנונים בהשיבנו וכו' על אחים התועים להשפך עליהם רוח טהרה, לתקנם במלכות שד-י עם כל הבריאה, וברפאנו איך שהיה מתפלל מקירות לבו על אחרים וצרתם, היה מדי יום אחר התפלה אומר אבינו מלכנו שלח רפואה וכו' ובפרט וכו' והיה מזכיר בסבלנות שם ועוד שם במתינות וברחמים, ומשהגיע לביתו היה נוטל העיתון ומיד מחפש השמות אשר מתפרסמים שם לרפואה ומבקש קל נא רפא נא וכו', וכל זה עם שהיו משכימים לפתחו יום ביומו המוני נדכאים וחלכאי לבב והיה מברכם במאור פניו,
ואיך שהיה ממרר בקול בכיה בתפלת הרגלים 'וקרב פזורנו' כו' הרומז עפ"י סוד לעוון הידוע, וגודל קדושתו מפורסמת שאין להעריכה, אך כיוון בזה על כל א' מישראל שיתוקן כל פגם ונשוב בטהרה יחד בלב אחד,
ובעת מלחמה או הריגות ל"ע היה מצטער בצרת ישראל עד שראו איך כל התפילה נראית אחרת, והיה בוכה בנקום נקמת וכו' ממש בדמעות, בכלל, כל צרת רבים שהיה שומע עליה תיכף היה מקבל תענית ופעמים שלא פסק מתעניותיו עד שנושעו, (ובזמן חטיפת המטוסים בשנת תש"ל העיד על עצמו כי כל עבודת האלול הפרטית שלו נזנחה בעבור הצומות והתפילות להצלתם), ובסליחות ער"ה כשהגיע לתחנונים שאחרי הוידוי, ובכן יה"ר שתהא השנה הבעל"ט וכו' ממש נמס בנחלי דמעות שכיסו את פניו, אשרי עין ראתה (והיו שבאו בייחוד לראותו בקטע זה), כלל הדבר שהיו כל ימיו שווים בזה לבקש ולרדוף טובת כלל ישראל הרוחנית והגשמית,

כמדומה שבגוונים המתחלפים של עבודתו היה ממש יחיד, כבר הזכירו איך שחזר תמיד על צוואת מרגניתא טבא לקדוש ד' ר' יהונתן, לברור הטוב והנכון מכל אדם ומכל שיטה וממנו ניקח לעבוד את ד', וכה היו מעשיו, כמעט ולא נמצא כזה אשר התייחד בדקדוק הדין כחזו"א ובכוונות כרש"ש ובשמיה"ל כהח"ח ובכל מדה נכונה מכל חוג, גם קהלות שרחקו מאד מאזורו הטבעי, כל הנהגה וכל דקדוק סיגל לעצמו, ולא חדל לחפשנה ככסף עד אחריתו ממש,
באמת שלא יצאנו חובת הספד כלל אפי' כבר קיפוק, אבל יה"ר שנזכה להחזיק במדה זו היטב, להיות זוכים ונוחלים הטוב מכל אשר יימצא שמה, ויהא לע"נ הטהורה.

יש"כ גדול לרב מלהיט הלבבות 'איכה יועם' הנותן לרחוקים לטעום מעט מטעמה של קדושה וטהרה אמיתית לגה"צ זצוק"ל.
יסלח לי מר על ה'נקודה השולית' שאליה נתפסתי אך זר ומוזר לי שהגה"צ זצוק"ל נטל לידו עיתון כשבד"כ אינו נקי תכלית הנקיון מלה"ר דברים בטלים ושאר מרעין בישין ותמיה לי האי מילתא ולית תירוצא בהדי.

בברכה המשולשת
הודעות: 9136
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 24, 2018 10:57 am

פורסם אתמול באתר הקול היהודי (אינני מכיר את הכותב ואין בהבאת הדברים משום הסכמה בדווקא עם כל מלה):

הצדיק אבד – רבי שריה דבליצקי
קווים מעטים לדמותו הרוממה והייחודית של הצדיק שהסתלק בשבוע שעבר לבית עולמו, ודרכי העלייה שסלל עבורנו.
ירון בשן
/י"א אב תשע"ח

בתחילת השבוע שעבר ליוו רבבות עמך בית ישראל את אחד ממאורי דורנו למנוחת עולמים – הגאון הצדיק רבי שׂריה דבליצקי זצוק"ל, אשר עלה השמימה בליל שבת פרשת מטות מסעי בחצות.

כמה גדולה האבדה. אין לתאר ולשער איזה מבוע של אור וחיים אנו חסרים כעת.

אי אפשר להקיף במילים את אישיותו הגדולה החובקת עולמות. תחומים שלכאורה מנוגדים אחד לשני שימשו אצלו יחדיו בשלום – גדוּלה בנגלה וגדוּלה בנסתר, עיון ומחקר, בלשנות ובירורי נוסחאות יחד עם רוממות הרוח וכוונת הלב, זריזות ומתינות, העמקה ופשטות, שאר רוח ודקדוק הדין, כללי כללים ופרטי פרטים, עצמאות מחשבתית ושמרנות מסורתית, מוסר וחסידות, איש רוח ואיש המחובר היטב לעסקי העולם, מתח של דרישה עצמית ושאיפות גבוהות יחד עם שלווה של חיבור אל נקודת ההווה, שלמות הדעת והליכה תמימה אחר רצון ד', אמת ושלום.

הרב שׂריה זצ"ל נחשב מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, וכן מגדולי המקובלים (כמעט לא תמצאו ספר קבלה שנכתב בדורנו שלא ביקש לעטר את ספרו בהסכמתו של הרב שריה), וחיבר חיבורים רבים בשני התחומים.

אין כאן המקום להאריך בתיאור התחומים הרבים בהם התייחד והיה גדול בהם. אך אחד התחומים שוודאי אפיינו את חייו הוא יראתו שקדמה לחכמתו. הרב יעקב עדס אמר עליו שהיה "עבד ד'", שבכל עת ובכל תנועה חשב מה רצון ד' בדבר. את כל חכמתו השקיע בבירור המדויק של רצון ד' על פי דקדוק ההלכה, עבודת ד', והנהגות הקבלה. פעמים רבות רק תלמידי חכמים בעלי בקיאות גדולה בספרות הראשונים יכלו לרדת לעמקם של הנהגותיו, שמצדו נהג בהם בפשיטות ובהצנע, ולהבין מאין יוצא מקורם. את כל מאמציו ריכז בעבודת תיקון המידות בעקביות וביסודיות, ובהתבוננויות ארוכות של חשבון נפש. מקורביו העידו שבימי חודש אלול הִרבה בעבודה זו, עד כי בימים הסמוכים לר"ה העביר לעיתים ימים שלמים בהשתקעות בחשבונו של עולם.

24 שעות ביממה היה עבד ד'. עבודת יומו החלה בעוד לילה, בעת שקם זמן רב קודם עלות השחר לטבילה, המשיכה בתפילת ותיקין ארוכה, שאת מנהגיה הייחודיים סיכם בספרו "וזרח השמש", והסתיימה בלילה לאחר תיקון חצות. לכל זמן ומועד בשנה היתה את העבודה המיוחדת לו, שאותה חווה בכל עומקה, מתוך לימוד רחב של מגוון ספרי הקודש – הלכה, קבלה, ראשונים ואחרונים, חסידות, מוסר, כתבי הרב קוק. חלק נכבד ביותר מהשנה העביר בצומות ותעניות – ימי שישי, יו"כ קטן, שובבי"ם, בין המצרים, אלול.

וכל עבודתו בעבודת בוראו היתה רצופה בנתינת מקום מרכזי ליחסי אדם לחברו. שמירת הלשון מופלגת, חסדים יומיומיים, הארת פנים ויחס מכבד לכל, העברה על מידותיו, והשקעה רבה של מחשבה ותכנון יסודי כיצד להתייחס לזולת על הצד הטוב ביותר. פעם, בעת שחצה את הכביש בדרכו לבית הכנסת, שאל אותו אדם מבוגר מעולי רוסיה לאן מגיע אוטובוס פלוני. הרב השיב שאינו יודע, ומיד הוסיף לשאול את הלה "מאין אתה?", וכך התפתח ביניהם דיבור התעניינות של 2 דקות.

את היחס הסבלני לזולת שילב בחשבון ההלכתי של קיום המצוות שבין אדם למקום. למשל, באחד מכתביו האריך לבאר כיצד ניתן בדקדוק הלכתי לפרוס את בדיקת החמץ על פני כמה ימים, בין השאר בכדי להימנע מלחצים וכעסים מיותרים.

כך, מתוך יראתו הקודמת, השקיע את מירב זמנו היקר בדברים שאינם מסבים לאדם הישגים, הצלחות, ותוצאות מדידות, אבל אלו דברים העומדים ברומו של עולם. תפילותיו וברכותיו, בכל ימות השנה, נאמרו כדרכו בקודש, מתון מתון, מילה במילה כמונה מרגליות.

כחלק מעבודת המידות, התרחק עד הקצה האחרון ממחלוקת, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, ונשאר נקי מכל מעורבות בוויכוחים ציבוריים, מעל כל המגזרים, והיה מקובל על כל החוגים.

האמת בטהרתה היתה נר לרגליו. היה קשוב לכל אדם שבא לדון עמו בסוגיה זו או אחרת, על אף הפער הגדול ביניהם בחכמה ובשנים, ובעת הצורך היה מודה על האמת וחוזר בו גם כהודאה לדברי הקטן. הרב זצ"ל לא היסס לפרסם את דעתו גם כשהיא היתה מנוגדת למקובל וגררה אחריה תרעומות לא קטנות. היה לו אֵמון רב ובריא בעצמו שאִפשר זאת. היה ברור לו שאם הוא עשה את מירב ההשתדלות, בירר את דעתו, כיוון את ליבו, התפלל, והגיע לכלל דעה מוצקה בכל נושא שיהיה, אז הוא הולך עם זה. וזה מה שהביא אותו לעצמאותו. הוא לא שייך את עצמו לדרך מסוימת, הוא למד מכל החוגים ומכל העדוֹת, והלך בדרכו גם כשזו איננה מקובלת, ולא התחשב במה שיאמרו על כך.

כל כך היה מרוחק מגינונים וחיצוניות, דלתו פתוחה לכל, ללא שעות קבלה, ללא "חצר" וללא לִשכה. כל דרכיו היו בנחת וביישוב הדעת, ללא ברקים ורעמים. הנכנס לבית הכנסת שלו ולא הכירו מקודם, היה מתקשה להאמין שהסבא החביב, עם הזָקַן הצמוד, שיושב לו נינוח ליד ארון הקודש, הוא תלמיד חכם עצום מגדולי הדור, פוסק ומקובל, "קודש קודשים", – כפי שהגדירוֹ אחד המספידים.

אחד משילובי ההפכים, שאישית הטביעו בי את חותמם והשתדלתי אף לדבר על כך עם הרב זצ"ל ולברר את דעתו בעניין, הוא השילוב בין הדרישה העצמית הגבוהה לבין השלווה, המתינות, וההתרחקות מן הלחץ. הרף שהציב הרב לעצמו בתחומים רבים היה מאוד גבוה, ויחד עם זאת כל מהלכיו היו ביישוב הדעת, בהתבוננות, עם נתינת רווח בין פרשה לפרשה. היתה בו השלמה עם המציאות הנוכחית כפי שהיא, וחיבור לד' מתוכה, מתוך המקום הנוכחי בו אני נמצא, יחד עם מבט השואף קדימה.

בכל תנועה ודיבור שלו היה ניכר שנבעו מתוך חירות של שיקול דעת, ומתוך יראת שמים. כך יכול היה, לדוגמא, להושיט יד לאורח ולומר לו "שלום עליכם", באמצע אמירתו פסוקי תחנונים הנאמרים בקול לאחר התפילה. במובן זה, הוא לא היה דמות הניתנת לחיקוי וקשה למצוא את "ממשיך דרכו" (מעבר לכך שהיתה לו גדלות מיוחדת בתחומים רבים כנ"ל), שכן מעשית אמנם ניתן לנהוג בהנהגות שנהג בהן, אך היכולת לתמרן בין עניינים מנוגדים ולשקול מחדש במה לנהוג ובאיזה תנאים, עד היכן ומתי לחדול, שמורה היתה בתוך לבבו ונבעה מרוחב דעתו.

כמה רב החיסרון. כמה מורגש החלל שנוצר. יהי רצון שנזכה כולנו להתבשם מדרכיו הנעלות ולהתרומם על ידן לחיים אמיתיים יותר.

"שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו". ובבניין ירושלים ננוחם.

לענין
הודעות: 884
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ג' יולי 24, 2018 11:13 am

איש_ספר כתב:מכון לשבתך

שנים רבות ועד אחרית, לא בירך על תפילין מחמת חשש של כל מיני שיטות. [/b]


הכל מדהים.
מן הסתם עדיין נשאר דיו בקולמוס, ויוכל מרא דאתרא להשמיענו עוד אודות האדם הגדול בענקים.

מה הכוונה בציטוט הנ"ל? לא היה מברך על תפלין בכלל (=וכהנהגת הגר"ד בהר"ן לענין אתרוג)? למה הוא חשש?

בברכה המשולשת
הודעות: 9136
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 24, 2018 11:40 am

לענין כתב:
איש_ספר כתב:מכון לשבתך

שנים רבות ועד אחרית, לא בירך על תפילין מחמת חשש של כל מיני שיטות. [/b]


הכל מדהים.
מן הסתם עדיין נשאר דיו בקולמוס, ויוכל מרא דאתרא להשמיענו עוד אודות האדם הגדול בענקים.

מה הכוונה בציטוט הנ"ל? לא היה מברך על תפלין בכלל (=וכהנהגת הגר"ד בהר"ן לענין אתרוג)? למה הוא חשש?


יעויין באות ז' בקונטרס של הרה"ג פרי יהושע שליט"א (מצורף להודעתו שבתחילת האשכול)

נשר
הודעות: 1063
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נשר » ג' יולי 24, 2018 11:51 am

אליעזר בלוי כתב:האם הלך בבגדי לבן בשק בפרהסיא?
וכן מה לגבי שאר מנהגים שעפ הקבלה שיש בהם אולי יוהרא עפ ההלכה
נערך לאחרונה על ידי נשר ב ד' יולי 25, 2018 12:08 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

צביב
הודעות: 1137
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 24, 2018 11:58 am

רבי יחזקאל משינווא ( בספר דברי יחזקאל החודש)
אמר על יסוד דברי רבי נתן אדלר שחוששים למיחזי כיוהרא, ולא חוששים ליוהרא, ( קרוב לנוסח זה)
חושש למיחזי כרעבתנותא, ולא חושש לרעבתנותא, ( לאכול פת שחרית ב' פעמים ביום, עיי''ש בספר דברי יחזקאל החדש)
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ג' יולי 24, 2018 12:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 884
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ג' יולי 24, 2018 12:04 pm

בברכה המשולשת כתב:
לענין כתב:
איש_ספר כתב:מכון לשבתך

שנים רבות ועד אחרית, לא בירך על תפילין מחמת חשש של כל מיני שיטות. [/b]

הכל מדהים.
מן הסתם עדיין נשאר דיו בקולמוס, ויוכל מרא דאתרא להשמיענו עוד אודות האדם הגדול בענקים.
מה הכוונה בציטוט הנ"ל? לא היה מברך על תפלין בכלל (=וכהנהגת הגר"ד בהר"ן לענין אתרוג)? למה הוא חשש?


יעויין באות ז' בקונטרס של הרה"ג פרי יהושע שליט"א (מצורף להודעתו שבתחילת האשכול)


תודה רבה.
הנה זה - להקל על המעיין
פרי יהושע - קלף.PNG
פרי יהושע - קלף.PNG (48.58 KiB) נצפה 1149 פעמים


והואיל והכי, אזכה בנפשאי להיות מחובר לטהרה

כדכד
הודעות: 2543
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 24, 2018 6:06 pm

אש משמים כתב:
איכה יועם כתב:יסלח לי מר על ה'נקודה השולית' שאליה נתפסתי אך זר ומוזר לי שהגה"צ זצוק"ל נטל לידו עיתון כשבד"כ אינו נקי תכלית הנקיון מלה"ר דברים בטלים ושאר מרעין בישין ותמיה לי האי מילתא ולית תירוצא בהדי.

איני ראוי להשיב, אך אולי נזדמן לו עתון נקי (אם יש כזה) או אולי י"ל שלא היה רואה בעתון כי אם מה שצריך לראות בו....

דורשי יחודך
הודעות: 421
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' יולי 24, 2018 6:57 pm

אברך כתב:לא שמתי לב אם כבר הביאו קישור זה
יש כאן כמה שיעורי וידאו מהרב זצ"ל על הלכות תשעה באב
http://beinenu.com/faceted_search/resul ... 9%D7%94%22

תודה רבה על קישור זה.
האם יש חוץ מזה הקלטות מתפילותיו, או עוד וידאו או הקלטות מהגה"צ זצ"ל?

אליהו בן עמרם
הודעות: 695
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' יולי 24, 2018 7:35 pm

איכה יועם כתב:יישר להרב איש ספר שליט"א על הדברים המרוממים והמחזקים, כמעט שנעתקה שפה מעט, אחר רוב טובה וברכה שהשפיע לנו, ומה לנו להוסיף, זו הדרך תלכו בה כי תאמנו וכי תשמאילו, ולוואי שנדבק בקצה סתר המדרגה,
וכן יש"כ לכל המגיבים והכותבים, איש בשמו, ובייחוד לרב אליהו בן עמרם, לא זו בלבד עשה לנו בן עמרם שהטעימנו מקצות דרכיו ועוד שהוסיף בהם טעם לשבח כהנה וכהנה.
כמה הערות על הנו"נ כאן:
א. לגבי מנהגו בברכת כהנים שהיה שוחה וכו' כמובן שלא חידש מנהג לבד על פי התרגום לשה"ש, ועיקר הנהגתו משום שבזוה"ק יש לשון וכל עמא יתבין וכו' ומשמע שיושבין בברכת כהנים ועל פי הש"ס משמע שעומדים, לכן היה נשען על עמודו, אח"כ מצא סמך לזה בתרגום הנ"ל...

יישר כח גדול מאד לכבוד הרב "איכה יועם" שליט"א, שמבין שורות מילותיו הנפלאות והמיית ליבו הגדול אני למד עד כמה היה קרוב ברוחו ובמעשיו אל הרב זצ"ל. אשריו ואשרי חלקו, כי אין זה מן הדברים הפשוטים כלל וכלל.
בטרם אנסה להוסיף עוד מעט מזכרוני, אבקש לומר, כי לענ"ד, "שני דינים" מצאנו בעניין מנהג ברכת כהנים שלו. האחד - כבישת פניו בקרקע, שמקורו מתרגום שה"ש - להדיא, והשני - ההשענות על הסטנדר, שזה כנראה מצד מה שכתב מר, כ"פשרה" שבין הגמרא לזוהר.
ותוך כדי הדברים, ומענין לענין, נזכרתי שבברכת הלבנה, היה תולה עיניו בלבנה מתחילת ברכה ועד סופה (שלא כהשל"ה והמג"א). וכמובן, שגם היה מקפיד מאד על לבנה ברה כ"חמה", כלומר, ללא שום עב ו/או ערפילים כלשהם המכסים אותה אפילו במעט מן המעט. רק ברורה לחלוטין. וכמה וכמה פעמים במוצ"ש ראיתי בעיני כיצד יורד במדרגות ביתו לאט לאט בהליכה לא קלה, לאחר שה"שלוחים" קידמו ובדקו ומצאו לבנה "ברורה" כפי דעתם (וכבר ידעו היטב הקפדתו בזה)...והרב זצ"ל שהיה כבר כפוף מחמת זקנה, מתאמץ ומזדקף ומביט למרומים, וחוזר לביתו כלעומת שבא בלי אומר ודברים, כי לא היתה נראית מספיק ברורה כדי צרכו... (ולגבי הנוסח שנהג בו בברכת הלבנה, בוודאי כבר נתפרסם במק"א ואכמ"ל).

כמה וכמה פעמים זכיתי לראות ולשמוע אצלו התלבטות רצינית בכובד ראש אמיתי, שקיימת רק אצל גדולים, בין הקפדתם בהלכה על קוץ וקוץ עם על ההידורים ממש, לבין "בין אדם לחבירו". ומה עושים כאשר "זה לעומת זה" ואי אפשר לקיים שניהם.
(וההכרעה בזה, לא בגלל ש"לא נורא" להקל פעמים באיזשהו דקדוק בהלכה... או שאדרבה להפך - "יקוב הדין..." - בכל אופן שהוא, אלא להכריע מהו הגבול המדוקדק: עד היכן זה, ומהיכן זה? דווקא אצל מי אשר כל תג ותג - הוא עולם ומלואו ממש. ועומד השומע ומשתאה כיצד יצאה הכרעה נפלאה וברורה זו: מאי עדיפא? ומה נלמד מכך)

זכורני, שהיה יהודי יקר כלשהו שהיה נוהג להתפלל עם הרב זצ"ל בתפילת מעריב של מוצ"ש, והיה נוהג להביא עימו קופסא קטנה של טבק להרחה, והיה מכבד את הרב להריח מן הטבק, והיה הרב מקבל ממנו בסבר פנים יפות, ומריח מן הטבק - להנאתו הגדולה של אותו יהודי. פעם אחת ביושבי עימו בעת "רעווא דרעווין", השיח בפני את התלבטותו, שהרי יכול שיהודי זה שסומך על העירוב העירוני (שרבים וטובים סומכים עליו), מביא את הטבק (לפני צאת השבת) מרשות אחת לרשות שניה בבית הכנסת, והרב מקבל ממנו, וא"כ יש כאן "עקירה" מרשות אחת (או רה"ר או כרמלית), ו"הנחה" ברשות היחיד. ומה אפשר לעשות, כדי לא לפגוע באותו יהודי?
כדי לנסות להרגיע את החששות, ולצדד לקולא, מניתי בפני הרב כמה ספיקות שיש לכאורה בזה, אולי מביא מתוך העירוב הפנימי שיש באזור מסביב לבית הכנסת "תפארת ציון", אולי עושה זאת רק בזמן בין השמשות, אולי זה לא "רשות הרבים" (כי לא מפולש), אולי עמד כבר ברה"י וכבר עשה "הנחה", וכו' וכו', וניכר ש"נתיישבה" דעתו בזה ורק על מנת שלא לפגוע באותו יהודי ולהמשיך לקבל ממנו. ומאז כמה פעמים, כשהמשיך לקבל ממנו את הטבק, היה מביט אלי ומחייך חיוך קטן, על מנת להזכיר את הדיון שהיה בינינו בעניין זה. (גם כמדומני, שלא יכול היה להריח כראוי לעת זקנותו, ומ"מ עשה עצמו מריח את הטבק היטב היטב ונהנה מאד...).

ועוד, בסגנון זה, כאשר "בין אדם לחברו" ו"בין אדם למקום" עולים זה לעומת זה, בייחוד בדברים שהיה ידוע מאד כאחד מגדולי המדקדקים בהם. שאלתי אותו, מה לעשות, כיצד אוכל לכבד בברכה אחת משבע הברכות שתחת לחופה, יהודי נכבד שצריך לכבדו, שלעת זקנותו, חיתוך דיבורו ממש לא היה ברור, וממש לא היה שייך לשמוע מפיו ברכה ברורה. הצעתי בפניו פתרון, שאותו יהודי נכבד יברך קודם, ואח"כ אני אברך בשקט ליד החתן והכלה במנין עשרה, מבלי שאף אחד נוסף ישים לב לזה, וחשבתי כי מחמת דקדוקו הגדול בעניינים אלה ייתן הסכמתו לזה, אך למרבה הפלא, לא היתה דעתו נוחה מזה כלל וכלל, כי כבודו של אותו יהודי - עדיף. ולמעשה לא נתן לי פתרון, וניסה לבדוק עימי איך בדיוק אותו יהודי מבטא את הברכה, שאולי איכשהו זה כן טוב...


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], אברהם, הכי נמי מסתברא, מהעבר ו־ 23 אורחים